ההכרזות של חברות פייזר ומודרנה על הצלחת הניסויים בחיסוני ה-RNA החדשים מעוררות שאלות רבות: מהם חיסוני RNA? כיצד הם עובדים? מה הסכנה? מדוע צריך לשמור אותם בקירור עמוק? ומה ההבדל בין החיסונים של שתי החברות? כל התשובות

 שתי חברות פרסמו לאחרונה הודעות על יעילות רבה של החיסון החדיש שפיתחו נגד מחלת COVID-19. גם חברת פייזר וגם חברת מודרנה דיווחו בהודעות לתקשורת על יעילות של כ-95 אחוזים של החיסונים שהן מפתחות, המבוססים על mRNA. מה הם החיסונים האלה, מה ההבדל בינם לחיסונים אחרים ומה הדמיון והשוני בין החיסונים של שתי החברות?  

חיסון ה-RNA של חברת פייזר | צילום: Seda Servet, Shutterstock
יעילות מרשימה בניסויים הקליניים. חיסון ה-RNA של חברת פייזר | צילום: Seda Servet, Shutterstock

מה זה mRNA?

RNA שליח, או mRNA, זו מולקולה שמכילה הוראות לייצור חלבון. ה-DNA שנמצא בגרעיני התאים שלנו מכיל את ההוראות לייצור כל החלבונים בגוף. RNA שליח הוא העתק של מקטע DNA – גֵן – שמכיל הוראות לייצור חלבון מסוים. מבחינה כימית, DNA ו-RNA הן מולקולות דומות מאוד: שתיהן שרשראות ארוכות של ארבע יחידות הנקראות בסיסים חנקניים או נוּקְלֵאוֹטִידִים המחוברים למולקולת סוכר. אולם בעוד DNA מורכב מהנוקלאוטידים אדנין, תימידין, ציטוזין וגואנוזין (המסומנים באותיות G, C, A ו-T), ב-RNA  הנוקלאוטיד אורידין (U) מחליף את התימידין. הבדל נוסף הוא במולקולת הסוכר, שב-DNA יש לה אטום חמצן אחד פחות מאשר ב-RNA. ההבדל הזה מקנה למולקולת ה-DNA  עמידות גבוהה יותר לתנאי סביבה מאשר RNA. ההבדל השלישי הוא שה-DNA נמצא בדרך כלל בצורה של שתי שרשראות ארוכות מלופפות זו סביב זו, מבנה הסליל הכפול המפורסם, לעומת RNA שלא נמצא במבנה כזה. למולקולות RNA יש סוגים רבים, ו-RNA שליח הוא רק אחד מהם.

באופן רגיל, ה-RNA  השליח מיוצר בגרעין התא, ויוצא ממנו לציטופלזמה, שם הריבוזומים מתרגמים אותו לחלבון. מכל מולקולה של RNA מיוצרים עשרות או מאות עותקים של אותו החלבון. עם סיום תפקידו בתא – לפי הצורך של התא בחלבון המסוים הזה – מנגנונים שונים בתא מפרקים את ה-RNA השליח. 

גם נגיפים מייצרים RNA שליח שמקודד הוראות לחלבוני הנגיף. הנגיפים חודרים לתאים מבחוץ, ומאלצים את התאים לייצר את החלבונים של הנגיף, לפי RNA שליח המיוצר מהחומר הגנטי הנגיפי. לעיתים ה-RNA השליח מיוצר בתוך גרעין התא, כמו במקרה של נגיפי שפעת, ולעיתים בציטופלזמה כמו במקרה של נגיפי קורונה.

הריבוזום (כחול) מתרגם mRNA (אפור-צהוב) לשרשרת חומצות אמינו (ירוק) המרכיבות את החלבון | איור: ANATOMIC GROOVE / SCIENCE PHOTO LIBRARY
סוד החיים. הריבוזום (כחול) מתרגם mRNA (אפור-צהוב) לשרשרת חומצות אמינו (ירוק) המרכיבות את החלבון | איור: ANATOMIC GROOVE / SCIENCE PHOTO LIBRARY

 מהו חיסון mRNA?

החיסונים ה"קלאסיים" משתמשים בנגיפים מוחלשים או מומתים המוזרקים לבני אדם כדי לעורר תגובה חיסונית נגדם. הרעיון של חיסון RNA שליח הוא בכך שאין צורך להזריק נגיפים, או חלבונים של הנגיף. במקום זאת, מזריקים RNA שליח שמקודד לחלבון של הנגיף. ה-RNA  השליח שמוזרק לגוף נכנס לתאים והתאים עצמם מייצרים את החלבון בכמויות גדולות, מציגים אותו לתאי מערכת החיסון ובכך מעוררים תגובה חיסונית. את פריצת הדרך לחיסוני RNA הובילו החוקרת קתלין קריקו (Karikó) ושותפה דרו וייסמן (Weissman). כבר בשנת 1990 פורסם שאפשר להזריק RNA שליח לעכברים, והתאים שלהם ייצרו את החלבון שה-RNA מקודד. אולם ה-RNA השליח בצורתו הרגילה מתפרק מהר בגוף, ובנוסף מפעיל מנגנוני הגנה תאיים שגורמים לדלקת מקומית – אך לא לתגובה חיסונית נגד החלבון המבוקש. בשנת 2005, ובמחקרים מאוחרים יותר, קריקו ו-וייסמן מצאו שאם מייצרים מולקולת RNA עם שינויים כימיים מסוימים, המנגנונים שגורמים לדלקת לא מופעלים, ה-RNA נשאר יציב לאורך זמן ומייצר את החלבון הרצוי בכמות מספיקה להפעלת תגובה חיסונית. במקביל, חוקרים שניסו בעכברים טיפול עם מולקולות RNA  קצרות כנגד דלקת כבד נגיפית מסוג B הראו במחקר שפורסם בשנת 2005 שאפשר לעטוף מולקולות RNA בבועיות שומניות שמקלות על כניסת ה-RNA לתאים, שיטה שהותאמה בהמשך גם ל-RNA שליח.

 וייסמן (משמאל) וקריקו | צילומים: Krdobyns, ויקיפדיה, אונ' פנסילבניה
החלו לסלול את הדרך לחיסון RNA לפני 30 שנה. וייסמן (משמאל) וקריקו | צילומים: Krdobyns, ויקיפדיה, אונ' פנסילבניה

ומה הקשר לקורונה?

שני החיסונים למחלת COVID-19 – של פייזר ושל מודרנה – מכילים RNA שליח עם שינויים כימיים ועטוף בבועיות שומניות ששומרות עליו ועוזרות לו לחדור לתאים. החיסון של שתי החברות מכיל RNA שליח שמקודד לחלבון Spike של הנגיף SARS-CoV-2. חלבון זה – שנמצא על המעטפת של הנגיף – הוא החלבון שנקשר לקולטן על גבי תאי הגוף ומאפשר חדירה של הנגיף פנימה. תפקיד נוסף של החלבון הוא לגרום לאיחוי של קרומים (ממברנות) – קרום התא והקרום העוטף את הנגיף – אך הוא עלול לגרום גם לאיחוי של קרומי שני תאים סמוכים. שתי החברות הכניסו ל-RNA שלהן מוטציה שמייצבת את החלבון ומונעת ממנו לגרום לאיחוי קרומים, שכן איחוי קרומים של תאים סמוכים עלול לגרום למותם בטרם יספיקו לעורר את מערכת החיסון לחלבון של הנגיף, וגם לגרום לתהליך דלקתי.

חברת פייזר ערכה ניסויים גם עם RNA שליח אחר, שמקודד רק לחלק מחלבון ה-Spike (רק החלק שנקשר לקולטן), אך היו לו תופעות לוואי חמורות יותר מאשר לחיסון עבור החלבון השלם ולכן הוחלט לא להמשיך עם גרסה זו.

אז מה מזריקים ומה קורה ל-RNA לאחר ההזרקה?

החומר המוזרק מכיל כאמור את ה-RNA  השליח. מודרנה מזריקים שתי מנות של 100 מיקרוגרם, פייזר מזריקים שתי מנות של 30 מיקרוגרם. ה-RNA עטוף במעטפת שומנית, שההרכב המדויק שלה שונה כנראה בין החברות אך מכיל אצל שתיהן כמה חומצות שומן, כולסטרול ופוליאתילן גליקול – חומר אינרטי שנמצא בתרופות רבות.

ההזרקה נעשית לשריר – שכן וייסמן הראה במחקר בעכברים שהתאים מייצרים חלבון במשך עשרה ימים, לעומת רק חמישה ימים בהזרקה לזרם הדם. לאחר ההזרקה, תאים באזור ההזרקה בולעים את ה-RNA השליח, הוא משתחרר בתוכם מהמעטפת השומנית והם מתחילים לתרגם אותו, כלומר לייצר את החלבון שהוא מקודד. חשוב לציין שה-RNA השליח לא יכול להכנס לגרעין התא ולא יכול לגרום למוטציות או שינויים גנטיים אחרים. ה-RNA השליח גם אינו הופך ל-DNA בתאים.

שימוש בחומר הגנטי של הנגי, לפיתוח חיסון | איור: Orpheus FX, SHutterstock
החיסון לא יכול לגרום לשינויים גנטיים בתאים. שימוש בחומר הגנטי של הנגי, לפיתוח חיסון | איור: Orpheus FX, SHutterstock

הפעלת מערכת החיסון

מכיוון שזו טכנולוגיה שעדיין בחיתוליה, לא ברור עדיין אילו תאים מקבלים את ה-RNA ומבטאים את החלבון. גם לא ברור כיצד החלבון מוצג לתאי מערכת החיסון, אולם מחקר מ-2016 מצא שחיסון RNA שליח מפעיל תאים של מערכת החיסון שנקראים TFH (תאי T עוזרים של הזקיק). תאים אלו הם תאים מסוג T, החשובים להפעלה של תאים מסוג B – התאים שמייצרים את הנוגדנים.

מחקר בעכברים, כמו גם המחקרים הקליניים של שלב 1 ו-2 של פייזר ומודרנה הראו שחיסוני ה-RNA גורמים לייצור של נוגדנים נגד חלבון ה-Spike שמסוגלים לנטרל את הנגיף. בנוסף, התוצאות של מודרנה מראות שיש הפעלה של תאי T עוזרים הנחוצים להתפתחות זיכרון חיסוני. מודרנה אף דאגה להרחיב את הניסוי כדי לבדוק מה קורה אצל אנשים מבוגרים. גם אצל מחוסנים מעל גיל 70 החיסון גרם לייצור של נוגדנים נגד החלבון של הנגיף. רמות הנוגדנים הגבוהות – אף יותר מאשר אצל מחלימים מקורונה – מרמזות על כך שהחיסון יקנה הגנה טובה לאורך זמן רב, אך יהיה אפשר לדעת כמה זמן רק בהמשך המחקר, בחודשים הבאים ובשנים הבאות.

מההודעות לתקשורת של שתי החברות, נראה שלחיסונים יש יעילות של 95 אחוזים. המשמעות של זה היא שמבין המשתתפים בניסוי שנדבקו בקורונה, כ-95 אחוזים היו בקבוצת הביקורת וקיבלו חיסון דמה, לא את החיסון האמיתי, ואילו רק חמישה אחוזים מהחולים היו בקבוצה שקיבלה את החיסון. נכון לעכשיו נראה שהחיסונים עובדים.

 נצמד לקולטן של התא (כחול) | איור: JUAN GAERTNER / SCIENCE PHOTO LIBRARY
מטרה משותפת. חלבון הספייק של נגיף קורונה (באדום), נצמד לקולטן של התא (כחול) | איור: JUAN GAERTNER / SCIENCE PHOTO LIBRARY 

ייצור ושינוע

היתרון הגדול של חיסון RNA הוא שלא צריך לגדל נגיפים – תהליך מורכב, יקר ומסוכן – כדי לייצר את החיסון. את ה-RNA  מייצרים במבחנה בשיטות ביוכימיות. כל מה שצריך הוא תבנית DNA עם הגן הרצוי, תמיסת נוקלאוטידים מתאימים ואנזים שמייצר העתקי RNA מתבנית ה-DNA. האנזים שהחברות משתמשות בו הוא אנזים שמוכר כבר מאמצע המאה שעברה ומקורו בנגיף שמדביק חיידקים – בקטריופאג' T7. לאחר ייצור ה-RNA, קל לנקות אותו מחומרים אחרים בתמיסה, לעומת תהליכי ניקוי מורכבים יותר של חיסונים המבוססים על נגיפים מוחלשים, מומתים או מהונדסים. לבסוף, ה-RNA מעורבב עם תמיסת החומרים שיוצרים את המעטפת סביבו. מסיבות אלה, תהליך הפיתוח של החיסון הזה קצר יותר מתהליכי הפיתוח של חיסונים אחרים.

יתרון נוסף הוא בקלות של שינוי החיסון במקרה הצורך, אם למשל הנגיף יעבור מוטציה שתתגבר על החיסון הקיים. כל מה שצריך הוא להכניס את המוטציה בתבנית ה-DNA שממנה מייצרים את עותקי ה-RNA, ושאר תהליך הייצור נמשך כרגיל.

אחד החסרונות של החיסון שעלו כעת בתקשורת הוא הצורך לשנע ולשמור את החיסון בהקפאה עמוקה, זאת מכיוון שמולקולות RNA  רגישות ועלולות להתפרק בקלות יחסית. בטמפרטורה נמוכה, תהליכים כימיים מתרחשים לאט ולכן יש סכנה פחותה להתפרקות ה-RNA. החיסון של פייזר דורש טמפרטורה של מינוס 70 מעלות צלזיוס ופייזר הודיעה שהיא פיתחה אריזות מיוחדות שמאפשרות שמירה על טמפרטורה זו למשך 15 ימים, אם מקפידים למלא אותן בקרח יבש. האריזות אמורות להכיל גם מדחום ו-GPS שיאפשר ניטור מרחוק של כל אריזה.

מודרנה, לעומת זאת, הודיעה שניתן לשמור את החיסון שלה בתנאי הקפאה רגילה (מינוס 20 מעלות צלזיוס – קרוב לטמפרטורה של מקפיא ביתי) למשך חצי שנה לפחות, בקירור רגיל (8-4 מעלות) למשך 30 ימים, ובטמפרטורת החדר למשך 12 שעות.

לא ברור מה הסיבה להבדלים האלה בין החיסונים של שתי החברות. סביר להניח שההבדל נעוץ בשינויים הכימיים של ה-RNA, ובעיקר במעטפת השומנית ששומרת על ה-RNA – אך החברות לא מפרטות בדיוק את ההרכב. עם זאת, חוקרים של הצבא הסיני שפיתחו חיסון RNA אחר לקורונה – עם הרכב מעטפת שומנית שונה מזה של מודרנה, כך נראה – מצאו שהחיסון לא נפגם גם אם נשמר בטמפרטורת החדר למשך שבוע, ומראה ירידה של 13 אחוז בלבד ביעילותו אם נשמר בטמפרטורה של 37 מעלות צלזיוס למשך שבוע. יתכן שפייזר ומודרנה פשוט נוהגות בזהירות יתר עם החיסונים – אך אי אפשר לדעת אם הן לא יפרסמו את הסיבות להבדלים.

החיסון של מודרנה בקרח | צילום: Giovanni Cancemi, Shutterstock
מחזיק מעמד חצי שנה במקפיא ביתי, לפי נתוני היצרן. החיסון של מודרנה בקרח | צילום: Giovanni Cancemi, Shutterstock

 השורה התחתונה

שתי החברות פיתחו חיסונים המבוססים על טכנולוגיה חדשה – חיסוני RNA  שליח. טכנולוגיה זו מאפשרת פיתוח מהיר של החיסון, וכל הממצאים עד כה מראים שהחיסון הוא בטוח ויעיל. שתי החברות מבטיחות לייצר עשרות מיליוני מנות חיסון עד סוף שנת 2020, וכחצי מיליארד עד מיליארד וחצי מנות במהלך שנת 2021.

שתי שאלות גדולות עדיין נותרו פתוחות: האם החיסון מגן מהדבקה בנגיף, או רק מונע התפתחות של מחלה עם תסמינים? ולכמה זמן החיסון מקנה הגנה? את התשובות לשתיהן נגלה, כנראה, בעתיד. 

 

20 תגובות

  • אנונימי

    שלום, אשמח להבין את האמירה

    שלום, אשמח להבין את האמירה הנחרצת "חשוב לציין שה-RNA השליח לא יכול להכנס לגרעין התא ולא יכול לגרום למוטציות או שינויים גנטיים אחרים. ה-RNA השליח גם אינו הופך ל-DNA בתאים". מניין הביטחון המלא בכך? איפה ההסבר לטענות האלו? האם נעשו איזשהן בדיקות בנוגע להשפעות ארוכות טווח של mRNA שהוזרק לבני אדם?

  • גל

    האמירות מבוססות על כל הידוע לנו על רנא שליח

    רנא שליח נמצא במרכז המחקר שלי כבר 15 שנים. אני לא מכיר מנגנון שמכניס רנא שליח לגרעין. מכיוון שכך, הרנא עצמו אינו יכול לגרום לשינויים גנטים בתאים אליהם נכנס. ככל הידוע לנו, גם חלבון הספייק לו הרנא מקודד אינו נכנס לגרעין ואין לו אינטראקציה עם דנא. כך שגם מהכיוון הזה אפשר להיות רגועים.
    בנוסף, רנא שליח הוא בעל זמן מחצית חיים די קצר - שעות בדרך כלל, במקרים נדירים - למשל שלוחות של תא עצב - ימים. מנגנוני פירוק רנא יפרקו את הרנא די מהר.
    לגבי הפיכת הרנא לדנא - אכן יש אפשרות תיאורטית כזו. לשם כך צריך אנזים מיוחד שנמצא אצל רטרווירוסים (כמו נגיף HIV שגורם לאיידס). יש לנו בגנום גנים שמקודדים לחלבונים כאלה - מקורם בנגיפים שנטמעו בגנום שלנו במהלך האבולוציה. בדרך כלל הם פועלים רק על מולקולות רנא נגיפי שהם מכירים, אבל יש אפשרות תיאורטית שהם יהפכו גם רנא שליח לדנא שיחדור ויטמע בגנום. ככה נוצרו, כך מעריכים, כפילויות של גנים, פסאודו-גנים וכדומה במהלך האבולוציה. כמובן, שמה שקורה בשריר - מקום ההזרקה - לא ישפיע על תאי המין ולכן לא יגיע לדור הבא. סביר יותר שאם אכן יקרה דבר כזה בתא כלשהו במקום ההזרקה - 1: בסבירות גבוהה לא יקרה כלום. הגנום הוא אוקיינוס גדול והסיכוי שדנא שמקורו ברנא של הספייק ייכנס למקום כלשהו שיגרום לגן להתבטא - או יפריע לגן אחר להתבטא - הוא אפסי. 2. אם התא יינזק - בסבירות גבוהה התא יתאבד או שמערכת החיסון תהרוג אותו. תאים ניזוקים כל הזמן ומתים או נקטלים. מיליוני תאים בכל יום.
    אבל הנקודה החשובה יותר היא שהתא אליו נכנס הרנא מבטא את חלבון הספייק ומציג אותו לתאי מערכת החיסון - הרי זה תפקיד החיסון. מכיוון שזה מזוהה כאיום התאים שיבטאו את חלבון הספייק יושמדו לאחר שמערכת החיסון תכיר אותם. ולכן לא באמת אכפת לנו מה קורה עם הרנא.
    בכל מקרה - מחקרים בעכברים הראו שהחלבון נעלם לאחר מקסימום 10 ימים מההזרקה - כלומר הרנא, ולאחריו החלבון שיותר יציב מהרנא - פורקו על ידי התא.
    בנוסף, אלו אולי חיסוני רנא הראשונים שיאושרו לשימוש, אבל הם בהחלט לא חיסוני הרנא הראשונים שפותחו. ישנם לא מעט חיסוני רנא בפיתוח, חלקם במחקר קליני בשלב 1 או אפילו שלב 2. בינתיים, מכל המחקרים הקליניים לא דווח על תופעות לוואי חמורות. ונקודה אחרונה - חיסונים אחרים, שמבוססים על וקטור נגיפי (כמו החיסון של אוקפורד או החיסון הישראלי), מבוססים על החדרה של נדיף מהונדס שמכיל את הגן לחלבון ספייק של הקורונה. ברגע שהנגיף המהונדס חודר לתאים, התאים ייצרו רנא שליח - אשר יתורגם לחלבון.

  • אנונימי

    גל, תודה רבה על התשובה

    גל, תודה רבה על התשובה המפורטת. זה בהחלט נשמע מבטיח ונקווה שלא יהיו הפתעות. בכל אופן נראה לי שהחשש (המוצדק לדעתי) נובע מכך שמדובר בטכנולוגיה שאין אתה ניסיון קליני קודם, ומשלב הפיתוח היא תעבור מיד לשימוש מאוד רחב היקף.

  • גל חיימוביץ

    זה טוב לחשוש ואכן צריך לבדוק

    את בטיחות ויעילות החיסונים לאורך זמן ועל יותר בני אדם. ובאמת, אם לא היתה משתוללת פה מגפה, זה מה שהיה קורה - היה מעקב של 3 שנים אחר המשתתפים בניסוי שלב 3 לפני שמפיצים לקהל הרחב.
    אתה יכול להיות בטוח שיתחילו לחסן עוד עשרות אלפים, או סביר יותר מאות אלפים לפני שהחיסונים יגיעו לישראל, אז לכל הפחות נדע אם יש תופעות לוואי חמורות נדירות קצרות טווח: בכל חיסון רשויות הבריאות בכל העולם בודקות כל חשד לתופעת לוואי לאחר החיסון, אז בוודאי שתהיה בדיקה אפילו מקיפה עוד יותר כשמדובר בחיסון חדש.
    בנוסף, ככל שאתה נמצא נמוך יותר בסולם הזכאות לחיסון, כך תוכל להיות בטוח יותר - כי ייקח זמן רב עד שיגיעו לחסן אותך ויצטבר עוד מידע על החיסונים.

  • אנונימי

    שלום, רציתי לשאול מה היתרון

    שלום, רציתי לשאול מה היתרון של יצור רנא שליח על פני חיסון המכיל את כבר את החלבון שאליו הוא מקודד? (למשל אחד מחלבוני המעטפת של הוירוס). בשני המקרים לא צריך להזריק וירוסים מוחלשים או מומתים.
    תודה.

  • גל חיימוביץ

    כמה יתרונות

    ראשית, קל יותר לייצר ולנקות את ה-RNA מאשר חלבון. שנית, החלבון צריך להיות מוצג למערכת החיסון על גבי התאים בגוף - זה אומר שהחלבון צריך להכנס לתאים (בבליעה או בדרך אחרת) ולעבור עיבוד בתאים כך שיוצג בצורה מתאימה. יותר קל לתת לתאים עצמם לייצר את החלבון ולהציג אותם בצורה טבעית - מבחינתם - לעומת חלבון שחודר מן החוץ. לכן החיסונים שאינם חיסוני RNA או חיסוני קורונה מוחלשת/מומתת הם של נגיפים לא מזיקים לאדם שמהונדסים עם החלבון של הקורונה (החיסון של אוקספורד והחיסון שפותח במכון הביולוגי בנס ציונה הם כאלה) - הנגיפים האלה חודרים לתאים וכך התאים מייצרים את החלבון של הקורונה.

  • דליה

    95% הצלחה

    לא הבנתי את הפסקה הזו, אם 95% קיבלו חיסון דמה, איך ניתן לומר שיש לו 95% הצלחה? זה לא בדיוק הפוך?
    תודה

  • אנונימי

    כתוב ש*מתוך אלה שנדבקו* 95%

    כתוב ש*מתוך אלה שנדבקו* 95% קיבלו לפניכן חיסון דמה ורק 5% קיבלו חיסון אמיתי. אני מניח שמספר האנשים שקיבלו מראש חיסון אמיתי וחיסון דמה היה דומה. כדאי גם לקרוא כאן: https://www.nytimes.com/2020/11/20/health/covid-vaccine-95-effective.html

  • אנונימי

    ביל גייטס משתין על כולנו בקשת! תיכסו לכאן ותבינו למה...

    https://www.youtube.com/watch?v=WX7TOchapVk&list=PLvW5KhtKPN_R18lv4PHhkJ...

  • גל חיימוביץ

    ובכן, עשירים רבים תורמים כסף למדע ומחקר ברפואה ובכלל

    קרנות מחקר פרטיות רבות שמאפשרות לנו לערוך מחקר בכל תחומי המדע הן בשל תרומות של עשירים ועשירות. התרומות שלהם גם מאפשרות בנייה של מחלקות ובניינים בבתי חולים ובאוניברסיטאות ומכוני מחקר (ולכן תמיד יש שמות של תורמים עשירים על הבניינים) ולכן ביל גייסט לא שונה מאנשים עשירים אחרים שרוצים לתרום מהונם למען עתיד טוב יותר למין האנושי ולכוכב הלכת בכלל.

  • הרצל

    הצלחה עם חשיבות אדירה

    החשיבות האדירה של ההצלחה של שני החיסונים היא בזה שנמצא כאן מסלול חדש לייצור חיסונים, בעל יעילות גבוהה לעומת החיסונים שהיו זמינים עד היום, שיחסית קל לפתח להגנה מפתוגן חדש ולייצר בזול ובכמויות גדולות. יש הרבה חיידקים, וירוסים, פטריות ויצורים חד תאיים מורכבים יותר שעדין אין להם חיסון, אשר הורגים או הופכים לנכים עשרות מליוני אנשים בכל שנה. למשל דנגה, זיקה, צהבת C, שחפת, עגבת, מלריה, ועוד הרבה סוגים. ברגע שהמדענים שמפתחים חיסונים ירגעו מהמאמץ האדיר לפיתוח חיסון לקוביד, יתחיל מרוץ לייצור חיסונים חדשים וגם לייצר חיסונים מחליפים לחיסונים קיימים שאינם אופטימליים, למשל החיסון לשפעת. יש תקווה שבמהלך 10-20 שנה הקרובות ייכחדו מחלות רבות.

  • עמי

    מה עם... ?

    מה עם רוסיה? מה עם נס ציונה??

  • גל חיימוביץ

    הכתבה עוסקת רק בחיסוני ה-RNA

    על החיסונים האחרים ניתן לקרוא בעדכון השבועי של המרוץ המדעי למיגור הקורונה

  • עידן

    בתחילת המאמר הוצג שהמאמר ידון

    בתחילת המאמר הוצג שהמאמר ידון גם בסכנות החיסון, לאן החלק הזה נעלם?

  • גל חיימוביץ

    המממ... טוב, הכותרת הזו נכתבה ע"י העורכים

    אני לא התייחסתי ל"סכנה" למעט התייחסות קצרה לכך שה-RNA שליח לא יכול לגרום לנזק גנטי. באופן כללי תופעות הלוואי של החיסונים (מניסויים שלב 1-2) הן קלות ולא שונות מהותית מתופעות לוואי של חיסונים "סטנדרטיים" - כאב במקום ההזרקה, חום, חולשה, כאבי שרירים, צמרמורות וכדומה. כרגע לא ידוע על תופעות לוואי חמורות או ארוכות טווח - לפחות לא בחצי שנה מאז החלו הניסויים.

  • עידן

    תודה על התגובה! זה בהחלט עושה

    תודה על התגובה! זה בהחלט עושה סדר בדברים!

  • אני

    בבקשה תשוו גם לחיסון של

    בבקשה תשוו גם לחיסון של אוקספורד

  • גל חיימוביץ

    תהיה כתבה נפרדת על החיסונים האחרים

    הכתבה הזו עוסקת רק בחיסוני ה-RNA

  • אנונימי

    מה לגבי הטענות כאן בנוגע

    מה לגבי הטענות כאן בנוגע לאנשים עם נטיה למחלות אוטואימוניות? https://www.facebook.com/yuval.rabinovich/posts/10222757128450885

  • גל

    סכנה נמוכה עד לא קיימת

    כאמור בכתבה, ה-RNA מוגן במעטפת שומנית ואינו חשוף למערכת החיסון טרם כניסתו לתאים. וגם אם נניח שכן מערכת החיסון תיחשף ל-RNA, ה-RNA ען שינויים כימיים, כך שכל תגובה חיסונית כנגדו תהיה כנגד RNA שלא קיים באופן טבעי בגוף ולכן לא תהיה אוטואימונית.