מה היא השיטה האובייקטיבית למדוד את השפעת הטמפרטורה והלחות שבאוויר על תחושת החום שלנו?

מה המשמעות של אחוזי הלחות? האם בלחות של 100% יש בכלל חמצן באוויר? והאם יכול להיות מצב שבירושלים הטמפרטורות יהיו יותר גבוהות מבתל-אביב אבל בכל זאת בתל אביב נרגיש שחם לנו יותר? ומה זה עומס חום? צפו בסרטון:

כמה מים יש באמת באוויר?

האוויר שמסביבנו הוא תערובת של גזים שונים, כולל אדי מים. אבל אם פותחים כל ספר נתונים, או אתר  בנושא – למשל ויקיפדיה, מקבלים את הנתונים המפתיעים הבאים על הרכב האוויר:

הרכב האוויר לפי ויקיפדיה, אין מים באוויר??? | יוצר : Jarry1250
הרכב האוויר לפי ויקיפדיה. אין מים באוויר??? | מקור: ויקיפדיה, Jarry1250

כלומר, לפי מה שאומרים מעל 99.9% מהאוויר מורכב משלושה גזים בלבד – חנקן (כ-78%), חמצן (כ-21%) וארגון (כ-0.9%). שימו לב שאדי מים לא מופעים ברשימה.

אבל מצד שני, כולם יודעים שיש לחות, כלומר אדי מים באוויר. בתחזית מזג האוויר בקיץ תמיד מציינים את אחוזי הלחות שנעים סביב 40, 60 ואפילו 80 אחוזי לחות – אז למה הם לא מופיעים בנתונים?

וכמה מים יש באמת באוויר? 0 אחוז או 80 אחוז? התשובה היא לא זה ולא זה. כמות הלחות שיש באוויר משתנה ממקום למקום – באופן כללי, באזורים קרובים לים יש יותר לחות באוויר מאזורים בעומק היבשה - ומיום ליום – ביום שרב, למשל, האוויר יבש, כלומר הלחות נמוכה יותר מרוב ימות השנה.

בגלל שזה המצב, כלומר שכמות המים שבאוויר לא קבועה, החליטו בכל המקומות לציין את הרכב האוויר היבש – ללא מים, שהוא קבוע.

וכמה מים האוויר באמת מכיל? זה תלוי בטמפרטורה:

בטמפרטורה של 5oC האוויר יכול להכיל לכל היותר 0.9 אחוז אדי מים,

בטמפרטורה של 15oC האוויר יכול להכיל לכל היותר 1.7 אחוז אדי מים,

בטמפרטורה של 25oC האוויר יכול להכיל לכל היותר 3.1 אחוז אדי מים,

ובטמפרטורה של 35oC האוויר יכול להכיל לכל היותר 5.4 אחוז אדי מים.
(כל הנתונים עבור אוויר בגובה פני הים)

כתבתי לכל היותר – כלומר ב-25 מעלות האוויר יכול להכיל גם פחות מים מ-3.1 אחוז, אבל לא יותר מהמספר הזה. כלומר אם תהייה לי מגבת רטובה שנמצאת בחדר ב-25 מעלות, שאחוז הלחות שבו הוא 3.1 אחוז - המגבת לא תתייבש, כי האוויר (כאילו) לא יכול להכיל יותר אדי מים, ולכן לא יהיה למים מהמגבת לאן להתאדות.

אז אם מדובר באחוזים בודדים, מאיפה מגיעים המספרים שעליהם מדברים בתחזית מזג האוויר, על עשרות אחוזי לחות: 50 אחוז לחות? 80 אחוז לחות?

ובכן, המספרים הללו הם של 'לחות יחסית' – נתון האומר כמה הלחות שבאוויר קרובה למקסימום שהוא יכול להכיל. אם האוויר ב-25 מעלות מכיל 1.55 אחוז אדי מים, אז אומרים בתחזית מזג האוויר שהלחות היחסית היא -50 אחוז, כי 1.55 מהווה 50 אחוז (חצי) מ-3.1 שזה אחוז הלחות המרבי.

האחוז היחסי באמת מוסר לנו יותר מידע מאשר אחוז הלחות המוחלט האמיתי  – משום שמה שחשוב לנו הוא כמה הלחות קרובה ל-100 אחוז, כלומר למקסימום שבו מים לא יוכלו להתאדות יותר. המספר 1.6 אחוז לא אומר כלום, כי השאלה אם הלחות גבוהה או נמוכה תלויה בטמפרטורה הספציפית, לכן לא מדווחים עליו. בכל מקרה, נתון של 100 אחוז לחות יחסית משמעותו אינה שכל האוויר הוא מים ושאין חמצן לנשימה, רחוק מכך, זה רק אומר שהאוויר כבר מכיל את כל כמות המים שהוא יכול להכיל.

מים שלא מתאדים (וזיעה שלא מקררת)

ככל שהלחות היחסית של האוויר גבוהה יותר, ככה מים יתאדו לאט יותר. כלומר, טיפת מים תתאדה לאט יותר באוויר עם 80 אחוזי לחות בהשוואה לאוויר עם 20 אחוזי לחות.

זה בגלל שתהליך ההתאדות של מים לאוויר הוא תהליך דינמי, ודו-כיווני: כלומר מים לא רק מתאדים אל האוויר, גם אדי מים שנמצאים באוויר מתעבים על טיפת המים. ככל שיש יותר לחות באוויר ככה יותר מים יתעבו חזרה, ב-100 אחוז לחות, קצב העיבוי משתווה לקצב האידוי, כך שבסך הכל האידוי הוא אפס:

אידוי מים לאוויר ועיבוי מים מהאוויר
אידוי (חץ למעלה) ועיבוי (חץ למטה) מים מהאוויר, בלחות יחסית שונה. ב-100 אחוז לחות הקצב משתווה ונטו אין אידוי

מבחינה פיזיקלית, ככל שהטמפרטורה של חומר עולה – כך קצב האידוי שלו גובר, כך שהתהליך הדינמי הזה נוטה יותר לכיוון אידוי עם עליית הטמפרטורה, ולכן ב-35 מעלות האוויר יכול להכיל יותר מים (5.4 אחוז) בהשוואה ל-25 מעלות (3.1 אחוז בלבד לכל היותר).

אבל לנו כבני אדם מה שחשוב זה לא כמה מים האוויר יכול להכיל, אלא בכלל קצב האידוי של מים לאוויר, שנקבע כאמור על ידי הלחות היחסית, וזאת משום שאידוי של מים (של זיעה) הוא המנגנון הראשי של הגוף לקרר את עצמו. כמו שהראינו בסרטון הקודם – רק השלב של אידוי הזיעה הוא המקרר את הגוף (כי אידוי צורך אנרגיה, לוקח אנרגיה מהגוף = קירור). ולכן – בלחות יחסית גבוהה, זיעה מתאדה לאט יותר ולכן פחות מקררת את הגוף, או מקררת בקצב איטי. כפי שאפשר היה לראות בניסוי שעשינו בסרטון, כאשר עטפנו מדחומים בבד לח, המדמה הזעה, ושמנו המדחומים בסביבה לחה ובסביבה יבשה – המדחום בסביבה הלחה התקרר הרבה הרבה פחות מהמדחום בסביבה היבשה.

צילום מסך מתוך הניסוי בסרטון – המדחום שעטוף בבד רטוב המדמה זיעה, שנמצא בסביבה הלחה כמעט ולא התקרר.
המדחום שעטוף בבד רטוב המדמה זיעה, שנמצא בסביבה הלחה כמעט ולא התקרר| צילום מסך מתוך הניסוי בסרטון 

ולכן – אחוז הלחות היחסית שבאוויר, שקובע את קצב ההזעה הוא פרמטר מאוד חשוב – בנוסף לטמפרטורה. באחוז לחות גבוה מאוד, הזיעה לא תוכל להתאדות אלא רק תישאר על הגוף, ולא תקרר את הגוף, ואנו נרגיש חום בלתי נסבל. זה המצב באיזור החוף בישראל בחודשי הקיץ.

השאלה איך אפשר לשקלל את שני הפרמטרים – חום ולחות, כך שנוכל לקבל מדד אובייקטיבי להשפעת הטמפרטורה והלחות על הרגשת החום?

מדד עומס החום

התשובה היא מדד עומס החום. מדד עומס החום הוא מדד שנוסח על ידי פרופ' עזרה זֹהר והוא נמצא בשימוש צה"ל וגם השירות המטאורולוגי מדווח עליו בתחזית מזג האוויר. המדד משקלל גם את הטמפרטורה, וגם את ההשפעה המקררת של הזיעה, שמושפעת ישירות מהלחות היחסית.

המדד הוא ממוצע של הטמפרטורה כפי שנמדדת במדחום יבש ובמדחום עטוף בבד לח. המדחום היבש אחראי לתרומת הטמפרטורה, והמדחום הלח המשקלל את לחות האוויר היחסית, ככל שהיא גבוהה יותר, קטן האפקט המקרר של ההתאדות והטמפרטורה במדחום גבוהה יותר, והממוצע עולה. במזג אוויר יבש – יש התאדות רבה, הטמפרטורה הנמדדת נמוכה והממוצע יורד. התוצאה מגדירה 1+5 דרגות של עומס חום, לפי התוצאה:

  • פחות מ-22, אין עומס חום כלל.
  • 22-23 : עומס חום קל
  • 24-25 : עומס חום מתון
  • 26-27 : עומס חום בינוני
  • 28-29 : עומס חום כבד
  • 30 ומעלה : עומס חום כבד מאוד עד קיצוני

צילום מסך מתוך הסרטון - מדידת טמפרטורה במדחום יבש ולח
מדד עומס חום הוא ממוצע הטמפרטורה במדחום יבש ובמדחום "מזיע" (עטוף בבד רטוב) | צילום מסך מתוך הניסוי בסרטון 

כך שיש לנו מדד כמותי אובייקטיבי למדידת עומס חום – ואפשר להכריע בכל יום ויום בשאלה איפה יותר גרוע בקיץ: בירושלים ובאר שבע ("איזה חום פה אצלכם!") או בתל אביב ("איך אתם סובלים את הלחות?").

36 תגובות

  • אבישי

    כתבה מצויינת תודה

  • שחר

    טבלת עומס חום של השירות המטאורולוגי

    ד"ר אבי סאייג שלום,
    קודם כל תודה על הכתבה המעניינת ואופן העברתה. כאשר מביטים על הטבלה של השירות המטאורולוגי הישראלי (-->) ניתן לראות כי הטבלה מוצגת בערכים של טמפרטורה ולחות יחסית. הדרך לחישוב הטבלה מוצג במסמך (HI=Td*0.5+Tw*0.5). השאלה היא כיצד עוברים מלחות יחסית באחוזים לטמפרטורה לחה? המטרה שלי להשלים את המקומות החסרים בתוך הטבלה? ומשם להתקדם בעבודת מחקר שאני עושה.
    לצערי לא מצאתי תשובות טובות במקומות אחרים או בספרות.
    https://ims.gov.il/sites/default/files/inline-files/%D7%94%D7%A1%D7%91%D...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    טבלאות המרה

    היי שחר

    יש ברשת טבלאות המרה - בכל טמפרטורה, מודדים במדחום יבש, במדחום עטוף בבד לח, ולפי ההפרש יודעים מה הלחות היחסית לפי טבלאות. למשל כאן

    https://www.weather.gov/source/zhu/ZHU_Training_Page/definitions/dry_wet...

    או כאן

    https://www.sciencedirect.com/topics/engineering/wet-bulb-temperature

    חפש בגוגל 
    wet bulb temperature relative humidity 
    ותמצא על כך עוד מידע

    בהצלחה במחקר

    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • ניר

    הסבר מעולה

    תודה

  • טל

    לחות בחורף

    היי
    רציתי לשאול על לחות בחורף
    איך זה שבחורף אחוזי הלחות הם נמוכים יותר אבל דווקא בתוך הבתים יש לחות גבוהה יותר בחורף מאשר בקיץ?
    תמיד בחורף מתפתח עובש בדירות ובקיץ לא

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    התעבות

    היי טל

    זה בגלל שבחורף גם הקירות קרים - ואז מים מתעבים עליהם - משטח קר מעודד התעבות (למשל על המראה בחדר האמבטיה בחורף... בקיץ אין התעבות, אבל בחורף יש, וכך גם על הקירות). התעבות - שכבה של מים נוזליים, שבתורם מעודדים התפתחות עובש.

    בברכה

    ד"ר אבי סאייג

    מכון דוידסון לחינוך מדעי

    מכון ויצמן למדע

  • מלכה יוסף

    לחות

    הסבר מצוין. קראתי הרבה על לחות, רק עכשיו אחרי קריאת המאמר הזה , הבנתי ממש את המושגים בהקשר ללחות.

  • מומו

    רוצות אוויר טוב יותר או לפחות עוד כמה תשובות :)

    מאמר מעניין ומובן באופן מעולה, תודה.
    נשמח לזכות לעוד מהידע שלך:
    1. האם הלחות הנמוכה של 2023 "נורמלית"? (20% שכיח). איפה אפשר למצוא מגמות השוואתיות של אחוזי הלחות לאורך השנים והחודשים?
    2. השמיים העכורים (צהוב-אפור-כתום) כל פעם שיש יובש לאחרונה - ממה זה נובע? ניטור זיהום אוויר של המשרד לאיכות הסביבה מדווח דיי קבוע על "בינוני", אז כנראה מדובר במדד אחר? איפה אפשר לעקוב? (חוץ מהחלון :)). תודה ושתמיד יהיה לך אוויר נעים

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אתר השירות המטאורולוגי

    היי מומו

    שמח שנהנית מהכתבה, התשובות לכל השאלות ששאלת נמצאות בידי השירות המטאורולוגי, שמודד ועוקב אחרי טמפרטורות, משקעים, ואחוזי הלחות לאורך שנים. לגבי צבע השמיים הצהובים שבאים ביחד עם לחות נמוכה, זה בגלל שהרבה פעמים רוחות מזרחיות (כלומר רוחות המגיעות מכיוון מזרח, מחצי האי ערב) או רוחות דרום מערביות מביאות איתן אבק מדברי עם אוויר יבש, המאפיין מקומות אלו.

    בברכה

    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אגרו

    איפה המים

    אמרתם שהרכב האוויר שמופיע בכל מיני מקומותלא מכיל מים.
    אבל בפועל, על חשבון איזה מרכיב כן נכנסים המים?

  • מלכה יוסף

    וואלה. שאלה מעניינת.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    מיהול כללי

    שלום לאגרו

    המים בפועל נכנסים על חשבון כל הגזים האחרים, מין 'מיהול כללי' של האחוזים - כיוון שכל האחוזים חייבים להסתכם ב-100% אז אם האוויר מכיל גם 1% אדי מים כל הגזים האחרים יורדים באופן יחסי לכמותם כדי לאפשר כניסה כזאת.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • נחמה

    אם אני רוצה למדוד את השפעת

    אם אני רוצה למדוד את השפעת עומס החום על קצב ייבוש הכביסה, אני צריכה להוסיף גם את הנתון של עוצמת הרוח. ככל שעוצמת הרוח גבוהה יותר, האוויר יכול להכיל יותר את אדי המים, האם זה נכון? אם כן, כיצד משקללים בעומס החום את הנתון הזה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    בידוד פרמטרים

    שלום נחמה

    מה שהרוח עושה זה באופן אקטיבי עוזרת להתאדות המים על ידי סילוק מולקולות המים המתאדות, שלא 'יפלו' חזרה לאזור הרטוב.

    את יכולה לראות סרטון וכתבה חדשה שלנו על הנושא, שמדגימה בדיוק את זה:
    https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencelab/%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7...

    מה שאני מציע, ומה שעושים במדע לרוב, זה לבודד פרמטרים. אל תכניסי עוד פרמטר כי זה רק יסבך אותך, בייחוד כי הרוח לא קבועה ומשתנה מרגע לרגע ולא תוכלי לשכלל את זה בנתונים. מציע לך לעשות את הניסוי באיזור חסר רוח - למשל תליית הכביסה בתוך הבית.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • נחמה

    שאלה לגבי ייבוש כביסה

    אם אני רוצה למדוד את השפעת עומס החום על קצב ייבוש הכביסה, אני צריכה להוסיף גם את הנתון של עוצמת הרוח. ככל שעוצמת הרוח גבוהה יותר, האוויר יכול להכיל יותר את אדי המים, האם זה נכון? אם כן, כיצד משקללים בעומס החום את הנתון הזה?

  • יוסי פדור

    לחות יחסית בלילה

    מדוע הלחות היחסית גבוהה בלילה יותר מביום למרות שהטמפרטורה נמוכה יותר בלילה ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    בדיוק בגלל הטמפרטורה

    שלום יוסי

    הסיבה לכך היא בדיוק הטמפרטורה, הרי בכל טמפרטורה המים יכולים להכיל כמות מקסימלית שונה של אדי מים, מה שמשנה את הכמות היחסית.
    בוא נחשוב על המקרה הבא: תל אביב ביום קיץ חם, 35 מעלות, 3% לחות מוחלטת – שזה יוצא 56% לחות יחסית (3% מתוך 5.4% מקסימלי). מה קורה כשמגיע הלילה? – הטמפרטורה יורדת – אבל הלחות שבאוויר נשארת, נניח שבשעה 5 לפנות בוקר היא כבר ירדה ל-25 מעלות. אוויר ב-25 מעלות יכול להכיל לכל היותר 3.1% אדי מים – אז בוא נחשב מה הלחות היחסית – 3% מתוך 3.1% מקסימלי יוצא 97% לחות יחסית על אותה כמות מים שבאוויר...
    (אם האוויר יתקרר יותר - כבר לא יצליח להכיל את כל כמות המים שנמצאת בו - והוא יתעבה בצורה של טל).

    בברכה

    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אריאל

    שלום אבי. ראיתי היום שהלחות

    שלום אבי. ראיתי היום שהלחות בי-ם הגיעה ל7% ועניין אותי לדעת מה הלחות הנמוכה שתועדה בארץ. בעקבות כך הגעתי לעמוד זה וזכיתי שלימדתני מה היא לחות יחסית. בתגובות גם למדתי איך נוצר טל.
    יצא לי לראות בקליפורניה וארקנסו, אדי מים עומדים ליד ובגובה שיחים. זה לא היה בשעת ערב כשהטמפרטורה ירדה אלא בשיא החום בצהריים. ממש ערפילים מקומיים. מה זה? ומדוע הלחות הזאת לא התעבתה על השיחים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    לא מכיר

    לא מכיר את התופעה ולכן לא יכול להתייחס...

  • גלית

    אצלי יש בעיה הפוכה כרגע-האוויר מאד יבש וקשה לנשום

    האם יש אפשרות להגביר את הלחות בתוך הבית בזמן יובש קיצוני כזה?
    מישהי אמרה לי לתלות כביסה בתוך הבית וההתאדות תהיה מהירה ותעלה את הלחות וזה יקל עלי.
    בינתיים שמתי קערה שטוחה עם מים על הרצפה והלחות עלתה מ-21% ל-39% שזה יחסית יותר טוב.
    עכשיו גם פיזרתי מגבות רטובות בכל הבית ומקווה שזה יעלה במקצת.
    החום הרשום על הטרמומטר כרגע בתוך הבית -30°
    אודה לתשובתך

  • אריאל

    היי גלית. אני צריך הרבה פעמים

    היי גלית. אני צריך הרבה פעמים לחות בשביל העבודה שלי ולכן אני שם מכשיר אדים. חמים בחורף וקרים בקיץ.
    גם בימים יבשים כאלה תוכלי להגיע בחדר ל 60/70% לחות

  • גלית

    תיקון טעות הקלדה .... לא 39° אלא - 30°

    שמתי לב אחרי שהתגובה נשלחה.

  • גלית

    היובש משפיע עלי.....

    לא מעלות ° אלא אחוזים %
    סליחה,אם היתה אפשרות הייתי מוחקת את ההודעה הקודמת.....

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אכן

    מה שכתבת ומה שאת עושה אכן מעלה את אחוז הלחות - לתלות כביסה בבית, מגבות רטובות, גיגית עם מים - כל מה שמכיל מים שיכולים להתאדות לאוויר יעלה את אחוז הלחות. כביסה ובדים רטובים יותר יעילים מקערה - כי יש להם שטח פנים גדול יותר להתאדות מים מהירה יותר.

  • נופר בן דוד

    טעות בכתיבה

    בפסקה שמעל התמונה של המדחומים בסביבה יבשה וסביבה לחה רשום שינויי ההתקררות של כל סביבה אמור להיות רשום שבסביבה הלחה ההתקרות היתה נמוכה ביחס להתקררות בסביבה היבשה. כלומר שבסביבה הלחה לא התקיימה התקררות כמו בסביבה היבשה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אכן

    היי נופר
    נכון. טעות הקלדה. תיקנתי 'יבשה' ל'לחה' - תודה, וכל הכבוד על תשומת הלב (סימן שאת קוראת ממש בעיון).

    אבי

  • נתן

    שלום ותודה על החומר.

    שלום ותודה על החומר.
    אני סובל מאוד מלחות גבוהה כשזה בין 70-99
    ממש לא מתפקד רק עם מכשירים שסופגים לחות
    אף אחד לא יודע מה הענין
    חשבתי אולי יש משהו שמתלווה ללחות באוויר.
    אשמח לשמוע את דעתכם
    איך אי יכול לצאת מהמצוקה?
    תודה מראש על עבודת הקודש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    שאלות רפואיות

    שלום נתן
    האתר הוא אתר מדעי - חינוכי, ולא עוסק (וגם לא מורשה לעסוק) בשאלות רפואיות -אליהן צריך לפנות לרופא.
    באופן כללי - גם אני לא מתפקד טוב בלחות גבוהה כזאת. מי כן? זה נורא. כמו שהראינו בסרט בלחות כזאת הגוף מתקשה לקרר את עצמו ומגיע למין עומס חום בלתי נסבל. עד כמה שידוע לי אין דברים נלווים ללחות - זה פשוט הלחות עצמה...
    מה לגבי מזגן שעובד על קירור? מזגן מייבש את האוויר יופי. הרבה יותר מהר ויעיל מסופגי לחות?

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • יונתן

    איכות האוויר

    שלום
    למה באיזורים מסוימים מרגישים אויר יותר צלול (נגיד בהרים) ובאיזור עירוני מרגישים אויר פחות צלול (יותר עכור)? מה ההסבר המדעי מאחורי זה?
    האם באיזור גבוה יותר האוויר יותר צלול?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אוויר הרים צלול כיין?

    שלום יונתן
    זה פשוט זיהום אוויר - בערים יש יותר זיהום אוויר. בנוסף ישנה תופעה שנקראת ערפיח - שזה שילוב של ערפל ופיח. ערפל נוצר בעיקר באיזורים עם לחות גבוהה (אחרי שהאוויר מתקרר והלחות מגיעה ל-100% לחות יחסית אז האדים מתעבים). הערפיח גם גורם לאוויר להיות פחות צלול. בהרים בדר"כ לחות נמוכה יותר, רוח שמסלקת את הפיח ובכלל בדר"כ איזורים פחות עירוניים ומתועשים - ופחות פיח.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • דוד

    כמות הלחות באויר תלויה גם בגובה (לחץ אטמוספרי)

    הנתונים שהוצגו בכתבה לגבי כמות הלחות שיכול האויר להכיל בטמפרטורות שונות אינה נכונה היות ויש תלות לגובה (הלחץ הברומטרי) בו האויר נמצא. הנתונים שהוצגו אינם מתאימים לתנאי אויר בגובה הים

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אכן – ולכן הנתונים כן הובאו עבור גובה פני הים

    שלום דוד
    אכן, הלחות (באחוזים מוחלטים) תלוייה גם בלחץ האטמוספירי, שהוא תלוי בגובה פני הים. למעשה – הלחות המקסימלית שיכולה להתאדות נקבעת על ידי גודל שנקרא 'לחץ אדים' – שנמדד ביחידות של לחץ, ולא של אחוזים – וזה הגודל הקבוע. לצורך פשטות ההסבר, המרתי את יחידות הלחץ – לאחוזים מוחלטים – בלחץ האוויר הנמצא בגובה פני הים. חישוב פשוט מראה לך שהנתונים שהבאתי בכתבה דווקא כן מתאימים לתנאי אוויר בגובה הים:
    בגובה פני הים, לחץ האוויר הממוצע הכולל הוא 760 מ"מ כספית.
    ולפיכך, הנתון הוא שב5 מעלות, לחץ אדי המים הוא 6.5 מ"מ כספית, ובחישוב אחוזים – 6.5/760*100= 0.9%
    ב25 מעלות, לחץ אדי המים הוא 23.8 מ"מ כספית, ובחישוב אחוזים - 23.8/760*100= 3.1%.
    (אתה מוזמן לעבור גם על שאר האחוזים המופיעים בכתבה - אתה יכול לראות את הנתונים על לחץ אדי המים בספרי נתונים ובאינטרנט באתרים אמינים, למשל בויקיפדיה האנגלית ישנה טבלת נתונים https://en.wikipedia.org/wiki/Vapour_pressure_of_water - אם אתה טוען שהנתונים שנמצאים בכל המקורות הללו שגויים - אשמח למקור).
    כמובן שאם אתה עולה לגובה – לחץ האוויר יורד. למשל בגובה של 6 קילומטר לחץ האוויר החיצוני כבר יורד לפחות ממחצית בגובה פני הים – רק 349 מ"מ כספית, והמתמטיקה מראה שהאחוזים - יוכפלו פחות או יותר (ב 25 מעלות האחוז יעלה ל 6.8%). אבל כיוון שרוב האנשים, בטח בארץ, חיים פחות או יותר בגובה פני הים ובלחץ אטמוספירי – העדפתי להישאר עם האחוזים וההסבר הברור שנכון ומדוייק עבורם. בנוסף, הוספתי עכשיו לכתבה הבהרה שהנתונים הינם לגובה פני הים.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • שמחה

    תודה רבה על כל ההסברים

    תודה רבה על כל ההסברים המובנים והברורים, איזה כיף שיש מישהו שיודע להסביר דברים מורכבים בכזאת פשטות ובהירות! ישר כח!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תודה רבה!

    תודה על מה שכתבת, שמחתי לקרוא.

    אבי

  • נועם

    תודה

    הסבר נהדר. הרבה זמן תהיתי על העניין.
    אבל יש לי שאלה: נדמה לי שבמקרים נדירים יחסית מדברים על יותר מ100 אחוזי לחות. מה זה אומר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    נקודת הטל

    היי נועם, תודה על המחמאות.
    בקשר לשאלתך: בוא נחשוב על המקרה הבא: תל אביב ביום קיץ חם, 35 מעלות, 4% לחות מוחלטת – שזה יוצא 74% לחות יחסית (4% מתוך 5.4% מקסימלי). מה קורה כשמגיע הלילה? – הטמפרטורה יורדת – אבל הלחות שבאוויר נשארת, נניח שבשעה 5 לפנות בוקר היא כבר ירדה ל-25 מעלות. אוויר ב-25 מעלות יכול להכיל לכל היותר 3.1% אדי מים – אז בוא נחשב מה הלחות היחסית – 4% מתוך 3.1% מקסימלי יוצא – 129% וזה כמובן לא מצב אפשרי. ולכן מה שיקרה זה טל: עודפי המים שבאוויר, כלומר כל מה שמעל 100%, יתעבו כטיפות טל על הצמחים והחפצים שבחוץ. הרבה צמחים וחרקים בישראל התאימו את חייהם למצב השחון בישראל וממש תלויים בטל לקיומם. הטמפרטורה שבה מתחיל טל להתעבות נקראת נקודת הטל.
    אבל כדי שטל יתעבה הוא צריך בדרך כלל משטח להתעבות עליו שנקרא 'גרעין התעבות': צמח, איזה משהו מחוספס, או אפילו גרגר אבק. אם במקרה (נדיר) האוויר מאוד נקי לא יהיה לאדי המים גרעיני התעבות ואז יכול להיות רגעית שהמים יכילו מעל 100% לחות. אתה יכול לראות את זה קורה בסרטון ניסוי אחר שעשינו – ענן בתוך בקבוק, בחצי הראשון של הניסוי, לפני שהכנסנו את העשן (ששימש כגרעין התעבות) לא מתעבים אדי מים אפילו כשהבקבוק מתפשט ומתקרר, במצב מיוחד זה יש לרגע בתוך הבקבוק מעל 100% לחות:
    https://davidson.weizmann.ac.il/online/scienceathome/physics/%D7%A2%D7%A...
    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע