מחקרים ראשונים מראים כי מבצע החיסונים נגד קורונה מפחית תחלואה ובולם את התפשטות המגפה. נראה כי חיסוני ה-mRNA יעילים יותר מחיסונים אחרים כנגד הווריאנטים החדשים

מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה החל בישראל לפני כחודשיים, וזהו זמן טוב לבדוק את השפעות החיסון על התחלואה בישראל וכיצד – אם בכלל – יעילות החיסונים מושפעת מווריאנטים חדשים של הנגיף. בישראל מחסנים בינתיים רק בחיסונים בטכנולוגיית ה-mRNA, ובהם נתמקד בכתבה זו.

 השפעות חיוביות של החיסון בישראל

מיד עם תחילת מבצע החיסונים בישראל, החלו גופי הבריאות – משרד הבריאות וקופות החולים – באיסוף נתוני תחלואה על המתחסנים. למחקרים על יעילות החיסונים בעולם האמיתי יש חשיבות עצומה לא רק לישראל, אלא לעולם כולו. לישראל יש יתרונות אחדים בבדיקה של השפעת החיסונים על התחלואה. ראשית, לכל אזרח ואזרחית בישראל יש תיק רפואי דיגיטלי הכולל את כל ההיסטוריה הרפואית שלהם, ובכלל זה בדיקות וחיסונים. בעזרת התיקים הרפואיים האלה, אפשר לנטר במהירות וביעילות את התחלואה ב-COVID-19 ביחס למועדי החיסון של האזרחים. שנית, מבצע החיסונים התבצע בקצב מהיר מאוד, לפחות בתחילתו, ושיעור גבוה של האוכלוסיות בסיכון התחסן בתוך זמן קצר. ולבסוף, לצערנו, המגפה בארץ התפשטה במהירות במקביל לתחילת מבצע החיסונים, ולמרות ההאטה בתחלואה בשבועות האחרונים, עדיין יש סיכון גבוה לחשיפה ולהידבקות. עם זאת, בהשוואה לניסוי מבוקר, שבו משווים בין קבוצת מחוסנים לקבוצת מטופלים שקיבלו פלצבו (תמיסת מלחים או חיסון למחלה אחרת), בחינת ההשפעות של החיסון בעולם האמיתי היא מורכבת יותר, וחוקרים בישראל ניסו גישות שונות כדי לעשות זאת. הנתונים שעלו במחקרים השונים אינם זהים, אך הם דומים מספיק כדי להגיע למסקנה ברורה: החיסונים מפחיתים את התחלואה בכלל ואת שיעור המקרים הקשים בפרט, ביעילות גבוהה ודומה לזו שפייזר ומודרנה דיווחו עליה בניסויים הקליניים.

המחקר הנרחב ביותר, שגם העלה את התוצאות המעודדות ביותר, הוא של מכון כללית למחקר של קופת חולים כללית, בהובלת פרופ' רן בליצר ובשיתוף מומחים מאוניברסיטת הרווארד. החוקרים השוו בין כ-600 אלף מחוסנים (שבוע לאחר מתן המנה השנייה) למספר זהה של נבדקים שלא התחסנו, כאשר לכל אחד מחברי קבוצת המחוסנים יש מקביל בקבוצה האחרת בעל נתונים דמוגרפיים דומים (גיל, רקע בריאותי וגורמי סיכון, שכונת מגורים, השתייכות מגזרית וכדומה). לשם הדוגמה, גבר מחוסן, ערבי בן 76 שהתחסן ארבע פעמים נגד שפעת בחמש השנים האחרונות ויש לו שני גורמי סיכון בריאותיים לקורונה הושווה לגבר לא-מחוסן ערבי בן 77-76 שגר באותה שכונה, בעל רקע בריאותי זהה והתחסן 3-4 פעמים לשפעת בשנים האחרונות. השוואה כזו מנטרלת הרבה פרמטרים שעלולים להפריע לחישובי יעילות החיסון. על פי המחקר, שפורסם בכתב העת הרפואי הנחשב ביותר New England Journal of Medicine, נמצאה יעילות של 46 אחוזים במניעת הדבקה בשבוע השלישי לאחר קבלת המנה הראשונה ו-92 אחוזים בשבוע השני לאחר המנה השנייה של החיסון. בנוסף, החוקרים גילו שלחיסון יש יעילות גבוהה במניעת מחלה תסמינית (94 אחוזים), במניעת אשפוזים (87 אחוזים) ובמניעת מחלה קשה (92 אחוזים). החוקרים מצאו שיעילות החיסון במניעת תמותה בשבוע השלישי לאחר המנה הראשונה היא 72 אחוזים. בשל מסגרת הזמן הקצרה (חודשיים), לא נאספו מספיק נתונים שאיפשרו למדוד את יעילות מניעת התמותה בשבוע השני לאחר המנה השנייה. ממצאי המחקר דומים מאוד לממצאי המחקר הקליני של פייזר.

גם קופת חולים מכבי פרסמה הודעה לתקשורת שלפיה יעילות החיסון נאמדת ב-95 אחוזים. על פי המחקר שערכה קופת חולים מכבי, רק 608 אנשים מבין 602 אלף מחוסנים שעבר שבוע מאז קיבלו את המנה השנייה (0.1 אחוזים) נדבקו בקורונה, ורק 7 מביניהם סבלו מתסמינים קשים. זאת לעומת 3.9 אחוזים שנדבקו בקורונה מבין כחצי מיליון מבוטחים שטרם התחסנו. במחקר נוסף של קופת חולים מכבי, בשיתוף עם מכון KI, עקבו החוקרים אחר כ-200 אלף מתחסנים בגיל 60 ומעלה, במשך כמה שבועות החל ממנת החיסון הראשונה. במסמך קצר הם מציגים ירידה של 67 אחוזים בשיעור המאומתים ו-78 אחוזים בשיעור האשפוזים, בהשוואה בין מחוסנים בשבוע השני לאחר המנה הראשונה למחוסנים בשבוע השני לאחר המנה השנייה.

פרופ' דביר ארן, אימונולוג ומומחה לביולוגיה חישובית מהטכניון, השווה בין חולים שהתחסנו לבין האוכלוסייה הכללית וחישב כי יעילות החיסונים בישראל נכון ל-22 בפברואר היא 85-73 אחוזים בהפחתת שיעור המאומתים. נוסף על כך, הוא מצא יעילות של 97-89 אחוזים בהפחתת שיעור האשפוזים ומקרי התחלואה הקשה. גם מחקר זה טרם עבר ביקורת עמיתים.

העיתונאי נדב אייל פרסם בטוויטר מאמר שמשותף לחברת פייזר ולמשרד הבריאות הישראלי. לפי המסמך, נבדקו חמישה מדדים לגבי יעילות החיסונים שבוע לאחר המנה השניה ובכולם נראתה יעילות גבוהה של החיסונים: 89.4 אחוזים במניעת הדבקה, 93.7 אחוזים במניעת מחלה תסמינית, 93.3 אחוזים במניעת אשפוזים, 93.9 אחוזים במניעת מקרים קשים ו-92.9 אחוזים במניעת תמותה.  חשוב לציין שהמאמר טרם פורסם רשמית באופן מקוון ובפרסום של אייל חסרים גרפים וטבלאות, ולכן יש להתייחס לתוצאות אלו בזהירות.

קופת חולים מאוחדת פרסמה ב-8 במרץ, בהודעה לעיתונות, את תוצאות המחקר שלה על יעילות חיסוני הקורונה בקרב כ-102 אלף מחוסנים. המחקר השווה נתוני תחלואה בחמשת השבועות שלאחר קבלת מנת החיסון השנייה. על פי המחקר, בשבוע הראשון לאחר המנה השניה, יעילות החיסון היא 79.4 אחוזים והיא עולה ל-89.4 אחוזים בשבוע לאחר מכן. החוקרים המשיכו לעקוב אחר המתחסנים ומצאו שהיעילות ממשיכה לעלות ומגיעה לשיא של 96 אחוזים החל משבועיים לאחר מתן המנה השניה. בהסתכלות אחרת על הנתונים, מבין 459 החולים שאובחנו לאחר מתן המנה השניה, 55 אחוזים אובחנו בשבוע הראשון, 27 אחוזים בשבוע השני ורק 5-9 אחוזים חלו בכל אחד משלושת השבועות הבאים. בעקבות המחקר, חוקרי קופת חולים מאוחדת ממליצים למשרד הבריאות לדחות את מתן התו הירוק משבוע לאחר המנה השניה ל-14 ימים לאחר המנה השניה. זאת כדי למנוע ממחוסנים שאינם מוגנים באופן מלא מלסכן את עצמם ואת סביבתם. 

פרופ' יריב ויין מאוניברסיטת תל-אביב בדק אם החיסונים מביאים לייצור נוגדנים בחלב אם. במחקר שנעשה עם ד"ר מיכל רוזנברג פרידמן ורופאים נוספים בבית החולים ליס, עקבו החוקרים אחר רמות הנוגדנים בדם ובחלב אם בקרב עשר נשים מניקות שהתחסנו בחיסון של פייזר. במחקר, שפורסם באתר medRxiv וטרם עבר ביקורת עמיתים, נמצא שחלב אם אצל מתחסנות מכיל נוגדנים נגד נגיף הקורונה. רמות הנוגדנים בחלב עולות במקביל לעלייתן בדם, ומגיעות לרמה המירבית בשבוע השני לאחר המנה השנייה. מחקר זה מראה שחיסון של נשים מיניקות מגן לא רק עליהן, אלא גם על התינוקות שיונקים מהן. במחקר נוסף שטרם עבר ביקורת עמיתים, חוקרות מאוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו בהובלת הפוסט-דוקטורנטית ירדן גולן מצאו שה-mRNA מהחיסון אינו נמצא בחלב-אם של מיניקות שהתחסנו. נוכחות ה-mRNA בחלב אם נבדקה אצל 12 מיניקות בפרק הזמן של 4 עד 48 שעות לאחר קבלת החיסון של פייזר או מודרנה. 

שורות של בקבוקוני חיסון RNA שליח נגד קוויד-19 | Shutterstock, CROCOTHERY
המחקרים בישראל הראו שהחיסונים מפחיתים את התחלואה בכלל ואת שיעור המקרים הקשים בפרט. שורות של בקבוקוני חיסון RNA שליח נגד קוויד-19 | Shutterstock, CROCOTHERY

מוריד תחלואה, יתכן שגם הדבקה

פרופ' ערן סגל, חוקר בתחום הביולוגיה החישובית במחלקה למדעי המחשב במכון ויצמן, ד"ר אורי שליט, חוקר בתחום הבינה המלאכותית ברפואה בטכניון, וחברי קבוצותיהם, עקבו אחר מדדי התחלואה של קבוצות הגיל השונות מאז תחילת מבצע החיסונים, תוך התחשבות בהשפעה של הסגר. נכון למועד פרסום המחקר, שטרם עבר ביקורת עמיתים, מצאו החוקרים ירידה של 49 אחוזים בתחלואה, ירידה של 36 אחוזים בהיקף האשפוזים וירידה של 29 אחוזים בשיעור המקרים הקשים בקרב בני 60 ומעלה ב-6 בפברואר לעומת שלושה שבועות לפני כן. לעומת זאת, בקבוצות הגיל הצעירות יותר, שאחוז ההתחסנות בהן היה נמוך בשלבים הראשונים של המבצע, נצפו ירידות מתונות יותר: ירידה של 18 אחוזים בתחלואה ושל 10.5 אחוזים בהיקף האשפוזים. השפעת החיסונים ניכרת יותר בערים שאחוז ההתחסנות בהן היה גבוה יותר.

פרופ' חיתאם מוחסן, אפידמיולוגית מאוניברסיטת תל-אביב, וחברי קבוצתה, בדקו את ההשפעה של מנת החיסון הראשונה כשלעצמה באמצעות השוואה בין אחוז התחלואה בקרב המחוסנים ובקרב האוכלוסייה הכללית. במחקר שפורסם לפני ביקורת עמיתים, מצאה פרופ' מוחסן כי החיסון מגיע ל-51 אחוזי יעילות במניעת הדבקה החל מ-13 ימים לאחר המנה הראשונה.

פרופ' דורון גזית וקבוצתו מהאוניברסיטה העברית עקבו אחר הדינמיקה של התפשטות התחלואה ושיעור המקרים הקשים החדשים בפועל בהשוואה למודל המתאר מצב ללא חיסונים, וכן למודלים המתייחסים לחיסונים ברמות יעילות שונות. תוצאות מחקרם, שטרם עבר ביקורת עמיתים, מראות שמבצע החיסונים מאט את התפשטות המגפה, והם מעריכים שהחיסונים יעילים ב-50 אחוזים לפחות.

תצפית חשובה ומעודדת נוספת פורסמה במחקרים שטרם עברו ביקורת עמיתים על ידי שתי קבוצות מחקר בישראל. קבוצתו של פרופ' רועי קישוני, חוקר בתחום הביולוגיה החישובית מהטכניון, בשיתוף עם קופת חולים מכבי, מצאה שהעומס הנגיפי – כלומר כמות הנגיפים בדרכי הנשימה העליונות – נמוך לפחות פי ארבעה אצל מי שחוסנו ונדבקו בתוך 28-12 ימים ממתן המנה הראשונה, בהשוואה למי שהתחסנו ונדבקו בטרם עברו 12 יום מאז החיסון. ד"ר יניב ארליך וחוקרים אחרים ממעבדת Myheritage לבדיקות קורונה, יחד עם פרופ' דביר ארן מהטכניון וחוקרים מהמעבדה הווירולוגית בבית החולים שיבא, השוו את העומס הנגיפי בכ-16 אלף בדיקות חיוביות לקורונה בחודשים דצמבר-ינואר. החוקרים מצאו שהחל מאמצע חודש ינואר – אך לא לפני כן – נצפתה ירידה של פי 1.6 עד פי 20 בעומס הנגיפי בדגימות של בני 60 ומעלה, אך לא בדגימות של צעירים יותר. ממצאים אלה תואמים למצב שבו בני ה-60 ומעלה התחסנו ראשונים, ולכן השפעת החיסונים מתגלה קודם בקבוצת גיל זו, אך רק לאחר שעבר זמן מספיק ממתן מנת החיסון הראשונה. שני מחקרים אלה תומכים במחקרים האחרים, שמראים שהחיסונים מצמצמים לא רק את מקרי המחלה הקשה, אלא גם את התחלואה בכלל, כי ככל שהעומס הנגיפי נמוך יותר, כך קטן הסיכוי להפיץ את הנגיף הלאה.

מחקר ראשוני שפורסם על-ידי חוקרים ממאיו קליניק בארצות הברית, השווה בין כ-30 אלף עובדי בריאות במספר מדינות בארצות הברית שהתחסנו ל-30 אלף עובדי בריאות שלא התחסנו ומצא יעילות של 88 אחוזים לחיסוני ה-mRNA במניעת הדבקה.

בשל מחסור במנות חיסון, בבריטניה החליטו לדחות את מתן מנת החיסון השנייה עבור רוב המתחסנים. מחקרים ראשוניים, שטרם עברו ביקורת עמיתים, מראים שגם מנת חיסון אחת יכולה להיות יעילה. מחקר על אוכלוסיית סקוטלנד מצא יעילות של 85 אחוזים במניעת אשפוז ומחלה קשה בשבוע החמישי לאחר המנה הראשונה בחיסון של פייזר ו-94 אחוזים עבור פרק זמן דומה לאחר המנה הראשונה בחיסון של אסטרה-זניקה. מחקר על צוות בתי החולים באנגליה מצא שהחיסון של פייזר מגן מפני הדבקה  או מחלה ביעילות של 72 אחוזים שלושה שבועות לאחר המנה הראשונה (בדיוק כמו במחקר של כללית), ו-86 אחוזים שבוע לאחר המנה השנייה. מחקר נוסף מאנגליה בדק את השפעות החיסון על אוכלוסיית בני ה-70 ומעלה שחוסנו, הראה יעילות של לפחות 50 אחוזים במניעת הדבקה וכ-70-60 אחוזים במניעת אשפוזים ותמותה כחודש לאחר המנה הראשונה.

כל המחקרים המתוארים כאן הם ראשוניים מאוד, וסביר להניח שההערכות המספריות ישתנו על פי נתונים עדכניים בשבועות ובחודשים הבאים. עם זאת, כל המחקרים שנערכו עד כה, שבוצעו על ידי כמה חוקרים בלתי תלויים ממדינות שונות, בגישות ובשיטות מחקר שונות, מצביעים על אותה מגמה: החיסונים יעילים כבר בשבוע השלישי לאחר המנה הראשונה לפחות ב-50 אחוזים במניעת הדבקה ובמניעת מחלה, ויעילים מעל 90 אחוזים לאחר המנה השנייה.

פוסטר עם מזרק והכיתוב "בואו נתחסן" | Shutterstock, Toor Kan

המחקרים השונים מצביעים על אותה מגמה: החיסונים יעילים לפחות ב-50 אחוזים במניעת הדבקה וביותר מ-80 אחוזים במניעת מחלה. פוסטר עם מזרק והכיתוב "בואו נתחסן" | Shutterstock, Toor Kan

ללא תופעות לוואי חריגות או חריפות 

נכון למועד כתיבת שורות אלה, ניתנו כ-181 מיליון מנות חיסון ברחבי העולם (כמחציתן חיסוני mRNA), ולא דווח על מקרי תמותה או על תגובות חריגות לחיסונים, כגון הגברה תלוית נוגדנים (ADE) או פגיעה בנשים הרות.

ועדת המעקב לחיסוני הקורונה בישראל פרסמה מצגת המסכמת את כלל תופעות הלוואי שדווחו לאחר החיסון, נכון ל-31 בינואר. אין בדיווחים הפתעות – בקרב אוכלוסיית המחוסנים נצפו אותן תופעות לוואי שנצפו במחקר של פייזר ובהתפלגות דומה, מלבד שיעור נמוך יותר של דיווחים על תופעות לוואי קלות. ההנחה היא שמדובר בתת-דיווח, כלומר, שמחוסנים עם תופעות לוואי קלות שאינן מצריכות טיפול רפואי אינם מדווחים עליהן. 48 מהמחוסנים אושפזו בסמוך לקבלת החיסון, אך בכל המקרים שנבדקו נמצא שהאשפוז קשור למחלת רקע ולא לחיסון. 6 מחוסנים לקו בתגובה אלרגית חריפה. איש מהמחוסנים לא מת בגלל החיסון.

באנגליה, הנתונים ממערכת "הכרטיס הצהוב", שמיועדת לדיווח על תופעות הלוואי של החיסון, משרטטים תמונה דומה, נכון ל-31 בינואר. עד לתאריך זה התחסנו באנגליה כ-6.6 מיליון איש במנה הראשונה של החיסון של פייזר וכ-3 מיליון איש בחיסון של אסטרה-זנקה, וכחצי מיליון איש במנה השנייה של אחד משני החיסונים. גם שם דווח על מספר מועט של מקרים של תגובה אלרגית חריפה, בתדירות של 2-1 מקרים ל-100 אלף חיסונים. בכתב העת JAMA דווח על 66 מקרים של תגובה אלרגית חריפה מתוך 18 מיליון מנות של חיסוני mRNA שניתנו בארצות הברית נכון ל-18 בינואר. מכאן ההנחיה לאנשים הנמצאים בסיכון לתגובה אלרגית חריפה להימנע מחיסון, בייחוד אם ידועה אלרגיה לחומרים הנמצאים בחיסון; וכמובן, יש הנחיה קבועה להמתין במקום במשך 15 דקות לאחר קבלת החיסון (כ-80 אחוזים ממקרי האלרגיה בארצות הברית אירעו בתוך פחות מ-15 דקות מקבלת החיסון).

אף שהחיסונים לקורונה של חברות פייזר ומודרנה הם חיסוני ה-mRNA הראשונים שאושרו לשימוש, הטכנולוגיה קיימת כבר יותר משני עשורים, וחיסוני mRNA לנגיפים שונים או לסרטן נמצאים בשלבים שונים של מחקר קליני כבר למעלה מעשור. הנתונים מנבדקים אלה, יחד עם עשרות אלפי הנבדקים בניסויים של פייזר ומודרנה, שמקצתם קיבלו את החיסון לקורונה כבר בחודש אפריל 2020, מראים כי לא צפויות תופעות לוואי ארוכות טווח.

תמונה של אדם מקבל זריקת חיסון | Dr P. Marazzi / Science Photo Library
כ-181 מיליון מנות חיסון ניתנו ברחבי העולם, ולא דווח על מקרי תמותה או על תגובות חריגות לחיסונים | תמונה של אדם מקבל זריקת חיסון | Dr P. Marazzi / Science Photo Library

חיסון של מחלימים מקורונה

מחקרים אחדים מהעולם ומישראל, שפורסמו בצורה מקוונת אך טרם עברו ביקורת עמיתים, הראו שמנת חיסון בודדת לאנשים שהחלימו מקורונה מגבירה את רמת הנוגדנים לפי 10 עד פי 1,000 מרמת הנוגדנים אצל מחלימים שלא חוסנו או אנשים שלא חלו וחוסנו במנה יחידה. המחקרים הצביעו גם על יצירה של תאי זיכרון מסוג B ו-T. על פי מחקרים אלה, רמות הנוגדנים אצל מחלימים שחוסנו במנה אחת דומה לרמות הנוגדנים של מי שלא חלו וחוסנו בשתי מנות, או אף גבוהה יותר. על פי המחקר הישראלי, אין הבדל בתגובה החיסונית בין קבוצות אתניות שונות (יהודים, ערבים ודרוזים).

המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) פרסם הנחיות מעודכנות על חיסוני ה-mRNA. על פי הנחיות אלה, אין מניעה לחסן מחלימים ממחלת COVID-19, אך אין לחסן את מי שחולים כרגע, או את מי שנחשפו לחולה מאומת. לגבי מי שקיבלו את החיסון המלא (שבועיים לאחר מנת החיסון השנייה), ה-CDC קובע שאין צורך בבידוד אם התרחשה חשיפה לחולה מאומת, אך רק אם לא הופיעו תסמינים, על סמך ההנחה שמי שחוסן ונדבק אך אינו סובל מתסמינים, סיכוייו להדביק אחרים פחותים. בישראל עדיין לא מחסנים מחלימים, כדי לנצל את מלאי החיסונים המוגבל לחיסון מי שאינם מוגנים כלל. עם זאת, על פי המחקרים הללו, אפשר לחסן את המחלימים במנת חיסון אחת בלבד, וכך לחסוך במנות חיסון.

אילוסטרציה של נגיף הקורונה לצד מולקולות RNA שליח | Shutterstock, Mike Mareen
על פי המחקרים, רמות הנוגדנים אצל מחלימים שחוסנו במנה אחת דומה לרמות הנוגדנים של מי שלא חלו וחוסנו בשתי מנות, או אף גבוהה יותר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה לצד מולקולות RNA שליח | Shutterstock, Mike Mareen

חיסוני ה-mRNA יעילים כנגד הווריאנטים השונים של הנגיף. חיסונים אחרים יעילים פחות

אחד הדיונים הנפוצים ביותר בקשר לחיסונים בשבועות האחרונים עוסק בשאלת יעילותם כנגד הווריאנטים השונים של הנגיף. כמו כל היצורים החיים, נגיף הקורונה עובר שינויים אבולוציוניים. ככל שהנגיף מדביק אנשים רבים יותר, כך גדלה ההסתברות שיתפתחו בו תכונות שיקנו לו כושר הדבקה טוב יותר – כמו של הווריאנט הבריטי – ואולי גם יכולת לחמוק מנוגדנים, ובייחוד נוגדנים מנטרלים, שנוצרו כנגד הנגיף המקורי. נוגדנים מנטרלים הם נוגדנים שנקשרים לחלבון הספייק של הנגיף באופן המונע ממנו להיקשר לקולטן שעל תאי הגוף.

פרופ' גדעון שרייבר וחברי קבוצתו ממכון ויצמן למדע אכן מצאו, באמצעות ניסויי "אבולוציה במבחנה", את אותן המוטציות שמעוררות במדענים חשש מפני הווריאנט הבריטי, הדרום-אפריקאי והברזילאי. הם גילו גם מוטציה נוספת באותו אזור קישור לקולטן, שעדיין לא התגלתה באוכלוסייה הכללית. מוטציה זו עשויה לשפר את יכולתו של הנגיף להיקשר לקולטן, ולפגוע ביכולת של הנוגדנים לנטרל את הנגיף. מחקר דומה ב"אבולוציה במבחנה" של הנגיף, שערכו חוקרים מאיטליה ומארצות הברית, הראה גם הוא שמוטציות כמו זו שנמצאה בווריאנט הדרום-אפריקאי עלולות לפגוע ביעילות של נוגדנים מנטרלים.

החשש מפני יעילות פחותה של החיסונים נמצא מוצדק במקרה של החיסונים של נובה-וקס, ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרה-זניקה (אוקספורד). נובה-וקס פיתחה חיסון מבוסס-חלבון, ואילו החיסונים של ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרה-זניקה מבוססים על וקטור של אדנו-וירוס. שלוש החברות ערכו את מחקריהן באנגליה ובדרום-אפריקה, ובעוד שחיסוניהן נמצאו יעילים נגד הווריאנט הבריטי (יעילות של כ-90 אחוזים), הרי שבמחקר שנערך בדרום-אפריקה, נמצא כי הם בעלי יעילות נמוכה יחסית  (ג'ונסון & ג'ונסון: 64 אחוזי יעילות, נובה-וקס: 60 אחוזי יעילות, אסטרה-זניקה: 22 אחוזי יעילות, אך 10 אחוזים בלבד אם בוחנים רק אנשים שנדבקו בווריאנט הדרום-אפריקאי). לפיכך, דרום-אפריקה החליטה שלא להשתמש במיליון החיסונים שרכשה מאסטרה-זניקה. לעומת זאת, חיסוני ה-mRNA מראים יעילות טובה נגד כל הווריאנטים.

יצרניות חיסוני ה-mRNA פרסמו מחקרים על יעילות הנוגדנים המנטרלים שנמצאו בנסיוב (נוזל הדם) שנלקח ממחוסנים שבוע (מודרנה) או שבועיים עד חודש (פייזר) לאחר המנה השנייה. המחקר של מודרנה, שפורסם בכתב העת New England journal of Medicine, בדק את היעילות כנגד הווריאנט הבריטי, הדרום-אפריקאי ומגוון וריאנטים מאירופה, ובהם זה שהתגלה בחורפנים. ביונטק-פייזר פרסמה שני מחקרים, בכתבי העת New England journal of Medicine ו-Nature Medicine, שהחברה בדקה בהם את יעילות הנסיוב של מחוסנים כנגד מגוון וריאנטים, ובהם הברזילאי. בשלושת המחקרים נמצא שהחיסון של שתי החברות מייצר נוגדנים מנטרלים ביעילות דומה כנגד כל הווריאנטים, למעט הווריאנט הדרום-אפריקאי, שיעילות החיסון כנגדו הייתה קטנה פי שלושה בממוצע בעבור שני החיסונים. למרות הירידה ביעילות, רמת הנוגדנים המנטרלים עדיין הייתה גבוהה מספיק כדי להקנות הגנה. 

מחקרים אחדים, שרובם עדיין לא עברו ביקורת עמיתים, בדקו את יעילות הנוגדנים המיוצרים בתגובה לחיסונים כנגד הווריאנט הבריטי, והראו בעזרת בדיקות בתרביות תאים כי נסיוב הדם של המתחסנים מצליח לנטרל את הווריאנט הבריטי ביעילות דומה לזו שבה הוא מנטרל את הנגיף המקורי, או מעט נמוכה יותר – אך לא באופן שאמור למנוע מהחיסון לפעול כנגדו. עדות לכך היא הצלחתו של מבצע החיסונים בארץ – שכן הווריאנט העיקרי שמתפשט כעת בישראל הוא הווריאנט הבריטי.

כמה מהמחקרים הללו, ומחקרים נוספים, בדקו אם הנוגדנים המיוצרים בתגובה לחיסונים מנטרלים גם את הווריאנט הדרום-אפריקאי או הברזילאי. מחקרים אחדים, שעדיין לא עברו ביקורת עמיתים, כמו גם מחקר שפורסם בכתב העת Cell, העלו שנסיוב של מחוסנים בחיסוני mRNA מנטרל את שני הווריאנטים הללו בצורה טובה פחות (המספרים מצביעים על יעילות פחותה פי 5 עד פי 12). עם זאת, המחקר ב-Cell הראה שהחיסון של פייזר יעיל פי 3.6 יותר מאשר החיסון של אסטרה-זניקה, תוצאה המעידה על יתרון של חיסוני ה-mRNA על פני חיסונים אחרים גם נגד הווריאנט הדרום-אפריקאי.

לבסוף, חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה בדקו גם את יעילות הנוגדנים המנטרלים וגם את הפעילות של תאי מערכת החיסון מסוג תאי T. החוקרים פרסמו, במחקר שטרם עבר ביקורת עמיתים, כי אחרי שתי מנות חיסון פעילות הנוגדנים המנטרלים כלפי הווריאנט הדרום-אפריקאי קטנה פי 5-3 מאשר כלפי הנגיף המקורי, ורק 2 מבין 25 דגימות לא הצליחו כלל לנטרלו. לעומת זאת, דגימות ממחלימים, או מאנשים שקיבלו מנת חיסון אחת, לא הצליחו לנטרל את הווריאנט. לכן חשוב לקבל את שתי מנות החיסון. החוקרים מצאו שדגימות של מי שחוסן בשתי מנות הכילו נוגדנים שזיהו גם את חלבוני הספייק של נגיף סארס, MERS, ואת ארבעת נגיפי הקורונה שגורמים לצננת, כלומר, ייתכן שהחיסון יקנה הגנה מסוימת גם כנגד נגיפים אלו. הממצא החשוב ביותר הוא לגבי תאי ה-T: החוקרים מצאו שתגובת תאי ה-T אצל מי שחוסנו בשתי מנות הייתה דומה בכל ארבעת הווריאנטים (המקורי, הבריטי, הברזילאי והדרום-אפריקאי), משום שתאי ה-T מזהים אזורים של חלבון הספייק שהם זהים בכל ארבעת הווריאנטים האלה. מכאן הם מסיקים כי גם אם יש ירידה בפעילות הנוגדנים המנטרלים, פעילות תאי ה-T תעזור במיגור המחלה. תוצאה זו מתיישבת גם עם מחקר נוסף, שבדק את יכולת הזיהוי של תאי T של מחלימים מ-COVID19 (לא מחוסנים). גם כאן, הראה המחקר שתאי ה-T מזהים פיסות מחלבון הספייק לכל אורכו, ולכן תגובת תאי ה-T אינה מושפעת ממוטציה כזו או אחרת.  

סיכום

כל המחקרים שנערכו עד כה בארץ ובעולם מראים כי חיסוני ה-mRNA בטוחים וכי הם יעילים בהפחתת הדבקה ותחלואה, הן של הנגיף המקורי והן של הווריאנטים השונים שלו. אם עדיין לא עשיתם זאת, רוצו להתחסן!

הכתבה עודכנה לאחרונה ב-9 במרץ 2021

77 תגובות

  • מיכאל

    קצת ענווה

    1.תודה ד"ר גל. הבנתי...כולם מדברים שטויות ורק אתם ואין מבלעדיכם שיודעים את האמת!!! יש אולי מי שיתפעם מזחיחות הדעת המופגנת הזאת בכל עניין...זה קצת יהיר לא?! נראה שפשוט תקעתם את החץ במטרה ועכשיו אתם רק מציירים עיגולים מסביב למטרה ורצים להתהדר בקליעה בול...זה היה משעשע אם זה היה משחק, אבל זה לא...!
    2.יש תרופה מוכרת בבטיחותה כבר מזה 40 שנים(!) בשם "אייברמקטין" שטופלו בה כבר 4 מליארד אנשים בעולם, נמצאת ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי, מפתח התרופה זכה בפרס נובל על גילויה, והיא מאוד מאוד בטוחה לשימוש ונמצאת ברשימת התרופות הנחוצות והבטוחות בעולם! היא תרופה נגד טפילים וכשניסו אותה גם נגד וירוסים, לאור הבטיחות העצומה של השימוש בה בבני אדם, ראו שהיא יעילה מאוד מאוד, ובאוגוסט האחרון החלו להשתמש בה בבתי חולים שונים בארה"ב ובעולם, גם נגד קורונה בהצלחה רבה של הפחתת אחוזי התמותה בשיעורים של 70% -90%, אך למרבה "הפלא" לא מקבלים אישור רשמי להגדרתה בתווית של תרופה גם לקורונה. ישאל השואל אז למה ה- FDA לא מאשר אותה בארה"ב? "הבעייה" היא שכשיש טיפול למחלה ה-FDA לא יכול ע"פ הוראות החוק בארה"ב לאשר חיסון! נו, אז מה הבעיה? יאשרו את התרופה ויבטלו את הצורך בחיסון...תשובה: יש אינטרסים אחרים במשחק הזה!!! ל-NIA שהיא מחלקת בריאות הציבור בארה"ב שעוסקת בשיפור תרופות, יש אחזקה משותפת ב"פטנט לחיסון" ביחד עם "מודרנה"...והיא מצאה דרך איך לא להמליץ על התרופה...עשו מחקר על קופים במקום על בנ"א , ולפי טענות של רופאים בארה"ב שהמליצו על התרופה הזו, סילפו נתונים, אתה קולט? חברה פרטית שמוכרת מוצרים שותפה עם מחלקה ממשלתית...שדוחפת לבכר שימוש בניסיון בחרום לחיסון שבטיחותו לא הייתה עדיין ידועה - וגם עכשיו וגם בעוד שנים לא תהיה ידועה בוודאות שמתקרבת לתרופה המוצעת, אך עם עלות עצומה ורווחים בהתאם - על פני שימוש בתרופה בטוחה בעליל שעולה גרושים ומצויה לכולם במידי...אז מה עכשיו תענה, אולי שיש "מחקרים" שמראים משהו אחר...אל תטרח כנראה שהממנים יודעים להזמין לממן ולייחצן, איזה מחקר שתרצה שיראה אחרת בדיוק כפי שעשו בארה"ב...בקיצור ממש התאהבתם בחיסון ואתם לא מוכנים להיפרד ממנו כל כך מהר, בפרט כשיש "ספונסרים" כל כך עשירים שימשיכו גם הם לתמוך. ונראה שגם אם ים של רופאים ומדענים אחרים יוכיחו לכם שזה ממש עובד ובהצלחה יתרה, לא תזיזו חלילה את החץ שתקעתם מאמצע העיגולים שציירתם סביבו.
    3.תודה שאתה מלמד אותנו להסתכל בעין טובה על הרווחים של המליארדר הפילנתרופ גיל בייטס. זה לא מפתיע שאתה מגלה נחישות לעקר בגיחוך כל עובדה ועובדה בקשר אליו, ולקטלג בלגלוג כל ניסיון פשוט ומתבקש לקשר בין העובדות, כ"תיאוריות של קונספירציות". אכן בעקבות גישתך זו, ובניסיון לבדוק אולי יש כאן באמת טעות בכל החששות לגביו, זה גרם לי לחפש מחדש שוב חומרים שונים אודות ביל גייטס...ראיתי שוב שהוא כבר כעשור מושקע בחיסונים מתוך הערכות "נבואיות" שהולכת להתפרץ מגיפה עולמית ממש בקרוב...וראיתי שהוא ממש לתומו, יזם כנס עולמי של תרחיש מגיפה מווירוס , ממש בסימולציה דומה מאוד למה שקרה במציאות מספר חודשים לאחר מכן...וראיתי שהוא מטיף בכל הזדמנות להקטנת התאים המשפחתיים ולהקטנת ממדי האוכלוסייה בעולם, שמסכנת את קיומו של העולם לפי מיטב השגתו...מצד שני היה צריך לבדוק את ההצהרות על הרצון לעזרה לחלשים בעולם ושאולי הכול נעשה בכוונה פילנתרופית טהורה שלו ושל אשתו בהקמת הקרן המיוחדת שלהם, אז המשכתי לבדוק... ופתאום ראיתי את זה :
    "ביל גייטס צפה את התפשטות הקורונה, וכעת הוא פועל לעצירתה"
    https://www.hidabroot.org/article/1137658
    והנה לאחר קריאת הכתבה המעניינת כשלעצמה, נתגלתה בפניי הפתעה גמורה! בסרטון שמשולב בכתבה, האוהדת מאד – כפי מיטב התקשורת המעודדת - יש משהו אחר לגמרי!!! הקלטת וידאו משנת 2005, בה ביל גייטס מראה לבכירים ב- CIAאת התוצאות המוכחות של שימוש חכם בחיסון, שבעזרת התוספות המיוחדות שהכניסו בו, כפי שהוא מסביר ומראה בצילומים, הם הצליחו, להוריד את "הקנאות הדתית" לאיש המזוהה כ- "קנאי דתי" ידוע שנדגם לתומו, וכשבא לקבל כביכול חיסון תמים נגד וירוס שפעת, קיבל את החיסון עם התוספת המיוחדת, כפי שמציג להם ביל גייטס...וכפי שתראה הוא מציע את זה כפתרון אפשרי ובדוק ל"קנאות דתית" שמתקבל בהתפעלות ובהערכה על ידי הנוכחים...אין תרגום, מי שמבין אנגלית יעמוד מיד על מהות הדברים...לי זה הפתעה גמורה. במיוחד תשובתו לשאלת אחד המשתתפים איך הוא מציע להגיע לאנשים עם זה? שהדרך הפשוטה לעשות זאת היא ע"י חשיפת הציבורים, שלגביהם רוצים לפעול, לווירוס בדרכי הנשימה, שפעת מיוחדת וכדו' שהדרך המוצעת להגיע להחדרת החומרים היא דרך חיסון. לשאלה מה שם התכנית? עונה ביל גייטס: "החיסון נגד פונדמנטליזם דתי"...
    אם תרצה להרחיק לכת ולהגיד שהכול מבויים או שקרי, קשה לקבל. זה אתר קירוב ליהדות, שבבדיקה קצרה על התכנים, מיד נראה שהוא יותר ממישר קו עם הנחיות משרד הבריאות והרבנים, בקריאה לציבור ללכת להתחסן...כך שלהגיד שזה לא אוטנטי או מפוברק קשה לקבל. מה גם שזה נראה מראהו של האיש לפני 16 שנים וזה נשמע קולו וסגנון דיבורו והמימיקה שלו... אם תגיד שיש כאן עלילה מרושעת וסרט מבויים, הרי שההיגיון אומר שמזמן היינו אמורים לשמוע על תביעות מצדו על הצגה שקרית, הכפשת שמו הטוב וכדו'...לא שמענו. ובינתיים מ-2005 עברו הרבה מים בירדן, ואם היו תוצאות כאלה, לגבי תכונה מוגדרת ספציפית, כפי שהוא הציג אז, לך תעריך עד אפה הצליחו להגיע עם היכולות שיש היום, ולגבי איזה תחומי השפעה...ולך תנסה ליישב את דבריו ב"טד" על הצורך הבהול לדבריו להקטין את אוכלוסיית העולם, בגלל התחממות כדור הארץ, ושאם יפעלו נכון בעזרת חיסונים ובקרה ראויה על תכנון הילודה, יצליחו לדבריו להוריד נתח מאוכלוסיית העולם...
    אם זה אכן נכון, אתה צריך לחשוב פעמיים אם להמשיך לקחת ולהמליץ לקחת חיסונים שקשורים אליו...כל עוד לא יוכח אחרת, יש כאן בפרוש חשש לכוונות זדון בשימוש במערך יצור החיסונים – כשלעולם אין לך שליטה אמתית מה באמת נכנס בהם לפני הזרקתם לציבור וגם לילדיך בעתיד...וגם אם לא קיבלתם כלום בחיסון הזה לך תדע מה יהיה בבאים בתור...כאן חייבים לומר שחובת הזהירות מחשש מסתבר כזה עולה על כל שיקול אחר...ואם יש לך אישית אמון כזה עיוור באיש ובמערכות הקשורות בו, אז לפחות תבין את אלא שאין להם אמון כזה, ותכבד אותם ואת חששותיהם, ואל תטיף לנדות אף אחד משום מקום, כאילו שהוא מפיץ מגפות מהלך, כי אתה ואחרים שהתחסנו גם עדיין מדביקים, ולטווח הארוך בכל העניין הזה אינך יודע כלל ועיקר מי צודק!!! קצת ענווה לא תזיק...

  • גל חיימוביץ

    ולגבי נקודה 1

    הסברתי לך בדיוק מה הטעויות בדבריהם. באופן כללי, אותה חבורה של "הגיון בריא", "וועדת המעקב האזרחי" ושאר שמות טעו בהערכות שלהם לאורך כל המגפה. הם ממשיכים להטעות את הציבור באמצעות סילוף נתונים, טענות שלא מגובות בנתונים עד כדי שקרים לפעמים.
    אם מתגלה טעות בדברי - אני מודה ומתקן. אתה מוזמן לחפש.

  • גל חיימוביץ

    איברמקטין

    זה לא משנה שזו תרופה בטוחה ובשימוש כבר 40 שנה וקיבלו עליה נובל. מה שמשנה זה אם היא עוזרת חלולי קורונה. אז איברמקטין נבדקה במחקרים קליניים ונמצאה לא יעילה לקורונה. המאמר הזה: https://www.bmj.com/content/370/bmj.m2980 מסכם את המחקרים על התרופה הזו (ומגוון תרופות אחרות).
    לגבי השטות עם ביל גייטס בתדרוך ל-CIA: נו זה פייק, כמובן. בבקשה: https://www.thejournal.ie/debunked-bill-gates-cia-briefing-factcheck-511... לגבי ההערכות ה"נבואיות" של גייטס - לא נבואי. זה מבוסס על מחקרים של וירולוגים ואפידמיולוגים לאחר מגפת סארס הראשונה שהעריכו שצפויות מגפות נוספות של נגיפי קורונה. דוגמה : https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18288193/ ביל גייטס הוא כמובן לא היחיד שמדבר על הפחתת ילודה. הרבה חוקרים ממגוון תחומים מצביעים על פיצוץ האוכלוסין של בני אדם על כדור הארץ, עוד למעשה מאז מלתוס ( http://alturl.com/8cnss ). אתה רוצה להאמין לתיאוריות קונספירציות? שיבושם לך.

  • גל חיימוביץ

    למקרה שהקישור לפייק גייטס לא יעבוד

    הנה קישור מקוצר: http://alturl.com/vt5zq

  • גל חיימוביץ

    אגב, בניגוד לכתבה הנ"ל

    הגן VMAT2 אכן קיים (השם הרשמי שלו הוא SLC18A2). הוא מקודד לתעלת מטבוליטים וקשור למחלות כמו סכיזופרניה ולהתמכרות לאמפטמינים.
    https://www.genecards.org/cgi-bin/carddisp.pl?gene=SLC18A2

  • גל חיימוביץ

    *עוזרת לחולי

  • מיכא

    אכזבה עמוקה מתגובתך הנמהרת

    1.אתה אומר , ככה בלי למצמץ רגע...תתפטרו מהעבודה, גם אם תפסידו את מטה לחמכם , זבש"כם תתנדו מהחברה...עם כל הכבוד, בוא נחשוב בקול רם על הרציו של חיסון כלל האוכלוסייה ונראה מה אומרים הפרופסורים הלא תמוהים בעליל , בקטע המצוטט הבא:
    "על רקע דרישות אלה (של הגבלות כניסה ללא מחוסנים למקומות עבודה וכו') אומרים ארבעה פרופסורים מדיסציפלינות שונות בראיון מיוחד ל"כלכליסט" כי כפייה של חיסונים אינה מוצדקת מבחינה בריאותית, והיא אף עלולה לגרום נזק. "אין ספק שלחיסון יש תפקיד קריטי בהגנה על אוכלוסיות הסיכון, ואנו ממליצים לכולם להתחסן. עם זאת, גם ללא קשר לשאלה האתית, אין הצדקה בריאותית לכפיית חיסון”, אומרים פרופ’ רצף לוי, מומחה לניהול סיכונים ומערכות בריאות מ־MIT; פרופ’ שושי אלטוביה, מומחית לגנטיקה מולקולרית וביולוגיה של RNA מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית; פרופ’ צבי גרנות, מומחה לאימונולוגיה מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית; ופרופ’ עמוס אדלר, מומחה ברפואת ילדים ומיקרוביולוגיה קלינית מאיכילוב ומאוניברסיטת תל־אביב.
    "החיסון, יעיל ככל שיהיה, אינו מונע היווצרות של נגיפים ווריאנטים. הוא מקנה הגנה מפני מחלה קשה אבל כנראה איננו מונע הדבקה. בכל הדבקה נוצרים וריאנטים שרובם מנוטרל על ידי מערכת החיסון שלנו, אבל אם תיווצר מוטציה עוקפת חיסון, יהיה לה קל יותר להתפשט באוכלוסייה שחוסנה באותו חיסון, לעומת אוכלוסייה בעלת גיוון חיסוני, המושג על ידי שילוב של חיסונים שונים וחסינות טבעית שנרכשת על ידי החלמה. בתהליך הדבקה טבעית והחלמה מערכת החיסון נחשפת לנגיף בשלמותו, ועל כן אפשר להניח שהיא מפתחת מגוון רחב יותר של נוגדנים, שייתכן ויאפשרו הגנה טובה יותר ממוטציות עתידיות "
    שאלה : האם אלו שאינם מתחסנים פוגעים במאמץ הלאומי למגר את המגפה?
    תשובה: "הסיכוי למגר את המגפה על ידי חיסון של כלל האוכלוסייה שואף לאפס כי וריאנטים ימשיכו להיווצר, והם גם יעלו לארץ”, אומר פרופ’ גרנות. “אמנם כרגע אין עדיין הבנה מדעית מקיפה של ההבדלים בין חיסון קורונה מלאכותי לחסינות כתוצאה מהחלמה, אבל בהחלט ייתכן שהלא מתחסנים שאינם בקבוצת סיכון, לא רק שאינם מהווים נטל וסיכון משמעותי לאחרים, אלא שבתרחישים מסוימים יתרמו לחסינות העתידית של האוכלוסייה מפני מוטציות שיתגברו על החיסון המלאכותי".
    2.מנכ"ל פייזר אומר "ישראל המעבדה של העולם" ואתה ד"ר גל היקר אומר שזה "שטות" ...אבל יספרו להם יודעי דבר שמה ששכנע את בורלא מפייזר להסכים לכך היא הברקתו של רה"מ ביבי שאמר לבורלא שיש כאן בישראל את כל התנאים לעריכת הניסוי בזריקת החירום, ובפרט שיש כאן אוכלוסייה מגוונת מ- 100 ארצות מוצא, עם תיעוד היסטורי רפואי מלא, כך שבמקרה של תגובה שלילית כלשהיא לחיסון יהיה מידע רפואי רב ומדויק גם לבדיקת הקשר בין המוצא להשפעת החיסון...אם עדיין לא השתכנעת שאנחנו המעבדה של העולם, ובפרט להשלכות החיסון לטווחי הזמן היותר רחוקים...אז אם אתה לא נותן לעובדות לבלבל אותך, מי אני שאבלבל אותך...
    3.החוזה לא חסוי?! לא ראיתי עם כמה מחיקות הוא הוצג...רב הנסתר המהותי על הגלוי הבנאלי! ולמה שישיבות הממשלה יהיו חסויות? וכי לא בבריאות העם עסקינן...?
    4. אתה קובע בוודאות ש"הסיכון בחיסון נמוך עשרות מונים מהסיכון מהמחלה"...אם עדיין לא תם הניסוי איך ניתן לקבוע זאת בכזה ביטחון ?! כאשר מצד אחד אין תמונה אמתית שלמה על ההשפעות המידיות של החיסונים, הגם שאתה מדגיש תמיד שלא ידועות לך כלל ועיקר תופעות חמורות בקרב נוטלי החיסונים, הרי יש מי שעוקב ומרכז ומתעד לא מעט תופעות כאלו, וכן תראה את החשש שהעלה הפרויקטור פרופ' אש לגבי שאחרי חיסון עולה הסיכון לחלות והחיסונים מגלים בעיה או סימן שאלה לפחות סביב התפתחויות של דלקת בשריר הל, ואחרי כן דליפת דוח הביניים של משרד הבריאות (שלא היה אמור לצאת החוצה...) המראה זאת בעליל כולל מוות מהחיסון!!! וגם התפרסם לאחרונה בארה"ב מחקר על קרוב ל40 אלף נשים בהריון שנטלו את החיסון, והיו שם לא מעט גילויי נזקים...מצד שני - טווחי הזמן העתידיים עדיין לא חלפו אז איך אתה שולף אמירות כאלה וערב על אמירות כאלה בלי למצמץ?!!! אני מוכרח לומר, הלהיטות הניכרת, ברצון לדחוף את שיווק המוצר מעוררת תהיות.
    5.נכון יש בודאי חובה למדינה להגן על תושביה ככל הניתן מפני כל המחלות, ולהגביר את בריאות תושביה ככל הניתן. אבל זה צריך לבוא לידי ביטוי קודם וראשית לכל בשגרה, בפעולות ברורות חד משמשיות לטובת מטרות אלו. ולא כשיש מגפה ופתאום צריך לעזור לגורמים פרטיים לשווק את המגיפה ואת מוצריהם להילחם בה?! ידוע לך היטב שיש תרופה ותיקה שקיבלו עליה פרס נובל, שידוע יפה בעולם שהיא בפרוש מרפאת גם קורונה, ורק בגלל שיש אינטרסים עסקיים, לא קידמו את הפיכתה לתרופה מומלצת רשמית! היא עולה בקושי 2 דולר...אז מי יתן לקלקל השקעות יזומות מראש של מיליארדים בשוק החיסונים ולגרוף רווחים של פי 20...על ההשקעה...אתה מוזמן לראות ראיונות עם ביל גייטס מתפאר בהשקה העיסקית האולטרא רווחית שהוא בנה עליה כבר עשור שנים... הפלא הגדול שגם אתם מתגייסים לשמור על ההשקעה הזו...
    קח דוגמא קטנה, אחת מיני רבות, לחוסר פעולה לגבי בריאות הציבור, בגלל שיקולים של אינטרסים עסקיים על חשבון בריאות הציבור בשוטף...ידוע שמסרטן נפטרים כרבע מכלל כל הנפטרים כל שנה. כבר שנים באתר משרד הבריאות מופיעה אזהרה לציבור מצריכת מוצרי בשר מתועשים עם חומרים שונים שהוכחו כמסרטנים בוודאות קרובה...מה נעשה לגרום להוצאת מוצרים אלו מחוץ לחוק? או מה נעשה לפעול בהסברה יתרה מסיבית להפסקת צריכתם? מה בגלל שזה לא מדבק אז זה לא "מגפה"? רבע מהנפטרים!!! אז מה עושה משרד הבריאות? מעבר ליציאה ידי חובה של פרסום אזהרה מינורית באתר, לא נעשה כלום בריבוע!!! וכשאמרנו דירבון אורח חיים בריא התכוונו גם לזה...
    6.שום "תאוריית קונספירציה" – זו עובדה מפורסמת מוצקה מצולמת ומוקלטת – ביל גייטס השקיע מליראדי דולר בהמון חברות חיסונים על מנת לקבל תוצאה וודאית של 2-3 חברות עיקריות שהחיסון שלהן יתפשט בכל העולם...ואחרי שבודקים קצת מגלים את קצה הקרחון שכולם באורח פלא נרתמים לעזור לו להפיץ אותם בכזו התלהבות מוקדמת ובלתי נתפסת...תרשה לי להניח שזה כנראה לא נעשה בחינם. שום קונספירציות – עובדות!!!
    תודה ד"ר גל, ואם יזוז לך בכל זאת משהו בעניין, והיה זה שכרי.

  • גל חיימוביץ

    ובכן, צר לי לאכזב

    1. אבל הטענות שלהם לא נכונות.
    >יש בהחלט הצדקה בריאותית לכפיית חיסון - זה לטובת בריאות הציבור כולו, ולא רק הגנה על פרט כזה או אחר באוכלוסיה.
    >"החיסון אינו מונע היווצרות נגיפים ווריאנטים" - לא נכון. אם אדם לא חולה או אפילו חולה קל, הנגיף לא מתרבה ואז אין נגיפים ואין ווריאנטים. הווריאנטים נוצרים כשיש תחלואה *נרחבת* כמו גם כנראה אצל מדוכאי חיסון, שאצלם יש התרבות מסיבית של הנגיף לאורך זמן רב. החיסון מונע זאת גם אצל הפרטים וגם באמצעות הורדת התחלואה באוכלוסיה כולה.
    >"ככל הנראה אינו מונעה הדבקה" - שגוי. לפחות שני מחקרים (של כללית ושל מכבי) הראו יעילות של 90% לפחות במניעת הדבקה.
    >"בכל הדבקה נוצרים וריאנטים שרובם מנוטרל על ידי מערכת החיסון שלנו, אבל אם תיווצר מוטציה עוקפת חיסון, יהיה לה קל יותר להתפשט באוכלוסייה שחוסנה באותו חיסון, לעומת אוכלוסייה בעלת גיוון חיסוני, המושג על ידי שילוב של חיסונים שונים וחסינות טבעית שנרכשת על ידי החלמה." - קשקוש. נכון, בכל הדבקה עלולים להיווצר ווריאנטים - אב להחיסון מונע זאת. אם כולם יתחסנו, הסיכוי להתפשטות ווריאנט כלשהו היא אפסית. נכון להיום אין אף ווריאנט עוקף את החיסון, לכל היותר, ישנה יעילות מעט נמוכה יותר במניעת הדבקה , אבל החיסון מונע עדיין מחלה קשה ומוות. מערכת החיסון שלנו מורכבת מספיק כדי כך שגם לא יווצר ווריאנט כזה - למרות ההפחדות - אלא אם כן הנגיף ישתנה לחלוטין. זה נכון בייחוד לחיסוני ה-RNA שנראים יעילם ביותר. כל המחקרים עד כה הראו שהחיסונים מקנים עמידות טובה יותר, בייחוד לווריאנטים הידועים, לעומת מחלימים. גם השטות של "מגוון חיסוני" הוא מטופש, שכן כל אדם מייצר תגובה חיסונית מעט שונה, גם אם כולם חוסנו באותו החיסון.
    > "בתהליך הדבקה טבעית והחלמה מערכת החיסון נחשפת לנגיף בשלמותו, ועל כן אפשר להניח שהיא מפתחת מגוון רחב יותר של נוגדנים, שייתכן ויאפשרו הגנה טובה יותר ממוטציות עתידיות" - זה נכון שבהדבקה בנגיף נוצרת תגובה חיסונית כלפי חלבונים נוספים של הנגיף. אבל מילה המפתח היא "החלמה" - אלפי אנשים בישראל ומיליונים בעולם לא החלימו. חלק מאלה ש"החלימו" עדיין לא חזרו לבריאות תקינה ואנחנו עדיין לא יודעים מהן תופעות הלוואי לטווח הארוך של המחלה - אבל התמונה המסתמנת אינה מבשרת טובות - החל מסוכרת ובעיות קרישה וכלה בפרקינסון ופגיעה בפוריות אצל גברים ונשים. בנוסף, אצל חלק מהחולים הנגיף מצליח למנוע תגובה תקינה של מערכת החיסון.
    >"הסיכוי למגר את המגפה על ידי חיסון של כלל האוכלוסייה שואף לאפס" - וואו. זה שקר גס. איך האנשים האלה מצליחים לחיות עם עצמם? כבר מיגרנו מגפה שתי מגיפות (אבעבועות שחורות ושני זנים של פוליו) בעזרת חיסונים בלבד. חיסון האוכלוסיה בישראל מראה שזו הדרך היחידה שמאפשרת לצמצם את התחלואה. ככל שיותר יתחסנו, כך הסיכוי לווריאנט כלשהו להצליח להרים את הראש תקטן. 2. אכן, לישראל יש יתרון על פני מדינות אחרות מבחינת מעקב רפואי אחר המתחסנים מחד, ומערכת יעילה שתאפשר את חיסון כלל האוכלוסייה מאידך. זה לא מעבדה ולא ניסוי. זה הישג מעולה - אולי היחיד - של הממשלה. מבחינה מספרית, כמות החיסונים שניתנו בארץ היא אחוזים בודדים לעומת החיסונים שכבר ניתנו בכל העולם (עברנו את מיליארד המנות - על שלל החיסונים של החברות השונות). 3. טיעונים לא קשורים.
    4. שיווק המוצר? בחייאת. ולענייני תופעות הלוואי -
    >כן מתוך מעל 5 מיליונים, היו כ-60 אירועים של דלקת שריר הלב עם 2 מתים. זה תדירות של 1 ל-3 מיליון תמותה לעומת התמותה הגדולה פי מאה עד פי 10 אלף מהקורונה. וכמובן שבתקשורת "שכחו" לספר שתדירות מקרי דלקת הלב לא שונה מהתדירות של שנים עברו ולכן בכלל לא ברור אם יש קשר לחיסון. מוזמן לקרוא על זה עוד כאן: https://www.midaat.org.il/articles/diseases/covid19/myocarditis/
    >לגבי המחקר על נשים בהריון, זה מחקר של המרכז לבקרת מחלות האמריקאי (CDC). מחקר ראשוני שבדק תדירות של הפלות, לידה מוקדמת, שקטה וכד' אצל מחוסנות והשווה לנתונים טרום מגפה. התדירות נמצאה דומה לטרום מגפה ולכן מציינים *בזהירות* שאין נורות אדומות ושהחיסון נמצא בטוח לנשים בהריון - אבל שהם ממשיכים לעקוב. 5. אחחח... מת על תיאוריות קונספירציה.
    >איזו תרופה (שקיבלו עליה פרס נובל? וואו ! זה אומר שהיא תרופת פלא) ? בלי ציון שמה אי אפשר לענות. בכל אופן, נבדקו עשרות תרופות וטיפולים בשנה האחרונה. מעטות מאוד מהן בכלל הראו הטבה כלשהי, וזה בעיקר אצל חולים קשה - בטח לא במניעת הדבקה או מחלה סימפטומטית. מוזמן לחפש כתבות קודמות שלי כאן באתר על חלק מהן.
    >בריאות הציבור הוא תחום ענף וכמובן שהמדינה צריכה להשקיע הרבה. ישנם חוקים רבים שבאים להיטיב עם בריאות הציבור. אפשר לעשות יותר? ברור. אבל מה הקשר בין זה לחיסונים? פחות ברור. זה לא או זה או זה. זה גם וגם. אורח חיים בריא לא מונע קורונה, ולא הרבה מחלות זיהומיות אחרות. זה גם לא פותר את כל הבעיות הבריאותיות.
    6. ביל גייסט הוא מיליארדר שמשקיע בהמון מיזמים. ההשקעה שלו בחיסונים היא משמחת ביותר כי חיסונים זה הדבר *היחיד* שעוזר לצמצם את תחלואת הקורונה, כמו גם מחלות זיהומיות רבות אחרות. הוא מרוויח מזה כסף? שיבושם לו. *אני* מרוויח מזה שאני והמשפחה שלי לא נחלה במחלה איומה שעדיין הורגת עשרות אלפים ביום בכל העולם.
    תודה לך על ההזמנות להזים כמה מהטעויות והשקרים שמופצים על ידי מתנגדי חיסונים.

  • מיכא

    אתה אומר ש-

    "אין פה "תלות" בחיסונים - מי שרוצה להגן על עצמו - מוזמן להתחסן...אף אחד לא כופה עליך...," נו באמת ד"ר גל , לא שמעת על "אם אתה רוצה להמשיך לבוא לעבודה - תתחסן"...? כשהטענה שגם אם אתה בריא 10 , אתה מסכן כביכול אחרים בגלל שלא התחסנת, וכשברור שגם מי שהתחסן עדיין יכול להדביק אחרים...
    אותו ראש ממשלה שאתה מקל ראש בקביעותיו, המונחות גם ע"י משרד הבריאות, הוא אותו ראש הממשלה, שמשום מה עדיין אף אחד לא התעורר מההלם של העובדה, הפשוטה, שהוא זה שהכניס מדינה שלמה להיות "המעבדה" - קרי - שדה הניסוי הגדול ביותר לעולם - עבור חברה פרטית עם הסכם חסוי ל-30 שנים...ואפילו טרח להשמיע את זה בגאון...עצם המעשה, הנחפז בלשון המעטה, לא מדליק שום אור אדום לאף אחד?! הרי גם אם החיסון יהיה מוצלח מאוד כפי שאתה טוען, גם בעתיד הקרוב ואפילו הרחוק, באיזו זכות אפשר להצדיק הימור על הסיכון שהיה כרוך ועדיין כרוך, בדהירת האמוק לעשות זאת, תוך הטלת אילוצים שונים ומשונים עקיפים וישירים, על האנשים לקבל את הזריקות...?
    תרשה לי שוב לחלוק עליך - חיסונים ותרופות זה לא "כמו כל מוצר שמיוצר על ידי כל חברה כלשהי"- ובכן לדעתי זה לא ראוי ולא תקין והייתי אומר אפילו מסוכן, שזה נמצא בידיים פרטיות, עסקיות, ולא בידי מדינות בלבד, שלפי השכל הישר, היו אמורות להשקיע את כל הנדרש לעידוד מחקרים ופיתוח תרופות וכשהשליטה בהן ובתוצריהן הינם בידי המדינה בלבד. לא נותנים כור אטומי לבעלות של חברה פרטית עסקית.
    הייתכן שלאנשים פרטיים יהיו "משאבים אדירים - הן בכסף והן בכח אדם" שלמדינה לא יהיו?! זה עניין של בחירה, אם היא תחליט שכן יהיו, אז בוודאי יהיו!!! זה בדיוק חלק מהבעיה, שיש כאילו מעגל קסמים שאף אחד לא מעז לשבור, וחייבים לשבור - אפילו על ידי חקיקה מתאימה...בדיוק כפי שלא משאירים יצור פצצות וכלי נשק בידי גורמים פרטיים, שאינם מטעם ובשליטת המדינה, כך לא משאירים נושאים כאלה בידי חברות פרטיות ועסקיות שלא בשליטת המדינה, וקודם כל לצורכי שלומם ובריאותם של אזרחיה.
    בעניין השימוש האפשרי בחיסונים, כאמצעי אפשרי ביותר לחדור לנו בקלי קלות למחזור הדם, ולשחרר שם עוד דברים, כפי בחירתם, לשם שמירת השוק, ואולי לעוד מטרות... אתה יכול להיות ערב לכך, שזה לא יקרה?! מישהו ערב לכך שהוא יכול לוודא במאה אחוז שזה לא יקרה?! בין אם זה בעזרת ננו רובוטים או בעזרת כל דבר אחר...עם כל הכבוד, לא אתה ולא אף אחד אחר יכולים להיות ערבים לכך. יש לך פשוט אמון עיור בטהרת נקיות ידיהן של חברות, שמן הסתם, בדיקה קלה בגוגל תראה לך שנתבעו בעבר לא אחת, וחויבו על ים של עוולות ושל שקרים ועיוותים שהיו מעורבים בהם...ולא בגלל שדאגו במיוחד לשלומם ולטובתם של הקליינטים שלהם יותר מאפשר לכיסם ולצורכי מחקריהם...
    ולסיום ד"ר גל היקר, אוסיף ואמליץ, שמניסיון אישי מוצלח של השנים האחרונות, מעבר שבצעתי לאורח חיים בריא אמתי ועקבי, בלי שום קיצוניות מיוחדת, הביא לתוצאות משמעותיות בכל המדדים של הבריאות, ואני ממליץ בחום, לכל אחד, להתחיל בכך בדחיפות, לאחר ביצוע בדיקות ראשוניות בהפניית הרופא המשפחתי...אורח חיים בריא זו ההשתדלות הכי חשובה והמשמעותית שאדם מחויב לבריאותו...וחיסונים - רק בהתאם למצב מוכרח, ורק לאחר שהחיסונים ימצאו בדוקים לחלוטין מכל רבב של סיכון גם לטווח הבינוני והארוך...

  • גל חיימוביץ

    התגובה שלך מלאה טעויות

    ראשית - אתה לא חיב להתחסן, אבל מקום העבודה שלך רשאי וצריך לדאוג לרווחת עובדיו. לא מתאים לך, אתה חופשי להתפטר.
    מי שמחוסן, הסיכוי שלו להדביק אחרים קטן פי 10 מאשר מי שלא מחוסן - החיסון מפחית גם חולים אסימפטומטיים וזה נצפה במספר מחקרים כבר.
    המדינה היא לא "מעבדה". זו שטות. החוזה לא חסוי ל-30 שנה, מה שחסוי אלו דיוני הממשלה הרבה לפני שהחיסונים הגיעו.
    הסיכון בחיסון נמוך עשרות מונים מהסיכון מהמחלה - מעל 6000 מתו בארץ, מיליונים בעולם. הזכות *והחובה* של המדינה לדאוג לתושביה ולהגן עליהם מפני מגפה קשה.
    צר לי לפוצץ לך את הבועה אבל הרבה כורים גרעיניים מוחזקים בידי חברות פרטיות. גם נשק מיוצר על ידי חברות פרטיות. דוגמה אחת: צוללות שישראל רכשה מחברה גרמנית, שמכרה צוללות דומות גם למצריים. מוזמן לגגל.
    אתה נכנס פה לתיאוריות קונספירציה על החברות המרושעות שמנסות לעשות... מה?
    כאמור, אורח חיים בריא זה טוב ויפה, אבל זה לא עוזר לכל אחד בצורה שווה וזה לא "מרפא" הרבה מאוד דברים, ולא מגן מפני מחלות זיהומיות.
    רק בריאות.

  • מיכא

    שלום ד"ר גל,

    שלום ד"ר גל,
    שמח ומודה על הכנות שלך.
    בלי קשר לחשדות, שמולידות אצל כל מיני הזויים, תיאוריות של קונספירציות שונות ומשונות, בכל זאת החיבור האפשרי והכמעט מתבקש בין העובדות השונות מאוד מטריד.
    מצד אחד, יצרני החיסונים הינם חברות מסחריות במובהק, שנשלטות על ידי אנשים פרטיים, ולהבדיל מכל ארגון שאיננו למטרות רווח, מטרתם אכן עשיית רווחים ועיסוק קבוע בדרכים להגדלתם.
    מצד שני יש להם יכולת יצור אדירה של מיליארדי חיסונים לעולם שלם..
    מצד שלישי, הגם שאמרת שכעת לא ידוע לך קשר לחיסון הנוכחי, הרי שכפי שנוכחנו לדעת, קיימת בידי יצרני החיסונים כבר הרבה שנים, טכנולגיית ננורובוטים מוכחת שבעזרתה ניתן ליצור, לכל הפחות, תלות מתמשכת לטווח ארוך בצורך לקבלת החיסונים כל חצי שנה /שנה, כפי שכבר הוצהר לא פעם...עוד מבלי צורך לחשוד שיעשו בכך כל מיני שימושים מרחיקי לכת אפשריים אחרים, כפי שכל מיני קונספרטורים מפיצים.
    למה לדעתך צריך להתעלם מהחשש הסביר הזה של רצון עז למימוש האינטרס הפשוט והמתבקש של הפקת רווחים פרמננטית על בסיס תחזוקת מגפות, גם אם לא נרחיק לכת לחשוד שהם כביכול גם מפיצים אותן?
    למה החשש הבסיסי והמתבקש הזה הוא "לא הגיוני" או "קונספירטיבי"? מה פתאום שנניח פתאום שהכל נעשה מצדם לכאורה, בראש פילנתרופי ולא בראש עסקי גרידא?
    רק לסבר את האוזן, דוגמה מוכרת : לפני עשרות שנים היינו קונים דגמים ממוצעים של מכונת כביסה קריסטל או מקרר אמקור והם היו מחזיקים עשרות שנים...כל טכנאי מצוי יספר לך שהחברות "הבינו" שעל מנת להחזיק מעמד להתקיים ולהרוויח יותר, צריך לארגן מוצרים שיתקלקלו יותר מהר ונצטרך לתקנם או להחליפם בתדירות של מספר שנים בודדות...וכך עשו בפועל וזה מה שיש היום, למרות שבוודאי ניתן לייצר בקלות יותר גדולה מפעם, מכשירים שיחזיקו הרבה הרבה יותר זמן!
    למה שנחשוב שהאינטרס הכלכלי של חברות החיסונים פחות ראוי להתייחסות מאחרים?
    ובעצם למה בכלל שתחום כזה רגיש יהיה בידיים פרטיות?!!!
    אם זה היה בידי המדינה בלבד לרווחת התושבים בלבד וללא כל מטרות רווח, כל האינטרס של רווח היה נעלם... ואם היו גורמים לעידוד מסיבי של האוכלוסייה לאמץ אורח חיים בריא , זה היה מביא למצב של בריאות יותר איתנה, וכך , גם אם יהיה צורך בהרבה פחות תרופות וחיסונים, אין מי שזה מתנגש לו באינטרסים!
    מכאן אני חוזר לצורך האמתי מכל הסיפור הזה והינו פעולות דחופות להגדלה עתידית של החוסן הבריאותי של האוכלוסייה. צריך לדרבן את כל הפרטים שבה , בכל הכח החכמה והאמצעים לאמץ "אורח חיים בריא" שהוא, מצד ההשתדלות הנדרשת מאתנו, מונע המחלות העיקרי והראשי והוא גורם החיסון הכי חזק שיש, ועליו צריך לבנות את כל הפירמידה של העיסוקים של המשרד הנקרא "בריאות"...כל מה שהם עושים בתחום הזה הוא אפסי ביחס למה שהיו צריכים לעשות!!!

  • גל חיימוביץ

    מה?

    קודם כל, תחום החיסונים הוא הכי פחות רווחי בטווח הרחוק, בייחוד אם החיסון הוא מאוד יעיל ומאפשר למגר את המחלה. הרבה יותר רווחי למכור תרופות וטיפולים למחלה שממשיכה לגבות קורבנות. שנית - יש להם טכנולוגיית ננורובוטים? ברצינות? מה שיש זה שת"פ למחקר שנמצא עדיין בחיתוליו ומי יודע לאן יגיע אם בכלל לטיפולים רפואיים. תלות בחיסונים כל חצי שנה כפי "שהוצהר" - הוצהר על ידי רה"מ, לא על ידי חברות התרופות. אין פה "תלות" בחיסונים - מי שרוצה להגן על עצמו - מוזמן להתחסן, כמו עם שפעת כל שנה ומי שלא - אף אחד לא כופה עליך. לגבי קורונה - עוד לא יודעים כל כמה זמן יצטרכו חיסון נוסף. סביר שלא פחות משנה, אולי אפילו כל שנתיים או שלוש או עשר. כל הצהרה שקובעת שצריך כל חצי שנה חוטאת לאמת. שלוש - אורח חיים בריא הוא משהו שממשלות מנסות לקדם בשלל גישות, כולל חוקים שמקשים על אורח חיים לא בריא. אבל אורח חיים בריא לא מבטיח חיים בריאים, בטח שלא מבטיח הגנה מפני מחלות זיהומיות (שהטיפול הטוב ביותר בהן הוא טיפול מונע - כלומר חיסון), מחלות גנטיות, מחלות זיקנה ועוד.
    לממשלה, כל ממשלה, אין יכולת מעשית לפתח תרופות וטיפולים. דרושים לכך משאבים אדירים - הן בכסף והן בכח אדם. אפשר נקודתית פה ושם - כמו בניסיון (הכושל למדי בינתיים) לפתח חיסון ישראלי לקורונה - אבל בטח שלא בכלל. אף אחד לא חושב בחברות התרופות באלטרואיזם - הן משקיעות הרבה כסף בפיתוח התרופות והן מצפות להרוויח על כך כסף. למיטב ידיעתי, ככה זה עם כל מוצר שמיוצר על ידי כל חברה כלשהי. יש הרבה ביקורת מוצדקת על משרד הבריאות, אבל זה לא קשור ליעילות ובטיחות החיסונים.

  • גל חיימוביץ

    אגב ניגודי עניינים של חברות

    הנה דוגמה טרייה טרייה על מחקר שבו נטען שעישון סיגריות *מקטין* את הסיכון לקורונה. המאמר נמשך מפרסום כי התגלה שהחוקרים "שכחו" לדווח שיש להם קשרים לתעשיית הטבק.
    https://erj.ersjournals.com/content/57/3/2002144
    הדברים האלה מתגלים, במוקדם או במאוחר.

  • שי

    המספרים מראים

    למטה כתבת: "לגבי ינואר 21 - התמותה העודפת תואמת בדיוק לתמותה מקורונה." כן, וגם תואמת למבצע החיסונים. בגלל זה מתאם בלבד לא גורר סיבתיות, וחייבים לבדוק איך מתפלגת התמותה בין מחוסנים ולא מחוסנים. אחת האפשרויות היא שהחיסון מגדיל את הסיכוי לתמותה מקורונה בשבועות הראשונים לאחר המנה הראשונה (הסבר פשוט זה מסביר את שני הנתונים - זאת דוגמה לשימוש נכון ב"תער של אוקאם" ולא כפי שאתה השתמשת במושג).
    .
    "לעומת זאת, כיום התמותה חזרה כמעט לנורמלי וזאת למרות שמאז ינואר חוסנו פי כמה וכמה יותר אנשים." על איזה נתונים אתה מתבסס? הסתכלתי בנתוני הלמ"ס, הנתונים האחרונים הם מפברואר (על נתוני מרץ כתוב שהם עדיין לא מלאים) והם עדיין גבוהים משמעותית מהמרגיל: https://bit.ly/3sGZhoE .
    .
    בינתיים זה התפרסם: "עלייה של 40% בפניות למיון: עומס שלא ראינו גם לפני הקורונה" https://www.ynet.co.il/health/article/Hy6Et8pUO
    .
    בתור כתבה שהכותרת שלה היא "המספרים מראים...", מרגיש כאילו יש כאן התחיחסות רק למספרים שתומכים במסקנה מסוימת, ולפעמים הנחה של מספרים שלא קיימים (המספרים הלא קיימים ש"מוכיחים" שחיסוני ה-RNA בטוחים, או שאין עליה בתופעות לוואי לטווח ארוך בקרב מחוסנים בחיסונים אחרים) , והתעלמות מגמתית ממספרים שסותרים אותה (כגון המספרים שהראתי למטה מהמחקר של פייזר שמראים שהנזק מהחיסון עולה על התועלת שלו).
    .
    והערת עגב, המושג "התער של אוקאם" שהשתמשת בו למטה לא אומר שהמסקנה הסבירה יותר היא זאת שיש עליה "הסכמה רחבה של רוב החוקרים בתחום" (שזהו כמובן כשל לוגי - argumentum ad populum), או ש"אם היו בעיות הן היו צצות די מהר", או מצביע על אילו נתונים נכונים ואילו נתונים לא נכונים. המושג הוא פשוט עקרון הגורס כי המסקנה הסבירה יותר היא זאת עם ההסבר הפשוט יותר.

  • רחל

    בדיוק

  • גל חיימוביץ

    לא

    1. מספרי התמותה העודפת תואמים למספרי התמותה מקורונה. כדי לטעון לתמותה מהחיסונים צריך גם שתהיה *ירידה* בתמותה מגורמים אחרים בשיעור *כפול* מהתמותה מקורונה, או לנקוט בטיעון קונספירטיבי שכל מי שמת מהחיסון נספר כמת מקורונה או הטיעון שלך שהחיסון מגביר אתהסיכון למוות מקורונה - תוצאה שלא נצפתה באף מחקר. זה לא סביר ולא הגיוני - מכאן תער אוקאם (כן, אני יודע מה משמעות המושג). 2. בפברואר היתה עדיין תמותה משמעותית מקורונה. לעומת זאת, מספר המחוסנים עלה. לפי טיעון החיסון מסוכן היית מצפה לראות אפילו יותר תמותה מאשר ינואר. ההסבר הפשוט שמבוסס גם על *כל המדע* הוא שהחיסונים יעילים במניעת מחלה ולא הורגים אף אחד. 3. עם פתיחת המדינה, היתה צפויה עליה - גם המחלות זיהומיות (כי אנשים נפגשים שוב, אוכלים במסעדות וכו) וגם - כפי שמצויין בכתבה - בגלל דחייה של טיפולים בשל הקורונה. זה ייתמתן בהמשך. 4. אתה נראה נחוש להוכיח בעיה שלא קיימת באמצעות משחק עם המספרים. לעומת זאת, המציאות מראה אחרת. מגפת הקורונה הרגה בתוך כחצי שנה (יולי-פברואר) אלפי אנשים בישראל ומליונים בעולם, והביאה עשרות אלפים לאשפוז בארץ. התמותה והתחלואה נבלמו בזכות החיסונים, ולא נצפתה עליה באף מצב רפואי חמור בעקבות החיסונים - לכל היותר ראו מצבים שקורים בתדירות של 1 לכמה מאות אלפים או 1 למיליון (לדוגמה אתמול פורסם על הופעה של שלבקת במחוסנים עם מחלה אוטואימונית: 6 אנשים בכל הארץ) - בהחלט "נזק" ששווה את התועלת. 5. בוא נחשוב מה המסקנה הסבירה - שרשויות הבריאות בכל העולם עושות את העבודה שלהן כנדרש, רופאים עושים את העבודה שלהם כמו שצריך, שהחיסונים פועלים בדיוק כפי שתוכנן ובהתבסס על ידע מדעי נרחב שנרכש ונכתב בדם לאורך 200 השנים האחרונות - או - שכולם מוקסמים מחברה שמייצרת חיסונים ומחביאים מתים ומסלפים נתונים בשביל, לא יודע מה בדיוק. אז לא, הכשל הלוגי הוא להניח שכולם (עיתונאי בריאות, רופאים, חוקרים, רשויות בריאות) טועים או מטעים במזיד.

  • שי

    בסדר גמור

    אני רק ממליץ לשנות את כותרת הכתבה מ-"המספרים מראים" ל-"המומחים מאמינים". אני לא שיחקתי עם שום מספר - הבאתי את המספרים כמו שהם ועשיתי עליהם את הניתוח המתבקש.
    .
    אתה כל הזמן מתייחס לכל מני דברים אחרים שלא דיברתי אליהם (אסטרה זניקה, J&J, שלבקת חוגרת...), אבל מתעלם מהטיעונים והנתונים שאני מביא. וגם לא אמרתי כלום על קונספירציה, אתה זה שחוזר לנושא שוב ושוב. לא מרתי כלום לגבי עיתונאי בריאות, רופאים, חוקרים, או רשויות בריאות (מלבד אולי הערה מינורית בתגובה אחת). מלבד הפעם היחידה שהתייחסתי לאיסוף נתוני תופעות הלוואי של הוועדה האזרחית, כל ההתייחסויות שלי היו אך ורק לנתונים הרשמיים. ואתה לא הגבת עניינית לאף אחת מהן.
    .
    בשום מחקר לא נצפה שהחיסון מגביר את התחלואה מקורונה? דווקא במחקר של כללית נצפתה עליה של כמעט פי 3 במספר המקרים בקרב המחוסנים בשבועות שלאחר החיסון ביחס לכמות המקרים בימים הראשונים. אולי אפשר למצוא לזה הסברים, אבל זאת כבר תיאוריה - בכל מה שקשור לתצפית היא אכן נצפתה. ואין לזה היגיון ביולוגי? אין שום אפשרות שחומר שאמור להשפיע על המערכת החיסונית בהתמודדות שלה מול גורם מסוים, אפילו שמקווים שההשפעה הזו תהיה חיובית, ישפיע בפועל דווקא באופן שלילי (לפחות בימים הראשונים)?
    .
    בכתבה ב-ynet יש הנחה (לא הגיונית לטעמי) שהגידול בפניות למיון הוא בגלל הדחייה בטיפולים, אין הוכחה לכך.

  • גל חיימוביץ

    לא אמרת קונספירציה

    אבל מהטענות שלך עולה כאילו כולם מטומטמים, טועים או מטעים בכוונה. לגבי העליה בנדבקים בשבועיים הראשונים לאחר החיסון: יש שני הסברים סבירים יותר מבחינה ביולוגית/אפידימיולוגית: 1. כאמור, כי מי שהגיע להתחסן הרגיש בריא ביום החיסון (אחרת לא היה בא להתחסן) ולכן לא הלך להיבדק. בנוסף, ביומיים לאחר החיסון - חלק מהאנשים בלבלו בין תופעות הלוואי לבין תסמינים ולא הלכו להיבדק - לכן רואים עליה לאחר מספר ימים. 2. היה תיעוד של תורים ארוכים ועומס במרכזי החיסונים בשבועות הראשונים של מבצע החיסונים - זה כר פורה להדבקה - וכמובן לוקח מספר ימים עד לתסמינים ועד שהולכים להיבדק. אלו שני הסברים סבירים יותר מאשר החיסון גורם לעליה *בהדבקה*.

  • שי

    אשמח אם תראה לי טענה אחת שלי

    אשמח אם תראה לי טענה אחת שלי ממנה "עולה כאילו כולם מטומטמים, טועים או מטעים בכוונה".

  • מיכא

    תודה

    שלום ד"ר גל,
    שוב ישר כח על המענים המהירים והענייניים, אודה על התייחסותך, במסגרת העניין, לנושא נוסף.
    קראתי בעבר על עבודה פורצת דרך של ד"ר עידו בצלת לפני כשבע שנים בבר אילן בתחום של "ננורובוטים". כפי שהבנתי מדובר באפשרות ליצור מליארדי רובוטים ננו- זעירים שאפשר להכניס בכל טיפת נוזל דרך הזרקה למחזור הדם בגוף, ודרכם לבצע משימות נקודתיות בכל מיני אופנים ולכל מיני מטרות אפשריות. וזה גם העלו שם כל מיני שאלות אתיות לגבולות השימוש בטכנולגיה חדשנית ועצומה כזו.
    לאחרונה קראתי גם את זה: "פייזר תשתף פעולה עם מעבדת רובוטי ה-DNA בבר אילן - גלובס הייטק, מדע וחדשנות
    14 במאי 2015 · פרופ' עידו בצלת פיתח שיטה ליצירת מולקולות DNA חדשניות בעלות תכונות שבאמצעותן אפשר "לתכנת" אותן להגיע לאזורים ספציפיים בגוף"
    מאחר ופייזר עובדת גם אתכם, אודה לך אם תוכל להאיר את עינינו, כיצד שולבה, אם בכלל, טכנולגיה זו בחיסון של פייזר נגד הקורונה, ובכלל להסביר על העניין בכלל ועל היישומים האפשריים בו בתחום החיסונים.

  • גל חיימוביץ

    אין קשר בין הטכנולוגיה הזו לחיסונים

    הטכנולוגיה של בצלת היא מורכבת ומסובכת ולא הכרתי אותה עד עכשיו. לכן, לא אוכל להרחיב עליה בלי להשקיע שעות בקריאה, צר לי.
    מעבר לכך - אין לי מושג מה שיתוף הפעולה הזה אומר מבחינת העתיד.
    (גם אין לי מושג על מה שיתוף הפעולה של פייזר עם מכון וייצמן)

  • מיכאל

    שלום ד"ר גל,

    שלום ד"ר גל,
    חייב לפרגן על התשומת לב שאתה מקדיש לכל פונה ומשתדל להיות ענייני בכל נושא שמעלים.
    הגם שחשדת אותי כמי שמחפש "קונספירציה" , אז לא, אני לא בא משם. עם זאת אני סבור שמה שמעורר סימני שאלה צריך לבדוק ולשאול, ואני שמח שיש את מי לשאול ושעונה בגובה העיניים.
    ברשותך, אשמח אם תענה, אני רוצה לשאול 2 שאלות יסודיות בעניין :
    א. מדוע לא שמים דגש על האופציה העיקרית שיכולה לתרום הכי הרבה לבריאות האוכלוסייה, והיא דירבון, הרבה יותר מסיבי ממה שעשה משרד הבריאות עד עתה, וברמת הסברה לפחות כמו שעשו בשנת הקורונה, להנחלת יסודות פשוטים של ניהול אורח חיים בריא בסיסי, של הימנעות עקבית מתזונה מתועשת מזיקה, של פעילות גופנית עקבית מינימלית ומותאמת, ושל הגברת כלים לפעולה מתוך אופטימיות חיוך ושמחה שמחזקים לא מעט את הבריאות, אורח חיים שבודאי מגדיל לאין ערוך את החוסן הבריאותי מול מחלות שונות...קראתי שהתפרסם השנה מחקר די גדול במגזין British journal of sports medicine שהראה שחולים עם קוביד 19 שלא היו פעילים פיזית באופן עקבי היו בסיכון גבוה פי שניים להתאשפז מאשר אלו שצברו מינימום של 150 דקות של פעילות גופנית שבועית, משהו כמו 20 דקות ביום...ומכאן לשאלה - האם אין לדעתך בכל הסיפור דאגת יתר מתוצאות התפשטות הווירוס ובעקבות כך דאגת יתר לשיווק חיסונים של חברות מסחריות, ביחס לחוסר העיסוק המשווע בדירבון הכרחי לקיום אורח חיים בריא כנ"ל שהיה מועיל בוודאי, כפי שמאות מחקרים הוכיחו, למניעתם או הקטנתם של הרבה מאד מחלות וגורמי סיכון לבריאותנו, וגם לקוביד 19...ומכאן לשאלה השניה, שנשאלת באמת מתוך תום לב אמתי:
    ב. השבוע קראתי את הפרסום כלהלן : "חברת התרופות "פייזר" חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם מכון ויצמן למדע , כתבות ‹ www.rehovot.muni.il
    1 ביוני 2016 · מכון ויצמן למדע וזרוע היישומים שלו, חברת "ידע", חתמו על הסכם שיתוף פעולה בלעדי, לחמש שנים, עם חברת התרופות "פייזר". במסגרת השותפות יוקם מכון לאומי ..."
    האם אין הרבה יותר מטעם לפגם בכך שאתם נתמכים או שותפים לגוף המסחרי שמשווק את החיסונים? העובדה הזו לא אמורה להקשות על האובייקטיביות בשפיטת כל הנושא?

  • גל חיימוביץ

    אענה בקצרה

    1. אורח חיים בריא לא מונעה הדבקה בנגיף או מחלה. מה שאורח חיים בריא עוזר בו הוא הקטנת הסיכון למחלה קשה, בשל מחלות כגון השמנת יתר, סוכרת, מחלות לב ויתר לחץ דם וכדומה. לכן גם אין פה הפתעה שאנשים שהיו פעילים יותר ספורטיבית התאשפזו פחות - כי מצבם הבריאותי יותר טוב. משרד הבריאות וקופות החולים מקדמים כמובן אורח חיים בריא - צמצום צריכת סוכר מלח ושומן טרנס (המדבקות האדומות), עידוד להפסקת עישון, עידוד לספורט וכדומה. אבל זה בלי קשר לקורונה, כמובן, וגם לא ממש יעזור בזמן מגפה שכן שיפור המצב הבריאותי לוקח זמן רב. כמו כן, מעבר לאורח חיים בריא יכול אולי לשפר חלק מהמקרים אבל לא להחזיר את המצב לאחרו כמו להפוך זקנים לצעירים, לרפא סוכרת או מחלות גנטיות.
    2. אז איפה הכסף שמגיע לי מפייזר? וברצינות - מכוני מחקר ואוניברסיטאות חותמות על הסכמים עם שלל גורמים מסחריים כדי להביא את המחקר האקדמי לתעשייה. אין בזה שום דבר יוצא דופן וזה אחד ממקורות ההכנסה של כל מכון מחקר ואוניברסיטה. באופן כללי, האובייקטיביות המדעית לא מושפעת מהסכם כזה או אחר, גם לא משותפות למחקר או אפילו חברים. לשם הדוגמה, רק לפני חודש נתתי ביקורת שלילית על מחקר של מי שהיה שותף שלי למחקר אחר - כי זה פשוט היה מחקר לא טוב - והמאמר שלו נדחה. המטרה שלנו היא קידום הידע והמדע. מה עוד, שמדע רע, בעיות במחקר, זיופים וכדומה - *תמיד* מתגלים בשלב כזה או אחר. כך עובד המדע.

  • גל חיימוביץ

    עוד דוגמה נחמדה שנתקלתי בה היום

    אחד החוקרים שכתבו מחקר על תופעות הלוואי לחיסון של אסטרה-זנקה "שכח" לציין שהוא קיבל תשלומים מהמתחרות (פייזר) בשנים קודמות. הוא עדכן זאת לאחר שפורסם כתבה בעיתון בנורווגיה. זה לא אומר שהמחקר רע או שגוי - אבל זה לא אתי שלא לציין זאת. הדברים האלה נוטים להתגלות.
    http://alturl.com/32bjt

  • גל חיימוביץ

    וחשוב לציין

    שהיו גם אנשים בריאים, שחיו לפי אורח חיים בריא, שחלו קשה ומתו מהנגיף. העובדה שיש מחלות שמעלות את הסיכון למחלה לא אומרת שאין סיכון עבור מי שלא חולה במחלות הללו, כפי שגיל מבוגר מעלה את הסיכון, אבל עדיין יש סיכון גם בגיל צעיר וילדים לחלות קשה ואף למות.

  • מיכאל

    אתה מכיר מחקרים שבדקו בדיוק את זה?

    מחקרים שבהם קבוצת הביקורת ההשוואתית - תהיה קבוצה מספיק גדולה של אנשים שמנהלים בעקביות אורח חיים בריא - לעומת אחרים? לפי מה שקראתי ישנם מחקרים רבים מאוד שמראים יחס ישיר ומאוד משמעותי במניעת מחלות רבות ומגוונות אצל אלו שמנהלים אורח חיים בריא בעקביות...וכמובן שלא לעולם חוסן ותמיד יתכנו מקרים חריגים. בקשר לקורונה - השאלה המתבקשת היא האם מי שמנהל אורח חיים בריא, ומרגיש שנים ארוכות טוב הרבה יותר מבעבר כשלא שמר על אורח חיים בריא, והגיע באופן טבעי למשקל מאוזן ובריא ולהתחזקות כללית בגופו, ומרגיש ויודע בעצמו שכל חורף הוא עובר הרבה יותר בבריאות, דהיינו - ממצב של שפעת קשה בכל חורף לאפס שפעות במשך שנים,,,וללא חיסונים נגד שפעת! למה שירצה להכניס לגופו חומרים כאשר יש סיכוי סביר ביותר שגם נדבק בוירוס של הקורונה ועבר הכל בלי סימטופים מיוחדים - גם כי הוא באמת בריא?! מניין לקבוע בוודאות מדעית אמתית שבחשבון סיכוי /סיכון הוא צריך את זה בכלל?

  • גל חיימוביץ

    בכל מקרה, הסיכון מהנגיף והמחלה

    הוא תמיד גדול יותר מהסיכון מהחיסון ולכן תמיד עדיף להתחסן. נוסף על כך, גם אם אדם נדבק ולא חולה, הוא עדיין יכול להדביק אחרים שנמצאים בסיכון - הורים, חברים לעבודה, נוסעים באוטובוס - אתה לא יודע מי בסביבתך נמצא בסיכון. למצפון נקי - שלא הרגת מישהו - עדיף להתחסן.

  • מיכאל

    קצת מביך

    שאתה חותם ככה "חופשי" על אי הסיכון המוחלט של החיסון בכל טווחי הזמן כשהכול עוד יחסית בחיתולים...אלא אם כן אתה "נוטה להאמין" שלאור ההתחלה אז אפשר לסמוך על בטיחות החיסון גם בטווח הבינוני והארוך, ואתה סומך על זה מראש, גם לאחר ש"נתמכר" לשימוש חצי שנתי של קבלת החיסונים לאורך שנים...
    אז אם זה עניין של "אמונה", אז עם אמונה אפשר להגיע לעוד מקומות.
    שנית, לא הבנתי את הטענה המוסרית שלך בעניין המצפון הנקי, לפיה ה"לא מחוסן" הבריא הינו פוטנציאל להדביק אחרים, הרי לכאורה כפי הידוע גם מי שקיבל את החיסון ממשיך להידבק ולהדביק...הרי הסבירו בפרוש שזה רק מגדיל את העמידות נגד המחלה לכשתדבק בנגיף...אבל כפי הידוע בינתיים גם אם תתחסן 20 פעם תמשיך להדביק אחרים...לפיכך הטענה המוסרית שלך לא מובנת כלל ועיקר. גם יש כאן הרבה יותר מטעם לפגם, בלנסות להטיל על קבוצת אנשים שהם סכנה כביכול לחבריהם, כאשר באמת עדיין לא מוכח כלל ועיקר שהם הם שמסכנים את חבריהם המחוסנים...אם הם מחוסנים נגד הווירוס, אז למה שימצאו בכלל בסיכון מאותו וירוס שהם מחוסנים נגדו...עם כל הכבוד, משהו כאן לא מסתדר בכל הטענה הזו.

  • גל חיימוביץ

    לא אמונה - הערכת סיכון מבוססת על מידע אמין

    ועל הידע הביולוגי שלי על RNA.
    מחקרים היום מראים שחיסוני ה-RNA יעילים לא רק במניעת מחלה אלא גם במניעת הדבקה ביעילות גבוהה מאוד של 91%: https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.03.16.21253686v1

  • גל חיימוביץ

    שכחתי שיש גם את המחקר של כללית שמראה כ-90% מניעת הדבקה

    https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2101765

  • שי

    תודה על הכתבה!

    ואני גם מעריך את הדיון האמיתי בתגובות - בהרבה מקומות אחרים נמנעים מלהתייחס באופן ענייני לביקורות.
    ובקשר לביקורות, יש לי כמה: 1. לגבי המחקר של כללית:
    1א: "...לכל אחד מחברי קבוצת המחוסנים יש מקביל בקבוצה האחרת בעל נתונים דמוגרפיים דומים... השוואה כזו מנטרלת הרבה פרמטרים שעלולים להפריע לחישובי יעילות החיסון"
    יש נתון מטריד מאוד במחקר שמראה שההתאמה הזו לא נעשתה כראוי - מספר החולים המאובחנים מבין המחוסנים ביום הראשון למעקב הוא פחות מחצי ממספר החולים המאובחנים בקבוצת הלא מחוסנים (!) - 172 לעומת 359 (לפי טבלה S7 באפנדיקס). המשמעות של זה היא שהקבוצות לא דומות באופן קיצוני (אלא אם מניחים שהחיסון כבר מאוד יעיל החל מהיום הראשון, אך הנחה זו לא מסתדרת עם המספרים בימים הבאים בהם יש עליה משמעותית בתחלואה בקבוצת המחוסנים). כל עוד אין הסבר מניח את הדעת איך מצב זה יתכן, קשה לסמוך על איזושהי מסקנה מניסוי זה.
    1ב: 2. "נכון למועד כתיבת שורות אלה, ניתנו כ-181 מיליון מנות חיסון ברחבי העולם (כמחציתן חיסוני mRNA), ולא דווח על מקרי תמותה או על תגובות חריגות לחיסונים" איזה מחקר בדיוק בדק את זה? ברור שבקרב מאות מליוני המחוסנים היו מקרים של תופעות רפואיות קשות (קשורות או לא קשורות לחיסון), כולל מוות, והשאלה החשובה היא האם יש שוני באספקט זה בין מחוסנים ללא מחוסנים. האם אתה מכיר מחקר שהשווה בין קבוצת המחוסנים לקבוצת הלא מחוסנים והראה שאכן אין גידול בתופעות לוואי חמורות? ואם לא קיים מחקר כזה, איך אפשר לטעון שהחיסון בטוח? במחקר של כללית הייתה הזדמנות מצוינת לבצע מעקב והשוואת תופעות הלוואי בין מחוסנים ללא מחוסנים - התיקים הרפואיים של כל המשתתפים היו נגישים לחוקרים. מדובר בקבוצה של למעלה ממיליון אנשים שחלקה הגדול בגילאים מבוגרים (הניסוי נערך בדצמבר - ינואר, רוב המחוסנים בתקופה ההיא היו מבוגרים) - בוודאות היו בקבוצה זו ובתקופה הזו לא מעט מקרים של אשפוזים ומקרי מוות. משום מה לא נעשה במחקר ניסיון לבצע השוואה בין שכיחות הבעיות שאינן קשורות לקורונה בין שתי הקבוצות (אולי זה קשור לכך שהמחקר מומן ע"י פייזר ואולי לא). המחקר היחידי שאני הצלחתי למצוא שניתן להסיק ממנו משהו לגבי בטיחות החיסון הוא הפרסום של התוצאות הראשוניות ממחקר הפאזה השלישית של פייזר. במחקר זה, בקבוצת המשתתפים שהם הגדירו כקבוצה לניתוח הבטיחות (כ-37000 משתתפים, חציים מחוסנים, אשר היה מעקב של לפחות 8 שבועות לאחר הזריקה השנייה על לפחות מחצית מהם), נצפו יותר תופעות לוואי בכל הרמות - רגילות, חמורות (severe adverse events), ורציניות (serious adverse events) בקבוצת החיסון לעומת קבוצת הביקורת (טבלאות 6-8 במסמכים שפייזר הגישה ל-FDA). מה שמוגדר כ"תופעות לוואי רציניות" בפרוטוקול הניסוי שקול בחומרתו למקרים הקשים של קורונה. בטבלה 6 מוצהר שהיו 81 תופעות כאלו בתקופה של עד חודש לאחר המנה השניה בקבוצת הפלצבו, בעוד שהיו 103 תופעות כאלו בקבוצת החיסון - זה נתון די מובהק מבחינה סטטיסטית המראה שבסבירות גבוהה החיסון אכן מגדיל את הסיכוי לתופעות לוואי קשות. ולעומת זאת בקבוצת החיסון היו פחות 8 מקרים קשים של קורונה בכל התקופה הנמדדת (1 מול 9 בקרב הלא מחוסנים), משמע בסה"כ נצפה יותר נזק מאשר תועלת בקבוצת החיסון (אני מתעלם מתופעות לוואי "רגילות" ו-"חמורות", שם הנתונים בכלל מובהקים מאוד לרעת החיסון). אז שוב - על איזה מחקרים מתבססת הטענה שהחיסון יותר מועיל מאשר מזיק? 3. "ועדת המעקב לחיסוני הקורונה בישראל פרסמה מצגת המסכמת את כלל תופעות הלוואי שדווחו לאחר החיסון, נכון ל-31 בינואר... בקרב אוכלוסיית המחוסנים נצפו אותן תופעות לוואי שנצפו במחקר של פייזר ובהתפלגות דומה" אם נצפתה התפלגות דומה של תופעות לוואי כמו זו בניסוי של פייזר, אז כמו שהראתי למעלה, המצב ממש רע!
    אגב, לא יודע אם אתה מודע לזה, אך בכלל לא הייתה אפשרות אמיתית לאנשים לדווח על תופעות לוואי מהחיסון. מי שחוסן לא קיבל (ועד היום לא מקבל למיטב ידיעתי) הסבר מה לעשות אם הוא חווה תופעת לוואי, באיזה אתר לדווח, למי להתקשר, וכו'. בטופס המקוון של משרד הבריאות לדיווח על תופעות לוואי בכלל לא ניתן היה להזין פרטים אישיים, טלפון, או אימייל, וגם לא לפרט מה בדיוק קרה. זה אומנם תוקן בשלב כלשהו, אך לא לפני ה-17 בינואר (לא יודע בדיוק מתי - אני בדקתי רק באמצע מרץ וראיתי שזה תוקן, אך ראיתי את הגרסה הקודמת בהיסטוריה של האתר). אז מה שלא פורסם במצגת שאתה מתייחס אליה כנראה רחוק מאוד מלייצג את המצב האמתי. קל לעצום עיניים ולהגיד "לא ידוע לנו שיש בעיות". ובכל מקרה גם אם האתר היה מושלם, ידוע שמערכות איסוף נתונים פסיביות (כאלה שמתבססות על יוזמת הנפגעים לדווח) מייצגות רק חלק קטן מהמקרים האמתיים, אשר רובם לא מדווח. וכאמור בסעיף הקודם, עד היום לא פורסם אף מחקר אקטיבי על אספקט הבטיחות של החיסון מנתוני האמת. 4. "אף שהחיסונים לקורונה של חברות פייזר ומודרנה הם חיסוני ה-mRNA הראשונים שאושרו לשימוש, הטכנולוגיה קיימת כבר יותר משני עשורים, וחיסוני mRNA לנגיפים שונים או לסרטן נמצאים בשלבים שונים של מחקר קליני כבר למעלה מעשור. הנתונים מנבדקים אלה, יחד עם עשרות אלפי הנבדקים בניסויים של פייזר ומודרנה, שמקצתם קיבלו את החיסון לקורונה כבר בחודש אפריל 2020, מראים כי לא צפויות תופעות לוואי ארוכות טווח." לא חושב ש"הנתונים מראים כי לא צפויות תופעות לוואי ארוכות טווח". הניסויים שאתה מזכיר, רובם ככולם ניסויי פאזה ראשונה ושנייה על מעט מאוד אנשים, רובם לא הסתיימו או שלא פורסמו להם תוצאות. מאלו שכן פורסמו ממש לא ניתן להסיק כי הטכנולוגיה בטוחה לשימוש. הניסוי הכי גדול בטיפול mRNA שאני הצלחתי למצוא הוא אכן ניסוי פאזה שלישית בתרופה אונקולוגית, אך עדיין על מעט מאוד אנשים - כ-150. ומעל 130 מתוכם נפטרו בתקופת המעקב (3 או 5 שנים, לא זוכר כרגע). שורה תחתונה: יש חשש כבד מאוד שהחיסונים הללו מזיקים יותר מאשר הם מועילים. החשש הזה מתגבר לאור העובדה שנראה שהממסד מתחמק מלבצע את הניסויים הדרושים כדי לענות על השאלה הזו ולמדוד באופן מדויק את היקף תופעות הלוואי בקרב המחוסנים. גם אני לא אוהב קונספירציות, אבל אני לא יכול לראות איך ממסד שבאמת פועל לטובת האזרחים ולא מונע משיקולים זרים לא מבצע אף בדיקה אמיתית כדי להוכיח שהחיסון בטוח, ומפעיל לחץ כבד על כל האזרחים (כולל נשים בהריון ובקרוב ילדים) להתחסן לפני שנושא זה נבדק לעומק. עד כמה שאני בדקתי, אין בסיס מדעי אמיתי לטענה שהחיסונים בטוחים.

  • גל חיימוביץ

    שלום שי

    1א. העניין מוסבר במחקר. אנשים שמגיעים להתחסן הם אנשים שחשים בטוב ולא ילכו להיבדק ללא סיבה טובה. לכן ביום החיסון צפויה ירידה באבחונים חיוביים לקורונה בקרב המחוסנים.
    1ב. כל רשויות הבריאות במדינות המחסנות עוקבות אחר כל תופעת לוואי. ידוע שיש תת-דיווח לגבי תופעות לוואי קלות. תופעות לוואי קשות ומקרים קשים אחרים - שמגיעים לרופא, לאשפוז או למוות נחקרים ונבדקים - כאמור על ידי רשויות הבריאות. לדוגמה, ה-FDA עצר לפני כמה ימים את השימוש בחיסון של J&J בגלל תופעת לוואי מאוד נדירה (1 למיליון) של קרישי דם במוח, זאת עד שהנושא ייחקר לעומק. ההשוואות של תופעות הלוואי הן לשכיחות הידועה של אותן תופעות באוכלוסיה הכללית (שוב לדוגמה, הופעת קרישי דם במוח לאחר החיסון היתה גדולה מהשכיחות הידועה ולכן זה הדליק נורות אדומות). אין שום צל של ספק שהחיסונים עוצרים את המגפה, מונעים הידבקות, מחלה קשה ותמותה. זאת לעומת תופעות הלוואי הקלות אצל הרוב המוחלט של המחוסנים - ואצל חיסוני ה-RNA לא נצפו בכלל תופעות לוואי מסכנות חיים למעט תגובה אלרגית חריפה בשכיחות נמוכה של 1 לכמה מאות אלפים או פחות.
    כיום, אין כלל חשש שהחיסונים מזיקים - כבר מאות מיליונים חוסנו ועברו כבר מספר חודשים מאז החלו חיסוני האוכלוסיה ושנה מאז החלו הניסויים בחיסוני ה-RNA. אף חיסון עד היום לא הראה תופעות לוואי חמורות יותר מחודשיים לאחר החיסון וכל מה שהועלה (ADE, אוטואימוני ועוד) נשלל על ידי מומחים בכל העולם עוד טרם החל מבצע החיסונים. "הממסד" - מי זה הממסד? מדובר על בערך 200 ממשלות שונות, על מאות גופים רגולטוריים ואלפי גופים אקדמיים שמבצעים את המחקרים על החיסונים. אפילו בתוך אירופה ה"מאוחדת" אין הסכמות בסיסיות על חלוקת החיסונים, אז יש איזו קונפירציה חובקת עולם של "הממסד" מאחורי הקלעים לגרום נזק למיליארדי אנשים? שמע, זה הזוי.

  • שי

    תודה על התגובה המהירה!

    תודה על התגובה המהירה! 1. ההסבר לשוני בין הקבוצות הוא בגדר פרשנות - לא ניתן להסיק אותו מהנתונים, ואפשר גם לחשוב על פרשנויות אחרות שיובילו למצב זה. אבל גם אם זאת הסיבה האמתית, עדין היא מוכיחה שיש הבדל בין הקבוצות (מה שקרוי selection bias). אם בקרב המתחסנים יש בעיקר אנשים שמרגישים טוב ביום החיסון (וכנראה גם כמה ימים לפני), ובקבוצת הביקורת יש גם אנשים שמרגישים טוב וגם כאלה שלא, אזי יש סיכוי שמראש יש הטיה במידה לא ידועה באספקטים בריאותיים שונים לטובת קבוצת החיסון.
     
    2 (או 1ב., מתנצל על העריכה הלקויה (: ). אני לא חושב שענית על השאלה שלי. שאלתי האם אתה מכיר מחקר המשווה בין שכיחות תופעות הלוואי בין מחוסנים ולא מחוסנים. מהתגובה שלך, אני מבין שהתשובה היא "לא". זה שרשויות הבריאות עוקבות אחרי תופעות הלוואי עדין לא אומר כלום - הן עוקבות, ו...? מלבד הודעות חלקיות לתקשורת, איפה מפורסמים הנתונים המלאים, עם פירוט לגבי שכיחויות המקרים אצל מחוסנים ולא מחוסנים (ורצוי גם פרוט לגבי קבוצות דמוגרפיות וגיל שונות)? כיצד הן עוקבות? מערכות דיווח פאסיביות? רופאים שעל דעת עצמם מחלטים האם המקרה קשור או לא קשור לחיסון ובוחרים האם לדווח עליו או לא? איפה מפורסם מחקר כלשהו (שעבר peer review) שמנתח את הנתונים ממעקב כזה, ושאפשר ממנו לראות את המספרים המדויקים והמסקנות הסטטיסטיות, ולוודא (ולא רק להאמין) שאכן אין גידול בתופעות לוואי קשות בקרב המתחסנים? התבססות על דיווח פסיבי זאת לא שיטת מחקר שיכולה לשלול או להצביע על קשר סיבתי בין החיסונים לתופעות לוואי. היא מתאימה אולי לזיהוי ראשוני של בעיות פוטנציאליות, אך מעבר לזה יש צורך במחקר אמין יותר. השיטה העקרית לבדיקת קשר סיבתי היא RCT, והמקום היחידי שבו שיטה זו יושמה עבור חיסוני הקורונה הוא במחקרים הקליניים. כפי שהראתי בתגובה הקודמת, ולא סתרת אותי, המחקר הקליני של פייזר רק מראה שהחיסון מזיק יותר מאשר הוא מועיל. השיטה הבאה בתור היא מחקרי עוקבה פרוספקטיביים על אוכלוסיות גדולות ולאורך זמן, אך אף מחקר כזה לא נעשה כיום למיטב ידיעתי (או אולי נעשה אבל לא פורסם), שלא לדבר על מחקרי פאזה רביעית שלא נעשים. אם המספרים המפורסמים על תופעות הלוואי הם בסדר גודל של "אחד למיליון" כפי שאתה טוען, אז ברור שלא מדובר בסך כל המקרים אלא רק במקרים שאיזשהו גורם החליט שהם תוצאה מהחיסון. מספר מקרי השבץ, התקפי הלב, אשפוזים, שיתוקים, מקרי מוות, וכו' באוכלוסיה הכללית גדול בהרבה מאחד למיליון, אז ברור שהוא גם גדול מיחס זה בקבוצת המחוסנים. והשוואה לשכיחות הרקע באוכלוסיה הכללית גם היא לא נחשבת דרך מהימנה לבדיקת סיבתיות (אם זה היה נכון, לא היה צורך ב-RCT בשביל להוכיח יעילות ובטיחות טיפולים והיה מספיק לבדוק רק את השפעת הטיפול על קבוצת נסיינים ללא קבוצת ביקורת). החשיבות במקרה הנוכחי למסקנות אמינות ומדויקות היא גדולה בהרבה מאשר במקרים של טיפולים אחרים - מדובר בטיפול שמיועד לככל אוכלוסית העולם, כולל ילדים. לכן גם ראוי שיבדק באופן מלא עם מחקרים המשתמשים בשיטות המחקר המתאימות לבדיקת סיבתיות לפני שהוא ניתן למילארדי אנשים, אתה לא חושב? מה לגבי 3 (העובדה שלא ניתן לסמוך על המצגת מינואר כי לא הייתה אז אפשרות אמיתית לדווח על תופעות לוואי) ו-4 ( בניגוד לטענות בתקשורת, לא באמת קימיים מחקרים המוכיחים באיזושהי מידה סבירה של מובהקות כי טיפולי mRNA בטוחים)? 5. "אף חיסון עד היום לא הראה תופעות לוואי חמורות יותר מחודשיים לאחר החיסון". ראיתי טענות דומות בהרבה מקומות. חיפשתי ללא הצלחה מחקרים מהם הן נובעות. אתה מכיר מחקר ספציפי שיכול לגבות את הטענה הזו? 6. "הממסד" - מסכים. בוא נשים את תאוריות הקונספירציה בצד ונתרכז במדע.

  • גל חיימוביץ

    אשיב בקצרה על חלק מהדברים

    1א. יש כל מיני אספקטים שנלקחים בחשבון ומצויין בכותרת הטבלה שהנתונים המספריים הם רק חלק מחישוב היעילות של החיסון. בכל מקרה, הירידה בתחלואה ובתמותה בארץ, באנגליה ובמקומות אחרים שמחסנים % ניכר מהאוכלוסיה היא עדות מאוד חזקה ליעילות החיסונים. למעשה, אין כיום לאף גוף רפואי ספק שהחיסונים יעילים, ושחיסוני ה-RNA יעילים בצורה מעבר לכל הציפיות (לעומת חיסוני האדנו או החיסון המומת של הסינים). 2. בוודאי - ניסויי שלב 1-2-3 משווים את תופעות הלוואי בין מחוסנים לפלסיבו לאורך זמן. בחיסוני הקורונה מדובר על מחקרים גדולים מאוד לעומת מה שמקובל בדרך כלל וכולם מראים יעילות של החיסונים, בוודאי שלא נזק - אין לי מושג מאיפה הבאת את זה. בנוסף, כאמור, ישנו מעקב אחר דיווח של המתחסנים עצמם (בארה"ב ולדעתי גם באירופה יש טופס דיווח מסודר) כמו גם של רופאים ובתי חולים. כן - נסמכים על שיקול הדעת של הרופאים. בשביל זה הם למדו רפואה ולא מכונאות רכב או גינון. הכל מושווה לאוכלוסייה הכללית. כך נעשה לגבי כל חיסון וכל תרופה. משרדי הבריאות ורשויות כמו ה-FDA, CDC (ובארץ לדעתי גם קופות החולים) וכדומה עוקבים אחרי כל הדיווחים. זה לא מחקר קליני ולכן אין פה דיווח כמו במחקרים קליניים. זה בדיוק הפאזה הרביעית - לא מחקר אלא מעקב של הרשויות אחר דיווחים. 3. כאמור, אכן מודעים לעניין תת הדיווח. בכל מקרה, בארץ, כמו בכל העולם, מסמכים על נתונים כלל עולמיים מרשויות שונות ובייחוד ארה"ב ואירופה ולא רק על דיווחים בארץ. 4. אין שום עדות לתופעות לוואי חמורות, אפילו נדירות מאוד, של חיסוני ה-RNA ואנחנו כבר 4 חודשים לתוך מבצע החיסונים ושנה מתחילת הניסויים הקליניים לחיסוני הקורונה וכמה שנים טובות מאז החלו בכלל ניסויים קליניים בחיסונים מסוג זה. אין גם עדות לכך בניסויים בחיות מעבדה. אם היה ספק לגבי הבטיחות, היו עוצרים את החיסון - כפי שעשו עם א"ז וJ&J, עם פיתוח החיסון האוסטרלי שהופסק בגלל בעיה אחרת (לא בטיחותית) ועוד. זו לא טענה" בתקשורת" אלא תוצאה של עבודה של - כאמור - רשויות הבריאות בכל העולם. 5. אחפש.

  • שי

    1. עם כל הבעיות במחקר, אני

    1. עם כל הבעיות במחקר, אני מוכן לקבל את הטענה שהחיסון יעיל. אפשר אולי להתווכח עד כמה, אבל זה פחות חשוב (אני חושב שיש ניפוח של תוצאות המחקרי היעילות מהסיבות שציינתי ועוד הרבה אחרות). אבל עיקר הביקורת שלי היא על הקביעה, שלדעתי היא לא מבוססת מדעית, כי החיסון יותר מועיל מאשר מזיק. כשמדברים על ירידה בתחלואה ובתמותה, מדברים על ירידה בתחלואה ותמותה מקורונה בלבד ולא מגורמים אחרים, שיכולים לעלות במקביל במידה והחיסון גורם להם. אני יכול לחשוב על עוד סוגי טיפול מאוד "יעילים" שיבטיחו שהתחלואה מקורונה תרד ל-0, למשל טיפול אשר הורג במקום את כל אלו שמקבלים אותו (מובטח שאף אחד מהמטופלים לא יחלה בקורונה לאחר הטיפול). זאת אמנם דוגמה קיצונית, אבל היא ממחישה את הצורך בהשוואת נתוני היעילות מול נתוני הבטיחות של הטיפול בשביל להחליט האם הוא כדאי. המטרה בטיפול היא לא להחליף גורם מוות ותחלואה אחד בגורמים אחרים, אלא לשפר את מצב הבריאות הכללי באוכלוסיה. ואת זה אף אחד מהניסויים הקיימים, כולל זה של פייזר וזה של כללית, לא מראה.
    .
    2. "בוודאי שלא נזק - אין לי מושג מאיפה הבאת את זה" - הבאתי את זה מהנתונים שפייזר הגישו ל-FDA. הנחתי כי אנשים שכותבים לקהל הרחב על המחקר הקיים בחיסונים יכירו את הפרטים הבסיסיים. אבל אם עוד לא יצא לך, ניתן לקרוא את הנתונים כאן:
    https://www.fda.gov/media/144246/download
    הנתונים הספציפיים שהתייחסתי אליהם מופיעים בטבלה 6, עמ' 43.
    .
    "ישנו מעקב אחר דיווח של המתחסנים עצמם" - זה מה שכתוב באתר של VAERS, המערכת שאחראית על איסוף הנתונים הללו בארה"ב, על כך שנתונים כאלו מייצגים רק חלק קטן מסך כל המקרים: https://vaers.hhs.gov/data/dataguide.html Underreporting is one of the main limitations of passive surveillance systems, including VAERS. The term, underreporting refers to the fact that VAERS receives reports for only a small fraction of actual adverse events.
    .
    "כן - נסמכים על שיקול הדעת של הרופאים" - יש כאן הגיון מעגלי. כל עוד הנושא לא נחקר ועדין לא ידוע מהן תופעות הלוואי מהחיסון, איך בדיוק רופאים אמורים לדעת אם תופעת לוואי מסוימת קשורה או לא קשורה לחיסון? זה מאוד נח להתחיל בהנחה "החיסון לא גורם לשום בעיה", וכך כל מחוסן שמופיעה אצלו תופעת לוואי מגיע לרופא שלו והרופא אומר "זה לא קשור לחיסון", וכולם מרוצים (חוץ מהמטופל). הדרך היחידה לזהות או לשלול קשרים סיבתיים בין החיסונים לתופעות לוואי (מלבד המחקרים הקליניים) היא ע"י דיווח מלא על כל המקרים שהופיעו אצל מחוסנים, ללא החלטה של הרופאים אם הם קשורים או לא קשורים לחיסון, ורק לאחר שנאספים מספיק נתונים להשוות בינם לבין נתוני לא מחוסנים ולחפש הבדלים.
    .
    "הכל מושווה לאוכלוסייה הכללית. כך נעשה לגבי כל חיסון וכל תרופה. " - ממש לא! אישור תרופות וחיסונים מצריך pahse III RCT, והקריטריונים להוכחת היעילות והבטיחות מוגדרים ע"י ההבדלים בין קבוצת הטיפול וקבוצת הביקורת בניסוי, ולעולם לא ע"י השוואה לשכיחות התופעות באוכלוסיה הכללית!
    .
    "משרדי הבריאות ורשויות ... עוקבים אחרי כל הדיווחים... זה בדיוק הפאזה הרביעית - לא מחקר אלא מעקב של הרשויות אחר דיווחים." ממש לא! מחקרי פאזה רביעית הם מחקרים קליניים לכל דבר, אשר פשוט מתבצעים לאחר שיווק המוצר. הפרוטוקול שלהם מוגדר מראש וכולל יעדים, מטריקות לבחינת היעדים, קריטריונים להצלחה וכישלון, הגדרה מראש של אוכלוסיית המשתתפים, וכו'. זה שרשות מסוימת אוספת נתונים מסוימים (ולאו דווקא כאלו שניתן לענות מהם על השאלה האם החיסון מועיל יותר מאשר מזיק) זה לא מחקר פאזה רביעית. דוגמאות למחקרי פאזה רביעית ניתן למצוא באתר
    https://clinicaltrials.gov/ct2/home
    (צריך לבחור ב-advanced seach, לגלול למטה ולסמן את phase 4).
    .
    3. "כאמור, אכן מודעים לעניין תת הדיווח. בכל מקרה, בארץ, כמו בכל העולם, מסמכים על נתונים כלל עולמיים מרשויות שונות ובייחוד ארה"ב ואירופה ולא רק על דיווחים בארץ." איך זה משנה משהו? בכל המערכות האלו יש תת דיווח, ללא קשר למדינה. הניסיון להציג נתונים כאלו כאילו הם מייצגים באופן מדויק, או אפילו מקורב, את שכיחות תופעות הלוואי הוא לא פחות מהטעיה.
    .
    4. "אין שום עדות לתופעות לוואי חמורות, אפילו נדירות מאוד, של חיסוני ה-RNA" - בוודאי שיש:
    https://bit.ly/3sABmHn
    המסמך כולו חשוב, אך ההתייחסות הספציפית לתופעות הלוואי שנצפות לאחר החיסון מופיעה בסעיף ו', עמודים 11-14. "ואנחנו כבר 4 חודשים לתוך מבצע החיסונים" - ושוב, היכן ניתן לקבל את הסטטיסטיקות המלאות של תופעות הלוואי בקרב המחוסנים והלא מחוסנים מחודשים אלו? העובדה שיש מעקב לא מוכיחה כלום, צריך שיהיה גם דיווח מלא על מה התוצאות מהמעקב הזה. "ושנה מתחילת הניסויים הקליניים לחיסוני הקורונה" - לא שנה אלא פחות מ-8 חודשים (אין מה להתייחס לפאזה ראשונה ושניה שכללו מעט מאוד אנשים), והנתונים היחידים שפורסמו היו כאלו שנאספו בשלושה וחצי החודשים הראשונים לניסוי. "וכמה שנים טובות מאז החלו בכלל ניסויים קליניים בחיסונים מסוג זה." - ומה המסקנות מהניסויים הללו? שוב, זה לא מספיק רק לאסוף נתונים, צריך גם לסכם ולנתח אותם. חיפשתי מחקר שמנתח את הנתונים מהמחקרים הקודמים על טיפולי mRNA ומגיע למסקנה שהם בטוחים, לא מצאתי אחד כזה. "אין גם עדות לכך בניסויים בחיות מעבדה" נניח, לא בדקתי, אבל זה ממש לא מספיק בשביל לקבוע כי החיסונים בטוחים לבני אדם. "אם היה ספק לגבי הבטיחות, היו עוצרים את החיסון - כפי שעשו עם א"ז וJ&J" - לא טיעון לגופו של עניין. הבאתי הרבה ראיות לכך שלא נעשה מעקב בטיחות ראוי בחיסון של פייזר, ושהמעט שכן נעשה במסגרת הניסוי הקליני מעיד על כך שהחיסון לא בטוח. איך מקרים אחרים סותרים משהו בטיעונים שהעלתי? "זו לא טענה" בתקשורת" אלא תוצאה של עבודה של - כאמור - רשויות הבריאות בכל העולם" - אם זאת אכן תוצאה של עבודה כלשהי, היכן המחקרים והמאמרים שמסכמים אותה? בוא נניח לרגע את המצב ההפוך בו אני אטען כי המחקרים הקודמים ב-mRNA מוכחים כי הטכנולוגיה הזו גורמת לתופעות לוואי חמורות. ונניח גם שאני אימונולוג זוכה פרס נובל, וגם שיש אנשים אחרים שאומרים שאני טועה והמסקנה שלי לא נובעת מהנתונים. איך נחליט מי צודק? לפי התארים שמחזיקים האנשים בשני צדדי הדיון? או שאולי נבחר בגישה המדעית, הדורשת שמי שטוען טענה כזו צריך גם לגבות אותה בנתונים ספציפיים בלי קשר למעמד שלו?

  • גל חיימוביץ

    אענה בכל זאת לגבי כמה נקודות

    2. הטבלה שהפנת אליה מראה שתדירות תופעות הלוואי החמורות שנצפו היא מאוד נמוכה וברוב המקרים כמעט ולא היה הבדל מול קבוצת הפלסיבו. נזק לא נגרם כאן, בטח לא יותר נזק מהתועלת של החיסונים שהראו יעילות של 95% בניסוי, ואפילו גבוה מזה בעולם האמיתי.
    3. כאמור, עניין תת-הדיווח (כמעט רק לגבי תופעות לוואי קלות) הוא מוכר וידוע לכולם, ונלקח בחשבון בניתוח יעילות ובטיחות החיסונים. אחזור שוב - הרופאים למדו ועליהם סומכים לגבי דיווח (ואכן חלק ניכר מהדיווחים על תופעות לוואי חמורות אפשריות הגיעו מהרופאים המטפלים) - זו אחריותם של הרופאים. מי עוד אמור לדווח? האם השב"כ צריך לעקוב אחר המצב הרפואי של כל מחוסן? אולי פקידה תתקשר כל יום לשאול כל מחוסן איך הוא מרגיש? כן, אני מגחיך בכוונה.
    4. כאמור מהודעתי למטה, לא אתייחס לנתונים של חברי "הגיון בריא". מחקרים על יעילות החיסונים נמצאים בכתבה למעלה, ומאז פורסמו מחקרים נוספים. לגבי בטיחות - הנה לדוגמה מחקר שאסף נתונים מה-CDC: https://www.europeanreview.org/article/24877
    בישראל יש את אתר ועדת המעקב עם נתונים נכונים לתחילת מרץ שמראים, שוב, מעט מאוד דיווחים על מקרים קשים - ובהשוואה לתדירותם באוכלוסיה הכללית. http://alturl.com/rgnn5
    אלו הנתונים אליהם צריך להתייחס, ולא של גוף לא-רשמי אחר. רשויות הבריאות לא תמיד מפרסמות את המחקרים שלהן כמאמרים אקדמיים אלא כנתונים הנמצאים אצל הרשויות עצמן (אולי בארץ קשה להשיג אבל אני מניח שבארה"ב הנתונים של ה-FDA וה-CDC נגישים).
    חיוסני J&J וכו'- זה בדיוק העניין - אתה טוען שלרשויות הבריאות אין כלים למעקב או אכיפה או שהן חוטאות לתפקידן למרות שהחיסון - מסיבה עלומה כלשהי - מסוכן לטענתך - אז הנה דוגמאות כאלה בדיוק. פרס נובל הוא לא ערובה להיותך צודק כמובן (ולראיה - פרופ לויט שטועה שבוע אחרי שבוע בתחזיות שלו לגבי המגפה) - אבל יש משקל רב להיותך מומחה, יש משקל לגוף רגולטורי שזו המומחיות שלו (CDC, FDA ומקביליהם בעולם) וכמובן שיש משקל לכך שרופאים וחוקרים אקדמאים מכל העולם מסכימים על יעילות ובטיחות החיסונים.

  • גל חיימוביץ

    לגבי 5

    ממה שהצלחתי למצוא, הנתון הזה של חודשיים או 6 שבועות עולה מתוך ידע שנצבר לאורך עשרות שנים אצל ה-FDA, ה-CDC ורשויות דומות. אפשר לקרוא מאמר שלהם בNEJM מנובמבר:
    https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMp2031373 הם גם מפנים שם לטבלה (קובץ PDF) שמסכמת מה שידוע לגבי רוב החיסונים המאושרים: http://alturl.com/nhx7i באופן כללי, אולי הייתי צריך להיות מעט זהיר יותר בניסוח ולא לכתוב בצורה חד משמעית, אלא שמנסיון של עשרות שנים של רשויות הבריאות, רוב תופעות הלוואי המשמעותיות מופיעות בטווח זמן של כחודשיים ממתן החיסון.
    כמובן, זה לא משנה את העובדה שיש מעקב אחר דיווחים על מצבים בריאותיים שונים של כל מי שקיבל חיסון גם מעבר לחודשיים.
    ספציפית לגבי חיסוני ה-RNA - הם נחשבים ליותר בטיחותיים מכמה סיבות. קודם כל - כי תהליך הייצור שלהם הוא בעיקרו כימי ולא ביולוגי - כלומר לא מגדלים נגיפים בתרביות תאים אלא מייצרים את ה-RNA מחוץ לקונטקסט ביולוגי. לכן אין סכנת זיהומים ביולוגיים כלשהם (נגיד שאריות מתרבית התאים, נגיפים שלא טופלו כראוי וכדומה). סיבה נוספת היא שמולקולת ה-RNA מתפרקת בגוף בתוך שעות עד יום. הוכנסה מוטציה בחלבון הספייק שמיוצר ע"י ה-RNA ככה שהחלבון לא יגרום לנזק לקרומי התא - זאת בניגוד למשל לחיסון של א"ז או הישראלי.
    כפי שציינתי מספר פעמים, עד כה, הפרופיל הבטיחותי של חיסוני ה-RNA הוא מעבר למצופה.

  • שי

    טוב,

    טוב,
    נראה שהדיון הזה לא ממש מתקדם. אני מביא נתונים קונקרטיים מהניסוי של פייזר שמראים שהחיסון לא בטוח, ודיווחים ממערכת איסוף אזרחית שמראה כי משרד הבריאות לא אוסף את כל מקרי הפגיעות שנצפו לאחר החיסון (אגב יש פרטים נוספים כאן: https://bit.ly/3gsDnDc), ואתה חוזר על הטענה כי "הפרופיל הבטיחותי של חיסוני ה-RNA הוא מעבר למצופה" מבלי לספק הפניה למחקר אחד שהמסקנה הזו נובעת ממנו (גם הלינק האחרון שסיפקת רק חוזר על ההנחה שהחיסונים בטוחים, מבלי לספק לה הוכחות). אני מראה לך שגם באתר של VAERS כתוב בפרוש שלא ניתן להעריך מהנתונים שהם אוספים את היקף תופעות הלוואי האמיתי ושהם משקפים רק חלק קטן מהמקרים, ואתה משתמש בנתונים כאלו כאילו הם מוכיחים שאין גידול בתופעות הלוואי בקרב המתחסנים.
    .
    לגבי מיידע על תופעות לוואי מחיסונים אחרים - זה לא ממש רלוונטי. נניח שחברת תרופות מסוימת מפתחת תרופה חדשה למחלה חדשה ואומרת "אין צורך לבדוק לעומק את בטיחות התרופה, בגלל שבעבר פתחנו תרופות אחרות למחלות אחרות והן היו בטוחות" - זה היה משכנע אותך? ואגב, למרות שזה לא נושא הדיון, נראה כי גם הטענות הכלליות האלו לגבי בטיחות חיסונים אחרים הן לא באמת מבוססות מדעית. כשאתה אומר "מנסיון של עשרות שנים ... רוב תופעות הלוואי המשמעותיות מופיעות בטווח זמן של כחודשיים ממתן החיסון", משתמע כאילו במשך עשרות שנים נעשה מעקב אחרי מחוסנים ולא מחוסנים, ונעשו מחקרים שמשווים את היקף תופעות הלוואי בשתי הקבוצות, ומחקרים אלו הראו כי לאחר חודשיים אין בד"כ הבדל משמעותי בין הקבוצות. אני טוען שמעולם לא נעשו מחקרים כאלה (לא פרוספקטיביים ואפילו לא רטרוספקטיביים), וזאת לאחר שעברתי על הרבה מאוד ההפניות מעמודים של ה-CDC, מדעת, ואתרים דומים, למאמרים שכביכול מראים שחיסונים הם בטוחים. באמת - מציע לך לנסות לחפש בעצמך מחקר אחד כזה, אני חושב שזה חשוב להיות מודע לעובדה שהם לא קיימים במיוחד בגלל שאתה כותב כתבות על הנושא. ואין שום מניעה אתית או טכנית לעשות מחקרים כאלו, אבל משום מה הם לא נעשים. וגם אני לא מכיר שום מתודולוגיה מחקרית אחרת מלבד מחקרים כאלו שיכולה להעריך את אפקט החיסונים לטווח הארוך. גם המחקרים הקליניים שנעשו ברוב החיסונים לא נעשו מול פלצבו אמיתי, אלא כמעט תמיד מול חיסון אחר או מרכיבי החיסון ללא האנטיגן, ולכן הם מראש הם מתוכננים לטשטש את היקף תופעות הלוואי (כי גם בקבוצת החיסון וגם בקבוצת הביקורת נצפים הקיפים דומים של תופעות לוואי, ומכך מסיקים כי החיסון "בטוח"). הניסוי של פייזר הוא יוצא מהכלל במובן זה - באמת ניתן פלצבו ניטרלי לקבוצת הביקורת. אבל הם פיצו על ה"חיסרון" הזה בכך שהניסוי הוא לא double blinded, אלא observer blinded, מה שמאפשר להם בפועל לעשות הרבה מניפולציות על הנתונים כך שיוצגו באופן שמועדף מבחינתם (בניגוד לדרישה המקורית של ה-FDA לכך שמחקרים בחיסוני הקורונה יהיו double blinded -
    https://www.fda.gov/media/139638/download
    עמ' 15, פסקה C, אייטם שני).
    .
    ואני חייב להודות שמאוד מוזר לי לשמוע את הטיעונים שלך לגבי בטיחות חיסוני ה-mRNA, במיוחד לאור הרקע שלך בביולוגיה. מי כמוך יודע עד כמה מורכבות ומסועפות המערכות הביולוגיות, עם השפעות הדדיות בין תתי מערכות ומנגנוני פיד-בק ובקרה. עם כל הידע הרב שיש בתחום, עדיין אני חושב שאנחנו צריכים להודות שאין לנו שום מודל שיכול לחזות מה יקרה אם נזריק לגוף חומר חדש שלא נבדק בעבר (כדוגמת RNA שלא קיים בגוף במקור) - יכולות להיות השפעות חיוביות (שיפור מערכת החיסון), שליליות (תופעות לוואי), וגם וגם. הדרך היחידה כיום להעריך את השפעת החומר היא פשוט ניסוי - להזריק אותו ולראות מה קורה. זה יפה שתהליך יצור החיסון נקי יותר במובנים מסוימים מזה של חיסונים קודמים, ושהחומר אמור להתפרק מהר, אבל עדיין - מדובר בחומר שהמטרה המוצהרת שלו היא לעשות מודיפיקציה לתהליכים ביולוגים בגוף שלנו - איך בדיוק אפשר להניח מראש שלא יהיו לטיפול כזה השלכות שליליות? רק אחרי ניסוי ניתן להעריך (וגם באופן מוגבל) את סך כל ההשלכות הביולוגיות של הטיפול, ואחזור על זה שוב - המסקנה מהנתונים היחידים שפורסמו נכון להיום מהניסוי הקליני של פייזר היא שסך כל ההשלכות של החיסון שלהם הוא שלילי.

  • גל חיימוביץ

    שי

    אתה מביא פה קישור למסמך של חברי "היגיון בריא" (אחד מגלגוליו, בכל אופן) שבאופן עקבי לאורך כל המגפה טעו בהערכות שלהם, סילפו נתונים, הביאו נתונים חלקיים והציגו מצג שווא לגבי כמעט כל עניין ועניין - החל מחומרת המחלה עצמה, עניין החסינות הצולבת, המסכות, הסגרים ומה לא. בזבזתי כבר מספיק זמן על השטויות שלהם - באמת. כל הטענות שלהם הופרכו פעם אחר פעם.
    באופי נקודתי לגבי העליה בתמותה עודפת בחודשים ינואר פברואר - אכן היתה עליה בתמותה, וזאת בעקבות תמותת הקורונה שהיתה הגבוהה ביותר בחודש ינואר 21, כמובן, ולא בעקבות החיסונים.
    אין לי מושג איך הגעת מהמחקר של פייזר למסקנה שאין בו תועלת או שהחיסון מזיק. זה לא נכון ונכתב על כך רבות כאן באתר - וכמובן זו המסקנה של כלל המומחים בארץ ובעולם ושל כל רשויות הבריאות.
    בהחלט הגיע הזמן לסיים את הדיון פה.

  • שי

    התכוונתי להעיר הערה אחרונה

    התכוונתי להעיר הערה אחרונה ולסיים כאן, אבל תוך כדי כתיבת התגובה לא הצלחתי להפסיק... (:
    מתנצל על זה. אבין לגמרי אם תבחר שלא להגיב (אבל אשמח אם כן), זה בהחלט מתיש.
    .
    1. לא יכול שלא להתייחס לסטנדרט הכפול של ניתוח הנתונים. "אין לי מושג איך הגעת מהמחקר של פייזר למסקנה שאין בו תועלת או שהחיסון מזיק", וגם "הטבלה שהפנת אליה מראה שתדירות תופעות הלוואי החמורות שנצפו היא מאוד נמוכה וברוב המקרים כמעט ולא היה הבדל מול קבוצת הפלסיבו." אבל הסברתי בדיוק למה אני חושב את מה שאני חושב. לא אמרתי שאין תועלת בחיסון, אמרתי שלפי הנתונים בניסוי החיסון גורם ליותר נזק מאשר תועלת. בנתונים בטבלה 6 יש הבדל מובהק סטטיסטית לכך שהחיסון מגביר את כמות תופעות הלוואי הרציניות ("רק" 94.7% ודאות, הראתי את החישוב בתגובה למאמר אחר באתר זה - "הכל על חיסוני הקורונה" של ארז גרטי). ההשוואה צריכה להיות של תפוחים לתפוחים. אם מבחינתך התדירות של תופעות הלוואי הרציניות בניסוי היא "מאוד נמוכה" (סהכ כ-230 תופעות לוואי רציניות בכל ניסוי), אז על אחת כמה וכמה תדירות מקרי הקורונה החמורים היא הרבה יותר נמוכה (10 מקרי קורונה חמורים בכל הניסוי). ואם מבחינתך תוספת של 22 או 15 (תלוי באיזה חיתוך של הנתונים) תופעות לוואי רציניות בקבוצת החיסון זה מצב של "אין כמעט הבדל בין הקבוצות", אז גם ההפחתה של 8 מקרי קורונה חמורים חסרת חשיבות. כשמשווים בין קבוצת המחוסנים ללא מחוסנים בחישוב הנזק מול תועלת, הנזק הנצפה בניסוי גדול יותר מהתועלת בקבוצת החיסון - לא רואה איך אפשר לטעון אחרת. אבל אולי באמת הבעיה היא אצלי ואני מפספס דרך אחרת, הגיונית יותר, לפרש את הנתונים. בגלל זה אני שואל אותכם על זה, רק שאני מצפה לתשובה עניינית ולא רק ל"המומחים אומרים שהחיסון טוב", או הפנייות כלליות למאמרים אחרים שלא באמת סותרים את הטענות שלי או מביאים מידע מהימן יותר (כגון ההפניה ל-https://www.europeanreview.org/article/24877, שלא ברור לי מה היא אמורה להוכיח). זה לא מספיק להגיד רק "אני לא מסכים איתך" ולהתעלם מהמספרים הספציפיים שהתיחסתי אליהם. כשאתה לא מסכים עם המסקנה שלי שהחיסון מזיק יותר מאשר מועיל, זה בגלל שאתה חושב שאני לא מסתכל על הנתונים הנכונים? או בגלל שאתה חושב שיש דרך אחרת, הגיונית יותר, לבצע את ההשוואה על אותם הנתונים? או שאתה מסכים שבמקרה הזה הנתונים הם לרעת החיסון, אבל חושב שהמחקרים האחרים שמתבססים על על נתוני דיווחים פסיביים (וגם המומחים שאתה מצטט מודים שנתונים כאלו מייצגים רק חלק קטן מהמקרים ולא יכולים להוות מדד למספר האמיתי של תופעות הלוואי) נותנים מסקנות מהימנות יותר ממחקר RCT מבוקר (שהוא ה-gold standard לבדיקת קשרים סיבתיים)? או סיבה אחרת?
    .
    2. באשר למשפט "לגבי העליה בתמותה עודפת בחודשים ינואר פברואר - אכן היתה עליה בתמותה, וזאת בעקבות תמותת הקורונה שהיתה הגבוהה ביותר בחודש ינואר 21, כמובן, ולא בעקבות החיסונים". נשמע לי מאוד פזיז להיות כל כך החלטי בנושא. יכול להיות שאתה צודק, אבל זה מצריך בדיקה הרבה יותר מדוקדת. אי אפשר להתכחש לעובדה ששיא התמותה אירע במקביל למבצע החיסונים. אם אתה שולל את הקשר בין הגידול בתמותה לחיסון, זה לא יכול להיות רק על בסיס תיאוריתי (במיוחד לאור העובדה שאין ביננו הסכמה על התיאוריה). זה חייב להיות מגובה בנתונים. אתה יודע להגיד בדיוק כמה מהמתים היו מחוסנים וכמה לא? אתה יודע להגיד בוודאות כי אין סיכוי שיש עליה בשכיחות מקרי התמותה בקבוצת המחוסנים לעומת הלא מחוסנים? אם כן, אשמח מאוד לראות את הנתונים שעליהם אתה מתבסס.
    .
    3. חלק עקרי מהארגומנטציה שלך מתבסס על כשל לוגי קלאסי שנקרא appeal to authority - קבלה או ביטול של טענה בגלל שמישהו אחר (נקרא לו "מומחה" לצורך העניין) טוען שהיא נכונה או לא נכונה. טיעונים מסוג זה מתאימים יותר אולי בקונסטלציה של דיון על רקע דתי, פחות בדיון מדעי. אם הרבי\כומר\אימם אומרים שמשהו נכון, אז הוא נכון, ועכשיו גם ה-FDA וה-CDC הצטרפו לקבוצת הקדושים שלא יכולים לטעות ואסור לבקר או לחלוק עליהם. כשאין כל מיידע אחר אני מסכים - הגיוני לצאת מנקודת הנחה שדעת המומחים בתחום היא הסבירה יותר. אבל כשיש ביקורת קונקרטית, אי אפשר לפסול אותה בטיעונים כמו "אבל המומחים חושבים אחרת", או דברים מעורפלים כמו "ניסיון של שנים מראה ש...". מומחים יכולים לטעות, והדרך היחידה לזהות טעויות היא התמודדות ענינית עם הביקורת. מדע גם לא מוכרע ע"י מבחני פופולאריות, ולא חסרות דוגמאות היסטוריות למקרים במדע שדעת המיעוט התגלתה לבסוף כנכונה. ובאופן דומה, את המסמך שהבאתי לגבי דיווחי תופעות לוואי ביטלת רק בגלל שאתה לא חושב שהכותבים שלו לגיטימיים (כשל לוגי נוסף מסוג ad-hominem - ביטול טיעון לגופו של אדם ולא לגופו של טיעון). האמת, אין לי קשר אליהם ואני לא יודע מה הרקע שלהם, אולי באמת אין להם מושג בתחום, אבל זה לחלוטין לא חשוב - אני התייחסתי רק לכך שהם אספו הרבה יותר דיווחים על תופעות לוואי מהנתונים הרישמיים, ולא לשום דבר אחר. האם אתה מאמין שהדיווחים שהם מביאים הם שקריים? ואם כן, זה בגלל שבדקת אותם או שאתה מכיר מישהו שבדק וגילה שהם לא אמינים? (הסכמנו שלא נניח קונספירציות, מקווה שזה תופס לשני הצדדים.) ואם לא, איך זה מסתדר עם הפער מהנתונים הרשמיים? האם ההגדרה של נתונים לגיטימיים היא "נתונים שתומכים בעמדה שלי"?

  • גל חיימוביץ

    תער אוקאם

    כן יש כאן פנייה לסמכות, אבל לא מדובר על אדם יחיד אלא על הסכמה רחבה של רוב החוקרים בתחום. המחקרים נבדקו בשבע עיניים על ידי מומחים רבים. לפי תער אוקאם - אם היו בעיות הן היו צצות די מהר, בדיוק כפי שקרה עם אסטרה-זנקה שמיד עם פרסום מחקר שלב 3 היה ברור שהמחקר או ניתוח הנתונים פגומים והם נאלצו לערוך מחקר שלב 3 נוסף. למיטב ידיעתי אסטרהזנקה עדיין לא קיבלו אישור FDA בגלל הבעיות הללו.
    לגבי אד הומינם לחברי הגיון בריא - זה מבוסס על נסיון מר מהשנה האחרונה. אחרי מעבר על מספר רב של מאמרים ומחקרים, אני לא מוכן לבזבז את זמני עליהם יותר - תער אוקאם שוב מצביע על כל שהנתונים שלהם לא נכונים.
    לגבי ינואר 21 - התמותה העודפת תואמת בדיוק לתמותה מקורונה. הנושא נטחן כבר רבות. מבצע החיסונים נערך במקביל לעליה הגדולה ביותר בתחלואה שהיתה כאן. לעומת זאת, כיום התמותה חזרה כמעט לנורמלי וזאת למרות שמאז ינואר חוסנו פי כמה וכמה יותר אנשים. שוב תער אוקאם - ההסבר הפשוט הוא שהחיסונים יעילים מאוד, התמותה העודפת נבעה מהקורונה, ואין שום התפרצות של מקרים רפואיים חריגים בקרב המתחסנים או בכלל. במדינה בה כל מקרה רפואי חריג זוכה לסיקור - ובטח מקרי מוות חריגים - אין ספק שאם היו מקרים רפואיים חריגים היינו שומעים על זה. התקשורת היתה עטה על זה.
    שא ברכה.

  • שי

    אה, ועוד משהו קטן:

    אה, ועוד משהו קטן:
    .
    "הרופאים למדו ועליהם סומכים לגבי דיווח... מי עוד אמור לדווח? ... אולי פקידה תתקשר כל יום לשאול כל מחוסן איך הוא מרגיש?"
    .
    אף אחד לא אמור לדווח מיוזמתו - זה לא מנגנון מתאים לבדיקת קשר סיבתי. שתי האפשרויות העקריות למחקר שיענה על השאלה האם יש או אין קשר סיבתי בין החיסון ותופעות לוואי הן (1) מחקר קליני פאזה רביעית - מחקר בו מגייסים משתתפים ועוקבים אחריהם באופן אקטיבי (כולל פקיד\ה שמתקשרים, ביקורים יזומים במרפאה, ו\או דיווח ביומנים אלקטרונים), ו-(2) מחקר עוקבה פרוספקטיבי, כדוגמת המחקר של כללית, אשר בודק (בנוסף לנתוני התחלואה בקורונה) נתונים רפואיים כלליים (מס' מקרי מוות, אישפוזים, התקפי לב, שבץ, ביקורים אצל רופא, וכו') ומשווה בין מחוסנים ללא מחוסנים. אני חושב שזה די בסיסי לדרוש שמחקרים כאלה יעשו, במיוחד לאור העובדה שבניגוד למנטרה בתקשורת המחקר הקליני לא הראה פרופיל בטיחות טוב של החיסון, ובמיוחד לאור העובדה שמדובר בטיפול שאמור להינתן לקרוב ל-100% מהאוכלוסיה. אבל אולי אני מוזר בזה שאני חושב שמחקרים כאלו מתבקשים. אפשר גם להניח שהכל בסדר ולקוות לטוב.

  • הנחשול

    עובדות ומספרים מול תקשורת

    שי,
    מסכים איתך לגמרי!
    1. לא אתה ולא אני מכחישים שקיים הוירוס.
    2. ישנה בעיה אמיתית של הצגת נתונים-מאוד מכוונת לצד אחד לצערי. לא סתם המלצתי לראות את הנחשול.
    3. כאמור-רב הנסתר על הגלוי וכל מי שמתיימר להגיד שיודע את הכל הינו בבחינת שרלטן. יש עוד צורך בניתוח נתונים, הורדת הלחץ בתקשורת ומתן זמן לעיבוד פסיכולוגי של התקופה בה אנו נמצאים.

  • גל חיימוביץ

    אני מסכים עם עניין הצגת הנתונים לציבור

    רק אומר שמשרד הבריאות לא הצטיין בדוברות בשנת הקורונה, הצגת הנתונים היתה לעיתים בעייתית, לא היה מענה אחד - לדוגמה משרד הבריאות מול אגף המודיעין של משרד הבטחון - לא היה מענה מיידי לכל מני טענות שהועלו בתקשורת או על ידי מכחישי מגפה למיניהם וכדומה ומשחקי הכוח של משרד הבריאות מול משרד החינוך.
    אבל בגדול - אין ספק מהנתונים בארץ ובעולם שהחיסונים בטוחים ויעילים מאוד.

  • הנחשול

    מקור החיסון, אחריות הפצה, תופעות לוואי ועוד

    שלום רב, ראשית מעריך את התייחסותכם והמענה לשאלות.
    1. מהכרות אישית-יודע על מספר תופעות לוואי שלא צוינו במשבה"ר כגון בעיות מחזור אצל נשים, בעיות הנוגעות לשריר הלב ואף תמותה.
    קצת מוזר שהקטלוג לפטירת חולה קורונה אישר גם חולים שהיו עם סרטן מתקדם שלב 4 או אפילו טראומה לא קשורה לקוביד 19.
    2. האם ידוע מי אחראי על מקור ההפצה לוירוס? האם נלקחה אחריות כלשהי? האם על תזמון ודרך ההפצה?
    3. האם נשמע לכם הגיוני לשאול בראיון עבודה "אתה מחוסן" אבל לא "האת את בהריון"? חיסיון רפואי הינו קודש הקודשים או לפחות היה. התעלמות מוחלטת בכל מה שקשור בנושא.
    4. כיצד אפשרי באין ממשלה כבר מעל לשנתיים לקבל החלטות המחייבות את כלל הציבור ונאכפות בצורה סקטורלית בלבד?
    5. למי שלא ראה, ממליץ לראות את הנחשול, אומנם בהקשר של חום השואה אבל רלוונטי מתמיד

  • גל חיימוביץ

    שלום,

    1. לגבי בעיות מחזור, אני יודע שהנושא נבדק. אין שום עדות לנזק ללב או לתמותה בעקבות חיסוני הRNA.
    2. אנו לא עוסקים בתיאוריות קונספירציה.
    3. כן. חיסון היא לא מצב בריאותי אלא דרך לשמור על בריאות הציבור. אדם לא מחוסן עלול לסכן את חבריו לעבודה או אנשים שבאים עימו במגע. אישה בהריון - לא.
    4. את דעתי האישית על פוליטיקאים לא אפרט כאן. אבל מבחינה חוקית ממשלת מעבר יכולה לקבל החלטות מסויימות, באישור יועצים משפטיים ובתי המשפט.
    5. אכן רלוונטי: כל אלה שהולכים אחרי משיחי שקר שמזלזלים במחלה, או מתנגדים לחיסון.

  • הנחשול

    1. ממליץ לך לדבר עם יותר נשים

    1. ממליץ לך לדבר עם יותר נשים, הנושא במגמת עליה.
    הקשר הקרדיאלי בבדיקה וגם בעליה.
    2.קונספירציה? עניין מחקרי טהור! מוזר שכמעט ולא דובר על הנושא.
    3.שוב ממליץ לנהל מחקר רפואי או שניים, לפתח מכשור רפואי או שניים. החיסיון הרפואי הינו אחד מאבני היסוד של כלל התעשייה!
    4. הנושא בבגץ בימים אלו. בהחלט לא מובן מאליו.
    5. פרט שולי, הנחשול נותן דגש למיעוט הנדרס

  • גל חיימוביץ

    לגבי 1.

    סיפורים אנקדוטליים זה לא בדיקה. כאמור, וועדת מעקב החיסונים של משר הבריאות עוקבת אחרי המקרים. וכמובן, כל ארגון בריאות בעולם עוקב ובודק לעומק כל טענה על תופעת לוואי. ולראייה - ה-FDA עצר את החיסון של J&J רק בגלל מקרים סופר נדירים (1 למיליון) של היווצרות קרישי דם במוח - שיש חשד, אך עוד לא הוכח, שנגרמו בגלל החיסון. 2. לשאול "מי אחראי על ההפצה" ועל התזמון וכולי זו שאלת קונספירציה. ההנחה הבסיסית היא שזו מחלה זואונוטית שהגיעה מבעל חיים כלשהו - ככל הנראה עטלף. אין שום סיבה להניח הפצה במזיד של מחלה חדשה, בטח ללא שום ראייה לכך מלבד תיאוריות קונספירציה שונות ומשונות. 3. החיסון הרפואי אינו חל על חיסונים. כל מי שנשא פנקס שבויים יודע שמצויינים שם חיסונים. בארה"ב אבירת הפרטיות יש מקומות עבודה וכמובן בתי ספר וגנים שדורשים פנקסי חיסונים או לבצע חיסונים מסויימים טרם הכניסה ועוד ועוד. הרעיון של "חיסיון" על חיסונים צמח מתוך מתנגדי החיסונים. ל4 ו-5 לא אתייחס, ברשותך.

  • הנחשול

    למה בכל תגובה אני נדרש לאמת

    למה בכל תגובה אני נדרש לאמת זיהוי 10 פעמים?

  • הנחשול

    הנחשול

    1. אם צורת החיסון הנוכחית כזו מוצלחת/חסכונית/יעילה/ללא סיכונים וקיימת עשרות שנים-מה הסיבה שעד השנה לא נעשה בה שימוש?
    לפי המחקרים לשיטה זו-כלל החיות לא צלחו את המחקר.
    2. ADE רלוונטי רק כי עד 7 חודשים מהחיסון, מה הטעם לבדוק לפני?
    3. אם עברה שנה ונחשפתי לעשרות חולים ועדיין ללא כל תופעת לוואי או סימפטום, מדוע להתחסן?

  • עמודים