הניסוי הקליני בתרופה פקסלוביד של חברת פייזר הושלם בשלב מוקדם מהצפוי בשל תוצאות מובהקות שהצביעו על יעילות גבוהה במניעת אשפוז ומוות
אחד האתגרים הגדולים בהתמודדות עם נגיף חדש הוא איתור תרופה יעילה נגדו. פיתוח תרופה חדשה הוא תהליך העשוי להימשך שנים, משום שהוא מצריך אפיון של הנגיף, הבנה של המנגנונים הביוכימיים שלו, זיהוי נקודות התורפה שלו ומציאת מולקולה שמסוגלת לפגוע באחת מנקודות אלו. לאחר מכן צריך לבדוק שהמולקולה מצליחה לעבור דרך מערכת ההגנה וסינון הרעלים של גופנו, לא פוגעת בנו, וכמובן שהיא אכן יעילה נגד הנגיף. זהו תהליך ארוך ויקר, ומשום כך העדיפו חברות רבות לבחון תרופות קיימות בטרם פתחו בפיתוח תרופה חדשה.
בסוף השבוע האחרון דיווחה חברת פייזר כי ניסוי קליני בתרופה חדשה בשם פקסלוביד (Paxlovid), שפותחה במיוחד נגד נגיף הקורונה, הצביע על יעילות כה גבוהה במניעת אשפוז (89-85 אחוזים), שהחברה עצרה את גיוס המתנדבים לניסוי. היא הודיעה כי תגיש למינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (ה-FDA) בקשה לאישור חירום של התרופה. כהרגלה בקודש, גם הפעם פרסמה פייזר את הממצאים כהודעה לעיתונות ולא כמאמר מדעי שאפשר לבחון את פרטיו בעיניים ביקורתיות, ולכן נצטרך להמתין בסבלנות לדיון ב-FDA, בעוד כמה שבועות, בטרם נוכל לבחון היטב את איכות הממצאים.
יעילה ובטוחה
בניסוי הקליני השתתפו כ-1200 חולי קורונה מאובחנים שסבלו מתסמינים והמשתייכים לקבוצות סיכון לפתח מחלה קשה. מתוכן כמחצית קיבלו את התרופה בתוך 5-3 ימים ממועד הופעת התסמינים. מהממצאים עולה כי רק שישה ממשתתפי הניסוי נזקקו לאשפוז ואף אחד מהם לא נפטר, לעומת קבוצת הביקורת, שבה אושפזו 41 מהמשתתפים ועשרה נפטרו. על פי הדיווח, התרופה יעילה יותר כאשר לוקחים אותה בתוך 3 ימים ממועד הופעת התסמינים ויעילותה יורדת מעט, ל-85 אחוזים, ביומיים הבאים. כמו הטיפולים האחרים, תרופה זו לא תהיה יעילה בטיפול באנשים שהגיעו לבית החולים בשלב מתקדם של המחלה.
גם בטיחות התרופה נבדקה בניסוי, על 1,880 מתנדבים. מבין המשתתפים שקיבלו את התרופה, 19 אחוזים דיווחו על תופעות לוואי קלות, לעומת 21 אחוזים מאלה שקיבלו טיפול דמה. גם תופעות לוואי חמורות היו נפוצות יותר דווקא בנוטלי תרופת הדמה, 6.6 אחוזים מהם סבלו מתופעות אלו, לעומת 1.7 אחוזים מחברי קבוצת הניסוי. חשוב לזכור שכל המשתתפים בניסוי היו חולים, ומכאן שאירועים חריגים שדווחו כתופעות לוואי עלולים להיות קשורים למחלה עצמה, ולא לטיפול. פייזר לא פירטה מהן התופעות שמהן סבלו המתנדבים, וגם כאן נצטרך אפוא להמתין לפרסום התוצאות המלאות.
ממצאים אלו, המצביעים על תוצאות מצוינות של השימוש בתרופה, הובילו לעצירת הגיוס של מתנדבים חדשים לניסוי הקליני והתקדמות להגשת התרופה לאישור חירום של ה-FDA.
מנגנון פעילות התרופה, מבוסס על איור מאתר Breakthroughs
מנגנון הפעולה של התרופה
כאשר נגיף הקורונה פולש לתאים שלנו, הוא מחדיר לתוכם את החומר התורשתי שלו ומאלץ את התאים לייצר עותקים רבים שלו, שיפרצו החוצה וידביקו תאים נוספים. תאים שהחומר התורשתי של הנגיף חדר לתוכם מייצרים לפיו את כל החלבונים הנדרשים להרכבת הנגיף; אך במקום לייצר אותם אחד אחד, הם מייצרים אותם כשני חלבונים ארוכים. בשלב הבא, החלבונים הארוכים האלו נחתכים לכמה חלבונים קצרים יותר, שלכל אחד מהם תפקיד אחר במבנה ובפעילות של הנגיף. קצת כמו בדגם להרכבה, כל החלקים נמצאים בהתחלה באותה התבנית ומחוברים זה לזה, ואחר כך מוציאים מהתבנית את החלקים הנחוצים ומנתקים אותם זה מזה כדי לבנות מהם את הדגם השלם.
התרופה החדשה בולמת את התהליך הזה על ידי נטרול החלבון הנגיפי (פרוטאז) האחראי על החיתוך. התרופה מונעת את חיתוך הרכיבים הדרושים לבניית עותקים חדשים של הנגיף וכך מעכבת את התרבותו ומאיטה מאוד את תהליך ההדבקה של תאים נוספים בגוף. זוהי גם הסיבה לכך שהתרופה יעילה במיוחד בשלב מוקדם של המחלה, כאשר העומס הנגיפי עדיין קטן והנגיף עדיין לא הספיק להשתכפל בעותקים רבים.
תרופה זו מצטרפת לכמה תרופות אחרות, אך יעילות פחות, נגד נגיף הקורונה, ובהן נוגדנים שנקשרים לנגיף ותרופה שפוגעת בשלב אחר במנגנון הרבייה של הנגיף (ועומדת כיום בפני אישור חירום של ה-FDA). אם תאושר, תצטרף התרופה למאגר ההולך וגדל של כלי נשק המסייעים לנו להילחם במחלה. חשוב להבין כי תרופות אלו אינן תחליף למניעה, אלא משמשות, לצד החיסון, כרובד נוסף בהגנה ממחלה קשה.
