חברת מרק דיווחה כי התרופה מולנופירביר יעילה ב-50 אחוז במניעת תחלואה קשה ותמותה מקורונה. עם זאת, החברה טרם פרסמה את המחקר והעמידה את תוצאותיו לביקורת מומחים

ב-26 בנובמבר דיווחה חברת מרק על עדכון של ממצאי הניסוי, הפעם על בסיס הנתונים של כל 1,433 משתתפי המחקר. העדכון היה מאכזב, שכן הוא העיד על ירידה ניכרת ביעילות התרופה, שכעת נאמדת בכ-30 אחוז במניעת מחלה קשה ותמותה, לעומת 50 אחוז שעליהם דווח בתוצאות הביניים.
כמה ימים לאחר מכן התכנסה הוועדה המייעצת ל-FDA לדיון בנושא התרופה. מדיווח שפורסם בכתב העת הרפואי הבריטי עולה כי בתום תשע שעות דיון – שזמין לצפייה ביוטיוב – החליטה הוועדה להמליץ על אישור התרופה, אך ההחלטה התקבלה ברוב קטן של 13 תומכים מול עשרה מתנגדים.
הרוב הדחוק נובע מכך שחלק מחברי הוועדה לא קיבלו את ההסברים של חברת מרק, שייחסה את הירידה החדה ביעילות בכך שהמשתתפים המאוחרים בניסוי היו מבוגרים יותר והדבקו בווריאנט דלתא של הנגיף ולא בוווריאנטים המוקדמים יותר. חשש נוסף של חלק מחברי הוועדה הוא שהתרופה, שיוצרת שינויים גנטיים (מוטציות) בנגיף ועל ידי כך משבשת את יכולתו להשתכפל, יצרהמוטציות גם בחלבון הספייק, שאחראי ליכולת ההדבקה של הנגיף וכל החיסונים המובילים לקורונה מתמקדים בו. החשש הוא שמוטציות כאלה יביאו להופעת וריאנטים מידבקים או חמקניים יותר. החלטת מינהל המזון והתרופות בארצות הברית צפויה להתקבל בקרוב.

חברת התרופות מֶרְק (Merck) דיווחה על תוצאות מוצלחות של השלב השלישי בניסוי הקליני בתרופה חדשה לטיפול בקורונה. החברה הודיעה כי בכוונתה להגיש בקשה למינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לאשר את התרופה בהליך חירום.

למרות שבתחילת השנה החל השימוש בכמה חיסונים יעילים מאוד במניעת הידבקות בנגיף הקורונה ומניעת מחלה קשה, עדיין יש אחוז ניכר של אנשים שלא התחסנו, והמגפה ממשיכה להתפשט בכל העולם. מצד שני, למרות שנה וחצי של חיפוש, נמצאו מעט מאוד תרופות יעילות לטיפול בחולי קורונה, ביניהן סטרואידים לטיפול בחולים קשים, וחיסון פסיבי – REGEN-COV של חברת רג'נרון, שנועד למניעת הדבקה או למניעת התדרדרות למצב קשה. מרק – אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם – דיווחה בהודעה לתקשורת כי בניסוי שלב 3 התרופה החדשה הייתה בעלת יעילות של 50 אחוזים במניעת מחלה קשה או תמותה. התרופה, מולנופירביר (Molnupiravir), מכונה גם מיולניר (Mjolnir) על שם הפטיש של אל הרעם ת'ור מהמיתולוגיה הנורדית.

מנגנון הפעולה של התרופה

החומר הגנטי של הנגיף מבוסס על מולקולת RNA, ולא על DNA כמו בכל היצורים החיים שאינם נגיפים. לנגיף יש אנזים בשם RdRp (ראשי תיבות של RNA dependent RNA polymerase), שמייצר עותק של מולקולת RNA על בסיס תבנית RNA קיימת. אצל בני אדם ובעלי חיים אנזימי RNA פולימראז משתמשים בתבנית DNA ולא RNA, לכן האנזים של הנגיף  הוא מטרה מצוינת לתרופות נגדו, משום שפגיעה בו אינה מסכנת כלל את התאים שלנו. התרופה היא תחליף  לאחת מאבני הבניין שמהן מרכיב האנזים את ה-RNA הנגיפי. היא משתלבת בחומר הגנטי של הנגיף במקום אבן הבניין הרגילה, וכך גורמת למוטציות, כלומר שיבושים ברצף הגנטי, שפוגעים בתפקוד של חלבוני הנגיף, שמיוצרים לפי ההוראות בגֵנים. מבין ארבע אבני הבניין, מולנופירביר הוא אנלוג של ציטוזין (המצויין באות C). באופן טבעי, כשנוצר סליל כפול של RNA, ציטוזין מתחבר אך ורק לגואנין (G), אך האנלוג שבתרופה מתחבר דווקא לאדנין (A). כשהתאים מייצרים את חלבוני הנגיף על פי רצף ה-RNA שלו, השיבוש גורם לשיבוץ חומצות אמינו לא נכונות ולייצור חלבונים שאינם מתפקדים. 

המנגנון של התרופה דומה לזה של התרופה רמדסיביר. ההבדל בין התרופות נעוץ בכך שלנגיף יש יכולת הגהה של החומר הגנטי, והוא ככל הנראה מצליח לסלק את רמדסיביר לאחר שהיא מוכנסת לרצף ה-RNA, אך המנגנון הזה אינו מזהה את המולנופירביר. 

את פיתוח התרופה החלה חברת התרופות רידג'בק (Ridgeback), שמרק רכשה את הבעלות עליה, עוד לפני מגפת הקורונה. בניסויים בתרביות תאים, בחיות מעבדה ובבני אדם התקבלו תוצאות מבטיחות של התרופה נגד נגיף השפעת, נגד נגיף דלקת קרום מוח של סוסים, וגם נגד נגיף הקורונה MERS ונגיף קורונה של עכברים. בתחילת שנת 2020 התרופה נבדקה בתרביות תאים ונראתה מבטיחה ביכולת להתמודד גם עם נגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2.

חוקרת בוחנת תרבית תאים | צילום אילוסטרציה:  Song_about_summer, Shutterstock
פיתוח התרופה החל עוד לפני מגפת הקורונה, נגד נגיפים אחרים. חוקרת בוחנת תרבית תאים | צילום אילוסטרציה:  Song_about_summer, Shutterstock

ניסויים קליניים

במחקר בטיחות ראשוני, שלב 1 של הניסויים הקליניים, נמצא שהתרופה בטוחה לשימוש, ללא תופעות לוואי משמעותיות לעומת קבוצת הביקורת. בשלב 2 של הניסוי, שתוצאותיו פורסמו באתר medRxiv אך עדיין לא עברו ביקורת עמיתים, השוו קבוצה של כ-100 חולי קורונה קלים שטופלו בתרופה (בכמה תת-קבוצות שקיבלו מינונים שונים), לעומת 100 חולים בקבוצת הביקורת. שוב, לא נמצאו תופעות לוואי מיוחדות לתרופה. במחקר נמצא שהתרופה הפחיתה באופן משמעותי את העומס הנגיפי אצל החולים לעומת קבוצת הביקורת. עם זאת, לא נמצא הבדל במשך התסמינים או בחומרתם בין שתי הקבוצות. על כן נראה היה בעבר לכותב שורות אלה שלתרופה סיכוי נמוך להצליח. 

כעת דיווחה החברה על תוצאות ביניים מוצלחות של ניסוי שלב 3. על פי הודעת החברה, 385 חולים קל או בינוני שאינם מאושפזים קיבלו את הטיפול הכולל גלולה פעם ביום למשך חמישה ימים, ו- 377 חולים קיבלו תרופות דמה – פלסבו. כל החולים היו עם לפחות מחלת רקע אחת שמהווה גורם סיכון לקורונה. לאחר מכן נערך מעקב לגבי החמרה או תמותה של החולים. חוקרי החברה מצאו יעילות של כ-50 אחוזים במניעת אשפוז או תמותה (7.3 אחוזים עם התרופה לעומת 14.1 אחוזים בקבוצת הביקורת) בארבעת השבועות לאחר מתן התרופה. בקבוצת הניסוי לא מת אף חולה, לעומת שמונה מתים בקבוצת הביקורת. גם במחקר זה לא נמצאו תופעות לוואי לתרופה. בדיקה גנטית של הנגיפים בקרב כ-40 אחוזים מהחולים מצאה שהתרופה יעילה נגד הווריאנטים דלתא, למדא ומיו. המחקר בוצע בכ-170 בתי חולים באארצות הברית, באירופה, בדרום אמריקה, ביפן וגם במזרח התיכון – במצרים ובישראל.

למרות שמדובר רק על מחצית מהחולים שכבר גויסו למחקר, החברה הודיעה כי לאור התוצאות המוצלחות היא מפסיקה את גיוס החולים ומגישה בקשה ל-FDA לצורך קבלת אישור שימוש בחירום.

במחקר נוסף החברה בודקת אם מתן התרופה לבני בית של חולה מאומת יכולה למנוע הדבקה שלהם בנגיף.

חשוב להזכיר כי מדובר לפי שעה על הודעה לתקשורת בלבד, ויתכן שהתוצאות אינן כה ורודות כפי שמצטייר. את זאת נדע כאשר המחקר יפורסם כמאמר מדעי, או כאשר התוצאות יוגשו ל-FDA.

השימוש בתרופה

אם אכן התרופה יעילה, היא עשויה להקטין משמעותית את העומס על בתי החולים הנובע מהמגפה. השימוש בגלולה – במקום זריקה או עירוי כמו רמדסיביר או התרופה של רג'נרון – יאפשר טיפול פשוט בקהילה.

כמו טיפולים אחרים, מולניפירביר אינה תחליף לחיסונים. על פי הדיווח, התרופה יעילה ב-50 אחוזים – יעילות נמוכה בהרבה מאשר רוב החיסונים הקיימים כיום לקורונה. ככל שנבדק עד כה, התרופה יעילה רק אם הטיפול מתחיל בימים הראשונים לאחר ההדבקה והופעת התסמינים, לכן חשוב לקבל טיפול מוקדם ככל האפשר. התרופה עדיין לא נבדקה בילדים או בנשים הרות, ולכך יידרשו כמובן מחקרים נוספים.

כמו כן, מחקר חדש מצא כי אנזים מסוים בתאי הגוף יכול לשנות את מולנופירביר, כך שהיא תוכל להשתלב גם ב-DNA. החוקרים בדקו את זה על תאים בתרבית, במינון גבוה ולזמן ממושך, ומצאו כי התרופה אכן גרמה למוטציות ב-DNA של התאים. אמנם זה לא דומה למשטר הטיפולים במציאות, אבל מכיוון שהגדילה של עוברים ברחם מאופיינת בחלוקת תאים מהירה, והם רגישים מאוד לחומרים הגורמים למוטציות, סביר להניח שהתרופה לא תאושר עבור נשים בהריון לפני שתעבור בדיקות בטיחות מרובות לוודא שהיא לא פוגעת בעובר. התרופה טרם נבדקה על ילדים, וגם לכך יידרשו מחקרים נוספים.

 

12 תגובות

  • מתן

    מדובר בעבריינות

    עם כל החששות האלה והרוב הדחוק של ה FDA והסכנות הידועות! הביאו לכאן את התרופה הזו.
    מי בדיוק לוקח אחריות לאלו שפגעים מלקיחת התכשיר הרפואי המאד מסוכן הזה?
    ולמה אין שומר סף במדינת ישראל 2022 שיעצור את הגעת הרעל הזה? ״משלוח נוסף של כ-60 אלף כדורים של תרופת מולנופירביר נגד נגיף הקורונה של נחת היום (ראשון) בנתב"ג. התרופה מונעת תמותה ביעילות של 90%, והחמרה במצב ב-30%.״

  • גל חיימוביץ

    שלום מתן,

    אשמח אם תמתן את השפה בבקשה. אין פה עבריינות, התרופה היא לא יותר "רעל" מכל תרופה אחרת. עד כה לא דווח על נפגעים מהתרופה - שאמורה למנוע מחלה קשה ותמותה שבפירוש פוגעת בחולי הקורונה.
    בכל מקרה, מי שאחראי זה משרד הבריאות. תלונות יש להפנות לשם בבקשה.

  • גליה

    RNA, יצירת הסליל הכפול

    שלום, בכתבה רשום: "כשנוצר סליל כפול של RNA". האם באמת יש מצבים שRNA יוצרת סליל כפול? בסיפרות צויון שנגיפי SARS הם חד גדיליים. אולי מדובר על על שכפול של RNA ולא על יצירת הסליל הכפול של ה-RNA? תודה.

  • גל חיימוביץ

    כן, RNA יכול גם ליצור סליל

    כן, RNA יכול גם ליצור סליל כפול. הנגיף אכן חד גדילי - זה אומר שהחומר הגנטי בתוך הוירוס הוא חד גדילי. בתוך התאים, נוצר העותק המשלים ולכן נוצר דו-גדיל. על גבי העותק המשלים נוצר הRNA של הוירוס, כמו גם RNA שליח של חלק מהגנים (למשל ספייק).

  • שלומית

    איך מוצאים מולקולה כזאת?

    סקר של כל המולקולות הדומות?
    ביואינפורמטיקה לפי מבנה האנזים?

  • גל חיימוביץ

    עקרונית - כן וכן. אני האמת לא

    עקרונית - כן וכן. אני האמת לא יודע איך מצאו את זאת ספציפית אבל אחת הגישות היא פשוט לקחת "ספרייה" של אלפי מולקולות (לפעמים גם מאות אלפים ומעלה) ולבדוק איך משפיע על תאים/נגיף/חלבון שרוצים לחקור. גישה שניה היא חישובית - לנסות לראות אילו מולקולות תואמות מבחינת המבנה במולקולרי למבנה האנזים ואז לערוך ניסויים "רטובים" בתרביות תאים והלאה.

  • טל

    התרופה הישראלית

    מה קורה עם התרופה הישראלית שפותחה באיכילוב? יש צפי מתי אם בכלל היא תהיה מוכנה?

  • גל חיימוביץ

    אינני יודע

  • יעל

    האם מתפתחת חסינות למחלה אם משתמשים בתרופה?

    האם מי שחולה בקורונה ולוקח את התרופה הזו או את הרג'נרון בכלל יפתח נוגדנים כלפי הווירוס?
    או שהטיפול ימנע יצירת נוגדנים וישאיר את המחלים חשוף להידבק שוב תוך זמן קצר?

  • גל חיימוביץ

    שאלה טובה, יעל

    למיטב הבנתי במקרה של הדבקה מאומתת בPCR, הנגיף כבר מזוהה על ידי מערכת החיסון כגורם זר וימשיך להפעיל את מע' החיסון במהלך הימים הראשונים ותוך כדי הטיפול, ולכן כן אמורים להיווצר נוגדנים וזיכרון חיסוני.
    במקרה של טיפול מונע - כלומר מתן הנוגדנים של רג'נרון או מולנופירביר לאדם שנחשף לחולה מאומת - אז ייתכן שהנגיף יחוסל לפני שמערכת החיסון תכנס לפעולה. אבל זה עניין שייצטרך להיבדק במעקב אחר המטופלים.

  • שולי

    מחקר ישראלי- חיסון שלישי, היכן?

    למה לא משתמשים בחיסון הישראלי לכל הילדים?
    למה מי שהיה בניסוי וקיבל מנה בינונית לא מקבל את הבוסטר אלא צריך להתחסן 3 פעמים בפייזר ולקבל תופעות לוואי וכאבים ומחלה- בשבי ל התו הירוק? גם אם יעשה 2 חיסונים זה לא נחשב. ובעצם, חיסון אחד זה כבר שלישי והוא בוססטר ומומלץ חיסון שלישי מחברה אחרת- מי יכול לדרוש תו ירוק בשבילנו?

  • גל חיימוביץ

    שלום שולי,

    לגבי הילדים - החיסון הישראלי עדיין במחקר, ועדיין לא הסתיים השלב השני של הניסויים הקליניים (מתוך 3 שלבים). בנוסף, הוא נבדק רק על בוגרים. לכן, לא סביר שהחיסון יאושר בקרוב, כל שכן לילדים. חיסון הילדים של חברת פייזזר יועלה לדיון ב-FDA ב-26 לאוקטובר ולכן סביר ביותר שיאושר לשימוש כבר במהלך חודש נובמבר.
    לגבי משתתפי הניסוי בחיסון הישראלי - לצערי אין לי תשובות מוסמכות לתת. יש לפנות למנהלי הניסוי או למשרד הבריאות.