סקירה מקיפה של המחקרים הרפואיים על טיפולים תרופתיים למחלת COVID-19 מעלה: רובם ברמה נמוכה ולא מאפשרים להסיק דבר

מגפת הקורונה, COVID-19, ממשיכה להתפשט בעולם בקצב מהיר. היא כבר קרוב ל-30 מיליון אנשים וגרמה למותם של מאות אלפים. מחקרים מדעיים ותוצאות של ניסויים רפואיים הקשורים למחלה מתפרסמים חדשות לבקרים, לעיתים בליווי הצהרות לתקשורת שיוצרות הד תקשורתי גדול אשר משפיע גם על קובעי המדיניות. אולם איך יודעים מהו הטיפול הכי יעיל במחלה?

מאמר שהתפרסם בכתב העת הרפואי הבריטי (BMJ) מנסה לעשות סדר במחקרים. המאמר פורסם במקור כבר בסוף יולי 2020, אך צפוי להתעדכן כל כמה שבועות בשנתיים הקרובות לפחות, ככל שיצטברו עוד ועוד מחקרים חדשים. למחקר צורפה אינפוגרפיקה אינטראקטיבית שמאפשרת להשוות בין המחקרים שנסקרים במאמר ולהצליב נתונים ביניהם.

החוקרים – רובם מקנדה, אך יש גם משתתפים מסין, ארצות הברית, אוסטרליה ומדינות בדרום אמריקה ובאירופה – סקרו מאמרים העוסקים במחלת COVID-19. בסך הכול נמצאו 6,853 מאמרים שפורסמו באנגלית ב-25 מאגרי מידע ביבליוגרפיים, ו-432 מאמרים בסינית מתוך שישה מאגרים סיניים. אחרי שסילקו כפילויות ומאמרים שאינם רלוונטיים, נותרו 32 מאמרים שהתאימו לדרישות החוקרים: כאלה שתיארו מחקרים קליניים שבהם החולים חולקו באקראי בין קבוצת הטיפול בתרופה לבין קבוצת "טיפול רגיל" או טיפול דמה (פלצבו). 23 מהמחקרים נכללו בגרסה הנוכחית של המאמר ותשעת האחרים יתווספו בעדכון הבא. 

המאמר לא דן כלל במחקרים על ניסויים קליניים לחיסון, טיפולים בנסיוב, טיפולים תזונתיים, טיפולים סיניים מסורתיים וטיפולים שלא כללו התערבות תרופתית, אלא רק בטיפולים תרופתיים למחלה. הטיפולים האחרים רוכזו ברשימה נפרדת שאינה מוצגת במאמר הנוכחי, וייתכן שחלקם ייסקרו במאמר נפרד בהמשך.

התרופות שנבדקו
* חומצה אלפא-ליפואית: במקור תוסף תזונה בעל תכונות נוגדות חמצון
* בלוקסביר-מרבוקסיל, פביריפביר ואומיפנוביר: במקור נגד שפעת
כלורוקווין והידרוקסיכלורוקווין: במקור נגד מלריה
גלוקוקורטיקואידים: סטרואידים אנטי-דלקתיים
* די-אמוניום גליציריזינאט: חומר אנטי-דלקתי שמקורו בשורש הליקוריץ
אינטרפרון בטא: חלבון אנטי דלקתי
* לופינביר-ריטונביר (קלטרה): במקור תרופה לנשאי HIV
* נובפרון: במקור תרופה נגד צהבת נגיפית B
רמדסיביר: במקור תרופה נגד אבולה
* ריבווירין: במקור תרופה נגד נגיפי דלקת כבד C ודלקת הריאות RSV
* רוקסוליטיניב: במקור תרופה נגד סרטן מח העצם
* ייבדקו בהמשך: כולכיצין ופבוקסוסטאט (לדלקת פרקים); אזוודין (לדלקת כבד נגיפית C) וטכנטניום 99 דו-זרחני (חומר רדיואקטיבי שמשמש לדימות)

בסך הכל נבדקו 17 תרופות, ובכולם  העריכו החוקרים את ההשפעה של הטיפול התרופתי לעומת הטיפול הרגיל במדדים כמו שיעור התמותה מהמחלה, הצורך בהנשמה או באשפוז בטיפול נמרץ, משך הזמן עד להיעלמות הנגיף או התסמינים ועוד. החוקרים צירפו ציון ודאות (גבוה, בינוני, נמוך או נמוך מאוד) לכל מחקר על סמך איכותו. בנוסף, כל סוג טיפול קיבל ציון על פי יעילותו ביחס לכל מדד שבדק. אם היו במחקר כלשהו פחות ממאה נבדקים שהתאימו למדד מסוים, נקבע שאין די נתונים.

תשעת המדדים
1. תמותה
2. הנשמה
3. היעלמות הנגיף מהגוף
4. משך האשפוז
5. משך האשפוז בטיפול נמרץ
6. משך הטיפול בהנשמה 
7. משך הזמן עד היעלמות הנגיף
8. משך הזמן עד היעלמות התסמינים
9. תופעות לוואי שליליות

ממצאים מאכזבים

השוואת המחקרים מראה שאף מחקר לא בדק את כל תשעת המדדים. רק לגבי חמש מהתרופות – גלוקוקורטיקואידים, הידרוקסיכלורוקווין, קלטרה, רמדסיביר ואומיפנוביר – היו מספיק נתונים לגבי חלק מהמדדים לפחות, ובסך הכול רק 20 מתוך 153 ההצלבות האפשריות בין התרופות למדדי מצב המחלה. רק ארבעה מחקרים קיבלו ציון ודאות בינוני ואף מחקר לא קיבל ציון גבוה.

מבין 20 האפשרויות האלה, 14 טיפולים לא היו יעילים כלל, כלומר לא נמצא כל יתרון לתרופה לעומת טיפול רגיל). התרופות קלטרה ורמדסיביר הראו יעילות בינונית (בוודאות נמוכה ובינונית, בהתאמה) בצמצום משך הזמן עד להיעלמות התסמינים, ורק שלושה טיפולים הראו יעילות גבוהה: גלוקוקורטיקואידים הביאו בוודאות בינונית לשיפור במדדי התמותה וההנשמה, והידרוקסיכלורוקווין צמצם את הזמן עד להיעלמות התסמינים, אך בוודאות נמוכה. הידרוקסיכולורוקווין גם גרם לתופעות לוואי לא רצויות, אך גם הממצא הזה הוא בוודאות נמוכה.

זו אחת התרופות המבטיחות. רמדסביר | צילום: Kunal Mahto, Shutterstock
יעילות בינונית בוודאות בינונית, וזו אחת התרופות המבטיחות. רמדסביר | צילום: Kunal Mahto, Shutterstock

רף ההוכחה יורד

בימי שגרה, מחקרים רפואיים שמבקשים להראות כי טיפול כלשהו יעיל נגד מחלה מסוימת נדרשים לעמוד בסטנדרטים גבוהים מאוד לפני שמאפשרים לחוקרים לפרסם את ממצאיהם ולקבל בהמשך את האישור של הגופים הרגולטוריים לייצור התרופה ושיווקה. אך נראה שבמהלך מגפה עולמית הסטנדרטים יורדים ומחקרים רבים נעשים על קבוצות קטנות מדי של מטופלים, לעיתים קרובות ללא בקרה נאותה. 

אין ספק שקשה לערוך מחקר מבוקר בעיצומה של מגפה משתוללת שגוזלת משאבים וכוח אדם רב מהמערכת הרפואית. אך את תוצאות הירידה בסטנדרטים אפשר לראות במאמר הנוכחי – רוב רובם של המחקרים לא נעשים כראוי ולכן כלל אי אפשר להסיק מהם אם הטיפול יעיל בוודאות סבירה. הרעש התקשורתי שמתפתח סביב טיפולים מסוימים מקשה אף יותר על הצוותים הרפואיים ומערכות הבריאות לזהות איזה טיפול עוזר לחולים ואיזה לא. המאמר הנוכחי נועד לעשות סדר במחקרים ולהצביע על הטיפולים שבהם כדאי להשקיע.

למרות המאמץ שנעשה כאן לנתח את המחקרים בצורה אובייקטיבית, עדיין ייתכנו בעיות בהשוואה ביניהם, פשוט כי הם נערכים על מגוון רחב של חולים, במדינות שונות ובמינונים לא אחידים. חלק מהתרופות נוסו רק במחקר אחד או שניים, ועל כן ייתכן שמחקרים נוספים יראו תוצאות אחרות. בנוסף, כל המחקרים המוצגים כאן מושווים ל"טיפול רגיל", אך אין לטיפול כזה הגדרה אחידה. האם הטיפול הרגיל בסין זהה לטיפול המקובל באיטליה או בארצות הברית? האם הטיפול הרגיל שניתן באפריל זהה לטיפול שקיבלו החולים ביולי? ללא הגדרות מדויקות, קשה להשוות בצורה אמינה בין תרופות שונות ומחקרים שונים.

אנו נעקוב אחרי המאמר הזה ונעדכן אתכם על מחקרים נוספים שיתווספו. אולי ביניהם יימצא המזור למחלה.

 

2 תגובות

  • צוויק אהוד

    tricor

    מה לגבי ה TRICOR
    תרופה הצויה בסל הבריאות ועל פניו נשמעה מבטיחה?
    תודה

  • יובב

    פעם ראשונה שכפר גלובלי אחד

    פעם ראשונה שכפר גלובלי אחד חווה מחלה מדרגה עליונה.
    מה הסיבה?
    הסיבה היא כדי שנבין את הטבע, שנבין שכולנו מערכת אחת
    ואולי הדבר החשוב ביותר: אולי פעם ראשונה נתחיל להבין שהחל מהמפץ הגדול, אותם כוכבים גוססים וסופרנובות שפיזרו לנו את אותם היסודות מלפני מליארדי שנים שמהם בנויה הטבלה המחזורית שלנו. לאותו מודל שנוצר כאן בעולם שלנו, אותה גלקסיה ייחודית שלנו הנקראת שביל החלב. לכל אלו נצטרך להוסיף נתון אחד בלבד, נתון "קטן" אך משמעותי: מחשבה.
    שזה לא סתם מפץ אלא ארוע המקיים תכליתיות. טבע שיש לו תכלית.
    עד שנגלה שקיים קשר בין היחס שבין בני האדם, לקשרים שבינינו יש קשר להתהוותה של אותה תופעה שנקראת קורונה.