הניסוי הקליני בתרופה פקסלוביד של חברת פייזר הושלם בשלב מוקדם מהצפוי בשל תוצאות מובהקות שהצביעו על יעילות גבוהה במניעת אשפוז ומוות

אחד האתגרים הגדולים בהתמודדות עם נגיף חדש הוא איתור תרופה יעילה נגדו. פיתוח תרופה חדשה הוא תהליך העשוי להימשך שנים, משום שהוא מצריך אפיון של הנגיף, הבנה של המנגנונים הביוכימיים שלו, זיהוי נקודות התורפה שלו ומציאת מולקולה שמסוגלת לפגוע באחת מנקודות אלו. לאחר מכן צריך לבדוק שהמולקולה מצליחה לעבור דרך מערכת ההגנה וסינון הרעלים של גופנו, לא פוגעת בנו, וכמובן שהיא אכן יעילה נגד הנגיף. זהו תהליך ארוך ויקר, ומשום כך העדיפו חברות רבות לבחון תרופות קיימות בטרם פתחו בפיתוח תרופה חדשה.

בסוף השבוע האחרון דיווחה חברת פייזר כי ניסוי קליני בתרופה חדשה בשם פקסלוביד (Paxlovid), שפותחה במיוחד נגד נגיף הקורונה, הצביע על יעילות כה גבוהה במניעת אשפוז (89-85 אחוזים), שהחברה עצרה את גיוס המתנדבים לניסוי. היא הודיעה כי תגיש למינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (ה-FDA) בקשה לאישור חירום של התרופה. כהרגלה בקודש, גם הפעם פרסמה פייזר את הממצאים כהודעה לעיתונות ולא כמאמר מדעי שאפשר לבחון את פרטיו בעיניים ביקורתיות, ולכן נצטרך להמתין בסבלנות לדיון ב-FDA, בעוד כמה שבועות, בטרם נוכל לבחון היטב את איכות הממצאים.

יעילה ובטוחה

בניסוי הקליני השתתפו כ-1200 חולי קורונה מאובחנים שסבלו מתסמינים והמשתייכים לקבוצות סיכון לפתח מחלה קשה. מתוכן כמחצית  קיבלו את התרופה בתוך 5-3 ימים ממועד הופעת התסמינים. מהממצאים עולה כי רק שישה ממשתתפי הניסוי נזקקו לאשפוז ואף אחד מהם לא נפטר, לעומת קבוצת הביקורת, שבה אושפזו 41 מהמשתתפים ועשרה נפטרו. על פי הדיווח, התרופה יעילה יותר כאשר לוקחים אותה בתוך 3 ימים ממועד הופעת התסמינים ויעילותה יורדת מעט, ל-85 אחוזים, ביומיים הבאים. כמו הטיפולים האחרים, תרופה זו לא תהיה יעילה בטיפול באנשים שהגיעו לבית החולים בשלב מתקדם של המחלה. 

גם בטיחות התרופה נבדקה בניסוי, על 1,880 מתנדבים. מבין המשתתפים שקיבלו את התרופה, 19 אחוזים דיווחו על תופעות לוואי קלות, לעומת 21 אחוזים מאלה שקיבלו טיפול דמה. גם תופעות לוואי חמורות היו נפוצות יותר דווקא בנוטלי תרופת הדמה, 6.6 אחוזים מהם סבלו מתופעות אלו, לעומת 1.7 אחוזים מחברי קבוצת הניסוי. חשוב לזכור שכל המשתתפים בניסוי היו חולים, ומכאן שאירועים חריגים שדווחו כתופעות לוואי עלולים להיות קשורים למחלה עצמה, ולא לטיפול. פייזר לא פירטה מהן התופעות שמהן סבלו המתנדבים, וגם כאן נצטרך אפוא להמתין לפרסום התוצאות המלאות.

ממצאים אלו, המצביעים על תוצאות מצוינות של השימוש בתרופה, הובילו לעצירת הגיוס של מתנדבים חדשים לניסוי הקליני והתקדמות להגשת התרופה לאישור חירום של ה-FDA. 


מנגנון פעילות התרופה, מבוסס על איור מאתר Breakthroughs

מנגנון הפעולה של התרופה

כאשר נגיף הקורונה פולש לתאים שלנו, הוא מחדיר לתוכם את החומר התורשתי שלו ומאלץ את התאים לייצר עותקים רבים שלו, שיפרצו החוצה וידביקו תאים נוספים. תאים שהחומר התורשתי של הנגיף חדר לתוכם מייצרים לפיו את כל החלבונים הנדרשים להרכבת הנגיף; אך במקום לייצר אותם אחד אחד, הם מייצרים אותם כשני חלבונים ארוכים. בשלב הבא, החלבונים הארוכים האלו נחתכים לכמה חלבונים קצרים יותר, שלכל אחד מהם תפקיד אחר במבנה ובפעילות של הנגיף. קצת כמו בדגם להרכבה, כל החלקים נמצאים בהתחלה באותה התבנית ומחוברים זה לזה, ואחר כך מוציאים מהתבנית את החלקים הנחוצים ומנתקים אותם זה מזה כדי לבנות מהם את הדגם השלם.

התרופה החדשה בולמת את התהליך הזה על ידי נטרול החלבון הנגיפי (פרוטאז) האחראי על החיתוך. התרופה מונעת את חיתוך הרכיבים הדרושים לבניית עותקים חדשים של הנגיף וכך מעכבת את התרבותו ומאיטה מאוד את תהליך ההדבקה של תאים נוספים בגוף. זוהי גם הסיבה לכך שהתרופה יעילה במיוחד בשלב מוקדם של המחלה, כאשר העומס הנגיפי עדיין קטן והנגיף עדיין לא הספיק להשתכפל בעותקים רבים.
תרופה זו מצטרפת לכמה תרופות אחרות, אך יעילות פחות, נגד נגיף הקורונה, ובהן נוגדנים שנקשרים לנגיף ותרופה שפוגעת בשלב אחר במנגנון הרבייה של הנגיף (ועומדת כיום בפני אישור חירום של ה-FDA). אם תאושר, תצטרף התרופה למאגר ההולך וגדל של כלי נשק המסייעים לנו להילחם במחלה. חשוב להבין כי תרופות אלו אינן תחליף למניעה, אלא משמשות, לצד החיסון, כרובד נוסף בהגנה ממחלה קשה.

 

13 תגובות

  • רותי

    טעם מר בפה לאחר נטילת התקופה

    התרופה גורמת לטעם מר בפה, מה אפשר לעשות נגד זה

  • א

    תודה.

  • עופר

    הפרוטאז הוא אנזים ייעודי של

    הפרוטאז הוא אנזים ייעודי של הנגיף? או אנזים כללי שנמצא בתאים לשימושים אחרים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הפרוטאז הספציפי הזה הוא של הנגיף והתרופה פועלת באופן ספציפי עליו.

  • שגיב

    אני לא מבין, האם מדובר על 80+

    אני לא מבין, האם מדובר על 80+ אחוז מתוך האחוז של האנשים שהיו אמורים סטטיסטית להגיע לחדר המיון?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הם קבוצת הסיכון העיקרית של המחלה. גם אם הם בממוצע אנשים פחות בריאים זו סיבה למוות בייסורים בחנק? בקבוצת הביקורת אושפזו 41 ונפטרו עשרה, בקבוצת הניסוי אושפזו שישה ולא נפטרו. זה אומר הכל.

  • מיכאל

    ערב טוב

    ערב טוב
    מה עם התרופה המבטיחה של פרופ' נדיר הרבר מאיכילוב שעברה מסלול מאד מוצלח בארץ וביוון ושבנוייה להילחם בהצלחה בעצם הסערה הציקוטינית ולכן אמורה להיות יעילה לכל סוג וריאנט לפי מה שפורסם לפני חודשיים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הטיפול של פרופ' הרבר פועלת על שלב אחר במחלה, ובכל מקרה מאז הניסוי הקליני המפורסם בחורף שעבר לא שמענו עליה. ברגע שיפרסמו ממצאים חדשים נסקר אותם בשמחה.

  • אנונימי

    ביום 2/8/21 ממש לא מזמן

    ביום 2/8/21 ממש לא מזמן בעיצומו של הקיץ האחרון, פורסם בגאון, בהרבה אמצעי תקשורת, שלאחר שממשלת יוון מימנה ב-7מיליון יורו את המשך הניסוי בתרופה , כ-100 חולים בינונים וקשים בקורונה מ-3 בתי חולים ביוון הלכו הביתה ברגל לאחר 4-5 ימים מקבלת התרופה...בראיון ששודר ב"כותרת" בפודקאסט של YNET ששמעתי עם החוקרת ד"ר שירן שפירה מנהלת המעבדה בבי"ח איכילוב ושותפתו למחקר של פרופ' הרבר, היא דיווחה על ההצלחה הגדולה ועל ההמשך (מאז) של השלב השלישי והאחרון שבו תעשה השוואה של התרופה לקבוצת ביקורת שתקבל תרופת דמה (פלסיבו), שלב שאמור להסתיים ממש עכשיו ולהוכיח יעילות של התרופה ללא תופעות לוואי...אם יש כזו המצאה בארץ של תרופה בהפקה זולה, עם כזה סיכוי ריפוי נראה לעיין, מדוע לדעתך ממהרים להעדיף את פייזר, עד כדי כך שממהרים לארגן כבר הזמנות מפייזר...בזמן שגם הם עדיין מעידים בינתיים על מחקריהם הבלתי סגורים בעצמם ...והם, להבדיל מבית חולים ציבורי בארץ, חברה פרטית מסחרית?!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    מעדיפים את מה שעובד וישנו. לפני חודשיים השיח היה סביב הנוגדן של רג'נרון, לפני חודש השיח היה על התרופה של מרק, עכשיו התרופה של פייזר, ואם התרופה הישראלית תראה תוצאות טובות בניסוי הקליני בוודאי שהשיח יהיה סביבה. היתרון האדיר שלה הוא שבניגוד לתרופות של פייזר, מרק ורג'נרון היא מטפלת באנשים שחלו קשה ולא רק מונעת התדרדרות ולכן מאוד מקווים שהיא תעמוד בציפיות.

  • אנונימי

    תודה. אמן.

    תודה. אמן.
    דרך אגב, מדוע לא מאפשרים לחולים במצב קשה לבחור להשתמש בתרופה, בפרט לאלו שבסופו של דבר לצערנו מתו...לא הגיוני לתת משהו שעבד בפועל, הגם שלא הסתיים כל מסלול ההכשרה...אפילו כתרופת "חמלה" מדוע לא השתמשו בזה? לכאורה היה יכול להציל לפחות חלק בשימוש ב"חרום" ומתוך בחירה של החולה ובני משפחתו לקבל את התרופה הניסיונית...לא תמוה קצת שלא עושים זאת לאור ההצלחות בפועל על חולים אמתיים ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    גם לשימוש בטיפול חמלה יש כללים, ובשביל שטיפול יוגדר כטיפול חמלה הוא צריך לעמוד בקריטריונים מסויימים. אני לא יודע מה מצב התרופה, אני ניזון כמוך מהודעות בתקשורת. אני מניח שאם מאז הניסוי המפורסם לא שמענו הרבה על התרופה, סימן שהיא נתקלה באיזשהם קשיים. אולי בגלל המורכבות של טיפול בחולים קשה.

  • joseph arodi

    מעניין ומלמד ומלהיב

    מעניין ומלמד ומלהיב
    מחכים לעוד פרטים