כצפוי, ארה"ב אישרה את מתן החיסון של פייזר מגיל 12 ומעלה. בישראל עדיין מתלבטים לאור התחלואה הנמוכה. ובעולם: חשש מהתפשטות הווריאנט ההודי

1.3 מיליארד מנות חיסון נגד נגיף הקורונה ניתנו עד כה בעולם. מבצע החיסונים בארצות הברית חווה לראשונה מזה כמה חודשים האטה בהיענות הציבור לקריאה להתחסן, בדומה למה שקרה בישראל בחודש מרץ. שיעור ההתחסנות שם מתקרב ל-50 אחוז מהאוכלוסייה שקיבלו מנה אחת לפחות. התחלואה בארצות הברית, שהייתה הגבוהה בעולם, נמצאת במגמת ירידה, כנראה בזכות החיסונים, והאטה בקצב ההתחסנות עלולה לבלום את המגמה.

השבוע נתן מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) לחברת פייזר אישור חירום להפצת החיסון שלה גם לבני נוער בגילאי 16-12. על פי הנתונים שהגישה החברה, בניסויים הקליניים נצפתה יעילות של 100 אחוז במניעת תחלואה ולא נצפו תופעות לוואי חריגות. עם זאת יש לקחת בחשבון שמדובר בניסוי קטן יחסית, של כ-2,260 משתתפים, שחולקו בצורה פחות או יותר שווה לקבוצת ניסוי שקיבלה את החיסון וקבוצת ביקורת שקיבלה חיסון דמה (פלצבו). 18 מבני הנוער שהשתתפו בניסוי חלו בקורונה, כולם מקבוצת הביקורת. ייתכן שאילו הניסוי היה  נערך עם יותר משתתפים היינו רואים כמה נדבקים גם בקרב מקבלי החיסון. בכל מקרה, הממצאים מעידים שאין הבדל משמעותי בתגובה לחיסון אצל בני נוער לעומת מבוגרים צעירים.

גם באיחוד האירופי בוחנים כעת את אישור החיסון לבני נוער, אם כי בשל שיעור ההתחסנות הנמוך ביבשת, חיסון קבוצת הגיל הזאת נמצא בעדיפות נמוכה למדי.  בישראל עדיין דנים באישור החיסון לבני נוער, ולא נחפזים לקבל החלטה בנושא. בזכות התחלואה הנמוכה בארץ לא נראה שיש כעת צורך דחוף בחיסון בני נוער, מה גם שפתיחת מסגרות החינוך לא הובילה ככל הנראה לגל הדבקות חדש. זה עלול כמובן להשתנות בהמשך.

במשרד הבריאות רוצים גם לבחון לעומק את החששות מפני תופעות לוואי נדירות שיש אולי לחיסון ולא נמצאו בניסוי הקליני. אף שאוכלוסיית הילדים נוטה פחות לסבול מהתסמינים הקשים של המחלה ומסיבוכים אחרים שלה, הסיכון עדיין קיים, אך מאחר שהוא קטן יחסית חשוב לקחת בחשבון גם את תופעות הלוואי הפוטנציאליות של החיסון עצמו. החיסון חייב להיות בטוח בהרבה מהמחלה שהוא אמור למנוע, אחרת שכרנו ייצא בהפסדנו. 

שיקול נוסף שעל משרד הבריאות לקחת בחשבון הוא תופעות לוואי ארוכות טווח של המחלה. כל עוד לא מחסנים ילדים, עלולות עדיין להיות התפרצויות קטנות במוסדות חינוך. אם המחלה גורמת לתופעות לוואי ארוכות טווח, מוטב לצמצם כבר עכשיו, עד כמה שאפשר, את מספר החולים.

ילד מקבל חיסון | צילום: Studio Romantic, Shutterstock
נראה שכרגע אין צורך דחוף בחיסון ילדים, אבל זה עלול להשתנות. ילד מקבל חיסון | צילום: Studio Romantic, Shutterstock

חזית הווריאנטים

חברת ביונטק, שפיתחה את החיסון עם פייזר, פרסמה השבוע הערכה, על בסיס מחקרים שפורסמו לאחרונה, שנכון לעכשיו החיסון מגן היטב מכל הווריאנטים המוכרים של נגיף הקורונה SARS-CoV-2, מחולל המגפה הנוכחית, כך שכנראה לא יהיה צורך לעדכן את החיסון כדי שיתאים לכל הווריאנטים. זה כמובן לא אומר שלא יהיה צורך לתת מנה שלישית (מנת דחף) בהמשך כדי לתגבר את ההגנה שיש למחוסנים. מסרים דומים נשמעו גם מסוכנות התרופות האירופית.

כדי לדעת בוודאות שהחיסון אכן יעיל נגד כל הווריאנטים נצטרך לחכות לממצאים של מחקרים טובים שיבדקו את יעילות החיסון מולם בעולם האמיתי ולא רק בתנאי מעבדה, אבל אלו חדשות מעודדות. ארגון הבריאות העולמי הכריז שהווריאנט ההודי "מעורר דאגה", בשל דיווחים על כך שהוא מידבק הרבה יותר אפילו מהווריאנט הבריטי, המידבק מאוד בעצמו. עם זאת נראה שהוא לא חומק ממערכת החיסון אצל מחוסנים. נדע יותר בשבועות הקרובים.

 

 

6 במאי 2021

גוברים הספקות בנוגע ליעילות החיסונים הסיניים, הפעם בעקבות נתונים מסיישל. בקנדה אישרו לחסן בני נוער בחיסון של פייזר – בישראל מעדיפים לחכות בינתיים

יותר ממיליארד ומאתיים מיליון מנות חיסון נגד נגיף הקורונה ניתנו עד כה בעולם, והקצב ממשיך לעלות ועומד על כ-20 מיליון מנות ביממה. למעלה משליש מהן חולקו בסין, שמחסנת כעת את תושביה בקצב של למעלה משבעה מיליון מנות ביממה – יותר מפי שלושה מכמות המתחסנים היומית בארצות הברית ובהודו שאחריה ברשימה. עם זאת, הדרך לחיסון מלא של אוכלוסיית המדינה המיושבת ביותר בעולם עוד ארוכה, וסין רחוקה מאוד מחסינות עדר.

על קצב ההתחסנות הגבוה בסין מאפילים הספקות באשר ליעילות החיסונים המיוצרים במעצמה המזרח אסייתית. בשבועות האחרונים סיפרנו על הנתונים המאכזבים של אחד החיסונים הסיניים במבחן המציאות בצ'ילה. השבוע נכנסה מדינה נוספת אל מתחת לזכוכית המגדלת – הרפובליקה של סיישל. מדינת האיים הקטנה באוקיינוס ההודי החלה בינואר במבצע חיסונים מקיף, רובו בחיסון הסיני סינופארם, אבל גם בגרסה ההודית של החיסון של חברת אסטרה-זניקה, שנקרא קובישילד. 

ברפובליקה הזעירה, שבה חיים כמאה אלף תושבים, הגיעו במהירות לשיעור התחסנות גבוה במיוחד:71 אחוז מהתושבים קיבלו מנה אחת לפחות ו-62 אחוז קיבלו שתי מנות חיסון. אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של סיישל הוא תיירות, ויחד עם התיירים שממשיכים להגיע, מגיעים גם הנגיפים, שמספקים הזדמנות מצויינת לבחון את יעילות החיסונים הסיניים ובמיוחד נגד הוריאנטים השונים. לאחרונה נרשמה עלייה בתחלואה במדינת האיים, כולל מחוסנים תושבי סיישל, ובעקבות זאת הוטלו הגבלות כמו ביטול אירועי ספורט וסגירת בתי ספר.

ההתפרצות המחודשת של המחלה היא ראיה ליעילות הנמוכה יחסית של החיסונים הסיניים, למרות הצהרותיהם האופטימיות מהקיץ שעבר. מומחים מארגון הבריאות העולמי הביעו גם הם ספקות לאחרונה בנוגע ליעילות החיסונים הללו, בעיקר לאור חוסר השקיפות שאפף את פיתוחם. כל זה מעמיד בסימן שאלה את אישור החירום שהיה אמור להינתן לשימוש בשניים מהחיסונים הסיניים במסגרת פרויקט Covax, המוקדש להפצת חיסונים במדינות מתפתחות.

קצב החיסון ממשיך לעלות, ועומד על כ-20 מיליון מנות ביממה. אחות נותנת חיסון לגבר | Shutterstock, aslysun
קצב החיסון ממשיך לעלות, ועומד על כ-20 מיליון מנות ביממה. אחות נותנת חיסון לגבר | Shutterstock, aslysun

מתקרבים לחיסון בני נוער

בינתיים חברת פייזר נערכת לקראת אישור החיסון של ילדים בני 12 ומעלה בידי מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA), הצפוי להינתן בימים הקרובים. קנדה לא חיכתה להחלטת שכנתה מדרום והקדימה לאשר את החיסון כבר השבוע. עם זאת, להחלטה הקנדית לא צפויות השלכות מעשיות בזמן הקרוב, שכן אפילו את האוכלוסייה המבוגרת הנמצאת בסיכון גבוה הרבה יותר היא מתקשה לחסן בקצב משביע רצון. נכון לעכשיו 29.7 אחוז מתושבי קנדה קיבלו מנה אחת, אך רק פחות משלושה אחוזים חוסנו פעם שנייה, עקב מדיניות ריווח בין המנות על מנת שיספיקו ליותר בני אדם. ייתכן שהאישור הוא ניסיון של קנדה לקבל עוד מנות חיסון ולתת אותן למבוגרים. 

במקביל חברת פייזר נערכת להגשת החיסון שלה לאישור קבוע של ה-FDA, דבר שיאפשר לה למכור חיסונים גם באופן פרטי ישירות לצרכנים ולשנות את התמחור בהתאם. המהלך הזה מגיע על רקע דיווחים על רווח חסר תקדים של החברה, בהיקף של 3.5 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה. במקביל גוברים הקולות הקוראים לבטל את הפטנט של פייזר על החיסון כדי לאפשר ייצור חיסונים גנריים זולים יותר, וגם ממשל ביידן תומך בכך. אלו חדשות רעות לפייזר וחדשות מצוינות לעולם, ובמיוחד למדינות העניות.

בינתיים בישראל נשמעו דיווחים על כך שבמשרד הבריאות מתלבטים אם לפתוח במבצע רחב היקף לחיסון בני נוער, בהתחשב בחשש מתופעות לוואי נדירות והעובדה שהתחלואה בארץ ממשיכה לרדת גם אחרי פתיחת בתי הספר. בריאיון שנתן השבוע אנתוני פאוצ'י מצוות המשימה למלחמה בקורונה של הבית הלבן הוא ציין שהוא לא רואה מנוס מחיסון בני הנוער כדי להפחית את התחלואה, וחזה שהחיים בארצות הברית יחזרו למסלולם בסוף הקיץ.
חברת מודרנה פרסמה תוצאות ראשוניות של מחקר קליני במנת דחף שלישית של החיסון. במחקר נבדקו 40 בני אדם שקיבלו את שתי המנות הראשונות לפני 8-6 חודשים, וכעת קיבלו אחת משלוש אפשרויות: מנה נוספת של החיסון המקורי, חיסון מותאם לווריאנט הדרום אפריקאי או שילוב של שני התרכיבים. בשתי הקבוצות הראשונות נצפתה עלייה יפה בכמות הנוגדנים המנטרלים נגד הווריאנטים מדרום אפריקה ומברזיל. עדיין מחכים לפרסום הממצאים מהקבוצה השלישית. הממצאים רומזים שאם וכאשר נצטרך לקבל את המנה השלישית, היא תגן עלינו לפחות מחלק מהווריאנטים.

הנגיף הדרום אפריקאי: נתונים מעודדים

נסיים בשני מבחנים משמעותיים על תפקוד החיסונים בעולם האמיתי. בארצות הברית בדקו כמה אנשים חלו אחרי שקיבלו את מנת החיסון השנייה, והגיעו לשיעור נמוך מאוד של כ-9,000 נדבקים מתוך למעלה מ-90 מיליון מחוסנים. הממצא הזה חיובי מאוד, כמובן ומלמד אותנו גם על יעילות החיסונים מול הווריאנטים הנפוצים בארה"ב.

מחקר חשוב שני בדק את היעילות בפועל של החיסון של פייזר מול הווריאנט הדרום אפריקאי. המחקר נערך בקטאר, שם נגיפי הקורונה הנפוצים ביותר הם הווריאנט הבריטי והווריאנט הדרום אפריקאי, בשכיחות דומה. מעקב אחרי כ-300 אלף מחוסנים העלה שהחיסון מעניק הגנה טובה משניהם אחרי המנה השנייה. אף על פי שההגנה מתחלואה קשה וממוות היא טובה מאוד ועומדת על מאה אחוז, ההגנה מפני הדבקה בנגיף הדרום אפריקאי נמוכה יותר ועומדת על כ-75 אחוז אצל מקבלי שתי מנות חיסון. עם זאת, מנה אחת מעניקה רמת הגנה נמוכה מאוד מהדבקה בנגיף, שעומדת על כ-17 אחוז בלבד. 

הממצאים הללו מעודדים מאוד, עקב החשש שהוריאנט הדרום-אפריקאי עמיד יחסית בפני החיסונים נגדו. כעת מחכים לנתונים אמינים על יעילות החיסון נגד הווריאנטים מברזיל ומהודו. לפי ההערכות, החיסון יעיל גם נגדם, אך יש לחכות לנתונים אמיתיים מהשטח. לא משעמם לרגע במאבק נגד המגפה העולמית.

 

29 באפריל 2021

חשש מבעיות בטיחות בחיסון הרוסי הוביל את ברזיל להפסיק את השימוש בו. בארצות הברית חודשה הפצת החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון – עם אזהרה

השבוע צוין בכל העולם שבוע החיסונים הבינלאומי והיום הוא יום האימונולוגיה הבינלאומי. אין זמן טוב מזה לחצות את את קו מיליארד מנות החיסון שניתנו במאבק בהתפרצות הקורונה. החיסונים הם אחת הפרקטיקות הרפואיות שהצילו את חייהם של הכי הרבה בני אדם. הם הצילו אותנו ממחלות קשות שגרמו המון מוות וסבל, בהן אבעבועות שחורות, פוליו, דיפטריה, טטנוס ועוד. גם מול מגפת הקורונה, החיסון הוא המפתח העיקרי לחזרה לשגרה, והידע והניסיון שנצברו במהלך הפנדמיה צפויים לאפשר פיתוח מהיר ויעיל של חיסונים גם נגד וריאנטים אחרים של הנגיף, ונגד מחלות אחרות בעתיד. 

מבצע ההתחסנות העולמי מאיץ. כאמור, רק לפני ימים ספורים חצינו את קו מיליארד המנות וכבר נוספו עוד קרוב למאה מיליון מחוסנים. בתוך כך, סין עקפה את ארצות הברית בהיקף ההתחסנות, אחרי שניתנו בה כבר כרבע מיליארד מנות, וקצב החיסונים זינק ל-5.3 מיליון מנות ביממה – פי שניים מהאמריקאים. עם זאת, מחכה לסינים עוד דרך ארוכה לחסינות העדר, עקב גודלה העצום של המדינה המאוכלסת ביותר בעולם. במקום השלישי נמצאת הודו – מדינת ענק נוספת שמתמודדת עם גל תחלואה חסר תקדים ושוברת מדי יום שיאים חדשים של תחלואה ותמותה. ימים לא פשוטים עוברים על תת-היבשת.

ספוטניק: אזהרת בטיחות חמורה

בברזיל הודיע משרד הבריאות בהצהרה דרמטית שהוא לא מאשר את השימוש בחיסון הרוסי ספוטניק V במדינה. החיסון מבוסס על טכנולוגיה דומה לזו של החיסונים של אסטרה-זניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון, שבה לוקחים נגיף ממשפחת האַדֶנוֹוִירוּס, מוחקים לו כמה מהגֵנים שמאפשרים לו להתרבות ולהתגונן ממערכת החיסון ומשבטים לתוכו גֵן שגורם לתאים שהוא מדביק לייצר אחד מהחלבונים של הנגיף שנגדו החיסון אמור לפעול. כך מערכת החיסון של המחוסן לומדת לזהות את נגיף הקורונה בלי להיחשף אליו ישירות.

בחיסון הרוסי גם עשו שינוי מעניין – המנה השנייה שלו כוללת נגיף שונה במקצת, במטרה לאתגר את מערכת החיסון ולמנוע ממנה להגיב נגד האדנווירוס במקום נגד החלבון הנגיפי. 

אך משרד הבריאות הברזילאי הצהיר כי בבדיקה שערך מצא שהנגיפים שהוזרקו הצליחו להתרבות בתאי אדם בתנאי מעבדה, בניגוד להצהרות המפתחים. אף שכנראה לא נגרם בפועל נזק למחוסנים, מסוכן להזריק לאנשים נגיפים שמסוגלים להתרבות, והגילוי הדרמטי עלול להעיד על בקרת איכות ירודה, או גרוע מכך – על הסתרת מידע מהותי מצד המפתחים. החיסון היה שנוי במחלוקת מהרגע הראשון, אחרי שממשלת רוסיה נחפזה מאוד לאשר אותו בלי שסיים את כל שלבי הניסויים הקליניים. לכך מצטרפים המחסור בראיות מדעיות לגיבוי נתוני היעילות שהציגו המפתחים ושיטות הקידום האגרסיביות של החיסון מצד ממשלת רוסיה. מפתחי החיסון, מכון גאמליה הרוסי, פרסמו הכחשה.

פרופ' איגור אוליצקי ממכון ויצמן למדע תיאר זאת היטב בחשבון הטוויטר שלו: "חיסון ספוטניק V הוא כמו לקנות אבטיח בלי גרעינים, לפתוח אותו ולגלות בפנים גרעינים. הוא עדיין יהיה טעים, אבל יגרום לכם לתהות על החקלאי שגידל אותו".

 

 

מעקב אחרי תופעות לוואי נדירות

ארצות הברית הודיעה בשבוע שעבר שהיא מחדשת את הפצת החיסון של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, שהוקפא בשל חשש לתופעת לוואי נדירה בקרישת הדם. החשש עדיין קיים, אך הוחלט שהיתרונות של ההתחסנות עולים על הסיכונים הנדירים ופורסמה אזהרה ביחס לחיסון הזה. סביר להניח שבעקבות זאת יהיו רבים שיעדיפו לחכות לחיסונים האחרים אם יש להם ברירה. במקביל, אחרי לחצים בינלאומיים רבים, הודיעה ארצות הברית שהיא משחררת שישים מיליון מנות של החיסון של אסטרה-זניקה שהחזיקה ברשותה. ההחלטה מרמזת שהיא לא מתכננת לאשר את השימוש בחיסון, שיעילותו נחשבת נמוכה יחסית, ועל כן אין לה צורך בו. את החיסונים היא תעביר לכמה מדינות, בהן כנראה הודו.

אחד האתגרים שמלווים את מבצע החיסונים הוא זיהוי מהיר ויעיל של תופעות לוואי נדירות. תופעות הלוואי הנפוצות מזוהות בדרך כלל כבר במהלך הניסויים הקליניים, אך לעיתים תופעות לוואי נדירות יותר מתגלות רק כשהחיסון כבר מופץ לאוכלוסייה גדולה באמת. כך קרה עם קרישת היתר המיוחסת לחיסונים של אסטרה-זניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון ובחודשים האחרונים התעוררו חששות לתופעות לוואי נדירות גם אצל מקבלים של חיסוני ה-RNA.

אחת השמועות הנפוצות נוגעת לתופעה של שיתוק בחצי הפנים. היו כמה עדויות להופעה של שיתוק כזה סמוך למועד החיסון, אך לא היה ברור אם יש קשר בין הדברים או שמדובר בצירוף מקרים. השבוע התפרסמו שני מחקרים ששופכים אור על התופעה. מחקר אחד השווה בין שכיחות הופעתו של שיתוק בפנים אצל מחוסני פייזר ומודרנה בארצות הברית בהשוואה לאנשים שקיבלו חיסונים נגד נגיפים אחרים – למשל שפעת. לא נמצא הבדל בין הקבוצות, כך שכנראה מדובר בתופעה שקרתה במקרה סמוך למועד החיסון, בלי קשר ישיר אליו. בנוסף התפרסם מחקר שסקר את תופעות הלוואי שדווחו בבריטניה ולא מצא ממצאים חריגים.

בישראל דווח בשבוע שעבר על דלקת בשריר הלב שהתפרצה אצל אנשים מעטים אחרי ההתחסנות. כעת בודקים אם ייתכן שמדובר בתופעת לוואי נדירה של החיסון, במיוחד אצל צעירים. עם זאת, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) בדק אף הוא את הסוגיה ופרסם השבוע שלא נמצא קשר בין התופעה לחיסון. אף שקשה להאמין שאם התופעה קיימת היא ייחודית לישראל, עדיין מוטב לחכות לפרסום ממצאי החקירה של משרד הבריאות הישראלי. זה חשוב במיוחד לקראת ההחלטה הצפויה על חיסוני הנוער, שמחכים עדיין לאישור של מינהל המזון והתרופות (FDA) בארצות הברית. 

ולבסוף, מה קורה בחזית הווריאנטים? כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, בניו יורק רואים סימנים של הקלה במצב התחלואה, בלי שהווריאנט הניו יורקי יפגע במחוסנים, זה סימן מעולה לכך שהחיסונים יעילים גם נגדו. לפי הערכות שהתפרסמו השבוע, החיסונים הנפוצים יעילים גם נגד הנגיף ההודי, אם כי עולים דיווחים מטרידים על מחוסנים שנדבקו. עדיין מוקדם מדי בשביל לדעת, כמו הרבה דברים במגפה הזאת נצטרך לחכות בסבלנות ולמרות "אווירת סוף קורונה" עדיין להזהר. זה לא נגמר עד שזה לא נגמר.
 

לטובת המבולבלים, ד"ר אריק טופול פרסם אינפוגרפיקה שממקמת את הווריאנטים המוכרים בהתאם לרמת החמקנות שלהם ממערכת החיסון. הוא מעדכן את האינפוגרפיקה על סמך המחקרים החדשים שמתפרסמים. שווה לעקוב.

 

מבצע החיסונים בישראל נמשך בקצב משביע רצון, ומצפים שנתחיל לראות תוצאות בימים הקרובים. דאגה גוברת מהתפשטות הווריאנטים החדשים בעולם

מבצע החיסונים נגד קורונה בישראל החל לפני כחודש ובמסגרתו ניתנו עד כה כ-2.7 מיליון מנות, כולל יותר מ-600 אלף איש שחוסנו גם במנה השנייה. זה השלב שבו אנחנו אמורים להתחיל לראות ירידה בתחלואה באוכלוסיות המחוסנות. עם זאת, גל התחלואה הנרחב ששוטף את רוב מדינות העולם וגם את ישראל ואמצעי הסגר הנוקשה שננקטים מקשים עדיין לראות את ההשפעה הצפויה של החיסון.

לפי ממצאי השלב השלישי של הניסוי הקליני בחיסון של חברת פייזר, יעילות המנה הראשונה עמדה על כ-52 אחוז, והיעילות המֵרבית של 95 אחוז הגיעה רק כשבוע אחרי מתן המנה השנייה, שאותה התחילו לקבל המחוסנים הראשונים בישראל לפני קרוב לשבועיים. עיניים בכל העולם נשואות לתוצאות מבצע החיסונים הישראלי.

השבוע התפרסם מחקר קטן שנעשה בבית החולים שיבא בתל השומר, ובדק 102 מחוסנים כשבוע אחרי שקיבלו את המנה השנייה. אצל כולם פרט לשניים נמצאו רמות גבוהות של נוגדנים לנגיף. אחד מהשניים שלא פיתחו נוגדנים היה מדוכא חיסון, כך שזה לא מאוד מפתיע. המחקר קטן ולא מייצג,  אבל מעודד. הממצאים הראשוניים של מחקר נוסף שפורסם השבוע הראו ירידה בהדבקה כשבועיים אחרי מתן המנה הראשונה. המחקר המלא אמור להתפרסם בקרוב. למרות האופטימיות הזהירה, חשוב להמשיך להיזהר – גם אם כבר חוסנתם.

בעולם כולו ניתנו עד כה כ-54 מיליון מנות חיסון, רובן של החברות פייזר ומודרנה. ארצות הברית ממשיכה להוביל במספר הכולל של החיסונים, עם כ-17 מיליון מנות – קצת יותר ממחצית המנות שצברה עד כה, במקום השני סין (כ-15 מיליון מנות) ואחריה משתרכות כל מדינות האיחוד האירופי יחד עם כ-7 מיליוני מנות בסך הכול. פייזר הודיעה השבוע על עיכוב שצפוי לחול במשלוח חיסונים נוספים למדינות האיחוד, אך בהתחשב בקצב ההתחסנות הנמוך בהן לא צפויה לזה השפעה של ממש עליהן. בבריטניה ניתנו עד כה כ-5 מיליון מנות חיסון, ואת החמישייה הפותחת חותמת ישראל, כאמור  עם 2.7 מיליון מנות.

כשבודקים את שיעור האוכלוסייה שהתחסנה ישראל מדורגת הרבה מעל כל יתר המדינות, אחרי שהתחילה לחסן כבר כרבע מהאוכלוסייה שלה. אם לוקחים בחשבון ששליש מתושבי המדינה צעירים מדי להתחסן, קצב ההתחסנות מעודד אף יותר. 

אנתוני פאוצ'י, מראשי צוות המאבק בקורונה בארצות הברית, אותת השבוע לחברות אסטרה-זניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון שיידרשו עוד כמה שבועות לאשר חיסונים נוספים. למרות הספקי הייצור היפים של פייזר ומודרנה ושל יצרניות החיסונים הסיניות, העולם זקוק להרבה יותר חיסונים. חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון הצהירה שתפרסם היום את תוצאות הביניים של השלב השלישי בניסויים הקליניים בחיסון שהיא מפתחת.

זהירות: מוטציות

עד כאן החדשות הטובות. נושא הנגיפים החדשים ממשיך להדיר שינה מעיניהם של רבים. המאמצים העולמיים לדכא את התפשטות הווריאנטים החדשים – נגיפי קורונה שצברו מספר רב של שינויים (מוטציות) שעלולים לשנות את תפקודם – מזכירים קצת את הנער ההולנדי שניסה לסתום חור בסכר בעזרת אצבעו. 

לפי שעה לא ברור עד כמה החיסונים הקיימים יעילים נגד הנגיפים החדשים. לאחרונה התפרסמו כמה מחקרים שבדקו אם הנגיף מצליח להתחמק מנוגדנים של אנשים שהחלימו מהמחלה. באופן מדאיג, אחד המחקרים שהתפרסם לאחרונה, בטרם עבר ביקורת עמיתים, מצא שהנגיף הדרום אפריקאי מצליח במידה מסוימת לחמוק מהנוגדנים בתרביות במעבדה. הממצא מעורר חשש כי אנשים שכבר החלימו מהמחלה עלולים להידבק בה שוב, הפעם בווריאנט החדש, ואולי אפילו החיסון יהיה פחות יעיל נגדו. כמובן, נטרול הנגיף בתנאי מעבדה הוא רק מדד אחד: לזיכרון החיסוני ולתגובה החיסונית בגוף החי יש רבדים נוספים שאולי ממשיכים לפעול כראוי גם מול הנגיף הזה, כך שיכול מאוד להיות שהחששות מוגזמים.

מחקר אחר, שהתפרסם גם הוא לפני שעבר ביקורת עמיתים, הראה כי נוגדנים שהתפתחו אצל אנשים שקיבלו את החיסון התקשו קצת יותר לנטרל את הנגיף הבריטי והנגיף הדרום אפריקאי, בהשוואה לנגיף הקורונה המקורי. לעומת זאת, מחקר שפרסמה השבוע חברת פייזר, גם הוא עדיין לא עבר ביקורת עמיתים, הראה כי נוגדנים שנוצרו בדמם של מחוסנים מזהים ומנטרלים בהצלחה את הנגיף הבריטי דבר שמרמז כי החיסון עדיין יעיל נגדו. האם באותו שיעור? ומה עם הנגיף הדרום אפריקאי? נגלה בקרוב. אין ספק שהמגפה הזאת מלמדת אותנו שיעור חשוב בדחיית סיפוקים.

14 בינואר 2021

סימנים ראשונים לירידה בתחלואה בקרב מחוסנים בישראל. בעולם מתפשטת ההדבקה בווריאנטים החדשים של הנגיף, על רקע החשש שיפגעו ביעילות החיסונים

השבוע החלו בישראל במתן המנה השנייה של החיסון של פייזר לראשוני המחוסנים. בעוד כשבוע הם אמורים להגיע לרמת ההגנה המירבית. בתוך כך כבר מתחילים לראות סימנים מעודדים ראשונים לירידה בתחלואה הקשה אצל מקבלי המנה הראשונה. במצגת שפרסם משרד הבריאות ביום ראשון צוין שנמצאה כבר ירידה קלה בשיעור הנדבקים והמאושפזים אצל מי שקיבלו את החיסון לפני יותר משבועיים. חשוב לזכור שחלף פחות מחודש מאז התחילו להתחסן בארץ, כך שנצטרך להמתין בסבלנות עד שמספיק אנשים יקבלו את המנה השנייה ונוכל לצפות לאפקט משמעותי יותר. 

בנוגע לבטיחות החיסון, נכון לתחילת השבוע 1,227 מתוך כ-1.7 מיליון מקבלי מנת החיסון הראשונה בישראל דיווחו על תופעות לוואי. רובם התלוננו על תופעות כלליות או תופעות באזור ההזרקה, כעשירית מתופעות הלוואי שדווחו היו בעלות הקשר עצבי (כגון תחושת נימול או פרכוסים ועוד). אצל ששה אחוזים מהם זוהתה תגובה אלרגית. טבעי שיהיו תופעות לוואי כשיש כל כך הרבה מחוסנים, לשמחתנו השיעור שלהן נמוך מאוד – פחות מעשירית האחוז. 

בזירה העולמית, ישראל ממשיכה להוביל בשיעורי ההתחסנות, כשיותר מחמישית מהאוכלוסייה (21 אחוז) כבר קיבלה את המנה הראשונה של החיסון. אחריה, בפער ניכר, נמצאות בחריין עם 12 אחוז ואיחוד האמירויות  עם ששה אחוזי מתחסנים . במקום הרביעי נמצאת בריטניה, שבה מבצע החיסונים מתחיל להתקדם (4.6 אחוזים מהאוכלוסייה), אולי בזכות אישור החיסון של חברת אסטרה-זניקה בשבוע שעבר והגמשת התנאים למתן חיסון.

מבחינת המספרים המוחלטים, ארצות הברית מובילה, אחרי שחולקו בה עד כה כ-11 מיליון מנות חיסון – מספר יפה, אבל עדיין רחוק מהיעד של 20 מיליון המנות שהתכוונו לתת עד סוף החודש שעבר, ואחוז נמוך מתוך כ-30 מיליון המנות שסיפקו לה החברות פייזר ומודרנה. יש דיווחים על קשיים לוגיסטיים בהפצת החיסון, בצד אי אמון בעקבות מידע כוזב שמופץ ברשתות החברתיות. כל זאת על רקע גל תחלואה רחב היקף שממשיך לשבור שיאים, עם קרוב ל-4,500 מתים ביממה.

אחריה נמצאת סין, שבה ניתנו מאז יולי תשעה מיליון מנות חיסון. הנתונים שם מתעדכנים בערך פעם בשבוע, כך שסביר להניח שהמספר גבוה יותר. באיחוד האירופי העניינים ממשיכים להתנהל בעצלתיים, כשבסך הכול ניתנו בכל מדינות האיחוד יחד כ-3.8 מיליוני מנות. את הטבלה האירופית מובילות איטליה וגרמניה עם 850 אלף ו-760 אלף מנות בהתאמה. 

את הרשימה העולמית חותמות ניו זילנד, טייוואן, יפן ואוסטרליה עם אפס מתחסנים ובלי כוונה לרכוש חיסונים בקרוב. המדינות הללו הצליחו לבודד את עצמן יפה ולעצור את התחלואה בשלב מוקדם, והן נהנות מזכות היתר להניח למדינות אחרות להתקוטט על החיסונים ולהמתין לראות מה החיסון היעיל ביותר והמתאים ביותר לצרכיהן. לאסטרטגיה הזאת יש גם חסרונות, שכן היא מחייבת ניטור מתמיד של חולים כדי למנוע מהמגפה להתפרץ שוב במלוא עוזה. לפחות ביפן הגישה הזאת מראה סימני שבירה, כשגל תחלואה חדש מתחיל להתפשט במדינת האיים. 

התפשטות המוטציות

הווריאנטים החדשים של הנגיף שהתגלו לאחרונה בבריטניה ובדרום אפריקה ממשיכים להדביק בשיעורים הולכים וגוברים. השבוע התגלה ביפן וריאנט נוסף, שמקורו בברזיל. הנגיפים האלה מעוררים חשש בקהילה הרפואית עקב המוטציות שיש להם באזורים שאליהם מכוונים החיסונים. החברות פייזר ומודרנה הצהירו כבר שהחיסונים שלהם יפעלו כנראה גם על הנגיפים החדשים, אך נדע ביתר ודאות רק בעוד כמה שבועות, אחרי שמספיק אנשים יקבלו את המנה השנייה ונראה אם הם מוגנים מפני הדבקה בנגיפים המוטנטיים. גם אם יעילות החיסון תפחת, התקווה היא שהוא עדיין יספק די הגנה כדי למנוע מחלה קשה, היות שהחיסון מכוון נגד אזורי מטרה רבים בחלבון ה-Spike בנגיף, שאת חלקם הגדול המוטציות לא שינו כלל. נמשיך לעקוב ולעדכן.

חברת התרופות הסינית סינווואק פרסמה ממצאים מהניסוי הקליני שהיא עורכת בברזיל בחיסון המבוסס על נגיף מומת, שאושר לשימוש בסין עוד לפני שסיים את השלב השלישי של הניסויים הקליניים. הממצא העיקרי והלא מחמיא הוא יעילות של 50.4 אחוז בלבד. אותו חיסון רשם יעילות של 65 אחוז בניסוי על 1,620 משתתפים באינדונזיה, ו-91 אחוז בניסוי קטן בטורקיה. שני הניסויים הללו קטנים ולכן הממצאים שלהם פחות אמינים. גם הפערים הגדולים  בתוצאות לא מעוררים הרבה אמון בחיסון הסיני. העובדה שאפילו בניסוי המוצלח ביותר יעילותו לא עולה על זאת של החיסונים הקיימים תביא כנראה לידי כך שהוא יאושר רק במדינות שאין להן ברירה אחרת. החדשות המעודדות הן שהחיסון מוריד מאוד כנראה את הסכנה לסיבוכים מסכני חיים אצל מי שחלו בכל זאת.

הרשות הפלסטינית אישרה השבוע לשימוש את החיסון הרוסי ספוטניק 5 והפכה לראשונה במזרח התיכון שמאשרת אותו. בעבר הועלתה האפשרות ש-1.5 מיליון המנות שרכש בית החולים הדסה ייתרמו לרשות דרך איחוד האמירויות. ייתכן שהמספר הזה כלול ב-4 מיליון המנות שהרשות הפלסטינית הצהירה שתקבל.

וחדשות אופטימיות באופק. חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון מפזרת רמזים על תוצאות חיוביות שיתפרסמו בקרוב מהשלב השלישי של הניסוי הקליני שהם עורכים בחיסון לקורונה. טכנולוגיית החיסון שלהם דומה לזו של חברת אסטרה-זניקה, ומבוססת על נגיף בלתי מזיק ממשפחת האדנוווירוס שאליו שובט חלבון אחד של נגיף הקורונה אשר מאפשר ייצור שלו בתאים שלנו. היתרונות הגדולים של החיסון הזה הם שהוא ניתן במנה אחת בלבד ואפשר לשמור אותו גם במקרר רגיל, ללא צורך בהקפאה בטמפרטורה נמוכה במיוחד. בזכות המאפיינים הוא צפוי להיות יקר פחות מהחיסונים האחרים, וקל יותר לשימוש מבחינה לוגיסטית.  כמובן אישורו יוסיף עוד מאות מיליוני מנות שניתן יהיה לחלק בחודשים הקרובים.

גם חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון פרסמה את תוצאות שני השלבים הראשונים של הניסויים הקליניים בחיסון שלה בכתב העת New England Journal of Medicine. בניסויים השתתפו 805 מתנדבים, שעליהם בדקו שני מינונים של החיסון וכמובן קבוצת ביקורת. אצל מקבלי החיסון התגלו נוגדנים שנטרלו את הנגיף בתנאי מעבדה. רמות הנוגדנים נשארו גבוהות למשך כל תקופת הניסוי, 71 יום אחרי החיסון . בנוסף זוהתה תגובה חיסונית תאית שמעידה על רובד נוסף של פעילות חיסונית נגד הנגיף. רוב תופעות הלוואי היו קלות. הממצאים מעודדים, ונקווה שכך יהיו גם תוצאות השלב השלישי.

 

השבוע החל בישראל במתן המנה השנייה של החיסון של פייזר לראשוני המחוסנים. צילום Studio Romantic Shutterstock
 

8 בינואר 2021

שנת 2021 נפתחת בתקווה גדולה. מבצעי החיסונים שהחלו בחודש דצמבר מתחילים להיכנס להילוך גבוה, כשעוד ועוד מדינות מאשרות שימוש בחיסונים של פייזר ושל מודרנה. אך במקביל גל תחלואה גדול שוטף את רוב חצי הכדור הצפוני ובמיוחד את אירופה וארצות הברית. 

עד כה ניתנו כ-16 מיליון מנות חיסון ברחבי העולם. בראש ניצבת ארצות הברית, שבה חולקו 5.5 מיליון מנות מתוך 17.5 מיליון המנות שסופקו לה עד כה. היעד שהציבה לעצמה ארצות הברית היה להפיץ 20 מיליון מנות חיסון עוד לפני סוף שנת 2020, אך בפועל מתקשים שם מאוד לעמוד באתגר. 

בסין חילקו עד סוף השנה 4.5 מיליון מנות חיסון, אך מבצע החיסונים שם החל כבר בקיץ כשהרשויות אישרו שם כמה חיסונים בהליך בזק בלי שסיימו את השלב השלישי של הניסויים הקליניים. הסינים מצהירים כי החיסונים שלהם יעילים ובטוחים, אך בהיעדר נתונים שקופים ההצהרות הללו מתקבלות במערב בפקפוק.

במקום השלישי בעולם במספר החיסונים הכולל, והראשון בשיעור האוכלוסייה המחוסנת, נמצאת ישראל. בתוך כשלושה שבועות קיבלו כאן יותר מ-1.5 מיליון איש את מנת החיסון הראשונה, כלומר קרוב לשישית מהאוכלוסייה. רוב המחוסנים שייכים לקבוצות הסיכון – בעיקר אנשים מעל גיל 60 וחולים במחלות כרוניות. בהתחשב בכך שהאוכלוסייה בארץ צעירה ו-30 אחוז ממנה הם ילדים שנוטים להיפגע מהמחלה פחות, מצפים שנתחיל לראות בקרוב ירידה בתחלואה הקשה.

בבריטניה הופצו עד כה 1.3 מיליון מנות. המצב בממלכה המאוחדת לא פשוט, עקב גל תחלואה גדול מאוד שהביא את מערכת הבריאות לסף קריסה. עקב המשבר זירזו שם את אישור החיסון של חברת אסטרה-זניקה ואוניברסיטת אוקספורד, למרות שיעורי ההצלחה הנמוכים יחסית שלו בניסויים הקליניים. כמו כן החליטו לעכב את מתן מנת החיסון השנייה כדי לאפשר ליותר אנשים להנות מההגנה החלקית שנותנת מנת חיסון אחת, ואף התירו לשלב בין חיסונים משני סוגים שונים לאותו אדם אם יש מחסור בחיסון שקיבל במנה הראשונה. הצעדים האלה מפירים את פרוטוקול החיסון, עדות למצוקה הקשה בבריטניה. בארצות הברית הצהירו שלא ישברו את פרוטוקול הטיפול למרות גל התחלואה.

את החמישיה הפותחת חותמת איחוד האמירויות, שבה ניתנו עד כה 800 אלף מנות חיסון – היקף מרשים למדינה הקטנה. 

אירופה: קשיים ניכרים

נתון מעניין שעולה מטבלת החיסונים נוגע דווקא לאירופה. האיחוד האירופי רכש מנות חיסון במרוכז ומחלק אותן למדינות לפי גודל האוכלוסייה. עם זאת נראה שיש קשיים רבים בהפצת החיסונים, כאשר אפילו שיאנית החיסונים ביבשת, גרמניה, חיסנה רק כ-367 אלף בני אדם. העיכוב הזה מעורר תסכול רב. באיטליה ניתנו עד כה 260 אלף מנות, בספרד 140 אלף, ובצרפת הצליחו לחסן 19,500 איש בלבד. בקצב הזה יעבור עוד זמן רב עד שהמגפה המשתוללת תיבלם. החורף האירופי עומד להיות קשה מאוד.

על מבצע החיסונים מעיב החשש מההתפשטות של שני וריאנטים חדשים, כלומר נגיפים שצברו מקבץ של מוטציות שעלולות לשנות את תפקודם. אחד זוהה לראשונה בבריטניה והאחר בדרום אפריקה. שניהם מדבקים יותר מהנגיף המוכר ועלולים לפגוע גם בצעירים יותר. בשניהם גם יש מוטציות בחלבון spike, שנגדו מכוונים רוב החיסונים שאושרו, פרט לחיסונים הסיניים.

עיקר המידע עליהם מגיע כרגע מניסויים מוגבלים במעבדה. נתון מעודד מראה ששיעור התחלואה החוזרת בבריטניה לא עלה, מה שמעיד שהנוגדנים של המחלימים עדיין יעילים. ייתכן שזה מעיד שגם הנוגדנים שמיוצרים אצל מקבלי החיסון ישמרו על יעילותם. נגלה בקרוב, היות שהנגיף הבריטי כבר בארץ. הדרום אפריקאי שוטף כרגע את דרום היבשת השחורה ונקווה שלא יתפשט לשאר העולם, שכן לא ידוע עדיין איך הוא מושפע מהחיסון. עם זאת יש לזכור שאם יעילות החיסון תיפגע, יהיה פשוט יחסית לערוך אותו ולאשר אותו מחדש. את החלק הקשה של הפיתוח כבר עברנו.

מנכ"ל חברת מודרנה אמר כי על פי הנתונים שיש להם נראה ששיעור הירידה בכמות הנוגדנים בדם מעידה על כך שהחיסון יעניק הגנה ליותר משנה, וכמו כן הם עובדים בימים אלו על מחקר שיראה שהחיסון יעיל גם נגד הוריאנטים הבריטי והדרום אפריקאי. נקווה שהוא צודק

 

1 בינואר 2021

בבריטניה אישרו את החיסון של אסטרה-זניקה, הסינים מדווחים על יעילות של 79 אחוז לחיסון שלהם, חמישה מיליון מחוסנים ברחבי העולם – יותר משמינית מהם בישראל

מבצעי החיסונים המשיכו השבוע במלוא המרץ בכמה מדינות בעולם, כולל ישראל. נכון למועד כתיבת שורות אלה חוסנו כשישה מיליון איש בכל העולם. כ-84 אחוז מהם קיבלו את חיסוני ה-mRNA של החברות פייזר ומודרנה, כ-800 אלף מהם בישראל לבדה. בשלב הראשון מקבלים את החיסון בעיקר צוותים רפואיים, אוכלוסיות בסיכון כמו בני 60 ומעלה, אנשים שסובלים ממחלות כרוניות ובני מזל שקיבלו את המנות שנותרו בסוף היום.

זו התחלה טובה, אך זמינות המנות צפויה לרדת בעתיד הקרוב כשיותר ויותר מדינות יתחילו לחסן את אזרחיהן והביקוש יגדל. החברות מייצרות כמובן בתפוקה המרבית, אך כדי לענות על הביקוש העולמי העצום חברות נוספות חייבות לצלוח את קו הסיום ולקבל אישור להפצת החיסונים שהן מפתחות. מדינות רבות מהססות עדיין לאשר את החיסון הסיני ואת החיסון הרוסי, שאושרו לשימוש במדינותיהם עוד לפני השלב השלישי של הניסויים הקליניים, שנועד לבחון בהיקף רחב את יעילות החיסון ובטיחותו ולגלות את רוב תופעות הלוואי שלו.

בריטניה מאשרת

אחרי שבועות רבים של רמזים בכלי התקשורת, בריטניה הייתה המדינה הראשונה שאישרה לשימוש את החיסון של חברת אסטרה-זניקה, שפותח בשיתוף עם אוניברסיטת אוקספורד. החברה פיתחה חיסון המבוסס על נגיף לא מזיק לבני אדם, ממשפחת האַדֶנוֹוִירוּס, שעבר טיפול השולל ממנו את היכולת להדביק אנשים אחרים. במקרה הזה לקחו נגיף של שימפנזים ושיבטו בו את הגֵן של החלבון spike שמאפשר לנגיף הקורונה לחדור לתאי אדם. הנגיף המהונדס מחדיר את החומר התורשתי שלו לתאים של מקבלי החיסון ומאלץ אותם לייצר את החלבון, בדומה לחיסונים של פייזר ומודרנה, וכך מאפשר למערכת החיסון ללמוד לזהות את החלבון הנגיפי.

אילו הממצאים הראשוניים של הניסוי היו מתפרסמים כמה שבועות קודם, אסטרה-זניקה היו זוכים לשבחים רבים, שכן הגיעו ליעילות של 62 אחוז – הרבה מעל לרף 50 האחוזים שהגדיר מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) כתנאי לאישור החיסונים נגד נגיף הקורונה. אבל כשמשווים אותם לשיעור ההצלחה של חיסוני ה-mRNA , שהגיע ל-95 אחוז, החיסון החדש נראה פתאום הרבה פחות מרשים. עם זאת, אסור לשכוח שכמות המנות מוגבלת וש-62 אחוזי יעילות עדיפים על העדר חיסון, במיוחד אם החיסון גם מפחית את חומרת המחלה של מי שחלו בכל זאת. בריטניה חווה בימים אלה גל תחלואה גדול במיוחד שכולל נגיף שונה במקצת ומדבק יותר מקודמו, וכנראה זו הסיבה שהעדיפה לאשר חיסון בעל יעילות מוגבלת על פני המשך המצב הקיים.

בנוסף, בעקבות ההתפרצות הקשה  והמחסור בחיסונים אילצו את ממשלת בריטניה לשנות את מדיניות ההתחסנות ולעכב את מתן המנה השניה ולאפשר ליותר אנשים לקבל את המנה הראשונה. הצעד השנוי במחלוקת גרר ביקורות בקהילה הרפואית בבריטניה ובחברת פייזר עצמה. חשוב לציין כי על פי ממצאי השלב השלישי של הניסויים הקליניים של חברות פייזר ומודרנה, לאחר עשרה ימים נצפתה ירידה חדה בתחלואה אצל מקבלי החיסון, אך לא ברור מה משך ההגנה של מנה אחת, היות והדבר לא נבדק. החלטה כזו היא הימור היות והיא אולי משתלמת בטווח הקצר אך עלולה לעלות ביוקר בטווח הארוך.

בתוך כך, חברת מודרנה פרסמה את ממצאי הניסויים הקליניים שלה גם במאמר מדעי שעבר ביקורת עמיתים. לא היו שם הפתעות לעומת הדו"ח הראשון שפורסם לפני שבועות מספר, אבל עכשיו המחקר הקליני שלהם התווסף רשמית לספרות המדעית.

הסינים חושפים נתונים

חברת סינופארם הסינית, שפיתחה חיסון המבוסס על נגיפים מומתים, פרסמה את תוצאות הביניים מהשלב השלישי של הניסויים הקליניים שלה. לפי הנתונים, יעילות החיסון עומדת על כ-79 אחוז עם מעט תופעות לוואי יחסית – פחות מאלפית מהמחוסנים פיתחו חום קל, ושניים בלבד מתוך מיליון מחוסנים סבלו מתופעות לוואי חמורות. בעקבות זאת אישרה ממשלת סין את הפצת החיסון לקהל  רחב יותר. 

החיסון הסיני מבוסס על טכנולוגיה קלאסית ונפוצה בחיסוני ילדות רבים, למשל החיסון המומת נגד פוליו. עם זאת, ההצהרות של סינופארם התקבלו בחשדנות בקהילה המדעית בשל חוסר השקיפות של הסינים עד כה. פרט לסין אושר החיסון לשימוש גם באיחוד האמירויות ובבחריין, ומשלוח גדול שהגיע לאינדונזיה מעיד שהיא הבאה בתור.

אחד החששות בציבור הוא שלחיסונים יש תופעות לוואי לא ידועות, מאחר שמדובר בחיסונים חדשים שפותחו בזמן קצר. לשם כך הרשות לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) הקימה מיזם בשם V-safe שמעודד את המתחסנים לדווח על כל תופעת לוואי חריגה שהם חווים. אומנם לא מדובר בהשגחה צמודה כמו בניסויים קליניים, אבל תופעות לוואי חריגות אמורות לעלות גם כך.

בנוסף, משרד הבריאות הישראלי פרסם פירוט של תופעות הלוואי שדווחו מאז תחילת מבצע החיסונים. 652 מתוך יותר מחצי מיליון מחוסנים דיווחו על תופעות לוואי, ומהם 51 נזקקו לטיפול רפואי ו-35 פנו לחדרי מיון. סביר להניח שלא כל תופעות הלוואי הקלות מדווחות, אך מיעוט תופעות הלוואי שמצריכות טיפול רפואי – מעודד. כמה אנשים נפטרו סמוך למועד קבלת החיסון, ולאחר בדיקה של משרד הבריאות נשלל הקשר בין החיסון לסיבת המוות. בשל ההיקף הרחב של מבצע החיסונים, שמתמקד בעיקר באוכלוסיות סיכון, יש סבירות גבוהה לסמיכות זמנים בין אירוע מסכן חיים לקבלת החיסון. עם זאת חשוב לבדוק כל מקרה לגופו. 

25 בדצמבר 2020

למעלה מ-1.5 מיליון בני אדם חוסנו בתוך שבועיים, במקביל לדאגה הגוברת מהנגיף הבריטי המדבק. ציפיות גדולות מהחיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון

בסוף השבוע שעבר אושר החיסון השני נגד נגיף הקורונה SARS-CoV-2, שפיתחה חברת מודרנה, והחלו מבצעי חיסונים בכל רחבי העולם, וגם בישראל. ברוב המדינות החיסון יינתן תחילה לצוותים רפואיים ולאוכלוסיות בסיכון ורק בהמשך יורחב מבצע החיסונים לציבור כולו. השאיפה היא שחיסון האוכלוסיות הללו יביא לירידה בתחלואה הקשה, וכך יפחית את העומס על מערכות הבריאות. 

בימים כתיקונם, כשטיפול רפואי או חיסון מקבל אישור, מתחיל השלב הרביעי של הניסויים הקליניים – מעקב אחרי תופעות לוואי בציבור הרחב. לשם כך מנטרים בקפידה את מצבם של מקבלי החיסון ומתעדים את תופעות הלוואי שהם חווים. המטרה היא לזהות כך תופעות לוואי נדירות שלא התגלו בשלושת השלבים הקודמים של הניסויים הקליניים, שנעשו על קבוצות נבדקים קטנות בהרבה. כשחיסון מאושר באישור חירום, השלב הזה חשוב שבעתיים – ואכן כל תופעת לוואי חריגה מתועדת ונבדקת.

בשבועיים האחרונים חוסנו יותר מ-1.5 מיליון בני אדם בחיסונים של פייזר ומודרנה ועשרה מביניהם סבלו מתגובה אלרגית לחיסון. זה נורמלי לחלוטין, שכן כמעט כל חיסון עשוי לעורר תגובה אלרגית לאחד הרכיבים שלו אצל מי שרגישים אליו. תגובה אלרגית מופיעה מהר, ולכן חשוב להישאר במרפאה רבע שעה אחרי קבלת הזריקה. מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) הנחה ליתר ביטחון לחקור את המקרים הללו ולנסות לזהת את הרכיב הספציפי שגורם להן.

חשוב לזכור שמדובר בתופעה נדירה למדי, שפגעה עד כה רק בעשרה מתוך 1.5 מיליון מקבלי החיסון (0.0007 אחוז בלבד). כאמצעי זהירות הוציא המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) הנחיה להימנע ממתן החיסון לאנשים עם היסטוריה של תגובות אלרגיות חריפות. לעומת זאת, אנשים עם אלרגיות מוכרות שאינן קשורות לרכיבי החיסון יקבלו אותו ללא חשש. החשוד העיקרי כרגע הוא רכיב בשם פוליאתילן גליקול (PEG), שתפקידו לייצב את החלקיקים השומניים שמכילים את ה-RNA.

הנגיף משיב מלחמה

חשש נוסף שהתעורר השבוע נוגע לווריאנט של הנגיף, כלומר גרסה שונה מעט של הנגיף המוכר, שהתגלה בבריטניה אחרי שצבר כמה מוטציות – שינויים בקוד הגנטי שלו. חלק מהמוטציות התגלו בחלבון spike, שבו מתמקדים רוב החיסונים, דבר שמעלה את החשש שהחיסונים יהיו פחות יעילים מולו. נראה שמדובר בנגיף מדבק יותר מהנגיף המקורי, וכל הסימנים מראים שהוא כבר יצא מגבולות בריטניה והגיע בסבירות גבוהה גם לישראל. 

החדשות הטובות הן שלפי שעה לא נראה שהווארינט החדש גורם למחלה קשה יותר, וההערכות הן שהחיסונים יהיו יעילים גם נגדו. זאת מכיוון ש המוטציות התרחשו בחלק קטן של החלבון, ואילו החיסון אמור לאפשר למערכת החיסון לזהות חלקים רבים שלו. עם זאת הנושא אכן צריך להיבדק. בד בבד, ארגון הבריאות העולמי ממליץ להמשיך במלוא המהירות במבצעי החיסונים על מנת לנסות לצמצם משמעותית את תפוצת המחלה לפני שיופיע נגיף עמיד לחיסון.

החיסון הנוסף שמעניין כרגע את כולם הוא זה שמפתחת חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, שנמצא בעיצומו של השלב השלישי של הניסויים הקליניים ומעורר תקוות גדולות. החיסון מבוסס על נגיף ממשפחת האדנווירוס שמכיל את הקוד הגנטי לייצור אחד מחלבוני המעטפת של נגיף הקורונה. הנגיף המהונדס מחדיר את הקוד לתאים וגורם להם לייצר את החלבון הנגיפי. 

המנגנון של החיסון הזה דומה מאוד לחיסון של חברת אסטרה זניקה, לחיסון הרוסי "ספוטניק 6" ובמידה מסוימת גם לחיסון של המכון הביולוגי בנס ציונה, שמשתמש בעיקרון דומה אך עם נגיף מעבר אחר. היתרון הגדול של החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון על פני אלה של פייזר ומודרנה טמון בכך שהוא ניתן במנה אחת ושאפשר לשמור אותו במקרר רגיל, דבר שיקל מאוד על הפצתו. החברה אמורה לפרסם את הממצאים הראשוניים כבר בשבועות הקרובים, ואנחנו נעקוב מקרוב ונדווח.

18 בדצמבר 2020

מודרנה מקבלת אישור חירום, המתחרות מחשבות מסלול מחדש. התקדמות חיובית לקראת חיסון ישראלי

השבוע התחיל בפרסום תוצאות השלב השלישי של הניסויים הקליניים בחיסון שמפתחות חברת אסטרה-זניקה ואוניברסיטת אוקספורד. החיסון שלהם מבוסס על נגיף שאינו מזיק לבני אדם שנושא את הקוד הגנטי לאחד מחלבוני נגיף הקורונה. בממצאים, שפורסמו בכתב העת Lancet, לא היו הפתעות גדולות לעומת הנתונים המוקדמים שדווחו לפני כמה שבועות בהודעה לעיתונות על השלב השלישי. לאור הנתונים הלא מזהירים במיוחד שכללו טעות במינון אצל חלק מהנבדקים ויעילות של כ-60% פנתה אסטרה-זניקה לאפיק חדש, של ניסוי המשך ושיתוף פעולה עם מכון גמאליה הרוסי, המבוסס על אותה טכנולוגיה, לפיתוח חיסון משולב. 

אומנם הזרקור הופנה בשבועות האחרונים אל הפיינליסטיות פייזר ומודרנה, אבל כמו בכל מירוץ מסחרי יש גם מפסידים, והמשמעות של עצירת ניסוי קליני היא הפסד כלכלי משמעותי מאוד. לפיכך, אוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה הודיעה השבוע על עצירת הניסויים הקליניים בחיסון שפיתחה עם חברת CSL. החיסון שלהם מבוסס על טכנולוגיה קלאסית של חיסון רקומביננטי, שמכיל חלבונים של הנגיף. כדי לייצב את החלבונים הללו הוסיפו להם קטעי חלבון קצרים שמקורם בנגיף HIV, מחולל מחלת האיידס. באופן לא מפתיע, משתתפי השלב הראשון של הניסויים הקליניים פיתחו נוגדנים גם למקטעים האלה, ועל כן זוהו בבדיקות כנשאי HIV, אף שלא נדבקו כמובן בנגיף, אלא רק פיתחו נוגדנים נגדו. אף שתוצאות הניסוי הקליני היו טובות למדי, הוחלט לנטוש את הניסוי משום ששיבוש היעילות של בדיקות ל-HIV היא סיכון שלא כדאי לקחת. לאוניברסיטה מדובר בהפסד משמעותי, אבל אין סיבה לדאוג ל-CSL – הם כבר חתומים על חוזה עם אסטרה-זניקה לייצור 30 מיליון מנות חיסון.

גם מזלן של החברות סנופי ו-GSK, שמפתחות יחד חיסון רקומביננטי, לא שפר עליהן. החיסון נמצא כעת בשלב השני של הניסויים הקליניים וממצאי הניסויים  מעידים על יעילות נמוכה יחסית בקרב מבוגרים. על כן הוחלט לשפר את התרכיב – בעיקר לשנות את המינון, ולעשות ניסוי נוסף. גם חברת סינופארם הסינית, שנמצאת בעיצומו של השלב השלישי, לא ליקקה דבש השבוע. החיסון שלה אומנם אושר לשימוש חירום בסין כבר באוגוסט, ולאחרונה גם באיחוד האמירויות ובבחריין. אולם בעקבות תופעת לוואי חמורה שנמצאה אצל מתנדב בפרו, הניסוי נעצר עד שיתברר אם יש קשר בין התופעה לחיסון.

בינתיים מתחילים כבר לקבל מידע ממבצעי החיסון הגדולים שהחלו במדינות שאישרו את השימוש בחיסון של חברת פייזר. סביר להניח שהמעבר לחיסונים בהיקף רחב יחשוף גם תופעות לוואי פחות שכיחות של הניסוי. בבריטניה, לדוגמה, שני אנשי צוות רפואי לקו בתגובה אלרגית חריפה. לשניים יש היסטוריה של אלרגיות חריפות ועל כן המליצו הבריטים לאנשים שסובלים מאלרגיה חריפה להימנע מהחיסון לעת עתה. גם באלסקה לקה אדם אחד בתגובה אלרגית לאחר קבלת החיסון, אך לא ידועים עדיין פרטי האירוע. בכל מקרה מדובר בתופעה נורמלית: בכל חיסון יש פה ושם אנשים שאלרגים לרכיביו. אם יש תגובה אלרגית היא מופיעה מהר, ולכן מבקשים מהמתחסנים להישאר במרפאה לפחות 15 דקות אחרי קבלת חיסון.

שחקניות חדשות וישנות

השבוע החלה חברה נוספת המפתחת חיסון מבוסס RNA, בדומה לפייזר ומודרנה, את השלב השלישי של הניסויים הקליניים. חברת CureVac הגרמנית החלה בגיוס 35 אלף מתנדבים  באירופה ובדרום אמריקה. מגוון גדול של חיסונים יאפשר אספקה לרבים במחירים זולים יותר ויזרז את חיסון אוכלוסיית העולם.

רוסיה הכריזה השבוע על תחילת הניסויים בחיסון המיועד לבעלי חיים, כולל חורפנים. מאחר שנגיף הקורונה מדביק גם בעלי חיים, חשוב למנוע מחיות המשק לחלות. החשש הוא שהנגיף יעבור שינויים (מוטציות) בגופן של החיות וידביק מחדש בני אדם בצורתו החדשה, כפי שאכן קרה לאחרונה בדנמרק.

החדשות הגדולות של השבוע באות כמובן מהחיסון של חברת מודרנה שקיבל את המלצת הועדה המייעצת ל-FDA ביום חמישי בלילה. הועדה אישרה ברוב של 20 בעד ונמנע אחד, האישור הרישמי צפוי להגיע בתוך ימים ספורים. החיסון ינתן לאנשים מעל גיל 18, כמובן לא כולל נשים בהריון. יומיים קודם פרסם מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) את ממצאי הניסויים הקליניים בחיסון של מודרנה. בדומה להצהרות מהחודש האחרון, מסתמן שהיעילות של החיסון גבוהה ועומדת על 94.5 אחוז בממוצע, ו-86 אחוז מעל גיל 65. תופעות הלוואי כללו כאב באזור ההזרקה (91%), סחרחורת (68%), כאבי ראש (63%), כאבי שרירים (60%), כאבי פרקים (45%) וצמרמורות (43%). 

תופעות לוואי חמורות יותר, אך לא מסכנות חיים, הופיעו בעיקר אצל מחוסנים מעל גיל 65 ובעיקר אחרי קבלת מנת החיסון השנייה. הפער בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת בתופעות הלוואי החמורות היה קטן, ולא מספיק חזק כדי להוכיח קשר בינן לבין החיסון.  במהלך הניסוי מת משתתף אחד ממחלת הקורונה, אך הוא היה שייך לקבוצת הביקורת, כלומר קיבל חיסון דמה (פלצבו). 
 

מספר החולים בקורונה לאורך זמן. בכחול: קבוצת הביקורת; באדום: קבוצת הניסוי | מתוך הדו"ח של מודרנה ל-FDA
יעילות החיסון של מודרנה – המחוסנים חלו הרבה פחות. מספר החולים בקורונה לאורך זמן. בכחול: קבוצת הביקורת; באדום: קבוצת הניסוי | מתוך הדו"ח של מודרנה ל-FDA

נס ציונה: מתקדמים שלב

חדשות מעודדות גם בזירה הישראלית. המכון הביולוגי בנס ציונה הכריז שהפרופיל הבטיחותי של השלב הראשון היה טוב, שאין תופעות לוואי חמורות לחיסון הישראלי ושהם יתחילו כבר בימים הקרובים את השלב השני של הניסויים הקליניים, על כאלף משתתפים. 

בנוסף, בית החולים אסותא באשדוד הכריז כי מתנדבים שירצו בכך יוכלו לפתוח בכל שלב את תיק הניסוי שלהם, ולקבל את החיסון של פייזר אם יתברר שהם נכללו בקבוצת הביקורת, שקיבלה חיסון דמה. הצעד הזה אומנם יפגע בתוצאות הניסוי בכך שימחק את קבוצת הביקורת, אך נראה שהשיקולים המוסריים גברו כאן.

במדינות רבות בעולם מתחבטים כיום בסוגיה הזאת. יש חשיבות רבה לשימור קבוצת ביקורת, כדי שיהיה בסיס להשוואה במקרה שיופיעו תופעות לוואי נדירות או ארוכות טווח. מצד שני מדובר בעשרות אלפי מתנדבים שהסכימו לעבור הליך רפואי נסיוני, ולא יהיה מוסרי להפקיר אותם לסכנות המחלה. 

נראה כי בהמשך הדרך, חברות שיתחילו את השלבים המתקדמים של הניסויים הקליניים יצטרכו לתת לקבוצת הביקורת את הטיפול היעיל ביותר הקיים כיום, כלומר כנראה את החיסון של פייזר או של מודרנה. מדובר בנוהל נפוץ ומקובל בניסויים קליניים, אך גם בכאב ראש לא קטן עבור החברות.

 

11 בדצמבר 2020

ה-FDA אישר את החיסון של פייזר, בשבוע הבא ידון בחיסון של מודרנה. משלוח ראשון של חיסונים נחת בישראל

אתמול בלילה, אישרה ועדת המומחים של מנהל המזון והתרופות (ה-FDA) באופן את רשמי את החיסון של חברת פייזר ברוב של 17 בעד, 4 נגד ואחד נמנע (ככל הנראה בגלל חיסון לגילאי 16-17). זהו החיסון הראשון למחלה שסיים בזמן שיא את מסלול המכשולים המפרך של הניסויים הקליניים. על פי הנתונים שפורסמו נראה שעשה את זה בהצלחה רבה. ביום שלישי פרסם המינהל לעיון הציבור את כל נתוני התיק שהגישה פייזר לאישור החירום, ונראה שהחיסון עולה על כל הציפיות.

מבחינת היעילות נראה שהחיסון מתחיל להשפיע כעשרה ימים אחרי קבלת המנה הראשונה ומגיע בשלב הזה ליעילות בינונית של כ-52 אחוז. אך לאחר המנה השנייה, שניתנת כעבור חודשיים היעילות מזנקת ל-95 אחוז (עמוד 9). פרק הזמן הזה עלול לעכב את הירידה הצפויה בתחלואה, אבל גם הגנה על מחצית מהמחוסנים בשלב הראשון היא שיפור משמעותי לעומת המצב הקיים. כמו כן, החיסון נבדק על מגוון רחב של גילאים, מגיל 16 ועד מעל גיל 65, ולא נמצא הבדל משמעותי ביעילותו בקבוצות הגיל השונות.

תופעות הלוואי של החיסון (עמוד 38) כוללות כאבי ראש (55%), סחרחורות 62%), חום (14%), כאבים באזור ההזרקה (84%), צמרמורות (38%) וכאבי פרקים (23%). הסיכון לתופעות לוואי חמורות יותר עומד על פחות מחצי אחוז, ולא תועדו שום תופעות לוואי מסכנות חיים. שישה מעשרות אלפי המשתתפים בניסוי מתו במהלכו, מהם ארבעה מקבוצת הביקורת שקיבלה חיסון דמה (פלצבו) ושניים מקבוצת הניסוי – אחד לקה בהתקף לב חודשיים אחרי קבלת החיסון והאחר סבל מהסתיידות עורקים זמן רב לפני הניסוי. ה-FDA חקר את שני המקרים בזמן אמת ולא נמצא כל קשר בינם לבין החיסון (עמוד 50).

 

כמה שאלות נותרו פתוחות ויקבלו מענה רק בחודשים הבאים, במקביל למבצע החיסונים העולמי. הראשונה היא כמה זמן נשמר הזיכרון החיסוני? ממצאים ראשוניים שפורסמו בשבוע שעבר מראים שמדובר בארבעה חודשים לפחות. ככל שיעבור הזמן נדע יותר, כמובן. מאותה סיבה לא ידוע עדיין אם עלולות להיות לחיסון תופעות לוואי ארוכות טווח. מדובר בטכנולוגיה חדשה, ואף שהסבירות לתופעות לוואי ארוכות טווח נמוכה מאוד, אי אפשר לשלול את קיומן בטרם יעבור די זמן.

שאלת השאלות שטרם נענתה בוודאות היא אם החיסון מונע גם הדבקה, ולא רק את התפתחות המחלה. קיים סיכוי שהחיסון מצליח למנוע את המחלה אך המחוסנים עדיין עלולים לשאת את הנגיף ולהדביק אחרים. אין סיבה לחשוד שזה המצב, אך לא נדע את זה בביטחון מלא עד שיעבור מספיק זמן.

מהנתונים נראה שמדובר בחיסון בטוח ויעיל, והפרטים החסרים עקב הליך האישור המהיר יושלמו בהמשך. המעקב אחרי משתתפי הניסוי נמשך, כך שנדע יותר בחודשים הקרובים.

התחלואה בקורונה אצל משתתפי הניסוי לאורך זמן לאחר קבלת החיסון | מתוך הדו"ח שפרסם ה-FDA
התחלואה בקורונה אצל משתתפי הניסוי לאורך זמן לאחר קבלת החיסון | מתוך הדו"ח שפרסם ה-FDA

צעדים ראשונים

בבריטניה החלו כבר השבוע לחסן צוותים רפואיים וקשישים. שני אנשי צוות רפואי משירות הבריאות הלאומי (NHS) לקו בתגובה אלרגית לתרכיב. מאחר ששניהם בעלי היסטוריה רפואית של אלרגיות חמורות, משרד הבריאות הבריטי מזהיר כי אין לתת את החיסון לאנשים עם רקע רפואי דומה. בישראל נחת ביום רביעי בבוקר משלוח ראשון של חיסונים, במסגרת פיילוט שנועד לבחון את תקינות שרשרת האספקה.

בשבוע הבא צפויים להתפרסם הנתונים המפורטים על החיסון של חברת מודרנה ויומיים לאחר מכן יתקיים הדיון בעניינו במינהל המזון והתרופות. נקווה שהנתונים שלה יהיו מוצלחים באותה מידה. חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון הכריזה שבכוונתה לפרסם בחודש הבא את הנתונים הראשונים על השלב השלישי של הניסוי בחיסון שלה. פירוש הדבר הוא שאין עיכובים בלוח הזמנים וכנראה הכול מתנהל כשורה.

החברה גם הודיעה על צמצום הניסוי מ-60 אלף משתתפים ל-40 אלף, בגלל גל התחלואה הנרחב בארצות הברית. נראה כי באופן אירוני התפשטות המגפה מקלה על איסוף נתוני ההדבקה, אך ייתכן גם שקיים קושי בגיוס מתנדבים לניסוי. חשוב להזכיר שמעבר ליכולות הייצור הגבוהות של החברה הענקית, החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון דורש מנה אחת בלבד, ולא שתיים. אם יעילות החיסון שלה תהיה גבוהה, העובדה הזאת תעניק לה יתרון משמעותי על פני המתחרות.

ברוסיה התפרסמה אזהרה חדשה המחייבת את כל מי שמבקשים לקבל את החיסון המקומי "ספוטניק 5" להתנזר מאלכוהול במשך שבועיים לפני קבלת המנה הראשונה ו-42 ימים אחריה. לא ברור עד כמה אפשר לאכוף את ההנחיה הזאת, מה גם שמפתח החיסון אלכסנדר גינצבורג (Gintsburg) אמר בתגובה שאין כל רע בשתיית גביע שמפניה ביום. עם זאת גם הוא המליץ לצמצמם את שתיית האלכוהול לפני קבלת החיסון כדי לאפשר למערכת החיסון להגיב ביעילות. בהנחיות משרד הבריאות בישראל אין הוראה דומה, אך גם הרגלי צריכת האלכוהול בארץ שונים.

4 בדצמבר 2020

העולם נערך למבצע החיסונים הנרחב, והבריטים מיהרו לאשר השבוע את החיסון של פייזר למרות מחאות עמיתיהם מהאיחוד האירופי. גם מודרנה בדרך לעמוד לאישור חירום של ה-FDA

השבוע הזה התחיל בחדשות טובות והסתיים בחדשות טובות לא פחות.

ביום שני פרסמה חברת מודרנה עדכון לתוצאות הביניים שלה על השלב השלישי של הניסוי הקליני בחיסון שהיא מפתחת. החברה הצהירה שאספה נתונים מ-196 חולים שנדבקו בנגיף הקורונה SARS-CoV-2, מחולל המגפה, מתוך כ-30 אלף המתנדבים שקיבלו את החיסון האמיתי או את חיסון הדמה (פלצבו) שניתן לקבוצת הביקורת. 185 מהחולים היו בקבוצת הביקורת ורק 11 חוסנו בחיסון האמיתי, כך שיעילותו נאמדת כעת ב-94.1 אחוז. יתר על כן, איש מאלה שקיבלו את החיסון האמיתי לא חלה בצורה קשה. חשוב לשים לב שמספר המחוסנים שלקו במחלה אינו גדול, כך שהנתון עוד עשוי להשתנות. על כל פנים, אלו חדשות מעודדות בהחלט.

גם מודרנה, הצטרפה למתחרה הבולטת שלה, פייזר, והגישה את החיסון שהיא מפתחת לאישור חירום של מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA). דיון בחיסון שלהם נקבע ל-17 בדצמבר, שבוע אחרי הדיון בחיסון של פייזר. באופן אירוני, שיעור ההדבקה הגבוה של הנגיף, שהפך את המחלה למגפה עולמית (פנדמיה), הוא גם מה שמאפשר לזרז את אישור החיסונים נגדו. בניגוד למחקרים קליניים שנעשים על חיסונים נגד מחוללי מחלות אחרים, ההדבקה המהירה הובילה תוך זמן קצר למספר נדבקים גדול די הצורך כדי לספק אומדן סביר של יעילות החיסון, ברמה שמאפשרת להגיש אותו לאישור.

ביום חמישי ראינו מחזה שלא ראינו כבר הרבה זמן - תוצאות שלא יצאו כהודעה לעיתונות אלא התפרסמו בכתב עת שעובר ביקורת עמיתים ולא סתם אלא ב-New England Journal of Medicine. המחקר בחן את יעילות החיסון של מודרנה במשך ארבעה חודשים ממתן המנה הראשונה. בחיסון המשיכו לעקוב אחר 34 המתנדבים של השלב הראשון ומדדו את רמות הנוגדנים בדם במשך ארבעה חודשים וראו שהן עדיין גבוהות ושהנוגדנים עדיין מסוגלים לנטרל את הנגיף במעבדה. אלו חדשות מצויינות שמעידות על כך שהחיסון יעיל אם כי לא ניתן עדיין להעריך מה משך הזיכרון החיסוני. אמנם מודרנה ניגשו לאישור חירום אך הניסויים עדיין נמשכים וממשיכים לנטר את המתנדבים על מנת להמשיך ולהעריך את בטיחות ויעילות החיסון לאורך זמן.

קיצור הליכים

בצד השני של האוקיינוס האטלנטי, הכריז משרד הבריאות הבריטי ביום רביעי שהוא לא מחכה להחלטת ה-FDA ומעניק מיד אישור חירום לחיסון של פייזר. לפיכך, בקרוב כבר יתחילו לחסן בו את תושבי הממלכה המאוחדת. הצעד הזה לא מעיד בהכרח על בדיקה פחות קפדנית, לפחות לדברי הבריטים.

עם זאת, מינהל המזון והתרופות האירופי (EMA) מתח ביקורת חריפה עליהם, בטענה שהם לא בדקו את החיסון על בסיס די נתונים ונחפזו מדי לאשר אותו. הבריטים השיבו מצידם כי הם עמדו בכל הסטנדרטים המחמירים. יכול להיות שהסיבה לפעולתם המהירה של הבריטים הייתה רצונם להבטיח לעצמם את המנות הראשונות של החיסון, לפני שתחל תחרות פרועה בין מדינות העולם על מנות החיסונים שכבר יוצרו. בינתיים נראה שרוב רשויות הבריאות האחרות ממתינות לראות מה יקרה בדיון במינהל המזון והתרופות האמריקאי בשבוע הבא, ואם הוא יאשר את החיסון, יבוא כנראה גל של אישורים לחיסון הזה בכל העולם.

ההכנות הלוגיסטיות למבצע החיסון, מהגדולים שידע העולם, כבר בעיצומן. בארצות הברית נערך לפני שבועיים פיילוט של שינוע המנות בתנאי הקפאה עמוקה לארבע מדינות, והשבוע אושר כי המשלוח הראשון כבר ארוז ומוכן לעשות את דרכו ממפעל בבלגיה לארצות הברית ברגע שהחיסון יאושר, במטרה להתחיל לחסן צוותים רפואיים ואנשים בסיכון גבוה תוך 24 שעות ממתן האישור. תנאי השילוח של החיסון של חברת פייזר מורכבים במיוחד, שכן יש לאחסן אותו בטמפרטורה של 70 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, דבר שיחייב שימוש במקפיאים מיוחדים ובהמון קרח יבש.

חשש נוסף שהתעורר לאחרונה הוא שארגוני פשיעה ינסו לשבש את מבצע החיסונים או למכור באינטרנט חיסונים גנובים או מזויפים. האינטרפול אף פרסם השבוע אזהרה מיוחדת מפני התרחיש הזה.

27 בנובמבר 2020

סימני שאלה בנוגע לחיסון של אסטרה-זניקה, עקב שינוי בלתי מתוכנן בפרוטוקול המחקר ויעילות נמוכה יותר מזאת של המתחרות

בשבועיים האחרונים דיווחנו על ההודעות של החברות מודרנה ופייזר, שנתוניהן הראשוניים העידו על יעילות גבוהה של כ-95 אחוז לחיסונים שלהן. פייזר אף הודיעו שהם מגישים את החיסון שלהם לאישור חירום של מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA). בימים אלה עוברים אנשי המינהל על כל הנתונים שהוגשו להם ודיון עם מומחים על החיסון של פייזר נקבע ל-10 בדצמבר.

ייתכן שהחברה תפרסם ניתוחים נוספים של ממצאיה או הצהרות פומביות על יכולות הייצור וההפצה שלה, כאמצעי לדרבן ממשלות לחתום איתה על חוזים עוד לפני הדיון, בתקווה שהחיסון יאושר בהקדם. עם זאת, אין לדעת מה יהיה בדיון ואם החברה תתבקש לבצע השלמות ותיקונים. האישור רחוק מלהיות מובטח.

סימני שאלה

ביום שני פרסמה חברת אסטרה-זניקה את תוצאות הביניים של החיסון שהיא מפתחת, ודיווחיה העלו לא מעט סימני שאלה. היעילות המשוקללת הסופית עמדה על 70 אחוז. אילו הנתון הזה היה מתפרסם לפני חודש בלבד, הוא היה משמח מאוד, אבל מול נתוני היעילות המרשימים של שתי קודמותיה, המספר נראה פתאום הרבה פחות מלהיב, אף שהוא גבוה בהרבה מרף המינימום שקבע ה-FDA לפני כמה חודשים.

מעבר לכך, באופן מפתיע הנתונים שהציגה אסטרה-זניקה חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה את שתי מנות החיסון כמתוכנן, ושם היעילות עמדה על 62 אחוז. בקבוצה השנייה, שהייתה קטנה יותר וכללה רק 2,741 משתתפים, קיבלו המשתתפים רק חצי מנת חיסון בשלב הראשון ומינון מלא במנה השנייה. יעילות החיסון אצלם הייתה הרבה יותר גבוהה והגיעה לכ-90 אחוז. עיון בפרוטוקול הניסוי העלה שהקבוצה הזאת לא הייתה מתוכננת, מאוחר יותר הודו שזו היתה טעות.

מצד אחד אפשר לראות בזה מעין "תקלה מופלאה" – ממצא מוצלח שהושג בזכות טעות. מצד שני ייתכן שמפאת המדגם הקטן הממצאים לא משקפים את היעילות האמיתית של החיסון. מתוך המתנדבים בתת הקבוצה הזו שלקו בקורונה, 3 קיבלו את החיסון האמיתי ו-27 קיבלו את חיסון הביקורת. קשה לקבוע יעילות על בסיס מספרים כאלו ואסטרה-זניקה כבר הכריזה כי היא תחל בקרוב ניסוי נוסף על מנת לבחון את יעילות החיסון על בסיס תוצאה זו. אין ספק שזה עיכוב מאוד רציני בלוח הזמנים שלהם אבל אם הם רוצים להשאר במירוץ, נראה שאין להם ברירה.

יש גם נקודות אור בניסוי. האחת היא שמדובר בחיסון קל לייצור, לאחסון ולהפצה, בין השאר מפני שלא צריך לשמור אותו בהקפאה. שנית, בניגוד לשני החיסונים האחרים, שמבוססים על שיטה חדשה שלא נוסתה עד כה על בני אדם, אסטרה-זניקה משתמשים בסוג חיסון שכבר אושר לשימוש ונבדק על אנשים רבים, כך שרמת אי הוודאות לגביו קטנה יותר. בנוסף, איש מהמחוסנים שבכל זאת נדבקו בקורונה לא חלה בצורה חמורה, בניגוד לקבוצת הביקורת שקיבלה חיסון דמה (פלצבו).

לבסוף – וזה גם יכול להסביר את הפערים בינה לבין החברות הקודמות – אסטרה-זניקה ניהלה מעקב צמוד אחרי הנבדקים ועשתה להם בדיקת קורונה פעם בשבוע, כך שיכול מאוד להיות שכך היא גילתה חולים רבים שהחברות האחרות פיספסו בניסויים שלהן. אם זה נכון, הרי שגם אחוזי היעילות שלהן אמורים להיות נמוכים יותר ממה שדיווחו. כך או כך, אם יאושרו חיסונים אחרים לפני שאסטרה זניקה יגישו את החיסון שלהן לאישור, יכול  להיות שה-FDA יקשיח עמדות ויפסול את החיסון שלהם. עם זאת, מדינות רבות אחרות יקחו אותו בשמחה רבה – יש עולם שלם לחסן.

אופטימיות זהירה

אחרי הדיווח שמסר בשבוע שעבר מכון גימאליה על יעילות של 92 אחוז לחיסון הרוסי, לאחר שהצטברו רק 20 מחוסנים שחלו בקורונה, השבוע הם פרסמו דו"ח מעודכן, הפעם כבר עם 39 חולים ועדיין רמת יעילות דומה. הנתון אומנם מבסס טוב יותר את מסקנות החוקרים, אבל עדיין מדובר במספר נמוך בהרבה מהמקובל. נחכה בסבלנות לנתונים מלאים יותר.

ד"ר מונצף סלואי (Slaoui), המדען הראשי של מיזם Warp speed להאצת פיתוח חיסונים ותרופות בארצות הברית, הביע השבוע  אופטימיות. בהנחה שיאושרו חיסונים בעתיד הקרוב ויחל מבצע חיסונים נרחב בחודשים הקרובים, תושבי ארצות הברית יוכלו להערכתו לחזור לשגרה לקראת הקיץ. נקווה שתרחיש דומה יתממש גם בישראל.

20 בנובמבר 2020

החיסונים של פייזר ומודרנה עומדים להגיע לבדיקת ה-FDA, שם מצהירים: "איננו ממהרים". חברה מהודו החלה אף היא ניסויים קליניים מתקדמים

השבוע שעבר עמד בסימן ההכרזה הדרמטית של חברת התרופות פייזר על הצלחה נאה בשלב השלישי של הניסויים הקליניים בחיסון שהיא מפתחת. והנה, כבר בתחילת השבוע הנוכחי קיבלנו הודעה דרמטית לא פחות מחברת מודרנה. בדומה לקודמתה, גם היא הכריזה על ממצאים ראשונים מהשלב השלישי של הניסויים הקליניים, שמציגים רמת יעילות מרשימה של 95 אחוז.

אף שמדובר בנתונים ראשוניים בלבד, ודברים עוד יכולים להשתנות, הממצאים הדומים של שתי החברות מרמזים ששיטת החיסון החדשה שבה הן משתמשות – הזרקת מולקולות RNA שליח (mRNA) המכילות את ההוראות לייצור אחד החלבונים של הנגיף – אכן פועלת. יש לזכור,עם זאת, שהמידע הקיים אינו שלם: איננו יודעים עדיין את היקף תופעות הלוואי של החיסון ואת אופיין, לא ברור אם החסינות לנגיף נשמרת לטווח ארוך, לא ידוע אם החיסון פועל על אוכלוסיות בסיכון כגון קשישים וחולי סוכרת, וכמובן אין לנו נתונים על תופעות לוואי ארוכות טווח משום שהחיסון חדש. אבל יש כבר תקווה שנצליח לגבור על נגיף הקורונה, וגם זה משהו.

בדרך לאישור

בהמשך השבוע הטילה פייזר פצצה תקשורתית נוספת, כשהודיעה כי השלימה את איסוף הנתונים הדרושים לה כדי להגיש בקשה למינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) לאישור חירום של החיסון. ניתוח הנתונים המעודכן שהציגה עדכן את שיעור היעילות של החיסון לכ-95 אחוז, בדומה למודרנה. מדובר בשינוי קטן, שעשוי ליפול בתוך טווח השגיאה הסטטיסטית, אבל בהחלט מעודד לדעת שהתוצאות לא השתנו באופן דרסטי גם אחרי שנוספו 76 חולים לנתונים. לדבריהם, לא נצפו תופעות לוואי חמורות, ותופעות הלוואי הקלות של החיסון כללו סחרחורות וכאבי ראש. עובדה מעודדת נוספת היא שיעילות החיסון לא פחותה באופן משמעותי אצל מחוסנים מעל גיל 65.

הניסוי עוד לא הסתיים, והוא יימשך עוד תקופה ארוכה במיוחד כדי לנסות לאתר תופעות לוואי נדירות וללמוד לכמה זמן נשאר הזיכרון החיסוני ארוך טווח. עם זאת, עקב המגפה העולמית, ששוברת חדשות לבקרים את שיאי התחלואה והתמותה, הם ינסו להשיג אישור חירום להתחיל להפיץ מאות מיליוני מנות.

חברת פייזר תיאלץ להתמודד עם חיסרון לוגיסטי גדול של החיסון שלה. המולקולה שבה היא משתמשת רגישה מאוד לחום וחייבים להחזיק אותה בקירור עמוק של 70 מעלות צלזיוס מתחת לאפס לאורך כל שרשרת ההפצה – אתגר לא פשוט. החברה כבר הכריזה על תוכנית פיילוט להפצת החיסון בכמה מדינות בארצות הברית, ושוקדים למצוא פתרונות לוגיסטיים למכשול. מודרנה נהנית מהבחינה הזאת מיתרון גדול על פייזר, שכן החיסון שלה נשאר יציב גם ב-20 מעלות מתחת לאפס.

בינתיים ב-FDA מקפידים לצנן קצת את ההתלהבות. בריאיון שנתן לאתר Business Insider אמר ראש המרכז להערכה ביולוגית ומחקר במינהל, פיטר מרקס (Marks), שהם "לא ממהרים לשום מקום". הוא הוסיף שחשוב "לשקם את האמון של הציבור בחיסונים" ושהתהליך יהיה שקוף. נראה שהליך הבדיקה והאישור של החיסון יימשך כמה שבועות.

חיסון "ספוטניק" הרוסי | צילום: Yalcin Sonat, Shutterstock
ספקנות רבה בקהילה המדעית במדינות המערב. חיסון "ספוטניק" הרוסי | צילום: Yalcin Sonat, Shutterstock

החיסונים הבאים

העיניים נשואות כעת אל שתי החברות הבאות בתור – ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרה-זניקה, שנמצאות בשלבים מתקדמים של השלב השלישי. שתיהן פיתחו חיסונים שמבוססים על נגיף מסוג שאינו מזיק לבני אדם. הנגיף הזה אמור לחדור לתאיהם של המתחסנים ולשלב בהם קטע DNA שמכיל את ההוראות לייצור אחד החלבונים של הנגיף – ברוב החיסונים מדובר באותו חלבון. גם כאן מערכת החיסון אמורה לזהות את החלבון, לייצר נגדו נוגדנים ולפתח זיכרון חיסוני. חברת אסטרה-זניקה צפויה לפרסם תוצאות ביניים ממש בקרוב, ואילו ג'ונסון אנד ג'ונסון הכריזה על פתיחת ניסוי שלב שלישי נוסף, הפעם בחיסון שניתן במנה אחת בלבד במקום שתיים. תוצאות ראשוניות צפויות להתפרסם בחודשים הקרובים.

בינתיים הצטרפה למרוץ הצפוף הזה גם החברה ההודית בהראט (Bharat). היא צפויה להתחיל את השלב השלישי של הניסויים הקליניים בחיסון שהיא מפתחת, שמבוסס על נגיף קורונה מומת. התוכנית היא לבדוק את החיסון על 26 אלף מתנדבים בהודו. נאחל גם להם הצלחה.

ובינתיים ממשלת רוסיה ממשיכה לפרסם הצהרות על היעילות הגבוהה של החיסון שלה, שכזכור הוחלט שם להפיץ אותו עוד לפני תחילת השלב השלישי של הניסויים הקליניים. ההצהרות הללו מתקבלות בספקנות בקהילה המדעית, בין שאר מפני שהממצאים שפורסמו כוללים 20 חולי קורונה בלבד, הרבה מתחת לרף שיספק את רשויות הבריאות המערביות.

13 בנובמבר 2020

השבוע עמד בסימן ההכרזה של חברת פייזר על שיעורי יעילות גבוהים של החיסון שהיא מפתחת. אך הדרך לחיסון עולמי עוד ארוכה

השבוע האחרון היה שבוע מעודד. אחרי חודשים רבים של הודעות חוזרות ונשנות על חיסונים שמתחילים שלב זה או אחר של ניסויים קליניים, על מחקרים שנעשו עם כמה עשרות משתתפים ועל ניסויים שנעצרו עקב חשש לתופעות לוואי חריגות, מתחילים לראות אור בקצה המנהרה. בסופו של דבר, כל התהליך המפרך והיקר הזה של הניסויים הקליניים מתנקז לבחינת התוצאות של ניסויי השלב השלישי, שבודקים איך הטיפול פועל באוכלוסייה גדולה. כלומר הם בודקים אם הוא אכן מצמצם באופן משמעותי את ההדבקה בנגיף ואם יש לו תופעות לוואי חריגות שמחייבות התייחסות.

ניתוח הנתונים שנאספו בניסויי השלב השלישי הוא הרגע שבו הכסף מונח על השולחן, תרתי משמע. אם יתברר שיעילות החיסון נמוכה או שיתגלו תופעות לוואי חריגות, המשמעות תהיה שפרויקט ענק יירד לטמיון. כדי לא לפגוע בטוהר המחקר, חברת התרופות אינה יכולה לבחון את התוצאות בעצמה, פרט לבתחנות מוגדרות היטב, וגם זה באמצעות צד שלישי. כך מונעים הטיה אפשרית של הממצאים משיקולי רווח.

ואכן השבוע הגיעה חברת התרופות פייזר לתחנה הראשונה של השלב השלישי בניסויים הקליניים בחיסון שהיא מפתחת, ופרסמה את הממצאים בהודעה לעיתונות. על פי התוצאות הראשוניות, מבין 94 נבדקים שחלו אחרי תחילת הניסוי ב-COVID-19, המחלה שנגרמת על ידי נגיף הקורונה SARS-CoV-2, כעשירית מהם היו בקבוצת הניסוי, כלומר קיבלו את החיסון האמיתי. היתר השתייכו לקבוצת הביקורת וקיבלו טיפול דמה (פלצבו) בלבד.

המשמעות של הממצא הזה היא שכנראה יעילות החיסון גבוהה מאוד. אלה חדשות טובות לא רק לחיסון של פייזר אלא גם לחיסונים נוספים שמפותחים במקביל באמצעות טכנולוגיה דומה – למשל החיסון של חברת מודרנה, שאמורה לפרסם את תוצאות הביניים הראשונות שלה בשבוע הקרוב.

אך לפני שפותחים את בקבוקי השמפניה, חשוב לזכור שמדובר בנתונים ראשוניים וחלקיים. החברה עדיין אוספת נתונים על משתתפים נוספים שנדבקו בנגיף או יידבקו בו בהמשך, כך שהמספרים עוד יכולים להשתנות. המידע שהתפרסם גם לא כולל התייחסות לקבוצות גיל – האם החיסון יעיל לקשישים ולאוכלוסיות אחרות בסיכון? לא ידוע גם כמה זמן הזיכרון החיסוני נשאר – האם החיסון יחזיק לפחות שנה, או שכמו אצל מי שנדבקו בנגיף עצמו ולא חלו במחלה רמות הנוגדנים בדם יצנחו כעבור זמן קצר?

מבחינה בטיחותית אין נכון לעכשיו תופעות לוואי קיצוניות לחיסון, אבל אם חלילה יתגלו בהמשך סיבוכים ארוכי טווח, יהיה די בכך כדי לסתום את הגולל על החיסון. בשל כך ההמתנה מורטת העצבים של סוף השלב השלישי היא קריטית ואסור להקל בה. הדבר האחרון שאנחנו רוצים הוא חיסון לא יעיל או לא בטוח.

הקשיים שבדרך

אחת הבעיות המשמעותיות של הטכנולוגיה שפייזר ומודרנה מתבססות עליה היא שהחיסון רגיש מאוד לטמפרטורה, ובמקרה של פייזר צריך להישמר בקירור עמוק של 70 מעלות צלזיוס מתחת לאפס לאורך כל שלבי הייצור, האחסון וההפצה. בזמן שמנסים למצוא פתרון לוגיסטי להפצה עולמית של החיסון, חברות מתחרות כמו אסטרה-זניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון מתקדמות עם פיתוח החיסונים שלהן, שנמצאים גם הם בשלב השלישי של הניסויים הקליניים ולא סובלים מאותה מגבלה. קיים לפיכך סיכוי לא רע שגם אם פייזר אכן תוציא ראשונה חיסון מאושר לשוק, היא תאבד עד מהרה את הבכורה לאחת המתחרות.

בנוסף, אחד החששות הגדולים בקהילה המדעית הוא שתופיע מוטציה (שינוי מקרי בקוד הגנטי) באתר שעליו החיסון אמור לפעול, כך שגרסת הנגיף החדשה שתיווצר תוכל להדביק גם אנשים מחוסנים.

אף שנגיף הקורונה נחשב יציב יחסית, בסוף השבוע שעבר קיבלנו תזכורת לכך שגם הוא עלול להשתנות. ביום שישי לפני שבוע נודע שממשלת דנמרק החליטה להשמיד את חוות החורפנים שבשטחה לאחר שהתברר שהיונקים הקטנים העבירו לבני אדם גרסה חדשה של נגיף הקורונה שהגיבה פחות לנוגדני מחלימים בבדיקות מעבדה. פירוש הדבר שייתכן שמדובר במוטנט בעל עמידות מסוימת לחיסון – ואלה חדשות רעות. הנגיף הזה אותר אצל 12 חולים, שחלקם לא באו כלל במגע עם חורפנים, כך שנראה שהוא עובר גם מאדם לאדם. ממשלת דנמרק נקטה בצעדים קיצוניים של הסגרים מקומיים והשמדת חלק ניכר מהחורפנים המגודלים בתעשיית הפרוות. נכון לעכשיו נראה שהמצב נמצא בשליטה, אך זו תזכורת לכך שדברים עוד עלולים להשתבש.

חיסונים אחרים

גם ממשלת רוסיה הודיעה השבוע שהחיסון הרוסי, שהיא אישרה לשימוש אזרחיה עוד לפני תחילת השלב השלישי של הניסויים הקליניים, מראה יעילות גבוהה, של כ-92 אחוז – בדומה לחיסון של פייזר. גם כאן כדאי לקחת את הבשורות עם גרגיר מלח ולהמתין בסבלנות לתוצאות האמת, במיוחד לאור ההיסטוריה של חוסר שקיפות בדיווחים מרוסיה.

בברזיל נאלצה חברת סינווואק לעצור את הניסוי בחיסון שהיא מפתחת, עקב מותו של אחד המשתתפים. בהמשך התברר שמדובר כנראה בהתאבדות, כך שסביר להניח שאין לכך קשר לחיסון.

ולקינוח, חברה נוספת נכנסת בימים אלה לשלב השלישי וקיבלה ממינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) אישור לניסוי ב"מסלול המהיר". הפעם זו חברת נובווקס (Novovax), המפתחת חיסון המבוסס על הזרקת חלבונים דומים לאלה של הנגיף, בדומה לחיסון השפעת, ומעוררים תגובה חיסונית. נאחל גם להם הצלחה!
 

6 בנובמבר 2020

בחברות התרופות הגדולות מחכים לתוצאות הניסויים הקליניים – בתקווה שלא יהיו סיבוכים. הניסוי בחיסון הישראלי יצא לדרך השבוע

השבוע נפתח במתן החיסונים הראשונים במסגרת השלב הראשון של הניסוי הקליני בחיסון הישראלי שמפתח המכון הביולוגי בנס ציונה נגד נגיף הקורונה. המתנדבים הראשונים קיבלו בימים האחרונים את החיסון בבתי החולים הדסה עין כרם בירושלים ושיבא בתל השומר, ובהמשך יתרחב הניסוי לכ-80 מתנדבים. מטרת הניסוי היא לבדוק את הפרופיל הבטיחותי של החיסון, אך במקביל ייאספו נתונים ראשונים גם על יעילותו, והם ישמשו בסיס לשלבי הניסוי הבאים.

החיסון מבוסס על נגיף שאינו מזיק לבני אדם, בשם VSV, שהונדס להציג את אחד מחלבוני המעטפת של נגיף הקורונה SARS-CoV-2. כך הוא מתחפש לנגיף מחולל המחלה ומסייע למערכת החיסון לפתח נוגדנים נגדו. החיסון החדש יצטרך לעבור עוד כברת דרך ארוכה עד לאישורו, ומתמודד מול שלל מתחרים בכל רחבי העולם. עם זאת, מבצע החיסון של כל אוכלוסיית העולם יהיה מורכב וממושך וצפויה מצוקה אדירה של מנות, כך שחיסון כחול-לבן יוכל לצמצם את התלות שלנו במדינות אחרות.

בהמשך השבוע הצהיר מנהל בית החולים הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, שבית החולים הדסה מעוניין להזמין 1.5 מליון מנות של החיסון הרוסי ספוטניק V, שנבדק רק בשני שלבים קליניים ואושר לשימוש ברוסיה. החיסון מצוי כיום בשלב השלישי, אך לא פורסמו עדיין שום תוצאות מעבר לשלבים הראשונים על כן קשה לקבוע האם הוא יעיל ובטוח. כדי שהחיסון יאושר בארץ הוא צריך לקבל את אישור משרד הבריאות לאחר סיום השלב השלישי שטרם הסתיים. נקווה שהשיקולים לאישור החיסון יהיו בריאותיים ומדעיים בלבד ולא שיקולים זרים.

מחכים לתוצאות

ברמה העולמית לא היו השבוע התפתחויות משמעותיות, וזה כמובן נורמלי לחלוטין. החברות המובילות סיימו כבר את גיוס המתנדבים לשלב השלישי והמכריע של הניסויים הקליניים בחיסונים שהן מפתחות, או קרובות לסיים אותו. כעת נותר לעקוב ובעיקר להמתין ולראות אם מישהו מרבבות הנבדקים לקה בסיבוך כלשהו ואז לבדוק אם ייתכן שהסיבוך קשור לחיסון. כך קרה כבר בניסויים של החברות אסטרה-זניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון .

במקביל החברות עוקבות אחרי המשתתפים כדי לבדוק אם מישהו מהם נדבק. היות שרוב הניסויים נערכים במדינות שיש בהן שיעור תחלואה גבוה, כגון ארצות הברית, בריטניה וברזיל, צפויה חשיפה לא מעטה לנגיף. אחרי שיעבור די זמן יבדקו מי מהנדבקים קיבלו את מנת החיסון ומי מהם השתייכו לקבוצת הביקורת שקיבלה חיסון למחלה אחרת או תמיסה לא פעילה. בין שליש לחצי מהמשתתפים שייכים לקבוצות הביקורת, אך גם הם וגם המטפלים לא יודעים מי מהם קיבל את החיסון האמיתי.

בשלב הבא החברות ירכזו את הנתונים ויבדקו אם שיעורי ההדבקה של מחוסנים נמוכים משמעותית מקבוצת הביקורת ויסיקו מכך אם החיסון יעיל. מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) קבע לחיסונים רף יעילות לא גבוה במיוחד, של 50 אחוז, שיהיה קל יחסית לעמוד בו. כך יתאפשר לשחרר לשוק בקרוב יחסית חיסונים שיוכלו לתת לפחות מענה חלקי להתפשטות הנגיף.

בשלב הבא יפותחו חיסוני "דור שני", שצפויים להיות יעילים יותר ובטוחים יותר, ולכלול התאמות לזנים חדשים של הנגיף שעלולים להיווצר עם הזמן. כך שהחיסונים הראשונים לא יעצרו את המגפה, אבל התקווה היא שהם יאטו את התפשטותה ויחלישו אותה וכך יאפשרו לחזור לאורח חיים נורמלי יותר.

קיימת גם תחנת ביניים של אישור חירום, שכמה חברות לוטשות אליה את עיניהן. בראשן עומדת חברת פייזר, שראשיה כבר הצהירו כי בכוונתם להגיש כבר במהלך החודש הנוכחי נתונים לבדיקת ה-FDA. אם הממצאים יהיו מספקים, החברה תוכל לעצור את הניסוי הקליני שלה ולהתחיל בהפצת החיסון.

כל החברות שנמצאות בשלב שלישי החלו כבר לייצר מנות חיסון על מנת לענות על הביקוש האדיר. במקביל הממשלות ברחבי העולם כבר נערכות למבצעי החיסון הגדולים, ובכלל זה קובעות את  סדרי העדיפויות לקבלת החיסון ומכינות את הקרקע מבחינה לוגיסטית להובלה, האחסון וההפצה שלו. 

אחד החששות הגדולים הוא שבדומה לשפעת, הנגיף יעבור מוטציה שתפגום באופן משמעותי ביעילות החיסון שיפותח נגדו. במצב כזה הזן החדש יוכל להתפשט ביתר קלות באוכלוסייה והחיסונים נגדו יצטרכו לעבור התאמות אלה ואחרות, עד כדי פיתוח חיסון חדש במקרה של מוטציה משמעותית במיוחד. נכון להיום הזנים החדשים של נגיף הקורונה לא מסכנים באופן משמעותי את פיתוח החיסון, אבל מדי פעם מתגלים זנים עוד יותר חדשים וחשוב לנטר אותם בקפידה ולהגיב מהר אם יתגלה שינוי קריטי.

30 באוקטובר 2020

ביקורת בקהילה המדעית על ההחלטה לאשר את הטיפול בחולי COVID-19 בתרופה רמדסיביר. המכון הביולוגי בנס ציונה מתחיל את הניסוי הקליני בחיסון הישראלי

לפני שבועיים דיווחנו על מחקר שפרסם ארגון הבריאות העולמי, שהעלה כי כמה מהטיפולים שנבדקים על חולי קורונה, חלקם שנויים במחלוקת, לא היו מועילים בהרבה לעומת קבוצת הביקורת, דבר שמציב אותם בסימן שאלה גדול. מומחים מתחו ביקורת על המסקנה הזאת מכמה סיבות, בהן ההסתמכות הרבה של החוקרים על ממצאים שנאספו במדינות מתפתחות, וייתכן שאינם רלוונטיים לאוכלוסיות אחרות ולתנאי טיפול אחרים.

אחד הטיפולים שנבחנו במחקר היה התרופה רמדסיביר, שנועדה במקור לטיפול בחולי אבולה. המחקר סביב מתן התרופה לחולי קורונה ידע עליות ומורדות, ולפני כשבוע החליט מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) לאשר את השימוש בתרופה לטיפול בחולי קורונה. למעשה זה הטיפול הראשון שמאושר באופן רשמי למחלה. ההחלטה עוררה ביקורת של מדענים על כך שהראיות ליעילות הטיפול אינן חזקות מספיק לדעתם כדי להצדיק אישור של הטיפול.

אין זו הפעם הראשונה שהחלטות של מינהל המזון והתרופות מעוררות ביקורת ודאגה בקרב מדענים. החשש מפוליטיזציה בארגון ומקבלת החלטות שאינה מבוססת רק על ראיות רפואיות הוביל כמה ממדינות ארצות הברית להצהיר כי יבחנו בעצמן את החיסון לקורונה לאחר שה-FDA יאשר אותו. ביום שישי שעבר (22 באוקטובר) התקיים במינהל דיון בהשתתפות מומחים בנוגע לתנאים העקרוניים לאישור החיסון. בין השאר ניסו להעריך מהו הזמן המינימלי שצריך לעבור ממתן המנה השנייה של החיסון ועד לבחינת התוצאות ואישור החיסון. כיום ההנחיה היא חודשיים, אך יש מי שסבורים שזה לא מספיק וממליצים לחכות יותר כדי לוודא שאין תופעות לוואי נדירות. נכון לעכשיו לא התפרסמו שינויים במדיניות ה-FDA.

בחזרה על מסלול החיסונים

חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון שהפסיקה לפני שבועיים את הניסוי הקליני בחיסון שהיא מפתחת, עקב חשש מתופעת לוואי אפשרית אצל אחד הנבדקים, הודיעה כי היא חוזרת לגייס מתנדבים. בפועל זה אומר שהניסוי עולה מחדש על מסלולו הרגיל, אחרי שהתייעצו עם מינהל המזון והתרופות ולא מצאו קשר סיבתי בין התופעה שתועדה לחיסון. 

גם חברת אסטרה-זניקה, שעצרה את הניסוי שלה לפני כחודש וחצי וטרם המשיכה אותו בארצות הברית בשל התנגדות ה-FDA, קיבלה אישור להמשיך. פירוש הדבר שנכון למועד כתיבת שורות אלו, כל החברות שהחלו את השלב השלישי והאחרון של הניסויים הקליניים בחיסונים שהן מפתחות נגד נגיף הקורונה SARS-CoV-2, עדיין מתקדמות בו. המבחן האמיתי יהיה בבחינת התוצאות, ומסתמן שחלק מהחברות יתחילו להציג ממצאים סופיים כבר בחודש הקרוב.

בישראל ייפתח בתחילת השבוע הבא הניסוי הקליני הראשון בחיסון נגד נגיף הקורונה שמפתח המכון הביולוגי בנס ציונה. החיסון מבוסס על נגיף VSV שאינו מסוכן לבני אדם, ואליו שיבטו אחד מחלבוני המעטפת של נגיף הקורונה. כך הנגיף מתחפש לנגיף הקורונה ומעורר תגובה חיסונית נגדו. במהלך הניסוי יינתן החיסון לכמה עשרות מתנדבים בבתי החולים שיבא והדסה, במטרה לבחון אם החיסון בטוח לשימוש ואם הוא אכן מעורר תגובה חיסונית וגורם לנבדקים לייצר נוגדנים לנטרול הנגיף.

החיסון הישראלי נמצא בתחילת דרכו ובפיגור רב אחרי ענקיות הפארמה העולמיות, שנמצאות כבר בסוף השלב השלישי. עם זאת, אם פיתוחו יעלה יפה, הוא יצמצם משמעותית את התלות של ישראל ביכולות הייצור של חברות זרות וביכולת הקנייה העדיפה של ממשלות זרות. על כן לא מופרך להניח שבסופו של דבר ייעשה שימוש בחיסון כחול-לבן, גם אם יגיע באיחור.

23 באוקטובר 2020

עדיין אין חיסון מאושר, אך בעולם כבר מתחילים לתכנן את מבצעי החיסונים. בבריטניה מתכננים להדביק מתנדבים בנגיף בניסיון לזרז את האישור

 אף אחד מהחיסונים שבפיתוח נגד נגיף הקורונה SARS-CoV-2 עוד לא סיים את תהליך האישורים, ואפילו לא הוגש עדיין לאישור חירום, אבל החברות והממשלות ברחבי העולם כבר נערכות במרץ למבצע חיסונים חובק עולם. זה צפוי להיות אחד המהלכים הגדולים בהיסטוריה בתחום בריאות הציבור, ובלי ספק אחד הדחופים מביניהם.

בחלק מהמדינות בארצות הברית כבר התחילו לפרסם תוכניות תעדוף לחלוקת החיסונים לציבור. מדינת ניו יורק, לדוגמה, נערכת לחסן כעשרים מיליון איש בשישה שלבים לפי סדרי עדיפויות, כך שראשית יחוסנו אוכלוסיות בסיכון גבוה ואנשי צוות רפואי וסיעודי. בבריטניה נערכים לפתוח במבצע חיסונים רחב היקף כבר בדצמבר, ודנים כעת בשאלה מי יחוסנו קודם. ובקרן החירום הבינלאומית של האו"ם למען הילדים, יוניצ"ף (UNICEF), החלו לאגור מאות מיליוני מזרקים לקראת מבצע חיסונים חובק עולם. חברת פייזר (Pfizer) שחררה בינתיים תמונות מפס הייצור של החיסון שלה, בתקווה שיאושר.

כאמור, עד כה לא אושר אפילו חיסון אחד שעבר את כל שלבי הניסויים הקליניים – אם כי ברוסיה ובסין אישרו חיסונים בפיתוח מקומי עוד לפני שעברו את שלב הניסויים השלישי והמכריע. לפני כחודש וחצי חברת אסטרה-זניקה, שמפתחת חיסון המבוסס על נגיף מסוג אחר שהונדס כך שיציג אחד מהחלבונים של נגיף הקורונה, עצרה את הניסוי שלה עקב תופעת לוואי חשודה. החברה דיווחה השבוע כי תחדש בקרוב את הניסוי גם בארצות הברית, אחרי שכבר עשתה זאת במוקדי הניסוי האחרים שלה ברחבי העולם.

אם אין די בכך, בעיתוי שלא היה יכול להיות גרוע יותר, אחד המתנדבים בניסוי של החברה בברזיל מת מקורונה. מדיווחים לא רשמיים עולה שהמתנדב ככל הנראה היה בקבוצת הביקורת וקיבל את מנת הפלצבו, כלומר חיסון כנגד מחלה אחרת על כן הניסוי לא נעצר. אילו היה בקבוצת הניסוי, מותו היה עלול להביא לעצירה נוספת של הניסוי ואולי אפילו להכרזה על כישלונו.

נציגי החברות מודרנה ופייזר השתתפו אתמול בערב (שעון ישראל) בדיון עם אנשי מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) על תנאים שיאפשרו אולי אישור חירום של החיסון עוד לפני הצגת תוצאות סופיות מהניסויים. במקרה שלהן קבלת האישור צפויה להיות מורכבת במיוחד, שכן שתיהן מפתחות חיסון המבוסס על RNA שליח (mRNA), שאמור לגרום לייצורו של אחד החלבונים של הנגיף בתאי האדם המחוסן וכך לדמות הדבקה בלי שהגוף נחשף לנגיף. מדובר בטכנולוגיה חדשנית שטרם אושרה בעולם ועל כן מחייבת בדיקה קפדנית במיוחד. מה שככל הנראה מסתמן, שלא יאושר אף חיסון לפני הבחירות בארה"ב ב-3 בנובמבר.

בתוך כך, בבריטניה מתכננים ניסוי שנוי במחלוקת שבמסגרתו ידביקו עשרות מתנדבים בנגיף הקורונה לאחר שיקבלו חיסון. ניסוי כזה אומנם צפוי להראות היטב את מידת היעילות של החיסון, אבל יעמיד בסיכון את המתנדבים. כדי לצמצם את הסיכון ייבחרו כ-90 מתנדבים צעירים ללא מחלות רקע, שיהיו בהשגחה רפואית צמודה במשך כשבועיים וחצי. ניסוי כזה מעמיד בפני הקהילה המדעית דילמה מוסרית לא פשוטה – האם לסכן מעטים למען הסיכוי לזרז את הליך האישור של חיסון, וכך אולי להציל רבים?

16 באוקטובר 2020

עוד מהמורות בדרך לפיתוח תשובות לנגיף הקורונה. שתי חברות נאלצו השבוע לקטוע את הניסויים הקלינים שהן עושות לחיסון נגד הנגיף ולטיפול בחולים באמצעות נוגדנים. טרם ידוע מתי יתחדשו הניסויים, אם הם יחודשו בכלל. מה שברור הוא שעבור החברות מדובר באבן נגף משמעותית במירוץ שהן מנהלות מול מתחרותיהן.

חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון (Johnson & Johnson), שהכריזה לפני פחות מחודש על תחילת השלב השלישי בניסויים הקליניים של החיסון שהיא מפתחת, המבוסס על נגיף לא מזיק ממין אחר (אדנווירוס) שהונדס גנטית, עצרה את הניסוי בעקבות מחלה של אחד המשתתפים. מדובר בצעד נכון ומתבקש בניסוי קליני. כשמתעורר חשש, ולו הקל ביותר, לתופעת לוואי או סיבוך לא צפוי מהחיסון שנבדק, צריך לעצור הכול ולברר אם יש קשר בין תופעת הלוואי לחיסון. כך עשתה גם חברת אסטרה-זניקה לפני חודש בנסיבות דומות.

אם עולה חשש לקשר בין הטיפול הנבדק לתופעת הלוואי, החברה נדרשת להעריך מחדש אם עדיין יש הצדקה להמשיך בניסוי למרות הממצא הבעייתי, או שיש לעצור הכול ולחזור לשולחן התכנון – מהלך יקר, שכמובן גם יעכב את פיתוח הטיפול או החיסון. בחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון לא ציינו עד כה מה היה הסיבוך ולא פרסמו את ממצאי התחקיר, כך שנצטרך להמתין בסבלנות.

גם חברת איליי לילי (Eli Lilly) נאלצה השבוע לעצור את הניסויים הקליניים שהיא עורכת בטיפול מבוסס-נוגדנים נגד נגיף הקורונה SARS-CoV-2. מדובר בנוגדנים דומים לאלה שניתנו לפני שבועיים לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אחרי שחלה גם הוא ב-COVID-19. מינהל המזון והתרופות (FDA) בארצות הברית אילץ את החברה לעצור את הניסוי בשל בעיות משמעותיות בבדיקות האיכות, אך לא נמסר עד כה מה בדיוק היו הליקויים.

מדובר בעיכוב מאוד לא רצוי מבחינת איליי לילי, שמנהלת מרוץ נגד הזמן מול המתחרה רג'נרון (Regeneron), שהטיפול בנוגדנים שהיא מפתחת נמצא בשלב השלישי והאחרון של הניסויים הקליניים וכבר הגישה בקשה לאישור חירום לטיפול שלה. עם זאת, גם אם שתי החברות ישלימו בהצלחה את פיתוח הנוגדנים, מדובר בטיפול לא זול ולא פשוט לייצור, כך שלא סביר להניח שהוא יינתן לחולים בתפוצה רחבה, ודאי לא בחורף הקרוב.

ולבסוף, כבר זמן מה ברור לכול כי מאחר שהניסויים הקליניים בחיסונים נעשים רק על מבוגרים, גם אם יאושר חיסון בחודשים הקרובים אי אפשר יהיה לתת אותו לילדים. כדי לפתוח את האפשרות הזאת הרחיבה חברת פייזר (Pfizer) את הניסוי הקליני בחיסון שהיא מפתחת גם לבני נוער מעל גיל 12. הדבר הצריך שינוי בפרוטוקול הניסוי. החברה לא פרסמה את פרטי השינוי, אך הוא קיבל את אישור מינהל המזון והתרופות.

ארגון הבריאות העולמי פרסם דו"ח ביניים למחקר גדול שבו הוא בוחן את יעילותם של ארבעה טיפולים על חולי קורונה המאושפזים בבתי החולים, כלומר לא חולים שמצבם קל. הטיפולים שנבדקו היו הידרוכסיכלורוקווין שכבר התברר כבעייתי,  רמדסיביר, איופינביר ואינטרפרון. המחקר נערך ב-30 מדינות ובחן את השפעת הטיפול על משך האשפוז, על הסיכון להידרדרות מצב החולים עד כדי צורך בהנשמה, ועל שיעור התמותה שלנם. אף אחד מארבעת הטיפולים לא נמצא יעיל משמעותית במדדים שנבדקו. יש לציין שזה לא המחקר הראשון שבודק את יעילות התרופות ומראש הן לא הצטיינו בשיפור משמעותי של מצב החולים.

9 באוקטובר 2020

בארגון הבריאות העולמי מעריכים: חיסון מאושר ראשון כבר בסוף השנה. נשיא ארצות הברית קיבל גם טיפולים ניסיוניים מבטיחים נגד הנגיף 

השבוע נפתח בהודעה דרמטית: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נדבק בקורונה. באופן אירוני זה קרה כשבוע אחרי שלעג ליריבו במירוץ לנשיאות ג'ו ביידן על גודל המסכה שעטה במהלך העימות הטלוויזיוני ביניהם.

 

הנשיא טראמפ מודיע בטוויטר כי הוא ורעייתו מלניה נדבקו בקורונה

טראמפ נדבק כנראה לפני שבועיים במהלך אירוע ההכרזה על כוונתו למנות את השופטת איימי קוני בארט (Barrett) לבית המשפט העליון. איתו נדבקו כמה מאנשי הצוות שלו בבית הלבן. הנשיא, שמפאת גילו, 74, נמצא בסיכון לסיבוכי המחלה, אושפז וקיבל שילוב של כמה טיפולים, חלקם קונבנציונליים ואחרים ניסיוניים.

אחד הטיפולים שמשך תשומת לב רבה היה השימוש בנוגדן חד-שבטי שמייצרת חברת רג'נרון (Regeneron). טיפול באמצעות נוגדן מאפשר לנטרל את הנגיף בשלב מוקדם, היות שלמערכת החיסון בגופו של הנדבק דרושים בין שבוע לשבועיים להתחיל לייצר נוגדנים בעצמה. אומנם קיימים טיפולים דומים בתחום האימונותרפיה, אך מדובר כאן בטיפול נסיוני שעוד לא קיבל אישור, ועל כן מדובר בצעד רפואי יוצא דופן. מסתמן כי שילוב הטיפולים שניתן לטראמפ עלה יפה והנשיא שוחרר מבית חולים כעבור שלושה ימים. מהבית הלבן משדרים כמובן שהכול בשליטה. אם אכן הנשיא התאושש, מדובר בהצלחה טיפולית מרשימה בהחלט.

קוקטיילים והצהרות

חברת התרופות איליי לילי (Eli Lilly ) דיווחה השבוע בהודעה לעיתונות על תוצאות הביניים של ניסוי בטיפול בחולי קורונה באמצעות קוקטייל של שני נוגדנים. תוצאות הניסוי לא פורסמו לפי שעה בכתב עת שעובר ביקורת עמיתים כמקובל. על פי הדיווח הטיפול צמצם את היקף הסיבוכים והאשפוזים של החולים ושיפר את תחושתם הכללית.

ההצהרה הזאת מצטרפת להודעה דומה שפרסמה בשבוע שעבר חברת רג'נרון, שדיווחה על  ממצאים מעודדים, אבל גם היא - רק בהודעה לעיתונות. שתי החברות הודיעו שבכוונתן להגיש את הטיפולים שלהן לאישור חירום של מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA). קשה להעריך מה הסיכויים שלהן לקבל אישור כזה, היות שהן לא פרסמו את מלוא הממצאים.

כתב העת הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicince מותח ביקורת חריפה על הטיפול הכושל של הממשל האמריקאי והעומד בראשו במשבר הקורונה, ואף קורא שלא להצביע לטראמפ בבחירות לנשיאות בחודש הבא. במאמר דעה שפרסם אתמול כתב העת בחתימת 35 עורכים, הם מטילים על הממשל את האחריות לכשלים הרבים בהתמודדות עם המגפה. בכך מצטרף הביטאון הרפואי לשורה של כתבי עת מדעיים שמתחו ביקורת נוקבת על הממשל בעניין זה, אם כי הוא הראשון שקורא במפורש לא להצביע לטראמפ בבחירות הקרובות.

חיסונים או טלפונים

בזירת החיסונים לא היו השבוע התפתחויות משמעותיות מעבר להמשך כיפופי הידיים בין ה-FDA לבית הלבן. מינהל המזון והתרופות פרסם בתוך כך את ההנחיות המעודכנות למתן אישור חירום של חיסון לקורונה, והן כוללות המתנה של חודשיים ממועד מתן המנה השנייה של החיסון כדי לוודא שהחיסון יעיל ושאין לו תופעות לוואי חריגות. לוחות הזמנים מאפשרים לקבוע ברמה גבוהה למדי של ביטחון שהחיסון אכן יעיל ובטוח לשימוש, אך לא יאפשרו לנשיא טראמפ לקטוף את הפירות הפוליטיים של אישור מהיר לפני הבחירות לנשיאות ב-3 בנובמבר.

מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (Ghebreyesus) הביע השבוע אופטימיות בנוגע למועד תחילת הפצתם של החיסונים, והצהיר כי יש סיכוי רב שלפחות חיסון אחד יאושר עוד לפני סוף שנת 2020. הוא העריך שבשנה הבאה יופצו שני מיליארד יחידות חיסון, כלומר יהיה אפשר לחסן מיליארד בני אדם בשתי מנות.

כעת, כשקו הסיום של המירוץ לפיתוח חיסון כבר נראה באופק ונחתמו הסכמים רבים בין חברות לייצור מאות מיליוני מנות חיסון, נותר האתגר הגדול של הפצת החיסונים ברחבי העולם. באחד העדכונים הקודמים הזכרנו שחיסוני RNA, כמו אלה שמפתחות החברות מודרנה ופייזר (שלפי ההערכות תהיה הראשונה שתשלים את הליכי האישור של החיסון), צריך לשמור בהקפאה עמוקה. כעת עולה השאלה איך אפשר יהיה לשנע מיליארדי חיסונים כאלה מהמפעל לכל העולם בזמן מזערי ובלי לפגוע בחיסון. מדובר באתגר גדול שחברות השילוח והתעופה יצטרכו להתמודד איתו. מתעורר גם החשש שהמשימה המורכבת תשבש את המסחר העולמי במוצרים אחרים, כמו מכשירים אלקטרוניים וטלפונים סלולריים. שאלה שאלו יהיו הצרות שלנו.

חיסון למגפת הקורונה הכלל-עולמית | איור: Fresnel, Shutterstock
חיסון למגפת הקורונה הכלל-עולמית | איור: Fresnel, Shutterstock

2 באוקטובר 2020

חברת אסטרה זניקה מתקשה לחדש את הניסויים הקליניים, מדענים מזהירים את פייזר מצעדים פזיזים, וב-CDC מכחישים את טענת טראמפ שהמגפה קרובה לסיום

מירוץ המכשולים בדרך לחיסון ממשיך לספק כותרות. השבוע התפרסמו כמה מחקרים על ביצועיהם של חלק מהחיסונים המובילים. ואילו המוסדות הרגולטוריים בארצות הברית והממסד המדעי לוחצים על הבלמים במטרה למנוע מהיצרניות והפוליטיקאים לאשר חיסונים שלא נבדקו כהלכה.

חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, שהצטרפה בשבוע שעבר באיחור ניכר לקבוצת יצרניות החיסונים שהחלו בשלב השלישי של הניסויים הקליניים, פרסמה השבוע את התוצאות המשולבות של השלב הראשון והשני, במאמר שהעלתה לארכיב המאמרים MedRxiv, לפני ביקורת עמיתים. המחקר נערך על 796 מתנדבים, 402 מהם מעל גיל 65. שיעור ניכר מהמשתתפים סבלו מתופעות לוואי קלות או בינוניות לחיסון, אך הן עברו בתוך יום-יומיים מההזרקה. נצפתה תגובה חיסונית טובה בייצור נוגדנים לנגיף, ביכולתם של הנוגדנים האלו לנטרל את הנגיף במעבדה, וגם בתגובה של תאי T, השייכים למערכת החיסון. פירוש הדבר הוא שהתגובה החיסונית שנוצרת אכן יעילה. נצטרך לחכות לתוצאות השלב השלישי כדי לראות אם החיסון גם מונע הדבקה במחלה.

חברת מודרנה פרסמה תוצאות מחקר המבוסס על השלבים הראשון והשני של הניסויים הקליניים שלה בכתב העת הרפואי New England Journal of Medicine. על פי התוצאות החיסון יעיל ובטוח לשימוש גם באוכלוסייה מבוגרת – אחד מקהלי היעד הראשונים לקבלת החיסון. הממצאים פורסמו כבר לפני כמה שבועות, אך כעת הם זכו לתוקף מדעי לאחר שעברו ביקורת עמיתים והתקבלו לכתב העת. עם זאת, החברה הצהירה שהיא לא ערוכה עדיין להגיש בקשה לאישור חירום של החיסון שלה ולא תעשה זאת לפני מועד הבחירות לנשיאות ארצות הברית בראשית נובמבר, וכי החיסון שלה לא יהיה זמין לפני אביב 2021.

רגל על הבלמים

חברת פייזר פרסמה השבוע ממצאים נוספים מהשלב הראשון והשני של המחקר הקליני שלה. במאמר שהתפרסם בכתב העת Nature היא דיווחה על תגובה חיסונית טובה גם בייצור של נוגדנים וגם בתגובה של תאי T. בצירוף עם ממצאים קודמים שפורסמו החיסון של פייזר אכן נראה מבטיח. פייזר כבר פרסמה בעבר שתהיה מוכנה להגיש את החיסון שלה לאישור חירום כבר במהלך החודש הנוכחי. השבוע הובילו ההצהרות האלו לפרסום מכתב בחתימתם של 60 ביוכימאים, שמפצירים בה להמתין לפחות עד סוף נובמבר – חודשיים אחרי מתן המנה השנייה של החיסון למשתתפי הניסוי, וכמובן אחרי הבחירות לנשיאות ארצות הברית.

חברת אסטרה זניקה, שהובילה במירוץ עד לאחרונה, ממשיכה לדשדש מאז שהתגלה כי אחת המשתתפות בניסוי חלתה לפני שבועיים בדלקת בחוט השדרה. נכון לעכשיו מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) עוד לא אישר לה לחדש את הניסוי הקליני, עד שיסיימו לעבור על הנתונים וישללו את הקשר בין המחלה לחיסון. במדינות אחרות הניסוי כבר חודש. עבור אסטרה זניקה מדובר במהלומה קשה שבולמת אותה בשעה שמתחרותיה דוהרות קדימה. אולם המירוץ לא הסתיים - אישור של ה-FDA הוא סוג של תעודת כשרות חשובה, אך לא הכרחית לאישור החיסון במדינות אחרות. אכן, יש דיווחים ראשוניים על הגשת החיסון לאישור חירום של מנהל המזון והתרופות האירופאי (EMA).  עם זאת, כדי שחלילה לא יהיו שאננים, ה-EMA הודיעו כי זה שהם בודקים את החיסון לא אומר שניתן להגיע למסקנה בנוגע ליעילות ולבטיחות שלו. בהתחשב בהססנות של ה-FDA סביר להניח שגם הרשות האירופאית לא תעשה לאסטרה זניקה חיים קלים.

בישראל, בית חולים הדסה דיווח לפני מספר ימים שכל חמשת החולים במצב קשה וקריטי שטופלו בטיפול נסיוני שוחררו מבית החולים כשהם שליליים לנגיף ובמצב טוב. הטיפול ניתן במסגרת ניסוי קליני בשלב I של חברת Enlivex ובשיתוף עם פרופ' דרור מבורך מהמרכז הרפואי הדסה. אצל חולי קורונה במצב קשה, פעמים רבות ישנה תגובת יתר של מערכת החיסון הקרויה "סערת ציטוקינים". הטיפול כלל הזרקה של תאים על סף מוות תאי (אפופטוזיס) מתורם בריא כדי להטות את תגובת מערכת החיסון של החולה לעבר התאים שהוזרקו, במקום שיתקפו את תאי הגוף, כך שהתגובה החיסונית תשכך לאט לאט. התוצאות טרם פורסמו בכתב עת מדעי וכדי שהטיפול יאושר הוא צריך לעבור בהצלחה את שלושת שלבי הניסויים הקליניים. יש להניח שזה ימשך עוד מספר חודשים, עם זאת הדיווח הראשוני נראה מעודד.

ובגזרה הפוליטית קרב ההצהרות בין המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) לנשיא דונלד טראמפ ממשיך במלוא העוז. מנהל המרכז רוברט רדפילד הדגיש השבוע כי מגפת הקורונה "לא קרובה לסיומה", בניגוד להצהרות של טראמפ, והביע חשש מהמינוי השנוי במחלוקת של סקוט אטלס לצוות המשימה למלחמה בקורונה. בעוד שלושה שבועות יתקיים ב-FDA דיון בנוגע למדדים לאישור חירום של חיסונים. לא מן הנמנע שנשמע עוד הרבה הצהרות וססמאות עד אז. נקווה שמינהל המזון והתרופות יקבל החלטה מקצועית ונקייה.

 

25 בספטמבר 2020

במענה לחשש מ"עיגול פינות" באישור החיסונים: החברות המובילות פרסמו את הקווים האדומים לעצירת הניסויים הקליניים – וה-FDA החמיר את הקריטריונים

ככל שהמירוץ לחיסון נגד נגיף הקורונה SARS-CoV-2 מתקדם, מתעוררים יותר ויותר חששות לעיגולי פינות וקיצורי דרך על חשבון היעילות והבטיחות של החיסונים החדשים. דבר כזה, אם חלילה יקרה, עלול לגבות מחיר בריאותי יקר, הן בשל הפצת חיסון לא מספיק יעיל או לא מספיק בטוח לשימוש והן עקב יצירת שאננות בציבור המחוסנים, שעלולה להוביל להדבקה מוגברת. בטווח הארוך מצב כזה עלול לערער את אמון הציבור בחיסון לקורונה, ואולי גם בחיסונים אחרים ובממסד הרפואי באופן כללי. כפי שאנו רואים בארץ, אמון הציבור הוא נכס יקר שהתערערותו עלולה להוביל לאסון.

השבוע התקבלו מסרים מעודדים בנושא הזה משני כיוונים: מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) וחברות התרופות עצמן. בתחילת השבוע, במענה ללחץ מצד הקהילה המדעית, פרסמו שלוש החברות המובילות במירוץ את פרוטוקולי הניסוי שלהן – ובהם הקריטריונים שיובילו להפסקת הניסוי הקליני. מדובר במידע חשוב שמעיד מהם הקווים האדומים.

הפרסום הזה מקבל משנה חשיבות בעקבות עצירת הניסוי של חברת אסטרה זניקה לפני כשבועיים. פרסום הפרוטוקולים אינו טריוויאלי, ולרוב נמנעים ממנו משיקולי חיסיון מסחרי, אולם שום דבר בתקופה הנוכחית אינו מובן מאליו ומדובר בצעד מתבקש שנועד לרכוש את אמון הציבור והקהילה המדעית.

בטבלה שפרסם הרופא והחוקר אריק טופול בחשבון הטוויטר שלו אפשר לראות את ההבדלים בין הפרוטוקולים של החברות השונות. ההשוואה מגלה שיש בין החברות רק הבדלים קלים בשיעור מקבלי החיסון הפעיל לעומת מקבלי הפלצבו והיעילות המצופה שלו. לעומת זאת, יש פער משמעותי בתנאים להפסקת הניסוי הקליני או ההכרה בכישלונו, שבאים לידי ביטוי בסוג תופעות הלוואי שיובילו לנקיטה בצעדים וגם בחומרתן. פרטים בציוץ נוסף של טופול.

בתוך כך, חברת פייזר הוציאה השבוע מסרים אופטימיים והכריזה שהיא כמעט מוכנה להציג תוצאות ראשוניות וטובות של השלב השלישי של הניסוי הקליני, ובכוונתה להגיש כבר בחודש הבא בקשה לאישור חירום של החיסון. את המסרים הללו ליוו ההערכות של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על כך שפייזר עומדים לנצח במירוץ.

עם זאת, נראה שלא יהיה פשוט לקבל אישור חירום כזה. השבוע, בעקבות הביקורת שנמתחה עליהם בקהילה המדעית הצהירו אנשי ה-FDA כי הם מחמירים את הדרישות שלהם בנוגע לשלב השלישי של הניסוי הקליני. בכך הצטמצם הסיכוי שאחד מהחיסונים יאושר עד למועד הבחירות לנשיאות בארצות הברית בתחילת נובמבר. כל זאת על רקע סקרים שמראים ירידה באמון הציבור בטיחות ויעילות החיסון העתידי וחשש מפני שיעור התחסנות נמוך.

בנוסף, נכון להיום כל הניסויים הקליניים נעשים על נבדקים בוגרים בלבד. לפיכך, ילדים לא יוכלו לקבל את החיסון כל עוד לא ייעשה ניסוי קליני נוסף שיהיה ייעודי לילדים. אומנם ילדים נמצאים בסיכון נמוך מאוד לפתח סיבוכים מהמחלה, אך הם עדיין עלולים להידבק בנגיף ולהדביק מבוגרים, ועל כן חשוב לחסן גם אותם.

מקורונה לשפעת

ענקית הפארמה ג'ונסון אנד ג'ונסון הכריזה על כניסתה לשלב השלישי של הניסויים הקליניים בחיסון שהיא מפתחת והחלה בגיוס של 60 אלף מתנדבים בכמה מדינות. החברה מפתחת חיסון המבוסס על נגיף לא מסוכן ממשפחת האדנוווירוס שהונדס להציג אחד מחלבוני המעטפת של נגיף הקורונה, בדומה לחיסון שמפתחת חברת אסטרה זניקה. אומנם קשה להאמין שהם יסיימו את הפיתוח לפני המתחרות, אבל חברה נוספת, ובמיוחד כשמדובר בחברה גדולה עם פסי ייצור חזקים, תוכל לתת מענה נוסף לביקוש העולמי העצום לחיסונים. כל זה, כאמור, בהנחה שהם יסיימו בהצלחה את הליכי הפיתוח והאישור של החיסון. כמה ימים אחריה הודיעה גם החברה האמריקנית Novovax על כניסתה לשלב השלישי. השלב יכלול כ-10,000 מתנדבים והניסוי יתקיים בבריטניה. החיסון שלהם מבוסס על חלבון נגיפי מצומד לחלקיקים, שלטענתם, מגבירים את התגובה החיסונית, הדומה לחיסונים רקומביננטים הנהוגים נגד שפעת ונגד נגיף הפפילומה. החברה פרסמה בתחילת החודש את תוצאות הניסויים הראשון והשני עם תוצאות מעודדות גם ברמה הבטיחותית וגם בנוגדנים שיוצרו. נחזיק אצבעות להם אצבעות - מגוון גדול של חיונים בשלב השלישי פירושו יותר חיסונים זמינים ולאחר מכן גם תחרות גדולה יותר בין החברות.

חברות התרופות מתחילות להיערך ליום שאחרי האישור, עם שדרוגים והתאמות לחיסון. אוניברסיטאות אוקספורד ואימפריאל קולג' לונדון החלו בניסוי קליני במתן החיסון של אסטרה זניקה דרך תרסיס לאף, שנועד לשפר את התגובה החיסונית באתר ההדבקה – דרכי הנשימה.

החברות מודרנה ופייזר החלו גם לבחון את האפשרות להשתמש בידע שנצבר על החיסון לקורונה כדי לפתח חיסונים לשפעת העונתית. שתי החברות מפתחות חיסון מבוסס RNA, שגורם לחלבון נגיפי להופיע בתאי הגוף של המטופל וכך יוצר מצב הדומה להדבקה נגיפית בלי לחשוף את הגוף לנגיף עצמו. חיסון השפעת עובר שינויים מדי שנה, וחיסון המבוסס על RNA  יהיה קל יותר להתאים מדי שנה לזנים החדשים בהשוואה לחיסונים הקיימים. כך שמדובר בהתאמה מתבקשת שעשויה להוביל למהפכה של ממש בפיתוח חיסונים, לקצר את משך הפיתוח והייצור שלהם ואולי אף להוזיל אותם. יתרון נוסף הוא שבשל זמן הפיתוח הקצר יהיה אפשר לתכנן את החיסון על פי הזנים העונתיים הקיימים בפועל, ולא להסתפק בהערכות על פי סוגי השפעת שרווחו בעונת החורף בחצי הכדור השני.

 

18 בספטמבר 2020

המירוץ לחיסון נגד נגיף הקורונה SARS-CoV-2, האחראי למגפה העולמית הנוכחית, התחיל כריצת מרתון, הפך לריצת 100 מטר ועכשיו נראה יותר ויותר כמו מירוץ משוכות. אך המירוץ ממשיך לעת עתה. חברת אסטרה-זניקה דיווחה בשבוע שעבר כי אחת המתנדבות בניסויים הקליניים שהיא עושה בחיסון שהיא מפתחת לקתה בדלקת בחוט השדרה, ועל כן החברה עצרה את הניסוי עד שתתבהר התמונה. בתחילת השבוע דיווחה החברה כי היא שללה קשר בין הדלקת לחיסון וכי לא מדובר בתופעת לוואי שלו, על כן היא מחדשת את הניסוי. לדיווח של החברה התווסף גם מסמך שפרסמה אוניברסיטת אוקספורד, השותפה לחברה בפיתוח החיסון, שקובע כי הסבירות לקשר בין האירוע לחיסון נמוך ביותר.

למרות ההכרזה המעודדת, לא כולם השתכנעו ואתרי הניסוי בארצות הברית טרם חידשו את פעילותם. כמו כן התקבלו דיווחים מחברות אחרות שמפתחות חיסונים על כך שמתנדבים נטשו את הניסויים הקליניים שלהן בעקבות הפרסומים.

בינתיים גם המתחרה המובילה – חברת פייזר – פרסמה הצהרות לקראת הדיונים המתקרבים במינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) לגבי זירוז נהלי האישור של החיסון. מהפרסומים עולה כי בקרוב היא תפרסם ממצאים שיאפשרו להכריע אם ניתן לאשר את החיסון שלה. עם זאת, תוצאות הביניים שהציגה החברה השבוע הראו שיש לחיסון שלה תופעות לוואי קלות עד בינוניות – לא בשורות טובות מבחינתה, שכן הממצאים האלה עלולים להוביל לעצירת הניסוי. חיסון טוב צריך להיות לא רק יעיל, אלא גם לגרום לכמה שפחות תופעות לוואי.

הפוליטיקה של המגפה

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ המשיך גם השבוע להצהיר שהחיסון המיוחל עשוי להיות זמין כבר בעוד כמה שבועות, והפצתו תחל מיד אחרי מתן האישור של מינהל המזון והתרופות. אך כשרואים את המהמורות במסלול של החברות המובילות, ואת הניסיונות של הממשל האמריקאי לעכב פרסומים של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) שסותרים את טענות מנהיגי המדינה שהמגפה נמצאת תחת שליטה, הולך וגובר החשש מפני מתן אישור חירום לחיסון שאינו בשל להפצה. צעד כזה עלול לפגוע בהמשך הצעדים להערכת היעילות והאמינות של החיסונים הללו. במיוחד עולה החשש שאישור פזיז יפגע בסופו של דבר במאמצים למיגור המחלה, בשל הפגיעה שתיגרם באמון הציבור בחיסונים ובשיקול דעתם של מקבלי ההחלטות.

למרות הצהרות הממשל, מנהל ה-CDC רוברט רדפילד (Redfield) הצהיר השבוע בשימוע בסנאט שחיסון יעיל ובטוח לא יהיה זמין לאזרחי ארצות הברית לפני אביב 2021 או אפילו הקיץ. הנשיא טראמפ הגיב מיד שרדפילד טועה. יש לזכור בהקשר הזה שבעוד חודש וחצי בלבד יתקיימו הבחירות לנשיאות ארצות הברית והממשל הנוכחי רוצה מאוד להציג הישגים משמעותיים במאבק נגד המגפה – אותה מגפה שהממשל התכחש לה רק לפני חודשים ספורים.

נוגדנים תוקפים נגיף קורונה | איור: Kateryna Kon / Shutterstock
פורסמו ממצאים מעודדים על טיפול בחולים באמצעות נוגדנים. נוגדנים תוקפים נגיף קורונה | איור: Kateryna Kon / Shutterstock

ובינתיים במזרח התיכון, תוצאות מעודדות מניסויי השלב השלישי בניסויים הקליניים שמקיימת החברה הסינית סינופארם בחיסון שלה באיחוד האמירויות, שכנעו את הנהגת בעלת בריתה הטרייה של ישראל במפרץ הפרסי להוציא אישור חירום להפצת החיסון במדינה. בכך מצטרפות האמירויות לסין ולרוסיה שכבר אישרו שימוש בחיסונים נגד נגיף הקורונה שפיתוחם לא הושלם עדיין. סביר להניח שנראה את המגמה ממשיכה בקרוב במדינות נוספות, במיוחד אם ארצות הברית עצמה תאשר חיסון חירום.

החיסון הרוסי – ספוטניק V, שאושר לפני חודש לאחר שנבדק על 76 מתנדבים בלבד, ממשיך לעורר דיונים בקהילה המדעית. במכתב שנשלח לעורך כתב העת הרפואי The Lancet העלו חוקרים חששות שהממצאים שהוצגו אינם אמינים, בעקבות הדמיון הרב מדי בין גרפים שונים בחלק מהניסויים, דבר שעלול להעיד על זיוף. החוקרים קוראים לחשוף את הנתונים הגולמיים של המחקר לביקורת עמיתים. הדבר ממחיש את החשיבות של שקיפות במחקר ובביקורת עמיתים. חיסון שאושר בחופזה, ושבדיעבד מתעוררים חששות מפני מהימנות הממצאים שהובילו לאישורו, אינו חיסון שראוי להפיץ לציבור. החיסון אמור להיבדק בניסוי קליני גם בישראל.

בזירת הטיפולים למחלה התפרסמו השבוע ממצאים מעודדים של מחקר על טיפולים בחולים באמצעות נוגדנים. טיפול אחד מבוסס על נוגדן שהופק מדם של אדם שהחלים מהמחלה. בהודעה לעיתונות (לא מאמר מדעי) על ממצאי הביניים של השלב השני של הניסויים הקליניים דיווחה חברת התרופות איליי לילי כי בעקבות הטיפול שניתן ל-452 חולי קורונה במצב לא קשה נצפתה אצלם ירידה בעומס הנגיפי ולא נצפו סיבוכים משמעותיים. רק חמישה מהחולים שקיבלו נוגדנים אושפזו, לעומת תשעה בקבוצת הביקורת – פער של כ-72 אחוז. אלו כמובן רק ממצאים ראשוניים והמבחן האמיתי יהיה בניסויים גדולים יותר בשלב השלישי.

וחדשות טובות לקינוח: למרות התחלואה הקשה בקורונה בחצי הכדור הדרומי, נראה שעונת החורף הנוכחית עברה שם כמעט ללא שפעת. חצי נחמה.

11 בספטמבר 2020

ניסוי קליני שנקטע, לצד דיווחים חיוביים מניסויים אחרים ומאמצי בלימה מול הלחצים הפוליטיים לאישור חפוז של חיסונים. בהדסה ובשיבא עומדים להתחיל בניסויים קליניים בחיסון הישראלי

זה היה שבוע סוער במרוץ לחיסון נגד קורונה. האירוע החם ביותר היה הצהרתה של חברת התרופות אסטרה-זניקה, שהודיעה על עצירת הניסוי הקליני בחיסון שהיא מפתחת, בעקבות חשד לתופעת לוואי חריגה אצל אחד המטופלים. בהצהרה לא נמסר מה הייתה תופעת הלוואי, אך העיתון "ניו יורק טיימס" דיווח מפי מקורות בחברה כי מתנדבת בניסוי באנגליה לקתה בדלקת בחוט השדרה (Transverse Myelitis). החברה חוקרת כעת אם אכן מדובר בתופעת לוואי של החיסון. בחברה ציינו בהמשך כי מצבה של המתנדבת השתפר והיא תשוחרר מבית החולים בהקדם.

לא מדובר באירוע חריג בניסויים קליניים שנעשים על הליכים רפואיים חדשים, והחברה פעלה בדיוק כפי שמצופה ממנה: היא עצרה את הניסוי, פתחה בחקירה, ולא תחדש אותו כל עוד לא יישלל הקשר בין החיסון לדלקת. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להקפיד לערוך את הניסויים הקליניים בחיסונים לפי הפרוטוקול ובלי קיצורי דרך, ולא משנה עד כמה הדרגים הפוליטיים לוחצים לזרז את האישור.

ממצאים מוקדמים

מכון גמאליה (Gamaleya) הרוסי פרסם השבוע את תוצאות השלב הראשון והשני של הניסויים הקליניים בחיסון ספוטניק-5 בכתב העת The Lancet. בחיסון הזה מזריקים למטופלים בהפרש של כמה שבועות שני נגיפים לא מזיקים ממשפחת נגיפים אחרת – אדנווירוס. הנגיפים הללו הונדסו כך שעל המעטפת שלהם יוצגו חלבונים זהים לחלבון ה-Spike שבאמצעותו נגיף הקורונה SARS-CoV-2 חודר לתאי אדם. המטרה היא ללמד את מערכת החיסון לזהות את החלבונים הללו ולתקוף כל פולש שנושא אותם, כולל נגיף הקורונה עצמו.

בשלב הראשון והשני השתתפו 76 מתנדבים שקיבלו את שתי מנות החיסון בהפרש של חמישה ימים לפחות. לדברי החוקרים, אצל כל הנבדקים התפתחו נוגדנים בעקבות החיסון ולא נצפו תופעות לוואי חריגות. התוצאות נראות טובות לשלב הזה של הניסוי ותואמות את תוצאות הניסויים שנעשו על החיסונים שמפתחות החברות אסטרה-זניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון, שפועלים על עקרון דומה.

אף שפרופיל הבטיחות נראה טוב, מה שחשוב באמת הוא ממצאי השלב השלישי של הניסויים הקליניים בחיסון, שאמור לבחון על עשרות אלפי מתנדבים את יעילות החיסון ולאתר תופעות לוואי נדירות שלו. על השלב הזה הרוסים בחרו לדלג ואישרו את החיסון לפניו. כפי שראינו במקרה של חברת אסטרה-זניקה, זה שלב מהותי מאוד. מנהל בית החולים הדסה פרופ' זאב רוטשטיין אמר  לאתר ynet כי בית החולים שואף לקיים ניסוי בחיסון הזה גם אצלו. נקווה שמשרד הבריאות יבחן היטב את הממצאים ולא ייכנע ללחצים שצפויים להגיע מגורמים פוליטיים בארץ ובעולם.

חברת פייזר פרסמה תוצאות נוספות של הניסויים הטרום-קליניים שערכה בחיסון שהיא מפתחת למחלה. בינתיים הן פורסמו בארכיב מאמרים – כלומר פרסום ראשוני בלבד, ולא בכתב עת שמאמריו עוברים ביקורת עמיתים. מהממצאים עולה שהחיסון גרם לתגובה חיסונית חזקה בקופים. אלו חדשות מעודדות, במיוחד למניות של החברה, אבל המבחן האמיתי הוא הניסויים בבני אדם, ועליו נלמד בשבועות הקרובים.

המרוץ לחיסון לוהט במיוחד על רקע מערכת הבחירות בארצות הברית, שמתקרבת לשלבי ההכרעה. ב-22 באוקטובר צפוי להתקיים במינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) דיון על מתן אישורי חירום לחלק מהחיסונים שנמצאים כעת בשלבי פיתוח. המועד אינו מקרי, שכן הנשיא דונלד טראמפ מעוניין מאוד להתחיל בהפצת חיסון עוד לפני הבחירות שיתקיימו בנובמבר.

גם חברות התרופות מגיבות לכך. חברת פייזר הודיעה השבוע כי היא צפויה להציג ממצאים ראשונים של ניסויי שלב 3 לפני הדיון. אם הם יהיו משביעי רצון היא תגיש את החיסון לאישור חירום. מדענים רבים מודאגים מכך שחיסון לא בטוח או לא יעיל יוגש לאישור חירום ויאושר עקב לחץ פוליטי. השבוע הצטרפו העורכים של כתבי העת הנחשבים Science ו-The Lancet לביקורת שמותחים גורמים רבים על הניסיונות לפוליטיזציה של הליכי הפיתוח של החיסון, בייחוד מצד הממשל בארצות הברית. אין ספק שהשבועות הקרובים יהיו מעניינים ורוויי יצרים.

לחצים פוליטיים לזרז את האישור לשימוש נרחב. חיסון קורונה | צילום: Andreas Prott, Shutterstock
לחצים פוליטיים לזרז את האישור לשימוש נרחב. חיסון קורונה | צילום: Andreas Prott, Shutterstock

מחלקים את השלל

אתגר נוסף שהולך ומסתמן הוא התמודדות עם השאלה מי יקבל את החיסונים, לאחר שיאושרו ויתחיל ייצור נרחב שלהם. ארגון הבריאות העולמי הזהיר כי צריך לחלק את החיסונים בצורה יעילה והוגנת. בהודעה שפרסמו הציעו אנשי הארגון לחסן קודם בעלי מקצועות חיוניים ואוכלוסיות בסיכון. בהודעה שמסר מנכ"ל הארגון, ד"ר טדרוס גברייסוס (Ghebreyesus), הוא ציין כי יש לחסן חלק מהאנשים בכל המדינות במקום את כל האנשים בחלק מהמדינות.

בזירה המקומית, חברת קמהדע הכריזה על תוצאות ראשוניות בניסויים הקליניים בטיפול בפלזמה שהופקה מדמם של מחלימים ממחלת הקורונה. בניסויים שנערכו על 12 חולים, דווח כי אצל 11 מתוכם חל שיפור כבר בתוך 24-48 שעות בעוד שמצבו של החולה ה-12 התדרדר והוא נזקק להנשמה. חשוב להדגיש שהתוצאות לא פורסמו בכתב עת מדעי, כך שלא ניתן להעריך את הניסוי. מטרת הניסוי היתה לבדוק את הפרופיל הבטיחותי של הטיפול, אך אפשר ללמוד ממנו גם על יעילותו. נקווה שהטיפול יצליח גם בניסויים הבאים. בנוסף ידיעות אחרונות חשפו כי השלב הראשון של הניסויים הקליניים של החיסון שפותח במכון הביולוגי הישראלי צפויים להתחיל בחודש הבא בבתי החולים שיבא והדסה. נאחל להם הצלחה. 

5 בספטמבר 2020

גל של אישורי חירום לחיסונים שטרם עברו את כל הבדיקות. וגם: חיסון נוסף מתקדם לשלב השלישי של הניסויים, ועוד תרופה ניסיונית נכשלה

החברות המתחרות מתקדמות לכיוון השלמת פיתוח החיסון נגד נגיף הקורונה SARS-CoV-2 והמאבק על הבכורה מתחמם. מדיווח של סוכנות הידיעות רויטרס עולה כי ייתכן שגם החברה הסינית סינוואק קיבלה אישור חירום מהרשויות בסין לשווק את החיסון שלה, אחרי שפרסמה בחודש יוני את תוצאות השלב הראשון והשני של הניסויים הקליניים. אם הדיווחים נכונים, זו החברה הסינית השנייה שמקבלת אישור חירום לפני שהשלימה את השלב השלישי והמכריע של הניסויים.

נוכח הלחצים הפוליטיים לזירוז האישור של החיסונים, מתעורר חשש אמיתי שיאושרו חיסונים שלא נבדקו כראוי. כך כבר נעשה עם החיסון הרוסי, ובארצות הברית נשמעות רמיזות לכך שבקרוב יינתן אישור חירום לשימוש בחיסון נגד הנגיף שטרם השלים את הניסויים הקליניים. המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) כבר הודיע למושלי המדינות להיערך למתן חיסונים עד 1 בנובמבר – ימים אחדים לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית.

ארגון הבריאות העולמי הזהיר לאחרונה מתרחיש כזה, שעלול למנוע גילוי מוקדם של תופעות לוואי מסוימות של החיסונים. חשש נוסף הוא ששימוש מהיר ופזיז בחיסונים שלא נבדקו עד הסוף יגרום לפגיעה באמון הציבור בחיסונים, מה שיוביל לשיעור התחסנות נמוך ויעכב עוד יותר את יכולתנו לגבור על המגפה. מאידך גיסא, ככל שהזמן עובר, יותר ויותר אנשים נדבקים במחלה, ותופעות לוואי נדירות עשויות להיות זניחות לעומת סיבוכי המחלה והתמותה ממנה. אלו לא זמנים פשוטים.

טל זקס, המנהל הרפואי של חברת התרופות מודרנה – אחת המובילות במרוץ לחיסון – הציג גישה מפוכחת יותר. בריאיון ל"ישראל היום" הוא העריך שלא יהיה חיסון לקורונה בחורף הקרוב, וגם אם כן, "הייצור בלאו הכי לא יהיה בהיקף מספיק כדי לחסן את האוכלוסייה באופן משמעותי". עם זאת, מודרנה איננה היחידה במרוץ ומדענים מאוניברסיטת אוקספורד הצהירו בעבר שהחיסון שהם מפתחים יהיה מוכן להפצה כבר בספטמבר, נקווה שהוא גם יהיה יעיל ובטוח.

הליך אישור מזורז עלול להחמיץ תופעות לוואי ולפגוע באמון הציבור. חיסוני קורונה | איור: Rey Moon, Shutterstock
הליך אישור מזורז עלול להחמיץ תופעות לוואי ולפגוע באמון הציבור. חיסוני קורונה | איור: Rey Moon, Shutterstock

אתגר ההפצה

חברת נובווקס (NOVOVAX), הפועלת בארצות הברית, פרסמה השבוע בכתב העת New England Journal of Medicine ממצאים מעודדים מהשלבים הראשון והשני של הניסויים הקליניים בחיסון שלה נגד נגיף הקורונה. החברה מפתחת חיסון רקומביננטי, כלומר מבוסס על חלבונים ממעטפת הנגיף. בניסויים השתתפו 1,131 מתנדבים ונצפתה תגובה חיסונית טובה גם בייצור  נוגדנים בגוף שהראו יכולת לנטרל את הנגיף במעבדה, וגם ברמה התאית. כמו כן לא נצפו תופעות לוואי חריגות. התוצאות האלה סוללות את הדרך לחברה נוספת להתחיל בשלב השלישי והאחרון של הניסויים הקליניים, הפעם עם חיסון קלאסי, הדומה לחיסונים נגד שפעת ופפילומה.

אתגרים בהפצה כבר מתחילים לעלות. חלק מהחיסונים, ובמיוחד אלה המבוססים על RNA, יהיה צריך לשמור בטמפרטורה נמוכה מאוד, 80 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, כדי שלא יאבדו מיעילותם. הדרישה הזאת מציבה אתגר משמעותי במיוחד במדינות עולם שלישי, שכן היא תקשה מאוד על האחסון וההפצה, וכמובן תייקר משמעותית את מבצעי החיסון הגדולים הצפויים להיערך. אתגר נוסף נובע מהחשש המסתמן שמנה אחת עלולה לא להספיק, ויהיה צורך לחסן במנה נוספת כעבור כמה שבועות.

בזירת התרופות, החברות סנופי ורגנרון הודיעו כי לא ימשיכו לשלב השלישי של הניסויים הקליניים בתרופה שמיועדת במקור לטיפול בדלקת פרקים שיגרונית, לאחר שלא נראה שיפור משמעותי במצב החולים לעומת קבוצת הביקורת. התרופה הזאת מצטרפת לשורה הולכת ומתארכת של תרופות למחלות אחרות שהניסיונות שנעשו להסב אותן לטיפול בקורונה לא הצליחו.        

ובאיחור אופנתי אחרי גופי בריאות אחרים ואחרי ההתמודדות היומיומית בבתי החולים, ארגון הבריאות העולמי יוצא בהמלצה חמה לשימוש בסטרואידים לטיפול בחולי קורונה, כולל חולים קשים. מדובר בקבוצת תרופות זמינה וזולה שמפחיתה את שיעור התמותה של חולים קשים ב-20 אחוז. האישור הגיע בעקבות פרסום סקירה שכללה שבעה מחקרים שהצביעו על יעילות הטיפול.

28 באוגוסט 2020:

ראיות מדאיגות להדבקות חוזרות בנגיף, לצד ממצאים חיוביים מהניסויים הקליניים בחיסון נוסף. ובארצות הברית שוקלים אישור חירום לחיסון הבריטי

השבוע נרשמו כמה התקדמויות קלות בתחום החיסונים נגד נגיף הקורונה SARS-CoV-2, מחולל מחלת COVID-19. חברות התרופות פייזר ומודרנה פרסמו תוצאות מהניסויים הקליניים שלהן. פייזר, שנמצאת בתחילת השלבים השני והשלישי, פרסמה את ממצאי שלב הניסויים הראשון באתר הפרסום המוקדם ארכיב, כלומר לפני שעברו ביקורת עמיתים. החברה דיווחה על עלייה בכמות הנוגדנים לנגיף אצל משתתפי הניסוי, וציינה שהנוגדנים ניטרלו את הנגיף בהצלחה בניסויי מעבדה. מבין שני התרכיבים שנוסו, זה שהראה תוצאות טובות יותר נבחר להמשיך הלאה לשלבים הבאים. כמו כן לא דווח על תופעות לוואי חריגות.

מודרנה פרסמה ממצאים נוספים מניסויים קודמים שערכה, שמלמדים שהחיסון בטוח ויעיל אצל קשישים – קבוצת הסיכון העיקרית של המחלה. עם זאת, הנתונים מבוססים על 20 נבדקים בלבד וגם הם לא התפרסמו בכתב עת שעובר ביקורת עמיתים, כך שיש לקחת אותם בערבון מוגבל ולחכות לתוצאות הניסויים הגדולים. באופן לא מפתיע שווי המניה של מודרנה עלה לאחר פרסום ההודעה – תופעה שמעודדת חברות לפרסם ממצאים חיוביים כל אימת שניתן, גם אם עדיין לא מדובר בממצאים סופיים.

אישור פוליטי

השבוע אישר באופן חריג מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) את השימוש הניסיוני בפלזמה (נסיוב הדם) שהופקה מדמם של חולי קורונה שהחלימו, כטיפול חירום לחולי קורונה קשים. הטיפול אמור לכאורה להיות יעיל, מכיוון שהפלזמה מכילה נוגדנים שהגוף ייצר נגד הנגיף בזמן המחלה, אך המחקרים שעליהם התבססו לצורך מתן האישור היו לא חד-משמעיים במקרה הטוב ומוטים במקרה הרע. האישור הושפע כנראה מלחצים מצד הממשל של הנשיא דונלד טראמפ, הנחוש להציג הצלחות בהתמודדות עם המגפה לקראת הבחירות בנובמבר. הצעד עורר ביקורת רבה מגורמים רפואיים בכל רחבי העולם, וארגון הבריאות העולמי אף פרסם אזהרה מפני שימוש לא זהיר בפלזמה.

בנוסף, בדומה לממשלת רוסיה, הממשל האמריקאי שוקל להעניק כבר באוקטובר הקרוב – חודש לפני הבחירות לנשיאות – אישור חירום לחיסון שמפתחת אוניברסיטת אוקספורד הבריטית בשיתוף חברת אסטרה-זניקה, עוד לפני שיסיים את הניסויים הקליניים. אומנם מדובר באחד החיסונים המבטיחים, אך אישור של חיסון לפני שסיים את בדיקות היעילות והבטיחות הוא צעד חריג ומאוד לא מומלץ. חברת אסטרה-זניקה הכחישה שמתקיימים מגעים בנושא עם הבית הלבן.

הדבקה חוזרת

בגזרת זיהוי המאפיינים הייחודיים של המחלה, השבוע התפרסם מחקר שמשך תשומת לב רבה. מדובר בתיאור מקרה של תושב הונג קונג שחלה ב-COVID-19 באפריל, החלים וכעבור כמה חודשים נדבק שוב כשביקר בספרד. בדיקה העלתה שקיימים הבדלים גנטיים קטנים בין הנגיפים שבהם נדבק, דבר שמחזק את ההערכה שהוא אכן חלה פעמיים ושלא מדובר בשאריות מההדבקה הראשונה. בפעם השנייה הוא לא סבל משום תסמינים.

המקרה הזה מצטרף לעוד כמה מקרים מתועדים של אנשים שקיבלו תוצאה חיובית בבדיקת קורונה אחרי שכבר החלימו מהנגיף. נכון לעכשיו לא ברור עד כמה נפוצה תופעת ההדבקה החוזרת, ואם שיעור הסיבוכים שונה אצל אנשים שנדבקו בנגיף בפעם השנייה. את התשובה נגלה כנראה בחודשים הקרובים.

21 באוגוסט 2020

בארצות הברית אושרה בהליך חירום בדיקת רוק חדשה וזולה לזיהוי הנגיף. והנשיא טראמפ יוצא בעוד המלצה רפואית חסרת שחר

השבוע לא היו התפתחויות משמעותיות בזירת החיסונים למחלת COVID-19, הידועה יותר כ"מחלת הקורונה", לאחר ששככו הדי ההודעה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בשבוע שעבר על אישור זריז של חיסון – שלא נבדק כראוי – בארצו. שש חברות נמצאות כרגע בשלב השלישי והאחרון של הניסויים הקליניים בחיסונים שהן מפתחות.

חברת סינופארם הסינית פרסמה השבוע את תוצאות הביניים של שלבים 1 ו-2 של החיסון שהיא מפתחת בנגיף מומת. במחקרים השתתפו בהתאמה 96 ו-224 מתנדבים שקיבלו את החיסון וגופם הגיב לו בפיתוח נוגדנים המסוגלים לנטרל את הנגיף, לפחות במעבדה, כפי שאמור לקרות בחיסון יעיל. השבוע התפרסמו כמה הודעות על גיוס מתנדבים לניסויים ברחבי העולם, למשל חברת סינופארם שמתכננת ניסוי קליני בפרו. החברות המתחרות שואפות להגיע לעשרות אלפי משתתפים בניסוי של השלב המקיף מבין השלושה, שנועד לבדוק את יעילות החיסון ולגלות תופעות לוואי נדירות שעלולות להיות לו. זאת אומנם המשוכה האחרונה, אך היא גם הקשה והמורכבת מכולן, כך שאי אפשר להבטיח עדיין דבר.

בזירת הבדיקות, מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) אישר באישור חירום בדיקה חדשה לזיהוי נגיף הקורונה ברוק. הבדיקה פותחה באוניברסיטת ייל ופרוטוקול הבדיקה יועבר היישר למעבדות היות שלא צריך מכשור או חומרים יוצאי דופן כדי לערוך אותה. הבדיקה מבוססת על עיקרון דומה לבדיקות הקיימות לזיהוי החומר הגנטי של הנגיף, אבל היא מתמקדת ברוק עצמו וכך חוסכת את הצורך בבדיקה פולשנית או בדוגמים מיומנים ובמטושים.

במחקר שהתפרסם בתחילת החודש בארכיב הרפואי, המפרסם מאמרים שלא עברו עדיין ביקורת עמיתים, דווח שיעילות הבדיקה גבוהה, ומתקרבת לזאת של הבדיקות הקיימות אך לא לגמרי משתווה להן. על פי הערכות החוקרים, כל בדיקה תעלה 4.4-1.3 דולרים, כך שהיא תוכל להוזיל משמעותית את מחיר הבדיקות, שעומד כיום על עשרות דולרים ליחידה. מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה במשרד הבריאות הישראלי פרסם דו"ח שהשווה את הבדיקה החדשה לבדיקות הקיימות ומצא שההבדלים ביעילות שוליים לעומת היתרונות של בדיקה זולה ולא פולשנית.

בזירת הטיפולים התפרסמו השבוע רק מחקרים קטנים והודעות לעיתונות שהציגו תוצאות לא חד-משמעיות לכמה טיפולים. דוגמה אחת היא טיפול נסיוני שמיועד במקור למודבקים ב-HIV ומתבסס על נוגדן נגד הקולטן CCR5, חלבון הנמצא על פני תאי T. הטיפול נמצא עכשיו בשלב השני של הניסויים הקליניים על חולי קורונה במצב קל עד בינוני, ובשלב השלישי על חולים במצב קשה. התקווה היא שהנוגדן יחליש את התגובה החיסונית וימנע הידרדרות במצב החולים. החברה פרסמה ממצאים שמראים כי יש לנוגדן יעילות מסוימת בשיפור מצבם של חולים קל-בינוני. היא הגישה בקשה לאישור חירום של ה-FDA, אך טרם פרסמה ממצאים במאמר מדעי שעבר ביקורת עמיתים.

המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית (NIH) פרסמו הנחיות לשימוש בסטרואידים להזרקה לחולי קורונה. מדובר בטיפול פשוט יחסית וזול, שבחודשים האחרונים מצטברות ראיות לכך שהוא מסייע במניעת תגובה חיסונית חריפה מדי של הגוף, שמובילה להידרדרות במצב החולים.

ולבסוף, בזירת ההצהרות ההזויות מככב פעם נוספת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהציע לבדוק את האפשרות לטפל בחולי COVID-19 באמצעות תמציות מצמח הרדוף הנחלים, שמשווק אחד התורמים העיקריים שלו. הרדוף הנחלים הוא צמח רעיל אפילו במינונים נמוכים, ומתעורר החשש שבדומה למה שקרה לפני כמה חודשים כשהנשיא טראמפ הציע להזריק אקונומיקה, אנשים יקבלו את המלצתו ויצרכו תמציות מהצמח הרעיל. למקרה שיש למישהו ספק, נבהיר שהמלצות רפואיות יש לקבל רק מגורמים רפואיים מוסמכים, ובטח לא מפוליטיקאים – במיוחד סמוך לבחירות.

7 באוגוסט 2020

נמשכים המאמצים לפיתוח נוגדן לנגיף, לטיפול בחולים קשים. ארגון הבריאות העולמי מזהיר: ייתכן שלא יהיה חיסון בחורף הקרוב

השבוע לא דווח על פריצות דרך בפיתוח תרופות או חיסונים למחלת הקורונה, או בשמה הרשמי: COVID-19. שש חברות ממשיכות בשלב 3 של הניסויים הקליניים לפיתוח חיסונים נגד המחלה. רוב הדיווחים השבוע בנושא התייחסו למחיר המשוער של החיסונים, אם הניסויים בהם יסתיימו בהצלחה, ולמגעים שמתנהלים בין חברות התרופות לממשלות ברחבי העולם על הזמנה מראש של מיליוני מנות חיסון. עם זאת, חברת מודרנה האמריקאית פרסמה את ממצאיו של מחקר על עכברים שהראה שהחיסון היה יעיל גם נגד גרסה של הנגיף שעברה מוטציה (שינוי גנטי).

בינתיים חברת Novavax, שמנהלת כעת במקביל ניסויים קליניים בשלב 1 ו-2 לפיתוח חיסון נגד הנגיף, ונהנית מתמיכה נדיבה מהממשל האמריקאי, דיווחה על תוצאות ביניים מוצלחות שכללו תגובה חיסונית חזקה אצל קופים והתפתחות של נוגדנים לנגיף אצל בני אדם. הם עדיין יצטרכו להראות תגובה חיסונית בטוחה ויעילה בבני אדם לפני שיוכלו לעבור לשלב 3 הסופי. כמו כן, הממצאים לא פורסמו בכתב עת מדעי ולא עברו בינתיים ביקורת עמיתים, כך שקשה להעריך את מהימנותם.

בגזרה הישראלית, המכון הביולוגי בנס ציונה דיווח ביום חמישי בצהריים כי הם צפויים להתחיל את השלב הראשון בחיסון נגד נגיף הקורונה אחרי חגי תשרי, כלומר רק בעוד כחודשיים. החיסון של המכון הביולוגי הוא חיסון רקומביננטי, שבו מזריקים מקטעי חלבון מהונדסים הדומים לחלבונים של הנגיף,  בתקווה לעורר את מערכת החיסון לפתח נגדם נוגדנים.

עד שיושלם פיתוחו של חיסון יעיל, מתנהל מאמץ ער בחזית פיתוח טיפול המבוסס על נוגדנים לנגיף, כפתרון זמני שעשוי לעזור למי שכבר חולים. כמה חברות וגופים, בהם גם המכון הביולוגי בנס ציונה, מפתחים נוגדנים לנגיף הקורונה SARS-CoV-2, שאותם יהיה אפשר להזריק לחולים קשים כדי לסייע למערכת החיסון שלהם להתגבר על הנגיף מחולל המחלה. טיפול כזה לא יקנה זיכרון חיסוני ולא יאפשר לעצור את ההדבקה במחלה, אבל יוכל להפחית משמעותית את שיעור הסיבוכים והתמותה ולקצר את משך זמן האשפוז של חולים. .

כמה חברות כבר התחילו ניסויים קליניים בנוגדנים כאלה. המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בארצות הברית השיקו לאחרונה בכמה בתי חולים את השלב השלישי של ניסוי קליני שבו מוזרק לחולים נוגדן חד-שבטי שזוהה בדמו של חולה שהחלים מהמחלה. הצלחה של טיפול כזה תאפשר לגבש פרוטוקול יעיל לטיפול בחולים קשים, תוסיף מרווח נשימה חשוב לבתי החולים העמוסים ותצמצם את נזקי המחלה עד שיפותח חיסון.

למרות הציפייה לחיסון כבר בחורף הקרוב, לא כולם אופטימיים בנוגע להתקדמות הניסויים הקליניים. ארגון הבריאות העולמי הזהיר השבוע  כי ייתכן שאף אחד מהניסויים הנוכחיים לא יבשיל בקרוב לחיסון יעיל. בהודעה רשמית ציין מנכ"ל הארגון ג'יימס מיסלר (Miessler) כי אין כרגע טיפול מבטיח למחלה וייתכן שלא יהיה לעולם. נכון לעכשיו האמצעים היעילים לבלימת המגפה הם הגבלת הפעילות העסקית ונקיטה באמצעים של בריאות הציבור  בהם בידוד החולים ואיתור מהיר של אנשים שבאו איתם במגע. ייתכן שההודעה באה בעקבות הבטחות לא מבוססות של הממשל האמריקאי לטיפול יעיל במחלה עד אוקטובר – חודש לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית.

31 ביולי 2020

עוד שתי חברות התחילו את שלב הניסויים השלישי והאחרון בפיתוח חיסון. כישלון נוסף להידרוקסיכלורוקוין ולתרופה נוספת בטיפול בחולי קורונה קשים

המרוץ לפיתוח חיסון נגד נגיף הקורונה החדש SARS-CoV-2 התחמם השבוע, כששתי שחקניות נוספות נכנסו לשלב השלישי של הניסויים הקליניים. חברת מודרנא החלה בניסוי רחב היקף על 30 אלף מתנדבים ב-89 אתרים ברחבי ארצות הברית, ואילו החברות ביונטק ופייזר התחילו ניסוי קליני משולב של השלבים השני והשלישי, עם 30 אלף מתנדבים בארצות הברית, ברזיל, ארגנטינה וגרמניה.

השלב השלישי הוא השלב הסופי, שנועד לבדוק אם החיסון אכן מגן מפני הנגיף, אחרי שעבר את מבדקי הבטיחות. אם יעלה יפה, יהיה אפשר להתחיל בייצור מסחרי של החיסון. כרגע יש שש חברות בשלב הזה – נאחל להן הצלחה.  
שני החיסונים החדשים שנבדקים כעת פועלים בטכנולוגיית mRNA, שמאפשרת לתאים של מי שמקבל את החיסון לייצר בעצמם חלבון מסוים של הנגיף, וכך לדמות מצב של הדבקה בלי לחשוף את הגוף לנגיף עצמו. מדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית, ואם הניסויים יצליחו זה יהיה החיסון הראשון שיאושר בשיטה זו.
מודרנא פרסמה השבוע את ממצאי אחד הניסויים הטרום-קליניים שנעשו על קופים. החוקרים חיסנו את הקופים וכעבור כמה שבועות הדביקו אותם בנגיף, מה שלא עושים בניסויים על בני אדם. אצל הקופים המחוסנים לא נמצאה הדבקה או תחלואה חריגה בימים שאחרי ההדבקה, דבר שמעיד שהחיסון יעיל לא רק ביצירת נוגדנים, כפי שכבר היה ידוע, אלא גם מגן מפני המחלה עצמה. חשוב לשים לב שאומנם צפוי שתגובה דומה מתרחשת גם אצל בני אדם, אך אי אפשר להסיק בוודאות מקופים שאכן החיסון יפעל כך גם אצל בני אדם. לכן עושים ניסוי קליני נרחב כדי לגלות את התשובה.  

שמחה מוקדמת?

את הפרסומים על התקדמות בפיתוח תרופות וחיסונים חשוב לקחת בערבון מוגבל. חברות רבות מפרסמות הודעות לעיתונות לפני שהן מדווחות על ממצאיהן בכתבי עת מדעיים, ומעמידות אותם לבקרה של אנשי מקצוע. רבות מההצהרות האלה נובעות מתחרות על יוקרה ומאינטרסים כלכליים, או מניסיון להפעיל לחץ על  רשויות הבקרה ועל ממשלות שמתלבטות איזה חיסון להזמין לאזרחיהן. מוטב להתאזר בסבלנות ולחכות לממצאים הסופיים.
זה נכון גם לזירת פיתוח התרופות למחלה. חברת רוש דיווחה השבוע על כישלון השלב השלישי בניסויים הקליניים בתרופה עם החומר הפעיל טוציליזומאב (tocilizumab), המיועדת במקור לטיפול בדלקת פרקים שגרונית. בניסוי בדקו את יעילותה בטיפול בדלקת ריאות חריפה, שהיא אחת מתופעות הלוואי של פגיעת הנגיף SARS-CoV-2, אך לא מצאו הבדל משמעותי בשיעור המונשמים ובתמותה בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת. התרופה  היא נוגדן המכוון לקולטן המעורב בתגובה הדלקתית. החוקרים קיוו שהטיפול יפחית את חומרת דלקת הריאות אצל חולי קורונה קשים ויעצור את הידרדרותם. חברת רוש הצהירה שתמשיך לנסות את התרופה בתקווה שתועיל לחולים עם תסמינים אחרים. הממצאים אמורים להתפרסם בקרוב בכתב עת מדעי.
התרופה למלריה הידרוקסילכלורוקווין נכשלה בניסוי קליני נוסף על חולי קורונה. לא נצפה הבדל משמעותי במצבם של 667 חולים שקיבלו את התרופה – לצד אנטיביוטיקה או בלעדיה –  לעומת חולים שקיבלו טיפול סטנדרטי. התרופה עוררה תקוות רבות בחודשים הראשונים של המגפה, אך ראיות שהצטברו בחודשים האחרונים מעלות שהיא מועילה הרבה פחות מכפי שציפו. ב-19 ביוני הכריז ארגון הבריאות העולמי על הפסקה של ניסוי קליני בינלאומי בתרופה, מחקרים נוספים צפויים להתפרסם בעתיד הקרוב, אך יהיו צריכים להיות ממצאים דרמטיים מאוד כדי שהתרופה תאושר לשימוש בטיפול בקורונה.
ולבסוף, אחד החששות הגדולים בקהילה הרפואית הוא שבחורף הבא יגיע גל משולב של נגיף הקורונה ושל שפעת, שיטיל עומס כבד על מערכות הבריאות ויעלה בחיי אדם. אך ממצאים שנאספו ממדינות בחצי הכדור הדרומי, שם שורר כעת חורף, מראים ירידה משמעותית בתחלואה בשפעת לעומת שנים קודמות, כנראה בזכות אמצעי ההגנה שננקטים נגד הקורונה, כגון חבישת מסכות והקפדה על ריחוק  פיזי. אפשר לקוות שנראה מגמה דומה גם אצלנו בחורף הקרוב
 

24 ביולי 2020

בבריטניה מקווים להתחיל בייצור חיסון כבר בסתיו הקרוב, בסין נותנים לחיילים חיסון ניסיוני, ושני טיפולים מראים תוצאות ראשוניות מבטיחות

כמה חברות בעולם מובילות בימים אלה את המרוץ לפיתוח חיסון נגד נגיף הקורונה. אחרי שבשבוע שעבר שמענו על הממצאים הראשונים של חברת מודרנא, שפרסמה את תוצאות מבחני הבטיחות (שלב 1) של החיסון שהיא מפתחת. השבוע דיווחו שתי חברות נוספות על תוצאות מהניסויים הקליניים שלהן.

אוניברסיטת אוקספורד בשיתוף עם חברת "אסטרה-זניקה" הבריטית-שבדית, פרסמה את תוצאות הניסוי המשולב לבטיחות ויעילות של החיסון שלה נגד הנגיף (שלבים 1 ו-2). בניסוי השתתפו 1,077 מתנדבים, כמחציתם בקבוצת ביקורת. לא נצפו תופעות לוואי חריגות למעט חום, כאבי ראש וצמרמורות אצל חלק מהמשתתפים. מרבית מקבלי החיסון הראו תגובה חיסונית משמעותית, והנוגדנים שנאספו מדמם ניטרלו בהצלחה את הנגיף במבחנה.

בדומה לחיסון של מודרנא הוא מחדיר לתאים שלנו את הקוד הגנטי של אחד מחלבוני המעטפת של הנגיף לתאים שלנו וגורם לתאים לייצר את החלבון הזה. כך הוא מלמד את מערכת החיסון לייצר נוגדנים נגד חלבון של נגיף הקורונה, בלי לחשוף אותה לנגיף שלם. הניסויים הקליניים בחיסון הזה הגיעו כבר לשלב השלישי. אם הוא יסתיים בהצלחה, אסטרה-ניקה ואוניברסיטת אוקספורד הצהירו כי יחלו בייצור  מסחרי של החיסון כבר בסתיו הקרוב. משרד הבריאות הישראלי כבר מנהל מגעים לרכישת החיסון, בנוסף לחיסון של מודרנה, שאיתה כבר נחתם הסכם.

חברת "קאן-סינו ביולוג'יקס" הסינית, שמפתחת חיסון המבוסס על אותו עקרון, פרסמה השבוע גם היא את ממצאי הניסוי הקליני השני שלה. בניסוי השתתפו 508 מתנדבים, מהם 128 בקבוצת הביקורת. גם פה נצפתה יעילות גבוהה והנוגדנים שנוצרו ניטרלו בהצלחה את נגיף הקורונה במבחנה.

במקביל, או במקום להמשיך לשלב השלישי, הוחלט לתת את החיסון כבר עתה לעובדי מדינה ולחיילים בצבא סין, אך לא ברור אם זה ייעשה על בסיס התנדבותי או יהיה חובה. מדובר בצעד חריג, היות שמבדקי הבטיחות והיעילות עוד לא הושלמו. אין ספק, שמשבר הקורונה משנה את הצורה שבה נבדקים ומאושרים חיסונים וטיפולים רפואיים חדשים.

תרופות וטיפולים

חברה בריטית הצהירה השבוע כי חוקריה ערכו ניסוי במשאף המכיל חלבון בשם אינטרפרון בטא, שמשקם את תגובת תאי הריאה ותאי מערכת החיסון נגד נגיפים, וכך גם את התגובה הדלקתית בגופם. על פי דיווחיה, הטיפול הקטין ב-79 אחוז את הסיכון להידרדרות במצב החולים שתחייב הנשמה מלאכותית. לטענתם, הטיפול גם הפחית משמעותית את קשיי הנשימה של החולים וקיצר בשליש את משך האשפוז.

לא מדובר בתרופה חדשה – אינטרפרון בטא משמש כחומר המווסת את פעילות מערכת החיסון בכמה מחלות, כגון טרשת נפוצה. כמו כן, אף שהממצאים מעודדים, מדובר במחקר קטן על 101 חולים, ותוצאותיו לא פורסמו מעבר להודעה לעיתונות ולא עברו ביקורת מדעית כמקובל, על כן נצטרך להתאזר בסבלנות ולחכות לפרטים נוספים.

מחקר קטן אחר מצא כי טיפול מוקדם בתרופה שמיועדת במקור לטיפול בדלקת פרקים, וחוסמת קולטן שמעורב בתגובה הדלקתית האופיינית לשלבים המתקדמים של מחלת COVID-19, הצליח לשפר את מצבם של מטופלים. במחקר נבדקו 22 חולים, כמחציתם קיבלו את התרופה והשאר המשיכו בטיפול הרגיל. מצבם הנשימתי של המטופלים בתרופה הזו השתפר לעומת קבוצת הביקורת והם לא נזקקו להנשמה. הממצאים מצטרפים למחקר קטן אחר על אותה תרופה, שהראה גם הוא תוצאות מבטיחות.

בשני הטיפולים יכול מאוד להיות שמפאת מספר הנבדקים הקטן וחוסר האחידות בין הביקורת לקבוצת הטיפול, יתכן מאוד שההשפעה שנצפתה אינה משמעותית. לכן כדאי להמתין למחקרים מבוקרים גדולים יותר שיראו אם אכן מדובר בטיפול מועיל ובטוח.    

             
ולבסוף, מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) פרסם השבוע אישור לאַגד יחד בדיקות לקורונה. פירוש הדבר הוא שבאוכלוסיות ששיעור התחלואה בהן אינו גבוה, יהיה אפשר לאחד דגימות ולחסוך זמן יקר. ההיגיון מאחורי צעד כזה הוא שכאשר מאחדים 10-5 בדיקות, ומתקבלת תוצאה שלילית, שוללים קבוצה של אנשים בבת אחת וחוסכים כך כסף וזמן. כמובן, מספיק שאחד הנדגמים יהיה חיובי כדי שיצטרכו לבדוק שוב את כולם. מרכז המדע והידע בישראל פרסם לאחרונה סקירה שממליצה על שימוש באיגום בדיקות גם בישראל כדי לייעל ולהוזיל את תהליך הבדיקות. 

58 תגובות

  • שלומי

    חיסון לילדים

    מה ידוע לך על הצפי לחסן ילדים בישראל? ובאלו גילאים מדובר?

  • אוסנת

    חיסוני גונסון אנד גונסון

    ארז שלום., האם ידוע לך מה קורה עם אנשים שאינם יכולים לקבל את חיסון פייזר או מודרנה האם חיסוני גונסון אמורים להגיע לארץ?

  • דודי

    טוב סליחה, המערכת אצלכם לא מאפשרת להעתיק את הקישור במלואו, אז

    תגובתי על נתוני המספרים שאולי שגויים, התייחסה לכתבתכם שכותרתה היא :
    ארגון הבריאות העולמי קורא לבטל את הפטנטים על החיסונים, כדי להקל על הפצתם. בישראל: החיסון של המכון הביולוגי מחפש מדינות לניסויי שלב 3

  • דודי

    זו הייתה תגובה לנתונים שהצגתם בכתבה הזו

    בכתבה הזו
    https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%9E%D7%99%D7...

  • דודי

    96 מתחסנים בארה"ב הם אינם 20% ממתחסני מנה ראשונה, אלא 30%

    אולי ישנה טעות בחישוב או בכתיבת אחד הנתונים ?

  • דודי

    השימוש באתר בלתי אפשרי

    היי
    השימוש באתר שלכם מחלק מהמחשבים מאוד לא קל עד בלתי אפשרי . סמן גלילת העמוד שבצד דק כמו מחט מיקרוקופית, וגם כשמוצאים אותו , הוא גורר בפיצוצי קפיצות כאלו ואין לך מושג איפה אתה. אי אפשר לקרוא את הטקסט החשוב

  • אילתי

    מיגור הקורונה? - האומנם?

    מפתיע שאתר מכובד כמו מכון דוידסון חוטא בטרמינולוגיה ועוסק בתחום אשר ברור לכל איש מדע ורפואה שמכבד את עצמו - בלתי אפשרי למגר את הקורונה! לא ניתן למגר וירוס חדש וכל העיסוק התקשורתי ב"מיגור הקורונה" הוא בבחינת מכשול בפני עיוור.
    הציבור הרחב לא מבין כי מדובר בסופרלטיב! שגם הוא הינו שגוי מן היסוד.
    אנשים שומעים "מיגור" וממשיכים לפתח תודעה סמויה כי הנגיף ייעלם. אני מתפלא, תמהה, מעט מאוכזב - אבל לא מופתע. כלום ב2021 לא יכול להפתיע אותי.
    הייתי שמח להבהרה מצד אנשי מכון דוידסון לטענתי זו.

  • עומר

    צודק

    בהחלט

  • יואל

    שאלה לארז גרטי

    היי ארז, האם תוכל להסביר בקצרה מה ההבדל בין חיסון לקורונה ותרופה לקורונה? לפי מה שהבנתי גם החיסון מחסל את הנגיפים שגורמים למחלה, וגם התרופה מחסלת את אותם נגיפים. אז מה בכל זאת ההבדל? מדוע אי אפשר להשתמש בחיסון גם בתור תרופה לקורונה? כלומר לתת אותו לחולי קורונה במצב קשה, ובכך להרוג את הוירוס.

  • סיגל

    אשמח להסבר בדבר סיכון לילדים בוריאנטים החדשים

    מתפרסמות כתבות חדשות לבקרים לגבי סיכון לילדים מהוריאנטים החדשים (הבריטיים והאפריקאי).
    אשמח אם תוכל לכלול התייחסות לנושא כי בקרוב נצטרך לקבל החלטה לגבי שליחה ללימודים לכשיפתחו מוסדות החינוך.
    הרי ילדים מתחת לגיל 16 אי אפשר לחסן.

  • עומר

    מנות החיסון

    שלום ד"ר גרטי,
    אשמח להסבר מדוע אנו צריכים לקבל שתי מנות חיסון?

  • מיכאל גרינשפן

    השפעה של החיסון על תמותה כללית, לא רק מקוביד-19

    האם יש נסיון להשוות בין אלה שהתחסנו ואלה שלא, בנושא של תמותה כללית? יש כבר 2 מיליון מחוסנים עם 2 מנות, אני מניח שיש בערך 20-25 מקרי מוות ביניהם כל יום, מכל הסיבות. מאוד מעניין לבדוק את המספר המדויק, ולהשוות לקבוצה מותאמת בגיל שלא קיבלו חיסון. אולי החיסון מגן נגד קורונה, אבל מעלה את הסיכון להתקפי לב, או משהו אחר?

  • יואב

    יעילות החיסון במניעת הדבקה

    שלום ד״ר גרטי, ותודה על המידע הרב שאתה מספק. שאלת השאלות מבחינתי כעת, וקיבלתי את הרושם שגם מבחינת רבים אחרים, נוגעת ליעילות החיסון במניעת הדבקה - ולא רק במניעת תחלואה. אם אני מבין נכון, כדי להגיע לנתונים מספקים בעניין הזה, יש לבדוק באופן יזום נשאות של הנגיף אצל מחוסנים ולהשוות לאוכלוסיה שלא חוסנה, משום שפחות סביר להניח שמחוסנים נשאים יתגלו ״ספונטנית״ כשחלקם הגדול אינם חולים. האם נעשית בדיקה שכזו, או בדיקה אחרת שיכולה להניב תוצאות מתאימות? האם יש מסקנות חלקיות או מאמרים בנושא שנמצאים בשלבים מתקדמים של ביקורת עמיתים? מחזיק אצבעות!

  • יואב

    תוספת -

    אוסיף שקראתי היום כתבה קצרה בניו-יורק טיימס שעוסקת ביעילות החיסון של אסטרה-זניקה במניעה מסוימת של הדבקה. לא הצלחתי להבין מה המשמעות מבחינת המספרים שהוצגו, מה גם, שאם אני מבין נכון - מדובר בטכנולוגיה שונה מזו של חיסוני ה- RNA הניתנים בארץ.

  • אמיל

    ניתוח / גרף מאומתים לקבוצות מחוסנים. התפלגות חולים קשה לפי גיל

    איך ניתן לראות את השפעת החיסון בפועל על כלל האוכלוסיה. כדאי לפרסם גרף של חולים קשים, מתים, מונשמים. מאומתים עם פילוג לפי גיל וקבוצות מתחסנים אחרות כמו רופאים למשל. זה ייתן לנו את התמונה האמיתית להשפעת החיסון.

  • שמוליק

    הצעה לניתוח השפעות החיסון

    האם בוצע ניתוח של אחוז המאומתים מעל גיל 60 מתוך כלל המאומתים? אם החיסון עובד האחוז צריך לרדת בצורה משמעותית. אפשר גם לנסות לפלח את המאומתים מעל גיל 60 לפי מגזר/איזור מגורים ולמצוא קורולציה לאחוז המתחסנים. לצערי לא מצאתי ניתוחים שכאלה למרות שלהבנתי זה חשוב.

  • משה

    רמת היעילות של החיסונים מול הזנים החדשים

    האם אחוזי ההצלחה של החיסון שפרסמו פייזר ומודרנה %90+, שנבדקו מול הנגיף המקורי, אמורים להיות נכונים גם מול הזנים החדשים - שלפי הסימנים מדבקים באחוזים גבוהים הרבה יותר ?
    השאלה לא לגבי היעילות מול חלקי החלבון שהשתנו, אלא סטאטיסטית.
    אם רמת ההדבקה של הגרסאות החדשות גבוהה יותר בהשוואה לזן המקורי, רמת ההגנה שנצפתה מול הזן המקורי אמורה לכאורה להיות נמוכה יותר כשמדובר בסיכויים גבוהים יותר להדבקה ?

  • עומר

    ההגנה החיסונית

    שלום ד"ר גרטי,
    מדוע רמת ההגנה החיסונית יורדת עם הזמן? הכוונה היא לרמת ההגנה מפני וירוס / אנטיגן כלשהו, כמו למשל הוירוס הגורם ל covid-19.
    קראתי שרמת ההגנה מפני הוירוס יורדת ונעלמת עם הזמן אצל מי שחלה והבריא מהמחלה. מדוע זה כך? לא אמור להיות זיכרון חיסוני בגוף נגד הוירוס?
    אודה על תשובתך

  • מוני

    האם ניתן ליטול אנטיביוטיקה במהלך תקופת החיסון?

    שלום, אתמול קיבלתי חיסון כנגד Covid-19, בעוד מסיר ימים עלי לעבור טיפול כירורגי בלסת (השתלת שצל) שמחייב 5 ימי אנטיביוטיקה. האם קיימת בעייה? כ"כ אני נוטל אספירין 100 מג, אחת ליומיים ומולטיויטמין, האם יש צורך להמנע בתקופה הראשונה והשנייה?
    תודה ותבורכו, נהנה לקרוא את המאמרים שלכם לסוגיהם

  • אחת

    האם חיסון רנ"א לקורונה יעיל גם לבעלי חיים כמו חורפנים?

    ת

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הוא בוודאות יעיל לבעלי חיים שהוא נוסה עליהם כמו קופים ומכרסמים. לגבי חורפנים הדרך היחידה לדעת היא לבדוק.

  • ...

    2 שאלות

    א. מדוע לא הזכרתם את תופעת הלוואי של שיתוק ע"ש בל? אמנם זה היה נדיר, אבל צריך שקיפות..
    ב. כשאומרים "שלב ג - 30 אלף נבדקים" האם השלב הזה כולל גם את קבוצת הביקורת (כשבעצם יש לי רק 15000 מתחסנים אמיתיים) או שהכוונה שמגייסים 60,000 וחצי מקבל את החיסון האמיתי?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    א. תופעת הלוואי המדוברת ככל הנראה לא מיוחסת לחיסון משום שהיא לא שונה בתדירות ההישנות שלה באוכלוסייה, יחד עם זאת ה-FDA הנחה לעקוב אחר הישנות תופעת לוואי כזו.
    ב. אני מניח שאתה מתכוון לחיסון של מודרנה, אז משתתפים בו 30,000 בני אדם. חצי מהם בקבוצת הביקורת. בניסוי של ג'ונסון אנד ג'ונסון תוכנן לגייס 60,000 בני אדם (לשתי הקבוצות) אך בשל רמת התחלואה הגבוהה הוחלט לצמצם לכ-40 אלף (דיווחתי על זה ב-1.12)

  • יאיר אשל כהנסקי

    קרבה משפחתית לשפעת

    באחד מהדיונים שנכנסתי אליו עם מתנגד חיסונים עקשן במיוחד, הוא טען ששפעת וקורונה הם אותו וירוס. בלהט הקרב עניתי, שלמעשה מכיוון ששפעת וקורונה אינן, בחלוקה טקסונומית לא יושבים על אותו פילוס, הטענה שהם אותו וירוס גרועה יותר מהטענה שתמנון וכלב הם אותה חיה.
    הגזמתי, או שאני פחות או יותר צודק?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי
    הקשר היחיד בין נגיף השפעת לנגיף הקורונה הוא הדמיון בתסמינים ובשיטת ההדבקה. מעבר לכך מדובר בשני נגיפים מאוד שונים. זה קצת כמו להגיד שכלב ולטאה דומים כי שניהם חיות יבשתיות

  • יעל

    ההבדל בין חיסוני רנא לעומת חיסון עם וירוס

    היי,
    רציתי לשאול אם גם בחיונים רגילים עם וירוס זה:
    1. לשריר והוירוסים נכנסים לתאי שריר שמסביב וגם נבלעים עי תאים מציגי אנטיגן?
    2. האם בחיסון עם וירוס התא מתפוצץ ויוצאים ממנו מלא וירוסים?
    אם לא, אשמח לדעת מה קורה לוירוס שנכנס לתא?
    והאם התאים שאליהם נכנס הוירוס מציגים את חלבון המהונדס כמו בחיסוני רנ"א? 3. בחיסוני רנ"א אין פחד מסערת ציטוקינים אולי באוכלוסיה מסוימת? תודה

  • מעין

    שאלה לד"ר ארז גרטי

    כתבת כי אין וודאות בשלב הזה לגבי האם מי שמקבל.ת את החיסון תוכל לשאת את המחלה ולהעבירה לאחרות, במקרה של חשיפה לחולה:
    "שאלת השאלות שטרם נענתה בוודאות היא אם החיסון מונע גם הדבקה, ולא רק את התפתחות המחלה. קיים סיכוי שהחיסון מצליח למנוע את המחלה אך המחוסנים עדיין עלולים לשאת את הנגיף ולהדביק אחרים. אין סיבה לחשוד שזה המצב, אך לא נדע את זה בביטחון מלא עד שיעבור מספיק זמן."
    אשמח אם תוכל להסביר מעט יותר על האפשרות הזו ומה הסיבות לחשוד בקיומה/לקוות כי זה אינו המצב.
    בפרט, כאשר בעלון משרד הבריאות המועבר למתחסנים, נאמר כי הסטטוס של מתחסנים לאחר הזריקה השניה יהיה כשל מי שיצא נקי בבדיקות קורונה וכי הם יורשו להיכנס לאיים ירוקים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הסיבה להסתייגות היא לא כי יש איזשהו חשד מבוסס אלא פשוט כי לא יודעים עדיין. יש נגיפים שהחיסון נגדם מקנה הגנה טובה אבל לא מונע נשאות, כמו החיסון המומת נגד פוליו למשל. ממצאים בבעלי חיים מראים כי החיסון מונע הדבקה אבל עד שנדע לבטח (בעוד כמה חודשים) לא נוכל לומר זאת. לגבי ההנחיות של משרד הבריאות אינני יודע מה השיקולים שהנחו אותו, אולי ההנחה שבעוד חודשיים ככשראשוני המתחסנים יקבלו את הדרכון הירוק יהיה יותר מידע.

  • יש לי שאלה

    ארז אשמח אם תוכל לענות לי

    שאלתי שאלה, שתי הודעות למטה מזו אשמח לתשובתך, תודה.

  • יהודית רוטר

    שאלה על סיכון בחיסון

    שלום רב, לאור החדשות המבשרות כי החיסון של פייזר יגיע בקרוב ומבוגרים יוזמנו תחילה לקבל אותו, בעלי ואני ( בני 68 עם גורמי סיכון נוספים) מתלבטים האם לקבל אותו או לחכות לחיסון בטכנולוגיה מוכרת. מה השיקולים שכדאי לקחת בחשבון, ובפרט, עד כמה הטכנולוגיה החדשה המערבת RNA עלולה להיות מסוכנת? עד כמה שניתן להעריך, תיאורטית. תודה רבה!

  • יש לי שאלה

    האם בדיקות הקורונה אכן מציגות תמונה אמיתית?

    שלום ארז גרטי, יש לי שאלה שקשורה קצת לסטטיסטיקה ומדגם מייצג. האם בדיקות הקורונה שמתבצעות בארץ אכן מייצגות תמונת מצב אמיתית של מספר או של אחוז החולים בישראל? הרי רוב אלו שהולכים לעשות בדיקות קורונה הם אנשים שהיו להם תסמינים כלשהם (שיעול, חולשה וכדומה) ולכן הם הלכו להיבדק, אז נגיד שמצאו ש 30% מהם חולים בקורונה, האם זה בהכרח אומר שגם 30% מתושבי המדינה נדבקו? הרי האנשים שהלכו לעשות בדיקה אינם מהווים מדגם מייצג של אזרחי המדינה, רוב האנשים שלא היו להם תסמינים לא הלכו להיבדק בכלל. מה דעתך על כך? זו שאלה שעד עכשיו לא ראיתי התייחסות אליה בשום משום. אשמח לתשובתך,
    תודה מראש.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    בדיקת הקורונה אינה חתך מייצג של האוכלוסייה וגם לא נועדה להיות כזו. מטרת הבדיקות היא לאתר כמה שיותר נשאים ועל כן מי שנבדק אלו בעיקר אנשים שחשודים כנשאים או שיש להם סיבה לחשוש שנדבקו. מדי פעם נערכות בדיקות בבתי ספר או בתי חולים היכן שלהדבקה יש פוטנציאל להתפשט אך גם פה לא מדובר בחתך מייצג של האוכלוסייה ולכן לא ניתן להלשיח מהאחוזים של החיוביים לאוכלוסיית המדינה.

  • יש לי שאלה

    תיקון

    זו שאלה שעד עכשיו לא ראיתי התייחסות אליה בשום מקום.

  • אייל

    אחריות אישית

    ראש הממשלה כשל בניהול משבר הקורונה . אין לממשלה מנדט מוסרי להכריח את תושבי המדינה להתחסן בחיסון. על ראש הממשלה ליטול את חייו במו ידיו מבושה על כך שגרם להתפרצות המגפה ולמוות של אלפי אנשים משיקולים םוליטיים ומפחדנות אישית . יש לבצע משאל עם ולהחליט כיצד לטפל בנגיף האם בסגר צבאי או בחיסון המוני.

  • John

    זאת לא המציאות, המציאות היא שמצבינו מצוין, ביחס למדינות אחרות

    המידע https://www.worldometers.info/coronavirus/#countries סדר את העמודות לפי מספר המתים למיליון איש, ותבדוק את ישראל לעומת מדינות הרבה יותר מפותחות, מצבינו מצוין ביחס אליהם

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    לא אכנס לחלק הפוליטי, לגבי נושא החיסון לא ידוע לי על כוונה בארץ (או בכל מדינה דמוקרטית אחרת בעולם) לכפות חיסון על אף אחד.

  • יש לי שאלה

    היי ארז, אשמח אם תוכל לענות גם על השאלה שלי

    הודעה אחת מעל זו, מקווה שהשאלה ברורה. תודה!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי
    אנחנו לא עוסקים פה בפוליטיקה לכן לא אוכל להתייחס אל אחריות הממשלה, רק אציין שלא נתקלתי בשום מקום לחיוב חיסון בחוק, וקשה לי להאמין שמשהו באמת יעשה דבר כזה (בלתי אפשרי לאכיפה ורק יעורר אנטגוניזם). הברירה פה היא לא סגר מול חיסון, אלו שני כלים שונים עם מטרות שונות. סגר הוא "ריסטרט" למערכת אחרי שכלים אחרים (או אי יישומם) כשלו, חיסון הוא כלי מונע שנועד להקטין את התחלואה ולאפשר לחזור לחיים נורמלים. לגבי משאל עם זה רעיון מאוד בעייתי משום שמדובר פה בנושא שצריך מומחיות מסויימת על מנת לקבל החלטות (מומחיות רפואית, כלכלית, חברתית, פסיכולוגית וכו'. הדרך הכי טובה היא לקבל החלטות על בסיס המלצות מומחים, גם כשאלו החלטות לא פופולריות. זה אמור לצמצם את הסיכון לסגר

  • סיגל

    תרגום לא טוב

    המשפט הבא תורגם לא טוב והוא סתום ולא ברור בכלל איך הוא מעיד על טיבו של החיסון:
    ״מבין 94 נבדקים שחלו אחרי תחילת הניסוי... כעשירית מהם היו בקבוצת הניסוי, כלומר קיבלו את החיסון האמיתי. היתר השתייכו לקבוצת הביקורת וקיבלו טיפול דמה (פלצבו) בלבד.״ אז מה זה אומר שמתוך 94 שחלו רק עשירית קיבלו חיסון אמיתי??? חחחח

  • רונית לוי

    תשובה לסיגל

    זה אומר שמבין אלו שקיבלו את החיסון האמיתי רק 10% חלו ומבין אלו שקיבלו פלצבו 90 אחוז חלו. (100 אחוז = 94 נבדקים שחלו)

  • ד"ר ארז גרטי

    תשובה

    זה מדוייק :-) הדרך הטובה ביותר לראות האם החיסון מונע הדבקה היא לבחון כמה מבין החולים בקורונה בניסוי קיבלו את חיסון הביקורת וכמה את האמיתי.

  • סיגל

    אם כך אז אשמח אם תוכל להסביר

    מה זה מעניין כמה קיבלו פלסיבו? אפשר לומר שכל העולם ״קיבל פלסיבו״. בסופו של דבר מעניין לדעת כמה מתוך אלו שכן קיבלו את החיסון האמיתי וכן נחשפו למחלה- אכן חלו, ואיך חלו (קשה/קל)?
    האם כל הנסיינים שקיבלו את החיסון האמיתי נחשפו לוירוס בכלל? אולי קיבלו והמשיכו בחיי שגרת קורונה עם מסיכות וריחוק והגיינה ואז בכלל לא נדבקו בלי קשר לחיסון?
    כי אם מתוך 94 חולים, עשירית קיבלו חיסון אמיתי וכן חלו, אז איך זה אומר שהחיסון אפקטיבי? להפך, אם עדיין חלו עם החיסון- אז אולי הוא לא מי יודע מה אפקטיבי? והאם היתר שקיבלו אמיתי ולא חלו- זה בזכות החיסון או לא?

  • יעל

    לא הבנתי כמה דברים..

    1. מדוע החיסון לא גורם לסערת ציטוקינים?הרי מעודד את מערכת החיסון... או שזה בגלל שנוסה על צעירים.
    2. על איזו חיה ניסו בהתחלה את הניסוי? הרי יש חיות שלא חולות בטח לא מתות.
    3.האם חיסון MRNA נכנס באקראי לכל סוגי התאים בגוף, נניח תאי שרירי , עצב לתאי מוח?
    האם הוא נשאר שם זה לא משנה את התאים? לעמות חיסון עם וירוס מהונדס?
    תודה

  • ה

    סוג חיסון

    כל המירוץ לפיתוח החיסונים, מדובר על חיסונים פעילים לכלל האכולוסיה או סבילים (נוגדנים) לחולים?
    ניסויים קלינים בנוגדנים לא אמורים להיות פשוטים יותר? הרי הם נבדקו מאנשים שהיו חולים...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    יש כמה טיפולים סבילים שבפיתוח, אבל עיקר המאמץ הוא בחיסון פעיל על מנת למנוע הדבקה ולדכא את ההתפרצות.. טיפולי נוגדנים עובדים מעולה על הנייר אבל היעילות שלהם בניסויים הקליניים עד כה היתה בינונית. הם עובדים אם הם ניתנים לפני ההתדרדרות של המחלה (כמו שהיה במקרה של נשיא ארה"ב). וגם שם, עדיף למנוע את התחלואה מאשר לרפא אותה.

  • אורן

    סרטון שמופץ ברשת נגד חיסונים ("זריקה באפלה")

    שלום ארז גרטי ותודה על הכתבות הנהדרות! לאחרונה מופץ באינטרנט סרטון בשם "זריקה באפלה" שמצביע כביכול על הסכנות שבמתן חיסונים. אשמח מאוד אם תוכל לצפות בסרטון (הוא דיי קצר, חצי שעה) ולתת מענה מדעי לטענות שמועלות שם.

  • אחת

    היי אורן

    בגדול כבר קיבלת בעבר חיסונים..הטענות נגד חיסונים זה החומרים שמכילים החיסונים. רוב האוכלוסיה בעולם מחוסנת ולא קרה כלום מהחומרים הלו..
    מעבר לחלקיקי נגיף מהונדס שהוא לא אלים. אני דווקא חוששת מהחיסון של פייזר ומודרנה כי זה לא חיסון במנהו הרגיל והשגרתי.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי
    עברתי ברפרוף על הסרטון, הוא מכיל מיחזור של כל מני טיעונים ישנים ולא רלוונטים, כמו למשל בנוגע לחומר המשמר תימרוסל שגם כשהוסף היה בטוח, ובשל המעבר למנות אישיות כבר אין בו צורך אז הוא לא מוסף. סרטון קונספיקטיבי וללא ביסוס מדעי התייחסנו לחלק מהטיעונים בכתבות חיסונים שלנו.

  • רונן

    גרטי לא רק מביע עמדה פוליטית אלא גם משקר לגביה

    לא מה שמצופה ממאמר "מדעי". הממשל בארה"ב מעולם לא "הכחיש" את קיום המחלה. טראמפ היה הראשון בעולם לפעול הן בחסימת טיסות לסין כבר בפברואר, חסימת טיסות לאירופה במרץ, הפעלת מפעלים אזרחיים בארה"ב לייצור המוני של מסיכות, מכונות הנשמה וציוד הגנה נוסף בכמויות עצומות, ביצוע מספרים אסטרונומיים של בדיקות, פתיחת בתי חולים רבים ועוד ועוד. גרטי, למה לשקר???

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    טראמפ התעורר מאוחר כשהמגפה הגיעה למימדים של קטסטרופה במרץ. העובדה שארה"ב מחזיקה בתואר המפוקפק של שיאנית בתחלואה ובתמותה מעיד על כך ביחד עם ההתבטאויות השאננות הרבות של טראמפ לפני שהתעורר באמצע מרץ.
    https://www.npr.org/2020/04/21/837348551/timeline-what-trump-has-said-an...

  • עמודים