בשנה האחרונה רצות ברשתות החברתיות, בווטסאפ ובתקשורת הודעות על נגיף הקורונה החדש. לעיתים קרובות ההודעות האלו לא מדויקות במקרה הטוב, או שגויות ואפילו מסוכנות במקרה הרע. נתקלתם בהודעות כאלו? אתם מוזמנים לשאול אותנו עליהן בקבוצה "זה נכון?" בפייסבוק. בכתבה הזאת, שתתעדכן לפי הצורך, נפרסם את ההודעות האחרונות שהגיעו אלינו, ונבדוק אם יש בהן אמת. כדי לסייע לכם לזהות הודעות מזויפות בווטסאפ הכנו סרטון עם כמה כללים פשוטים:

תוכן שמועות

1. אל תהיו חמוצים
2. הבדיקה שלא נבדקה
3. מגיפה של בדיקות וחיסונים לא מאושרים
4. אשלגן כלורי בחיסונים
5. עצומת "רופאים" מזויפת מכה שנית
6. ורנון: הטבלה המפחידה של ה-CDC
7. טענה שרופאים מסרבים להתחסן ועוד הטעיות
8. פייק על מתים בניסוי של פייזר
9. דמות פיקטיבית, מיכל הרמן-לוינסון, מפיצה שקרים על החיסון
10. הפחדות מחיסוני RNA
11. ד"ר נורת'רופ: החיסון, DNA, הצ'יפ ו-5G
12. מסיבת העיתונאים של ארגון הבריאות העולמי
13. ברקוד בתוך גלולה
14. סרטון הקונספירציות פלאנדמיק
15. אלכוג'ל מתפוצץ במכונית
16. שרף עץ הלבונה ו"תרופות פלא" אחרות
17. ה-FBI עצר פרופסור
18. האם חיות עלולות להידבק בנגיף החדש?
19. האם מספר הנדבקים גבוה בעשרות אחוזים מהמספר הרשמי?
20. לוק מונטנייה, HIV והנדסה גנטית
21. קורונה, pH והטיפול נגד מלריה
22. קורונה ו-5G
23. תרומת פלזמה להכנת חיסון פסיבי לחולים קשים
24. המתיחות לא נגמרות? ויטמין C וקורונה
25. ויטמין D ומחלות בדרכי הנשימה
26. חיסון שחפת מגן מקורונה?
27. הכל תכנון של סין
28. סיכום של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס
29. ה-CNN ושתיית תה
30. כמה זמן הנגיף שורד על משטחים?
31. שמועה על כוויות בידיים
32. רופאים סיניים חלקו מידע עם צוותי רפואה בספרד
33. הנגיף גורם לאובדן חושי ריח וטעם
34. עדכון לשמועה מ-14 במרץ על איבופרופן
35. חדשות טובות?
36. קציצות
37. קינמון, זנגוויל ומים חמים
38. בצל הפלא
39. שום הפלא
40. פרוסת לימון
41. טקסט שמיוחס לד"ר עופר כספי
42. אפליקציה למציאת חולים בסביבה
43. המלצות של וירולוג בשם ג'יימס רוב
44. הודעת בילינסון
45. קנביס וקורונה
46. מידע מחוקרי קורונה מסין
47. תרגום גוגל של מומחי טייוואן

 עוד תבהלת שווא:אתילן אוקסיד במטושים

בשבועות האחרונים מסתובבת שמועה על חומר רעיל ומסרטן בשם אתילן אוקסיד שמצוי על מטושים לבדיקת קורונה. השמועה הזאת שגויה.

כמו ציוד רפואי אחר גם המטושים צריכים לעבור עיקור, כדי שלא יכילו חיידקים או מזהמים אחרים שעלולים לפגוע במהימנות הבדיקה ובבריאות שלנו. בעוד שבבדיקות ה-PCR משתמשים במטושים שמעוקרים בהקרנה, המטושים המשמשים בבדיקות המהירות מעוקרים באמצעות הגז אתילן אוקסיד, שמשמש בעיקור ציוד רפואי רב. בתהליך העיקור מזרימים את הגז לתוך תא שמכיל את הציוד אותו רוצים לחטא, ולאחר מכן מנדפים את כל האתילן אוקסיד. מכיוון שזה גז שמתנדף בטמפרטורה נמוכה, 10 מעלות צלזיוס, אחרי כמה מחזורי אוורור לא נשאר ממנו כמעט שום דבר בציוד המעוקר. זה דומה להדחת צלחת עם סבון: לאחר ששוטפים היטב את הסבון, הצלחת נקייה ואפשר לאכול ממנה בלי להרגיש כלל את הסבון.

אל תאמינו לכל סרטון או הודעה שאתם מקבלים, ובטח שאל תעבירו לפני שאתם משוכנעים שהם נכונים. לכתבה המלאה באתר. 

אל תהיו חמוצים

בשבועות האחרונים שמועה "עתיקה" (בת יותר משנה) עברה מתיחת פנים ועשתה קאמבק בצורת סרטון. אז האם להסניף מיץ לימון יגן עלינו מקורונה? בקצרה - לא. עכשיו נרחיב.

בסרטון ויראלי (תרתי משמע) שמסתובב ברשתות החברתיות רואים רופא שמספר על פתרון מוצלח כביכול להגנה מקורונה - מריחת מיץ לימון בתוך הנחיריים וגרגור כף של מיץ לימון. לטענתו מספיק לחזור על זה כל יומיים־שלושה וזה יחטא ויחסל את נגיפי הקורונה שלנו. ובכן… לא.

יש משהו אחד נכון בסרטון, הנגיף אכן רגיש לרמת חומציות גבוהה (pH מתחת ל-3) ומיץ לימון הוא כזה ואף יותר חומצי. תאורטית אם היינו מציפים את דרכי הנשימה העליונות שלנו בחומצה היינו מחסלים את הנגיפים החופשיים שמסתובבים שם; הבעיה שחלק גדול מהם לא חופשיים אלא נמצאים בתוך התאים שלנו - שם הם מתרבים. בעיה לא קטנה נוספת ב"פתרון" כזה היא שהצפה של דרכי הנשימה שלנו בחומצה תגרום לנו לכוויות ברקמות הריריות - לא כיף.

הרופא בסרטון לא מציף את דרכי הנשימה בחומצה אלא רק נוגע בהם וזו הבעיה השלישית בסיפור שלו. זה לא מספיק. רמת החומציות באף עומדת על בערך 6. נגיעה קלה עם מיץ לימון אולי הופכת את הרירית לחומצית לזמן קצר מאוד אבל המוקוס (אחד החומרים המרכיבים את הנזלת) מהר מאוד מאזן ומשנה את רמת החומציות חזרה ל-6. אותו הדבר עם שתיית מיץ הלימון. נקודתית אולי זה מחטא 🤷‍♂️ קצת…. אבל כעבור זמן מאוד קצר המצב חוזר לקדמותו - וטוב שכך. אם האזור ישאר חומצי יגרמו לנו כוויות.

בנוסף הנגיפים יושבים לא רק בנחיריים אלא בעיקר ביתר הרקמות הריריות שבדרכי הנשימה העליונות. זוכרים את הבדיקות קורונה הראשונות שעשו? שדחפו את המטוש עמוק עמוק לאף? אז שם. זה לא מה שהרופא בסרטון עושה. ודבר אחרון, הרופא מדבר על חזרה על התהליך כל יומיים שלושה. ומה קורה באמצע? הנגיפים ממתינים בנימוס בתאים ולא ממשיכים להתרבות?

לסיכום מה שהרופא מציג בסרטון אולי מוסיף קצת חומציות לחיים, אבל לא נותן מענה אמיתי לקורונה. אם כבר קיבלתם לימונים אל תבזבזו אותם על הנחיריים: עשו מהם לימונדה, או הוסיפו את המיץ שלהם  לסלט.

זכרו - אחד הכללים בזיהוי פייק ניוז הוא עצות רפואיות פרקטיות ותרופות קסם. אם זה טוב מדי בכדי להיות אמיתי, כנראה שזה אכן לא אמיתי

הבדיקה שלא נבדקה

יום שבת 13 במרץ:

מגיפה של בדיקות וחיסונים לא מאושרים

בטח ראיתם את ההודעה הזאת מסתובבת. מעבר לפניה לסמכות (מי זו לריסה דיקובסקי?), ריבוי האמוג'ים ופניה לרגש שכבר מדליקים נורות אדומות, ההודעה מלאה בהנחות שגויות, עובדות שגויות ומסקנות שגויות. בוא נפרק:
1. באשר לבדיקות ולאמינותן:
מחברת הפוסט כותבת -״*2-3% מהאוכלוסיה הבריאה לחלוטין, ללא סימפטומים, יצאו חיוביים לקורונה בבדיקות רנדומליות״.
יש פה הנחה שבעצם יש הרבה מאד חיוביים כוזבים במסגרת הבדיקות, ושמי שנבדק מהווה מדגם אקראי או ״אוכלוסיות אדומות כמו חרדים״ כלשונה.

ראשית המגזר החרדי אינו בהכרח מאופיין ביתר מאומתים, בוודאי לא בחודשיים האחרונים. שנית מדגם הנבדקים מורכב בראש ובראשונה מבעלי תסמינים או ממעגל ראשון של בעלי תסמינים ומאומתים (למשל קולגות לעבודה, בני משפחה וכיו״ב), משמע מדגם שהוא ההיפך מאקראי - לכן גם לא מגדילים את היקף הבדיקות כשהמחלה לא מפושטת באוכלוסיה (כמו שהיה באפריל ומאי 2020, למשל) כי לא יימצאו הרבה מאומתים נוספים ואחוז המאומתים יצנח. ושלישית, זה פשוט שגוי עובדתית כפי שראו שוב ושוב בכל הארצות בעולם בהן התחלואה ירדה והמשיכו לבדוק בכמויות גדולות.

למשל בווהאן שבסין ערכו בחודש נובמבר סקר בדיקות על 10,000,000 איש ומצאו מתוכם 300 מאומתים בלבד. 0.003% חיוביים, כלומר חסם תחתון לחיובי כוזב של פחות ממאית האחוז של הנבדקים

בסקר דומה שנערך על קרוב ל-1.8 מיליון בהונג קונג מצאו שיעור אפילו נמוך יותר של מאומתים 

באוסטרליה ובניו זילנד מבצעים כמויות עצומות של בדיקות ומגלים במשך חודשים אפס מאומתים. למעשה באוסטרליה מאז תחילת ספטמבר לא עלה אחוז המאומתים מתוך הבדיקות מעל 0.1% (ומאז ה 5.1 אפילו לא מעל 0.01%) למרות שלא היה שבוע בו ביצעו פחות מ 300,000 בדיקות

וגם אצלנו בארץ בשבועות שאחרי הסגר הראשון בוצעו כ-50,000 בדיקות בשבוע והיו בסה״כ כמה עשרות מאומתים ליום, שגם רובם הגדול לא היו חיוביים כוזבים שכן שהם פיתחו סימפטומים מאוחר יותר.

לסיכום - הבדיקות אמינות ביותר ומאופיינות במספר אפסי של חיוביים כוזבים.
לפרטים נוספים והסבר מעמיק יותר על הבדיקות ואיך מבצעים אימות לתוצאותיהם אפשר לקרוא כאן.

2. כותבת הפוסט מציינת את מנהגן של חברות הפארמה ש״כאשר רוצים לבדוק חיסון חדש, רוצים לעקוף את הרגולציות הנוקשות, וגם להרוויח טריליונים, מנסים את החיסון על ילדים במדינות העולם השלישי״.
אלא שאין אף חיסון אי פעם שאושר על ידי ה FDA מבלי רגולציה נוקשה וחברות הפארמה ממש לא מרוויחות את ה״טריליונים״ הבדיוניים שלהן מחיסונים אלא דווקא מתרופות. האינטרס שלהן הוא דווקא שלא יהיו חיסונים, למעשה, לקראת שנת 2010 הסתמן משבר בדיוק בגלל פער הרווחים הזה, כאשר מספר החברות מפתחות החיסונים הצטמצם בהדרגה. ממשלות נקטו מספר צעדים כדי להתמודד עם המצב המורכב ולהמשיך לתמוך ברפואה המונעת, כי היא אולי לא הכי משתלמת כלכלית לחברות התרופות אבל בוודאי הכי משתלמת גם לממשלות וגם לנו האזרחים.

3. יש עוד טעויות ומיסאינפורמציה לא מעטה בטקסט, אבל נתייחס לאחת אחרונה. המחברת כותבת אודות חיסוני ה mRNA:
״נעשו לא מעט מחקרים ב30 שנה האחרונות שניסו לנצל את המערכת הזאת לטיפול במחלות, ורובם נתקלו בתופעת לוואי כל כך חמורות שלא איפשרו את המשך המחקר.״ זה פשוט שקר מוחלט, לא במובן של ״לא נכון״ אלא במובן של ״ההיפך מהאמת״.

במציאות בוצעו ב-13 השנים האחרונות ניסויים רבים בטכנולוגיה זו בבני אדם, ואף לא באחד מהם לא היה ביטוי של תופעות לוואי חמורות. פיתוח החיסונים עד 2020 הופסק בגלל חוסר כדאיות כלכלית או לחלופין חוסר אפקטיביות מספיק של החיסון שפותח אל מול החיסון הקיים בטכנולוגיה הקיימת. רק עם משבר הקורונה והפניית המשאבים הכספיים העצומים של ממשלות העולם לפיתוח חיסון כזה, היתה אפשרות להתגבר על המשוכה הכלכלית.

פרטים מלאים על מסלול ההתפתחות של חיסוני ה mRNA כולל קישורים והפניות לכל המקורות והניסויים הרלוונטיים ניתן למצוא פה
המלצה שלנו - לא להעביר

יום שלישי 26 בינואר:

אשלגן כלורי בחיסונים 

יום שלישי, 5 בינואר:

עצומת "רופאים" מזויפת מכה שנית

יום חמישי, 24 בדצמבר:

ורנון אדוארד קולמן על תופעות לוואי שדווחו ל-cdc

יום רביעי, 23 בדצמבר: 

טענה שרופאים מסרבים להתחסן ועוד הטעיות

זה אחד הפוסטים הארוכים ביותר שקיבלנו מתחילת המגפה, ממש מרשים שמשהו אשכרה ישב וכתב את גבב הטיעונים הקונספירטיבי הזה שאת רוב התשובות מצאנו בחיפוש מהיר בגוגל. נשתדל לענות על הטיעונים (הרבים) ממש בקצרה בשביל לא להלאות אתכם, כמובן שעל כל אחד ניתן להרחיב.

יום ראשון, 13 בדצמבר:

פייק על מתים בניסוי של פייזר

פייק. בניסוי נפטרו סה"כ 6 בני אדם, ארבעה מהם בקבוצת הביקורת ושניים בקבוצת הניסוי. מתוך השניים אחד מת מהתקף לב חודשיים לאחת מתן החיסון והשני מת כתוצאה מהסתיידות עורקים. בשני המקרים נשלל הקשר לחיסון.

יום רביעי, 9 בדצמבר:

דמות פיקטיבית, מיכל הרמן-לוינסון, מפיצה שקרים על החיסון

בימים האחרונים רצה בווטסאפ ההודעה הזו, שמכילה את כל החומרים שהודעת פייק טובה עשויה מהם. גיבורה מיוסרת, ממסד אכזרי, הסתרה, וטיוח ממצאים שלא תקראו עליהם בשום מקום חוץ מ... בווטסאפ.

נתחיל בהודעה. היא מתריעה מפני נוגדן מסוכן שנמצא כביכול בחיסונים שמגיעים לארץ ועלול לגרום לסובלים מסוכרת לסיבוכים חסרי תקדים (אם הם "חסרי תקדים" איך יודעים עליהם?). עוד כתוב, בבליל מילים קצת לא קוהרנטי, שהתרופה (לא אמרתם לפני רגע שזה חיסון?) נוסתה לכאורה על אנשים בברזיל וארבעה מתוכם נפטרו (דה-דה-דאם!). עכשיו, כך בהודעה, הכניסו את מה שזה לא יהיה לחיסון ש... לא נבדק מספיק? ש... למעשה תוכנן מראש לפני הקורונה שתוכננה גם היא...? WAT?

ומה מחוץ למחוזות הפנטזיה הקונספירטיבית של ההודעה?

החיסונים של מודרנה ושל פייזר, שצפויים להגיע לארץ בקרוב, לא מכילים נוגדנים. אף חיסון מהסוג שכולנו נקבל לא מכיל נוגדנים. מטרת החיסון היא לגרום לגוף שלנו לייצר נוגדנים נגד גורם מחלה כדי שתהיה הגנה מתמשכת מפניו, לא לספק אותם זמנית בזריקה. כשנותנים חיסון נותנים לגוף חכה, לא דגים. קיים טיפול ניסיוני מציל חיים לקורונה באמצעות נוגדנים, אבל הוא ניתן במקרים מאוד מסוימים של חולים במצב מסוים של המחלה, ולנשיא ארה"ב אחד.

ההודעה מסתיימת באזהרה גם לנשים בהריון לא לקחת את החיסון, נחשו מה? החיסון גם ככה לא ניתן לנשים בהריון.

המלצה שלנו - לא להעביר.

בנוסף, לא מצאנו תרופה בשם שמופיע בהודעה, יכול להיות שזה שיבוש. ומה לגבי הגיבורה המיוסרת שלנו? זו שניסתה לחשוף את השחיתות ופוטרה על לא עוול בכפה ממכון ויצמן למדע? היא לא קיימת. בדיקה מול דוברות מכון ויצמן למדע העלתה שלא עובדת חוקרת כזאת במכון ויצמן למדע, גם התפקיד "מנהלת מחקר ופיתוח" זה לא תפקיד אמיתי. בקיצור פייק פייק פייק

יום רביעי, 25 בנובמבר:

הפחדות מחיסוני RNA

פרסום שנשלח בוואטסאפ מנסה להפחיד מפני חיסוני ה-RNA נגד קורונה ומספר על כל מיני תופעות שהם כביכול גורמים להם. אולם, נכון למה שידוע עד עכשיו נראה שאין לחיסונים תופעות לוואי רציניות

לא ברור מאיפה מפיצי ההפחדה שלפו את התופעות, מאחר שאף חיסון כזה עוד לא בשימוש. בינתיים ידועים רק נתוני הבטיחות מהשלבים הראשונים של הניסויים הקליניים בחיסונים, ונתוני יעילות ראשוניים מהשלב השלישי , שעוד לא עברו ביקורת מדעית ולא פורסמו רשמית. על פי הנתונים החלקיים שיש נכון לעכשיו נראה שאין לחיסונים תופעות לוואי רציניות ושהם יעילים במניעת מחלה, אולם עד שלא יאסף די מידע ויפורסם רשמית, אי אפשר להעריך מה תהיה יעילותם הסופית של החיסונים ועד כמה הם בטוחים, זאת בדיוק הסיבה שבגללה הם נבדקים ומפוקחים בידי רשויות הבריאות השונות. בשלב זה אי אפשר להמליץ או לא להמליץ על החיסונים, וכל ניסיון הלחצה מפניהם נובע מבורות או מדמיון פעיל ולא ממידע מבוסס ועובדתי.

בקצרה, חיסון RNA הוא חיסון בטכנולוגיה חדשנית שמחדירה לתאים שלנו את "הוראות הבניה" של חלבון יחיד של נגיף הקורונה, גורמת להם לייצר אותו זמנית על פי ההוראות (קצת כמו הוראות איקאה) ובכך מדמה מצב של הדבקה בנגיף או של חיסון חי מוחלש. מערכת החיסון מופעלת ולומדת להכיר את החלבון הנגיפי הזה, כך שאם יום אחד נחשף לנגיף היא תדע לזהות אותו ולחסל אותו (בהנחה שהחיסון יעיל כמובן).

בפרסום שראינו מופיעים שלושה סעיפים, שרק הראשון מהם נכון, וגם זה חלקית:

1. "החיסון הזה מעולם לא ניתן לאוכלוסייה" - זה החלק היחיד שבערך נכון. הוא ניתן בניסויים קליניים לעשרות אלפי בני אדם תחת ניטור ומעקב קפדניים, אבל לא לאוכלוסיה הכללית אלא רק למדגם מייצג מתוכה. החיסון הוא חדש והטכנולוגיה חדשנית - Yay science!

2. "על פי המידע ברשת החיסון עלול לגרום לעקרות ב-97% מהאוכלוסייה" - זה טיעון שקרי שמסתובב ברשת כבר מהגל הראשון, עוד לפני שידעו איזה חיסונים יצליחו. זה טיעון מצוץ מהאצבע ללא שום ביסוס וסתם נועד להפחיד.

3. "חיסון ה-RNA עלול לשנות את ה-DNA" - זה טיעון מופרך משתי סיבות: ראשית, מבחינה מנגנונית אין ל-RNA שבחיסון יכולת להפוך ל-DNA בתאים שלנו. ושנית, מולקולת ה-RNA שבחיסון בנויה כך שלא תוכל להכנס לגרעין התא, איפה שנמצא ה-DNA.

אז, אם נסכם - בשלב זה עוד לא יודעים בוודאות אם החיסון בטוח או יעיל, לכן אי אפשר כרגע להמליץ אם לתת אותו או לא, נצטרך לחכות בסבלנות ל"תוצאות האמת". מה שכן אפשר לעשות הוא לא להפיץ מידע כוזב. הוא מסכן חיים והוא מדבק!

יום שלישי, 13 באוקטובר:

ד"ר נורת'רופ: החיסון, DNA, הצ'יפ ו-5G

יש סרטון שרץ ברשת בו ד"ר נורת'רופ, רופאה שמקדמת רעיונות אנטי-מדעיים כבר שנים הוגה תאורית קונספירציה מוזרה ומופרכת. זה אחד הסרטונים היותר מופרכים שקיבלנו אבל בכל זאת בואו נפרק את הטיעונים שלה:

״החיסון נגד קורונה הוא חיסון RNA שישנה באופן יסודי את ה DNA האנושי״.
יש כרגע שני חיסונים מובילים שמבוססים על טכנולוגית RNA. בקצרה מדובר בהזרקה של הוראות הפעלה לייצור חלבון נגיפי ספציפי ובכך לדמות הדבקה ולעורר את מערכת החיסון. אותן הוראות הפעלה לא יכולות להטמע לתוך החומר התורשתי שלנו, אין מסלול ביולוגי בתאים שלנו שיכול לאפשר את זה וכמובן שגם אין ראיות שזה קרה.

״המתכות שבחיסונים הופכות את גופינו לאנטנות 5G״.
יש חיסונים שמכילים מלחי אלומיניום על מנת לעורר תגובה חיסונית. זו פרקטיקה מקובלת ובטוחה שמצויה בחיסוני הילדות שכולנו קיבלנו ונפוצה בעיקר בחיסונים מסוג מומת או בחיסונים רקומביננטים (ראו קישור לכתבה על חיסונים בתגובות). בכל מקרה בגוף שלנו יש כל מני מתכות כמו הברזל בדם, נתרן ואשלגן בערך בכל מקום בגוף וגם אלומיניום. התוספת הקטנה הזאת לא משנה כמעט כלום במאזן המלחים בגוף שלנו. ואין לי מושג מאיפה היא המציאה את הרעיון ההזוי שזה משפר קליטה לטכנולוגית 5G. אין בזה שום הגיון כימי או פיזיקלי.

"ננו-רובוטים בחיסון יקחו את כל הנתונים על המחוסן, כולל נשימה, קצב לב, פעילות מינית, איכון מיקום ועוד ויאחסנו בענן״.
מה?? איך?? לא! למה לעזאזל צריך להשקיע כל כך הרבה כסף בטכנולוגיה (שכנראה לא קיימת עדיין), להשקיע המון בהסתרה שחלילה אף אחד לא יגלה אם אפשר פשוט להשתלט לכם על הסמרטפון?

״החיסון משתלב ב DNA שלך, מתכנת אותך ומאפשר לשלוט בך דרך 5G״.
שילוב של ההסברים למעלה

לסיכום, מדובר בתערובת אקזוטית במיוחד של תיאוריות קונספירציה: חיסונים, מניפולציות גנטיות, 5G, פייקורונה וכמובן ביל גייטס. ההמלצה שלנו - לא להעביר. מה שכן, אנחנו ממליצים להעביר את סרטון ה"איך לזהות פייק ניוז" - הסרטון הזה הדליק את רוב הנורות האדומות.

יום ראשון, 5 ביולי:

מידע נוסף בכתבה שפרסמנו בנושא

יום רביעי, 13 במאי:

ברקוד בתוך גלולה

מסתובב סרטון בוואטסאפ בו אדם מפרק גלולה, מוצא בפנים ברקוד וטוען שעם זה רוצים לסמן אותנו ולעקוב אחרינו. ברקוד הוא למעשה קידוד של ספרות ואותיות לקווים שחורים בעובי שונה שאפשר יהיה לסרוק אותם בקלות עם סורק אופטי, ואפשר לראות את זה בשימוש במיוחד בחנויות ומחסנים בשביל לסמן מוצרים. קשה לראות אם המארז פתוח או לא (זה די פשוט לקחת גלולה ופשוט להכניס פנימה את הברקוד), אבל גם אם הברקוד באמת היה שם זו דרך מאוד גרועה לסמן אותנו מכמה סיבות:
1. סביר להניח שהמדבקה הזאת היתה נמעכת ונהרסת במערכת העיכול שלנו
2. גם אם היא היתה שורדת את מערכת העיכול היא היתה יוצאת מהצד השני תוך יום-יומיים
3. נניח והיא היתה בכל זאת נתקעת במעיים שלנו, איך בדיוק מצפים לקרוא את הקוד? זה הרי קוד אופטי וצריך לסרוק אותו. אולי אם נדביק את הקוד על המצח וגם אז יהיה צריך לגשת אלינו ולסרוק את הקוד, והמידע היחיד שיתקבל יהיה של המספר המקודד בברקוד.
4. יש לנו בכיס המכנסיים חיישן הרבה יותר מתוחכם שמשדר בכל רגע נתון את המיקום שלנו, הוא יכול להקליט את השיחות שלנו, יש בו מצלמה שיכולה לצלם אותנו ואת סביבתנו, ולשדר את כל המידע הזה. אצל חלק מאיתנו גם יש גם מכשיר שמודד מדדי גוף ומסוגל לשדר אותם. אלו הם, כמובן הסמרטפון והשעון/צמיד החכמים שלנו.
בקיצור - אין שום סיבה טובה לשים מדבקה כזו בתוך גלולה אלא אם רוצים להפיץ בהלה בוואטסאפ.
ההמלצה - לא להעביר

יום שני, 11 במאי:

סרטון הקונספירציות פלאנדמיק

בשבוע האחרון עלה ליוטיוב ולרשתות החברתיות האחרות סרט קונספירטיבי בשם פלאנדמיק (Plandemic), שילוב של "מגפה" ו"תכנון". כמשתמע משמו, הסרט טוען שמגפת הקורונה תוכננה והונדסה על ידי כוחות חזקים ומרושעים, שהפילו ברשתם את העולם כולו. ספויילר: אין לכך שום ביסוס. בפוסט ננסה לענות לחלק מהטענות המושמעות בסרטון.

המרואיינת העיקרית בסרטון היא ד"ר ג'ודי מיקוביץ, שמוצגת כמדענית מהמובילות בעולם, שהקריירה שלה חוסלה על ידי אותם כוחות עלומים משום שגילתה משהו שלא הייתה אמורה לגלות. האמת, שלא במפתיע, שונה. מיקוביץ התמחתה בחקר נגיפים, וב-2009 פרסמה עם עמיתיה מחקר בכתב העת הנחשב Sciecne, לפיו תסמונת העייפות הכרונית נגרמת על ידי נגיף. אלא שמחקרים נוספים, ביניהם גם כאלו שכתבו החוקרים שעבדו עם מיקוביץ על המאמר המקורי,  לא הצליחו לשחזר את הממצאים. נשמעו טענות על מחסור בביקורת מתאימה ואולי אף זיהום של הדגימות, ולאחר כשנתיים המאמר נמשך מכתב העת. מאז בוצעו מחקרים גדולים יותר, ואף אחד מהם לא הצליח למצוא את הנגיף בתאי אדם. מיקוביץ עצמה אמרה שהראיות הן חד משמעיות לכך שאותו נגיף לא גורם למחלה כלשהי אצל בני אדם.

הודאה זו לא הפריעה לה לבנות מאז תדמית של מדענית שנלחמת בבעלי הכוח שרודפים אותה, ואף גרמו לטענתה למעצרה ללא סיבה. גם זה לא נכון: היא נעצרה לאחר שפוטרה, ולקחה מעבודתה מחברות ונתונים שלפי החוזה שלה אסור היה לה לקחת. מעסיקיה חשדו שהיא תשמיד חלק מהנתונים, כדי לכסות על כך שהמחקרים שלה לא בוצעו בצורה נאותה. היא אף מצאה לעצמה קהל אוהד – מתנגדי חיסונים, שבכנסים שלהם הופיעה כמה פעמים. כעת יש לה ספר חדש, שהיא שמחה לפרסם בעזרת "פלאנדמיק".

הסרטון עמוס באי-דיוקים ובשקרים בוטים, ולא נוכל להיכנס לכל אחד מהם. הנה כמה מהנקודות החשובות:

1. מיקוביץ טוענת כי "אין אף חיסון שעובד נגד נגיף RNA" (קבוצה אליה שייך גם נגיף קורונה החדש).
   זה פשוט שטויות.
   חיסונים יעילים קיימים נגד שורה של נגיפי RNA: שפעת עונתית, אדמת, חצבת, חזרת, כלבת וגם אחת מההצלחות הגדולות של החיסונים - הפוליו, שכמעט ועבר מהעולם בזכותם. באותו ציטוט מיקוביץ מצהירה גם שבעזרת החיסון (שעדיין אינו קיים) לנגיף הקורונה, מפתחי החיסונים "יהרגו מיליונים, כמו שכבר עשו עם החיסונים שלהם". האמת, כמובן, הפוכה - חיסונים הצילו את חייהם של מיליוני בני אדם. 

2. טענה נוספת היא שהנגיף הוא "בוודאות מהונדס", כי אם הוא היה טבעי היה לוקח לו "800 שנה להתפתח".
   גם לכך אין אחיזה במציאות. נגיפים עוברים מבעלי חיים לבני אדם כל הזמן – לדוגמה, זנים שונים של שפעות, אבולה, HIV וגם נגיפי קורונה קודמים, כמו סארס ומארס, הגיעו כולם מבעלי חיים. בדיקות שנערכו במקומות רבים ברחבי העולם הובילו למסקנה שהנגיף הוא טבעי לחלוטין. 

3. אולי כדי לענות להתנגדות הקודמת, מיקוביץ טוענת שנגיף האבולה לא יכל להדביק בני אדם עד שחוקרים "לימדו אותו" לעשות זאת במעבדה – עבודה שהיא מספרת שהשתתפה בה ב-1999. כך היא פותחת תיאוריית קונספירציה חדשה לחלוטין, שקל למדי להפריך, שכן מקרי האבולה הראשונים התגלו, בבני אדם, ב-1976. 

4. בסרטון מובאת הטענה שמספר המתים מקוויד-19 קטן בהרבה ממה שמדווח עליו, במיוחד בארצות הברית: בתי החולים, כך נטען, מפעילים לחץ על רופאים לרשום את המחלה כגורם המוות, שכן כך הם מקבלים יותר כסף. זוהי טענה שנשמעה כבר לפני כן, ורופאים שונים הזדרזו להפריך אותה. למעשה, נראה שמספר המתים מהמחלה, גם בארצות הברית, גדול מהמדווח. 

5. בסרטון מוצגת התרופה הידרוקסיכלורוקווין כמעין תרופת פלא, שמשום מה לא ניתנת לחולים.
   האמת היא שהיא דווקא ניתנת לחולים, אך לא לכולם, כי היא עדיין בשלב בה נעשים עליה מחקרים. למרבה הצער, התוצאות שלהם לא מעודדות. נראה שהיא לא עוזרת לחולים באופן משמעותי, ועלולות להיות לה תופעות לוואי קשות. 

6. בניגוד למה שטוענת מיקוביץ, אנשים שהתחסנו לשפעת אינם בסיכון מוגבר לחלות בקוויד-19. היא מצטטת מחקר קטן, שמצא עלייה של 36% בסיכון להידבק בנגיף קורונה לאחר חיסון לשפעת, אך המחקר נערך על נגיף קורונה אחר לגמרי, שגורם להצטננות, ויש איתו כמה בעיות. מחקר גדול יותר ושנמשך לאורך כמה עונות שפעת לא מצא קשר בין החיסונים להידבקות בצינון. גם בסתיו הקרוב חשוב מאוד, אפילו יותר מבשנים קודמות, להתחסן נגד שפעת.

7. לפי תיאוריית הקונספירציה שמקדם הסרטון, קוביד-19 "הונדסה" כדי שאפשר יהיה לשעבד את בני האדם למצב חירום, ואז לייצר נגדה חיסון, שגם בו ישתמשו כדי לשלוט בהמונים. מעבר לשלל הבעיות האחרות, אין אף כוח מאחורי הקלעים שדוחף חיסון מסוים ומממן אותו. להפך – מעבדות רבות ברחבי העולם, שנתמכות על ידי גופים רבים ושונים, מפתחות כל אחת דרכים משלה להגיע לחיסון. 

המסקנה מכל הנקודות האלו יחד היא פשוטה: לא צריך להתייחס ברצינות לאף טענה שמושמעת בסרטון. ליוצריו אין כל בעיה, כך נראה, להפיץ שטויות שעלולות להיות גם מסוכנות. כשאתם נתקלים בטענות שנשמעות כמו-מדעיות בקשר לנגיף הקורונה, או לכל נושא אחר, נסו לבדוק אותם מול גורמים מוסמכים לפני שתחליטו להפיץ אותם הלאה. אפשר גם לבדוק אצלנו, בקבוצת הפייסבוק זה נכון.

מקורות:

https://docs.google.com/document/d/1QwU4jcRw-qb77BLCLs99af05S1mL2E2vUz2x2M1396U/preview

https://www.sciencemag.org/news/2020/05/fact-checking-judy-mikovits-controversial-virologist-attacking-anthony-fauci-viral

https://sciencebasedmedicine.org/plandemic-judy-mikovits-covid-19/

https://www.nytimes.com/2020/05/09/technology/plandemic-judy-mikovitz-coronavirus-disinformation.html

יום חמישי, 7 במאי:

אלכוג'ל מתפוצץ במכונית

יום שני, 4 במאי:

שרף עץ הלבונה ו"תרופות פלא" אחרות

הפחד מ-COVID-19, המחלה שגורם לה נגיף הקורונה החדש, הוא הזדמנות פז לגורמים שמפיצים מידע מטעה (דיסאינפורמציה) או מוטעה (מיסאינפורמציה). חלקו מפחיד וקונספירטיבי, כי פייק ניוז שלילי מתפשט מהר יותר - אנשים אוהבים לחלוק חדשות רעות. וחלקו מעורר תקוות שווא וכולל הבטחות ל"תרופות פלא", ויטמינים, פרוסות לימון, מרקחות ישנות, מים קסומים או לבונה, שרף ריחני שמופק מהעץ בעל אותו שם.

דרוש זמן כדי ללמוד להכיר מחלות חדשות ולמצוא להן תרופות וחיסונים. את החלל שנוצר, ואת הייאוש והתקווה לטיפול, ממלאים טיפולים לא מוכחים ותרופות סבתא. בניגוד לאנשי מקצוע בעלי אחריות, מפיצי טיפולי השווא הללו לא מחויבים להראות שהם יעילים ובטוחים. הם מספקים הבטחה וסיפור, ובתקופה של אי ודאות זה כל מה שצריך כדי להטעות אנשים.

התהליך של פיתוח תרופה, גם אם מקורה בטבע, הוא ארוך. צריך להפיק את החומר, להראות במעבדה שהוא עושה את מה שטוענים, ואז החלק החשוב ביותר: להראות בניסוי מבוקר שהתרופה החדשה פועלת גם כשנותנים אותה לבני אדם. זה השלב שבו כמעט כל התרופות נכשלות.

שלב הניסוי המבוקר חשוב ביותר, כי הוא מאפשר להבדיל בין סיפורי החלמה לבין השפעה אמיתית. אחרי הכול רוב הנדבקים בקורונה מחלימים לבד. אם מישהו נטל לבונה והחלים תוך זמן קצר מאוד, יכול להיות שהחלים בלי קשר לטיפול. בניסוי קליני, לעומת זאת, יפרידו את החולים לקבוצות כשאחת תקבל את הטיפול הנבדק, הלבונה, ואחת טיפול דמה. אם יתברר שאין הבדל בשיעור הריפוי בקבוצות נדע שהטיפול לא עובד. ואם יש הבדל? החומר יעלה שלב וייבדק בניסוי קליני על קבוצות גדולות יותר של חולים.

רק אם חומר עבר את כל השלבים האלו אפשר לומר שהוא יעיל. אל תתפתו לסיפורים על תרופות, וזכרו, גם בושם עלול להיות סיפור מסריח. ועד שיהיה טיפול אמיתי נגד קורונה, שמרו על ריחוק פיזי ושטפו ידיים.

יום שני, 27 באפריל:

ה-FBI עצר פרופסור

יש כאן מיחזור של כמה הודעות שרצו לפני חודש בערך. מדובר בחדשות מזויפות, אומנם איש סגל אקדמי בכיר מאוניברסיטת הרווארד (לא אוניברסיטת בוסטון) אכן נעצר, אך באשמה אחרת לגמרי שאינה קשורה לנגיף הקורונה. לגבי הטיעון ששאיפת אדים עוזרת במניעת קורונה, גם הוא אינו נכון. הפה שלנו חם ולח באופן טבעי, וכפי שציינו בכמה וכמה פוסטים קודמים, שאיפת אדים לא תועיל.
ההמלצה - לא להעביר

יום שלישי, 21 באפריל:

האם חיות עלולות להידבק בנגיף קורונה החדש, SARS-CoV-2?

בתחילת אפריל הודיע גן החיות ברונקס בניו יורק כי הטיגריסית המלאית נדיה (Nadia), בת ארבע,  נמצאה חיובית לנגיף קורונה החדש, SARS-CoV-2. זו חיית הבר הראשונה שידוע כי נדבקה בנגיף מבן אדם. קדמו לה כמה חיות מחמד: שני כלבים וחתול מהונג קונג, ואולי גם חתול מבלגיה. כך שחיות עלולות להידבק בנגיף, אך נראה שהסיכון שהן ידבקו נמוך. למרות הסיכון הנמוך ביותר לחיות המחמד, ארגוני הבריאות ממליצים לנקוט משנה זהירות כדי להגן על החיות מפנינו ולמנוע מהן להידבק. לפרטים ראו את הכתבה שלנו "האם חיות יכולות להידבק בנגיף הקורונה?"

יום שני, 20 באפריל:

מחקר מסטנפורד, שיעור קטלניות של נגיף הקורונה והאם מספר הנדבקים בעולם גבוה בעשרות אחוזים מהמספר הרשמי?

טיוטת מחקר מאוניברסיטת סטנפורד מראה כביכול שבמחוז סנטה קלרה בקליפורניה יש פי 85-50 יותר נדבקים בנגיף מהכמות הרשמית שדווחה. לכן, אם באמת יש הרבה יותר נדבקים, אז גם שיעור התמותה של הנדבקים בנגיף נמוך בהרבה ממה שמדווח. הבעיה היא שהטיוטה הזו מלאת פגמים ואי אפשר לסמוך על התוצאות המפורסמות בה. הפרסומים לגביה מפיצים מידע שגוי ומוטה לגבי הנגיף ותפוצתו.

במחקר, שעוד לא עבר ביקורת עמיתים, בדקו נוכחות נוגדנים נגד קורונה ב-3,330 איש. 50 מתוכם יצאו חיוביים בבדיקה. כלומר 1.5 אחוזים. אחרי כל מיני חישובים סטטיסטיים החליטו החוקרים שבין 2.5 ל-4.2 אחוזים מתושבי המחוז נדבקו בנגיף, שהם בין 48 אלף ל-81 אלף מקרים. באותה תקופה, תחילת אפריל, מספר המקרים המאובחנים הרשמי במחוז היה קרוב לאלף, ולכן החוקרים טענו כי יש לפחות פי 50 יותר מקרים מהכמות המדווחת.

אם מתחשבים בכמות המקרים שחישבו החוקרים, מתקבל שיעור תמותת נדבקים של כ-0.16 אחוז, כלומר על כל 600 נדבקים אחד ימות. אם השיעור הזה נכון - והוא כמעט בטוח לא נכון - אז בעיר ניו יורק שבה מתו 10,000 חולים, ורשמית יש בה כ-134,400 מאובחנים, יש למעשה 6 מיליון נדבקים, שהם רוב תושבי העיר (8.4 מיליון). לא הגיוני במיוחד.

מחקרים לבדיקת שכיחות נוגדנים באוכלוסייה, כמו המחקר מסטנפורד, חשובים מאחר שהם מאפשרים למצוא אנשים שנדבקו בנגיף אפילו אם לא חלו, וכך להעריך את מספרם באוכלוסייה. אך חשוב מאוד לערוך מחקרים כאלו בצורה נכונה.

המתנדבים למחקר הנוכחי גויסו דרך פרסומת בפייסבוק, לא בדיוק סקר שמייצג את האוכלוסייה. זה סקר שבמהותו הוא מוטה - רק אנשים שמשתמשים בפייסבוק או חברים שהם שלחו להם קישור אליו יתקלו בו. גם סביר שאנשים יתנדבו לניסוי כזה בעיקר אם הם חושדים שנדבקו ורוצים להצליח להשיג בדיקה. החוקרים לא התייחסו לאפשרות זו במחקרם, אף שברור שבדיקת אנשים שחושדים שנדבקו, כי נחשפו למישהו או כי היו להם תסמינים חשודים, תגדיל את אחוז האנשים שיתגלו כחיוביים לנגיף במחקר, אפילו אם אחוז המודבקים באוכלוסייה הכללית לא כל כך גבוה. החוקרים גם לא התייחסו למשהו חשוב מאוד שמשפיע על המחלה ועל התמותה ממנה: גיל ה"מתנדבים".

נראה שלא רק הדרך שבה נבחרו הנבדקים לא טובה דיה לסקירת האוכלוסייה, אלא גם הבדיקה שבה השתמשו החוקרים. על פי החוקרים הספציפיות (הסגוליות) של הבדיקה היא בין 98.3 אחוז ל-99.9 אחוז. מה זה אומר? ספציפיות היא הסיכוי שאדם בריא יקבל תוצאה שלילית נכונה בבדיקה. לדוגמה, אם ניקח 1000 אנשים בריאים ונבדוק אותם בבדיקה עם ספציפיות של 98.3 אחוז, 983 מתוך הבריאים יקבלו תוצאה שלילית. היתר,17 איש, יקבלו תוצאה חיובית אפילו שהם לא באמת חולים. תוצאה כזו נקראת "חיובי כוזב" (false positive).

אם הספציפיות של הבדיקה שבה השתמשו במחקר אכן נמוכה, 98.3 אחוז, אז מתוך 3330 נבדקים נצפה לקבל כ-56 תוצאות חיוביות, גם אם כל הנבדקים מעולם לא נדבקו בנגיף. כלומר, במקרה הכי גרוע כל 50 התוצאות החיוביות שהתקבלו במחקר כוזבות. לכן, בניגוד למה שמדווח רשמית במחקר, יתכן שלא מצאו בסקר אפילו אדם אחד שנדבק בנגיף קורונה החדש, ובטח ובטח אי אפשר לטעון שיש פי 50 ומעלה נדבקים בנגיף מהכמות הרשמית.

בנוסף בדיקות הנוגדנים בהן השתמשו במחקר הן בדיקות שמשווקות בארצות הברית על ידי חברת Premier Biotech. אלו בדיקות סיניות שלא אושרו בסין על ידי ה-NMPA, גוף המקביל ל-FDA. הן גם כמובן לא נבדקו ולא אושרו על ידי ה-FDA עצמו. כמו כן, כפי שכתוב בחוברת של הבדיקה עצמה, תוצאות חיוביות יכולות להתקבל בה בעקבות חשיפה קודמת או נוכחית לנגיפי קורונה אחרים, כמו נגיפי קורונה הנפוצים שגורמים לצננת ושכמעט כל האוכלוסייה חלתה בהם.

אם כך, כפי שצוין חשוב לעשות מחקרי לבדיקת שכיחות נוגדנים, אך הם צריכים להיעשות עם ערכות בדיקה מהימנות, נבדקים שנבחרו בצורה נכונה, ועם ניתוח סטטיסטי נכון. המחקר מסטנפורד, שבינתיים הוא רק טיוטה, לא עומד בתנאים אלו וצריך להיזהר מאוד מפירוש לא נכון של תוצאותיו. מומלץ לא להפיץ כתבות שמתייחסות לתוצאותיו כמהימנות.

יום ראשון, 19 באפריל:

לוק מונטנייה, HIV והנדסה גנטית

לוק מונטנייה (Montagnier), אחד ממגלי נגיף ה-HIV וחתן פרסם נובל לרפואה לשנת 2008 שזקנתו מביישת מאוד את נעוריו, טוען בריאיון שנגיף קורונה החדש מהונדס וכולל קטעים של HIV שלא יכולים להיות בנגיף שבא מהטבע. השטות הזו היא לא המצאה שלו, אלא טענה שרצה ברשת לפחות מפברואר. מונטנייה הוא האחרון ברשימה ארוכה של אנשים שמפיצים אותה, אף שהיא הופרכה לחלוטין.

מונטנייה היה בעבר מדען מכובד. הראש של אחת משתי קבוצות מחקר שב-1983 גילו את הנגיף שגורם לאיידס. מונטנייה היה ראש הקבוצה מצרפת ורוברט גאלו (Gallo) ראש הקבוצה מארצות הברית. מסיבות פוליטיות גאלו לא קיבל נובל על התגלית.

מאז התגלית והזכייה בנובל מונטנייה התדרדר לשיתוף פעולה עם מתנגדי חיסונים ולפרסום "מחקרים" שלא עומדים באף אמת מידה מדעית. את המחקרים פרסם במגזינים שהוא עומד בראשם והם כוללים טענות על כך שלחומר גנטי מדולל יש "גלי רדיו" שמאפשרים לזהות אותו, ואפילו שאפשר לעשות טלפורטציה לחומר גנטי – להקליט את גלי הרדיו שהם פולטים ואז לשדר את הגלים האלה למקום אחר. עכשיו הוא גם טוען שאפשר לנצל את ה"גלים" האלה כדי להעלים את אותם "קטעים זרים" שהמציא שיש בנגיף קורונה החדש SARS-CoV-2.

מומחי נגיפים שמעודכנים בתחום, כולל וירולוגים שחוקרים נגיפי קורונה מזכירים שיש בנגיפי קורונה, כמו בכל היצורים, קטעים קצרצרים שמזכירים במקרה רצפים גנטיים מיצורים רבים אחרים. הטענה של מונטנייה מקבילה לטענה שמאחר שבספר כלשהו מסדרת ספרי "ג'ינג'י" יש מילה קצרה – למשל "אבא" – ובספר אחר, נגיד "מלחמה ושלום", גם אפשר למצוא את המילה "אבא" אז זה אומר שהמילה מועתקת מאחד הספרים.

אין כל עדות שלב טולסטוי העתיק את המילה "אבא" מגלילה רון פדר עמית, כפי שאין כל עדות שהרצפים הקצרים שנמצאים גם בנגיף הקורונה וגם ב-HIV קשורים זה לזה, או הוכנסו לנגיף. אפשר למצוא את אותם רצפים בדיוק בנגיפי SARS אחרים בטבע, בזבובים, בעכבישים ועוד.

בנוסף, הנגיף התפשט בכל העולם, בודד מחולים והרצף הגנטי שלו נקבע. אין סימנים לכך שעבר מניפולציה גנטית כלשהי, כפי שתוכלו לקרוא בהרחבה בכתבה באתר שלנו.

יום שישי, 17 באפריל:

קורונה, pH והטיפול נגד מלריה

בהודעה הזאת מופיעות כל נורות האזהרה האדומות הרגילות: ניסוח קלוקל ונסיון לפנות לסמכות מדעית (מזוייפת במקרה הזה). משם ממשיכים לכללי אצבע רפואיים (שגויים) למניעת המחלה תוך שימוש לא נכון במונחים מדעיים ולקינוח סיפור פייק שכבר הפרכנו בעבר.

בואו נרד לפרטים:
הפוסט מתחיל בהמלצה על צריכת מזונות בסיסיים (אלקליים) מתוך מחשבה שזה ישפיע במשהו על חומציות הדם. מעבר לכך שהגוף שלנו עובד מאוד קשה בשביל לשמור על רמת חומציות יחסית קבועה. סולם החומציות בו משתמשים נקרא pH. ערכים מעל 7 נקראים בסיסיים ומתחת ל-7 נקראים חומציים (7 הוא pH נטרלי של מים מזוקקים). החומציות של הדם שלנו במצב תקין נעה בין 7.35 ל-7.45.

רשימת החומרים שמופיעים שם מכילה שגיאות רבות. ה-pH של לימון למשל הוא מאוד חומצי ונמצא באזור ה~2 (לא בסיסי כמו שכתוב בהודעה), אננס גם הוא חומצי עם pH בסביבות ה-3-4. אין לנו בכלל מושג איך הם הגיעו לדרגת חומציות של 22 של צמח שן הארי. זו לא דרגת חומציות שמתקרבת למשהו שקיים בטבע. כתום?? כנראה התכוונו לתפוז והשתבש בgoogle translate, גם שם ה-pH לא נכון. פ"ש הכוונה בטח pH, גם מוריד אמינות. את השאר לא טרחנו לבדוק מהסיבה הפשוטה שגם אם היו מדייקים במספרים, דיאטה אלקלית לא באמת משפיעה על רמת החומצית בדם – וטוב שכך. חריגה מרמת החומציות הנורמלית בדם אולי תהרוג את נגיף הקורונה, אבל תהרוג אותנו הרבה לפני.

את סיפור הקורונה והמיץ לימון גם הפרכנו בעבר

החלק השני של הוואטסאפ מהלל רופא עלום שהצליח לכאורה להציל חיים של חולי קורונה רבים בניו יורק באמצעות טיפול נגד מלריה. מה שמעניין שבתחקיר שערך האתר לא רלוונטי לא נמצא שום זכר לרופא המהולל. הטיפול המדובר הוא תרופה המשמשת כטיפול נגד מלריה ונעשה בה שימוש נסיוני גם נגד קורונה עם תוצאות לא מזהירות בכלל חרף הצהרות של פוליטיקאים.

בקיצור הודעה ארוכה אבל שקרית מתחילתה ועד סופה – המלצה: לא להעביר

יום ראשון, 5 באפריל:

קורונה ו-5G

כמה גורמים ואנשים, מהזמרת קרי הילסון ועד רופאים רודפי תשומת לב ביוטיוב, מפיצים רעיון הזוי לחלוטין שהמגפה הנוכחית נגרמת לא מנגיף אלא מטכנולוגיית הדור החמישי, 5G. הטכנולוגיה שתאפשר לטלפונים להעביר יותר נתונים בפחות זמן, ואף תוכל לספק מידע ליותר צרכנים בו-זמנית.

הדברים שמפיצי ההפחדה מפני 5G אומרים אינם נכונים. לא הסיפור המגוחך על מזימה זדונית לפגוע בנו ועל תוכניות של כוחות חובקי עולם (שכוללים את נטפליקס), ולא הסיפורים על כך שגלי הרדיו שמשמשים ב-5G מסרטנים או מסוכנים בדרך אחרת. גלי הרדיו האלה, שהם קרינה אלקטרומגנטית לא מייננת, לא מסוגלים לשבור קשרים כימיים ולהזיק ל-DNA. ההשפעה האפשרית היחידה שלהם עלינו היא חימום, אך הם חלשים מכדי לגרום לנזק כלשהו לרקמה. בנוסף, יש קרינה אלקטרומגנטית לא מייננת עם תדירות גבוהה יותר ויותר אנרגיה מ-5G ומשום מה לא מפחידים מפניה - אור נראה. כמו כן, רק לפני כחודש פרסמה הוועדה הבינלאומית להגנה מקרינה בלתי מייננת (ICNIRP) דו"ח שקבע ש-5G בטוחה ושאין עדויות לכך שהיא קשורה למחלות כלשהן.

הודגם מעבר לכל ספק שהמגפה הנוכחית נגרמת על ידי הנגיף SARS-CoV-2, שעובר מאדם לאדם. היא פוגעת באנשים באזורים בעולם שעוד אין בהם פריסה של 5G, כמו יפן ואיראן, וגם בכאלו שיש בהם, כמו איטליה. זאת ועוד, בידוד והסגר עוזרים נגד המחלה - אפילו בסין. איך זה יכול להיות אם היא נגרמה באופן קסום על ידי גלי רדיו? נגיף קורונה החדש הקודם - SARS-CoV - גרם למחלת ה-SARS ב-2002/2003 שהדביקה מעל ל-8,000 איש ב-17 מדינות, והרגה 774 מתוכם, בעיקר באסיה. הרבה לפני 5G ואפילו לפני ש-3G הגיעה לאסיה.

הדבר המסוכן ב-5G הוא שהטכנולוגיה תאפשר להפיץ אפילו יותר בקלות סרטונים וסרטים מסוכנים ומלאי הטעיות וטעויות. אפילו שלחו לנו טענות שגלי הרדיו עצמם איכשהו מדביקים בנגיף. מאיפה מגיעים רעיונות כאלה? סטיבן קינג?

המחלה אמיתית, הנגיף אמיתי, החולים והמתים אמיתיים. אל תעבירו סיפורי הפחדה הקושרים בין 5G למחלה. גם לא בצחוק. מישהו עוד עלול להאמין לזה ואולי להפסיק להתגונן מפני הנגיף. לאלו שמתעניינים ב-5G אפשר לשלוח במקום זאת את הכתבה הזו באתר שלנו, או להמליץ להם להאזין לפרק הנהדר הזה בפודקאסט Science Vs. (באנגלית):

יום חמישי, 2 באפריל:

תרומת פלזמה להכנת חיסון פסיבי לחולים קשים

שימוש בנוגדנים של אנשים שהחלימו ממחלה זיהומית כדי לטפל בחולים אחרים אינו חדש. השתמשו בו למשל כבר בתחילת המאה ה-20 נגד השפעת הספרדית. הטיפול דורש תרומת פלזמה מחולים שהחלימו, מאחר שהנוגדנים נמצאים בפלזמה, שהיא החלק הנוזלי של הדם – בלי התאים האדומים והלבנים.

ניסוי ראשון קטן לטיפול בחולי COVID-19, המחלה הנגרמת מנגיף קורונה החדש, בעזרת פלזמה של חולים שהבריאו התבצע לאחרונה בסין. מתן של הפלזמה לחמישה חולים שסבלו ממצוקה נשימתית הביא לשיפור בתסמינים הנשימתיים שלהם. ההצלחה הזו ממחישה את הפוטנציאל של הטיפול, אך דרושים ניסויים קליניים נוספים כדי להדגים שהטיפול אכן מועיל ובטוח. איסוף הפלזמה על ידי מד"א מחולים שחלפו שבועיים מאז שהחלימו, נועדה לטיפול ניסיוני בחולים קשים.

מחלימים שעומדים בקריטריונים לתרומת דם ומוכנים לתרום פלזמה מוזמנים לפנות לשירותי הדם של מד"א בטלפון 03-5300445 או בדואר אלקטרוני.

יום רביעי, 1 באפריל:

המתיחות לא נגמרות? ויטמין C וקורונה

למרות טענות שונות שרצות ברשת ויטמין C (חומצה אסקורבית) לא עוזר לריפוי או למניעה של COVID-19. לא, גם לא במינון גבוה בהרבה מהמומלץ.

ויטמין C יכול אולי לסייע קצת לתסמיני צננת. מטא-אנליזה, סקירת כמה וכמה מחקרים באותו תחום, מ-2013 הראתה שנטילה קבועה של ויטמין C לא מונעת צננת. היא כן עשויה להפחית ה-50 אחוז את הסיכון לתסמיני צננת שמקורם לא בגורמי מחלה אלא בפעילות גופנית אינטנסיבית במיוחד, כמו ריצת מרתון או סקי. כמו כן, נראה כי נטילה שגרתית של ויטמין C עשויה לקצר בלא יותר מכמה שעות את משך הצננת. לגבי מינון גבוה של הוויטמין, מחקר שהתפרסם בשנה שעברה מצא שעירוי ויטמין C לא משפר את מצבם של חולים הסובלים מתסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS), המאפיינת גם חולים קשים ב-COVID-19. מינון גבוה אינו נטול תופעת לוואי ויכול לגרום לשלשולים, בחילות, הקאות, כאבי בטן ועוד. עודף ויטמין C אף עלול להוביל לאבנים בכליות ובאנשים עם חסר באנזים G6PD לגרום אנמיה המוֹליטית (פירוק תאי דם אדומים).

אם כך, אף שויטמין C כנראה מקצר קלות צננת, אין סיבה לחשוב שהוא יסייע לחולי COVID-19. למרות זאת, מתקיים בסין ניסוי קליני שבודק האם עירוי מנות גדולות של הוויטמין יכול לשפר את מצבם של חולים קשים הלוקים בתסמונת מצוקה נשימתית חריפה. המחקר צפוי להסתיים בספטמבר ובינתיים לא פורסמו תוצאות ביניים כלשהן.

כיום אין אף חיסון נגיד נגיף קורונה החדש, או טיפול למחלה לה הוא גורם. הדרך היחידה להתגונן היא לשמור על ריחוק פיזי, לשטוף ידיים ולא לגעת בפנים – במיוחד לא לגעת בפה, באף או בעיניים.

ויטמין D ומחלות בדרכי הנשימה

מחסור בויטמין D עלול להשפיע על פעילות מערכת החיסון וקשור בין היתר לעלייה בסיכון ללקות בזיהומים. סקירה שיטתית ושקלול של 25 מחקרים (מטא-אנליזה), שכללו 11321 אנשים מ-15 מדינות, הראו שנטילה יומיומית או שבועית של תוסף ויטמין D הקטינה את הסיכון של אנשים שסבלו ממחסור בויטמין ללקות בזיהומים בדרכי הנשימה (ARI). עם זאת, הסיכון לסיבוכים לא השתנה.

אף שנטילת ויטמין D על ידי הסובלים ממחסור יכולה להקטין את הסיכון לזיהומים בדרכי הנשימה, נכון להיום אין ראיות לכך שהיא יכולה להגן מפני COVID-19 באנשים שנדבקו ב-SARS-CoV-2. אם אתם אנשים בריאים בדרך כלל, שאינם סובלים ממחסור בויטמין D, נראה שנטילת תוסף לא תעזור לכם. עד שיפותחו חיסונים וטיפולים יעילים, הדרך הבטוחה היחידה להתגונן מפני המחלה היא לא להידבק בנגיף: לא לגעת בפנים, לשטוף ידיים, ולשמור על ריחוק פיזי.

יום שלישי, 31 במרץ:

חיסון שחפת מגן מקורונה?

לא בדיוק, אבל יש כמה ניסויים קליניים שבודקים אם חיסון נגד שחפת יכול לעזור נגד נגיף קורונה החדש, SARS-CoV-2.

חיסון נגד שחפת (BCG) קיים משנת 1921 והוא מתבסס על חיידקי Mycobacterium bovis חיים-מוחלשים. אלו חיידקים שגורמים לשחפת הבקר. יעילות החיסון נגד שחפת קטנה ביותר, ולכן לא משתמשים בו יותר למטרה זו, פרט לבמקרים מיוחדים. אולם, התברר ש-BCG גורם להפעלה ולגיוס של חלקים מסוימים של מערכת החיסון ולכן משתמשים בו, למשל, כטיפול נגד חלק מסוגי סרטן שלפוחית השתן. החיידק מוחדר לשלפוחית, בא במגע עם תאי הסרטן וגורם לדלקת שמגייסת לאזור את תאי מערכת החיסון שתוקפים את תאי הגידול.

מחקרים שונים מצאו ראיות, לא חזקות במיוחד, לכך שהפעלת מערכת החיסון בעקבות החיסון מפחיתה את הסיכון לזיהומים שונים, כולל זיהומים נגיפיים. מסיבה זו בארבע ארצות שונות - אוסטרליה, הולנד, אנגליה וגרמניה - יתחילו בקרוב ניסויים קליניים לבדוק האם חיסון BCG מפחית את הסיכון של צוותי מערכת הבריאות ושל קשישים להידבק ב-SARS-CoV-2 או לחלות ב-COVID-19.

יום ראשון, 29 במרץ:

הכל תכנון של סין

תאורית קונספירציה מלאה בחורים.

א. יש חולים בביג'ינג ׁובמקומות נוספים בסין (ראו מפה)

ב. התפרסמו מחקרים שמראים שיותר סביר שהוירוס הוא תוצר של אבולוציה מאשר פרי תכנון במעבדה 

יום רביעי, 25 במרץ:

כמה זמן הנגיף שורד על משטחים?

החלק שחסר בתחתית התמונה, ושגם לא תורגם לעברית, הוא החלק בו כתוב שהנתונים לא מתייחסים לנגיף קורונה החדש SARS-CoV-2 ושאפשר להיפטר מנגיפי קורונה על משטחים בקלות על ידי שימוש בחומרי חיטוי ביתיים.

המאמר המצוטט בתחתית התרשים אסף נתונים מ-22 מאמרים קודמים, שנערכו על סוגים אחרים של נגיף הקורונה, כמו הנגיפים שגרמו ל-SARS (התפשטות בעיקר בסין בשנת 2003) ול-MERS (התפשטות בעיקר בערב הסעודית, החל משנת 2012):

• סוג הנגיף: הנתונים לא מתייחסים לנגיף קורונה החדש, SARS-CoV-2, אלא לבני משפחה וותיקים יותר שלו. האם המסקנות שלו נכונות לגבי נגיף קורונה הנוכחי? עוד לא יודעים, אם כי לאחרונה פורסם מחקר חדש על שרידות של נגיף הקורונה החדש על משטחים.
• טמפרטורה: רוב הנתונים על זמן ההישרדות של הנגיף על משטחים נכונים ל-20 מעלות צלזיוס. כאשר הטמפרטורה עולה מעבר ל-30 מעלות צלזיוס, זמן ההישרדות של הנגיף על משטחים יורד באופן משמעותי.
• לחות: מחקר אחד דיווח שבטמפרטורה של 20 מעלות צלזיוס, כאשר יש 50 אחוז לחות באוויר, נגיף קורונה מסוים הגורם לצינון שורד יותר זמן מאשר כאשר אחוזי הלחות הם 30. פירוש רש"י: יותר יבש, הנגיף שרד פחות זמן.
• העברה ממשטח לידיים: להלן ציטוט מהמאמר בתרגום חופשי: "לא נמצאו נתונים על העברת נגיפי קורונה ממשטח מזוהם לידיים. עם זאת, הראו לגבי נגיף השפעת מסוג A שמגע של חמש שניות יכול להעביר 31 אחוז מהנגיפים באזור המגע לידיים. עבור נגיפי פאראינפלואנזה יעילות העברת הנגיף הייתה נמוכה בהרבה (1.5 אחוז בלבד) אחרי מגע של חמש שניות. במחקר שהתבסס על תצפיות, נמצא שסטודנטים נוגעים בממוצע בפנים שלהם 23 פעמים בשעה, כולל בפה, אף ועיניים." מה נכון לגבי העברת נגיף קורונה הנוכחי לידיים? אנחנו עדיין לא יודעים ונגיפי קורונה אינם נגיפי שפעת או פאראינפלואנזה.
• המלצה מעשית: שוב, ציטוט בתרגום חופשי: "אפילו שריכוז נגיף הקורונה על משטחים במהלך ההתפרצות הנוכחית אינו ידוע, נראה סביר להפחית את ריכוז הנגיף על ידי חיטוי, במיוחד כאשר מדובר במשטחים שנמצאים בסביבה עם הרבה חולים, אשר בה ריכוז הנגיף צפוי להיות גבוה".

במאמר החדש שהוזכר לעיל והתפרסם לאחרונה בכתב העת New England Journal of Medicine השוו חוקרים מארצות הברית בין נגיף קורונה החדש לבין נגיף הקורונה שגרם להתפרצות ה-SARS בשנת 2003 בסין. החוקרים בדקו את עמידות הנגיפים ב-23-21 מעלות צלזיוס ולחות יחסית של 40 אחוז על משטחי נחושת, קרטון, נירוסטה ופלסטיק. החוקרים מצאו כי הנגיף החדש שורד על משטחי נחושת עד 4 שעות, על קרטון עד 24 שעות ועל משטחי פלסטיק ונירוסטה עד 72 שעות. על פי החוקרים תוצאות המחקר מצביעות על כך שהעברה של הנגיף ממשטחים מזוהמים מתקבלת על הדעת, מאחר שהוא נותר פעיל על משטחים [מסוימים] אף למשך ימים. עם זאת, המחקר נערך בתנאי מעבדה ולכן סביר שבתנאי העולם האמיתי הנגיף ישרוד פחות זמן.

לפני יומיים פרסם המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) דוח על נגיף קורונה החדש באוניות נופש. בחלקו האחרון של הדוח הוזכר שעל פי תכתובת אישית עם יאמאגישי טאקויה (Yamagishi), מהמכון הלאומי למחלות זיהומיות של יפן, בתאי הנוסעים בדיאמונד פרינסס נמצאו שרידים של החומר הגנטי של הנגיף על משטחים שונים, עד ל-17 ימים לאחר פינוי התאים, אך לפני שחוטאו. הממצאים עליהם מספר יאמאגישי הם של שרידי חומר גנטי. בניגוד למחקר שפורסם ב-New England Journal of Medicine לא הראו כאן קיומם של חלקיק נגיף מידבקים, כלומר לא הראו שהנגיף יכול לשרוד כל כך הרבה זמן על משטחים.

אם כך, כמות הזמן שהנגיף שוהה על משטחים תלויה בגורמים סביבתיים רבים, כמו לחות וטמפרטורה, ולכן לא בטוח שהמספרים בתמונה מדוייקים. אולם, יתכן שנגיף קורונה חדש שורד די זמן על משטחים שונים כדי להוות בעיה. ולכן, כדי להפחית את סיכויי ההדבקה וההתפשטות, תמיד מומלץ להקפיד על היגיינה, ולהישמע להוראות משרד הבריאות.

יום שלישי, 24 במרץ:

שמועה על כוויות בידיים:

מסתובבת ברשת תמונה של זוג ידיים עם כוויות כמעט עד המרפק. מפיצי התמונה מנסים להפחיד שהכוויה נוצרה כי אישה כלשהי חיטאה את ידיה עם ג'ל אלכוהול ואז הדליקה את הגז. זה פייק ניוז מוחלט.

אלכוהול בוער בטמפרטורה נמוכה ולא יגרום לכוויות כאלו. בכל מקרה הוא מתאדה במהירות, כך שלאחר חיטוי הידיים אם נותר נוזל כלשהו עליהן הוא לא דליק ולא אלכוהולי – אולי חומר שהוסיפו לג'ל האלכוהול כדי לשמור על לחות הידיים. בנוסף, גם אם מסיבה לא ברורה אותה אישה בסיפור חיטאה את ידיה על למרפקים, ג'ל אלכוהול לא היה יוצר כוויה עם גבול כה חד וברור. לכן, אין ספק שלא מדובר בכוויה בעקבות שימוש לא זהיר בג'ל אלכוהול.

ממה כן הכוויה? ד"ר אברי רווה, כירורג פלסטי מומחה, מסביר שנראה שהכוויה נוצרה מנוזל חם בכלי קיבול כלשהו. זו כוויה בדרגה 2 עמוקה יחסית. הוא משער שהאדם המצולם הוא איש מקצוע, שמבשל בכמויות גדולות, והכניס בטעות את זרועותיו לסיר של שמן רותח - ככל הנראה סיר מרק עם שמן.

רווה מוסיף כי יתכן שהגוון השחור של חלק מהעור בתמונה נוצר מאחר שמרחו על הכוויה סילבר סולפה דיאזין ("סילברול"), תכשיר נגד זיהומים שגורם לגוון כזה בגלל יוני כסף.

אם שלחו לכם את התמונה, ההמלצה שלנו היא לשרוף ולא להעביר.

יום ראשון, 22 במרץ:

שמועה על מידע שרופאים סיניים חלקו עם צוותי רפואה בספרד:

למפיצי פייק ניוז על COVID-19, המחלה לה גורם הנגיף SARS-CoV-2, נגמרו כנראה הרעיונות, אז הם עברו לארוז מחדש הטעיות שכבר הופצו על הנגיף והמחלה. גם השימוש בהודעות קוליות גובר – אולי אנשים נוטים להאמין להן יותר?

הפעם מדובר בהודעה מוקלטת באנגלית של אישה שטוענת שהיא מתרגמת מספרדית משהו שעמיתה שלה שלחה לה, אחרי ששמעה את אותו משהו מחברה שעובדת בבית החולים האוניברסיטאי דוקטור נגרין באי גראן קנריה (אחד מהאיים הקנריים). ומה זה המשהו הזה? מידע שכביכול גילו הסינים על המחלה. טוב שההודעה לא הגיעה מ"שותפה לדירה של בן דודו של אחיו של אביה".

אגב, אפשר למצוא ברשת טקסטים כמעט זהים שמיוחסים למקורות מעוררי אמון אחרים, למשל לאוניברסיטת בול סטייט באינדיאנה. שלל ההודעות האלה, שעוברות כביכול מפה לאוזן ממקורות חשובים עד לאדם לא מוכר, כבר יותר מרומזות שכל הסיפור מצוץ מהאצבע ושאין סיבה להמשיך לקרוא או להקשיב לו. מומלץ לא להעביר את ההודעה הלאה ופשוט למחוק אותה, אבל מאחר שלפעמים מתפתים להקשיב לה או לקרוא את התרגום שלה – למרות הרמזים המטרימים – הנה כמה דברים שגויים, מטעים או שקריים בהודעה:

ההודעה מתחילה בניסיון להפחיד, כדי להגדיל את הסיכוי שאנשים יפלו קורבן לה וימשיכו לקרוא. אבל אין שום "ליחה שהופכת מוצקה וחוסמת את דרכי הנשימה". אם כבר, החולים הקשים נמצאים בסיכון בגלל נוזלים שהצטברו בריאות, לא בגלל מוצקים.

1. לשטות של שתיית משקאות חמים כבר התייחסנו לפני עשרה ימים: שתיית משקאות חמים לא תעזור, ובכל מקרה כאשר אנחנו שואפים את הנגיף הוא נכנס לדרכי הנשימה וכמעט שלא נחשף לחלל הפה. אחרי ההדבקה הנגיף נמצא בתוך התאים, ושום כמות של מים לא תשטוף אותו משם. שלא לדבר על כך שלפי הניסוח אפשר לחשוב שהקיבה של המספרת מחוברת לריאות. אם זה היה נכון, היו לה דברים חמורים יותר לדאוג לגביהם מאשר COVID-19.

2. אין שום סיבה לגרגר חומר חיטוי, עם או בלי חומץ, מלח או לימון. זה לא ישפיע על הנגיף, אבל בהחלט יכול להזיק לכם. שמרו את הרכיבים האלו, מינוס חומר החיטוי, לסלט.

3. כמו כל גרגיר של לכלוך, הנגיף עלול ללכלך בגדים, במיוחד אם מישהו התעטש עליכם ישירות. אבל פרט למקרה קיצוני כזה אין שום חובה להתקלח מיד במים חמים ולכבס את הבגדים. מספיק לזכור לשטוף ידיים אחרי שחזרתם מבחוץ, ולגעת כמה שפחות בפנים שלכם. קרינה על-סגולה (אולטרה סגולה) יכולה להזיק לנגיפים, אבל אין כל עדות שחשיפת הנגיף לאור ישיר של השמש תשמיד אותו. הוא לא ערפד.

4. מחקרים הראו שהנגיף שורד עד שלושה ימים על משטחים מסוימים. בדיוק בגלל זה ממליצים לא לגעת במשטחים בכפות הידיים ומדגישים כמה חשוב לשטוף ידיים לעיתים תכופות ולא לגעת בפנים.

5. אל תעשנו. עישון הוא מחלת רקע. מי שמעשן בסיכון מוגבר לסיבוכים ולמוות מהמחלה, וגם בלי קשר לקורונה העישון מסוכן לבריאות. אל תעשנו.

6. אין כל סיבה לשטוף ידיים כל 20 דקות, וזה גם מזיק לעור. המלצות ארגוני הבריאות הן לשטוף ידיים לעתים קרובות במים קרים או פושרים ובסבון, למשך 20 שניות. יש לשטוף ידיים לפני האוכל או אם אתם כבר לא מסוגלים לא לגעת בפנים, ובמיוחד אחרי מגע עם אדם חולה או עם סביבתו ואחרי קינוח אף, שיעול או התעטשות. זכרו גם להקפיד להשתעל ולהתעטש למרפק או לממחטה חד-פעמית, ולהשליכה לפח.

7. ירקות ופירות מומלצים לאכילה תמיד, אבל אין כל ראייה או כל סיבה לחשוב שהם והוויטמינים שבהם יעזרו נגד הנגיף.

8. הנגיף הגיע במקור לאדם מבעלי חיים אחרים, אך אכן כרגע הוא עובר מאדם לאדם. ארגוני הבריאות סבורים שחיות מחמד לא יכולות להעביר את הנגיף לבני אדם, אך כל חיה יכולה להפוך ל"משטח מזוהם". לכן צריך להקפיד לשטוף ידיים אם מלטפים חיית מחמד או משחקים איתה.

9. אכן כדאי להתחסן נגד שפעת ולהימנע מלהידבק בה, מאחר שמדובר במחלה קשה שגם מגבירה את העומס על בתי החולים. ואנחנו... לא יודעים מה יש למי שהמציא/ה את הרשימה נגד אכילה ושתייה של דברים קרים. אין סיבה להימנע מהם.

10. כאב גרון איננו תסמין נפוץ של המחלה, התופעות הנפוצות ביותר הן חום גבוה ושיעול יבש. הנגיף יכול להדביק בקלות תאים גם בדרכי הנשימה התחתונות (כמו הריאות) וגם בעליונות.

אנחנו כמעט מסכימים עם שורת הסיכום: בהצלחה לכולם ושימרו על עצמכם. אבל אל תעבירו מידע שגוי, במיוחד לא מידע שכולל בקשה שתעבירו אותו ל"כמה שרק אפשר".

הנגיף גורם לאובדן חושי ריח וטעם:

כתבות בארץ ובעולם מספרות על תופעה כביכול "מוזרה" בחולי COVID-19: אובדן פתאומי של חושי הריח והטעם. נדין דוריס (Dorries), שרת הבריאות הבריטית שנדבקה בנגיף קורונה החדש, צייצה כי איבדה לחלוטין את שני החושים האלה. גם רייצ'ל מתיוס (Matthews), השחקנית שדובבה את דמותה של האנימרן בסרט "לשבור את הקרח 2", חלתה במחלה וחשפה בסטורי באינסטגרם שלה שאיבדה את חושי הטעם והריח.

עוד אין מחקרים מסודרים בנושא, מאחר שרוב הרופאים "קצת" עסוקים כרגע, אבל דיווחים על אנשים שאיבדו את חושי הריח והטעם זמן מה לאחר שחלו מגיעים מאיטליה, גרמניה, דרום קוריאה ומקומות נוספים.

כפי שכתב אתמול ד"ר נעם לויתן (PhD) אובדן של חושי ריח וטעם זה לא תסמין מפתיע של מחלה בדרכי הנשימה. זו תופעה נפוצה במחלות נגיפיות שפוגעות גם בדרכי הנשימה העליונות, כמו COVID-19, SARS, צננת (שבחלק מהמקרים נגרמת מנגיפי קורונה עונתיים) או שפעת. כ-40 אחוז ממקרי אובדן חושי הטעם והריח במבוגרים מתרחשים לאחר מחלה נגיפית. לעתים אובדן החושים לא הפיך, ועלול להימשך גם זמן רב לאחר ההחלמה, כשכבר אין זכר לנגיף בגוף.

בהצהרה משותפת של נשיאת החברה הבריטית לרינולוגיה, פרופ' קלייר הופקינס (Hopkins), ונשיא האגודה הבריטית לרפואת אף אוזן גרון, פרופ' נירמל קומר (Kumar) נמסר שיש ראיות טובות מדרום קוריאה, מסין ומאיטליה שמספר משמעותי של חולים מאומתים ב-COVID-19 הפכו לתתרנים. בדרום קוריאה, בה מתבצעות בדיקות נרחבות לגילוי הנגיף, אובדן חוש ריח הוא התסמין הבולט ביותר ב-30 אחוז מהאנשים המתגלים כחיוביים. במקרים רבים לצעירים שנדבקו בנגיף קורונה החדש אין תסמינים בולטים אחרים של המחלה, כגון חום או אפילו שיעול.

על פי הופקינס וקומר יש עלייה בדיווחים בעולם על מקרי אובדן חושי הטעם והריח באנשים שאין להם תסמינים אחרים. יתכן שאובדן החושים נגרם מהגורמים הרגילים, כמו נגיפי קורונה עונתיים או הרינו-וירוסים הגורמים לצננת, ושהעלייה אינה אמיתית אלא נובעת מעודף תשומת לב של התקשורת. עם זאת, שני הרופאים מזהירים שיתכן כי העלייה נובעת ממקרים לא מאובחנים של COVID-19. הם מציעים כי כל מי שלוקה באובדן פתאומי של חושי הטעם והריח יכנס לבידוד, ואנחנו מציעים להוסיף ליתר ביטחון את התסמין הזה כקריטריון לבדיקת מעבדה לנוכחות הנגיף.

יום חמישי, 19 במרץ:

עדכון לשמועה מ-14 במרץ על איבופרופן:

שר הבריאות הצרפתי פרסם בחשבון הטוויטר שלו אזהרה לא להשתמש בחומרים אנטי-דלקתיים כמו איבופרופן וקורטיזול, משום שהם מגבירים לכאורה את התסמינים של נגיף הקורונה. חיפשנו ממצאים כלשהם שתומכים בטענה הזאת ולא מצאנו. בימים רגילים המשמעות של זה הייתה שמדובר בהודעה כוזבת (פייק), אולם מאחר שמדובר בנגיף חדש שלומדים עליו תוך כדי עבודה קיים הסיכוי שזה נכון. אז המשכנו לחפור ומצאנו הודעת ווטסאפ בגרמנית שמזהירה גם היא מפני איבופרופן ומשייכת את הממצאים לאוניברסיטה בווינה. האוניברסיטה פרסמה הכחשה נמרצת לטענה, וההודעה לא קשורה כנראה לטענות של שר הבריאות הצרפתי. חיפוש נוסף הוביל למכתב שהתפרסם לאחרונה בכתב העת The LANCET, שבו חוקרים זיהו שאנשים הסובלים מסוכרת רגישים יותר למחלה. במכתב הם מציינים שקיים סיכוי שתרופות אנטי-דלקתיות כמו איבורופן עשויות גם הן להשפיע, אבל הם לא מציגים לכך שום ראיה. איגוד הקרדיולוגים האירופי פרסם אף הוא הכחשה לטענה והמליץ להמשיך לטפל בחולים כבעבר. יש עוד עקבות שמרמזים על המקור להשערה במחקרים ישנים יותר על זיהומים במערכת הנשימה, אך הם לא קשורים לנגיף הנוכחי. לפי מיטב הבנתנו כרגע זו השערה שאינה מגובה בראיות.

ב-17 במרץ השמועה "שודרגה" ואתרי חדשות ברחבי העולם ובישראל פרסמו שגם ארגון הבריאות העולמי מזהיר מפני איבופרופן. מתברר שהעיתונאים העתיקו בלי בדיקה ידיעה שגויה מהאתר ScienceAlert. היום פרסם ארגון הבריאות העולמי בחשבון טוויטר הרשמי שלו הודעה ש"על פי המידע הקיים כיום, [הארגון] לא ממליץ להימנע משימוש באבופרופן". אפשר למצוא פרטים נוספים כאן.

Q: Could #ibuprofen worsen disease for people with #COVID19?

A: Based on currently available information, WHO does not recommend against the use of of ibuprofen. pic.twitter.com/n39DFt2amF

— World Health Organization (WHO) (@WHO) March 18, 2020

המחלה חדשה, הנגיף חדש והידע עליו נצבר תוך כדי טיפול. הרבה השערות עולות, חלקן מחלחלות לעיתונות ולרשתות החברתיות, אבל כל עוד הן לא מגובות בראיות הן בגדר השערה בלבד ואין להסתמך עליהם בקבל החלטות. המלצה – לא להעביר

יום רביעי, 18 במרץ:

חדשות טובות?

בשורות טובות זה דבר חשוב בימים טרופים אלה. הבעיה היא שהן גם צריכות להיות נכונות...

1. סין מתמודדת עם גל שני, עיר אחת נכנסה לסגר לאחרונה.
2. יש הרבה טיפולים בקנה, אבל הם עדיין חייבים לעבור את המבחן הניסויי. יהיו בשורות טובות, אבל נכון  לעכשיו אין עדיין פתרון טוב ויעיל שאפשר להפיץ לכולם.
3. אנטיביוטיקה היא בכלל נגד חיידקים.
4. עשתה החלמה? נשמע כמו גוגל טרנסלייט. בכל מקרה הרבה החלימו, הרוב המכריע יחלימו. אף אחד לא אומר אחרת.
5. נכון.
6. לא מכירים, אולי נכון. בכל מקרה הבדיקות אכן מתייעלות בהתמדה.
7. עקומת ההדבקה בדרום קוריאה אכן מתמתנת. בהרבה מדינות אחרות לא.
8. המחלה פוגעת בעיקר במבוגרים ובאנשים שסובלים ממחלות רקע. זה לא חדש, אבל הם עדיין ההורים, הסבתות והסבים שלנו.
9. מדענים בכל רחבי העולם עובדים על פיתוח חיסון לקורונה. חלקם כבר החלו בניסויים קליניים, אבל יעבור עוד זמן לא קצר לפני שהחיסון יהיה זמין לציבור.
10. יש להם התפתחות. עוד גוגל טרנסלייט. המדע מתקדם בכל העולם, לא רק בקנדה.
11. כנ"ל.
12. נמצא נגטיב - גוגל טרנסלייט. אנשים החלימו בהרבה מדינות. זה לא חדש.
13. נכון לעכשיו. עקומת ההדבקה עולה.
14. זה נבדק בימים אלה בסין, הלוואי שיעבוד.
15. זה נכון. :-)

בקיצור, מוטב להתמקד בדברים הנכונים ולא לחפש בכוח סיבות לשמוח. המלצה - לא להעביר

קציצות

יום שני, 16 במרץ:

בצל הפלא

סיפור הבצל והשפעת הוא סיפור ישן שמקורו במכתב שרשרת שמסתובב ברשת כבר שנים, וכולו שטות מוחלטת. בצל לא סופח חיידקים ובוודאי שלא נגיפים כמו נגיף הקורונה החדש, ואין כל תועלת רפואית לבצל חתוך שנמצא בחדר. בנוסף, הסיפור על הרופא שראה במיקרוסקופ אור את נגיף השפעת בבצל הוא סיפור בדוי לחלוטין: אי אפשר לראות את נגיף השפעת במיקרוסקופ אור, וגם לא נגיפי קורונה, אלא רק במיקרוסקופ אלקטרונים - שלא היה קיים בימים ההם; נגיפים שגורמים למחלות אצל בני אדם לא יכולים להדביק תאי צמחים; ואת נגיף השפעת בודדו לראשונה ב-1933, כמה וכמה שנים אחרי 1918. וכן, גם אין שום מניעה לאכול בצל שנחתך ונשמר במקרר. לעומת זאת יש מניעה להעביר הודעה כזאת. כדאי למחוק ולא להעביר

יום ראשון, 15 במרץ

שום הפלא

הטענה כי אכילת שום (או שתייה שלו מבושל במים) מועילה נגד נגיף הקורונה החדש אינה נכונה. חוקרים מצאו שתוצרי הפירוק של התרכובת האורגנית אליצין, המצויה בשום, פעילים נגד סוגים מסוימים של חיידקים ופטריות הגדלים בתנאי מעבדה. עם זאת, לא הוכח כי צריכה של שום לבדה יכולה לשמש טיפול נגד נגיפים בכלל ונגיף הקורונה בפרט. אין תרופות קסם לטיפול בנגיף ויש לקבל טיפול וייעוץ רפואי רק מגורם רפואי מוסמך.

פרוסת לימון

הוספת פרוסות לימון לכוס מים חמים איננה התרופה הבאה נגד נגיף הקורונה (וגם לא נגד סרטן). מחקרים מעלים שתוספת ויטמינים לא מונעת כנראה מחלות נגיפיות של דרכי הנשימה דוגמת הצטננות, אלא אם כן אתם ספורטאים אולימפיים. עם זאת, מחקרים מסוימים הראו שנטילת ויטמין C עשויה לקצר קצת (בכמה שעות) את משך ההצטננות. אין דבר כזה "ויטמין C ממקורות טבעיים": ההבדל היחיד בין החומצה האסקורבית (הידועה בשם ויטמין C) בלימון לבין זו הנמצאת בטבליות המסחריות היא הריכוז של החומר הפעיל והמחיר. אין תרופות קסם או תרופות סבתא לטיפול בנגיף ויש לקבל טיפול וייעוץ רפואי רק מגורם רפואי מוסמך. 

יום שבת, 14 במרץ:

טקסט שמיוחס לד"ר עופר כספי

בימים האחרונים רץ בווטסאפ ובפייסבוק טקסט שמיוחס לד"ר עופר כספי, מנהל היחידה לרפואה אינטגרטיבית בבית חולים בילינסון. כספי הוא רופא פנימי ומומחה לרפואה סינית. בטקסט הוא מתייחס לתגובת משרד הבריאות להתפרצות ולשאלה אם היא מוצדקת. בהנחה שכספי אכן כתב את הטקסט, זה מקרה קלאסי של מומחה בתחום אחד שמדבר על נושאים שכלל אינם בתחום מומחיותו. נתייחס לעיקרי דבריו:

כספי תוהה בנוגע למגפה איך זה ש"בסין היא כבר הוכלה" בלי לגבות מיליוני קורבנות כמו בשפעת הספרדית? ובכן, למזלנו הנגיף פחות קטלני, הרפואה התקדמה במאה השנים האחרונות ולמדנו לזהות את הנגיף ולאפיין אותו בתוך זמן קצר, לפני שאנשים מתים בהמוניהם – וטוב שכך. השפעת הספרדית גם נמשכה "קצת" יותר זמן, מאביב 1918 ועד תחילת 1920, בעוד המגפה הנוכחית נמצאת איתנו רק כשלושה חודשים. איום קיומי היא לא – אף אחד לא טען אחרת, אבל בהחלט יש לה פוטנציאל לגרום נזק גדול - לא רק בקריסת מערכות הבריאות, אלא גם בהיבט הכלכלי העולמי.

כספי תוהה למה חלק גדול מהחולים בריאים. אנחנו מניחים שכוונתו ביא שיש הרבה נשאים א-סימפטומטיים, כלומר כאלה שלא מציגים כל תסמינים. כמה? לא יודעים. האם אפשר לדעת? אולי בהמשך. מה שבטוח זה שלפי הנתונים שנצברו במזרח אסיה אי אפשר לומר שיש הרבה אנשים שנדבקו ונשארו בריאים. וגם אם יש, האם כדאי לקחת סיכון שידביקו את שאר האוכלוסייה ויהרגו אנשים בריאים בישי מזל או אנשים פגיעים כמו ההורים, הסבים והסבתות שלנו ואלה שסובלים ממחלות רקע? לא. אנחנו במאה ה-21, לא בימי הביניים. כספי גם מתייחס לשיעור התמותה וטוען שהוא נמוך יותר מהנטען. שיעורי תמותה אכן אפשר לחשב בכל מיני דרכים, אבל כשאדם מת לא משנה לו אם שיעור התמותה היה אחוז אחד ("רק" פי עשרה משפעת עונתית) או שלושה אחוזים. הבעיה היא לא התמותה מהנגיף אלא קריסת מערכת הבריאות כתוצאה מהמוני אנשים שיזדקקו לשירותיה.

בואו נשחק במספרים. נניח ששיעור התמותה מתון יותר – אחוז אחד. נניח שחולים במקביל 50 אלף איש, מצב שקל מאוד להגיע אליו בהיעדר הגבלות – כולנו ראינו את ההסבר של ראש הממשלה על טור הנדסי, ואנחנו רואים את זה קורה כמעט בכל העולם. אחוז אחד מ-50 אלף הם 500 איש שימותו כי נפלו בצד הלא נכון של הסטטיסטיקה. עצוב, אבל זה לא נגמר שם. שיעור הסיבוכים המחייבים אשפוז במחלה שמחולל נגיף הקורונה החדש עומד על כ-19 אחוז, שפירושם הוא קרוב ל-10,000 איש שצריכים אשפוז רפואי במקביל. המספר הה מצטרף לחולים "רגילים" שכבר מאושפזים (חולי שפעת, סרטן, סוכרת, מחלות לב ועוד). אין שום מערכת בריאות, ותהיה החזקה, הגדולה והבריאה ביותר, שיכולה לעמוד בתוספת של 10,000 חולים, לא כל שכן מערכת בריאות עמוסה כמו שלנו. המשמעות של התפרצות קורונה בלתי נשלטת היא קריסת מערכת הבריאות על כל המשמעויות שלה, ולכן הרבה יותר מתים. אם אתם מחפשים דוגמה הציצו על מה שמתחולל כעת באיטליה.

לא ניכנס לפוליטיקה, כי זה באמת לא המקום שלנו, אבל אנחנו מבקשים מכם – הקשיבו לרשויות הבריאות ומלאו את הוראותיהן. מומחים לאפידמיולוגיה עובדים בה בתיאום עם מומחים מכל רחבי העולם. "נחמד" שדעה המיוחסת לרופא לרפואה פנימית מסתובבת ברשת, אבל מוטב להקשיב למומחים רלוונטיים, שיודעים על מה הם מדברים.

המלצה שלנו – לא להעביר

יום שישי, 13 במרץ:

אפליקציה למציאת חולים בסביבה

ההודעה הזאת רצה כבר כמה ימים בווטסאפ ומזמינה אנשים לבדוק אם יש אנשים חולים בסביבתם. הקישור בהודעה מוביל למפה אינטראקטיבית של משרד הבריאות, שמתארת מקומות שבהם שהו אנשים שאובחנו כחולי קורונה והמועדים שבהם זה קרה, על מנת לעזור לאנשים לדעת אם הם אמורים להיות בבידוד. בקיצור, אפשר להעביר את הקישור - אבל ההסבר לא מתאר את מה שיש בו באמת.

להלן התיאור של משרד הבריאות: משרד הבריאות יצר מפה זו לשירות הציבור, על בסיס המידע שנמסר מנבדקים שנמצאו חיוביים לנגיף הקורונה. המידע הכלול במפה נועד למטרות כלליות ולמתן מידע ראשוני בלבד, אינו בהכרח שלם וייתכן שיחולו בו אי דיוקים. המידע אינו תחליף להתייעצות רפואית או לטיפול רפואי ובכל מקרה של חשש יש לפנות לקבלת מידע נוסף במוקד משרד הבריאות או מוקד מד"א. בשימוש במפה, המשתמש מסכים לכך שכל הסתמכות על המידע המוצג במפה מעבר לידיעה כללית – הוא בשיקול דעתו ועל אחריותו הבלעדית של המשתמש. ככל שיש אי התאמה או סתירה בין המידע במפה לבין מידע שמפורסם לציבור באתר הרשמי של משרד הבריאות ועל ידי גורמי משרד רשמיים באמצעי התקשורת השונים – המידע שנמסר באתר הוא הנכון.

יום חמישי, 12 במרץ:

המלצות של וירולוג בשם ג'יימס רוב

הודעה שרצה בוואטסאפ מציגה אוסף של המלצות של וירולוג בשם ג'יימס רוב להתמודדות עם הקורונה ולמניעת הדבקה. ההודעה אותנטית אבל לא מדויקת בלשון המעטה. נתחיל בזה שהנגיף מדבק לא רק לתאי ריאה אלא גם לתאים נוספים. כפפות יכולות לצמצם את החשיפה במגע עם משטחים, אך גם שטיפת ידיים יסודית תעשה את זה (20 שניות לפחות, לא רק 10). מסכות כירורגיות חד-פעמיות לא ידנו עליכם מהנגיף; אין מידע על יעילות כלשהי של סוכריות אבץ או כל תכשיר מוכר אחר במאבק נגד הנגיף הזה. בבדיקה באתר snopes.com התברר שרוב אכן כתב את ההודעה למשפחתו וממש לא התכוון שהיא תופץ בכל רחבי העולם.

ההמלצה - לא להעביר

הודעת בילינסון

מסתובבות ברשת כמה גרסאות של "הודעת בילינסון". פעם זה מרופא, פעם מאחות, פעם מחבר שעובד בבית החולים. ובהודעה יש הרבה אי דיוקים. האתר לא רלוונטי - הדף הרשמי פנה לדוברות בית החולים בילינסון, שמסר בתגובה שזו איננה הודעה רשמית שלהם ושאין להסתמך עליה. חלק מהדברים שכתובים נכונים וחלקם לא. חולים מעל גיל 80 אכן נמצאים בסיכון גבוה יותר למות מהמחלה, במיוחד אם יש להם מחלות רקע, אך לא נכון לומר שרובם ימותו. בסין 14.8 אחוז מהחולים מעל גיל 80 מתו מהמחלה, שזה אכן שיעור גבוה אבל רחוק מלהיות רוב. המחלה לא דומה לשפעת, שכן מדובר בנגיף שונה שגורם למחלה אחרת שחלק מתסמיניה דומים. ייתכן שהעברה ממשטחים נגועים איננה צורת ההדבקה העיקרית, אך היא אחת מצורות ההדבקה האפשריות ולכן חשוב להקפיד לשטוף ידיים. חולה שאינו מראה תסמינים עדיין עלול להיות מדבק, ולא כדאי לזלזל בזה. ככלל, מידע על המחלה מוטב לקבל ממקורות רפואיים מוסמכים ולא מהודעות אלמוניות בווטסאפ.

המלצה – לא להעביר

קנביס וקורונה

התמונה מציגה כתבה שפורסמה לכאורה באתר ynet ומתארת מחקר שמראה לכאורה השפעה של חומרים פעילים בקנביס על נגיף הקורונה. התמונה מזויפת. מחקר כזה לא פורסם, וגם לא הידיעה. חוקרים וחברות תרופות בכל העולם מחפשים טיפול לנגיף הקורונה, אך לצערנו מדובר בתהליך ארוך ומורכב. כאשר יימצא טיפול תוכלו לקרוא עליו במגוון מקורות מהימנים, שאף אחד מהם אינו הודעת ווטסאפ.

אנחנו ממליצים בחום לא להעביר

מידע מחוקרי קורונה מסין

יום רביעי 11 במרץ:

תרגום גוגל של מומחי טייוואן

עוד תבהלת שווא:
אתילן אוקסיד במטושים