המספרים מראים: החיסונים פועלים

מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה החל בישראל לפני כחודשיים, וזהו זמן טוב לבדוק את השפעות החיסון על התחלואה בישראל וכיצד – אם בכלל – יעילות החיסונים מושפעת מווריאנטים חדשים של הנגיף. בישראל מחסנים בינתיים רק בחיסונים בטכנולוגיית ה-mRNA, ובהם נתמקד בכתבה זו.

 השפעות חיוביות של החיסון בישראל

מיד עם תחילת מבצע החיסונים בישראל, החלו גופי הבריאות – משרד הבריאות וקופות החולים – באיסוף נתוני תחלואה על המתחסנים. למחקרים על יעילות החיסונים בעולם האמיתי יש חשיבות עצומה לא רק לישראל, אלא לעולם כולו. לישראל יש יתרונות אחדים בבדיקה של השפעת החיסונים על התחלואה. ראשית, לכל אזרח ואזרחית בישראל יש תיק רפואי דיגיטלי הכולל את כל ההיסטוריה הרפואית שלהם, ובכלל זה בדיקות וחיסונים. בעזרת התיקים הרפואיים האלה, אפשר לנטר במהירות וביעילות את התחלואה ב-COVID-19 ביחס למועדי החיסון של האזרחים. שנית, מבצע החיסונים התבצע בקצב מהיר מאוד, לפחות בתחילתו, ושיעור גבוה של האוכלוסיות בסיכון התחסן בתוך זמן קצר. ולבסוף, לצערנו, המגפה בארץ התפשטה במהירות במקביל לתחילת מבצע החיסונים, ולמרות ההאטה בתחלואה בשבועות האחרונים, עדיין יש סיכון גבוה לחשיפה ולהידבקות. עם זאת, בהשוואה לניסוי מבוקר, שבו משווים בין קבוצת מחוסנים לקבוצת מטופלים שקיבלו פלצבו (תמיסת מלחים או חיסון למחלה אחרת), בחינת ההשפעות של החיסון בעולם האמיתי היא מורכבת יותר, וחוקרים בישראל ניסו גישות שונות כדי לעשות זאת. הנתונים שעלו במחקרים השונים אינם זהים, אך הם דומים מספיק כדי להגיע למסקנה ברורה: החיסונים מפחיתים את התחלואה בכלל ואת שיעור המקרים הקשים בפרט, ביעילות גבוהה ודומה לזו שפייזר ומודרנה דיווחו עליה בניסויים הקליניים.

המחקר הנרחב ביותר, שגם העלה את התוצאות המעודדות ביותר, הוא של מכון כללית למחקר של קופת חולים כללית, בהובלת פרופ' רן בליצר ובשיתוף מומחים מאוניברסיטת הרווארד. החוקרים השוו בין כ-600 אלף מחוסנים (שבוע לאחר מתן המנה השנייה) למספר זהה של נבדקים שלא התחסנו, כאשר לכל אחד מחברי קבוצת המחוסנים יש מקביל בקבוצה האחרת בעל נתונים דמוגרפיים דומים (גיל, רקע בריאותי וגורמי סיכון, שכונת מגורים, השתייכות מגזרית וכדומה). לשם הדוגמה, גבר מחוסן, ערבי בן 76 שהתחסן ארבע פעמים נגד שפעת בחמש השנים האחרונות ויש לו שני גורמי סיכון בריאותיים לקורונה הושווה לגבר לא-מחוסן ערבי בן 77-76 שגר באותה שכונה, בעל רקע בריאותי זהה והתחסן 3-4 פעמים לשפעת בשנים האחרונות. השוואה כזו מנטרלת הרבה פרמטרים שעלולים להפריע לחישובי יעילות החיסון. על פי המחקר, שפורסם בכתב העת הרפואי הנחשב ביותר New England Journal of Medicine, נמצאה יעילות של 46 אחוזים במניעת הדבקה בשבוע השלישי לאחר קבלת המנה הראשונה ו-92 אחוזים בשבוע השני לאחר המנה השנייה של החיסון. בנוסף, החוקרים גילו שלחיסון יש יעילות גבוהה במניעת מחלה תסמינית (94 אחוזים), במניעת אשפוזים (87 אחוזים) ובמניעת מחלה קשה (92 אחוזים). החוקרים מצאו שיעילות החיסון במניעת תמותה בשבוע השלישי לאחר המנה הראשונה היא 72 אחוזים. בשל מסגרת הזמן הקצרה (חודשיים), לא נאספו מספיק נתונים שאיפשרו למדוד את יעילות מניעת התמותה בשבוע השני לאחר המנה השנייה. ממצאי המחקר דומים מאוד לממצאי המחקר הקליני של פייזר.

גם קופת חולים מכבי פרסמה הודעה לתקשורת שלפיה יעילות החיסון נאמדת ב-95 אחוזים. על פי המחקר שערכה קופת חולים מכבי, רק 608 אנשים מבין 602 אלף מחוסנים שעבר שבוע מאז קיבלו את המנה השנייה (0.1 אחוזים) נדבקו בקורונה, ורק 7 מביניהם סבלו מתסמינים קשים. זאת לעומת 3.9 אחוזים שנדבקו בקורונה מבין כחצי מיליון מבוטחים שטרם התחסנו. במחקר נוסף של קופת חולים מכבי, בשיתוף עם מכון KI, עקבו החוקרים אחר כ-200 אלף מתחסנים בגיל 60 ומעלה, במשך כמה שבועות החל ממנת החיסון הראשונה. במסמך קצר הם מציגים ירידה של 67 אחוזים בשיעור המאומתים ו-78 אחוזים בשיעור האשפוזים, בהשוואה בין מחוסנים בשבוע השני לאחר המנה הראשונה למחוסנים בשבוע השני לאחר המנה השנייה.

פרופ' דביר ארן, אימונולוג ומומחה לביולוגיה חישובית מהטכניון, השווה בין חולים שהתחסנו לבין האוכלוסייה הכללית וחישב כי יעילות החיסונים בישראל נכון ל-22 בפברואר היא 85-73 אחוזים בהפחתת שיעור המאומתים. נוסף על כך, הוא מצא יעילות של 97-89 אחוזים בהפחתת שיעור האשפוזים ומקרי התחלואה הקשה. גם מחקר זה טרם עבר ביקורת עמיתים.

העיתונאי נדב אייל פרסם בטוויטר מאמר שמשותף לחברת פייזר ולמשרד הבריאות הישראלי. לפי המסמך, נבדקו חמישה מדדים לגבי יעילות החיסונים שבוע לאחר המנה השניה ובכולם נראתה יעילות גבוהה של החיסונים: 89.4 אחוזים במניעת הדבקה, 93.7 אחוזים במניעת מחלה תסמינית, 93.3 אחוזים במניעת אשפוזים, 93.9 אחוזים במניעת מקרים קשים ו-92.9 אחוזים במניעת תמותה.  חשוב לציין שהמאמר טרם פורסם רשמית באופן מקוון ובפרסום של אייל חסרים גרפים וטבלאות, ולכן יש להתייחס לתוצאות אלו בזהירות.

קופת חולים מאוחדת פרסמה ב-8 במרץ, בהודעה לעיתונות, את תוצאות המחקר שלה על יעילות חיסוני הקורונה בקרב כ-102 אלף מחוסנים. המחקר השווה נתוני תחלואה בחמשת השבועות שלאחר קבלת מנת החיסון השנייה. על פי המחקר, בשבוע הראשון לאחר המנה השניה, יעילות החיסון היא 79.4 אחוזים והיא עולה ל-89.4 אחוזים בשבוע לאחר מכן. החוקרים המשיכו לעקוב אחר המתחסנים ומצאו שהיעילות ממשיכה לעלות ומגיעה לשיא של 96 אחוזים החל משבועיים לאחר מתן המנה השניה. בהסתכלות אחרת על הנתונים, מבין 459 החולים שאובחנו לאחר מתן המנה השניה, 55 אחוזים אובחנו בשבוע הראשון, 27 אחוזים בשבוע השני ורק 5-9 אחוזים חלו בכל אחד משלושת השבועות הבאים. בעקבות המחקר, חוקרי קופת חולים מאוחדת ממליצים למשרד הבריאות לדחות את מתן התו הירוק משבוע לאחר המנה השניה ל-14 ימים לאחר המנה השניה. זאת כדי למנוע ממחוסנים שאינם מוגנים באופן מלא מלסכן את עצמם ואת סביבתם. 

פרופ' יריב ויין מאוניברסיטת תל-אביב בדק אם החיסונים מביאים לייצור נוגדנים בחלב אם. במחקר שנעשה עם ד"ר מיכל רוזנברג פרידמן ורופאים נוספים בבית החולים ליס, עקבו החוקרים אחר רמות הנוגדנים בדם ובחלב אם בקרב עשר נשים מניקות שהתחסנו בחיסון של פייזר. במחקר, שפורסם באתר medRxiv וטרם עבר ביקורת עמיתים, נמצא שחלב אם אצל מתחסנות מכיל נוגדנים נגד נגיף הקורונה. רמות הנוגדנים בחלב עולות במקביל לעלייתן בדם, ומגיעות לרמה המירבית בשבוע השני לאחר המנה השנייה. מחקר זה מראה שחיסון של נשים מיניקות מגן לא רק עליהן, אלא גם על התינוקות שיונקים מהן. במחקר נוסף שטרם עבר ביקורת עמיתים, חוקרות מאוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו בהובלת הפוסט-דוקטורנטית ירדן גולן מצאו שה-mRNA מהחיסון אינו נמצא בחלב-אם של מיניקות שהתחסנו. נוכחות ה-mRNA בחלב אם נבדקה אצל 12 מיניקות בפרק הזמן של 4 עד 48 שעות לאחר קבלת החיסון של פייזר או מודרנה. 

המחקרים בישראל הראו שהחיסונים מפחיתים את התחלואה בכלל ואת שיעור המקרים הקשים בפרט. שורות של בקבוקוני חיסון RNA שליח נגד קוויד-19 | Shutterstock, CROCOTHERY

מוריד תחלואה, יתכן שגם הדבקה

פרופ' ערן סגל, חוקר בתחום הביולוגיה החישובית במחלקה למדעי המחשב במכון ויצמן, ד"ר אורי שליט, חוקר בתחום הבינה המלאכותית ברפואה בטכניון, וחברי קבוצותיהם, עקבו אחר מדדי התחלואה של קבוצות הגיל השונות מאז תחילת מבצע החיסונים, תוך התחשבות בהשפעה של הסגר. נכון למועד פרסום המחקר, שטרם עבר ביקורת עמיתים, מצאו החוקרים ירידה של 49 אחוזים בתחלואה, ירידה של 36 אחוזים בהיקף האשפוזים וירידה של 29 אחוזים בשיעור המקרים הקשים בקרב בני 60 ומעלה ב-6 בפברואר לעומת שלושה שבועות לפני כן. לעומת זאת, בקבוצות הגיל הצעירות יותר, שאחוז ההתחסנות בהן היה נמוך בשלבים הראשונים של המבצע, נצפו ירידות מתונות יותר: ירידה של 18 אחוזים בתחלואה ושל 10.5 אחוזים בהיקף האשפוזים. השפעת החיסונים ניכרת יותר בערים שאחוז ההתחסנות בהן היה גבוה יותר.

פרופ' חיתאם מוחסן, אפידמיולוגית מאוניברסיטת תל-אביב, וחברי קבוצתה, בדקו את ההשפעה של מנת החיסון הראשונה כשלעצמה באמצעות השוואה בין אחוז התחלואה בקרב המחוסנים ובקרב האוכלוסייה הכללית. במחקר שפורסם לפני ביקורת עמיתים, מצאה פרופ' מוחסן כי החיסון מגיע ל-51 אחוזי יעילות במניעת הדבקה החל מ-13 ימים לאחר המנה הראשונה.

פרופ' דורון גזית וקבוצתו מהאוניברסיטה העברית עקבו אחר הדינמיקה של התפשטות התחלואה ושיעור המקרים הקשים החדשים בפועל בהשוואה למודל המתאר מצב ללא חיסונים, וכן למודלים המתייחסים לחיסונים ברמות יעילות שונות. תוצאות מחקרם, שטרם עבר ביקורת עמיתים, מראות שמבצע החיסונים מאט את התפשטות המגפה, והם מעריכים שהחיסונים יעילים ב-50 אחוזים לפחות.

תצפית חשובה ומעודדת נוספת פורסמה במחקרים שטרם עברו ביקורת עמיתים על ידי שתי קבוצות מחקר בישראל. קבוצתו של פרופ' רועי קישוני, חוקר בתחום הביולוגיה החישובית מהטכניון, בשיתוף עם קופת חולים מכבי, מצאה שהעומס הנגיפי – כלומר כמות הנגיפים בדרכי הנשימה העליונות – נמוך לפחות פי ארבעה אצל מי שחוסנו ונדבקו בתוך 28-12 ימים ממתן המנה הראשונה, בהשוואה למי שהתחסנו ונדבקו בטרם עברו 12 יום מאז החיסון. ד"ר יניב ארליך וחוקרים אחרים ממעבדת Myheritage לבדיקות קורונה, יחד עם פרופ' דביר ארן מהטכניון וחוקרים מהמעבדה הווירולוגית בבית החולים שיבא, השוו את העומס הנגיפי בכ-16 אלף בדיקות חיוביות לקורונה בחודשים דצמבר-ינואר. החוקרים מצאו שהחל מאמצע חודש ינואר – אך לא לפני כן – נצפתה ירידה של פי 1.6 עד פי 20 בעומס הנגיפי בדגימות של בני 60 ומעלה, אך לא בדגימות של צעירים יותר. ממצאים אלה תואמים למצב שבו בני ה-60 ומעלה התחסנו ראשונים, ולכן השפעת החיסונים מתגלה קודם בקבוצת גיל זו, אך רק לאחר שעבר זמן מספיק ממתן מנת החיסון הראשונה. שני מחקרים אלה תומכים במחקרים האחרים, שמראים שהחיסונים מצמצמים לא רק את מקרי המחלה הקשה, אלא גם את התחלואה בכלל, כי ככל שהעומס הנגיפי נמוך יותר, כך קטן הסיכוי להפיץ את הנגיף הלאה.

מחקר ראשוני שפורסם על-ידי חוקרים ממאיו קליניק בארצות הברית, השווה בין כ-30 אלף עובדי בריאות במספר מדינות בארצות הברית שהתחסנו ל-30 אלף עובדי בריאות שלא התחסנו ומצא יעילות של 88 אחוזים לחיסוני ה-mRNA במניעת הדבקה.

בשל מחסור במנות חיסון, בבריטניה החליטו לדחות את מתן מנת החיסון השנייה עבור רוב המתחסנים. מחקרים ראשוניים, שטרם עברו ביקורת עמיתים, מראים שגם מנת חיסון אחת יכולה להיות יעילה. מחקר על אוכלוסיית סקוטלנד מצא יעילות של 85 אחוזים במניעת אשפוז ומחלה קשה בשבוע החמישי לאחר המנה הראשונה בחיסון של פייזר ו-94 אחוזים עבור פרק זמן דומה לאחר המנה הראשונה בחיסון של אסטרה-זניקה. מחקר על צוות בתי החולים באנגליה מצא שהחיסון של פייזר מגן מפני הדבקה  או מחלה ביעילות של 72 אחוזים שלושה שבועות לאחר המנה הראשונה (בדיוק כמו במחקר של כללית), ו-86 אחוזים שבוע לאחר המנה השנייה. מחקר נוסף מאנגליה בדק את השפעות החיסון על אוכלוסיית בני ה-70 ומעלה שחוסנו, הראה יעילות של לפחות 50 אחוזים במניעת הדבקה וכ-70-60 אחוזים במניעת אשפוזים ותמותה כחודש לאחר המנה הראשונה.

כל המחקרים המתוארים כאן הם ראשוניים מאוד, וסביר להניח שההערכות המספריות ישתנו על פי נתונים עדכניים בשבועות ובחודשים הבאים. עם זאת, כל המחקרים שנערכו עד כה, שבוצעו על ידי כמה חוקרים בלתי תלויים ממדינות שונות, בגישות ובשיטות מחקר שונות, מצביעים על אותה מגמה: החיסונים יעילים כבר בשבוע השלישי לאחר המנה הראשונה לפחות ב-50 אחוזים במניעת הדבקה ובמניעת מחלה, ויעילים מעל 90 אחוזים לאחר המנה השנייה.

המחקרים השונים מצביעים על אותה מגמה: החיסונים יעילים לפחות ב-50 אחוזים במניעת הדבקה וביותר מ-80 אחוזים במניעת מחלה. פוסטר עם מזרק והכיתוב "בואו נתחסן" | Shutterstock, Toor Kan

ללא תופעות לוואי חריגות או חריפות 

נכון למועד כתיבת שורות אלה, ניתנו כ-181 מיליון מנות חיסון ברחבי העולם (כמחציתן חיסוני mRNA), ולא דווח על מקרי תמותה או על תגובות חריגות לחיסונים, כגון הגברה תלוית נוגדנים (ADE) או פגיעה בנשים הרות.

ועדת המעקב לחיסוני הקורונה בישראל פרסמה מצגת המסכמת את כלל תופעות הלוואי שדווחו לאחר החיסון, נכון ל-31 בינואר. אין בדיווחים הפתעות – בקרב אוכלוסיית המחוסנים נצפו אותן תופעות לוואי שנצפו במחקר של פייזר ובהתפלגות דומה, מלבד שיעור נמוך יותר של דיווחים על תופעות לוואי קלות. ההנחה היא שמדובר בתת-דיווח, כלומר, שמחוסנים עם תופעות לוואי קלות שאינן מצריכות טיפול רפואי אינם מדווחים עליהן. 48 מהמחוסנים אושפזו בסמוך לקבלת החיסון, אך בכל המקרים שנבדקו נמצא שהאשפוז קשור למחלת רקע ולא לחיסון. 6 מחוסנים לקו בתגובה אלרגית חריפה. איש מהמחוסנים לא מת בגלל החיסון.

באנגליה, הנתונים ממערכת "הכרטיס הצהוב", שמיועדת לדיווח על תופעות הלוואי של החיסון, משרטטים תמונה דומה, נכון ל-31 בינואר. עד לתאריך זה התחסנו באנגליה כ-6.6 מיליון איש במנה הראשונה של החיסון של פייזר וכ-3 מיליון איש בחיסון של אסטרה-זנקה, וכחצי מיליון איש במנה השנייה של אחד משני החיסונים. גם שם דווח על מספר מועט של מקרים של תגובה אלרגית חריפה, בתדירות של 2-1 מקרים ל-100 אלף חיסונים. בכתב העת JAMA דווח על 66 מקרים של תגובה אלרגית חריפה מתוך 18 מיליון מנות של חיסוני mRNA שניתנו בארצות הברית נכון ל-18 בינואר. מכאן ההנחיה לאנשים הנמצאים בסיכון לתגובה אלרגית חריפה להימנע מחיסון, בייחוד אם ידועה אלרגיה לחומרים הנמצאים בחיסון; וכמובן, יש הנחיה קבועה להמתין במקום במשך 15 דקות לאחר קבלת החיסון (כ-80 אחוזים ממקרי האלרגיה בארצות הברית אירעו בתוך פחות מ-15 דקות מקבלת החיסון).

אף שהחיסונים לקורונה של חברות פייזר ומודרנה הם חיסוני ה-mRNA הראשונים שאושרו לשימוש, הטכנולוגיה קיימת כבר יותר משני עשורים, וחיסוני mRNA לנגיפים שונים או לסרטן נמצאים בשלבים שונים של מחקר קליני כבר למעלה מעשור. הנתונים מנבדקים אלה, יחד עם עשרות אלפי הנבדקים בניסויים של פייזר ומודרנה, שמקצתם קיבלו את החיסון לקורונה כבר בחודש אפריל 2020, מראים כי לא צפויות תופעות לוואי ארוכות טווח.

כ-181 מיליון מנות חיסון ניתנו ברחבי העולם, ולא דווח על מקרי תמותה או על תגובות חריגות לחיסונים | תמונה של אדם מקבל זריקת חיסון | Dr P. Marazzi / Science Photo Library

חיסון של מחלימים מקורונה

מחקרים אחדים מהעולם ומישראל, שפורסמו בצורה מקוונת אך טרם עברו ביקורת עמיתים, הראו שמנת חיסון בודדת לאנשים שהחלימו מקורונה מגבירה את רמת הנוגדנים לפי 10 עד פי 1,000 מרמת הנוגדנים אצל מחלימים שלא חוסנו או אנשים שלא חלו וחוסנו במנה יחידה. המחקרים הצביעו גם על יצירה של תאי זיכרון מסוג B ו-T. על פי מחקרים אלה, רמות הנוגדנים אצל מחלימים שחוסנו במנה אחת דומה לרמות הנוגדנים של מי שלא חלו וחוסנו בשתי מנות, או אף גבוהה יותר. על פי המחקר הישראלי, אין הבדל בתגובה החיסונית בין קבוצות אתניות שונות (יהודים, ערבים ודרוזים).

המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) פרסם הנחיות מעודכנות על חיסוני ה-mRNA. על פי הנחיות אלה, אין מניעה לחסן מחלימים ממחלת COVID-19, אך אין לחסן את מי שחולים כרגע, או את מי שנחשפו לחולה מאומת. לגבי מי שקיבלו את החיסון המלא (שבועיים לאחר מנת החיסון השנייה), ה-CDC קובע שאין צורך בבידוד אם התרחשה חשיפה לחולה מאומת, אך רק אם לא הופיעו תסמינים, על סמך ההנחה שמי שחוסן ונדבק אך אינו סובל מתסמינים, סיכוייו להדביק אחרים פחותים. בישראל עדיין לא מחסנים מחלימים, כדי לנצל את מלאי החיסונים המוגבל לחיסון מי שאינם מוגנים כלל. עם זאת, על פי המחקרים הללו, אפשר לחסן את המחלימים במנת חיסון אחת בלבד, וכך לחסוך במנות חיסון.

על פי המחקרים, רמות הנוגדנים אצל מחלימים שחוסנו במנה אחת דומה לרמות הנוגדנים של מי שלא חלו וחוסנו בשתי מנות, או אף גבוהה יותר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה לצד מולקולות RNA שליח | Shutterstock, Mike Mareen

חיסוני ה-mRNA יעילים כנגד הווריאנטים השונים של הנגיף. חיסונים אחרים יעילים פחות

אחד הדיונים הנפוצים ביותר בקשר לחיסונים בשבועות האחרונים עוסק בשאלת יעילותם כנגד הווריאנטים השונים של הנגיף. כמו כל היצורים החיים, נגיף הקורונה עובר שינויים אבולוציוניים. ככל שהנגיף מדביק אנשים רבים יותר, כך גדלה ההסתברות שיתפתחו בו תכונות שיקנו לו כושר הדבקה טוב יותר – כמו של הווריאנט הבריטי – ואולי גם יכולת לחמוק מנוגדנים, ובייחוד נוגדנים מנטרלים, שנוצרו כנגד הנגיף המקורי. נוגדנים מנטרלים הם נוגדנים שנקשרים לחלבון הספייק של הנגיף באופן המונע ממנו להיקשר לקולטן שעל תאי הגוף.

פרופ' גדעון שרייבר וחברי קבוצתו ממכון ויצמן למדע אכן מצאו, באמצעות ניסויי "אבולוציה במבחנה", את אותן המוטציות שמעוררות במדענים חשש מפני הווריאנט הבריטי, הדרום-אפריקאי והברזילאי. הם גילו גם מוטציה נוספת באותו אזור קישור לקולטן, שעדיין לא התגלתה באוכלוסייה הכללית. מוטציה זו עשויה לשפר את יכולתו של הנגיף להיקשר לקולטן, ולפגוע ביכולת של הנוגדנים לנטרל את הנגיף. מחקר דומה ב"אבולוציה במבחנה" של הנגיף, שערכו חוקרים מאיטליה ומארצות הברית, הראה גם הוא שמוטציות כמו זו שנמצאה בווריאנט הדרום-אפריקאי עלולות לפגוע ביעילות של נוגדנים מנטרלים.

החשש מפני יעילות פחותה של החיסונים נמצא מוצדק במקרה של החיסונים של נובה-וקס, ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרה-זניקה (אוקספורד). נובה-וקס פיתחה חיסון מבוסס-חלבון, ואילו החיסונים של ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרה-זניקה מבוססים על וקטור של אדנו-וירוס. שלוש החברות ערכו את מחקריהן באנגליה ובדרום-אפריקה, ובעוד שחיסוניהן נמצאו יעילים נגד הווריאנט הבריטי (יעילות של כ-90 אחוזים), הרי שבמחקר שנערך בדרום-אפריקה, נמצא כי הם בעלי יעילות נמוכה יחסית  (ג'ונסון & ג'ונסון: 64 אחוזי יעילות, נובה-וקס: 60 אחוזי יעילות, אסטרה-זניקה: 22 אחוזי יעילות, אך 10 אחוזים בלבד אם בוחנים רק אנשים שנדבקו בווריאנט הדרום-אפריקאי). לפיכך, דרום-אפריקה החליטה שלא להשתמש במיליון החיסונים שרכשה מאסטרה-זניקה. לעומת זאת, חיסוני ה-mRNA מראים יעילות טובה נגד כל הווריאנטים.

יצרניות חיסוני ה-mRNA פרסמו מחקרים על יעילות הנוגדנים המנטרלים שנמצאו בנסיוב (נוזל הדם) שנלקח ממחוסנים שבוע (מודרנה) או שבועיים עד חודש (פייזר) לאחר המנה השנייה. המחקר של מודרנה, שפורסם בכתב העת New England journal of Medicine, בדק את היעילות כנגד הווריאנט הבריטי, הדרום-אפריקאי ומגוון וריאנטים מאירופה, ובהם זה שהתגלה בחורפנים. ביונטק-פייזר פרסמה שני מחקרים, בכתבי העת New England journal of Medicine ו-Nature Medicine, שהחברה בדקה בהם את יעילות הנסיוב של מחוסנים כנגד מגוון וריאנטים, ובהם הברזילאי. בשלושת המחקרים נמצא שהחיסון של שתי החברות מייצר נוגדנים מנטרלים ביעילות דומה כנגד כל הווריאנטים, למעט הווריאנט הדרום-אפריקאי, שיעילות החיסון כנגדו הייתה קטנה פי שלושה בממוצע בעבור שני החיסונים. למרות הירידה ביעילות, רמת הנוגדנים המנטרלים עדיין הייתה גבוהה מספיק כדי להקנות הגנה. 

מחקרים אחדים, שרובם עדיין לא עברו ביקורת עמיתים, בדקו את יעילות הנוגדנים המיוצרים בתגובה לחיסונים כנגד הווריאנט הבריטי, והראו בעזרת בדיקות בתרביות תאים כי נסיוב הדם של המתחסנים מצליח לנטרל את הווריאנט הבריטי ביעילות דומה לזו שבה הוא מנטרל את הנגיף המקורי, או מעט נמוכה יותר – אך לא באופן שאמור למנוע מהחיסון לפעול כנגדו. עדות לכך היא הצלחתו של מבצע החיסונים בארץ – שכן הווריאנט העיקרי שמתפשט כעת בישראל הוא הווריאנט הבריטי.

כמה מהמחקרים הללו, ומחקרים נוספים, בדקו אם הנוגדנים המיוצרים בתגובה לחיסונים מנטרלים גם את הווריאנט הדרום-אפריקאי או הברזילאי. מחקרים אחדים, שעדיין לא עברו ביקורת עמיתים, כמו גם מחקר שפורסם בכתב העת Cell, העלו שנסיוב של מחוסנים בחיסוני mRNA מנטרל את שני הווריאנטים הללו בצורה טובה פחות (המספרים מצביעים על יעילות פחותה פי 5 עד פי 12). עם זאת, המחקר ב-Cell הראה שהחיסון של פייזר יעיל פי 3.6 יותר מאשר החיסון של אסטרה-זניקה, תוצאה המעידה על יתרון של חיסוני ה-mRNA על פני חיסונים אחרים גם נגד הווריאנט הדרום-אפריקאי.

לבסוף, חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה בדקו גם את יעילות הנוגדנים המנטרלים וגם את הפעילות של תאי מערכת החיסון מסוג תאי T. החוקרים פרסמו, במחקר שטרם עבר ביקורת עמיתים, כי אחרי שתי מנות חיסון פעילות הנוגדנים המנטרלים כלפי הווריאנט הדרום-אפריקאי קטנה פי 5-3 מאשר כלפי הנגיף המקורי, ורק 2 מבין 25 דגימות לא הצליחו כלל לנטרלו. לעומת זאת, דגימות ממחלימים, או מאנשים שקיבלו מנת חיסון אחת, לא הצליחו לנטרל את הווריאנט. לכן חשוב לקבל את שתי מנות החיסון. החוקרים מצאו שדגימות של מי שחוסן בשתי מנות הכילו נוגדנים שזיהו גם את חלבוני הספייק של נגיף סארס, MERS, ואת ארבעת נגיפי הקורונה שגורמים לצננת, כלומר, ייתכן שהחיסון יקנה הגנה מסוימת גם כנגד נגיפים אלו. הממצא החשוב ביותר הוא לגבי תאי ה-T: החוקרים מצאו שתגובת תאי ה-T אצל מי שחוסנו בשתי מנות הייתה דומה בכל ארבעת הווריאנטים (המקורי, הבריטי, הברזילאי והדרום-אפריקאי), משום שתאי ה-T מזהים אזורים של חלבון הספייק שהם זהים בכל ארבעת הווריאנטים האלה. מכאן הם מסיקים כי גם אם יש ירידה בפעילות הנוגדנים המנטרלים, פעילות תאי ה-T תעזור במיגור המחלה. תוצאה זו מתיישבת גם עם מחקר נוסף, שבדק את יכולת הזיהוי של תאי T של מחלימים מ-COVID19 (לא מחוסנים). גם כאן, הראה המחקר שתאי ה-T מזהים פיסות מחלבון הספייק לכל אורכו, ולכן תגובת תאי ה-T אינה מושפעת ממוטציה כזו או אחרת.  

סיכום

כל המחקרים שנערכו עד כה בארץ ובעולם מראים כי חיסוני ה-mRNA בטוחים וכי הם יעילים בהפחתת הדבקה ותחלואה, הן של הנגיף המקורי והן של הווריאנטים השונים שלו. אם עדיין לא עשיתם זאת, רוצו להתחסן!