הבטיחות, היעילות, תופעות הלוואי והטכנולוגיה החדשנית. כל מה שצריך לדעת על החיסון הראשון שאושר נגד הנגיף הקטלני

** כתבה מ-15/12/2020, עודכנה ב-06/01/2021 **

איך החיסון עובד?

החיסונים של החברות פייזר וביונטק ושל חברת מודרנה מכילים מולקולה בשם RNA, שבה מוצפנות הוראות ההפעלה לבניית חלבון נגיפי בשם "זיז" (spike) – אותו חלבון שנותן לנגיף הקורונה את מראהו הקוצני וגם מאפשר לו לחדור לתאים של בני אדם ולהדביק אותם. את ה-RNA מזריקים לשריר, הוא נכנס לתוך התאים שם וגורם להם לייצר עותקים רבים של החלבון הנגיפי. בניגוד להדבקה בנגיף אמיתי כאן התאים מייצרים חלבון אחד, ולא את הנגיף כולו.

תוך זמן לא רב, מערכת החיסון שלנו מזהה שמשהו לא כשורה – היא מגלה שהתאים שקלטו את החיסון מייצרים חלבון שהם לא אמורים לייצר ולומדת את המבנה שלו. בבוא היום, כשהאדם המחוסן ייחשף לנגיף האמיתי, מערכת החיסון שלו תזהה אותו מיד ותפעל נגדו. כך אנחנו מדלגים על תהליך למידה ארוך, של שבועיים בערך מרגע ההדבקה, ומאפשרים לגופנו ללמוד את הנגיף בלי להתמודד באותה עת עם מתקפה אמיתית.

איך עובד חיסון ה-mRNA? איירה: נעה כ"ץ
איך עובד חיסון ה-mRNA? איירה: נעה כ"ץ, על פי ציוץ של Zavén Sargsyan

מה ההבדל בין החיסון של פייזר למודרנה?

שני החיסונים מבוססים על טכנולוגיה דומה, יעילותם דומה והם ניתנים בשתי מנות. הפרש הזמנים בין מתן שתי המנות הוא שלושה שבועות בחיסון של פייזר וארבעה שבועות בזה של מודרנה. 

ההבדל העיקרי בין החיסונים הוא באחסון שלהם. את החיסון של מודרנה הרבה יותר פשוט לאחסן ולהפיץ. את החיסון של פייזר צריך להחזיק בטמפרטורה של 70 מעלות צלזיוס מתחת לאפס והחברה הודיעה שהיא פיתחה אריזות מיוחדות שמאפשרות לשמור את הטמפרטורה הזאת למשך 30 יום, כל עוד מקפידים למלא אותן בקרח יבש. אפשר לשמור את החיסון במקרר, בטמפרטורות של 8-2 מעלות צלזיוס, למשך חמישה ימים, ומחוץ למקרר במשך כשעתיים. החיסון גם דורש מיהול, כלומר הוספת תמיסת מלח (סליין), לפני השימוש. 

לעומת זאת, את החיסון של מודרנה אפשר לשמור בהקפאה רגילה של 20 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, למשך חצי שנה לפחות. אפשר גם לשמור אותו במקרר למשך 30 יום, ובטמפרטורת החדר עד 12 שעות. הוא לא דורש מיהול לפני השימוש.

האם החיסונים צפויים למגר את המגפה?

סביר מאוד להניח שהחיסונים ימגרו בסופו של דבר את המגפה, אך אישור החיסון לא אומר שנחזור לשגרה בקרוב. לשם  כך יידרשו לפחות כמה חודשים. המכשול הראשון שעומד בדרך לחזרה לשגרה הוא זמינות החיסונים. יעבור זמן עד שיהיו די חיסונים לכלל האוכלוסייה, בארץ ובעולם. בהתחלה החיסונים יעזרו להגן בעיקר על האנשים הפגיעים ביותר באוכלוסייה ועל עובדים חיוניים במערכת הבריאות. עד שיחוסן רוב הציבור, ניאלץ להמשיך להתגונן מפני הנגיף בדרכים המוכרות – ריחוק פיזי ועטיית מסכות.

עיכוב נוסף נובע מכך שדרוש זמן לכל מחוסן לפתח חסינות לנגיף. החיסון ניתן בשתי מנות, שביניהן יש פער של קרוב לחודש. אחרי המנה השנייה יחלפו עוד כשבועיים לפני שניחשב מחוסנים.

בנוסף, לא ידוע לכמה זמן החיסון מגן מפני המחלה. ייתכן שהחסינות תדעך עם הזמן ויהיה צורך בזריקות דחף כדי לשמר את הזיכרון החיסוני של גופנו ולוודא שנישאר מוגנים מפני הנגיף. כמו כן, ידוע שהחיסון מגן ממחלה, אך לא ברור עדיין אם הוא מונע גם את עצם ההדבקה בנגיף, ולכן את האפשרות שמחוסנים יידבקו, יישארו בריאים אך יעבירו את מחולל המחלה לאחרים. כל עוד לא נדע במידה גבוהה של ודאות שהחיסון מונע הדבקה של בני אדם, גם מחוסנים יצטרכו להמשיך לנקוט צעדים כדי לוודא שלא יידבקו בנגיף וידביקו אחרים. עם זאת, סביר מאוד להניח שחיסון אכן מונע הדבקה בנגיף או לפחות מקטין את הסיכון להידבק בו: ניסויים שנעשו על חיות הראו שקופים שחוסנו היו עמידים בפני הדבקה בנגיף ולכן גם לא יכלו להפיץ אותו הלאה.

בכל מקרה, קשה להאמין שהחיסונים יכחידו בעתיד הקרוב נגיף כה נפוץ, שהתפשט כבר בכל רחבי העולם. נראה שנגיף הקורונה SARS-CoV-2 כאן כדי להישאר, ושנצטרך להמשיך לחסן נגדו, כפי שאנו עושים עם נגיפים אחרים.

איך יודעים שהחיסון יעיל?

לפני שהחלו הניסויים בבני אדם, החיסון נבדק על חיות, ובמיוחד על קופים, ונמצא שכאשר ניסו להדביק קופים מחוסנים בנגיף הקורונה – הם לא נדבקו. בשלב השני של הניסויים הקליניים בבני אדם נבדקו מדדים שבוחנים את יעילות החיסון – רמות הנוגדנים בדם לאורך זמן (ארבעה חודשים נכון לעכשיו), היכולת של הנוגדנים שנוצרו בדמם של המחוסנים לנטרל את הנגיף בתנאי מעבדה ומדדים נוספים המעידים על זיכרון חיסוני.

בנוסף, בשלב השלישי והמקיף ביותר של הניסויים נערך מעקב אחר 44 אלף בני אדם שקיבלו את החיסון האמיתי או את חיסון הדמה (פלצבו) שקיבלה קבוצת הביקורת. בהמשך איתרו את כל מי שחלו בקורונה אחרי קבלת הטיפול ובדקו מי מהם קיבל איזה חיסון. נמצא כי הרוב המכריע של החולים היו מהקבוצה שקיבלה חיסון דמה. מכל הממצאים הללו עולה שהחיסון יעיל במניעת תחלואה בקורונה. בחודשים הקרובים נראה אם הוא גם מונע נשאות של הנגיף – סביר מאוד להניח שכן. 

לכמה זמן הוא יעיל?

היות שהניסוי בחיסון החל לפני חודשים ספורים בלבד, אי אפשר לדעת בדיוק כמה זמן הוא נשאר יעיל. עם זאת, ממצאי הניסויים שנעשו על בני אדם ובעלי חיים אחרים מעלים שרמות הנוגדנים בדם נשארות גבוהות גם אחרי ארבעה חודשים ממתן החיסון, דבר שמעיד על תגובה חיסונית חזקה. קיים סיכוי שכעבור שנה נצטרך לקבל מנה נוספת, בדומה לחיסונים אחרים, אבל מוקדם מדי לדעת.

איך יודעים שהחיסון בטוח?

החיסון של פייזר ניתן למיליוני בני אדם בחודשים האחרונים ולא נמצאו שום תופעות לוואי חמורות. האישור לחיסון ניתן חודשיים אחרי שמחצית ממשתתפי הניסוי הקליני קיבלו את מנת החיסון השנייה שלהם – די והותר זמן כדי לזהות תופעות לוואי חריגות. המעקב אחרי משתתפי הניסוי נמשך גם כעת, כדי לוודא שלא יצוצו בהמשך תופעות לוואי בלתי צפויות.

למי לא מומלץ לקבל את החיסון?

החיסון של חברת פייזר אושר לשימוש מגיל 16 ומעלה. הוא לא מיועד כרגע לילדים צעירים יותר, מאחר שהניסוי לא כלל את קבוצת הגיל הזאת. כמו כן, אין לחסן אנשים עם היסטוריה של תגובה אלרגית חמורה (אנפילקסיס) לאחד מרכיבי החיסון או למנה קודמת שלו.
אין מניעה לחסן נשים הרות או מניקות. הניסויים בחיסון לא תוכננו לבדוק נשים בהיריון או מניקות, אך לאור מידע ראשוני, ניסויים בחיות, ומנגנון הפעולה של החיסון, האיגוד האמריקאי (ACOG) והישראלי למיילדות וגינקולוגיה, ה-CDC וגם משרד הבריאות קבעו כי ניתן לחסן נשים אלה. במיוחד לאור הסיכון המוגבר לסיבוכים מקורונה של נשים בהיריון.

מהן תופעות הלוואי הידועות?

תופעת הלוואי הנפוצה ביותר היא כאב במקום הזריקה (84 אחוז). תופעות לוואי לא נדירות אחרות כוללות סחרחורות (62 אחוז), כאבי ראש (55 אחוז), צמרמורות (38 אחוז), כאבי פרקים (23 אחוז) וחום (14 אחוז). הסיכון לתופעות לוואי חמורות יותר עומד על פחות מחצי אחוז, ולא תועדו במהלך הניסוי הענק בחיסון שום תופעות לוואי מסכנות חיים. במקרים נדירים מאוד ישנה תגובה אלרגית לחיסון. התופעה נפוצה במיוחד אצל אנשים עם היסטוריה של תגובות אלרגיות חמורות (אנשים שנדרשים לשאת עליהם מזרק אפיפן). תופעה זו מתרחשת בתוך זמן קצר מהזריקה ולכן נדרשים המתחסנים להמתין במקום 15 דקות לאחר קבלת החיסון.

רוב הנסיינים דיווחו על תופעות לוואי שנמשכו יום-יומיים לכל היותר, בעיקר אחרי קבלת מנת החיסון השנייה. תופעות הלוואי היו שכיחות פחות אצל אנשים מעל גיל 55.

ותופעות לוואי נדירות או ארוכות טווח?

ככל הידוע לנו לא אמורות להיות תופעות כאלה, שכן נדיר מאוד שלחיסון יש תופעת לוואי מעבר לתקופה הקצרה שאחרי קבלתו. עם זאת, במדע משתדלים להניח כמה שפחות ולבדוק כמה שיותר. לפיכך הניסויים הקליניים נמשכים והמתנדבים שקיבלו את החיסונים נשארים במעקב רציף אחרי כל תופעת לוואי או סיבוך שעלולים לצוץ.

אז למה לא מחכים שנה או שנתיים כדי לדעת בוודאות? הסיבה פשוטה – המחיר יהיה הרבה יותר מדי גבוה. זה אומנם החיסון הראשון בטכנולוגיה הזאת שמאושר לשימוש, אך בניסויים קליניים שנערכו בשנים האחרונות בטכנולוגיית ה-RNA לא נמצאו תופעות לוואי ארוכות טווח שאמורות לעורר חשש. מעבר לכך, הנגיף עצמו גורם שלל סיבוכים קצרי טווח, ועכשיו מתחילים לראות גם סיבוכים ארוכי טווח שהוא מעורר, כך שנראה שהסיכון הפוטנציאלי שעלול להיות לחיסון הוא כאין וכאפס לעומת הסכנה הנשקפת מהמחלה עצמה.

שמעתי שמועה מפחידה על החיסון, איך אפשר לדעת אם להאמין לה?

בתקופה הקרובה נראה בוודאי הרבה שמועות מסתובבות על החיסון ברשתות החברתיות  באפליקציות המסרים ובכלי התקשורת. חשוב קודם כול לא להילחץ. ככל שהשמועה קיצונית יותר, סביר יותר להניח שהיא חסרת בסיס. בידקו במקורות מהימנים, התייעצו עם אנשי רפואה מוסמכים, ובשום אופן אל תקבלו החלטה לכאן או לכאן על סמך מידע לא מאומת. וזיכרו, אם ההזהרה חשובה באמת, תיתקלו בה בהמון מקומות, כגון מהדורות החדשות, אתרי מדע, פרסומי משרד הבריאות ועוד – לא רק בהודעות עלומות בווטסאפ.

זה באמת עדיף על פני המחלה?

כן! בהחלט! החיסון יעיל, יש לו תופעות לוואי מעטות, וגם אם יתברר שהזיכרון החיסוני שלו קצר יחסית, נוכל לקבל מנת דחף כעבור שנה. המחלה, לעומת זאת, עלולה להידרדר לדלקת ריאות, אשפוז ממושך בטיפול נמרץ ואפילו מוות – ולא רק של קשישים. לאחר מכן רבים מהחולים חשים חולשה וזקוקים לזמן רב כדי לחזור לעצמם. ואם לא די בזה, גם לא ברור עדיין אם הדבקה בנגיף מונעת הדבקה חוזרת. הנגיף צץ בעולם לפני כשנה, כך שאיננו יודעים עדיין מספיק על ההשפעות ארוכות הטווח שלו. ניסויים על עשרות אלפי בני אדם מראים שהחיסון עדיף בכל מדד על פני הדבקה בנגיף הפראי.

כשפיתחו את החיסון לא עשו כל מיני קיצורי דרך?

פיתוח של חיסון נמשך בדרך כלל כמה שנים. חלק ניכר מהזמן הזה מתבזבז על בירוקרטיה, גיוס משאבים, גיוס מתנדבים והמתנה לתור בגופי פיקוח כמו מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) לבדיקת כל שלב ושלב בניסויים. 

כבר בתחילת המגפה היה ברור שכדי לצאת ממנה נזדקק לחיסון. לכן הוחלט לקצץ כל מה שלא יפגע ביעילות ובבטיחות. ממשלות רבות, וארצות הברית בראשן, השקיעו מיליארדי דולרים בחברות שהראו פוטנציאל להגיע לחיסון בזמן סביר. בנוסף, חלק משלבי הניסויים נעשו בחפיפה קלה לשלב שקדם להם, בלי לחכות לסיומו, וכמובן גיוס המתנדבים היה פשוט – אנשים עמדו בתור להצטרף לניסויים הקליניים.

יתר על כן, אחד מהגורמים שנוטים לעכב ניסויים בחיסונים חדשים הוא הצורך לחכות עד שמספיק ממשתתפי הניסוי יידבקו במחלה, כדי שיהיה אפשר לבדוק כמה מהם קיבלו את החיסון וכמה היו בקבוצת הביקורת. היות שאנחנו נמצאים בעיצומה של מגפה שנגרמת בידי נגיף מידבק מאוד, הגיעו ליעד בתוך חודשים ספורים. 

הנושא היחיד שבו לקחו סיכון מסוים היה במתן אישור החירום. ניסוי קליני אמור להימשך כשנתיים על מנת לזהות תופעות לוואי ארוכות טווח. היות שלהמתנה כזאת יהיה מחיר גבוה מאוד בחיי אדם ובסבל, הוחלט להסתפק בהמתנה של חודשיים ממתן המנה השנייה למשתתפי הניסוי ועד להגשת החיסון לאישור חירום. הניסוי לא נגמר, והמתנדבים עדיין מנוטרים, אבל הוחלט לאשר כבר את מתן החיסון כדי להציל  חיים. הסיכון אינו גבוה, ובוודאי נופל בהרבה מהסכנות הכרוכות במחלה עצמה.

שמעתי שהחיסון פוגע בפוריות של נשים. זה נכון?

ממש לא. אין כל סיבה ביולוגית הגיונית לדבר כזה. החיסון גורם לגוף ליצור נוגדנים נגד חלק אחד קטן של נגיף הקורונה והם מסוגלים לפגוע רק בו. זאת ועוד, הדבקה בנגיף עצמו גורמת למחלה וכן ליצירת נוגדנים אצל הנדבקים. אילו היה בסיס כלשהו לשמועה היינו רואים כבר פגיעה בפוריותן של נשים שחלו בקורונה. זה לא קרה כלל. למידע נוסף

מה בנוגע לחיסון הרוסי?

החיסון ספוטניק 5, שפותח ברוסיה, עבר שני שלבים של הניסויים הקליניים ואושר לשימוש ברוסיה בלי שעבר את השלב השלישי. כיום נערך גם השלב הזה בכמה מדינות ברחבי העולם, אבל עוד לא התפרסמו ממצאים ונבדקו בידי גורם בלתי תלוי, כך שקשה לדעת אם הוא בטוח ויעיל.

החיסון עצמו מבוסס על  מנגנון של "וקטור נגיפי" כלומר לקחו נגיף שאינו מסוכן לבני אדם ושיבטו לתוכו את הוראות הבנייה של אחד החלבונים של נגיף הקורונה. הנגיף המהונדס אמור להדביק תאים בגופם של המחוסנים ולגרום להם לייצר את החלבון. זוהי שיטה מוכרת שכבר אושרה לשימוש על בני אדם ונחשבת בטוחה. עם זאת, כל עוד החיסון לא עבר את שלושת שלבי הניסויים הקליניים ותוצאותיו נבחנו בידי רשות בריאות אובייקטיבית, אין דרך לדעת אם הוא אכן בטוח ויעיל.

והחיסון של המכון הביולוגי?

החיסון של המכון הביולוגי החל לאחרונה את השלב הראשון של הניסויים הקליניים, שנועד לבדוק את בטיחותו. מהצהרות אנשי המכון עולה שבקרוב יתחיל השלב השני, שנועד לבחון את יעילותו. גם החיסון הזה מבוסס על נגיף שאינו מסוכן לבני אדם ומכיל את ההוראות לבניית אותו חלבון נגיפי. נצטרך להתאזר בסבלנות ולראות אם החיסון יעבור בהצלחה את הניסויים הקליניים.

האם המוטציות הבריטית והדרום אפריקאית עלולות לפגוע ביעילות החיסון?

לאחרונה התגלו שני וריאנטים חדשים של נגיף הקורונה האחד מקורו בבריטניה והשני בדרום אפריקה. אותם וריאנטים הם אותו נגיף עם כמה שינויים קלים. חלק מהשינויים הם בחלבון נגדו מכוון החיסון, שעלולים באופן תאורטי להפחית מיעילות החיסון. עם זאת בשבועות האחרונים לא נצפתה עלייה בהדבקה חוזרת, מה שמעיד שככל הנראה השינוי לא גדול דיו לפגוע בהגנה. בעתיד הקרוב נגלה עד כמה החיסון יעיל נגד הווריאנטים של הנגיף. אם בזמן כלשהו יהיה צורך לעדכן את החיסון אפשר לעשות זאת בקלות יחסית ובמהירות בחיסוני RNA, ללא צורך במלאכת פיתוח ארוכה ותהליכים אישור מורכבים כמו שעברנו בחודשים האחרונים.

שמעתי שהחיסון עלול לשנות את ה-DNA שלי, זה יכול להיות?

לא. החיסון מכיל מולקולה בשם RNA, זו מולקולה שקיימת גם בתאים שלנו באופן טבעי והתפקיד שלה הוא לתווך מידע מהחומר התורשתי שלנו (DNA) לייצור החלבונים שבונים את התא ומפעילים אותו. בתנאים בתא מולקולת ה-RNA לא יכולה להגיע לגרעין, שם נמצא ה-DNA. גם אם הייתה מסוגלת להגיע לגרעין התא, אין שם מנגנון שיאפשר את הפיכתה לחומר תורשתי, DNA, והשתלבות בתוכו. אילו זה היה אפשרי היינו בצרות צרורות ולא בגלל החיסון אלא בגלל הטמעה של מולקולת RNA טבעיות שלנו. 

שמעתי שהחיסון יעיל כבר במנה הראשונה, למה לא לוותר על השניה ולאפשר לעוד אנשים להתחסן?

לחיסון יש יעילות מסויימת כבר במנה הראשונה, כשבועיים לאחר קבלתה. עם זאת זו לא היעילות המיטבית, ואפשר לראות זאת במיוחד ברמות הנוגדנים של אנשים שקיבלו את המנה השניה. היא כן מספקת הגנה מסויימת אבל עדיין קיימת סכנה להדבק. כמו כן, לא ידוע לכמה זמן הגנה זו נמשכת, הניסויים שבדקו זאת בחיסון בדקו מתן של שתי מנות. המנה השניה שניתנת כ-21 יום לאחר הראשונה מאפשרת שימור של הזיכרון החיסוני, ושיפור ההגנה. אל תפספסו את המנה השניה ואל תדחו אותה.

41 תגובות

  • אהרון

    שלושה ימים לאחר חיסון שני

    שלושה ימים לאחר חיסון שני נחשפתי לחולה קרונה מה עלי לעשות והאם אני יכול להידבק או להדביק

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    עקרונית כן, עדיף שתתייעץ עם מוקד משרד הבריאות

  • אירית שראל

    נוגדנים

    עשרה ימים אחרי החיסון השני, אם לא נמצאים נוגדנים בבדיקה סרולוגית, מה המשמעות

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי
    קודם אני ממליץ לוודא שהקיט שבדקו אותך איתו מתאים לחיסון קורונה, שנית הנוגדנים הם לא המדד היחיד ליעילות החיסון. אם זה הקיט המקובל כיום אני ממליץ לך להתייעץ עם הרופא המטפל שלך.

  • שירי

    מניקה +פוריות

    שלום, אני מניקה תוניקת בת שנה, האם מסוכן עבורי להתחסן? כמו כן בטוח אין פגיעה בפוריות? תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    לגבי נושא הפוריות, אין כיום שום ראיות או מנגנון ביולוגי סביר שמעיד על פגיעה אפשרית בפוריות, ואם היתה סכנה היינו רואים בעיות פוריות אצל נשים שנדבקו בקורונה מה שלא קרה. לגבי ההנקה, ההמלצה כיום היא כן לאפשר לנשים הרות או מניקות להתחסן. על כל פנים אנחנו ממליצים להתייעץ עם הרופא המטפל שלך בשביל להיות בטוחה.

  • משה

    הדבקה אחרי חיסון ראשון

    נדבקתי כחמישה ימים לאחר החיסון הראשון כמעט ללא סימפטומים. אומרים שלא צריך לבצע את החיסון השני והשאלה שלי היא האם זה בגלל שהחיסון השני מיותר או בגלל שהוא עלול להזיק?

  • גולדי

    מצטרפת לשאלה

  • בוקריס שאול

    כמה זמן יש טכנולוגיה .

    כמה זמן יש טכנולוגיה לשיטה שבו .מיצרים חיסנון לקורונה .אם יש חיסונים אחרים שפועלים באותו שיטה

  • רחל

    חוסר ב g6pd

    האם יש מגבלה להתחסן אם ידוע על חוסר באנזים g6pd?

  • דור

    לא

    לא. תקראי, כתוב באתר של כללית בעמוד על החיסון.

  • עמיר

    מרווח הזמן בין שתי מנות החיסנים - פייזר

    בשל טעות (בדיוק עברי מקופת חולים אחת לאחרת ולא הבינו שחדשה שכבר קיבלי את המנה הראשונה) קיבלתי את המנה השניה לאחר 18 יו ולא לאחר 21 יום או יותר. מה המשמעות של הענין?? האם אני מחוסן?? האם עלי לקבל שוב את המנה השניה - וממי?? האם בדיקה סורולוגית תוכל להשיב על כך?? תודה!

  • אבל ברנד

    כמה מכילה מנת חיסון -כמה CC

    איך 5 מנות לבקבוק - הוא נראה פיצי?

  • מילי

    מרווח הזמן בין שתי מנות חיסוני פייזר

    האם טווח זמן שעולה על 21 יום (28 לצורך העניין) פוגע ביעילות החיסון?

  • יעל

    משתתפי המחקר

    קראתי שיותר ממאה אנשים עזבו באמצע המחקר ופייזר לא טרחה להסביר מדוע.
    אולי חלו בקורונה אולי היו להם תופעות לוואי קשו, אולי נפטרו. מה ידוע לך על זה?

  • צביקה קרני

    מהו שיעור החיסון לאחר מתן

    מהו שיעור החיסון לאחר מתן הזריקה הראשונה על פני שלושת השבועות עד לקבלת הזריקה השניה, דהיינו, האם לאחר יום, שבוע, שבועיים יש רמה כלשהי של חיסון או שמא המתחסן אינו מחוסן כלל עד מתן הזריה השניה? אפשר גם להוסיף ולשאול את אותה השאלה על רמת החיסון לאחר ה=מתן המנה השניה של החיסון

  • מלי

    כיצד נדע שפיתחנו נוגדנים לאחר קבלת החיסון?

    האם יהיו בדיקות סרולוגיות בקופות החולים שיבדקו האם אכן פיתחנו חסינות? הרי בתהליך בדיקת החיסון עקבו אחרי המחוסנים ובדקו מי נדבק בקורונה מול קבוצת הפלצבו, לדעתי זה לא מבחן נכון, יתכן שהאנשים (במיוחד מבוגרים) פשוט לא שהו בקרבת חולי קורונה ולכן לא נדבקו ולא בגלל שהחיסון יעיל, אנשים בקבוצות סיכון שיקחו את החיסון וירצו לדעת האם הם אכן מוגנים, כיצד הם יוכלו לבדוק זאת?
    תודה

  • עדן

    איך נותני המידע מתמודדים עם ביקורת על פייזר?

    https://youtu.be/WFr_J0Qqwb8
    דר מיכל הרן נותנת מידע שקשה להתמודד איתו..

  • אנונימי

    ד״ר הרן כבר עומתה עם הרבה מאד

    ד״ר הרן כבר עומתה עם הרבה מאד אי דיוקים באימונולוגיה בסיסית. גדולי האימונולוגים בארץ כבר העמידו אותה על טעויותיה. מעבר לכך, אם שמץ ממה שהיא טוענת היה נכון, אזי *כל וירוס* היה גורם למחלה אוטואימונית.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    עמותת מדעת פרסמו פוסט בו הם עברו על כל הטיעונים של ד"ר הרן והפריכו אותם
    כל טוב

  • אדוה

    האם החיסון יגרום לפירוק תאי שריר?

    שלום רב,
    אם החיסון נכנס לתאי שריר. מקום ההזרקה. ויבטא את החלבון של הנגיף. מערכת חיסון תתקוף הרי זה לא רק יצירת נוגדנים?
    בטח תהיה תגובה תאית נגד התא המוזר ואז בעצם התא ימות?
    האם זה לא יגרום לנסק לתאי שרירי?

  • אפרת

    תופעות לואי

    הי,
    מהן תופעות הלואי שיכולות לצוץ לאחר החיסון ?
    האם זה הגיוני, שהן ישארו גם שבועיים ויותר לאחר הזרקת המנה הראשונה ?

  • אנונימי

    האם החיסון יהיה אפקטיבי על

    האם החיסון יהיה אפקטיבי על המוטציה החדשה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    את זה נגלה בימים או שבועות הקרובים, ההנחה היא שכן.

  • אנונימי

    האם הניסוי יהיה אפקטיבי על

    האם הניסוי יהיה אפקטיבי על מוטציית הקורונה החדשה? אם לא האם זה אומר שאנו מתחילים את כל המחקר מחדש?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    גם אם יקרה תרחיש קיצוני בו אוסף של מוטציות יהפכו את החיסון ללא יעיל, אנחנו לא נחזור לנקודת הפתיחה. החיסונים שאושרו עד כה ניתנים לעריכה יחסית בקלות, וככל הנראה לא יצריכו בדיקה מחדש בשלושת השלבים אלא בתהליך מקוצר בהרבה.

  • יבגניי

    קרוב למיליון מחוסנים ברוסיה

    קרוב למיליון מחוסנים ברוסיה משתי חיסונים הראשונים בעולם.יעילות 94%."לא נבדק עיי' גורמים בלתי תלויים"-זה אומר מתחרה בפייזר וזה לא מקובל לאח הגדול מוושינגטון.ד"ש חם מפוטין).עד עכשיו נאלצנו לקנות נשק,שהוא לא אכי טוב בעולם,מהיום ממשיכים לקנות חיסון,שהוא לא הטוב מכולם....חברים לנצח as well))

  • עפרה

    אתה מסכים שהבירוקרטיה הרוסית בעייתית?

    אין ספק שיש העדפה בישראל לתוצרת ארה"ב ושיש בעייתיות עם זה ששיקול כלכלי מתערב בשיקול בריאותי.
    אבל במקרה הזה, בדיוק כמו עם הדיווחים ה"מהונדסים" על מספרי החולים והמתים, יש בעיה גם בדיווחי ובשמירה על פרמטרים מדעיים במחקר הרוסי. לשיטתך הגרפים של התחלואה ברוסיה היו צריכים לרדת דרמטית...זה לא המצב.

  • אנונימי

    המלחמה הקרה בגרסת המאה ה 21

  • בוחבוט

    בוחבוט

    אתה מוזמן לקחת חיסון רוסי, רכב רוסי וגם את פוטין שמחסל כל מתנגד וכל מי שרוצה לחשוף עליו את האמת והוא היטלר של דורנו שמחמש את כל אויבי ישראל ורוצחי ההמונים של דורנו- קח אותם מתנה בקיצור קח כרטיס למוסקבה ואולי תיעלם באיזה גולאג או גרוע מזה עם השטויות שאתה ומעריצי פוטין-היטלר של דורנו מקשקשים

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    זה אומר שהרוסים לא הגישו לאף רשות מערבית לבדיקה ולא פרסמו נתונים לביקורת. אולי החיסון שלהם טוב כמו שהם אומרים אבל לא ניתן יהיה לדעת (או לאשר) עד שלא יוצגו מלוא הנתונים כפי שפייזר ומודרנה עשו.

  • נופיק

    עוד ארוכה הדרך

    הוירוס כבר פיתח מוטנטים ולכן החיסון יהיה יעיל באופן חלקי וזמני. כפי שהחיידקים למדו להתגבר על אנטיביוטיקה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    החיים הם מירוץ חימוש, אבל חשוב לזכר שהיעד שנבחר לחיסון הוא חלבון שאחראי על ההדבקה. שינוי משמעותי בחלבון הזה ישפיע גם על יכולת ההדבקה. מה שטוב בחיסוני RNA וחיסוני DNA הוא שהשינוי שלהם מאוד קל.

  • אנונימי

    מניעת הדבקה

    הי, כתבתם ש"ניסויים שנעשו על חיות הראו שקופים שחוסנו היו עמידים בפני הדבקה בנגיף ולכן גם לא יכלו להפיץ אותו הלאה" הכוונה בפייזר או מודרנה או שניהם?

  • ורדה שביט אוחיון

    אישור fda ולחץ פוליטי

    בסוף אוגוסט רשם דר גל חיימוביץ שנראה שה FDA נתנו אישור לשימוש בטיפול חירום בפלזמה בגלל לחץ פוליטי, למרות היעדר עדויות מספיקות בקורת עמיתים וכיוב... האם יש דרך לדעת שזה לא כך גם כעת, באישור החיסון?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    ה-FDA נהג פה בשקיפות ופרסם את מלוא הממצאים מראש לשיפוט של הקהילה המדעית ולמעשה גם של הציבור כולו. אנחנו רואים גם שהרבה רשויות בריאות אחרות בעולם אישרו את החיסונים.

  • אל

    חבל שאתר שהיה מדעי והיה עוגן

    חבל שאתר שהיה מדעי והיה עוגן בעולם של פייק ניוז התדרדר בתקופת הקורונה לפייק ניוז הכולל לכל הפחות אי דיוקים. יש כאן המון נתונים שנובעים מפרשנות אישית ואינם מדויקים, הסבר מאוד כללי ולא מפורט, הרבה מידע מהליך הניסויים לא מדויק והרבה מידע על המחלה עצמה לא מדויק. אני בעד החיסון, אבל להגיד באותה נשימה שעדיין לא יודעים השפעות ארוכות טווח למשל אבל שהן לא מסוכנות מהנגיף זה לא עובדה זה משהו שאתם מנחשים. הנגיף לא מתבטא במספיק אחוזי תמותה כדי להיקרא נגיף קטלני. לא ברור בכלל מה הכוונה כשאתם אומריםשלא ידוע אם החיסון מגן מהידבקות בנגיף, הנגיף נכנס לגוף ככה או ככה המערכת החיסונית פשוט מוכנה לתקוף אותו יותר מהר, המחלה זה כאשר וירוס מספיק להתרבות לכמות מסוימת בגוף כתוצאה מפעילות לא מהירה מספיק מצד המערכת החיסונית ואז זה מוגדר שאתה חולה ונדבקת ואת זה הראו שחיסונים מונעים ב95 אחוזים. יש עוד המון המון אידיוקים ופרשנות שחבל שהם כאן. אני לא יודעת אם זה נובע מכך שהכותב לא מנוסה, ניסיתם להוציא אותה מהר, אתם מנסים לפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר ולהסביר לו את המצב או שאתם פשוט רוצים שאנשים ירוצו להתחסן ללא קשר לנתונים אמיתיים. בכל מקרה כאשר ynet מדייקים יותר בעובדות מדעיות מכם הייתי עושה בדק בית רציני.

  • בוחבוט

    בוחבוט

    וואלה? את זה אתה כותב כפרופסור לפתפותי ביצים ובלבול מוח אולי תפרסם בעצמך מאמרים גאון

  • אנונימי

    תגובה יפה ומעוררת מחשבה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי
    לגבי נושא ההדבקה, יש חיסונים שמונעים תחלואה אבל לא מונעים הדבקה כמו החיסון המומת לפוליו. יכול להיות שזה המצב פה, יכול להיות שלא, נגלה בעוד מספר חודשים.

  • ARYEG

    מעולה!!!

    ד"ר גרטי, כל הכבוד! הסבר מפורט אך ברור מאוד ומתייחס לכל הנקודות החשובות!