שני כתבי עת רפואיים ביטלו בדיעבד פרסום מחקרים על מחלת COVID-19, בגלל בעיות בנתונים שעליהם התבססו המחקרים. אחד מהם עסק ביעילות של כלורוקווין

לפני כחודשיים דיווחנו על מחקרים קליניים בתרופות כלורוקווין והידרוקסיכלורוקווין – שפותחו לטיפול במלריה – כטיפול אפשרי במחלת הקורונה, COVID-19. בכתבה הצבענו על בעיות במאמר שתיאר ניסוי קליני בתרופות וטען שהתרופות יעילות כטיפול במחלה. אחת הנקודות שהועלתה בכתבה היא שהתרופה אף עלולה להזיק לחולים שטופלו בה.

בחודש מאי פורסמו שני מאמרים בכתבי עת רפואיים מובילים: אחד, ב-New England Journal of Medicine הצביע על כך שמחלות לב הן גורם סיכון מוגבר למוות ממחלת הקורונה, על בסיס מידע מ-9,000 חולים. האחר, בכתב העת The Lancet הצביע על כך שהתרופות למלריה ושילובים שלהן עם אנטיביוטיקה או אבץ גורמים ליותר מיתות אצל חולי קורונה, לעומת חולים שלא טופלו בתרופות אלו. המאמר הזה התבסס על נתונים מ-96 אלף חולים. את שני המחקרים ביצעו צוותים בהובלת אותם שלושה חוקרים מבוסטון, שיקאגו וסולט לייק סיטי, ושניהם התבססו על נתונים שסיפקה חברת Surgisphere. בעקבות פרסום המאמר על התרופות למלריה עצר ארגון הבריאות העולמי את כל הניסויים הקליניים בתרופות אלה.

כשבוע לאחר פרסום המאמר על התרופות למלריה, פרסמו 120 חוקרים ורופאים מכתב פתוח והצביעו בו על בעיות במאגר הנתונים ובניתוח הסטטיסטי של הנתונים. במקביל, רופא אחר העלה חששות לגבי יכולותיה של החברה שסיפקה את הנתונים לחוקרים, וכן טענות כי החברה אינה מוכנה לשתף את הנתונים עם הקהילה המדעית. לאחר שחוקרים חיצוניים, וחלק מהכותבים החתומים על המאמרים, לא הצליחו לקבל גישה לנתונים של החברה כדי לעשות ניתוח סטטיסטי בלתי תלוי, בוטל הפרסום של שני המאמרים. חוקרים אחרים העלו חששות לגבי מחקר על תרופה אחרת, שמבוסס גם הוא על נתוני אותה חברה ופורסם במאגר טרום-פרסום. גם מאמר זה נמשך מפרסום.

לפי המחקרים הראשוניים התרופה לא מונעת מוות מקורונה, ולא ברור אם היא מזיקה. מבנה המולקולה של הידרוקסיכלורוקווין | מקור: Z1HAM, Shutterstock
לפי המחקרים הראשוניים התרופה לא מונעת מוות מקורונה, ולא ברור אם היא מזיקה. מבנה המולקולה של הידרוקסיכלורוקווין | מקור: Z1HAM, Shutterstock

איתור כשלים

חשוב לציין שביטול הפרסום עצמו אינו אומר בהכרח שהתרופות אינן מזיקות או שהן מועילות בטיפול בחולים. למעשה, ב-5 ביוני יצאה הודעה לתקשורת של אוניברסיטת אוקספורד לגבי תוצאות ביניים של ניסוי קליני בהידרוקסיכלורוקווין כטיפול בחולי קורונה. על פי ההודעה, התרופה לא הקלה על מצב החולים בבתי החולים ולא מנעה מקרי מוות, לעומת חולים שלא טופלו בתרופה. לא צויין אם התרופה החריפה את מצבם של החולים, אך לפחות לפי נתוני התמותה שנמסרו לתקשורת, לא נראה שזה המצב. המחקר המלא אמור להתפרסם בקרוב. באתר המרכז את כלל הניסויים הקליניים רשומים כמעט 200 מחקרים קליניים המתנהלים כעת על טיפול בחולי קורונה בהידרוקסיכלורוקווין. התוצאות של מחקרים אלה צפויות להתפרסם בשבועות ובחודשים הקרובים.

מקרה זה הוא דוגמה נוספת ליכולת של הקהילה המדעית לאתר כשלים במחקר ולתקן או אף לבטל בדיעבד את הפרסום של מחקרים מטעים – אפילו אם תוצאות המחקר המטעה תומך בעמדה הכללית של הקהילה המדעית לגבי חוסר היעילות של התרופה בטיפול בקורונה.

6 תגובות

  • אריאל

    פרוטוקול זלנקו

    אשמח לדעת מדוע המדע לא בודק את השימוש בהידרוקסי או לחילופין קוורציטין בשילוב עם אבץ כטיפול מונע להידבקות בקורונה או כטיפול בימים הראשונים של המחלה כמונע הדרדרות. ד''ר זלנקו טוען -ויש לכך עדויות- שנתן את זה כטיפול מונע למאות חולים בתוכם גם אנשים בקבוצות סיכון ואף אחד מהם לא הוצרך לאשפוז. אמנם אני מכיר בצורך של מחקר מדוייק, אבל עדיין זה נתון מדהים ובפרט בהשוואה למקומות אחרים. ההידרוקסי אושר לשימוש ע''י הfda אך האישור בוטל בעקבות מחקר, ולמרות שהמחקר התגלה כמאוד בעייתי (ויתכן שהיו מעורבים בו אינטרסים מסוימים), עדיין מתנגדים לדרך הטיפול הזאת. יש מחקרים שתומכים בטיפול הזה, ולעומת זאת מחקרים שנגד הטיפול בעיקר נבדקו על חולים קשים, אבל הוא מדבר על טיפול מונע. אמנם עכשיו יש את החיסונים, אבל עדיין הטיפול יכול להועיל. ואני לא מבין למה לא משתמשים בו? קישור למחקרים בנושא הידרוקסי (אני לא מבין בזה, רק מציין למה שראיתי): https://t.co/DF9CcrptEm?amp=1 https://t.co/yquht3CqKk?amp=1 https://t.co/6FD0Yz6Iuh?amp=1 אני שואל בתמימות, לא חושב שאני מומחה וגם לא מביע אי אמון בממסד הרפואי, אשמח פשוט לקבל הסבר.

  • גל חיימוביץ

    שלום אריאל

    כבר בוצעו מחקרים רבים עם הידרוקסיכלורוקווין, בשילובים שונים עם אבץ, אנטיביוטיקה ועוד. בכל המחקרים נמצא שאין לתרופה שום השפעה מיטיבה, בשום שלב של המחלה.

  • אריאל

    אשמח להבין את התשובה:

    אשמח להבין את התשובה: איך מאות חולים הבריאו כולל אנשים בקבוצות סיכון? קשה לייחס את זה לצירוף מקרים או אפקט פלצבו. המחקרים בדקו גם על טיפול מונע, עוד לפני או בתחילת הופעת התסמינים? מה עם המחקרים שהבאתי על יעילות התרופה? לסיום אשמח שבאם יש מחקרים רבים על אי יעילות התרופה בשילוב עם אבץ גם כטיפול מונע, שיובאו בגוף המאמר שלא עידכן את הנתון החשוב הזה. תודה רבה.

  • גל חיימוביץ

    זלקנו שיקר

    הרבה מחקרים מכל העולם, וחוקרים שבדקו את אותם מחקרים, הראו שאין שום תועלת בתרופה הזו עבור מחלת הקורונה.
    בחיי שאני לא מבין את ההתעקשות על תרופה ספציפית, אלא אם יש לך מניות בחברה המייצרת אותן.
    מוזמן לקרוא גם פה:
    https://bit.ly/39x9MVg

  • אריאל

    אין לי שום מניות ואינטרס

    אין לי שום מניות ואינטרס בעניין הזה. ואני לא מאמין גדול בתרופות פלא. אני פשוט מנסה להבין האם אכן יתכן שהתרופה מועילה ולא מזיקה, אולי יביא תועלת למישהו. יש לי על זה דיון עם אנשים שטוענים שהטיפול מועיל ואף ממליצים עליו והביאו קישורים למחקרים שזה מועיל ובגלל זה לצערי הם גם מזלזלים בחיסון, חשבתי שאקבל כאן מידע מדעי מדוייק וקישורים למחקרים על חוסר היעילות כדי שאוכל להשיב להם. לאכזבתי במקום זה, אני מקבל צמד כתבות לא מעודכנות שמספרות לי על מחקרים שקריים שנעשו נגד התרופה, ותגובה על מלא מחקרים על חוסר היעילות בכל שלב, בלי להביא אפילו קישור אחד למחקרים האלו. חבל...

  • גל חיימוביץ

    אריאל

    אני מתנצל אם אני מעט חסר סבלנות - תוצאה של אינספור דיונים בנושא בפלטפורמות שונות.
    בהודעה הקודמת הבאתי קישור לכתבה על מאמר שסוקר את כלל המחקרים בנושא התרופות ומסקנתו אחת - אין בתרופה זו שום תועלת נגד הקורונה. מבחינת "לא מזיקה" - קודם כל, זה בזבוז תקציב וזמן של רופאים שצריך להיות מופנה לדברים חשובים יותר. שנית, התרופה ידועה ככזו שעלולה לגרום לבעיות לב, ואף לגרום למוות (ואכן, לאחר ההצהרות של טראמפ, תוארו מקרים של אנשים שלקחו מנות יתר ומתו). על כן, אי אפשר לקחת אותה סתם כמו אקמול - צריך מעקב רפואי - שמצריך עוד משאבים של מערכת הבריאות.