מהם השיקולים הרפואיים והמדעיים מאחורי מדיניות הבדיקות החדשה של משרד הבריאות? וגם: איך לבצע נכון בדיקת אנטיגן?

עם התפשטות וריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה והעלייה הדרמטית במספר הנדבקים והחולים, משרד הבריאות שינה את הנחיות הבדיקה לקורונה. מה ההיגיון העומד בבסיס השינויים, ואיך נוכל לשפר את יעילות הבדיקות הביתיות?

בדיקות הקורונה עוזרות לאבחן את החולים במחלת COVID-19, להתאים להם את הטיפול הנכון ולצמצם את התפשטות המגפה. כדי להפיק את המרב מהבדיקות הקיימות, חשוב להתאים את מדיניות השימוש בהן למצב התחלואה, ולהקפיד על ביצוע נכון שלהן.

בדיקות המעבדה (PCR) נחשבות הבדיקות האמינות ביותר לאבחון נשאות של נגיף הקורונה. אם הן מבוצעות כראוי, הסיכוי שיפיקו תוצאה נכונה גבוה מזה של כל סוגי הבדיקות האחרים. לכן, אם זה אפשרי, מומלץ לעשות בדיקות מעבדה במקרה של חשד כי חליתם.

עם זאת, הבדיקות הללו דורשות משאבים רבים, ובכלל זה ריאגנטים, מעבדות וכוח אדם מיומן. על כן בדיקות האנטיגנים, שהן זולות, מהירות ונגישות הרבה יותר, משמשות אמצעי משלים לקטיעת שרשראות הדבקה, או לפחות צמצומן, אך לא לאבחון ודאי. הן בוחנות את נוכחותם של אנטיגנים בדגימה – חלבונים מסוימים של נגיף הקורונה, ולכן מתאימות לזיהוי חולים ונשאים פעילים של הנגיף. בדיקת אנטיגן שנעשית כהלכה היא רגישה מאוד כל עוד בגוף הנבדקים יש הרבה נגיפים, אך היא הרבה פחות מדויקת אצל מי שכמות הנגיפים בגופם נמוכה. בשל כך יש מי שמתייחסים אליה כבדיקה לרמת הסכנה הנשקפת מצד הנבדקים, כלומר עד כמה הם יכולים להדביק אחרים.

למרות ריבוי השינויים הגנטיים (מוטציות) שצבר וריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה בהשוואה לנגיף הסיני המקורי, בדיקות המעבדה ובדיקות האנטיגן מצליחות לזהות אותו ביעילות זהה להצלחתן בזיהוי וריאנט דלתא, שהיה נגיף הקורונה הדומיננטי ברוב העולם עד לאחרונה. לכן אפשר להמשיך להשתמש בהן גם לאבחון הדבקה באומיקרון. הסיבה העיקרית היא שמרבית בדיקות האנטיגן בוחנות את הימצאותו של החלבון נוקלאוכפסיד (Nucleocapsid), שצבר רק מעט שינויים, ולא את חלבון ה-Spike, שנגדו פועלים החיסונים לקורונה ושצבר מוטציות רבות בווריאנט אומיקרון.

בדיקת אנטיגן | צילום: Jarun Ontakrai, Shutterstock
פחות יעילות מבדיקת PCR במעבדה, אך הן זולות, נגישות מהירות ומשמשות אמצעי משלים באבחון. בדיקת אנטיגן | צילום: Jarun Ontakrai, Shutterstock

אילוצים ועדיפות לאומית

אך מה עושים כשיש אילוצים ומספר הבדיקות הנחוצות עולה על הקיבולת של מערכת בדיקות המעבדה? אפשר לנסות לפשט את תהליך הבדיקה, או להפחית את העומס המוטל על המעבדות בעזרת איגום בדיקות – כלומר מיזוג הדגימות של כמה עשרות נבדקים לדגימה אחת. אך כשהפתרונות הללו לא מספיקים, אין ברירה אלא לתת עדיפות בבדיקות המעבדה לאוכלוסיות מסוימות.

לדברי מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד ד"ר טל ברוש, שמרכז את פעילות הצוות לטיפול במגפות (צט"מ) במשרד הבריאות, "יש לנו כיום תרופות למחלת הקורונה, שיכולות למנוע הידרדרות במצב החולים אם נותנים אותן בשלב מוקדם. לכן חשוב לאבחן מהר אנשים הנמצאים בסיכון לפתח מחלה קשה". תעדוף קבוצות הסיכון מאפשר לאתר כמה שיותר חולים שעלולים להזדקק לאשפוז ומקצר את זמן ההמתנה שלהם לקבלת תשובה. כך אפשר להתחיל מוקדם יותר את הטיפול התרופתי בהם, ולשפר כך מאוד את יעילות הטיפול.

כשהתברר שקצב ההדבקה של הנגיף עולה במהירות ועומד להכריע את מערך הבדיקות הלאומי, שינה משרד הבריאות את מדיניותו, כדי לתת עדיפות למבוגרים ואוכלוסיות בסיכון לבדיקות PCR. הוא קבע כי גם בדיקות האנטיגן יכולות לשמש לאבחון רשמי של נשאות נגיף הקורונה אצל מי שאינם בסיכון מפאת גיל או מחלות רקע. עד כה כל מי שקיבלו תוצאת אנטיגן חיובית חויבו לאמת אותה בבדיקת PCR במעבדה.

לפי ארגון הבריאות העולמי, בדיקות האנטיגן פחות רגישות מבדיקות המעבדה, בייחוד באיתור נדבקים ללא תסמינים. הרגישות תלויה בגורמים רבים, כמו שיטת הדיגום, איכותו, מועד הבדיקה אחרי ההדבקה, זהות היצרן ועוד. לכן המחקרים מדווחים על טווח רגישויות רחב. היצרנים עצמם מדווחים ברובם על רגישות של למעלה מ-90 אחוז בתנאי מעבדה.

ככל ששיעור החולים באוכלוסייה עולה, כך גוברת גם הוודאות כי אדם שקיבל תשובה חיובית אכן נדבק בנגיף. לכן, כשהתפרצות המחלה נמצאת בשיאה פוחת הצורך לאמת במעבדה תוצאות חיוביות שהושגו בבדיקת אנטיגן. עם זאת, אי אפשר לשלול נשאות לקורונה על סמך תוצאת אנטיגן שלילית, לכן מומלץ לנקוט משנה זהירות גם אחריה ולחזור על הבדיקה כעבור יום-יומיים או אם הופיעו תסמינים.

בנוסף, נראה שיכולת ההדבקה של וריאנט אומיקרון וקצב העלייה בעומס הנגיפי אצל הנדבקים בו, עולים על אלה של וריאנטים קודמים, ולכן תוקף בדיקות האנטיגן שלו קצר יותר. כלומר הוודאות שאדם שקיבל תוצאה שלילית בבדיקה אינו מידבק פוחתת מהר יותר – אפילו בתוך שעות ספורות. בממוצע, מי שלא התחסנו נשארים מידבקים למשך זמן רב יותר מאשר מחוסנים או מחלימים שנדבקו בשנית. לכן עליהם להישאר בבידוד ולהימנע מחברת אנשים זמן רב יותר.

רופא נוטל דגימה מילד | צילום: 24K-Production, Shutterstock
אי אפשר לשלול נשאות לקורונה על סמך תוצאה שלילית בבדיקת אנטיגן אחת. רופא נוטל דגימה מילד | צילום: 24K-Production, Shutterstock

שיפור אמינות הבדיקה

לדברי ברוש, יש כמה דרכים לשפר את האמינות של בדיקות האנטיגן. ראשית, חשוב שהבדיקה לא תיעשה מוקדם מדי, לפני שהעומס הנגיפי יעלה לרמה שתאפשר לאתר אותו בסבירות גבוהה בבדיקה. לכן מומלץ להמתין שלושה ימים ממועד החשיפה לחולה קורונה ורק אז לבצע את הבדיקה. עד אז כדאי מאוד להימנע ממגע עם אנשים, כדי להימנע מהדבקת אחרים אם אכן נדבקנו. מומלץ לחזור על הבדיקה במלאת שבוע למועד החשיפה לחולה, או לעשות שתי בדיקות בימים עוקבים.

בנוסף, חשוב מאוד לקחת נכון את הדגימה. מחקרים ראשוניים שטרם עברו ביקורת עמיתים, מראים כי לקיחת דגימה מאזורים שונים בחלל הפה באמצעות מטוש עשויה להעלות את רגישות הבדיקה לאומיקרון, ולאתר הדבקה מוקדם יותר, בלי להוביל לתשובות חיוביות כוזבות. הסיבה לכך עשויה להיות שבשונה מווריאנטים קודמים, האומיקרון מתרבה בכמויות גבוהות דווקא בלוע. הסבר אחר יכול להיות שבלוע איכות הדיגום טובה יותר מאשר באף. לכן, נכון לעכשיו משרד הבריאות ממליץ להתחיל את הבדיקה בלקיחת דגימה מהגרון, ואחריה משני הנחיריים, באמצעות אותו מטוש.

כשלוקחים דגימה מהנחיר, מומלץ לכוון את המטוש כלפי מעלה, ולהכניסו לעומק האף עד שמרגישים התנגדות – אך לא כאב. לאחר מכן יש לסובב את המטוש בהתאם להוראות היצרן ולחזור על הפעולה גם בנחיר השני. ולבסוף, חשוב לבחון את תוצאת הבדיקה בדיוק בזמן שמצוין בהוראות היצרן. זה נכון במיוחד לפס התוצאה.

על פי הנחיות רשות הבריאות הבריטית, כשלוקחים דגימה מהגרון, חשוב לא לשתות או לאכול בחצי השעה שלפני הבדיקה. יש לגרד כמה פעמים עם המטוש את אזור השקדים שבעומק הגרון, בלי לגעת בשיניים, בלשון, בלחי או בחיך. מומלץ לשם כך להיעזר באדם אחר או לעשות את הדגימה מול מראה. 

לבסוף, חשוב לזכור שאיסוף המידע על היעילות והאמינות של דיגום הגרון בבדיקות אנטיגן לאבחון וריאנט האומיקרון נמצא עדיין בראשיתו. ייתכן שזאת גם הסיבה לכך שבעת כתיבת שורות אלו, מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) מתנגד לדיגום הגרון בערכות הביתיות, ומדגיש כי יש לבצע את הבדיקות בהתאם להוראות היצרן, שנכון לעכשיו מתייחסות לדגימה מהנחיריים בלבד בערכות של מרבית היצרנים. חשוב להתעדכן באופן שוטף בכל שינוי שעשוי לחול בהנחיות משרד הבריאות, שמבוססות על הראיות המדעיות הרלוונטיות לארץ.

איך לבצע בדיקה ביתית עם דגימה משולבת מהפה ומהאף - סרטון הדרכה של משרד הבריאות הבריטי (באנגלית): 

סרטון הדרכה של משרד הבריאות הבריטי שמדגים איך לבצע בדיקה ביתית משולבת מהפה ומהאף

 

23 תגובות

  • שרה

    סחרחורת קשה וכמעט עילפון

    אני בת 61, לפני 3 חודשים החלמתי מקורונה קלה בלא להשאיר עקבות. לפני כ-45 שעות שהיתי בהתקהלות בחלל סגור בלא מסכה. היום הרגשתי סחרחורת קשה, אי יציבות ורגע שבו כמעט התעלפתי (תופעות שכמעט אף פעם לא חוויתי) בלא תסמינים נוספים. בדיקת אנטיגן ביתית יצאה שלילית. האם זה יכול להעיד על א. פוסט-קורונה שהתעוררה שלושה חודשים אחרי שהחלמתי כליל מקורונה קלה? ושמא על הידבקות חדשה שבדיקת האנטיגן לא זיהתה (עדיין)? האם לעשות בדיקה נוספת, ושמא PCR?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    כדאי להיוועץ עם רופא

    שלום,
    במקרים כאלו כדאי להיוועץ עם רופא.

  • ורד

    האם מחלים לא מדבק

    תודה על ההסבר המפורט!
    האם מחלים מקורונה לא מדבק אחרים בחודשיים שאחרי ההחלמה? האם ניתן לוודא שאמנם הוא לא מדבק באמצעות בדיקת אנטיגן יומית. אני שואלת בכדי להבין איך נכון להתנהל בקרבת אנשים בסיכון - האם הם יכולים להיות בקרבת מי שהחלים ללא מסיכה. כמובן שלא מייד עם סיום המחלה אלא כעבור 10 ימים לפחות.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    מחלים הוא דומה למחוסן

    שלום ורד,
    תודה על השאלה החשובה. בדרך כלל ניתן לחשוב על מחלים כעל אדם שקיבל חיסון טוב, במיוחד אם הוא גם קיבל חיסון. מחלים לאחר התקופה הראשונה בה היה מדבק יכול לחזור להיות מדבק אם הוא נדבק במחלה בשנית, אך הסיכוי שלו להידבק מחדש זמן קצר לאחר ההחלמה נחשב קטן. הסיכוי המדויק משתנה בין אנשים שונים ותלוי בגורמים רבים (ונושא זה עדיין נחקר כדי להבינו טוב יותר). ככל שהזמן עובר, כך הסיכוי להדבקה חוזרת גובר, וכמובן שהתפשטות של וריאנטים חדשים עשויה להגדיל את הסיכוי הזה, כמו שקרה עם וריאנט האומיקרון. בנוסף, נראה שחלק לא מבוטל מהאנשים שנדבקו באומיקרון ולא קיבלו חיסון כנגד הוריאנט המקורי של הקורונה, לא מפתחים הגנה טובה מפני וריאנט הדלתא.
    לכן סיכוי ההדבקה על ידי מחלימים ״טריים״ (אך שעברו מעל עשרה ימים מאז התסמינים או התוצאה החיובית) הוא יחסית קטן (במיוחד אם הם גם קיבלו חיסון), אך סיכוי זה קיים ותלוי בגורמים רבים.
    זו אחת הסיבות לכך שמרבית גופי הבריאות ממליצים על חבישת מסיכות גם לאחר מתן חיסון או החלמה. מחלימים יכולים להשתמש בבדיקת אנטיגן בדיוק כמו אנשים שלא חלו במחלה (הכוונה היא למחלימים לאחר סיום מחלתם ופרק הזמן בו קיבלו תוצאות חיוביות בבדיקת אנטיגן).

  • אנונימי

    צריכה לקחת טיסה. מחר יהיה

    צריכה לקחת טיסה. מחר יהיה היום השישי מאז שיצאה לי תשובה חיובית, כבר אין לי סימפטומים (היתה לי קצת עייפות וצינון) אבל הבדיקה שעשיתי היום יצאה חיובית ואני חוששת שמחר היא גם תהיה חיובית. אשמח לשמוע דעתך בעניין זה. תודה, מריה

  • שירלי

    למה צריך לחכות 24 שעות בין בדיקה לבדיקה?

    אני מחלימה, סיימתי את הבידוד, אבל אני רוצה לוודא שאני לא מדבקת. למה צריך לחכות 24 שעות בין תוצאה שלילית אחת לשניה? אם זה רק כדי להימנע משלילי כוזב לא היה מספיק כמה שעות?
    תודה רבה על המענה ועל המידע, רק פה מצאתי תשובות לשאלות שהיו לי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    כדי להגביר את אמינות הבדיקה

    תודה על השאלה ועל המשוב!
    משך הזמן בין שתי הדגימות נועד להגביר את אמינות הבדיקה, וישנן עדויות ש-24 שעות הוא משך זמן טוב עבור כך. הדבר כנראה מאפשר לדגום היטב את השונות בגוף שלנו. בכל מקרה, ארגוני הבריאות השונים ממליצים לנקות משנה זהירות עד יום 10 מהופעת התסמינים או הבדיקה החיובית הראשונה (כלומר להקפיד על מסיכה, לשמור ריחוק מאנשים בקבוצות הסיכון, וכו), שכן מחלימים עדיין עשויים להיות מדבקים בימים אלו, בחלק קטן מהמקרים.

  • דורי

    השפעת חייובית על בדיקת אנטיגן

    האם יש השפעה על תוצאה חיובית בבדיקת אנטיגן במקרה שעברו שבועיים בערך מהחיסון הרביעי?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    חיסון לא אמור להשפיע על בדיקת האנטיגן

    תודה על השאלה.
    חיסון לא אמור להשפיע על תוצאות בדיקת האנטיגן.
    החיסונים הניתנים בארץ (חיסוני mRNA) מייצרים בגוף את חלבון הזיז (spike), ואילו הבדיקות בודקות את הימצאותו של חלבון אחר (חלבון ה-N).
    (בתחילת הדרך פיתחו גם בדיקות אנטיגן אשר בדקו את נוכחות חלבון ה-spike, אבל התברר שעדיף לאתר את חלבון ה-N, שנמצא בכמות רבה יותר, ומשתנה פחות בין הוריאנטים השונים. לכן, למיטב ידיעתי כל הבדיקות כיום בוחנות את הימצאות חלבון ה-N, ולא את חלבון ה-spike שנוצר בחיסון).

  • יהודה

    מה קורה לצבעי הבדיקה לאחר כמה

    מה קורה לצבעי הבדיקה לאחר כמה שעות האם הם נעלמים או שנשארים ואפשר לבדוק להניח כמה שעות ולבדוק אחר כך את התוצאה? תודה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    יש לקרוא את הבדיקה רק בזמן הכתוב בהוראות היצרן

    תודה על השאלה.
    חשוב להקפיד לקרוא את תוצאות הבדיקה בחלון הזמן הכתוב בהוראות היצרן (בדרך כלל זה רבע שעה לאחר הכנסת החומר לקסטה). אם נשאיר את הבדיקה לעמוד במשך זמן ממושך, פס הבדיקה (T) עלול להצבע אפילו שאין נגיפי קורונה בגוף שלנו. לעיתים לוקח לפס הבדיקה זמן מה להצבע, ולכן חשוב גם לא לקרוא את הבדיקה מוקדם מדי (פס הביקורת נצבע בדרך כלל מהר, אך פס הבדיקה עשוי להצבע רק לאחר כמה דקות - בהתאם להוראות היצרן).
    ישנן בדיקות מסוימות שאפשר להציב בתנאי קירור מבוקרים לזמן מה עד לקריאת התוצאה, מבלי להגביר את הסיכון לתוצאה כוזבת (הדבר מצויין בהוראות היצרן).

  • ניר

    אנטיגן חיובי לאחר יציאה מבידוד

    לאחר 7 ימים כחולה מאומת עשיתי בדיקה ביתית שיצאה חיובית.
    לאור הכתוב לעיל, אני לא מבין האם אני נושא את הנגיף ועדיין מדבק.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    רצוי להמשיך להזהר

    תודה על השאלה.
    תוצאה חיובית בבדיקת אנטיגן בדרך כלל מעידה על היות הנבדק מדבק. בהחלט יתכן שאדם ימשיך להיות מדבק שבוע מתחילת המחלה. עם זאת, הסיכוי נעשה נמוך מאוד לאחר היום העשירי אם המחלה הייתה קלה. בנוסף, ישנם מקרים בהם אנשים ממשיכים לקבל תוצאות חיוביות במשך זמן ממושך (כמה חודשים), גם כאשר הם כנראה כלל אינם מדבקים עוד.
    אם ממשיכים לקבל תוצאות חיוביות זמן ממושך לאחר חלוף התסמינים, כדאי להתיעץ עם רופא.

  • dryona1@gmail.com

    האם יש טעם לעשות במצב כזה

    האם יש טעם לעשות במצב כזה ,שבדיקת אנטיגן חיובית ביום השביעי,בדיקת PCR?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    לא בהכרח

    תלוי לאיזה צורך. סביר להניח שאם מספר בדיקות אנטיגן חוזרות חיוביות, כך יהיה גם עם ה-PCR. ישנם מקרים בהם אנשים ממשיכים לקבל תוצאות חיוביות גם לאחר שהחלימו לגמרי, וגם לאחר שהם אינם מדבקים עוד. לכן ארגוני הבריאות ממליצים לסיים את הבידוד אם עבר מספיק זמן, כל עוד האדם חש בטוב (למשל אין לו חום במשך יממה), אפילו אם הבדיקות שלו חיוביות. במקרים בהם ישנו ספק, כדאי להתיעץ עם רופא.

  • ה

    איך מקבלים חיובי שגוי?

    תודה רבה על ההסברים!! רק איך בעצם יתכן שמקבלים תשובה חיובית שגויה? שלילית שגויה הגיוני שאין עדיין מספיק עומס נגיפי וכמות החלבונים נמוכה.
    אבל איך יתכן שהתוצאה תהיה חיובית שגויה (שבשביל זה צריך לאמר ששיעור החולים באוכלוסיה מגדיל את הוודאות שתוצאה חיובית אינה שגויה) ? יש חלבונים אחרים שנקשרים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    תודה על השאלה. כמו לכל בדיקה,

    תודה על השאלה. כמו לכל בדיקה, גם לבדיקות האנטיגן יש סיכוי להפיק תוצאה שלילית כוזבת. סיבות אפשריות לתוצאה חיובית כוזבת: אפשרות אחת היא שהבדיקה לא בוצעה כראוי (לפי הוראות היצרן). כך למשל, יש בדיקות שיראו תוצאה לא נכונה אם קוראים אותן זמן רב מדי לאחר טפטוף החומר אל הקסטה. בנוסף, יכול להיות שהיה זיהום כלשהו שהוביל לתוצאה החיובית, כלומר שבאמת היו אנטיגנים של קורונה בבדיקה, אבל המקור שלהם הוא לא האדם הנבדק אלא סביבת העבודה שהייתה מזוהמת, אריזה פגומה שהובילה לזיהום, או אדם אחר שהבדיקה באה איתו במגע. מעבר לאלו, יש גם מקרים בהם הכל בוצע כראוי, ועדיין הבדיקה מראה תוצאה חיובית כוזבת. מקרים כאלו עשויים להיות מצבים בהם הבדיקה מגיבה עם רכיב אחר מהאף של הנבדק, למשל חלבון שאינו קשור לנגיף הקורונה.

  • אורי גרודזינסקי

    השתנות האמינות של תוצאה חיובית ושלילית עם השינוי בשכיחות המחלה

    טבלה קטנה שמצאתי שמסבירה את המשפט ״ככל ששיעור החולים באוכלוסייה עולה, כך גוברת גם הוודאות כי אדם שקיבל תשובה חיובית אכן נדבק בנגיף״: https://www.uptodate.com/contents/image?imageKey=PC%2F68072 הטבלה מראה גם את נכונות המשפט המשלים: כאשר שיעור החולים באוכלוסייה נמוך, הוודאות כי אדם שקיבל תשובה שלילית אכן לא נדבק בנגיף גבוהה יותר.

  • טליה

    תודה על ההסבר הבהיר

    תודה על ההסבר הבהיר אשמח להסבר על עדיפות הבדיקות המוסדיות לעומת הבדיקות הביתיות. מאחר ומדובר באותה ערכה בדיוק.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    תודה על השאלה.

    תודה על השאלה.
    יש לבדיקה המוסדית חשיבות בשל גורמים שונים. חלקם חברתיים/מדיניים, כמו העובדה שהיא נגישה בחינם לכלל הציבור, או גורמים החשובים להיות הבדיקה רשמית (על כל המשמעויות של כך). מבחינת האמינות של הבדיקה, יש חשיבות גדולה לבצע את הבדיקה כראוי. לכן כדאי לאנשים שלא בטוחים שהם מבצעים את הבדיקה כראוי לבצע בדיקה מוסדית. החלק הקשה ביותר, בו ישנה החשיבות הרבה ביותר למיומנות מבצע הבדיקה, הוא ביצוע הדגימה עם המטוש. אם הדוגם הוא אדם מיומן, שעבר הכשרה מתאימה לדיגום, הדבר מגדיל את רגישות הבדיקה (כלומר זה מפחית את הסיכוי שאדם חולה יקבל תוצאה שלילית (כוזבת)). לכן, אמינות הבדיקה שבוצעה על ידי אחות מנוסה למשל, תהיה רבה יותר מאשר זו של אדם המבצע את הבדיקה בפעם הראשונה בחייו. עם זאת, בהחלט ייתכן מצב בו בבדיקה הביתית נקבל תוצאה חיובית נכונה, ואילו בבדיקה המוסדית נקבל תוצאה שלילית כוזבת. ההמלצה האישית שלי בשלב זה, בו שכיחות המגיפה גבוהה, היא להתיחס לכל תוצאה חיובית כאל תוצאה נכונה. כאשר מבצעים את הבדיקה בבית, חשוב לקרוא טוב את ההוראות ולהקפיד עליהן - מה שגם מעלה את אמינות הבדיקה.

  • דני

    שאלה על אופן ביצוע הדגימה

    למה צריך להימנע מנגיעה בלחי? האם יש חומרים שנמצאים בחלל הפה ולא בגרון? בדיקות pcr בתחילה גם נמנעו ממגע בלחי ועכשיו מסתפקים בלחי. מהם השיקולים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    הרוק שעל הלחי עלול לפגוע בבדיקה

    תודה על השאלה.
    ישנם שיקולים שונים בבחירת נקודת הדגימה. חלק מהשיקולים קשורים לכמות הנגיפים בנקודת הדגימה, רמת הקושי או הנוחות בביצוע הדיגום, וכו, וחלק קשורים למאפיינים של יתר שלבי הבדיקה (כלומר השלבים שמתבצעים אחרי הדיגום).
    נוכחות של חומרים שונים יכולה להפריע למהלך התקין של הבדיקה, ולכן חשוב שתהיה התאמה בין שיטת הדיגום לבין החומרים, השיטות, והמכשירים שמשתמשים בהם כאשר בוחנים האם המטוש מכיל נגיפי קורונה. המגע בלחי עלול לזהם את המטוש באופן שיפגע באמינות בדיקת האנטיגן. באופן כללי, הגרון הוא חלק ממערכת הנשימה ובעל מאפיינים שונים מאשר חלל הפה (שני החלקים הקרובים מחליפים נוזלים ביניהם, כך שאין שונות מוחלטת, וישנה גם שונות פנימית מסוימת בין החלקים השונים של הגרון ושל הפה). חלל הפה מכיל כמויות רוק רבות, ונחשב למזוהם יותר, מה שעלול לפגוע בבדיקה. בבדיקות ה-PCR ביצעו תהליך של בחינה והתאמות של תהליכי הדיגום והוצאה וטיפול בחומר התורשתי מהמטוש לפני שהתחילו לדגום מהלחי. ניתן לקרוא עוד על מורכבות תהליך הבדיקה בכתבה שלנו שנמצאת תחת הקישור ״ריאגנטים״ בכתבה זו.

  • מריה

    כתבה חשובה מאוד!

    תודה רבה.