למרות הבסיס הכמו-מדעי של הרפואה הסינית, הפופולריות שלה בציבור והעובדה שממסדים רפואיים מאמצים אותה לבקשת הקהל – היא אינה עומדת במבחנים הבסיסיים של המדע והרפואה המודרניים

"למרות שאני חושב שעלינו לקדם את הרפואה הסינית, אני באופן אישי אינני מאמין בה" - מאו דזה דונג

בעשורים האחרונים הטיפול ברפואה סינית מסורתית תופס מקום גדול יותר ויותר לצד הרפואה המערבית, וזוכה לעידוד גם מצד מוסדות רפואיים. הרפואה הסינית נשענת על מסורת בת למעלה מ-3,000 שנה, מדברת במושגים זרים לחלוטין לממסד המדעי ומשתמשת בטכניקות טיפול בלתי שגרתיות – מהחדרת מחטים לנקודות אסטרטגיות בגוף ועד מתן תרופות שלא אושרו בהליך מבוקר.

הפופולריות של הרפואה הסינית כיום עצומה, עד כדי כך שכרבע (!) מהציבור האמריקאי משתמש בצמחי מרפא מעולם הרפואה הסינית. אף על פי שהקהילה המדעית מטיל ספק ביעילותה, מוסדות רפואיים מערביים רבים מציעים את שירותי הרפואה הסינית כטיפולים משלימים, למשל לסרטן.

הוויכוח הציבורי על יעילות הרפואה הסינית ניצת מחדש בשנים האחרונות בעקבות פרסומו של הספר השנוי במחלוקת "ריפוי או פיתוי" מאת סיימון סינג ואדזרד ארנסט (המוגדר "פרופסור לרפואה משלימה"), שמחבריו טוענים כי הרפואה הסינית אינה עומדת ברוב המבחנים המדעיים. הבלבול הזה מחלחל גם לציבור הרחב, שאינו מבין אם הרפואה הסינית "עובדת" או לא.

מהן שיטות הרפואה הסינית? האם הן אכן עומדות במבחן המדעי? האם הטיפול הסיני יעיל, בלתי יעיל או אפילו מזיק? 

אנטומיה חלופית
ראשית עלינו להבין, ולו על קצה המזלג, את ההיגיון שהרפואה הסינית מבוססת עליו. הבסיס התיאורטי של הרפואה הסינית סבוך ביותר, ומפאת קוצר היריעה ניגע רק במושגים הבסיסיים ביותר.

הרפואה הסינית, שמושפעת מהפילוסופיה הסינית, מושתתת על חמישה יסודות המרכיבים כל דבר ביקום, כולל גוף האדם: מים, אש, אדמה, עץ ומתכת. היסודות הללו מתקשרים זה עם זה בדרכים רבות ומורכבות. כל אחד מהם קשור לטעם, צבע, רגש, עונה בשנה, לחות ואף לאיברים ורקמות מסוימים בגוף, אם כי הגדרתם אינה חופפת בדיוק את ההגדרה האנטומית-תפקודית המערבית. הלב, למשל, מתקשר לאש והכליה מתקשרת למים.

מושג נוסף, חשוב ביותר ברפואה הסינית הוא הצ'י (Qi): מעין אנרגיית חיים שזורמת בגוף ומאפשרת את כל פעילויות הגוף והנפש. הצ'י זורם במערכת של ערוצים הקרויים מרידיאנים, והפרעה בזרימתו גורמת למחלות. בטיפול בדיקור (אקופונקטורה) המדקר מאבחן את המרידיאנים הבעייתיים ומחדיר דרך העור סיכות דקות בנקודות אסטרטגיות, Acupoints, שמרכזות את הצ'י ומשפיעות על האיזון בגוף. המטפל הסיני מרכיב בדרך כלל טיפול שמשלב דיקור, תרופות מסורתיות (שקרויות "צמחי מרפא" אך כוללות גם מינרלים, מוצרים מן החי ואפילו מוצרים אנושיים) וטיפולים קרובים יותר לעקרונות הרפואה המערבית, כמו עיסויים, שינויי תזונה ואימון גופני.

השליטה ברזי הרפואה הסינית אינה קלה. המטפל נדרש להכיר תיעוד נרחב ומדוקדק של התרופות הסיניות, שמספרן בספרות העתיקה מגיע לעשרות אלפים, ולדעת להשתמש בהן. גם תיאוריית המרידיאנים פותחה במשך הזמן באופן כמעט אמפירי – כלומר, מבוסס תצפיות – על בסיס פרשנויות שניתנו לתסמינים ולאופי הטיפול בהם, כך שהמטפל המקצועי נדרש להכיר כ-400 נקודות דיקור המפורטות באטלס של הרפואה המסורתית.

עם זאת, התיאוריות האלו אינן מתבססות כלל על אנטומיה, וגם לא על תפקודם הממשי של האיברים בגוף. לאורך ההיסטוריה לא נמצאה מעולם בכלים מערביים הוכחה אנטומית או תפקודית לקיומם של הצ'י והמרידיאנים – אלו הם מושגים מופשטים לחלוטין שאין להם קיום פיזי. בדומה לכך אין שום משמעות רפואית לעקרון חמשת היסודות ולקישור בין איברים בגוף לצבעים או לטעמים מסוימים. כך שנקודת המוצא הבסיסית של הרפואה הסינית אינה עולה בקנה אחד עם הידע שעליו נשענים הרפואה והמדע המודרניים.

בין הצלחה לאשליה
אף שעקרונותיה הכמו-מדעיים של הרפואה הסינית אינם "מדעיים" יותר מאלו של ההומאופתיה, למשל, היא נהנית ממוניטין מיוחד של אמינות ויעילות בין ענפי הרפואה האלטרנטיבית. גם גופים ממוסדים כמו מערכת הבריאות הבריטית וקופות החולים בישראל מסבסדים את הטיפולים.

בשל הפופולריות של הרפואה הסינית היא מעוררת עניין גם בממסד המדעי, החל בחוקרים באקדמיה וכלה בחברות התרופות, והם מנסים לפתח תרופות חדשות וטיפולים על סמך הרפואה הסינית המסורתית, אך כמובן אחרי שעברו בדיקה קפדנית על פי אמות המידה של הרפואה המודרנית. לדוגמה, תרופת הארטמיסינין המשמשת לריפוי מלריה, שזיכתה את המפתחת טו יויו (Tu Youyou) בפרס נובל לרפואה ב-2015, הופקה מצמח שנעשה בו שימוש נרחב ברפואה הסינית.

נשאלת השאלה: האם הרפואה הסינית אכן מועילה באופן מדעי? האם אפשר לשחזר את תוצאותיה במבחנים מבוקרים? האם יש לה השפעה רפואית יעילה מזו של טיפולי ביקורת, או שמדובר באשליה הנוצרת בעקבות הציפיה לטיפול? בשל אופייה המיוחד של הרפואה הסינית קשה מאוד לחקור היבטים מסוימים שלה בכלים מדעיים מתוקננים, ועל כן המסקנות שנויות במחלוקת.

דיקור בית
אחת מאבני היסוד של הרפואה הסינית היא שיטת הדיקור. האם היא אכן יעילה? לפני שניגש להערכה מדעית של הרפואה הסינית, עלינו להבין איך מתבצעים מחקרים שמבקשים לבחון יעילות של טיפול מסוים. מדגם של נבדקים מחולק לקבוצה שמקבלת את הטיפול עצמו ולקבוצת ביקורת שמקבלת טיפול דומה אך בלי החומר הפעיל (פלצבו). במחקר איכותי מקפידים על עקרון הסמיות הכפולה (Double Blind), שבו הנבדקים אינם יודעים אם הם מקבלים את הטיפול עצמו או את הפלצבו, וגם החוקרים אינם יודעים בזמן אמת מה מקבל כל מטופל, כדי לצמצם ככל האפשר את ההטיות שלהם.

במקרים רבים יש לפלצבו השפעה חיובית, משום שעצם מתן טיפול, אמיתי או מדומה, מעורר מנגנונים פסיכולוגיים כגון ציפייה, הקלה, הפחתת חרדה וכו', שיש להם השפעה פיזיולוגית ממשית המכונה "אפקט הפלצבו". במילים אחרות, מדען אינו שואל "האם הרפואה הסינית יעילה?" אלא "האם הרפואה הסינית יעילה יותר מפלצבו?". זו שאלה שקשה למצוא לה תשובה מספקת.

בלי סמיות
איך אפשר להגדיר טיפול פלצבו לדיקור? חוקרים שונים מגדירים "דיקור פלצבו" בדרכים שונות למשל: כגון החדרת מחטים במקומות אקראיים (כלומר לא בנקודות הדיקור המסורתיות, ה-Acupoints), החדרה שטחית בלבד של המחטים בנקודות הדיקור או מגע חיצוני של ידי המטפל בנקודות הדיקור, בלי החדרת מחטים.

כל טיפולי הפלצבו האלה בעייתיים, שכן לא ברור אם אינם מפעילים את המנגנונים המשוערים שהאקופונקטורה מתיימרת להפעיל, וכן לא ברור אם אפשר לקיים כאן את עקרון הסמיות, כך שהמטופלים לא יידעו אם קיבלו את הדיקור הסיני המקורי או את הטיפול החלופי. מובן גם שאי אפשר לשמור במחקרים כאלה על הסמיות הכפולה, משום שהמטפל יודע אם הוא מבצע אקופונקטורה או פלצבו. על כן חקר הדיקור מוגבל מאוד ומוביל לעתים קרובות למסקנות סותרות.

מחט בערימת שחת
המחקר העוסק בדיקור מסורתי החל עוד בתחילת שנות ה-70 ומאז פורסמו אלפי מאמרים בנושא. יש מחקרים שמדווחים על השפעה חיובית של דיקור בטיפול בתופעות כמו כאב, דיכאון, הפרעה פוסט-טראומטית, דלקת מפרקים ואפילו שיפור בכישורי חשיבה. מחקרים אחרים, לעומת זאת, מדווחים כי לא נמצאה שום השפעה לדיקור מעבר לפלצבו.

מכיוון שמתוך שפע גדול של מחקרים צפוי שיהיו גם יוצאי דופן, פורסמו כמה מחקרים ששיקללו מחקרים רבים אחרים וניתחו את תוצאותיהם באופן משולב (מטא-אנליזה). מחקרי הרוחב האלה, שאחד מהם שקלל נתונים מכ-18 אלף נבדקים, מעלים כי באופן סטטיסטי דיקור אמיתי מועיל רק מעט יותר מ"דיקור פלצבו" – שאמור לחקות את הדיקור הסיני בלי הידע המסורתי הכרוך בשימוש בו, וספק אם יש בו תועלת קלינית של ממש.

אדזרד ארנסט, רופא גרמני-בריטי העוסק גם ברפואה משלימה והיה שותף לכתיבת הספר "ריפוי או פיתוי", פרסם בכתב העת המחקרי החשוב "Pain" סקירה מקיפה המסכמת 57 מאמרי סיכום של מחקרים העוסקים בדיקור. הוא סיכם כי ברוב המכריע של המחקרים לא נמצא אפקט יעיל של הטיפול. לעומת זאת, בכמה מקרים לקו המטופלים בזיהומים כתוצאה משימוש במחטים לא נקיות...

לאור ממצאי רוב המחקרים בתחום, ולמרות מגבלותיהם, הקונצנזוס בקהילה המדעית הוא שדיקור הוא מעין "פלצבו" יעיל. כלומר עצם העובדה שהמטופל בוטח במטפל ומצפה ממנו לגדולות ונצורות, ועצם המגע הפיזי עם העור, משרים אפקט פלצבו שמשפר במקצת את מצבו של החולה. ובמילים אחרות, הממסד המדעי מסכים כי יש אפקט מועיל מסוים בעצם הטיפול אך טוען כי הצ'י והמרידיאנים אינם משחקים תפקיד אמיתי בשיפור מצבו של המטופל, ונוכל לקבל אפקט טיפולי דומה גם אם נתקע באקראי מחטים בעור. אף על פי כן יש חוקרים שעדיין סבורים כי הדיקור היא שיטת טיפול יעילה, ונתלים בין השאר במגבלות המחקרים בתחום.

חשמל סיני
ובכל זאת, נראה שהמחלוקת על הדיקור עדיין רחוקה מהכרעה. ב-2014 פורסם בכתב העת היוקרתי Nature Medicine מחקר שעורר הדים רבים. חוקרים מ-New Jersey Medical School מצאו קשר בין דיקור משולב בגירוי חשמלי (אלקטרו-אקופונקטורה) לבין טיפול בדלקת.

במחקר ביצעו אלקטרו-אקופוקנטורה בעכברים שטופלו בחומרים דלקתיים משרי אלח-דם (ספסיס) המופקים מחיידקים. המחטים הוחדרו בנקודה המדמה Acupoint מסוימת, שבמקרה (או לא במקרה...) נמצאת סמוך לעצב השת (Sciatic nerve) באזור האגן והירך. החוקרים העבירו זרם חשמלי במחט שגירה גם את העצב הזה, ולקבוצת הפלצבו החדירו מחטים בהליך זהה, אך ללא הגירוי החשמלי. נמצא באופן מובהק מבחינה סטטיסטית שהזרם החשמלי מוביל לשחרור חומרים נוגדי דלקת הקרויים קטכולאמינים, שמפחיתים את הסיכון לאלח הדם וכך יכלו להציל את חייהם של העכברים.

מיותר לציין כי המטפלים הסיניים שהניחו את היסודות לדיקור לא ידעו דבר על הביולוגיה של דלקות, וגם לא השתמשו בחשמל. מחקרים מהסוג הזה מעוררים אצל תומכי הרפואה הסינית אמונה ביעילות הדיקור המסורתי, ואכן ייתכן שבתנאים מסויימים דיקור עשוי להתאים, אך הדבר צריך להיבדק בצורה מסודרת בניסוי קליני מבוקר.

תרופות מסורתיות
הספרות העתיקה של הרפואה הסינית מתעדת עשרות אלפי חומרי מרפא, שאלפים מהם משמשים גם כיום את המטפלים ברפואה המסורתית. כאמור, הבסיס לשימוש בתרופות הסיניות הוא תורת חמשת היסודות, שלפיה לכל איבר בגוף מקושרים יסוד מחמשת היסודות, טעם, צבע, עונה בשנה ועוד. כשהמטפל הסיני מאבחן למשל חוסר איזון בין הלב והכליה, הנובע מפעילות יתר של הלב המקושר ליסוד האש, הוא יבחר בתרפיה שתפחית את האש ותגביר את המים, המקושרים לכליה. במקרה כזה המטפל עשוי להכין למטופל תרופה בטעם מלוח ובצבע שחור, המקושרים ליסוד המים ולכליה.

תרופה סינית עשויה להכיל תערובת של כמה חומרים שונים, המכונים באופן עממי "צמחי מרפא" אך כוללים לא פעם גם חומרים מן החי כמו איבר מין של נמר, וגם מוצרים מבני אדם כמו שליה מיובשת.

חומרים טובים
בתוך השפע העצום של צמחי המרפא ברפואה הסינית יש כמה דוגמאות לצמחי מרפא שהמדע הצליח לתרגם לתרופות מודרניות בעלות פוטנציאל מסחרי. כלת פרס נובל לרפואה לשנת 2015 טו יויו (Tu Youyou) פיתחה את הארטמסינין במסגרת פרויקט ממשלתי למציאת תרופה נגד מלריה, בשנות ה-70 של המאה שעברה. החוקרים הסינים סרקו מאות עשבי מרפא מסורתיים בניסיון לבודד מהם חומרים נוגדי מלריה וגילו שמיצוי של עשב הארטמיסיה (Artemisia) מעכב את התפתחותם של טפילי המלריה. אולם החוקרים לא הצליחו להפיק את המיצוי בצורה יציבה מבחינה כימית, וטו סיפרה שהיא מצאה בספרות הסינית הקלאסית את הרמז להפקה יעילה של החומר הפעיל, באמצעות חימום לטמפרטורה נמוכה מזו שבה השתמשו החוקרים.

הארטמיסיה אינה לבד: החומר הפעיל בעשב  הופרזיה (Huperzia) התגלה כמעכב אפשרי של מחלת האלצהיימר; התרופה פינגולימוד (Fingolimod) לטיפול בטרשת נפוצה פותחה מפטרייה שלפי הרפואה הסינית אמורה להקנות נעורי נצח; הכורכום, שמשמש גם הוא ברפואה סינית, מכיל חומר אנטי-דלקתי מוכח – כורכומין; גם המינרל ארסן, המשמש ברפואה הסינית, גילה יעילות בטיפול בסוג מסוים של סרטן הדם, אם כי חובה לסייג שבמינונים גבוהים מדובר בחומר רעיל ומסוכן, וקשה להעריך מה המינון שניתן בתרופות הסיניות). ויש עוד דוגמאות.

במילים אחרות, תרופות סיניות מסורתיות מסוימות אכן מכילים חומרים פעילים שיעילים בטיפול במחלות, ובמקרים מסוימים הגילויים אף הובילו לפיתוח תרופות מסחריות. האם אפשר להסיק מכך שהתרופות "עובדות"?

בלי פיקוח
מבחינה מחקרית הרבה יותר קל לבדוק את היעילות של חומרי המרפא הסיניים בתנאי מעבדה מאשר את הדיקור הסיני. קל יחסית להתאים טיפול פלצבו וקבוצות ביקורת ולקיים את עקרון הסמיות הכפולה (Double blind). הבעיה העיקרית במחקר התרופות המסורתיות הוא המגוון העצום של צמחי המרפא המסתובבים בשוק בלי פיקוח מסודר. זו משימה עצומה, אולי בלתי אפשרית, לחקור את כולם.

בדומה לתרופות רגילות עולות שתי שאלות בהקשר לשימוש בצמחים – האם הם משפרים את מצבו של המטופל והאם הם בטוחים לשימוש? כתב העת The American Journal Of Medicine, למשל, טען במאמר דעה שבשוק האמריקאי יש כעשרים אלף מוצרים "צמחיים", אך האותנטיות שלהם מוטלת בספק ורק במקרים מעטים מאוד הוכחה היעילות הטיפולית שלהם. לעומת זאת, יש מקרים רבים של הרעלות או תגובות אלרגיות לחומרים האלה.

מבקרים אחרים של המחקר בצמחי מרפא טוענים שהוא אינו מפוקח, אינו מתוקנן ואינו עומד בסטנדרטים מערביים. אדזרד ארנסט, שחיבר עם סיימון סינג את הספר "ריפוי או פיתוי", מתאר תמונה דומה שלפיה קיימים דיווחים מהימנים על כך שצמחי מרפא מסוימים מביאים לשיפור בריאותי – למשל, צמח הג'ינקו (Ginkgo), הפופולרי מאוד בטיפול בכאבי שרירים. בה בעת הוא מדווח גם על מקרים רבים של תופעות לוואי חמורות לשימוש בצמחי מרפא.

כתב העת Planta Medica שמתמקד בצמחי מרפא, מציין גם הוא את הרעילות העלולה להתלוות לצמחי מרפא ומתבטאת בעיקר בנזקים לכבד. כך שהיעילות והבטיחות של צמחי המרפא מוטלות בספק בשל הקושי להקיף את המכלול העצום של צמחי המרפא ובהיעדר רגולציה של המחקרים.

ארנסט מציין בהגינות סיבה נוספת למגבלות של המחקר בתחום – מחסור במענקי מחקר מצד חברות תרופות בשל חוסר האפשרות לרשום פטנט על תרופות המופקות מצמחים. יש לציין שגם תרופות מערביות עלולות להיות רעילות מאוד במינונים גבוהים, אולם הממסד הרפואי פיתח מערך מסודר של ניסויים ותצפיות על מנת לפקח על התרופות ועל רישומן.

חוקרים אוסטרלים פרסמו בשנת 2015 בכתב העת "Scientific Reports" גישה חדשנית לסקירת בטיחות השימוש במוצרים טבעיים. החוקרים רכשו מוצרים שנמכרים באופן מסחרי בחנויות טבע ואצל מתמחים ברפואה סינית והעבירו אותם שלוש בדיקות.

ראשית ערכו בדיקת DNA  כדי לזהות אם המוצרים אכן מכילים בדיוק את המרכיבים מהצומח והחי שהיצרן דיווח עליהם. מתברר שלא תמיד זה המצב, ובמוצרים מסוימים נמצא DNA  המוכיח כי הם הוכנו מצמחים שנחשבים מסוכנים. תכשיר ספציפי אחד אף הכיל DNA  של נמר השלג (Snow Leopard), שהוא זן נכחד – כך שהפצת מרכיבים שנלקחו ממנו נוגדת את החוק הבינלאומי.

הבדיקה השנייה הייתה בדיקת רעלנים (טוקסיקולוגיה), שבה התגלה כי בכמה מהמוצרים הוכנסו חומרים בלתי-מדווחים כגון איבופרופן (החומר הפעיל במשככי כאבים כמו אדקס או נורופן), דקסמתזון (סטרואיד שמשמש כחומר אנטי-דלקתי), אנטיהיסטמינים נוגדי אלרגיה, אנטיביוטיקה ואף רעלנים כמו סטריכנין (חומר הדברה קטלני). בבדיקה שלישית נבחנה הנוכחות של מתכות כבדות במוצרים והתגלו רמות גבוהות מהמותר של ארסן ועופרת.

המחקר מראה עד כמה תחום צמחי המרפא פרוץ וחסר רגולציה. מאחורי ההנחה שהמוצרים "טבעיים" ועל כן אינם מסוכנים קיים מחסור רב בשקיפות, והמטופלים אינם יכולים לדעת מה הם מקבלים במוצרים שרכשו.

מחיר אקולוגי
לבסוף, ביחס לשאלה אם התרופות הסיניות יעילות ואינן רעילות יש לציין שיש להן גם צד אפל שהציבור הרחב אינו מודע לו: חומרים מסוימים, כמו מיצי המרה של דובים, מושגים מהחיות באמצעות טכניקות מכאיבות. הביקוש לחומרים אקזוטיים מן החי מוביל למשל לציד בלתי חוקי של מינים כמו נמר הפרא, צב המים והקרנף, ועלול לגרום להכחדתם. בהיעדר ראיות מדעיות ליעילות התרופות הללו, יש לשאול אם המחיר האדיר שמשלמים בעלי החיים והמערכות האקולוגיות שלהם בשל הציד הלא מבוקר שלהם הוא אכן מוצדק.

אם כך, צמחי מרפא מסוימים אכן מכילים חומרים פעילים שנמצאו יעילים בטיפול במחלות, ונראה שלשוק התרופות המסורתיות יש פוטנציאל רב למציאת תרופות למחלות וגם הממסד המדעי מכיר בפוטנציאל זה. אולם השוק הזה מוצף במוצרים רבים שמיוצרים וניתנים לשימוש ללא כל פיקוח ומסובך מאוד לבחון את יעילותם. כפי שראינו קודם, יעילותו של הדיקור הסיני מעטה מאוד – אם היא קיימת בכלל מעבר לאפקט הפלצבו.

הרפואה הסינית אמנם מבוסס על בסיס כמו-מדעי, כולל ספרי לימוד ותורות שמבוססות על תצפיות וידע מצטבר, אך המחקרים מראים כי לתיאוריות האלה אין אחיזה של ממש במציאות. המדע אמנם אינו מספק עדיין הסברים לכל ההשפעות של הרפואה הסינית, ובהן השפעות פסיכולוגיות על המטופלים, אך כדי שהרפואה המסורתית תזכה לאמון נרחב של הקהילה הרפואית והמדעית עליה לעמוד באמות מידה קפדניות שפותחו במשך שנים רבות לבדיקת יעילות ובטיחות של טיפולים ותרופות. את זה היא עדיין לא עשתה.

47 תגובות

  • רועי

    נהנתי לקרוא, בעיקר את תגובות הכותב

    מאמר מצוין שלדעתי מנחה גם אנשי מקצוע אחרים כאשר הם מפנים לרפואה הסינית.
    אבהיר, אני פיזיותרפיסט וככזה לעיתים כשמגיעים אלי מטופלים אני מציע להם לנסות רפואה אלטרנטיבית.
    לא חושב שהמתגוננים כנגד המאמר צריכים לצאת נגד הכותב להפך הם צריכים לשאוף להבין מה עומד מאחורי ההצלחות שלהם?
    האם מדובר באפקט פסיכולוגי? או שאכן יש שיפור במנגנונים פיזיולוגיים, ובכל מקרה לבדוק.
    אין ספק שמי שהולך ולומד את רזי הרפואה הסינית לומד קשה והרבה ועם זאת מדע מוגדר ככזה רק כאשר הוא מוכן להעמיד את עצמו למבחן ולעמוד בו. בקיצור שאפו לכותב, אני חושב שהצגת את הדברים בצורה ראויה.

  • עידן

    נראה שהרפואה מפחדת מהרפואה הסינית

    אם היא מוכנה לשפוך כל כך הרבה כסף, סימן שמישהו מאבד הכנסה...

  • גלילאו

    eppur si muova

    במהלך ההיסטוריה מדענים רבים עמדו נחרצים עם אמת מדעית אל מול כל דבר שלא יכלו להכיל עם הכלים המדעיים המוגבלים שבידיהם, ממומנים על ידי הכנסייה, או אוניברסיטאות, על ידי ממשלות או גופים מסחריים. פעמים רבות כל כך טעו אך לעולם לא נזכור להם את הטעויות . כל עוד יש אינטרס לא נמצא שם דברים אמת חיים. ובעיני כל אדם נחרץ שבידיו אמת כלשהיא הוא בוודאי טועה. המדע היא הדת החדשה וככזאת משתמשת באותם מנגנונים שמשתמשת הדת, הפחדה, בוז לכל דבר ורעיון המערער את קיומו. מאחל ל"רובוט" שכתב את המאמר חיים ארוכים ובריאים ולא לשכוח לשמן את הצירים.

  • מחל

    וואו ממש הפוך גוטה. המדע עמד איתן מול הדתות לכל אורך ההיסטוריה.

    הניואייג'יזם הוא הדת החדשה שמנסה להפחיד שמדע הוא מוגבל ומסוכן.
    גם אלוהים בן 3000 שנה. זה שתורה היא עתיקה ופופולרית לא הופך אותה ליעילה.

  • יובל

    מאמר מעניין ומעמיק אבל

    הנושא שרועי אעלה כאן בשתי שאלות מתחתיי בנושא השפעת הדיקור על תינוקות ובעלי חיים כשהם לא מודעים למהות הטיפול ועל כן פלסבו אינו בעל משמעות במקרים אלו נשמע מעניין ושווה בדיקה לדעתי. אם אכן דיקור עובד על אוכלוסייה שאינה מודעת למהות הטיפול אותה היא עוברת, קרי הפלסבו אינו בא לידי ביטוי, הרי זהו סוג של הוכחה על יכולת השפעה של הדיקור על הגוף. אני שואל זאת כיוון שביתי כשהיתה בת כ 10 חודשים, היתה מועמדת לניתוח בעקבות חסימה בתעלת העין מגיל ינקות ופנינו למטפל בדיקור בעקבות המלצות ותוך 2 טיפולים החסימה נעלמה ולשמחתנו לא היינו צריכים ניתוח. ברור לנו שהיא לא הבינה מה היה סוג הטיפול ולצורך מה וכן ההשפעה היתה ממש מהירה. שווה בדיקה ואשמח לדעתו של הכותב כיוון שאנו שוקלים שוב ללכת לטיפול בדיקור בעקבות בעיה אחרת של אחד הילדים במשפחה. תודה

  • יוחאי וולף

    יובל שלום

    קודם כל אני שמח לשמוע שהבריאות של בתך השתפרה בעקבות טיפול ושלא הצטרכתם ניתוח. שנית, הבאתי כאן לפחות מחקר אחד בבעלי חיים שמראה תוצאות חיוביות, כך שתמיד ייתכן כי הטיפול מועיל בחיות ואף בתינוקות, אם כי ממה שראיתי המחקר בקבוצות אלו עוד יותר מצומצם מהמחקר בבני אדם בוגרים. אם יש לך מאמרים מסוימים או סקירות שאתה רוצה לדון בהם- שלח אותם לכאן.

  • רועי

    אשמח לתשובה

    היי אביחי
    אשמח אם תעבור על שאלותי מטה ובדיקת הנושא.
    כיוון שהמאמר מייצג כלפי הציבור גישה מדעית, יש חשיבות להתייחסות עמוקה לנושא
    לצורך כך הוספתי קישורים למחקרים מכובדים המראים את הרפואה הסינית מזוית אחרת מאשר זו המוצגת במאמר שלך
    וכמובן אשמח להתייחסות לנושא הפלצבו בילדים ובעלי חיים.
    אשמח לבדיקתך ותשובתך
    תודה

  • יוחאי וולף

    רועי שלום,

    ראשית אני רוצה להתנצל שלקח לי הרבה זמן לענות.
    לא קל למצוא את הידיים והרגליים שבאים לבחון מחקרים מדעיים; יש עשרות, מאות ואף אלפי מחקרים מכל הסוגים והמינים, עם מסקנות סותרות רבות. אחת הדרכים לברור מידע מדעי ואת טיבו היא- היכן המאמר פורסם, כלומר באילו סטנרדטים הוא נבחן. אני בחרתי כאן לקשר למאמר שפורסם במגאזין Pain, JAMA internal medicine ו- BMJ (British journal of medicine), כולם עיתונים מובילים במחקר הביו-רפואי, כלומר הרף המדעי שעליהם לחצות כדי להתפרסם גבוה ביותר. לפחות שניים ממאמרים שהבאת התפרסמו במגאזינים הרבה יותר נישתיים כמו Chinese Journal of Integrated Medicine ו-Complementary Therapies in Medicine, שאפשר להבין משמם כי יש להם אג'נדה ברורה והיא להביא ראיות מדעיות לטיבה של רפואה סינית. אם אני אכן מוטה מבחינת דיעותיי, מגאזינים אלו אינם מוטים במידה פחותה, ואין ספק כי הרף המדעי הנדרש כדי לפרסם במאגאזינים נישתיים כאלה נמוך בהרבה מזה של ה-BMJ למשל.
    ועכשיו ביותר פירוט:
    1. המאמר ב-Chinese Journal of Integrated Medicine -שים לב לרשימת הרפרנסים. מתוך 28 מאמרים, 21 מאמרים פורסמו בשפה הסינית. יותר מכך- נסה למצוא למשל את המאמר שנקרא Observation of acupuncture treatment for neurovascular headache. גם אם הייתי קורא סינית- לא הצלחתי למצוא אותו. במילים אחרות- אין לי דרך לחזור לרפרנסים של הכותבים ולאמת את הממצאים עם מאמרי המקור. אינני מזלזל כלל ובלל במחקר הסיני- אך בהיעדר מאמרי המקור אני לא יכול להעריך את מאמר הרוויו.
    2. המאמר ב-Systematic Reviews מצהיר באסטרקט שלו: "Based on the results of our review, acupuncture appears to be effective for treating headaches" אך מסייג באותה פסקה: "while acupuncture has been shown to be generally safe, safety was not described in the majority of studies, making it difficult to provide any strong recommendations.". בגוף המאמר, בחלק המתאר את הממצא המרכזי בתחום כאבי הראש, מצוין כי "Although safety was not clearly assessed in the included reviews, the literature suggests that acupuncture is effective for headache. Because safety is not well documented in these reviews, we believe there can only be a weak recommendation in favor of acupuncture in this area and that more high powered studies that report on safety of acupuncture are needed for this condition." אני נוטה להיות משוכנע מעיתון זה, והמסקנות די דומות לדברים שהצגתי בכתבה עצמה- ייתכן וקיים אפקט, אך הוא קטן.
    3. המאמר ב-Fertility and Sterility הוא המאמר המעניין ביותר והאיכותי ביותר ממה ששלחת. יהיה נחמד מאוד לראות ממצאי המשך. עם זאת, החוקרים מציינים וערים תכך שהתוצאות משתנות במחקרים שעורכים קבוצות ביקורת שונות עם טיפולי פלאסבו שונים- בעיה שגם אני ציינתי אותה ועומדת בבסיס הקושי במחקר הדיקור הסיני.
    4. המאמר בComplementary Therapies in Medicine, גם הוא מגאזין נישתי שסובל מאותן הטיות שאני עצמי סובל מהן, מציין כי ". Inference in some studies was somewhat restricted due to low methodological rigor. We suggest well-designed, methodologically rigorous, large trial, evaluating both short and long-term effects on pain and other outcomes in comparison with the available standard treatments". גם מאמר זה מסתמך על הרבה ספרות מתוך עולם המדע הסיני וסובל מאותה בעיה של המאמר ב-Chinese jorunal of integrated medicine.
    לגבי שאלתך על בעלי חיים ותינוקות, על מחקר אחד לפחות בעכברי מעבדה דיברתי וכפי שציינתי התוצאות חיוביות (עדות אחת לפחות שאינני 100% מוטה). אשמח אם תשלח לי מאמרים נוספים להתייחסות.

  • מילי

    מעניין אני תמיד האמנתי אך עם השנים הסטטיסטיקות נגד הדיקור עולות

    היינו אצל רופא סיני שמתיימר לטפל בבעיות ראייה בתל אביב. הוצאנו המון כסף ולא רק שהמצב לא עזר הוא רק החמיר בגלל בזבוז הזמן בטיפול...מיותר לומר שלא הציע לנו ה"מומחה לטיפול עיניים בבדיקור סיני" פיצוי אלא שלח אותנו לרופאה המערבית... בכל מקרה צר לי מאוד על הפשעים נגד עולם החיי. גועל נפש

  • רועי

    לצערי נראה שלמאמר יש מטרה ברורה

    היי אבישי
    נראה כי המאמר הארוך מכוון מטרה באופן די ברור והאדם הפשוט הקורא אותו מקבל רושם מאד מכוון מטרה. אם באמת חוקרים לעומק, ושואלים שאלות כפי שחוקר שואל, מאמין שהיית נתקל בכל כך הרבה סימני שאלה, שהכיוון של המאמר היה נראה אחרת לגמרי או לפחות משאיר סימני שאלה לקוראים.
    קח דוגמא – חפש מחקרים המדברים על ההשפעה של דיקור על תינוקות ו/או בעל חיים. אוכלוסייה שנושא הפלסבו לא בא לידי ביטוי אצלה אבל היא מגיבה לטיפולים בדיקור הכי טוב שאפשר, ברמת השעות עד ימים. תבדוק ונשמח לשמוע את דעתך.
    בנוסף, יש המון מטות אנליזות ומחקרים המראים בדיוק כיוון שונה ואף הפוך ממה שכיוונת אליו במאמר. בעשר דקות של חיפוש, מצאתי כמה כאלו ויש עוד המון.
    לדוגמא המטא אנליזה הזו:
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21526365
    A total of 16 articles and 1 535 cases were included. Meta-analysis showed a significant difference between the acupuncture therapy and Western medicine therapy [combined RR (random efficacy model)=1.46, 95% CI (1.21, 1.75), Z=3.96, P<0.0001], indicating an obvious superior effect of the acupuncture therapy;
    או זו
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3534620/
    Based on the results of our review, acupuncture appears to be effective for treating headaches and, although more research is needed, seems to be a promising treatment option for anxiety, sleep disturbances, depression and chronic pain.
    או במחקר הזה
    Effects of acupuncture on pregnancy rates in women undergoing in vitro fertilization: a systematic review and meta-analysis
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22243605
    או המטא אנליזה הזו:
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK117080/
    \Twenty-five RCTs with a total of over 3000 participants were included for the meta-analysis. Acupoint stimulation when compared with non-acupoint-related stimulation or medication had significant effects. אם באמת אין כיוון מסויים ומטרה מסויימת סמויה במאמר, אני חושב שהוא דורש בחינה מחדש והעלאת נתוני אמת כפי שחוקר השואל שאלות עושה ולא מציג באופן ברור צד אחד בלבד כפי שמוצג במאמר זה.

  • אנונימי

    נקודה למחשבה

    אינני מתיימר לענות על כל מה שנכתב במאמר משום שאני רק בתחילת דרכי בלימודי הרפואה הסינית וגם משום שהמאמר קצת מתיש. מי שלומד רפואה סינית כיום יודע כמה הלימודים הם תובעניים. לימודי רפואה מערבית לצד רפואה סינית, אינטראקציה בין צמחים ותזונה לבין תרופות כאלו ואחרות ועוד ועוד. מזה השטויות האלה? האם אנחנו לא נדרשים לטפל באנשים במהלך הלימודים כדי לדווא את יעילות הרפואה הזאת? אתחיל בכך שלפני 15 שנה הותקפתי בפיציאליס והלכתי לאיכילוב למחלקה הנוירולוגית וחוץ מסטרואידים וטיפות עיניים לא נתנו לי כלום, ואפילו תשובה לגבי מתי זה יעבור לי מנהל המחלקה לא ידע להשיב לי. מנהל מחלקה שאני משער שבשביל להגיע לתפקיד שלו למד אולי 25 שנה.
    עד שאחרי כמה ימים חברה טובה הפנתה אותי למאסטרית בדיקור סיני ובטלפון היא אמרה לי לזרוק את הסרואידים לפח ובאותה שיחת טלפון היא פשוט הבטיחה לי שהיא תוציא אותי בין שבועיים לשלושה - וכך היה!! האם מדובר כאן באפקט פלציבו?
    ממש לא. שום אפקט פלציבו לא יכול לרפא דבר כזה. ואם באפקט פלציבו עסקינן אז בוא נשאל את כותב המאמר שאלה: מדוע אתם לא מפתחים שיטות לאפקט פלציבו במקום להשקיע מליונים על פיתוח תרופות?
    האם היית מעדיף לקחת תרופות לכאבי ראש במקום שמישהו פשוט יצליח לעשות את זה בלי תרופות?
    האם היית מעדיף לקחת תרופות כימיות בידיעה שאת אותו האפקט מסוגל לעשות תפוח למשל ? כל מה שאמרת על אפקט הפלציבו רק מחזק כמה הרבה תרופות הן מיותרות.
    אז מי יותר עדיף. אני אישית טיפלתי (הטיפול הראשון שלי :) ) במישהי לא מזמן ששלחה לי הודעה ב2 בלילה שהיא לא מרגישה טובה. באתי אליה, היא הייתה עם כאבי ראש עזים, בחילות, חום בגוף שהיא בכלל לא הרגישה את הקור העז שהיה באותו לילה, יובש בשפתיים, תחושת צימאון כאילו היא לא שתתה יומיים (כך היא הגדירה את זה) ללא אפשרות לשתות. תוך חצי שעה של טיפול הכל עבר לה: הקור חזר לה, הבחילות עברו לה, הכאבי ראש עבר לה, היובש בשפתיים עבר לה, היא אפילו שמחה שהיא מצליחה לשתות את התה שהכנתי לה. הבחורה פשוט הייתה המומה. למחרת לא הפסיקה להודות לי על הטיפול שעשיתי לה. אז אפקט פלציבו או לא. אם זה אפקט פלציבו – ידכם על התחתונה ואתם סתם מבזבזים מליונים על תרופות. אם זה לא אפקט פלציבו – גם ידכם על התחתונה כי אתם מפספסים משהו אדיר ומבזבזים לשווא מליונים על תרופות כאשר מגע יכול להניב את אותה תוצאה.

  • דוד

    פופוליזם זול

    האם ניתן להוכיח בכלים מדעים שהרפואה הסינית אינה עובדת? כמובן שלא ניתן? אם כך נשאלת השאלה מדוע בכותרת המופיע במנוע החיפוש הממומן נקבעת עובדה שהרפואה הסינית אינה עובדת, הרי אתה מתיימר להתבסס על כלים מדעיים בלבד? והתשובה לכך היא פשוטה, על מנת לייצר כותרת שתמשוך עניין ותעורר תגובות ובכך למשוך את הגולשים אל האתר של מכון דוידזון. בקיצור לעשות פרסום לעצמכם על גב הרפואה הסינית. עלוב.

  • יעל

    נקודות למחשבה

    מעניין למה מכון דוידסון החליט להתנגח כל כך ברפואה הסינית. לא מתנגח? אז זהו שכן: קידום ממומן בגוגל (מזה חודשים רבים!) ששואל האם רפואה סינית עובדת, ועונה בעצמו- בקצרה לא. עמוד הנחיתה הוביל לכאן. סדרת כתבות באתר הארץ שטוענות כל פעם מחדש שאין הוכחה מדעית- יש הוכחות מדעיות ונציגים מן המכון קיבלו אותם אבל מכון דוידסון פוסל אותן כל פעם על נקודה אחרת. המכון הגדיל לעשות ונכנס לערך של רפואה סינית בויקיפדיה ושינה לחלוטין את הערך- תוך שזירת האג׳נדה המדעית שלו, ותוך הטעית הציבור.
    מה קורה מכון דוידסון? מה בדיוק מפחיד אתכם ברפואה הסינית? זה שהיא יעילה ואתם לא יכולים להבין למה כי הגישה המדעית הצרה את עולמכם? זה שהיא יעילה והיא תוריד את מספר המשתמשים בתרופות? ולכם, הקוראים תגובה זו- חשוב שתדעו את הפעולות שבהן נוקט מכון דוידסון כדי להשמיץ שוב ושוב ולאורך זמן רב את הרפואה הסינית. דעו לכם שזהו טרנד עולמי. חשבו מה יכול לעמוד מאחורי זה- בלי קשר למה שאתם חושבים על רפואה סינית.
    פלורליזם קיים גם ברפואה. השאלה היא, למה מכון דוידסון כל כך מתנגד, עד כדי השקעת משאבים- כסף וזמן, כדי להכפיש כך תחום שסביר להניח שהוא רואה בו מתחרה לרפואה מערבית. והתחרות הזו קיימת רק בראשם. נקודות למחשבה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תגובה

    המאמר הזה מקודם כמו מאמרים רבים אחרים בהתאם לשיקולי המערכת שלנו. במידה ויש לך איזשהם מחקרים שמראים אחרת נשמח להתייחס.

  • אבי

    הבעיה היא מחיר ההוכחה של יעילות שכיום אינו אפשרי לרפואה סינית

    שלום יוחאי ראשית כל הכבוד על נקיטת עמדה בנושא כזה, כשברור שתקבל תגובות זועמות.
    אבל ישנה בעיה אחת ברשימתך ואסביר אותה. הנושא מוכר לי היטב (משפטית ורפואית) ולכן אני מרשה לעצמי לקבוע כמה קביעות עובדתיות. ראשית, כיום חברות התרופות מדברות על השקעה של 750 מיליון דולר עד מיליארד דולר בתרופה. זאת משום שהרגולציה דורשת כלכך הרבה בדיקות עד שזה הפך בלתי אפשרי לחברה קטנה אפילו לעשות את המבחנים הכה יקרים. ממילא, מחקר אמיתי לא יוכל להתקיים אלא על ידי חברות מגה-תרופות. אלא שלאלו אין כל מניע ליצר מחקרים כאלו. מה תרוויח פייזר או טבע מכך שיתברר ששימוש במחטים יעיל כמו תרופות שלהן? מה שאתה קורא לו "הוכחה מדעית", זו הדרך המקובלת כיום שהיא יקרה להפליא, ארוכה בהגזמה, ולא מאפשרת לשחקן קטן לנסות לשחק במגרש של הגדולים. לא רק זאת, אלא בגלל שתרופות מערביות מודרניות יכולות לגרום לנזקים כבדים, הרגולטרים מאוד זהירים בהן. ולכן אגב כולם משוכנעים שאם האספירין היה עומד לבחינה כיום, הוא לא היה עובר את הבחינות.... (יש לו תופעות לוואי לאחוז נמוך מהחולים). אז אם אספירין לא היה עובר, למה שאחרים יעברו? מעבר לכך, התחום של בחינות יעילות בתרופות (שמחולק לשלושה שלבים שאין זה המקום לפרטם) הוא בעייתי מאוד, ויש הרבה טענות על אי דיוקים ויותר מזה. מגה חברות מעבירות תרופות שלא היו צריכים לעבור ושיעילותן לא הייתה מוכחת לו המחקרים היו נעשים כראוי. כל מה שאתה יכול לומר הוא, שהעובדה שחולים רבים מרוצים, איננה אומרת שרפואה סינית עוזרת בדרך המקובלת כיום. אבל המחקר צריך להיות שונה. ראשית, כמה חולים מרוצים אחרי טיפול סיני יחסית לחולים שקיבלו טיפול רגיל. אחרי שתקבל את התוצאות (ברורות לדעתי), צריך לשאול למה החולים הללו מרוצים ומספרם. אפקט פלסבו לא מועיל תמיד ובוודאי לא בענייני כאבים. נכון הוא שיש מחלות/כאבים שעוברים עם הזמן לא חשוב מה עשית, אז מה שעבר רפואה סינית, ו/או טיפול שנוי מאוד במחלוקת (אסטרולוגיה לדוגמא?), מאמין שהטיפול הוא זה שעזר לו. אבל אם כלכך הרבה אנשים מרוצים, קשה לטעון שכולם פלסבו. הרבה יותר הגיוני מדעית (ואני מדגיש מדעית!) לגרוס שהסיבה היא שהמחקר לא בדק עדיין כראוי את הסוגיא. אשמח לקבל את דעתך בנידון. אבי

  • יוחאי וולף

    אבי שלום,

    אבי שלום,
    ראשית כל תודה על תגובתך המנומקת והעניינית. אם אסכם את עיקרי דבריך, המסר הוא שתהליך אישור תרופות וטיפולים הפך למאוד מסורבל ויקר, ומאידך הטיפול הסיני עובד כי אנשים מרוצים. הסיבה העיקרית לסירבול התהליך, כפי שאתה עצמך ציינת, היא הרגולציה. אך הרגולוציה הזו לשיטתי היא הכרחית, ונתתי כאן דוגמא למאמר שמראה כי בהיעדר רגולוציה עלולים להגיע כל מיני חומרים לתרופות. לגבי עניין שביעות הרצון מהטיפול- אני חושב שזה משהו שמאוד קשה לכמת. השאלה שאני שואל במאמר היא האם ניתן לבדוק את יעילות הטיפול בכלים מדעיים. שביעות רצון ניתנת למדידה בעיקר ע"י סקרים, ואלו מטבעם מוטים ויש דוגמאות רבות לכך. הדבר הזה נכון גם לטיפולים אחרים- כמו פסיכואנליזה למשל, שקשה מאוד לכמת עד כמה היא עוזרת. אפשר לבוא ולטעון, ואני חושב שזה לגיטימי, שרפואה סינית עוזרת בדרכים לא מדעיות, ואפשר לחיות עם זה בשלום. הבעיה מתחילה כשמנסים לשווק רפואה סינית כמשהו מוכח מדעית עם בסיס מדעי מוצק, כמו שעשו כמה קופות חולים, ולכן כתבתי את המאמר. בברכה, יוחאי

  • אדום

    מנסיונו של הדיוט

    יוחאי היקר!
    כל מה שאתה כותב, יתכן והינו נכון או לא? כאחד שבשנים האחרונות סובל בעיקר מ RP ובקע סרעפתי אני יכול לומר לך בוודאות את הדברים הבאים:
    א. לרפואה הקונבנציונלית אין מושג איך לטפל/לרפא/לעצור במחלת RP ולעומת זאת דיקור ותזונה עוצרים את המחלה.
    ב. לרפואה הקונבנציונלית אין שמץ של מושג איך לרפא ולטפל נכון בבקע סרעפתי (במקרה שלי) והרפואה הסינית לפחות עוזרת לי לחיות באופן סביר עד ליום שבו לרפואה הקונבנציונלית לא יהיו תשובות, המאמר שלך גורם נזק ויותר חשוב! מוריד את התקווה של חולים כמוני להירפא (באופן חלקי).

  • Hari

    Research upgrading

    Dr. Wolf
    I read with great interest your article,
    and I do agree with you that it will be almost impossible to come to a scientific conclusion concerning validity of Oriental Medicine from a western scientific paradigm.
    The Oriental Medicine core reasoning processes has little concern with the current Scientific Method which is your basic conceptual method of your research.
    I would suggest a more challenging method of a research - as we do here in Japan . Developing new research methods that utilizes current theories in physics and information . For this you would need a Paradigm Shift.
    Much Hatslacha Hari

  • אלי

    כמה שטויות בכתבה אחת ממומנת

    יוחאי כמה כסף קיבלת מחברות התרופות?

  • אנונימי

    מאמר מעניין ומעמיק

    בהחלט מאמר מעניין ואמיץ.
    מעניין - בגלל שבאמת יש כאן העמקה ודקדוק בפרטים.
    ואמיץ - מאחר וה"רפואה" הסינית מגלגלת כל כך הרבה כספים, צריך די אומץ על מנת לפרסם את שאלת החקר - האם ניתן למדוד את ההצלחה או את האמינות שלה.
    וכמו שגם רואים בתגובות שכאן, ממטפלים סיניים למיניהם, ממהרים לתקוף ולא להתמודד עם השאלה, או עם גוף העניין.
    במה אתם שונים מאורן זריף?

  • שרון

    עצם השאלה במה מטפלים ברפואה

    עצם השאלה במה מטפלים ברפואה סינית שונים מאורן זריף מצביעה על בורות לא קטנה.
    ממליצה לך לקרוא ולהעמיק ביסודות הרפואה הסינית.

  • רפאל רוזנסקי

    שלום יוחאי

    שלום יוחאי
    1. רפואה סינית לא מתבססת רק על תיאורית 5 האלמנטים. יש עוד תיאוריות. נא עיין בספרות.
    2. רפואה סינית אינה נכנסת ל"מיטת פרוקרוסט" של הרפואה המערבית. רפואה סינית מתבססת ופועלת על גבי "מערכת הפעלה", משלה. אין אפשרות לשפוט אוותה ע"י כלים של "מערכת הפעלה" שונה.
    3. אין אפשרות להבין את הרפואה באצת הסינית דרך המחקר הרפואי וכליו היות ורפואה סינית כוללת בתוכה משהו הרבה מעבר למה ניתן למדוד ע"י המכשירים.
    4. השפעה של הרפואה הסינית הינה הוליסטית ותמיד מכוונת אדם ספציפי. לכן כמעט לא ניתן להעריך סטטיסטית תוצאות של הטיפולים.
    5. אין תעשיית תרופות מאחורי רפואה סינית, אין לובי בכנסת, אין ממסד ממלכתי...ואם היה היינו עדים לכתבות מחמיאות יותר

  • יוחאי וולף

    שלום רפאל,

    שלום רפאל,
    אם אני טועה בכתבה שלי אשמח אם תרחיב ותוסיף חומר מגובה בלינקים.
    אפשר תמיד לטעון כי אי אפשר למדוד את השפעות הרפואה הסינית בכלים מערביים, אולם בהחלט יש ניסיון להציג את הרפואה הסינית כמשהו שכן עומד במבחנים מדעיים (למשל קמפיין של קופת חולים כללית בנושא) ועמדת הממסד המדעי הרבה יותר שנויה במחלוקת. לגבי הערה 5- זה לא נכון, יש בהחלט ניסיונות למצות חומרים פעילים מצמחי מפרא ודנתי בכך בהרחבה בכתבה

  • דר ליזה ביטבול

    אני רוצה להביא 2 תגובות

    אני רוצה להביא 2 תגובות למאמר שלך. קודם כול אחד מהקלים העיקרים של הרפואה רגילה הוא הקלי הטטיסטי, כלומר האם נעשה מבחן סטטיסטי אל מיליוני אנשים שטופלו ברפואה סינית בליתי אפשרי סטטיסטית שכול אנשים שהבריאו הבריאו כתוצאה של אפקט פלצבו.
    דבר שני:עדיין (עדיין היא המילה החשובה בכול המשפט) אין הוכחה מדעית כי מפעילים הכלים המדעים הנכונים על אלמטים הלא נכונים. בעניי ,בזמן שאנטומיה ופיזיולוגיה מארגנים תאים בעברים ותיפקודים הרפואה הסינית ועוד אחרות כנירא מארגנות התיאם וקבוצות של תאים בהתאם למשמאותם הרגשית .ואז זה מסתדר מצויין עם ההצלחה הטיפולית.

  • יוחאי וולף

    ליזה שלום, מבחן סטטיסטי הוא

    ליזה שלום, מבחן סטטיסטי הוא מבחן מתמטי שנותן סיכוי מסוים שבו האפקט המתגלה הוא מקרי. במטא-אנליזות שנעשו על כמויות גדולות של נבדקים נמצאו אפקטים קטנים. המבחן הסטטיסטי של היעילות בהשוואה לפלאסבו הוא אבן הפינה של מחקר מדעי. מחקרים מדעיים לא נעשים על מיליוני אנשים (לא אפשרי לוגיסטית) אבל סכימה של כמה אלפי נבדקים היא בהחלט חזקה מאוד סטטיסטית. לגבי התגובה השניה- אין לי מושג למה את מתכוונת במשמעות הרגשית של תאים. לתאים- ולרקמות- יש משמעות פיזיולוגית- נשימה תאית, ייצור חלבונים והורמונים וכו'. ביחד, אלו נמצטרפים לפקטורים ביולוגיים שניתן למדוד, ואת אלו ניתן להעמיד במחקר מדעי.

  • מיכאל

    אנגלית

    שלום יוחאי! האם המאמר הזה זמין גם באנגלית? תודה

  • יוחאי וולף

    שלום מיכאל, בקרוב הוא יהיה

    שלום מיכאל, בקרוב הוא יהיה זמין באנגלית.

  • יוחאי

    אהבתי את התגובה של מאו דזה דונג שידוע כאדם שהתנגד לכל המסורת

    זה מוכיח..... שום דבר. מדובר בדיקטטור שרצח 30 מליון מבני עמו ובמו ידיו בכוונה תחילה הביא למהפכת התרבות רק לשם חיסול התרבות הסינית העתיקה לה התנגד. זה שהוא לא האמין ליעילות הרפואה הסינית זה חסר משמעות לחלוטין. אבל עצם הבאת הציטוט של דבריו מצביע על כך שכותב המאמר חיפש בנרות ציטוט שיועל לתמוך בטענתו ומצא כזה אצל רוצח ההמונים.

  • יוחאי וולף

    שלום, הציטוט של מאו דזה דונג

    שלום, הציטוט של מאו דזה דונג נועד להראות שגם בסין היו וישנם קולות בהיסטוריה שהתייחסו לרפואה סינית וחשדנות- כלומר גם במולדתה היא לא בהכרח מתקבלת באופן אוטומטי. אני ממליץ להיכנס לכתבה שהציטוט מקשר אליה ולקרוא בעיון. מעבר לכך, כמובן שדזה דונג הוא אחד הדמויות השליליות ביותר בהיסטוריה האנושית.

  • מירב מזרחי

    אל תבוא אלינו לקבל דיקור כשיכאב לך משהו מתישהו...

    זה די משעשע לראות כמה אנרגיה אתה משקיע בתקיפה של הרפואה יקווה שהמושג אנרגיה מקובל עליך, ולא סיני מידי.. כן? אנחנו עוזרים לאלפי אנשים בשנה, שלא לומר עשרות אלפים אם מחברים את כלל המטפלים בארץ. ב-20 שנות הוותק שלי ברפואה משלימה, ראיתי לא פחות מניסים בקליניקה. ילדים שמועמדים לניתוח, ופתאום אין בו צורך. נשים שנכנסות להריון טבעי למרות שרופא הנשים שלהן אמר להן שאין שום סיכוי שזה יקרה.. ועוד. ילדים גם מושפעים מפלסבו או אמונה? אין להם מושג ירוק לאן ולמה הביאו אותם.... אותי מענין במיוחד להבין מה כ"כ מפחיד אותך ברפואה סינית שטרחת לכתוב על זה מאמר מתיש שכזה?

  • יוחאי וולף

    מירב שלום,

    מירב שלום,
    המאמר (המתיש) שלי שאל שאלה מאוד ספציפית- האם יש גוף מחקרי שנעשה בכלים מדעיים מתוקננים ככל הניתן שתומך ביעילות הרפואה הסינית, והתשובה שהגעתי אליה היא שהראיות המחקריות אינן חזקות. מעבר לכך, המאמר אינו המלצה נגד הטיפול, ומי שמדווח שהטיפול עזר לו וסידר לו בעיות שונות- מה טוב לו.

  • מיכאל

    ראיות מחקריות אינן חזקות - כלומר יש ראיות שמוכיחות יעילות אך

    כרגע הן אינן חזקות והתחום לא באמת נחקר לעומק. יעילות נמוכה זאת עדיין יעילות.

  • ליטל

    משום מה זה פירסם לי 8 תגובות..אפשר למחוק 7?

    בטעות כנראה. תודה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    התגובות המשוכפלות נמחקו

    התגובות המשוכפלות נמחקו לבקשתך.

  • ליטל

    כמה ברור שזו כתבה במימון הרפואה הרגילה...

    כדי שימשיכו לבוא לקוחות ולבלוע עוד כדורים ולעבור ניתוחים מסובכים במקום פשוט לטפל בעצמם.
    חבל.
    בכל מקרה, מה בדיוק ידוע לך על הרפואה הסינית והאם למדת זאת? אם לא..אז למה לשלול משהו שהוא לא תחום המחקר שלך? :) זה לא נראה מדעי כ"כ לעשות ככה. רק על סמך כסף שנותנים לך בשביל מאמר שולל...
    בכל מקרה, לא בא לך, לך תבלע כדור. זה מוכח והכל...:)
    להסתמך על רפואה כה צעירה , לעומת רפואה עתיקה שאין לך בה שמץ של מושג חוץ מרק לנסות לגרום לאנשים לא להאמין בה, זה קצת מטופש האמת.
    :P

  • יוחאי וולף

    להאשמה של מימון אני כמובן לא

    להאשמה של מימון אני כמובן לא אגיב, למטה מכבודי. רק אציין שה"עתיקות" של רפואה סינית ממש לא מקנה לה תוקף, יש מספיק דוגמאות לרפואות עתיקות אחרות שאין בהם שימוש היום (הקזת דם, הפרנולוגיה, תורת הפנים, תורת המרות של היוונים הקדמונים ועוד)

  • בוגר המכון

    די משעשע

    ארוכה הדרך להבנה מקיפה על תיפקודו של הגוף בתנאים נורמליים או במחלה. אך מה שברור הוא שיש קשר הפוך בין רמת הביקורתיות והיהירות למוצלחות החוקר. חוקר אמיתי מבין שאינו מבין ולכן חייב להשאר פתוח מחשבתית עם מידה של ביקורתיות על מנת לנסות להבין עוד. מנגד, אחד שניסה להפוך לחוקר נשאר רק עם הביקורתיות והמחשבה שהבין כבר הכל בגלל שהעביר כמה שנים עם פיפטה ביד.

  • אאא

    השאלה הכי חשובה,

    למה אני בתור חבר קופת חולים משלם עבור שטויות של זקנים סיניים?

  • ארבל עמיר

    כתבה מגמתית שאינה מייצגת את תחום המדע

    כתבה לא מדעית המדברת בשפה מדעית על על מה מדעי ומה לא. א. נתחיל מהציטוט בראש הכתבה, אי אפשר שלא להתעלם מהמגמתיות של הכותבים. ובכלל מה למאו זה דונג ולמדע? הוא מת עוד לפני שרפואה הייתה מבוססת ראיות. דוגמאות לציטוטים חסרי משמעות רק בכדי להמחיש את חוסר הרלוונטיות:
    ----------------------------------------------------------------------------------------
    "הטבע מסוגל ליצור מחלות קצרות בלבד; הרפואה גורמת להאריכן." ~ מרסל פרוסט - סופר "הזהר בקריאת ספרי רפואה. אתה עלול למות מטעות כתיב" ~ מארק טווין - סופר "הרפואה גילתה הרבה יותר תרופות מאשר מחלות." ~ אלפרד קאפי "התרופות מאריכות את מותנו." ~ פלוטארכוס "אילו היינו שמים במעמקי הים את כל התרופות שבהן אנו משתמשים, זה היה טוב יותר עבורנו וגרוע יותר עבור הדגים." ~ אוליבר ונדל הולמס האב - רופא "לא חסרים לנו רופאים אלא רפואה." ~ שארל לואי מונטסקייה - פילוסוף -------------------------------------------------------------------------------------------- ב.הכתבה ממשיכה ומספרת על מושגיה המוזרים והלא מדעיים של הרפואה הסינית הקיימים 3000 שנה ונחשבים לאמונות תפלות לא מדעיות.
    מן הסתם שבתקופה זו מושגים אחרים היו רלוונטיים לתיאור של תופעות ביולוגיות.. הסינים תיארו זאת כיחסים בין 5 אלמנטים ויש לציין גם שהמערב תיאר זאת כעירבוב של 4 מרות ו4 יסודות אבל זה לא באמת חשוב. ג. הספר ריפוי או פיתוי נכתב בשנת 2008 והוא באמת מתאר באופן נהדר את השיטה המדעית. הרלוונטיות שלו להיום קיימת באותו אופן שהידע שנצבר על נויטרופילים מ2008 רלוונטי להיום (הוא לא), וכפי שהידע של היום כנראה יהיה פחות רלוונטי לשימוש בשנת 2030.
    ב8 השנים האלו פורסמו כמה מחקרים (11671 מחקרים על דיקור, ו27339 מחקרים על רפואה סינית מסורתית ליתר דיוק).
    ונכון, כמובן שכמות לא אומרת על איכות, ובכל זאת בואו נוותר על הדמגוגיה ונהיה קצת יותר מדעיים. ד. דיקור ופלצבו. בעיית הפלצבו הינה מגבלה מחקרית גדולה שטרם נפתרה עד תום, אך יחד עם ההכרה בה בחרתם לציין שבמחקר שפורסם בJAMA מ2011 על כאבי גב דיקור אמיתי עזר רק "מעט" יותר מדיקור פלצבו, ומבלי לציין שהמעט הזה מדבר על 50% לעומת 42.5% מתוך 18 אלף אנשים. מה שהייתה קבוצה של טיפול שמרני שקיבלה 30% שיפור, שגם את זה לא טרחתם לספר לקהל קוראיכם.
    ושוב אני שואל, האם הבחינה שלכם היא מדעית אובייקטיבית או מגמתית? עד כאן המצב לא נראה ככה בכלל. בהזדמנות זו אציין מחקר רוחבי שפורסם לפני חודש על ידי ארגון קוקריין ובדק השפעה של דיקור על בעיות צוואריות. הסקירה, בה השתתפו 10000 אנשים, תיקנה את מסקנות הארגון משנת 2006 למסקנה שדיקור אמיתי יעיל יותר מפצבו ושאיכות המחקרים השתפרה ב10 השנים הללו לרמה 'בינונית'.
    מוזמנים לקרוא ולהתעדכן באופן מקצועי - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27145001 חיפוש פשוט בפאבמד מראה שכמות המחקרים הולכת ועולה משנה לשנה ב10 השנים האחרונות. אפשר לפקפק ואפשר לצקצק ואפשר גם להגיד "אוקי אולי זה רלוונטי ואולי זה לא" אבל זה בטח לא מראה שאין עניין במחקר בתחום ושהוא אינו צועד לכיוון יותר ויותר מדעי. ה. לגבי זיהומים ובטיחות - נזק בדיקור נגרם 3 למיליון. זה כמעט כלום. בטח שלא מספיק בשביל לציין זאת בכתבה מדעית חסרת מגמה אישית, או בטח שאם כבר לציין זאת לרווחת הציבור כדאי לציין את הסיכויים, לא? ו. "מיותר לציין כי המטפלים הסיניים שהניחו את היסודות לדיקור לא ידעו דבר על הביולוגיה של דלקות, וגם לא השתמשו בחשמל. מחקרים מהסוג הזה מעוררים אצל תומכי הרפואה הסינית אמונה ביעילות הדיקור המסורתי, ואכן ייתכן שבתנאים מסויימים דיקור עשוי להתאים, אך הדבר צריך להיבדק בצורה מסודרת בניסוי קליני מבוקר." כמות הזילזול שקיימת במשפט הזה עולה על גדותיה וממחישה באופן כל כך בוטה וברור את המגמה של הכותב - דבר שמבטל כ-ל מדעיות בכתבה. אין עיתון מדעי אחד שיאשר מאמר כזה לפירסום.
    מיותר לציין? כי לדעתכם זה ברור מאליו שמטפלים ברפואה סינית הם עובדי אלילים שמתפללים לאל השמש ואין להם מושג בביולוגיה?
    זאת חוצפה.
    אני דורש מקור לפסקה הזאת - מדובר בהשמצה והוצאת דיבה לציבור מקצועי לכל דבר!
    מי הם המטפלים שלא הכירו את מנגנון הדלקת? מניין הגיעו ואיפה למדו? אם כבר אז לפחות תזהירו את הציבור מהם ותציינו את אלה שכן מכירים את המנגנון הביולוגי של הדלקת.
    בבית הספר שאני למדתי בו (תמורות) השקיעו שנתיים ללימודי פיזיולוגיה ופתולוגיה ואפילו ביוכימיה, קורס אימונולוגיה בהחלט כלל את מנגנון הדלקת.
    קיימת אגודה שיצרה סטנדרטים ומבחני קבלה והגדירה בתי ספר מוכרים על ידיה וכאלה שלא. ידע ברפואה מערבית ובפיזיולוגיה ובביולוגיה הוא חלק אינטגרלי מלימודי הרפואה הסינית. אם אין לכם עניין בדיבור על המקצוע עצמו אלא רק על הטכניקה, אז באמת מיותר לציין פרטים על העוסקים בו ואפשר לוותר על כך או לפחות (אם זה לא מיותר) לציין עובדות אמיתיות שבדקתן בכלים מדעיים. ז. תחום הצמחים.
    חלק ממהתרופות עובדות וחלק לא עובדות ובאמת השאלה החשובה היא איך מתי למה והאם הן בטוחות? הנושא בבדיקה מתמדת באוניברסיטאות ובבתי ספר לרפואה ביפן, ארהב, סין, טייוואן, קוריאה ואפילו בישראל. יש המון אבל המון מחקרים המראים יעילות בהמון תחומים, והמעניין הוא שבחרתם בעיקר לציין את הנושאים השליליים (למעט ציון פרס הנובל של יויו-טו). לגבי נושא הרגולציה אני מסכים לחלוטין שיש מקום גדול מאד לשיפור הן באיכות הלימודים בבתי הספר, בתנאי קבלה ועל שוק הצמחים העולמי. ראוי לציין שכן קיימות חברות בעולם המחזיקות מתקני איכות GMP שמייצרות פורמולות צמחים בבדיקות HPLC לרעילות ולחומרים פעילים. לסיכום
    תחום הרפואה הסינית, הדיקור והצמחים, הוא תחום הנחקר באופן מתקדם בכלים מדעיים והולך ומשתפר והעובדה שלמרות שאין אינטרס לחברות ענק להשקיע בו הוא עדיין מתקדם מבחינה מחקרית באופן יפה. פסילה וזילזול בתחום כפי שנעשה בכתבה - מקטינה ומפחיתה מערכו של מכון דוידסון. המכון לקח על עצמו לייצג את תחום המדע ובכתבה זו הוא סותה ממשימה זו. זוהי כתבה שנייה בנושא המבישה את המכון ואינה מייצגת כראוי את תחום המדע כפי שהמכון מתיימר לייצג. לאחר הכתבה הקודמת, שגררה תגובות רבות נגד המכון בטענה שהכתבה לא מדעית המכון הצהיר שייצר כתבת תחקיר בנוגע לתחום המדעי של תחום הרפואה הסינית והצעתי את עצמי לעזר. המכון הגיב שהוא נעזר בכותבים אובייקטיביים בלבד לגיבוש העמדה. כפי שציינתי, לא כך הדבר נעשה וחבל.

  • יוחאי וולף

    ארבל שלום.

    ארבל שלום.
    אענה בפירוט לפי הסעיפים שלך:
    א. הציטוט של מאו טסה דונג רלוונטי משום שהוא מראה שגם בסין רפואה סינית אינה בהכרח מתקבלת כדיסיפלינה רפואית ואני חושב שלקוראים של הכתבה יש עניין בכך. מעבר לכך, יש טענות- שבחרתי לא להתייחס אליהם- שמאו דזה דונה עצמו קידם את הרפואה הסינית ממעמד זניח למעמד שבו היא נמצאת היום, מטעמים פוליטיים, ועל כך ניתן לקרוא בקישור שהוספתי לאחר הציטוט, ולכן עמדתו של מאו בנושא רלוונטית בהחלט. ב. אם כבר העלית את הנושא, כיום גישה מדעית לא דוגלת בקיומם של ארבעת היסודות וארבעת המרות המערביים, וגם לא בקיומם של גלי אתר למשל, או תיאוריית הבריאה הספונטנית. מה בעצם מייחד את הרפואה הסינית שהיא מעל לכל אלה?. ג. אני לא מבין את הטיעון. בוודאי שידע שנצבר עד 2008 הוא רלוונטי להיום, רק שהידע היום מעודכן יותר. וחוץ מזה הרפואה הסינית בת אלפי שנים, אז אם ידע מלפני שמונה שנים אינו רלוונטי כיצד ידע בן אלפי שנים הוא רלוונטי? גם טיעון הכמות אינו ברור לי, האם עשרות אלפי ספרים שנכתבו על ישו משמעם שישו אכן היה התגלמות האל בבשר? מה שחשוב הוא איכות המחקרים והאם הם מספקים את הסחורה, ולפי הסקירה שעשיתי- השאלה "האם הטיפול טוב יותר מפלסבו" לרוב נענית בשלילה.. ד.אני שמח שהבאת את המחקר הרוחבי החדש של קוקריין ותודה על כך. אם זאת אני חושב שדרושים מחקרים נוספים כאלה כדי להכליל ולהכשיר את השימוש לטיפולים נוספים כמו כאבי גב תחתון וכו'. ה. אלמנט הסיכון בדיקור כמעט למדובר כלל ובגלל שזה נחשב לטיפול בטוח ראיתי לנכון לכלול את סכנת הזיהומים בכתבה. זה לא מגמתי- זה רלוונטי. אם כבר שלפת מספר, יכולת לגבות אותו בנתונים ואף אשמח לראות אותם. ו. אני חושב שלא הבנת את דבריי (או שבחרת לא להבין). שים לב שכתבתי את המשפט בלשון עבר ("המטפלים הסיניים שהניחו את היסודות לדיקור לא ידעו דבר על הביולוגיה של דלקות"). הכוונה היא שמי ייסד את תיאוריית הצ'י והמרידיאנים לא ידע על ביולוגיה של דלקות. ביולוגיה של דלקות היא תוצר של ידע בן בערך 150 שנה, ובתקופות שבהם נוסדה הרפואה הסינית איש לא ידע על בקטריות, ווירוסים, טפילים, ציטוקינים, כימוקינים וכו'. אני יודע שבלימודי רפואה סינית מודרנית לומדים את כל הידע שציינת, אבל הידע הזה לא בא מהרפואה הסינית הקלאסית, אלא זה למעשה מעין פיגום שנבנה על גבי הרפואה הסינית ע"י הרפואה המודרנית. הבסיס עצמו- נקודות האקופונקטורה, המרידאנים- עליו התבססו החוקרים שפרסמו את המאמר ב-Nature Medicineאדיש לחלוטין לביולוגיה של דלקות וזאת עובדה. זה שאתה ועמיתייך למדתם אימונולוגיה ופיזיולוגיה ואתם מכירים את הנושאים האלו, לדעתי, לא נותנים לרפואה הסינית הקלאסית איזשהו תוקף חדש לגבי הביולוגיה של דלקות- זה רק מקרב אתכם יותר לרפואה המודרנית ממוסדרת. אתה יכול לחשוב שזה מתנשא אבל אני אכן חושב שהרפואה המודרנית מסבירה את נושא הדלקות טוב יותר. כל הדיבור על תביעת דיבה וכו' לחלוטין לא רלוונטי כי לא טענתי כלל שאתה ועמיתייך עובדי אלילים ולמען האמת קשה לי להבין כיצד הבנת זאת ממה שכתבתי. ז. אני לא מבין כיצד אתה טוען שאני מגמתי, בזמן שלא רק שציינתי את פרס הנובל של יויו-טו אלא גם ארבע חומרים נוספים שהתגלו כבעלי פוטנציאל טיפולי. אתה מוזמן להוסיף פה מחקרים המראים יעילות כפי שציינת. לסיכום- לשיטתי, בכתבה עשיתי סקירת ספרות ענפה למדי, והטון של הכתבה אינו מזלזל. נתתי לרפואה הסינית מספיק קרדיט- ציינתי את פרס הנובל של יויו-טו (שאגב היא מדענית לכל דבר ועניין, רק נשענה על מסורת הרפואה הסינית ואינה מטפלת ברפואה סינית) ותרופות אחרות שמקורן מצמחי מרפא, הבאת דוגמא- חריגה למדי בעולם המדע הבסיסי- של דיקור שטיפול אנטי-דלקתי, והתייחסתי ברצינות לקשיי המחקר בדיקור סיני תוך הסבר מדוע רבים מהמחקרים פגומים בשיטות מתודולוגיות. אני לא רואה איפה כאן הפסילה והזלזול ועשיתי את מיטב יכולתי לכתוב בצורה האובייקטיבית ביותר. אני גם לא מתנצל על הדברים שכתבתי ועומד מאחוריהם במאת האחוזים.

  • סנצ'ו פנצ'ה

    "בדומה לכך אין שום משמעות

    "בדומה לכך אין שום משמעות רפואית לעקרון חמשת היסודות ולקישור בין איברים בגוף לצבעים או לטעמים מסוימים. כך שנקודת המוצא הבסיסית של הרפואה הסינית אינה עולה בקנה אחד עם הידע שעליו נשענים הרפואה והמדע המודרניים." "לאורך ההיסטוריה לא נמצאה מעולם בכלים מערביים הוכחה אנטומית או תפקודית לקיומם של הצ'י והמרידיאנים – אלו הם מושגים מופשטים לחלוטין שאין להם קיום פיזי." לאורך ההסטוריה האנושית לא נמצאה מעולם הוכחה אנטומית או תפקודית לקיומם של אהבה (ארוכת טווח, לא התאהבות קצרת טווח), קנאה, הערכה או משמעות קיומית.
    האם בשל כך אלה מונחים בטלים? אתה מוז מן לגשת לערך "כרומודינמיקה קוונטית" בויקיפדיה ולראות שלמטענים מקושרים צבעים: אדום כחול וצהוב. האם זה אומר שכרומודינמיקה קוונטית אינה עולה בקנה אחד עם הידע עליו נשען המדע המודרני? כנראה שלא, זו פשוט דרך לעשות הבחנה בין קטגוריות. אני חושב שהשאלה שצריך לענות עליה היא עקרונית יותר: האם ייתכן שיש מספר דרכים לראות את העולם, או שהכלים המדעיים הם הכלים הלגיטימיים היחידים?
    במשקפיים מדעיות, אין ספק שהרפואה הסינית כושלת. אבל במשקפיים סיניות, אין ספק שהרפואה המערבית ה"מדעית" היא כושלת.

  • יוחאי וולף

    סנצ'ו פנצ'ה יקר,

    סנצ'ו פנצ'ה יקר,
    במילים אחרות אתה שומט לחלוטין את הקרקע ממחקר מדעי של רפואה סינית. אני העליתי בכתבה שאלה פשוטה- האם ניתן למצוא ראיות על פי השיטה מדעית ליעילות שיטות טיפול ברפואה סינית- ולא מצאתי ראיות רבות כאלה, הטיעון שלך הוא שפשוט כל הכתבה אינה רלוונטית, אז בעצם כל דיון שאני ואתה נקיים בנושא גם הוא בטל בשישים. כששומטים את הקרקע אז באמת אין שום סיכוי לדיאלוג.

  • uv ir וחברים

    לא משנה באילו משקפיים הם

    לא משנה באילו משקפיים הם משתמשים- שהעיניים שלהם לא יהיו עליי

  • גיא

    חבל שאתה לא בודק וכותב טעויות מביכות

    ה"צבעים" של כרומודינמיקה קוונטית הם מונחים מופשטים כמו יסודות של "אויר", "מים" וכו , זה נכון. לא באמת מתכוונים לצבעים אמיתיים אלא סוג של מטען. אבל את העובדה שיש מטען כזה רואים מצוין ובצורה עקבית בניסויים. מה שמנסים להסביר בכתבה זה שלפי תוצאות שאספו מניסויים בשיטות הרפואה הסינית, לעקרונות כמו חמשת היסודות ולצ'י אין אחיזה במציאות.

  • שימי

    חבל שאתה בעצמך לא בודק

    "האם זה אומר שכרומודינמיקה קוונטית אינה עולה בקנה אחד עם הידע עליו נשען המדע המודרני? כנראה שלא, זו פשוט דרך לעשות הבחנה בין קטגוריות". כלומר הכותב לא טען שמדובר בצבעים אמיתיים אלא בצורה יעילה לתאר את העולם. המחלוקת המוטלת על הכף היא האם יש עקביות והדירות בשיטה הסינית. במידה וכן, גם אם לא ניתן לראות ישירות את האלמנטים עצמם הם עדיין יכולים לתאר, באופן מושגי, תופעות.
    שלא כמו בפיזיקה שחוקרת תופעות מאוד ראשוניות וניתנות לבידוד, ברפואה ובביולוגיה בכלל, ובמערכות מורכבות, המצב סבוך הרבה יותר. הטענות נוגעות למערכת, והאחיזה במציאות - כלומר האישוש של המנגנונים וההיפותזות - קשים יותר להמחשה ולרוב מוכחים בצורה סטיסטית (ולמעשה כך גם בפיזיקה רק שסדרי הגודל של הדיוק שונים משמעותית)

  • רן

    לא משנה השיטה, משנות הראיות בלבד

    עזוב מנגנון ותיאורים, קודם כל מנסים להדגים קיום תופעה. כל הקטע של מדע זה לאו דווקא מבחנות ומכשירי מדידה אתר בסך הכל בדיקה מסודרת ומבוקרת של המציאות.
    אם משהו כמו דיקור עובד, ולא משנה איך או למה, אתה אמור להיות מסוגל להדגים זאת בעזרת מחקר וניסוי (מדע).

  • חנוך

    האם הרפואה הקוונטית מוגדרת

    האם הרפואה הקוונטית מוגדרת כנכונה או כיעילה לפחות בכמה מהמקרים??
    אני רוצה לדעת בגלל הפניה שקיבלתי לפנות לרופא העוסק בקוונטי האם יש בזה ממש, לרפואת המוח וכן לבעיות אחרות?