למרות המקורות המוסמכים לכאורה לדברים, בפועל אין שום ראיות לכך שחיסוני הקורונה, או נגיף הקורונה עצמו, גורמים לעקרות

בתחילת החודש העלו בכיר לשעבר בחברת פייזר ורופא גרמני טענה שעשוי להשתמע ממנה שהחיסון שפיתחה החברה נגד נגיף הקורונה SARS-CoV-2 מוביל לעקרות. במבט ראשון הטענה עלולה להיראות משכנעת, שכן היא קשורה למבנה החלבוני של הנגיף, אך בפועל היא משוללת כל יסוד. מבדיקתה עולה מעבר לכל ספק סביר כי חיסוני הקורונה, כמו גם נגיף הקורונה עצמו, אינם פוגעים בפוריות.

הטענה מבוססת על דמיון שטחי שקיים בין חלבון ה-Spike של נגיף הקורונה, שבו מתמקדים החיסונים, לבין חלבון המצוי על דפנות תאי השליה. כדי להבין את הטענה ואת השגיאות הטמונות בה, עלינו להבין תחילה את גרעין האמת שלה, ובמקרה הזה מהו החלבון הזה ואיך מערכת החיסון שלנו מזהה גורמים זרים.

שכבת הגנה על העובר

במהלך התפתחותם נוצר סביב עוברים אנושיים איבר גוף זמני שנקרא שליה. תפקיד השליה כפול – עליה להוביל חומרים מזינים מהאם אל העובר, אך גם לבודד אותו מגוף האם. הבידוד הזה מתאפשר בזכות כמה גורמים, ביניהם מבנה השכבה החיצונית ביותר של השליה, המכונה סינסיציוטרופובלסט (Syncytiotrophoblast).

בניגוד למרבית רקמות הגוף, השכבה הזאת אינה מורכבת מתאים נפרדים, אלא בנויה כמעין תא יחיד בעל גרעינים מרובים. המבנה הזה מכונה סינסיציום, והוא מצוי בעוד כמה רקמות בגוף, ביניהן השרירים. מאחר שהתאים מאוחים יחד, אין כל מרווח ביניהם וכך העובר אוטם את השליה מסביבת הרחם המקיפה אותה.

אחד מהחלבונים המעורבים בבניית שכבת ההגנה הזאת של השליה הוא הסינסיטין-1 (Syncytin-1). החלבון אחראי על איחוי התאים הדרוש ליצירת שכבת הסינסיציום העוטפת את השליה, ובלעדיו היווצרות השליה תיפגע וחיי העובר יהיו בסכנה. מעבר לכך, מאחר שמדובר בשכבה החיצונית ביותר של השליה, היא באה במגע ישיר עם מערכת החיסון של האם, ואף ידוע על מחלות אוטואימוניות מסוימות שבהן מערכת החיסון של האם פוגעת בסינסיציום ועלולה להוביל למות העובר ברחם.

צפירת הרגעה 1: התגובה החיסונית לנגיף לא פוגעת בשליה

לכאורה, אם כן, אפשר לחשוב שהתגובה החיסונית של הגוף לנגיף הקורונה או לחיסון נגדו עלולה לפגוע גם בחלבונים דומים, כגון סינסיטין-1. בפועל הסכנה אינה קיימת, בשל שילוב של כמה סיבות, שקשורות בחלקן לאופיו של הנגיף, ובחלקן האחר לאופן שבו מערכת החיסון שלנו פועלת.

התגובה החיסונית נגד נגיף הקורונה הפראי עצמו חזקה בהרבה מתגובת הגוף לחיסון מלאכותי. לפיכך, אם יצירת נוגדנים לנגיף הקורונה הייתה פוגעת בפוריות האישה, היינו מצפים לראות את התופעה הזאת בראש ובראשונה בקרב נשים שחלו בקורונה או שהחלימו ממנה. ועם זאת, אף שהצטברו כבר עשרות מיליוני חולים מאובחנים בכל רחבי העולם ותסמיני המחלה נחקרו בהרחבה, אין עד כה  כל ראיה לכך שהתחלואה בקורונה מביאה לעלייה בשיעור ההפלות או גורמת נזק כלשהו לשליה. 

חיסוני הקורונה בטוחים, הם אינם מובילים לפגיעה בשליה. אישה בהיריון מחזיקה מסכה | צילום: PH888, Shutterstock
חיסוני הקורונה בטוחים, הם אינם מובילים לפגיעה בשליה. אישה בהיריון מחזיקה מסכה | צילום: PH888, Shutterstock

צפירת הרגעה 2: התגובה החיסונית לא פוגעת ישירות בשליה

מה בנוגע לאפשרות שתאי מערכת החיסון עלולים להתבלבל ולתקוף את השליה ואת העובר המתפתח? כאן עלינו לזכור שמערכת החיסון יודעת היטב להבדיל בין תאי הגוף לבין פולשים חיצוניים. במקרה של איום חדש, מערכת החיסון הנרכשת מתגייסת להגיב אליו, ובמיוחד תאי בדם הלבנים שנקראים תאי B ותאי T, שמסוגלים לזהות איומים וליצור זיכרון חיסוני מתמשך נגדם. היכולת הזאת מבוססת על קולטנים ייעודיים המצויים על צידם החיצוני של תאי מערכת החיסון, שמאפשרים להם לזהות מרכיבים ספציפיים בחלבון של מחולל המחלה.

כמו כל החלבונים, גם חלבוני הקורונה מורכבים משרשראות של חומצות אמינו, שהן אבני הבניין הבסיסיות של כל החלבונים בטבע. מאחר שבחלבון ה-Spike של הנגיף ובסינסיטין האנושי קיימים רצפים קצרצרים זהים של חומצות אמינו, התעוררה הטענה שנוגדנים נגד האחד ייפעלו גם נגד השני. אולם בפועל הדמיון בין החלבון הנגיפי לסינסיטין קלוש בלשון המעטה. כל אחד מהחלבונים מורכב ממאות חומצות אמינו – כמעט אלף בחלבון הנגיפי, ואין כמעט חפיפה ביניהם. רמת דמיון נמוכה להפליא, עד כדי כך שכלים להשוואת חלבונים, כגון תוכנת BLAST, מפספסים אותה לגמרי.

כדי לאתר אותה נחוצה השוואה "טיפשה" בין רצפי החלבון. מדוע טיפשה? משום שחלבונים הם יותר מאשר סך חומצות האמינו המרכיבות אותם. כלי ההשוואה המשוכללים משווים לא רק את הרצף, אלא גם את המאפיינים הכימיים והצורה הצפויה של החלבון. מעבר לכך, הקולטנים של תאי ה-B וה-T מבוססים על רצפים ארוכים יותר, של שמונה חומצות אמינו לפחות, ומכאן שגם דמיון של חומצות אמינו אחדות לא יספיק. יש לזכור שכל שינוי זעיר בהרכב החלבון יכול לשנות באופן מוחלט את תפקודו ואת המבנה שלו.

סמכות מקצועית?

מעבר לטיעונים המדעיים, הטענה נשענת במידה רבה על זהות מפרסמיה: מייקל יידון (Yeadon), שהיה בכיר בחברת פייזר עד שנת 2011, והרופא הגרמני וולפגנג וודארג (Wodarg). עם זאת, לשניים יש בעברם שלל אמירות בעייתיות וחצאי אמיתות. ראשית, יידון אינו קשור כלל לחברת פייזר, שכן הוא חדל לעבור בה לפני קרוב לעשר שנים. במהלך המגפה הנוכחית הוא ניפק שלל אמירות שגויות, ביניהן הקביעה חסרת השחר כי "מגפת הקורונה הסתיימה", ואילו וודארג טען ללא ביסוס כי "מגפת הקורונה אינה חמורה יותר משפעת".

אם כן, בדומה למרבית הטענות המועלות בחודשים האחרונים בנוגע לחיסוני הקורונה, גם הטענה הנוכחית מופרכת מהיסוד, למרות גרעין עובדתי מסוים שעליו היא מבססת את טענותיה. חיסוני הקורונה שמחכים כעת לאישורן של רשויות הבריאות בעולם מבוססים על טכנולוגיות אמינות ובטיחותם הוכחה במבדקים נרחבים במיוחד.

 ייעוץ מדעי: עמותת מדעת.

בהכנת הכתבה נעזרנו ברשומה "Are COVID-19 Vaccines Going To Cause Infertility?" מהבלוג של אדוארד נירנברג (Edward Nirenberg). השימוש בה נעשה באישורו של נירנברג.

 

47 תגובות

  • מוטי

    היי ספיר - תוכל לחדש לינקים שבורים?

    ספציפית, הג'וב לBLAST בuniprot כבר לא קיים. יש אפשרות להריץ מחדש (ואולי שם לבקש מהם שישמרו אותו לפרק זמן ארוך יותר)?
    תודה

  • ישראלי

    למה לא עשו ניסיון בבעלי חיים

    למה לא עשו ניסיון בבעלי חיים לפני שהם מנסים על בני אדם?

  • ספיר חבושה-לאופר

    בדקו על עכברים, חולדות וקופי רזוס

    שלום רב,
    בסיכום הניסויים הקליניים של חברת פייזר מוזכר שהחיסון נבדק הן טוקסיקולוגית (המינון הראוי), והן מבחינת השפעה על ההתפתחות ויכולת הרבייה על עכברים, חולדות וקופי רזוס. בנוסף, אפקטיביות החיסון נבדקה גם היא על קופי רזוס (שהם פרימטים, כמונו). סך הכל בוצעו ארבעה ניסויים נפרדים על בעלי חיים טרם הניסוי המקורי על בני אדם. מוזמן לקרוא את סיכום הניסויים של פייזר (עמוד 12, טבלה 1) https://www.fda.gov/media/144246/download

  • אנונימי

    חובת ההודאה

    יישר כח!
    מחזק את ידיכם! אתם עושים עבודת קודש.
    הכתבה הזאת עזרה לי מאוד!
    בנוסף היא נתנה לי תשובות לכל הטענות נגד החיסון!
    ממש תודה!!!

  • משה

    הצליחו לערבב אותך, רק העתיד

    הצליחו לערבב אותך, רק העתיד יגיד, אל תמהר לקבל, זה ממש על קרן הצבי, מי יפצה אותנו אם הם טועים. בשביל זה עושים מחקרים ועכשיו עדיין הכל ניסיוני.

  • מילצקי אסתר

    בקיצור האם כדי להתחסן נגד הקורונה כשמתכננים הריון?

    מדוע לאחרונה אני שומעת מכול מיני רופאי נשים מוסמכים לחכות עם החיסון ולא לקחת אותו?

  • ספיר חבושה-לאופר

    מומלץ להתיעץ עם רופא

    היי אסתר,
    בכל מקרה בו יש לך ספק אם עלייך להתחסן, מומלץ לפנות לרופא.
    רק בריאות,
    ספיר.

  • דניאל

    מתלבט לפני חיסון

    שלום.
    מכל החומר שחיפשתי לגבי חיסון פייזר לא מצאתי תשובה לשאלות הבאות:
    - כמה זמן שוהה החיסון בגוף ?
    - האם קיים לחיסון מנגנון 'ניטרול עצמי' כך שבמידה ולא יושמד ע"י מערכת החיסון - לא יוכל להמשיך ולשלוח RNA לנצח ?
    - האם קיים סיכון (אפילו תיאורטי) לבעלי בעיות אוטואימוניות (לאו דווקא על רקע אלרגי) כמו: דרמטיטיס, ויטיליגו, IBS וכו' ?
    - האם לאנשים בעלי נטייה לדלקתיות (CRP גבוה) לסיכון תופעות לוואי קשות יותר ?
    - היכן ניתן למצוא מידע מרוכז על אנשים שהתחסנו ברחבי העולם בדגש על כאלה עם בעיות במערכת החיסון ? תודה.

  • ספיר חבושה-לאופר

    תשובות רבות

    היי דניאל,
    אנסה לענות כאן על שאלותיך, אך אומר מראש בכל מקרה של אי וודאות אמליץ להתייעץ עם רופא.
    - החיסון מורכב מ-mRNA, שהיא מולקולה מאד לא יציבה ונוטה להתפרק למרכיביה במהירות. בשל כך, הוא שוהה בגוף זמן מועט מאד (עד שלושה ימים), ואינו נע בתוך הגוף, אלא נותר במקום ההזרקה, כמו גם נע לבלוטת הלימפה הקרובה. בשל כך הרכיב העיקרי של החיסון למעשה יפסיק להתקיים בתוך שלושה ימים. מוזמן לקרוא עוד במאמר הבא https://www.nature.com/articles/s41551-019-0378-3 - בנוגע לבעיות אוטואימוניות - האיגוד הישראלי לראומטולוגיה פרסם נייר עמדה ובו הוא ממליץ לחסן חולים במחלות אוטואימוניות בחיסון לקורונה, כמו גם בחיסונים אחרים. מסמך העמדה גם מזכיר שמחלות אוטואימוניות מסויימות מעמידות את החולים בהן בקבוצת סיכון לקורונה, כך שהחיסון מומלץ כפליים. ראוי לציין שהמסמך מזכיר גם שהסיכון המרכזי הוא שיעילות החיסון תפחת, זאת עקב תרופות דיכוי חיסוני: https://cdn.doctorsonly.co.il/2020/12/GUIDELINES-COVID-19-HEBREW-20.12.2... - מידע על מחוסנים: משרד הבריאות פרסם מצגת ובה מידע ראשוני אודות המתחסנים, עם זאת, אין שם מידע על חולים במחלות חיסוניות. https://www.gov.il/BlobFolder/news/12012021-03/he/NEWS_Corona_meeting-1-... רק בריאות!
    ספיר.

  • ספיר חבושה-לאופר

    לינקים פעילים:

    מסמך העמדה של האיגוד הראומטולוגי: shorturl.at/bfjtU
    מצגת משרד הבריאות: shorturl.at/gACJ2

  • שמואל

    מה עם עקרות בגברים?

    על מה מתבססות השמועות בדבר גרימת עקרות בגברים או ירידה בפוריות על ידי החיסון?

  • ספיר חבושה-לאופר

    רק שמועות לעת עתה

    היי שמואל,
    תודה רבה על תגובתך.
    השמועה הנ"ל מבוססת על מחקר מצומצם מאד, שסקר נתיחות לאחר המוות במספר חולים, והראה שנגיף הקורונה עשוי להימצא גם באשכים. עם זאת, עד עתה לא נמצאו עדויות הקושרות את ווירוס הקורונה לירידה בפוריות הגברית. מוזמן לעיין במחקר המקיף הנ"ל שפורסם בנובמבר:
    https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fphys.2020.574761/full
    חשוב לזכור שהחיסון עצמו לא מקושר בשום אופן לפוריות הגברית (או הנשית לצורך העניין). בנוסף לכך, ה-RNA שמוזרק בחיסון אינו נודד בגוף, ונשאר באתר ההזרקה ובבלוטת הלימפה הקרובה, כך שרכיבי החיסון לא מגיעים לאיברי הרבייה כלל.
    https://www.nature.com/articles/s41551-019-0378-3
    יום טוב!
    ספיר.

  • מעין

    חיסונים וחיסוני קורונה

    היי לך,
    אני מזמין אותך לעזור במחקר שאני עורך. המחקר מיועד לגילאי 18 שנים ומעלה, מתוכנן לבדוק את עמדותיך בנושא לחיסונים באופן כללי ובנושא חיסוני קורונה בפרט.
    השאלון לוקח כ-8 דקות.
    תודה רבה על הכל,
    מעין
    לינק לשאלון
    https://www.imkforms.com/Forms/zform_31341608448272

  • מינה ארינוס

    שלום רב

    שלום רב
    אודה על התייחסותך לבלוג של דר' מיכל הרן , המטולוגית, המעלה חשש מפני התפ
    תחות מחלה אוטואימונית כתוצאה מתגובת מערכת החיסון לחלבוני התא השריר המצויים סמוך לחלבון הקורונה המוצג על דופן התא.

  • ספיר חבושה-לאופר

    מדעת ענו טוב ממני

    מינה שלום,
    תודה רבה על תגובתך!
    מדעת התייחסו לפוסט הנ"ל בכתבתם כאן:
    http://midaat.org.il/articles/diseases/covid19/corona-vac-autoimmune-rum... בקיצור נמרץ - הטענה אינה מבוססת ומכילה חלקים שגויים לחלוטין.

  • מינה ארינוס

    תודה רבה לך על התשובה המהירה

    תודה רבה לך על התשובה המהירה מינה ארינוס

  • עופר

    המלצות חברת פייזר

    היי, קראתי במספר כתבות שחברת פייזר המליצה שלא לחסן נשים בהריון, נשים מניקות ונשים שמתכננות להיכנס להריון.
    לגבי שתי האוכלוסיות הראשונות, הבנתי שהן פשוט לא נכללו בקבוצת הבקרה של השלב השלישי. אבל, כמה שאלות:
    1. מה הכוונה של פייזר בנשים שמתכננות להיכנס להריון? כל אישה שאולי תרצה להביא ילד בכל טווח זמן שהוא בעתיד? ויותר חשוב, על בסיס מה מבוססת האזהרה הזו?
    2. למה מתייחסים בצורה שונה בקבוצת הבקרה לנשים בהריון אם לפי הידע המדעי שנצבר עד כה אין שוני ביניהן לקבוצות אחרות?

  • ספיר חבושה-לאופר

    מומלץ להתייעץ עם רופא

    היי עופר,
    ההנחיה הנוכחית היא לא לחסן נשים בהריון, שכן הן לא נכללו בניסויים הקליניים. בנוגע לנשים המתכננות היריון, מוטב להתייעץ עם רופא המשפחה או רופא נשים.
    ההתייחסות לנשים בהיריון שונה עקב עקרון הזהירות המונעת, עד שייצטברו נתונים מספיקים על התחסנות בקבוצה זו.

  • גליה

    למרות זאת, איגוד המיילדות

    למרות זאת, איגוד המיילדות והגינקולגיה החליט בתחילת השבוע שהוא ממליץ לנשים בהריון, מיניקות, וגם לנשים בטיפולי פוריות להתחסן. כיצד הסתירה הזאת מתיישבת עם מה שכתבת כאן? האם יתכן שבעצם הקריאה הפתאומית לאוכלוסיות אלה להתחסן, מתבצע עליהן הניסוי כאן ועכשיו? אשמח לתשובה מדעית ליישוב הסתירה הצורמת הזאת. תודה

  • ספיר חבושה-לאופר

    סיכון מול סיכוי

    היי גליה,
    תודה על תגובתך.
    בעת כתיבת הכתבה, הנחיית משרד הבריאות הייתה שלא לחסן נשים בהיריון, זאת עקב מחסור במידע מספק. למעשה, מספר ימים לפני תגובתך, זו הייתה עמדתו הרשמית של משרד הבריאות:
    https://govextra.gov.il/media/30093/pregnancy-covid19-vaccine.pdf
    עמדה זו השתנתה ב-21.12, והסיבה המרכזית הייתה שלמרות שווירוס הקורונה אינו מסוכן לעובר או לפוריות, הוא עשוי להוות סיכון לנשים בהריון. מעבר לכך, מאחר שנכון לעכשיו אין עדויות לכך שהחיסון מעמיד בסיכון נשים הרות, או אף מגיע לעובר, הוחלט להמליץ על חיסונן.
    https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/epidemiology/td/docs/365_Cor...
    בעיניי, ההסבר לשינוי העמדה המהיר הוא האיזון בין שני העקרונות - הזהירות המונעת מצד אחד, ומהצד השני הסכנה שמציב ווירוס הקורונה זאת למרות שלא ידוע לנו על סכנה מחיסון הקורונה עצמו, או כל חיסון אחר לצורך העניין.
    ואם לצטט את ממסמך משרד הבריאות:
    "אין סיכון ידוע על מתן תרכיב מומת, רקומביננטי, או טוקסואיד בעת הריון או הנקה. מכיון שחיסונים מומתים אינם מתרבים, הם אינם מסוגלים לגרום לזיהום באם, בעובר או בתינוק. טרם בוצעו ניסויים קליניים על חיסונים בטכנולוגיות mRNA בקרב נשים הרות או נשים מניקות." בריאות טובה!
    ספיר.

  • גליה

    מדוע אתה לא עונה?

    האם מותר לך להגיב רק על מה שנכלל בדף המסרים המסודר של קמפיין הנדסת התודעה "לכו להתחסן"?

  • רועי

    תודה רבה על המידע!

    בת הזוג שלי תיאלץ להתחסן בימים הקרובים במסגרת עבודתה כמטפלת בנוער בסיכון, עם הגעת הגל הראשון של החיסונים לישראל. שנינו היינו לחוצים לקראת החיסון והכתבה הזו הרגיעה אותנו מאד. תודה רבה על המידע, יישר כח.

  • מימי

    השתגעתם??

    צריך לחכות לה ו כ ח ה כדי לא להתחסן???????????????????????

  • יוסי שמיל המטריל

    יש לי שאלה פשוטה : למה אי

    יש לי שאלה פשוטה : למה אי אפשר לראות תווית של חיסון קורונה - דהיינו תווית רכיבים מלאה?
    זה סודי?

  • ספיר חבושה-לאופר

    הרכיבים פורסמו על ידי ה-FDA

    היי יוסי,
    ה-FDA פרסם את רשימת הרכיבים של החיסון של פייזר, אתה יכול לראותה כאן (עמוד 2 כותרת רביעית):
    https://www.fda.gov/media/144414/download
    באופן כללי הרכיבים מתחלקים למספר קבוצות: הרכיב הפעיל (הלוא הוא ה-RNA), שומנים שעוטפים אותו, מלחי נתרן שמייצבים את ה-RNA וסוכרים.

  • יהודית

    מה זה rna?? מה משמעות המילים

    מה זה rna?? מה משמעות המילים האלו. ומה המטרה שזה נימצא בחיסון?

  • דורון

    רוורס טרנסקריפטז

    אהלן, יש לי כמה שאלות.
    1. האם ישנה אפשרות שבזמן הזרקת החיסון, יהיו בתאים המקבלים חלבוני רוורס טרנסקריפטז בדמות רטרוטרנספוזונים או כתוצאה מהדבקה ברטרווירוס לא ידוע(לא HIV, HBV או HTLV-1) שיכולים בטעות לשעתק בחזרה את הmRNA של חלבון הspike לDNA ואף אולי להכניסו לגנום באזורים לא מקודדים או לאזורים שחלילה יגרמו להתמרה סרטנית? 2. האם ישנה אפשרות שהmRNA של חלבון הspike יגיע בטעות למיקרוביום שלנו ויהווה אלמנט גנטי נייד ואנוכי שהחיידקים שלנו ינצלו לטובתם(או שלא לטובתם) ויגרמו לביטוי מוגבר של החלבון שאולי עלול לגרום לתופעות לוואי קשות יותר עקב הייצור המוגבר ולאוו דווקא מיידית בשבועות לאחר החיסון אלא דווקא בטווח זמן ארוך יותר של חודשים ואף שנים מתוך ההנחה שאם חיידקים מהמיקרוביום שלנו אכן ירכשו את הmRNA הנ"ל, הם לא בהכרח יבטאו אותו מיד והוא יישאר רדום עד להופעת מספיק מוטציות באזור upstream אליו ליצירת פרומוטור שיגרום לרנא פולימראז של החיידק להתחיל לשעתק את mRNA הנרכש או לחלופין כתוצאה מאיזשהו סטרס לחיידק שיגרום לmRNA להפסיק להיות "רדום". 3. כתבתם שפייזר דיווחו על 11 נדבקים בקרב קבוצת הניסוי ו185 נדבקים בקרב קבוצת הפלצבו, מה שמעיד על כ94 אחוזי יעילות של החיסון. השאלה שלי היא האם פייזר לקחו בחשבון את הריחוק החברתי וזהירות היתר בה נוקטים רוב האנשים בעולם כרגע ובעת חיסונם של כ40 אלף הנסיינים. כיוון שאם לא, אז יכול להיות שישנה הטייה לכיוון מספר קטן יותר של נדבקים מלכתחילה כי אנשים מראש פחות יידבקו. במילים אחרות, האם פייזר ושאר החברות המפתחות חיסון נגד covid-19 בדקו את החיסון על אוכלוסיית אנשים שנמצאים באזור עם מקדם הדבקה גבוה. כביכול זה נשמע טריוויאלי, אבל החיסון הזה פותח מהר מהרגיל עוד בזמן שהמגפה משתוללת בעולם, אז זה גורם חשוב שיש לקחת בחשבון. תודה מראש,
    דורון.

  • ספיר חבושה-לאופר

    פריימר ספציפי

    היי דורון,
    אלו שאלות מצויינות, אני אנסה לענות עליהן כאן, אך אומר מראש שאלו נושאים גדולים מאד וכל תשובה שלי תכסה רק חלק מהמורכבות שלהם.
    בנוגע לשאלתך של אודות רוורס טרנספוזומים, יש כאן שני פתרונות אפשריים, הראשון הוא שרצף ה-RNA של החיסון חסר אתר ההכרה של רוורס טרנסקריפטאז, ולכן לא סביר שיוכל להיות משועתק ממנו בחזרה לגרעין. החלק השני הוא שגם אם ה-RNA היה משועתק לגרעין, אין לו יכולת מיוחדת לעורר התמרה סרטנית, לעומת כל RNA אחר של הגוף. כלומר, אין סיבה לחשוב שדווקא ה-RNA של החיסון, לעומת כל RNA אחר שכבר נמצא בתא, יעורר תגובה חיסונית עזה. מעבר לכך, ביטוי החלבון הנגיפי על פני התא כמו גם הצגתו למערכת החיסון על MHC תוביל להשמדת התאים שקיבלו אליהם את ה-RNA על ידי מערכת החיסון.
    מעבר לכך, ראוי לציין כי קיימות ראיות (חלקיות ביותר וראשוניות) כי נגיף הקורונה עצמו עלול להעביר רצפים שכאלה ל-DNA, ומכאן שהחיסון שלא כולל את הרצפים הנ"ל עדיף עליו בהרבה:
    https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/האם-נגיף-הקורונה-משנה-את-ה-dna-שלנו בנוגע לשאלתך אודות המיקרוביום - במחקרים שבוצעו אודות נדידת ה-RNA של החיסון בגוף, הוראה כי המולקולה נשארת בעיקר באתר ההזרקה, ונודדת לבלוטות הלימפה הקרובות בלבד, ככל הנראה בעקבות פעולת מנגנון הצגת האנטיגן של מערכת החיסון. מאחר שהחיסון מוזרק לשרירי היד, הסבירות שמולקולות RNA שכאלה יגיעו למיקרוביום נמוכה מאד. מה גם שחלבון ה-spike נועד לביטוי בתאי אדם, ולא סביר שיתבטא כהלכה בחיידקים או שמרים. מוזמן להרחיב על חיסון ה-RNA כאן:
    https://www.nature.com/articles/s41551-019-0378-3
    https://www.nature.com/articles/s41551-019-0399-y.pdf בנוגע לניסוי של פייזר - מדובר בניסוי "double blind". כדי לשמור עליו כך, החוקרים "פותחים" את המידע המתקבל בנקודות ציון שנקבעו מראש, במקרה זה, לפי כמות כלל משתתפי הניסוי שנדבקו במחלה. החיסון מופץ כרגע בהליך חירום, כאשר שלב הבדיקות השלישי טרם הסתיים, כך שאנו צפויים לקבל נתונים נוספים אודות ההדבקה בעתיד. הניסוי של פייזר בוצע בארה"ב, במספר רב של אזורים. ראוי לציין כי לאור ההבדלים בין קבוצת הבקרה לקבוצת הניסוי, אחוזי היעילות של החיסון הוכחו במידה רבה של מובהקות. מוזמן לראות את תוצאות הניסויים הקליניים המלאים כפי שדווחו ל-FDA על ידי פייזר עצמה כאן:
    https://www.fda.gov/media/144246/download

  • דורון

    תודה רבה

    תודה על התשובות המפורטות!

  • תומר

    מחלות אוטואימוניות

    שלום,
    כתבת במאמרך שהתגובה החיסונית לנגיף הפראי חזקה יותר מתגובה לחיסון מלאכותי. החיסון של פייזר מקודד על mrna גורם לגוף לייצר את התאים ה"זרים" ואז מערכת החיסון של הגוף תגיב בייצור מוגבר של תאי T.
    אז קודם כל זה לא סתם חיסון מלאכותי רגיל, לכן הטענה שלך לא נכונה..
    בנוסף, החיסון אמור לגרום לגוף לייצר את החלבון הזר, מה יקרה לכל אלה עם מחלות אוטו-אימוניות אצלם כבר קיים חוסר איזון בהתמיינות תאי TNF ALFA , איך לדעתך הם יגיבו לחיסון?

  • ספיר חבושה-לאופר

    תגובה מורכבת

    היי תומר,
    ראשית, תודה רבה על התגובה.
    החיסון של פייזר נועד לעודד תגובה חיסונית של מספר סוגי תאים, ביניהם תאי T. כפי שנאמר בכתבה, מדובר בטכנולוגיית חיסון חדשה, אך כזו שנבדקה באופן נרחב מאד.
    מבלי להתייחס למצב קליני ספציפי, אוכל להגיד כי כרגע החיסון לא ניתן לבעלי אלרגיות חמורות, כמו גם לבעלי מחלות אוטואימוניות. (TNF-a הוא ציטוקין, אחד מרכיבי התקשורת של מערכת החיסון, ולא סוג תאים).
    ראוי לציין כי כפי שהגוף לא מגיב כנגד כל חלבון "עצמי" אחר, אין סיבה לחשוב שהחיסון עצמו ייגרור תגובה אוטואימונית.
    במערכת החיסון יש מספר מנגנוני בקרה המונעים ממנה לתקוף חלבונים ומולקולות עצמיות של הגוף, אתה מוזמן לקרוא על כך עוד בכתבתנו:
    https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/נגד-עצמי-איך-מתפתחת-תגובה-אוטואימונית
    https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/החיילים-הקרביים-של-מערכת-החיסון

  • מתלבט

    שאלת המשך

    כתבת שהחיסון לא ינתן לבעלי מחלות אוטואימוניות. זה מידע בדוק? הוא לא מוזכר באף אחד מהפרסומים שראיתי של משרד הבריאות וקופות החולים.

  • ספיר חבושה-לאופר

    תיקון

    היי,
    נפלה טעות בתגובתי הקודמת. החיסון יינתן לבעלי מחלות אוטואימוניות.
    האוכלוסיות היחידות שלא יחוסנו בשלב זה הן ילדים, נשים בהריון, ובעלי אלרגיות חמורות.
    תודה רבה על החידוד.
    ספיר.

  • מתלבט

    זה כמובן מעלה את השאלה למה

    זה כמובן מעלה את השאלה למה הנחת כמובן מאליו שבעלי מחלות אוטואימוניות לא יחוסנו.

  • ספיר חבושה-לאופר

    שגיאה במקור

    היי,
    אחד המקורות בהם בדקתי הזכיר את הנושא, ועודכן לאחר מכן. מתנצל שנית על השגיאה.
    ספיר.

  • יש לי שאלה

    האם בדיקות הקורונה באמת מציגות תמונה אמיתית?

    שלום ספיר, יש לי שאלה שקשורה קצת לסטטיסטיקה ולמדגם מייצג. האם בדיקות הקורונה שמתבצעות בארץ אכן מייצגות תמונת מצב אמיתית של מספר או של אחוז החולים בישראל? הרי רוב אלו שהולכים לעשות בדיקות קורונה הם אנשים שהיו להם תסמינים כלשהם (שיעול, חולשה וכדומה) ולכן הם הלכו להיבדק, אז נגיד שמצאו ש 30% מהם חולים בקורונה, האם זה בהכרח אומר שגם 30% מתושבי המדינה נדבקו? הרי האנשים שהלכו לעשות בדיקה אינם מהווים מדגם מייצג של אזרחי המדינה, כי רוב האנשים שלא היו להם תסמינים לא הלכו בכלל להיבדק. מה דעתך על כך? זו שאלה שעד עכשיו לא מצאתי התייחסות אליה בשום מקום. אשמח לתשובתך, תודה מראש.

  • ספיר חבושה-לאופר

    תמונה מורכבת

    אהלן,
    הבדיקות המבוצעות בארץ אינן מדגם מייצג מדוייק, שכן חלק ניכר מהבדיקות מבוצע על אנשים שידוע שנחשפו לחולה מאומת, או שפיתחו סימפטומים בעצמם. דרך אחת לראות זאת היא העלייה באחוז המאומתי במהלך סוף השבוע, בו לא מבוצעות בדיקות סקר, אלא נבדקים רק סימפטומטיים ונחשפים חדשים.
    יכולנו לראות מדגם מייצג יותר בניסויי בדיקות נרחבים, אחד מהם בוצע בארץ בחודש אפריל בבית החולים הדסה על איגום דגימות. בעוד שיעור הבדיקות החיוביות היה 5% באותה תקופה, בקרב משתתפי הניסוי שיעור הבדיקות החיוביות היה רק 0.11%. https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2020.04.17.20069062v2.full.pdf שיעור הבדיקות החיוביות עדיין מספק לנו מדד טוב למידת התחלואה בארץ, שכן הוא מאפשר לדעת עד כמה הקורונה נפוצה בקרב אלו שנבדקים, גם אם התמונה אינה מלאה. בגלי תחלואה גדולים, ניכר שאחוז הבדיקות החיוביות עולה בהתאמה כך שהמדד עצמו יעיל.
    חג שמח!
    ספיר.

  • יש לי שאלה

    תודה רבה

    נראה מתשובתך שאכן אחוז הנדבקים שעליו מדווח באופן שוטף בחדשות אינו מייצג את מצב התחלואה האמיתי בארץ... זו ירידה חדה מאוד מ 5% נדבקים ל 0.11%... למרות שאני לא שייך לקבוצת מתנגדי החיסונים או למתכחשי הקורונה הייתי מעדיף לראות דיווח קצת יותר אובייקטיבי ואמין באמצעי התקשורת בלי לשחק עם הנתונים. לגבי ניסויי הבדיקות הנרחבים גם שם לדעתי המדגם לא מייצג את כלל האוכלוסיה משום שהרבה אנשים (בעיקר אלו שמתכחשים למגפה) מסרבים להיבדק מתוך אינטרס, כי הם יודעים שזה עלול להוביל לסגר והגבלות או כניסה לבידוד... אז גם שם לדעתי בפועל אחוז הנדבקים הוא כנראה משמעותית נמוך יותר.

  • אבי

    החדרת RNA לגוף שגורמת לתאים ליצר חלבון זר ... זה לא אקט מוטגני ?

    לפי ההסבר של החברה החיסון מייצר מוטציה בתאים של הגוף וגורם להם לייצר חלבון זר... האם לפי הגדרה של חומר מוטגני- החיסון הזה לא נחשב לחומר מוטגני ?
    האם המוטציה הזאת היא רק מקומית באזור ההזרקה או בכל הגוף ?

  • ספיר חבושה-לאופר

    לא מוטגנים כלל

    היי אבי,
    תודה רבה על התגובה!
    זו שאלה מצויינת, החיסון אינו מוטגני, שכן חומר מוטגני משנה את ה-DNA של התאים, בעוד החיסון אינו עושה זאת.
    החיסון למעשה גורם לתאי הגוף לייצר את החלבון באמצעות RNA, כך שבשום שלב אין שינוי בקוד הגנטי שלהם.
    להסבר מורחב יותר אתה מוזמן לקרוא את כתבתנו בנושא:
    https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/חיסוני-rna-מצא-את-ההבדלים

  • מלי

    תגובה לחיסון של פייזר

    שלום,
    קראתי אתמול שבין התגובות לחיסון של פייזר ניצפו בין 0.1 ועד 1% של מחלות בלימפה, האם ידוע לך משהו על כך? והאם לאור זאת החיסון עלול להיות מסוכן לאנשים עם עבר של מחלות למפטיות?

  • ספיר חבושה-לאופר

    על פי המידע שפרסמה חברת פייזר - לא

    היי מלי,
    על פי הדו"ח שהגישה חברת פייזר ל-FDA, לאחר ניסוי קליני ב-38 אלף חולים, נצפו רק 2 מקרים של מחלות הקשורות ללימפה, אחד בקבוצת הניסוי ואחד בקבוצת הבקרה. לפיכך לא מדובר אפילו בשבריר אחוז מכלל הנבדקים וגם לא בהבדל בקבוצת הניסוי. מכאן שנכון לעכשיו, ובהסתמך על הנתונים של חברת פייזר, נראה שאין תופעות לוואי לימפתיות.

  • גל

    מתנגדי החיסון האלה...

    כתבת "התגובה החיסונית נגד נגיף הקורונה הפראי עצמו חזקה בהרבה מתגובת הגוף לחיסון מלאכותי."
    האם זה אומר שחיסון שקורה באפן טבעי אחרי שנדבקים בנגיף הוא הרבה יותר חזק ואמין?
    האם יש היסטוריה של חיסונים שפותחו נגד מחלות ובשנה הראשונה או השנייה שיצאו לשוקו עשו יותר נזק מתועלת?

  • ...

    נדיר אבל קרה

    באחד בחיסוני הפוליו נתנו חיסון שהנגיף לא הוחלש מספיק וגרם לפוליו אצל המחוסנים, הפסיקו לתת אותו כחודש אחרי תחילת מבצע החיסונים.
    אבל מצד שני - זה הוביל לרגולציה פדרלית יעילה וקשוחה של חיסונים. והפרטים, הדיונים, המשפטים וכל התוכן שקשור לאירוע הזה נמצאים בשקיפות מלאה
    וגם - עברו מאז כ60-70 שנה..

  • ספיר חבושה-לאופר

    נדיר מאד

    היי גל,
    תודה רבה על התגובה.
    באופן כללי, התגובה החיסונית כלפי הפתוגן עצמו תהיה עוצמתית בהרבה מהתגובה החיסונית כנגד מרכיבי החיסון, ומכאן שהזיכרון החיסוני הנוצר יישאר במקרים רבים לזמן רב יותר.
    חשוב לזכור שחיסונים הם דרך בטוחה בהרבה לפתח חסינות לגורמי מחלה, ללא הסיכון שכרוך בלחלות במחלה עצמה.
    עד היום, למרות מעל 100 שנות מחקר בחיסונים, תופעות הלוואי שנצפו היו נדירות מאד ולרוב התרחשו בטווח זמן קצר.
    בשנים האחרונות מבוצעים מחקרים רחבי היקף רבים על חיסונים, שעד עתה לא מצאו תופעות לוואי משמעותיות בחיסונים המשווקים לציבור הרחב ואושרו על ידי גורמי בריאות מוסמכים כמו ה-FDA. דוגמה למחקר כזה היא על חיסון הפפילומה, שבדק מיליון נשים לאורך 4 שנים ולא מצא תופעות לוואי מיוחדות עד חצי שנה מרגע מתן החיסון.
    https://www.bmj.com/content/347/bmj.f5906

  • אנונימי

    הטיעון שלך די קלוש

    1. לגבי עוברים עדיין אין לא עבר מספיק זמן כדי לראות עיוותים בעוברים .לכן הטענה שלך נובעת מהתנשאות.
    2. לגבי הרצפים זו שוב התנשאות של אנשים שאין להם מספיק ניסיון עם החיסון -חכו שנה שנתיים עם הסקת מסקנות, פזיז שטחי ולא מספק הטיעון שלך. ידוע לך שהמדענים מבינים רק חלק ממורכבות גוף האדם ולא עבר מספיק זמן כדי לדעת מה הם התופעות הלוואי לטווח הארוך . אז צניעות ואורך רוח.

  • ספיר חבושה-לאופר

    קורונה בעוברים

    היי,
    ראשית, תודה על הקריאה והתגובה.
    בנוגע לאמירותיך, נכון לעכשיו בוצעו מחקרים נרחבים אודות נשים בהיריון והתינוקות שנולדו להן (לינקים מצורפים בסוף התגובה). ככלל, המחקרים לא הראו הבדלים בין תינוקות שנולדו לנשים חולות קורונה לעומת נשים בריאות, ואפילו לתינוקות שנדבקו בקורונה בעודם ברחם. יתר על כן, לא נמצאו הבדלים בשיעור ההפלות בין נשים חולות קורונה לנשים בריאות.
    לפיכך, ובהסתמך על הידע המדעי הקיים, ניתן להגיד כי נראה שמחלת הקורונה עצמה אינה מסכנת נשים בהיריון, ובהתאמה לכך, התגובה החיסונית כלפי החיסון, שתהיה נמוכה בהרבה, אינה צפויה לסכן אותן כלל.
    https://www.ajog.org/article/S0002-9378(20)31177-7/pdf
    https://jamanetwork.com/journals/jamanetworkopen/fullarticle/2773105 בנוגע לרצפים, ידוע לנו כיום כי דרושה התאמה רבה מאד בין שני חלבונים בכדי "להטעות" את נוגדני מערכת החיסון. התאמה שכזו לא קיימת בין החלבון המדובר לבין חלבון ה-spike של הקורונה.
    עם זאת, כפי שציינת, תופעות הלוואי ארוכות הטווח של הנגיף אינן מוכרות לנו במלואן, אך כבר עכשיו ידוע לנו שהן עלולות להיות חמורות במיוחד, ולכן חשוב שבעתיים להתחסן כנגדו.