מחקרים ראשונים מראים כי מבצע החיסונים נגד קורונה מפחית תחלואה ובולם את התפשטות המגפה. נראה כי חיסוני ה-mRNA יעילים יותר מחיסונים אחרים כנגד הווריאנטים החדשים

מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה החל בישראל לפני כחודשיים, וזהו זמן טוב לבדוק את השפעות החיסון על התחלואה בישראל וכיצד – אם בכלל – יעילות החיסונים מושפעת מווריאנטים חדשים של הנגיף. בישראל מחסנים בינתיים רק בחיסונים בטכנולוגיית ה-mRNA, ובהם נתמקד בכתבה זו.

 השפעות חיוביות של החיסון בישראל

מיד עם תחילת מבצע החיסונים בישראל, החלו גופי הבריאות – משרד הבריאות וקופות החולים – באיסוף נתוני תחלואה על המתחסנים. למחקרים על יעילות החיסונים בעולם האמיתי יש חשיבות עצומה לא רק לישראל, אלא לעולם כולו. לישראל יש יתרונות אחדים בבדיקה של השפעת החיסונים על התחלואה. ראשית, לכל אזרח ואזרחית בישראל יש תיק רפואי דיגיטלי הכולל את כל ההיסטוריה הרפואית שלהם, ובכלל זה בדיקות וחיסונים. בעזרת התיקים הרפואיים האלה, אפשר לנטר במהירות וביעילות את התחלואה ב-COVID-19 ביחס למועדי החיסון של האזרחים. שנית, מבצע החיסונים התבצע בקצב מהיר מאוד, לפחות בתחילתו, ושיעור גבוה של האוכלוסיות בסיכון התחסן בתוך זמן קצר. ולבסוף, לצערנו, המגפה בארץ התפשטה במהירות במקביל לתחילת מבצע החיסונים, ולמרות ההאטה בתחלואה בשבועות האחרונים, עדיין יש סיכון גבוה לחשיפה ולהידבקות. עם זאת, בהשוואה לניסוי מבוקר, שבו משווים בין קבוצת מחוסנים לקבוצת מטופלים שקיבלו פלצבו (תמיסת מלחים או חיסון למחלה אחרת), בחינת ההשפעות של החיסון בעולם האמיתי היא מורכבת יותר, וחוקרים בישראל ניסו גישות שונות כדי לעשות זאת. הנתונים שעלו במחקרים השונים אינם זהים, אך הם דומים מספיק כדי להגיע למסקנה ברורה: החיסונים מפחיתים את התחלואה בכלל ואת שיעור המקרים הקשים בפרט, ביעילות גבוהה ודומה לזו שפייזר ומודרנה דיווחו עליה בניסויים הקליניים.

המחקר הנרחב ביותר, שגם העלה את התוצאות המעודדות ביותר, הוא של מכון כללית למחקר של קופת חולים כללית, בהובלת פרופ' רן בליצר ובשיתוף מומחים מאוניברסיטת הרווארד. החוקרים השוו בין 600 אלף מחוסנים (שבוע לאחר מתן המנה השנייה) ל-600 אלף נבדקים שלא התחסנו, כאשר לכל אחד מחברי קבוצת המחוסנים יש מקביל בקבוצה האחרת בעל נתונים דמוגרפיים דומים (גיל, רקע בריאותי וגורמי סיכון, מקום מגורים, השתייכות מגזרית וכדומה). על פי ההודעה לתקשורת (במועד כתיבת שורות אלה, המחקר טרם פורסם כמאמר מדעי), נמצאה אצל מחוסנים בכל הגילים ירידה של 94 אחוזים במחלה תסמינית ו-92 אחוזים בתחלואה קשה לעומת לא-מתחסנים, וככל שעובר זמן רב יותר ממנת החיסון השנייה, כך היעילות עולה, עד לשיעור של 99 אחוזים.

גם קופת חולים מכבי פרסמה הודעה לתקשורת שלפיה יעילות החיסון נאמדת ב-95 אחוזים. על פי המחקר שערכה קופת חולים מכבי, רק 608 אנשים מבין 602 אלף מחוסנים שעבר שבוע מאז קיבלו את המנה השנייה (0.1 אחוזים) נדבקו בקורונה, ורק 7 מביניהם סבלו מתסמינים קשים. זאת לעומת 3.9 אחוזים שנדבקו בקורונה מבין כחצי מיליון מבוטחים שטרם התחסנו. במחקר נוסף של קופת חולים מכבי, בשיתוף עם מכון KI, עקבו החוקרים אחר כ-200 אלף מתחסנים בגיל 60 ומעלה, במשך כמה שבועות החל ממנת החיסון הראשונה. במסמך קצר הם מציגים ירידה של 67 אחוזים בשיעור המאומתים ו-78 אחוזים בשיעור האשפוזים, בהשוואה בין מחוסנים בשבוע השני לאחר המנה הראשונה למחוסנים בשבוע השני לאחר המנה השנייה.

פרופ' דביר ארן, אימונולוג ומומחה לביולוגיה חישובית מהטכניון, השווה בין חולים שהתחסנו לבין האוכלוסייה הכללית וחישב כי יעילות החיסונים בישראל נכון ל-7 בפברואר היא 81-72 אחוזים בהפחתת הדבקה (שיעור מאומתים) אצל בני 60 ומעלה, ו-83-82 אחוזים בהפחתת הדבקה אצל אנשים שגילם פחות מ-60. נוסף על כך, הוא מצא יעילות של 87-83 אחוזים בהפחתת שיעור האשפוזים ומקרי התחלואה הקשה. גם מחקר זה טרם עבר ביקורת עמיתים.

לבסוף, העיתונאי נדב אייל פרסם בטוויטר מאמר שמשותף לחברת פייזר ולמשרד הבריאות הישראלי. לפי המסמך, נבדקו חמישה מדדים לגבי יעילות החיסונים שבוע לאחר המנה השניה ובכולם נראתה יעילות גבוהה של החיסונים: 89.4 אחוזים במניעת הדבקה, 93.7 אחוזים במניעת מחלה תסמינית, 93.3 אחוזים במניעת אשפוזים, 93.9 אחוזים במניעת מקרים קשים ו-92.9 אחוזים במניעת תמותה.  חשוב לציין שהמאמר טרם פורסם רשמית באופן מקוון ובפרסום של אייל חסרים גרפים וטבלאות, ולכן יש להתייחס לתוצאות אלו בזהירות.

שורות של בקבוקוני חיסון RNA שליח נגד קוויד-19 | Shutterstock, CROCOTHERY
המחקרים בישראל הראו שהחיסונים מפחיתים את התחלואה בכלל ואת שיעור המקרים הקשים בפרט. שורות של בקבוקוני חיסון RNA שליח נגד קוויד-19 | Shutterstock, CROCOTHERY

מוריד תחלואה, יתכן שגם הדבקה

פרופ' ערן סגל, חוקר בתחום הביולוגיה החישובית במחלקה למדעי המחשב במכון ויצמן, ד"ר אורי שליט, חוקר בתחום הבינה המלאכותית ברפואה בטכניון, וחברי קבוצותיהם, עקבו אחר מדדי התחלואה של קבוצות הגיל השונות מאז תחילת מבצע החיסונים, תוך התחשבות בהשפעה של הסגר. נכון למועד פרסום המחקר, שטרם עבר ביקורת עמיתים, מצאו החוקרים ירידה של 49 אחוזים בתחלואה, ירידה של 36 אחוזים בהיקף האשפוזים וירידה של 29 אחוזים בשיעור המקרים הקשים בקרב בני 60 ומעלה ב-6 בפברואר לעומת שלושה שבועות לפני כן. לעומת זאת, בקבוצות הגיל הצעירות יותר, שאחוז ההתחסנות בהן היה נמוך בשלבים הראשונים של המבצע, נצפו ירידות מתונות יותר: ירידה של 18 אחוזים בתחלואה ושל 10.5 אחוזים בהיקף האשפוזים. השפעת החיסונים ניכרת יותר בערים שאחוז ההתחסנות בהן היה גבוה יותר.

פרופ' חיתאם מוחסן, אפידמיולוגית מאוניברסיטת תל-אביב, וחברי קבוצתה, בדקו את ההשפעה של מנת החיסון הראשונה כשלעצמה באמצעות השוואה בין אחוז התחלואה בקרב המחוסנים ובקרב האוכלוסייה הכללית. במחקר שפורסם לפני ביקורת עמיתים, מצאה פרופ' מוחסן כי החיסון מגיע ל-51 אחוזי יעילות במניעת הדבקה החל מ-13 ימים לאחר המנה הראשונה.

פרופ' דורון גזית וקבוצתו מהאוניברסיטה העברית עקבו אחר הדינמיקה של התפשטות התחלואה ושיעור המקרים הקשים החדשים בפועל בהשוואה למודל המתאר מצב ללא חיסונים, וכן למודלים המתייחסים לחיסונים ברמות יעילות שונות. תוצאות מחקרם, שטרם עבר ביקורת עמיתים, מראות שמבצע החיסונים מאט את התפשטות המגפה, והם מעריכים שהחיסונים יעילים ב-50 אחוזים לפחות.

תצפית חשובה ומעודדת נוספת פורסמה במחקרים שטרם עברו ביקורת עמיתים על ידי שתי קבוצות מחקר בישראל. קבוצתו של פרופ' רועי קישוני, חוקר בתחום הביולוגיה החישובית מהטכניון, בשיתוף עם קופת חולים מכבי, מצאה שהעומס הנגיפי – כלומר כמות הנגיפים בדרכי הנשימה העליונות – נמוך לפחות פי ארבעה אצל מי שחוסנו ונדבקו בתוך 28-12 ימים ממתן המנה הראשונה, בהשוואה למי שהתחסנו ונדבקו בטרם עברו 12 יום מאז החיסון. ד"ר יניב ארליך וחוקרים אחרים ממעבדת Myheritage לבדיקות קורונה, יחד עם פרופ' דביר ארן מהטכניון וחוקרים מהמעבדה הווירולוגית בבית החולים שיבא, השוו את העומס הנגיפי בכ-16 אלף בדיקות חיוביות לקורונה בחודשים דצמבר-ינואר. החוקרים מצאו שהחל מאמצע חודש ינואר – אך לא לפני כן – נצפתה ירידה של פי 1.6 עד פי 20 בעומס הנגיפי בדגימות של בני 60 ומעלה, אך לא בדגימות של צעירים יותר. ממצאים אלה תואמים למצב שבו בני ה-60 ומעלה התחסנו ראשונים, ולכן השפעת החיסונים מתגלה קודם בקבוצת גיל זו, אך רק לאחר שעבר זמן מספיק ממתן מנת החיסון הראשונה. שני מחקרים אלה תומכים במחקרים האחרים, שמראים שהחיסונים מצמצמים לא רק את מקרי המחלה הקשה, אלא גם את התחלואה בכלל, כי ככל שהעומס הנגיפי נמוך יותר, כך קטן הסיכוי להפיץ את הנגיף הלאה.

מחקר ראשוני שפורסם על-ידי חוקרים ממאיו קליניק בארצות הברית, השווה בין כ-30 אלף עובדי בריאות במספר מדינות בארצות הברית שהתחסנו ל-30 אלף עובדי בריאות שלא התחסנו ומצא יעילות של 88 אחוזים לחיסוני ה-mRNA במניעת הדבקה.

כל המחקרים המתוארים כאן הם ראשוניים מאוד, וסביר להניח שההערכות המספריות ישתנו על פי נתונים עדכניים בשבועות ובחודשים הבאים. עם זאת, כל המחקרים שנערכו עד כה, אשר בוצעו על ידי כמה חוקרים בלתי תלויים שהשתמשו בגישות ובשיטות מחקר שונות, מצביעים על אותה מגמה: החיסונים יעילים לפחות ב-50 אחוזים במניעת הדבקה וביותר מ-80 אחוזים במניעת מחלה.

פוסטר עם מזרק והכיתוב "בואו נתחסן" | Shutterstock, Toor Kan
המחקרים השונים מצביעים על אותה מגמה: החיסונים יעילים לפחות ב-50 אחוזים במניעת הדבקה וביותר מ-80 אחוזים במניעת מחלה. פוסטר עם מזרק והכיתוב "בואו נתחסן" | Shutterstock, Toor Kan

ללא תופעות לוואי חריגות או חריפות 

נכון למועד כתיבת שורות אלה, ניתנו כ-181 מיליון מנות חיסון ברחבי העולם (כמחציתן חיסוני mRNA), ולא דווח על מקרי תמותה או על תגובות חריגות לחיסונים, כגון הגברה תלוית נוגדנים (ADE) או פגיעה בנשים הרות.

ועדת המעקב לחיסוני הקורונה בישראל פרסמה מצגת המסכמת את כלל תופעות הלוואי שדווחו לאחר החיסון, נכון ל-31 בינואר. אין בדיווחים הפתעות – בקרב אוכלוסיית המחוסנים נצפו אותן תופעות לוואי שנצפו במחקר של פייזר ובהתפלגות דומה, מלבד שיעור נמוך יותר של דיווחים על תופעות לוואי קלות. ההנחה היא שמדובר בתת-דיווח, כלומר, שמחוסנים עם תופעות לוואי קלות שאינן מצריכות טיפול רפואי אינם מדווחים עליהן. 48 מהמחוסנים אושפזו בסמוך לקבלת החיסון, אך בכל המקרים שנבדקו נמצא שהאשפוז קשור למחלת רקע ולא לחיסון. 6 מחוסנים לקו בתגובה אלרגית חריפה. איש מהמחוסנים לא מת בגלל החיסון.

באנגליה, הנתונים ממערכת "הכרטיס הצהוב", שמיועדת לדיווח על תופעות הלוואי של החיסון, משרטטים תמונה דומה, נכון ל-31 בינואר. עד לתאריך זה התחסנו באנגליה כ-6.6 מיליון איש במנה הראשונה של החיסון של פייזר וכ-3 מיליון איש בחיסון של אסטרה-זנקה, וכחצי מיליון איש במנה השנייה של אחד משני החיסונים. גם שם דווח על מספר מועט של מקרים של תגובה אלרגית חריפה, בתדירות של 2-1 מקרים ל-100 אלף חיסונים. בכתב העת JAMA דווח על 66 מקרים של תגובה אלרגית חריפה מתוך 18 מיליון מנות של חיסוני mRNA שניתנו בארצות הברית נכון ל-18 בינואר. מכאן ההנחיה לאנשים הנמצאים בסיכון לתגובה אלרגית חריפה להימנע מחיסון, בייחוד אם ידועה אלרגיה לחומרים הנמצאים בחיסון; וכמובן, יש הנחיה קבועה להמתין במקום במשך 15 דקות לאחר קבלת החיסון (כ-80 אחוזים ממקרי האלרגיה בארצות הברית אירעו בתוך פחות מ-15 דקות מקבלת החיסון).

אף שהחיסונים לקורונה של חברות פייזר ומודרנה הם חיסוני ה-mRNA הראשונים שאושרו לשימוש, הטכנולוגיה קיימת כבר יותר משני עשורים, וחיסוני mRNA לנגיפים שונים או לסרטן נמצאים בשלבים שונים של מחקר קליני כבר למעלה מעשור. הנתונים מנבדקים אלה, יחד עם עשרות אלפי הנבדקים בניסויים של פייזר ומודרנה, שמקצתם קיבלו את החיסון לקורונה כבר בחודש אפריל 2020, מראים כי לא צפויות תופעות לוואי ארוכות טווח.

תמונה של אדם מקבל זריקת חיסון | Dr P. Marazzi / Science Photo Library
כ-181 מיליון מנות חיסון ניתנו ברחבי העולם, ולא דווח על מקרי תמותה או על תגובות חריגות לחיסונים | תמונה של אדם מקבל זריקת חיסון | Dr P. Marazzi / Science Photo Library

חיסון של מחלימים מקורונה

מחקרים אחדים מהעולם ומישראל, שפורסמו בצורה מקוונת אך טרם עברו ביקורת עמיתים, הראו שמנת חיסון בודדת לאנשים שהחלימו מקורונה מגבירה את רמת הנוגדנים לפי 10 עד פי 1,000 מרמת הנוגדנים אצל מחלימים שלא חוסנו או אנשים שלא חלו וחוסנו במנה יחידה. המחקרים הצביעו גם על יצירה של תאי זיכרון מסוג B ו-T. על פי מחקרים אלה, רמות הנוגדנים אצל מחלימים שחוסנו במנה אחת דומה לרמות הנוגדנים של מי שלא חלו וחוסנו בשתי מנות, או אף גבוהה יותר. על פי המחקר הישראלי, אין הבדל בתגובה החיסונית בין קבוצות אתניות שונות (יהודים, ערבים ודרוזים).

המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) פרסם הנחיות מעודכנות על חיסוני ה-mRNA. על פי הנחיות אלה, אין מניעה לחסן מחלימים ממחלת COVID-19, אך אין לחסן את מי שחולים כרגע, או את מי שנחשפו לחולה מאומת. לגבי מי שקיבלו את החיסון המלא (שבועיים לאחר מנת החיסון השנייה), ה-CDC קובע שאין צורך בבידוד אם התרחשה חשיפה לחולה מאומת, אך רק אם לא הופיעו תסמינים, על סמך ההנחה שמי שחוסן ונדבק אך אינו סובל מתסמינים, סיכוייו להדביק אחרים פחותים. בישראל עדיין לא מחסנים מחלימים, כדי לנצל את מלאי החיסונים המוגבל לחיסון מי שאינם מוגנים כלל. עם זאת, על פי המחקרים הללו, אפשר לחסן את המחלימים במנת חיסון אחת בלבד, וכך לחסוך במנות חיסון.

אילוסטרציה של נגיף הקורונה לצד מולקולות RNA שליח | Shutterstock, Mike Mareen
על פי המחקרים, רמות הנוגדנים אצל מחלימים שחוסנו במנה אחת דומה לרמות הנוגדנים של מי שלא חלו וחוסנו בשתי מנות, או אף גבוהה יותר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה לצד מולקולות RNA שליח | Shutterstock, Mike Mareen

חיסוני ה-mRNA יעילים כנגד הווריאנטים השונים של הנגיף. חיסונים אחרים יעילים פחות

אחד הדיונים הנפוצים ביותר בקשר לחיסונים בשבועות האחרונים עוסק בשאלת יעילותם כנגד הווריאנטים השונים של הנגיף. כמו כל היצורים החיים, נגיף הקורונה עובר שינויים אבולוציוניים. ככל שהנגיף מדביק אנשים רבים יותר, כך גדלה ההסתברות שיתפתחו בו תכונות שיקנו לו כושר הדבקה טוב יותר – כמו של הווריאנט הבריטי – ואולי גם יכולת לחמוק מנוגדנים, ובייחוד נוגדנים מנטרלים, שנוצרו כנגד הנגיף המקורי. נוגדנים מנטרלים הם נוגדנים שנקשרים לחלבון הספייק של הנגיף באופן המונע ממנו להיקשר לקולטן שעל תאי הגוף.

פרופ' גדעון שרייבר וחברי קבוצתו ממכון ויצמן למדע אכן מצאו, באמצעות ניסויי "אבולוציה במבחנה", את אותן המוטציות שמעוררות במדענים חשש מפני הווריאנט הבריטי, הדרום-אפריקני והברזילאי. הם גילו גם מוטציה נוספת באותו אזור קישור לקולטן, שעדיין לא התגלתה באוכלוסייה הכללית. מוטציה זו עשויה לשפר את יכולתו של הנגיף להיקשר לקולטן, ולפגוע ביכולת של הנוגדנים לנטרל את הנגיף. מחקר דומה ב"אבולוציה במבחנה" של הנגיף, שערכו חוקרים מאיטליה ומארצות הברית, הראה גם הוא שמוטציות כמו זו שנמצאה בווריאנט הדרום-אפריקני עלולות לפגוע ביעילות של נוגדנים מנטרלים.

החשש מפני פגיעה ביעילות החיסונים נמצא מוצדק במקרה של החיסונים של נובה-וקס, ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרה-זנקה (אוקספורד). נובה-וקס פיתחה חיסון מבוסס-חלבון, ואילו החיסונים של ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרה-זנקה מבוססים על וקטור של נגיף אדנו-וירוס. שתי החברות ערכו את מחקריהן באנגליה ובדרום-אפריקה, ובעוד שחיסוניהן נמצאו יעילים כנגד הווריאנט הבריטי (יעילות של כ-90 אחוזים), הרי שבמחקר שנערך בדרום-אפריקה, נמצא כי הם בעלי יעילות נמוכה (נובה-וקס: 60 אחוזי יעילות, אסטרה-זנקה: 22 אחוזי יעילות, אך 10 אחוזים בלבד אם בוחנים רק אנשים שנדבקו בווריאנט הדרום-אפריקני). לפיכך, דרום-אפריקה החליטה שלא להשתמש במיליון החיסונים שרכשה מאסטרה-זנקה. לעומת זאת, חיסוני ה-mRNA מראים יעילות טובה כנגד כל הווריאנטים.

יצרניות חיסוני ה-mRNA פרסמו מחקרים על יעילות הנוגדנים המנטרלים שנמצאו בנסיוב (נוזל הדם) שנלקח ממחוסנים שבוע (מודרנה) או שבועיים עד חודש (פייזר) לאחר המנה השנייה. המחקר של מודרנה, שפורסם בכתב העת New England journal of Medicine, בדק את היעילות כנגד הווריאנט הבריטי, הדרום-אפריקני ומגוון וריאנטים מאירופה, ובהם זה שהתגלה בחורפנים. ביונטק-פייזר פרסמה שני מחקרים, בכתבי העת New England journal of Medicine ו-Nature Medicine, שהחברה בדקה בהם את יעילות הנסיוב של מחוסנים כנגד מגוון וריאנטים, ובהם הברזילאי. בשלושת המחקרים נמצא שהחיסון של שתי החברות מייצר נוגדנים מנטרלים ביעילות דומה כנגד כל הווריאנטים, למעט הווריאנט הדרום-אפריקני, שיעילות החיסון כנגדו הייתה קטנה פי שלושה בממוצע בעבור שני החיסונים. למרות הירידה ביעילות, רמת הנוגדנים המנטרלים עדיין הייתה גבוהה מספיק כדי להקנות הגנה. 

מחקרים אחדים, שרובם עדיין לא עברו ביקורת עמיתים, בדקו את יעילות הנוגדנים המיוצרים בתגובה לחיסונים כנגד הווריאנט הבריטי, והראו בעזרת בדיקות בתרביות תאים כי נסיוב הדם של המתחסנים מצליח לנטרל את הווריאנט הבריטי ביעילות דומה לזו שבה הוא מנטרל את הנגיף המקורי, או מעט נמוכה יותר – אך לא באופן שאמור למנוע מהחיסון לפעול כנגדו. עדות לכך היא הצלחתו של מבצע החיסונים בארץ – שכן הווריאנט העיקרי שמתפשט כעת בישראל הוא הווריאנט הבריטי.

כמה מהמחקרים הללו, ומחקרים נוספים, בדקו גם אם הנוגדנים המיוצרים בתגובה לחיסונים מנטרלים גם את הווריאנט הדרום-אפריקני או הברזילאי. מחקרים אחדים, שעדיין לא עברו ביקורת עמיתים, הראו שנסיוב של מחוסנים מנטרל את שני הווריאנטים הללו בצורה טובה פחות (המספרים מצביעים על יעילות פחותה פי 5 עד פי 12). מחקר נוסף, שטרם עבר ביקורת עמיתים, בדק את היעילות של מתן מנה יחידה של חיסון mRNA לאנשים שחלו ב-COVID19. התוצאות הראו עלייה של פי 1,000 ברמת הנוגדנים המנטרלים היעילים כנגד נגיף הקורונה המקורי וגם כנגד הווריאנט הדרום-אפריקני – ואפילו כנגד נגיף סארס הראשון – בבדיקה בתרביות תאים.

לבסוף, חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה בדקו גם את יעילות הנוגדנים המנטרלים וגם את הפעילות של תאי מערכת החיסון מסוג תאי T. החוקרים פרסמו, במחקר שטרם עבר ביקורת עמיתים, כי אחרי שתי מנות חיסון פעילות הנוגדנים המנטרלים כלפי הווריאנט הדרום-אפריקני קטנה פי 5-3 מאשר כלפי הנגיף המקורי, ורק 2 מבין 25 דגימות לא הצליחו כלל לנטרלו. לעומת זאת, דגימות ממחלימים, או מאנשים שקיבלו מנת חיסון אחת, לא הצליחו לנטרל את הווריאנט. לכן חשוב לקבל את שתי מנות החיסון. החוקרים מצאו שדגימות של מי שחוסן בשתי מנות הכילו נוגדנים שזיהו גם את חלבוני הספייק של נגיף סארס, MERS, ואת ארבעת נגיפי הקורונה שגורמים לצננת, כלומר, ייתכן שהחיסון יקנה הגנה מסוימת גם כנגד נגיפים אלו. הממצא החשוב ביותר הוא לגבי תאי ה-T: החוקרים מצאו שתגובת תאי ה-T אצל מי שחוסנו בשתי מנות הייתה דומה בכל ארבעת הווריאנטים (המקורי, הבריטי, הברזילאי והדרום-אפריקני), משום שתאי ה-T מזהים אזורים של חלבון הספייק שהם זהים בכל ארבעת הווריאנטים האלה. מכאן הם מסיקים כי גם אם יש ירידה בפעילות הנוגדנים המנטרלים, פעילות תאי ה-T תעזור במיגור המחלה. תוצאה זו מתיישבת גם עם מחקר נוסף, שבדק את יכולת הזיהוי של תאי T של מחלימים מ-COVID19 (לא מחוסנים). גם כאן, הראה המחקר שתאי ה-T מזהים פיסות מחלבון הספייק לכל אורכו, ולכן תגובת תאי ה-T אינה מושפעת ממוטציה כזו או אחרת.  

סיכום

כל המחקרים שנערכו עד כה בארץ ובעולם מראים כי חיסוני ה-mRNA בטוחים וכי הם יעילים בהפחתת הדבקה ותחלואה, הן של הנגיף המקורי והן של הווריאנטים השונים שלו. אם עדיין לא עשיתם זאת, רוצו להתחסן!

 

 

 

9 תגובות

  • דן

    הבנת המספרים של מניעת תמותה

    שאלה של הבנת האחוזים במחקר אחד רשום "93.9 אחוזים במניעת מקרים קשים ו-92.9 אחוזים במניעת תמותה". אשמח להסבר כיצד האחוז של מניעת תמותה הוא נמוך יותר מהאחוז של מניעת מקרים קשים? הרי תמותה נשמע לי חמור יותר ממקרים קשים?
    כמו כן מה הכוונה 92.9 במניעת תמותה מה לגבי שאר האחוזים 7.1 האם איננו מונע תמותה?

  • עומר

    השאלה היא איך מגדירים חולה

    פה קבור הכלב.
    על פי ה cdc אפשר וצריך לעשות עד 40 סיבובים במעבדה
    ברוב העולם עושים 35
    אנחנו 37
    בקיצור, אם אתה חולה בישראל, אתה לא חולה בגרמניה
    כך שבעצם אין הסכמה עולמית על מי הוא חולה בכלל. תסגרו את הפינה הזו ואני רץ להתחסן

  • גל חיימוביץ

    עומר - זה לא נכון

    ראה הכתבה באתר שלנו על הבדיקות: shorturl.at/cpFO3

  • אנונימי

    dr hovav

    אולי גילוי נאות מי מימן את המחקר הזה ד"ר נכבד

  • עומר

    מנות החיסון

    שלום רב,
    מהי הסיבה שמקבלים מנת דחף לאחר שלושה שבועות ממנת החיסון הראשונה?

  • גל חיימוביץ

    שלום עומר

    מנת הדחף כשמה כן היא - דוחפת קדימה את מערכת החיסון. המטרה היא לתת חיזוק לתאי הזיכרון שנוצרו לאחר המנה הראשונה, כך שיישמרו למשך זמן רב יותר, וכן להגביר את פוטנציאל הפעולה של תאי מערכת החיסון. לדוגמה: להגביר את יכולתם של התאים שמזהים את חלבון הספייק לייצר נוגדנים, כמו גם להגביר את היכולת לזהות חלקים שונים של חלבון הספייק - מה שככל הנראה מאפשר תגובה טובה גם כנגד ווריאנטים עם מוטציות שונות.

  • יונתן

    כתבה איכותית

    התכבה מרכזת חומר רב בצורה טובה ביותר, בנוסף, בהשוואה לכתבות אחרות על אותם ממצאים, זאת עולה עליהן בהרבה .. כל זה לעזרה בהבנת המצב עצמו .. מודה לכם על פרסום זה ועל הכתיבה עצמה

  • יהודי

    קורונה

    אתם חושבים שהציבור מטומטם אבל הוא האמת היא שהוא ממש לגמרי לא.

  • אנונימי

    כיהודי, אתה אמור להכיר את

    כיהודי, אתה אמור להכיר את המצווה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". למזלנו, הציבור אכן לא מטומטם, גם אם אתה נמנה על החלק הזעיר שכן עונה להגדרה.