מחקרים ראשונים מראים כי מבצע החיסונים נגד קורונה מפחית תחלואה ובולם את התפשטות המגפה. נראה כי חיסוני ה-mRNA יעילים יותר מחיסונים אחרים כנגד הווריאנטים החדשים

מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה החל בישראל לפני כחודשיים, וזהו זמן טוב לבדוק את השפעות החיסון על התחלואה בישראל וכיצד – אם בכלל – יעילות החיסונים מושפעת מווריאנטים חדשים של הנגיף. בישראל מחסנים בינתיים רק בחיסונים בטכנולוגיית ה-mRNA, ובהם נתמקד בכתבה זו.

 השפעות חיוביות של החיסון בישראל

מיד עם תחילת מבצע החיסונים בישראל, החלו גופי הבריאות – משרד הבריאות וקופות החולים – באיסוף נתוני תחלואה על המתחסנים. למחקרים על יעילות החיסונים בעולם האמיתי יש חשיבות עצומה לא רק לישראל, אלא לעולם כולו. לישראל יש יתרונות אחדים בבדיקה של השפעת החיסונים על התחלואה. ראשית, לכל אזרח ואזרחית בישראל יש תיק רפואי דיגיטלי הכולל את כל ההיסטוריה הרפואית שלהם, ובכלל זה בדיקות וחיסונים. בעזרת התיקים הרפואיים האלה, אפשר לנטר במהירות וביעילות את התחלואה ב-COVID-19 ביחס למועדי החיסון של האזרחים. שנית, מבצע החיסונים התבצע בקצב מהיר מאוד, לפחות בתחילתו, ושיעור גבוה של האוכלוסיות בסיכון התחסן בתוך זמן קצר. ולבסוף, לצערנו, המגפה בארץ התפשטה במהירות במקביל לתחילת מבצע החיסונים, ולמרות ההאטה בתחלואה בשבועות האחרונים, עדיין יש סיכון גבוה לחשיפה ולהידבקות. עם זאת, בהשוואה לניסוי מבוקר, שבו משווים בין קבוצת מחוסנים לקבוצת מטופלים שקיבלו פלצבו (תמיסת מלחים או חיסון למחלה אחרת), בחינת ההשפעות של החיסון בעולם האמיתי היא מורכבת יותר, וחוקרים בישראל ניסו גישות שונות כדי לעשות זאת. הנתונים שעלו במחקרים השונים אינם זהים, אך הם דומים מספיק כדי להגיע למסקנה ברורה: החיסונים מפחיתים את התחלואה בכלל ואת שיעור המקרים הקשים בפרט, ביעילות גבוהה ודומה לזו שפייזר ומודרנה דיווחו עליה בניסויים הקליניים.

המחקר הנרחב ביותר, שגם העלה את התוצאות המעודדות ביותר, הוא של מכון כללית למחקר של קופת חולים כללית, בהובלת פרופ' רן בליצר ובשיתוף מומחים מאוניברסיטת הרווארד. החוקרים השוו בין כ-600 אלף מחוסנים (שבוע לאחר מתן המנה השנייה) למספר זהה של נבדקים שלא התחסנו, כאשר לכל אחד מחברי קבוצת המחוסנים יש מקביל בקבוצה האחרת בעל נתונים דמוגרפיים דומים (גיל, רקע בריאותי וגורמי סיכון, שכונת מגורים, השתייכות מגזרית וכדומה). לשם הדוגמה, גבר מחוסן, ערבי בן 76 שהתחסן ארבע פעמים נגד שפעת בחמש השנים האחרונות ויש לו שני גורמי סיכון בריאותיים לקורונה הושווה לגבר לא-מחוסן ערבי בן 77-76 שגר באותה שכונה, בעל רקע בריאותי זהה והתחסן 3-4 פעמים לשפעת בשנים האחרונות. השוואה כזו מנטרלת הרבה פרמטרים שעלולים להפריע לחישובי יעילות החיסון. על פי המחקר, שפורסם בכתב העת הרפואי הנחשב ביותר New England Journal of Medicine, נמצאה יעילות של 46 אחוזים במניעת הדבקה בשבוע השלישי לאחר קבלת המנה הראשונה ו-92 אחוזים בשבוע השני לאחר המנה השנייה של החיסון. בנוסף, החוקרים גילו שלחיסון יש יעילות גבוהה במניעת מחלה תסמינית (94 אחוזים), במניעת אשפוזים (87 אחוזים) ובמניעת מחלה קשה (92 אחוזים). החוקרים מצאו שיעילות החיסון במניעת תמותה בשבוע השלישי לאחר המנה הראשונה היא 72 אחוזים. בשל מסגרת הזמן הקצרה (חודשיים), לא נאספו מספיק נתונים שאיפשרו למדוד את יעילות מניעת התמותה בשבוע השני לאחר המנה השנייה. ממצאי המחקר דומים מאוד לממצאי המחקר הקליני של פייזר.

גם קופת חולים מכבי פרסמה הודעה לתקשורת שלפיה יעילות החיסון נאמדת ב-95 אחוזים. על פי המחקר שערכה קופת חולים מכבי, רק 608 אנשים מבין 602 אלף מחוסנים שעבר שבוע מאז קיבלו את המנה השנייה (0.1 אחוזים) נדבקו בקורונה, ורק 7 מביניהם סבלו מתסמינים קשים. זאת לעומת 3.9 אחוזים שנדבקו בקורונה מבין כחצי מיליון מבוטחים שטרם התחסנו. במחקר נוסף של קופת חולים מכבי, בשיתוף עם מכון KI, עקבו החוקרים אחר כ-200 אלף מתחסנים בגיל 60 ומעלה, במשך כמה שבועות החל ממנת החיסון הראשונה. במסמך קצר הם מציגים ירידה של 67 אחוזים בשיעור המאומתים ו-78 אחוזים בשיעור האשפוזים, בהשוואה בין מחוסנים בשבוע השני לאחר המנה הראשונה למחוסנים בשבוע השני לאחר המנה השנייה.

פרופ' דביר ארן, אימונולוג ומומחה לביולוגיה חישובית מהטכניון, השווה בין חולים שהתחסנו לבין האוכלוסייה הכללית וחישב כי יעילות החיסונים בישראל נכון ל-22 בפברואר היא 85-73 אחוזים בהפחתת שיעור המאומתים. נוסף על כך, הוא מצא יעילות של 97-89 אחוזים בהפחתת שיעור האשפוזים ומקרי התחלואה הקשה. גם מחקר זה טרם עבר ביקורת עמיתים.

העיתונאי נדב אייל פרסם בטוויטר מאמר שמשותף לחברת פייזר ולמשרד הבריאות הישראלי. לפי המסמך, נבדקו חמישה מדדים לגבי יעילות החיסונים שבוע לאחר המנה השניה ובכולם נראתה יעילות גבוהה של החיסונים: 89.4 אחוזים במניעת הדבקה, 93.7 אחוזים במניעת מחלה תסמינית, 93.3 אחוזים במניעת אשפוזים, 93.9 אחוזים במניעת מקרים קשים ו-92.9 אחוזים במניעת תמותה.  חשוב לציין שהמאמר טרם פורסם רשמית באופן מקוון ובפרסום של אייל חסרים גרפים וטבלאות, ולכן יש להתייחס לתוצאות אלו בזהירות.

קופת חולים מאוחדת פרסמה ב-8 במרץ, בהודעה לעיתונות, את תוצאות המחקר שלה על יעילות חיסוני הקורונה בקרב כ-102 אלף מחוסנים. המחקר השווה נתוני תחלואה בחמשת השבועות שלאחר קבלת מנת החיסון השנייה. על פי המחקר, בשבוע הראשון לאחר המנה השניה, יעילות החיסון היא 79.4 אחוזים והיא עולה ל-89.4 אחוזים בשבוע לאחר מכן. החוקרים המשיכו לעקוב אחר המתחסנים ומצאו שהיעילות ממשיכה לעלות ומגיעה לשיא של 96 אחוזים החל משבועיים לאחר מתן המנה השניה. בהסתכלות אחרת על הנתונים, מבין 459 החולים שאובחנו לאחר מתן המנה השניה, 55 אחוזים אובחנו בשבוע הראשון, 27 אחוזים בשבוע השני ורק 5-9 אחוזים חלו בכל אחד משלושת השבועות הבאים. בעקבות המחקר, חוקרי קופת חולים מאוחדת ממליצים למשרד הבריאות לדחות את מתן התו הירוק משבוע לאחר המנה השניה ל-14 ימים לאחר המנה השניה. זאת כדי למנוע ממחוסנים שאינם מוגנים באופן מלא מלסכן את עצמם ואת סביבתם. 

פרופ' יריב ויין מאוניברסיטת תל-אביב בדק אם החיסונים מביאים לייצור נוגדנים בחלב אם. במחקר שנעשה עם ד"ר מיכל רוזנברג פרידמן ורופאים נוספים בבית החולים ליס, עקבו החוקרים אחר רמות הנוגדנים בדם ובחלב אם בקרב עשר נשים מניקות שהתחסנו בחיסון של פייזר. במחקר, שפורסם באתר medRxiv וטרם עבר ביקורת עמיתים, נמצא שחלב אם אצל מתחסנות מכיל נוגדנים נגד נגיף הקורונה. רמות הנוגדנים בחלב עולות במקביל לעלייתן בדם, ומגיעות לרמה המירבית בשבוע השני לאחר המנה השנייה. מחקר זה מראה שחיסון של נשים מיניקות מגן לא רק עליהן, אלא גם על התינוקות שיונקים מהן. במחקר נוסף שטרם עבר ביקורת עמיתים, חוקרות מאוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו בהובלת הפוסט-דוקטורנטית ירדן גולן מצאו שה-mRNA מהחיסון אינו נמצא בחלב-אם של מיניקות שהתחסנו. נוכחות ה-mRNA בחלב אם נבדקה אצל 12 מיניקות בפרק הזמן של 4 עד 48 שעות לאחר קבלת החיסון של פייזר או מודרנה. 

שורות של בקבוקוני חיסון RNA שליח נגד קוויד-19 | Shutterstock, CROCOTHERY
המחקרים בישראל הראו שהחיסונים מפחיתים את התחלואה בכלל ואת שיעור המקרים הקשים בפרט. שורות של בקבוקוני חיסון RNA שליח נגד קוויד-19 | Shutterstock, CROCOTHERY

מוריד תחלואה, יתכן שגם הדבקה

פרופ' ערן סגל, חוקר בתחום הביולוגיה החישובית במחלקה למדעי המחשב במכון ויצמן, ד"ר אורי שליט, חוקר בתחום הבינה המלאכותית ברפואה בטכניון, וחברי קבוצותיהם, עקבו אחר מדדי התחלואה של קבוצות הגיל השונות מאז תחילת מבצע החיסונים, תוך התחשבות בהשפעה של הסגר. נכון למועד פרסום המחקר, שטרם עבר ביקורת עמיתים, מצאו החוקרים ירידה של 49 אחוזים בתחלואה, ירידה של 36 אחוזים בהיקף האשפוזים וירידה של 29 אחוזים בשיעור המקרים הקשים בקרב בני 60 ומעלה ב-6 בפברואר לעומת שלושה שבועות לפני כן. לעומת זאת, בקבוצות הגיל הצעירות יותר, שאחוז ההתחסנות בהן היה נמוך בשלבים הראשונים של המבצע, נצפו ירידות מתונות יותר: ירידה של 18 אחוזים בתחלואה ושל 10.5 אחוזים בהיקף האשפוזים. השפעת החיסונים ניכרת יותר בערים שאחוז ההתחסנות בהן היה גבוה יותר.

פרופ' חיתאם מוחסן, אפידמיולוגית מאוניברסיטת תל-אביב, וחברי קבוצתה, בדקו את ההשפעה של מנת החיסון הראשונה כשלעצמה באמצעות השוואה בין אחוז התחלואה בקרב המחוסנים ובקרב האוכלוסייה הכללית. במחקר שפורסם לפני ביקורת עמיתים, מצאה פרופ' מוחסן כי החיסון מגיע ל-51 אחוזי יעילות במניעת הדבקה החל מ-13 ימים לאחר המנה הראשונה.

פרופ' דורון גזית וקבוצתו מהאוניברסיטה העברית עקבו אחר הדינמיקה של התפשטות התחלואה ושיעור המקרים הקשים החדשים בפועל בהשוואה למודל המתאר מצב ללא חיסונים, וכן למודלים המתייחסים לחיסונים ברמות יעילות שונות. תוצאות מחקרם, שטרם עבר ביקורת עמיתים, מראות שמבצע החיסונים מאט את התפשטות המגפה, והם מעריכים שהחיסונים יעילים ב-50 אחוזים לפחות.

תצפית חשובה ומעודדת נוספת פורסמה במחקרים שטרם עברו ביקורת עמיתים על ידי שתי קבוצות מחקר בישראל. קבוצתו של פרופ' רועי קישוני, חוקר בתחום הביולוגיה החישובית מהטכניון, בשיתוף עם קופת חולים מכבי, מצאה שהעומס הנגיפי – כלומר כמות הנגיפים בדרכי הנשימה העליונות – נמוך לפחות פי ארבעה אצל מי שחוסנו ונדבקו בתוך 28-12 ימים ממתן המנה הראשונה, בהשוואה למי שהתחסנו ונדבקו בטרם עברו 12 יום מאז החיסון. ד"ר יניב ארליך וחוקרים אחרים ממעבדת Myheritage לבדיקות קורונה, יחד עם פרופ' דביר ארן מהטכניון וחוקרים מהמעבדה הווירולוגית בבית החולים שיבא, השוו את העומס הנגיפי בכ-16 אלף בדיקות חיוביות לקורונה בחודשים דצמבר-ינואר. החוקרים מצאו שהחל מאמצע חודש ינואר – אך לא לפני כן – נצפתה ירידה של פי 1.6 עד פי 20 בעומס הנגיפי בדגימות של בני 60 ומעלה, אך לא בדגימות של צעירים יותר. ממצאים אלה תואמים למצב שבו בני ה-60 ומעלה התחסנו ראשונים, ולכן השפעת החיסונים מתגלה קודם בקבוצת גיל זו, אך רק לאחר שעבר זמן מספיק ממתן מנת החיסון הראשונה. שני מחקרים אלה תומכים במחקרים האחרים, שמראים שהחיסונים מצמצמים לא רק את מקרי המחלה הקשה, אלא גם את התחלואה בכלל, כי ככל שהעומס הנגיפי נמוך יותר, כך קטן הסיכוי להפיץ את הנגיף הלאה.

מחקר ראשוני שפורסם על-ידי חוקרים ממאיו קליניק בארצות הברית, השווה בין כ-30 אלף עובדי בריאות במספר מדינות בארצות הברית שהתחסנו ל-30 אלף עובדי בריאות שלא התחסנו ומצא יעילות של 88 אחוזים לחיסוני ה-mRNA במניעת הדבקה.

בשל מחסור במנות חיסון, בבריטניה החליטו לדחות את מתן מנת החיסון השנייה עבור רוב המתחסנים. מחקרים ראשוניים, שטרם עברו ביקורת עמיתים, מראים שגם מנת חיסון אחת יכולה להיות יעילה. מחקר על אוכלוסיית סקוטלנד מצא יעילות של 85 אחוזים במניעת אשפוז ומחלה קשה בשבוע החמישי לאחר המנה הראשונה בחיסון של פייזר ו-94 אחוזים עבור פרק זמן דומה לאחר המנה הראשונה בחיסון של אסטרה-זניקה. מחקר על צוות בתי החולים באנגליה מצא שהחיסון של פייזר מגן מפני הדבקה  או מחלה ביעילות של 72 אחוזים שלושה שבועות לאחר המנה הראשונה (בדיוק כמו במחקר של כללית), ו-86 אחוזים שבוע לאחר המנה השנייה. מחקר נוסף מאנגליה בדק את השפעות החיסון על אוכלוסיית בני ה-70 ומעלה שחוסנו, הראה יעילות של לפחות 50 אחוזים במניעת הדבקה וכ-70-60 אחוזים במניעת אשפוזים ותמותה כחודש לאחר המנה הראשונה.

כל המחקרים המתוארים כאן הם ראשוניים מאוד, וסביר להניח שההערכות המספריות ישתנו על פי נתונים עדכניים בשבועות ובחודשים הבאים. עם זאת, כל המחקרים שנערכו עד כה, שבוצעו על ידי כמה חוקרים בלתי תלויים ממדינות שונות, בגישות ובשיטות מחקר שונות, מצביעים על אותה מגמה: החיסונים יעילים כבר בשבוע השלישי לאחר המנה הראשונה לפחות ב-50 אחוזים במניעת הדבקה ובמניעת מחלה, ויעילים מעל 90 אחוזים לאחר המנה השנייה.

פוסטר עם מזרק והכיתוב "בואו נתחסן" | Shutterstock, Toor Kan

המחקרים השונים מצביעים על אותה מגמה: החיסונים יעילים לפחות ב-50 אחוזים במניעת הדבקה וביותר מ-80 אחוזים במניעת מחלה. פוסטר עם מזרק והכיתוב "בואו נתחסן" | Shutterstock, Toor Kan

ללא תופעות לוואי חריגות או חריפות 

נכון למועד כתיבת שורות אלה, ניתנו כ-181 מיליון מנות חיסון ברחבי העולם (כמחציתן חיסוני mRNA), ולא דווח על מקרי תמותה או על תגובות חריגות לחיסונים, כגון הגברה תלוית נוגדנים (ADE) או פגיעה בנשים הרות.

ועדת המעקב לחיסוני הקורונה בישראל פרסמה מצגת המסכמת את כלל תופעות הלוואי שדווחו לאחר החיסון, נכון ל-31 בינואר. אין בדיווחים הפתעות – בקרב אוכלוסיית המחוסנים נצפו אותן תופעות לוואי שנצפו במחקר של פייזר ובהתפלגות דומה, מלבד שיעור נמוך יותר של דיווחים על תופעות לוואי קלות. ההנחה היא שמדובר בתת-דיווח, כלומר, שמחוסנים עם תופעות לוואי קלות שאינן מצריכות טיפול רפואי אינם מדווחים עליהן. 48 מהמחוסנים אושפזו בסמוך לקבלת החיסון, אך בכל המקרים שנבדקו נמצא שהאשפוז קשור למחלת רקע ולא לחיסון. 6 מחוסנים לקו בתגובה אלרגית חריפה. איש מהמחוסנים לא מת בגלל החיסון.

באנגליה, הנתונים ממערכת "הכרטיס הצהוב", שמיועדת לדיווח על תופעות הלוואי של החיסון, משרטטים תמונה דומה, נכון ל-31 בינואר. עד לתאריך זה התחסנו באנגליה כ-6.6 מיליון איש במנה הראשונה של החיסון של פייזר וכ-3 מיליון איש בחיסון של אסטרה-זנקה, וכחצי מיליון איש במנה השנייה של אחד משני החיסונים. גם שם דווח על מספר מועט של מקרים של תגובה אלרגית חריפה, בתדירות של 2-1 מקרים ל-100 אלף חיסונים. בכתב העת JAMA דווח על 66 מקרים של תגובה אלרגית חריפה מתוך 18 מיליון מנות של חיסוני mRNA שניתנו בארצות הברית נכון ל-18 בינואר. מכאן ההנחיה לאנשים הנמצאים בסיכון לתגובה אלרגית חריפה להימנע מחיסון, בייחוד אם ידועה אלרגיה לחומרים הנמצאים בחיסון; וכמובן, יש הנחיה קבועה להמתין במקום במשך 15 דקות לאחר קבלת החיסון (כ-80 אחוזים ממקרי האלרגיה בארצות הברית אירעו בתוך פחות מ-15 דקות מקבלת החיסון).

אף שהחיסונים לקורונה של חברות פייזר ומודרנה הם חיסוני ה-mRNA הראשונים שאושרו לשימוש, הטכנולוגיה קיימת כבר יותר משני עשורים, וחיסוני mRNA לנגיפים שונים או לסרטן נמצאים בשלבים שונים של מחקר קליני כבר למעלה מעשור. הנתונים מנבדקים אלה, יחד עם עשרות אלפי הנבדקים בניסויים של פייזר ומודרנה, שמקצתם קיבלו את החיסון לקורונה כבר בחודש אפריל 2020, מראים כי לא צפויות תופעות לוואי ארוכות טווח.

תמונה של אדם מקבל זריקת חיסון | Dr P. Marazzi / Science Photo Library
כ-181 מיליון מנות חיסון ניתנו ברחבי העולם, ולא דווח על מקרי תמותה או על תגובות חריגות לחיסונים | תמונה של אדם מקבל זריקת חיסון | Dr P. Marazzi / Science Photo Library

חיסון של מחלימים מקורונה

מחקרים אחדים מהעולם ומישראל, שפורסמו בצורה מקוונת אך טרם עברו ביקורת עמיתים, הראו שמנת חיסון בודדת לאנשים שהחלימו מקורונה מגבירה את רמת הנוגדנים לפי 10 עד פי 1,000 מרמת הנוגדנים אצל מחלימים שלא חוסנו או אנשים שלא חלו וחוסנו במנה יחידה. המחקרים הצביעו גם על יצירה של תאי זיכרון מסוג B ו-T. על פי מחקרים אלה, רמות הנוגדנים אצל מחלימים שחוסנו במנה אחת דומה לרמות הנוגדנים של מי שלא חלו וחוסנו בשתי מנות, או אף גבוהה יותר. על פי המחקר הישראלי, אין הבדל בתגובה החיסונית בין קבוצות אתניות שונות (יהודים, ערבים ודרוזים).

המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) פרסם הנחיות מעודכנות על חיסוני ה-mRNA. על פי הנחיות אלה, אין מניעה לחסן מחלימים ממחלת COVID-19, אך אין לחסן את מי שחולים כרגע, או את מי שנחשפו לחולה מאומת. לגבי מי שקיבלו את החיסון המלא (שבועיים לאחר מנת החיסון השנייה), ה-CDC קובע שאין צורך בבידוד אם התרחשה חשיפה לחולה מאומת, אך רק אם לא הופיעו תסמינים, על סמך ההנחה שמי שחוסן ונדבק אך אינו סובל מתסמינים, סיכוייו להדביק אחרים פחותים. בישראל עדיין לא מחסנים מחלימים, כדי לנצל את מלאי החיסונים המוגבל לחיסון מי שאינם מוגנים כלל. עם זאת, על פי המחקרים הללו, אפשר לחסן את המחלימים במנת חיסון אחת בלבד, וכך לחסוך במנות חיסון.

אילוסטרציה של נגיף הקורונה לצד מולקולות RNA שליח | Shutterstock, Mike Mareen
על פי המחקרים, רמות הנוגדנים אצל מחלימים שחוסנו במנה אחת דומה לרמות הנוגדנים של מי שלא חלו וחוסנו בשתי מנות, או אף גבוהה יותר. אילוסטרציה של נגיף הקורונה לצד מולקולות RNA שליח | Shutterstock, Mike Mareen

חיסוני ה-mRNA יעילים כנגד הווריאנטים השונים של הנגיף. חיסונים אחרים יעילים פחות

אחד הדיונים הנפוצים ביותר בקשר לחיסונים בשבועות האחרונים עוסק בשאלת יעילותם כנגד הווריאנטים השונים של הנגיף. כמו כל היצורים החיים, נגיף הקורונה עובר שינויים אבולוציוניים. ככל שהנגיף מדביק אנשים רבים יותר, כך גדלה ההסתברות שיתפתחו בו תכונות שיקנו לו כושר הדבקה טוב יותר – כמו של הווריאנט הבריטי – ואולי גם יכולת לחמוק מנוגדנים, ובייחוד נוגדנים מנטרלים, שנוצרו כנגד הנגיף המקורי. נוגדנים מנטרלים הם נוגדנים שנקשרים לחלבון הספייק של הנגיף באופן המונע ממנו להיקשר לקולטן שעל תאי הגוף.

פרופ' גדעון שרייבר וחברי קבוצתו ממכון ויצמן למדע אכן מצאו, באמצעות ניסויי "אבולוציה במבחנה", את אותן המוטציות שמעוררות במדענים חשש מפני הווריאנט הבריטי, הדרום-אפריקאי והברזילאי. הם גילו גם מוטציה נוספת באותו אזור קישור לקולטן, שעדיין לא התגלתה באוכלוסייה הכללית. מוטציה זו עשויה לשפר את יכולתו של הנגיף להיקשר לקולטן, ולפגוע ביכולת של הנוגדנים לנטרל את הנגיף. מחקר דומה ב"אבולוציה במבחנה" של הנגיף, שערכו חוקרים מאיטליה ומארצות הברית, הראה גם הוא שמוטציות כמו זו שנמצאה בווריאנט הדרום-אפריקאי עלולות לפגוע ביעילות של נוגדנים מנטרלים.

החשש מפני יעילות פחותה של החיסונים נמצא מוצדק במקרה של החיסונים של נובה-וקס, ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרה-זניקה (אוקספורד). נובה-וקס פיתחה חיסון מבוסס-חלבון, ואילו החיסונים של ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרה-זניקה מבוססים על וקטור של אדנו-וירוס. שלוש החברות ערכו את מחקריהן באנגליה ובדרום-אפריקה, ובעוד שחיסוניהן נמצאו יעילים נגד הווריאנט הבריטי (יעילות של כ-90 אחוזים), הרי שבמחקר שנערך בדרום-אפריקה, נמצא כי הם בעלי יעילות נמוכה יחסית  (ג'ונסון & ג'ונסון: 64 אחוזי יעילות, נובה-וקס: 60 אחוזי יעילות, אסטרה-זניקה: 22 אחוזי יעילות, אך 10 אחוזים בלבד אם בוחנים רק אנשים שנדבקו בווריאנט הדרום-אפריקאי). לפיכך, דרום-אפריקה החליטה שלא להשתמש במיליון החיסונים שרכשה מאסטרה-זניקה. לעומת זאת, חיסוני ה-mRNA מראים יעילות טובה נגד כל הווריאנטים.

יצרניות חיסוני ה-mRNA פרסמו מחקרים על יעילות הנוגדנים המנטרלים שנמצאו בנסיוב (נוזל הדם) שנלקח ממחוסנים שבוע (מודרנה) או שבועיים עד חודש (פייזר) לאחר המנה השנייה. המחקר של מודרנה, שפורסם בכתב העת New England journal of Medicine, בדק את היעילות כנגד הווריאנט הבריטי, הדרום-אפריקאי ומגוון וריאנטים מאירופה, ובהם זה שהתגלה בחורפנים. ביונטק-פייזר פרסמה שני מחקרים, בכתבי העת New England journal of Medicine ו-Nature Medicine, שהחברה בדקה בהם את יעילות הנסיוב של מחוסנים כנגד מגוון וריאנטים, ובהם הברזילאי. בשלושת המחקרים נמצא שהחיסון של שתי החברות מייצר נוגדנים מנטרלים ביעילות דומה כנגד כל הווריאנטים, למעט הווריאנט הדרום-אפריקאי, שיעילות החיסון כנגדו הייתה קטנה פי שלושה בממוצע בעבור שני החיסונים. למרות הירידה ביעילות, רמת הנוגדנים המנטרלים עדיין הייתה גבוהה מספיק כדי להקנות הגנה. 

מחקרים אחדים, שרובם עדיין לא עברו ביקורת עמיתים, בדקו את יעילות הנוגדנים המיוצרים בתגובה לחיסונים כנגד הווריאנט הבריטי, והראו בעזרת בדיקות בתרביות תאים כי נסיוב הדם של המתחסנים מצליח לנטרל את הווריאנט הבריטי ביעילות דומה לזו שבה הוא מנטרל את הנגיף המקורי, או מעט נמוכה יותר – אך לא באופן שאמור למנוע מהחיסון לפעול כנגדו. עדות לכך היא הצלחתו של מבצע החיסונים בארץ – שכן הווריאנט העיקרי שמתפשט כעת בישראל הוא הווריאנט הבריטי.

כמה מהמחקרים הללו, ומחקרים נוספים, בדקו אם הנוגדנים המיוצרים בתגובה לחיסונים מנטרלים גם את הווריאנט הדרום-אפריקאי או הברזילאי. מחקרים אחדים, שעדיין לא עברו ביקורת עמיתים, כמו גם מחקר שפורסם בכתב העת Cell, העלו שנסיוב של מחוסנים בחיסוני mRNA מנטרל את שני הווריאנטים הללו בצורה טובה פחות (המספרים מצביעים על יעילות פחותה פי 5 עד פי 12). עם זאת, המחקר ב-Cell הראה שהחיסון של פייזר יעיל פי 3.6 יותר מאשר החיסון של אסטרה-זניקה, תוצאה המעידה על יתרון של חיסוני ה-mRNA על פני חיסונים אחרים גם נגד הווריאנט הדרום-אפריקאי.

לבסוף, חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה בדקו גם את יעילות הנוגדנים המנטרלים וגם את הפעילות של תאי מערכת החיסון מסוג תאי T. החוקרים פרסמו, במחקר שטרם עבר ביקורת עמיתים, כי אחרי שתי מנות חיסון פעילות הנוגדנים המנטרלים כלפי הווריאנט הדרום-אפריקאי קטנה פי 5-3 מאשר כלפי הנגיף המקורי, ורק 2 מבין 25 דגימות לא הצליחו כלל לנטרלו. לעומת זאת, דגימות ממחלימים, או מאנשים שקיבלו מנת חיסון אחת, לא הצליחו לנטרל את הווריאנט. לכן חשוב לקבל את שתי מנות החיסון. החוקרים מצאו שדגימות של מי שחוסן בשתי מנות הכילו נוגדנים שזיהו גם את חלבוני הספייק של נגיף סארס, MERS, ואת ארבעת נגיפי הקורונה שגורמים לצננת, כלומר, ייתכן שהחיסון יקנה הגנה מסוימת גם כנגד נגיפים אלו. הממצא החשוב ביותר הוא לגבי תאי ה-T: החוקרים מצאו שתגובת תאי ה-T אצל מי שחוסנו בשתי מנות הייתה דומה בכל ארבעת הווריאנטים (המקורי, הבריטי, הברזילאי והדרום-אפריקאי), משום שתאי ה-T מזהים אזורים של חלבון הספייק שהם זהים בכל ארבעת הווריאנטים האלה. מכאן הם מסיקים כי גם אם יש ירידה בפעילות הנוגדנים המנטרלים, פעילות תאי ה-T תעזור במיגור המחלה. תוצאה זו מתיישבת גם עם מחקר נוסף, שבדק את יכולת הזיהוי של תאי T של מחלימים מ-COVID19 (לא מחוסנים). גם כאן, הראה המחקר שתאי ה-T מזהים פיסות מחלבון הספייק לכל אורכו, ולכן תגובת תאי ה-T אינה מושפעת ממוטציה כזו או אחרת.  

סיכום

כל המחקרים שנערכו עד כה בארץ ובעולם מראים כי חיסוני ה-mRNA בטוחים וכי הם יעילים בהפחתת הדבקה ותחלואה, הן של הנגיף המקורי והן של הווריאנטים השונים שלו. אם עדיין לא עשיתם זאת, רוצו להתחסן!

הכתבה עודכנה לאחרונה ב-9 במרץ 2021

86 תגובות

  • שי

    אה, ועוד משהו קטן:

    אה, ועוד משהו קטן:
    .
    "הרופאים למדו ועליהם סומכים לגבי דיווח... מי עוד אמור לדווח? ... אולי פקידה תתקשר כל יום לשאול כל מחוסן איך הוא מרגיש?"
    .
    אף אחד לא אמור לדווח מיוזמתו - זה לא מנגנון מתאים לבדיקת קשר סיבתי. שתי האפשרויות העקריות למחקר שיענה על השאלה האם יש או אין קשר סיבתי בין החיסון ותופעות לוואי הן (1) מחקר קליני פאזה רביעית - מחקר בו מגייסים משתתפים ועוקבים אחריהם באופן אקטיבי (כולל פקיד\ה שמתקשרים, ביקורים יזומים במרפאה, ו\או דיווח ביומנים אלקטרונים), ו-(2) מחקר עוקבה פרוספקטיבי, כדוגמת המחקר של כללית, אשר בודק (בנוסף לנתוני התחלואה בקורונה) נתונים רפואיים כלליים (מס' מקרי מוות, אישפוזים, התקפי לב, שבץ, ביקורים אצל רופא, וכו') ומשווה בין מחוסנים ללא מחוסנים. אני חושב שזה די בסיסי לדרוש שמחקרים כאלה יעשו, במיוחד לאור העובדה שבניגוד למנטרה בתקשורת המחקר הקליני לא הראה פרופיל בטיחות טוב של החיסון, ובמיוחד לאור העובדה שמדובר בטיפול שאמור להינתן לקרוב ל-100% מהאוכלוסיה. אבל אולי אני מוזר בזה שאני חושב שמחקרים כאלו מתבקשים. אפשר גם להניח שהכל בסדר ולקוות לטוב.

  • הנחשול

    עובדות ומספרים מול תקשורת

    שי,
    מסכים איתך לגמרי!
    1. לא אתה ולא אני מכחישים שקיים הוירוס.
    2. ישנה בעיה אמיתית של הצגת נתונים-מאוד מכוונת לצד אחד לצערי. לא סתם המלצתי לראות את הנחשול.
    3. כאמור-רב הנסתר על הגלוי וכל מי שמתיימר להגיד שיודע את הכל הינו בבחינת שרלטן. יש עוד צורך בניתוח נתונים, הורדת הלחץ בתקשורת ומתן זמן לעיבוד פסיכולוגי של התקופה בה אנו נמצאים.

  • גל חיימוביץ

    אני מסכים עם עניין הצגת הנתונים לציבור

    רק אומר שמשרד הבריאות לא הצטיין בדוברות בשנת הקורונה, הצגת הנתונים היתה לעיתים בעייתית, לא היה מענה אחד - לדוגמה משרד הבריאות מול אגף המודיעין של משרד הבטחון - לא היה מענה מיידי לכל מני טענות שהועלו בתקשורת או על ידי מכחישי מגפה למיניהם וכדומה ומשחקי הכוח של משרד הבריאות מול משרד החינוך.
    אבל בגדול - אין ספק מהנתונים בארץ ובעולם שהחיסונים בטוחים ויעילים מאוד.

  • הנחשול

    מקור החיסון, אחריות הפצה, תופעות לוואי ועוד

    שלום רב, ראשית מעריך את התייחסותכם והמענה לשאלות.
    1. מהכרות אישית-יודע על מספר תופעות לוואי שלא צוינו במשבה"ר כגון בעיות מחזור אצל נשים, בעיות הנוגעות לשריר הלב ואף תמותה.
    קצת מוזר שהקטלוג לפטירת חולה קורונה אישר גם חולים שהיו עם סרטן מתקדם שלב 4 או אפילו טראומה לא קשורה לקוביד 19.
    2. האם ידוע מי אחראי על מקור ההפצה לוירוס? האם נלקחה אחריות כלשהי? האם על תזמון ודרך ההפצה?
    3. האם נשמע לכם הגיוני לשאול בראיון עבודה "אתה מחוסן" אבל לא "האת את בהריון"? חיסיון רפואי הינו קודש הקודשים או לפחות היה. התעלמות מוחלטת בכל מה שקשור בנושא.
    4. כיצד אפשרי באין ממשלה כבר מעל לשנתיים לקבל החלטות המחייבות את כלל הציבור ונאכפות בצורה סקטורלית בלבד?
    5. למי שלא ראה, ממליץ לראות את הנחשול, אומנם בהקשר של חום השואה אבל רלוונטי מתמיד

  • גל חיימוביץ

    שלום,

    1. לגבי בעיות מחזור, אני יודע שהנושא נבדק. אין שום עדות לנזק ללב או לתמותה בעקבות חיסוני הRNA.
    2. אנו לא עוסקים בתיאוריות קונספירציה.
    3. כן. חיסון היא לא מצב בריאותי אלא דרך לשמור על בריאות הציבור. אדם לא מחוסן עלול לסכן את חבריו לעבודה או אנשים שבאים עימו במגע. אישה בהריון - לא.
    4. את דעתי האישית על פוליטיקאים לא אפרט כאן. אבל מבחינה חוקית ממשלת מעבר יכולה לקבל החלטות מסויימות, באישור יועצים משפטיים ובתי המשפט.
    5. אכן רלוונטי: כל אלה שהולכים אחרי משיחי שקר שמזלזלים במחלה, או מתנגדים לחיסון.

  • הנחשול

    1. ממליץ לך לדבר עם יותר נשים

    1. ממליץ לך לדבר עם יותר נשים, הנושא במגמת עליה.
    הקשר הקרדיאלי בבדיקה וגם בעליה.
    2.קונספירציה? עניין מחקרי טהור! מוזר שכמעט ולא דובר על הנושא.
    3.שוב ממליץ לנהל מחקר רפואי או שניים, לפתח מכשור רפואי או שניים. החיסיון הרפואי הינו אחד מאבני היסוד של כלל התעשייה!
    4. הנושא בבגץ בימים אלו. בהחלט לא מובן מאליו.
    5. פרט שולי, הנחשול נותן דגש למיעוט הנדרס

  • גל חיימוביץ

    לגבי 1.

    סיפורים אנקדוטליים זה לא בדיקה. כאמור, וועדת מעקב החיסונים של משר הבריאות עוקבת אחרי המקרים. וכמובן, כל ארגון בריאות בעולם עוקב ובודק לעומק כל טענה על תופעת לוואי. ולראייה - ה-FDA עצר את החיסון של J&J רק בגלל מקרים סופר נדירים (1 למיליון) של היווצרות קרישי דם במוח - שיש חשד, אך עוד לא הוכח, שנגרמו בגלל החיסון. 2. לשאול "מי אחראי על ההפצה" ועל התזמון וכולי זו שאלת קונספירציה. ההנחה הבסיסית היא שזו מחלה זואונוטית שהגיעה מבעל חיים כלשהו - ככל הנראה עטלף. אין שום סיבה להניח הפצה במזיד של מחלה חדשה, בטח ללא שום ראייה לכך מלבד תיאוריות קונספירציה שונות ומשונות. 3. החיסון הרפואי אינו חל על חיסונים. כל מי שנשא פנקס שבויים יודע שמצויינים שם חיסונים. בארה"ב אבירת הפרטיות יש מקומות עבודה וכמובן בתי ספר וגנים שדורשים פנקסי חיסונים או לבצע חיסונים מסויימים טרם הכניסה ועוד ועוד. הרעיון של "חיסיון" על חיסונים צמח מתוך מתנגדי החיסונים. ל4 ו-5 לא אתייחס, ברשותך.

  • הנחשול

    למה בכל תגובה אני נדרש לאמת

    למה בכל תגובה אני נדרש לאמת זיהוי 10 פעמים?

  • הנחשול

    הנחשול

    1. אם צורת החיסון הנוכחית כזו מוצלחת/חסכונית/יעילה/ללא סיכונים וקיימת עשרות שנים-מה הסיבה שעד השנה לא נעשה בה שימוש?
    לפי המחקרים לשיטה זו-כלל החיות לא צלחו את המחקר.
    2. ADE רלוונטי רק כי עד 7 חודשים מהחיסון, מה הטעם לבדוק לפני?
    3. אם עברה שנה ונחשפתי לעשרות חולים ועדיין ללא כל תופעת לוואי או סימפטום, מדוע להתחסן?

  • גל חיימוביץ

    שלום

    1. החיסונים דווקא די יקרים. הפיתוח לקח עשרות שנים, ניסויים בפועל החלו לפני כעשור. הבעיה היא כסף שמושקע במחקר ומצד שני מחקרים שנמשכים שנים כי לוקח זמן עד שאנשים נדבקים. וגם בירוקרטיה. במגפה, הושקע הון, וזמני הבירוקרטיה וההמתנה לנדבקים קוצרו. חיות - לא נכון.
    2. לא נכון.
    3. כי החיסון מגן עליך מפני הדבקה נוספת, וגם על סביבתך אם אתה אסימפטומטי.

  • הנחשול

    תודה על המענה ובעיקר על

    תודה על המענה ובעיקר על המהירות! אין ויכוח על יעילות החיסונים, התוצאות בשטח. בעיקר באוכלוסיה שבסיכון. התשובות שסיפקת הינן בעייתיות. להגיד "לא נכון" זה די מופשט.
    אני מכיר אישית מספר מקרים של בעיות רפואיות עם קשר ישיר לחיסון.
    ADE מופיע לפי הספרות בין 5 ל7 חודשים וזו הסיבה שלא הומשך לאחר שכל החיות מחקר מתו.
    יש כאן שילוב מעניין- לא ראיתי אזכור כאן למסמך הרשמי של ארגון הבריאות שדיבר על הרישום של חולי הקורונה. וגם על זה שבי"ח קיבל יותר )בצדק אגב( יותר כסף על כל חולה ומנגד יש כיתוב ללא הפסק על הסטטיסטיקה של החולים. כל מי שעשה ניסוי או התעסק בסטטיטיסטיקה יודע שאפשר להציג 2 תוצאות שונות לאותו מחקר. בסוף היום,
    הילדים לא מחוסנים וכולם נחשפים אליהם.
    מערכת החיסון שלנו הינה מערכת מדהימה במורכבות וביכולת שלה להתמודד, האמת שלא רק מערכת החיסון אלא הגוף כולו הינו מערכת מופלאה. המחקר על הוירוס (שיש התעלמות מוחלטת כיצד הגיע) עדיין בתהליך וייקח זמן רב להשלימו.
    בנוסף, האישור שניתן עי הfda הינו אישור חירום ומצויין בו בפירוש שהאישור הסופי יינתן רק לאחר שהניסוי שמתבצע בימים אלו בין השאר על רוב אוכ' ישראל יסתיים ולאחר קבלת כלל התוצאות.
    בכל מקרה מבין לגמרי את הצורך להתחסן לאלו שבסיכון, לא מצליח להבין מדוע לחייב את אלו עם מערכת חיסון תקינה במיוחד כאשר כלל הילדים אינם מחוסנים.
    דעות מקצועיות רפואיות יש לשני הצדדים הבעיה שהתקשורת מוטה לצד אחד אינה עוזרת להעלות שאלות וספקות הנדרשים ורק מעלים את הביטחון בסופו של דבר.
    ייאמר לזכותכם שלפחות כאן אפשרי להעלות שאלות וספקות לגבי תהליך שעדיין בראשיתו.

  • גל חיימוביץ

    לגבי ADE

    יש לנו כתבה שלמה על זה כאן באתר: http://alturl.com/4d6hs בתי חולים לא קיבלו יותר כסף על חולי קורונה - זו עובדה לא נכונה שהפיצה הדס שטייף, בהתססס על שמועה - סיפור שהיא מעולם לא אימתה. מערכת החיסון שלנו היא מדהימה, אבל היא לא תמיד מספיקה. לפני עידן החיסונים והאנטיביוטיקה, אנשים יכלו למות ממחלות שהיום מזלזלים בהן. גם ילדים חולים קשה ומתים מקורונה, וכמובן שהם יכולים להדביק את המבוגרים סביבם - אלו שלא התחסנו, אלו שחולים בסרטן או מושתלים שאצלם החיסון פחות יעיל וכדומה. חיסון הילדים וכלל האוכלוסיה - כמו בכל החיסונים - נועד לא רק להגן על מי שחוסן אלא ליצור חיסון קהילתי (או בעגה "חיסון עדר") כדי למנוע מחלה קשה ממי שלא יכול להתחסן או ממי שהחיסון אצלו פחות יעיל. לא מבוצע שום "ניסוי" על האוכלוסיה. יש עדיין מעקב אחרי אלו שהתחסנו במסגרת הניסוי האמיתי (פאזות 1-3), ובמקביל נאסף מידע גם מהעולם האמיתי.

  • אמנון

    שאלה רפואית חשובה

    ראיתי סרטונים של רופאים שטוענים שאין שום אינדיקציה שלאחר קבלת חיסון הקורונה, מערכת החיסון לא תהייה מאולצת לייצר חלבוני ספייק ללא הפסקה (לעד), כי זה ברמת ה DNA, ולא חיסון קונבנציונאלי. ובשל כך המערכת החיסונית תהייה "מוצפת" כל הזמן בייצור חלבונים כאלו, דבר שיעמיס עליה ויוריד את יכולתה להילחם בפולשים אחרים.
    אשמח להבהרה בנושא, כי לא מעט רופאים מכובדים טוענים טענה זו.
    תודה מראש.

  • גל חיימוביץ

    אמנון - זה לא נכון

    בחיסוני ה-RNA של פייזר ומודרנא, מדובר, נו... על RNA ולא DNA. זו מולקולה שונה שמתפרקת מהר מאוד בגוף - בתוך שעות עד יום.
    גם בחיסונים האחרים (אסטרה זנקה, ג'ונסון&ג'ונסון, ספוטניק) שמבוססים על נגיף לא-מזיק מהונדס גנטית, מדובר על DNA אמנם, אבל ללא יכולת שכפול בתאים ולכן גם הוא מתפרק תוך ימים ספורים.
    בנוסף, תאים שיבטאו את חלבון הספייק לאחר יצירת הזכרון יזוהו במהירות כתאים ש"נדבקו בנגיף" ולכן יחוסלו על ידי מערכת החיסון.
    לכן, אין שום סיבה לדאגה בעניין זה. באופן כללי, מומלץ לא לשאוב מידע מסרטוני יוטיוב עלומים, וכדאי לבדוק טוב טוב מי אלה הרופאים האלה - חלקם מכחישי חיסונים או מכחישי קורונה ידועים, חלקם רופאים שמדברים לא בתחום התמחותם (לדוגמה גניקולוגית או אורטופד).

  • חושש

    חושש

    קראתי כמה מאמרי תגובה לדוח שהציגה פייזר לEMA. ונראה שהעלו מספר השגות לניסוי שפייזר העלתה, כמו הבדלי מינון בין אצוות, סטרליזציה, אי בדיקה של קביצות בדיקה מסויימות וגם היווצרות רעלן שנגרם כתוצאה מהתהליך הפירוק של הכולסטרול שעליו רוכב" החיסון. כמה אנחנו יכולים להיות רגועים שהיעילות של החיסון היא גבוהה יותר מהסיכונים שלו לאורך זמן אצל אנשים בריאים?

  • גל חיימוביץ

    שלום חושש

    אני מעתיק לפה תשובה של כתב מכון דוידסון קולו אור, כפי שהגיב במקום אחר בפייסבוק:
    "הדבר התמוה המיידי שקופץ לעין הוא שהיא נשענת בכל דבריה אלה על דו״ח ה EMA, המקבילה האירופית של ה FDA. כששואלים אותה שם אם כך מדוע היא היחידה המצביעה על טעויות חמורות כאלה כפי שהיא טוענת שיש שם, היא מסבירה שאולי היא היחידה בעלת ההכשרה הרלוונטית שקראה את דו״ח ההערכה שחיבר ה EMA, אחת מסוכנויות בדיקת החיסונים והתרופות הגדולות בעולם, שרק בפאנל שחיבר את הדו״ח יושבת סוללת ומחים רלוונטית... שימי לב לתשובה לשאלה איך זה שרק היא מדברת על זה: ״מדוע לא דנים בכל זה? סיבה אחת יכולה להיות שדו"ח ההערכה הפתוחה הינו באנגלית, ומחצית מגרמניה אינה יכולה לדבר אנגלית״... ומה עם הפרופסורים ב EMA שכתבו את הדו״ח, למשל? ואימונולוגים דוברי אנגלית בגרמניה, אין? ואנשים מחוץ לגרמניה? טיעונים כאלה לא מכבדים את האינטליגנציה של הקורא לראייתי, ונשמעים קונספירטיביים במובן הקלאסי של המילה, כאשר התכניות המרושעות של ״הרעים״ מסוכלות על ידי אנשים מ״הטובים״ שקוראים את המסמכים שהרעים טרחו להכין ולפרסם בריש גלי. בסגנון המונולוג שהרשע תמיד טורח לשאת בסרטי הקומיקס, בו הוא מפרט את תכניותיו לשעבוד העולם ושלולי היה נושא אותו הגיבור לא היה יודע איך לסכל אותן. אפילו בקריאה שטחית ניכרות בטקסט טענות שקשה להגדיר תמימות כי הן גסות מכדי להיות בתום לב, ושוחשפות לראייתי את האג׳נדה של הכותבת.
    למשל לגבי חיסונים - ״מוגדרים שלושה שלבים של מחקר, 2.5 שנים כל אחד, ובתוספת שלב ההערכה, כלומר 7.5 שנים בסך הכל״.
    ניסויי שלב 1 לחיסונים אורכים חודשים בודדים, וכעת סרקתי מתוך סקרנות כמה עשרות מחקרים כאלה ב ClinicalTrials.gov. (אתר המרכז את הניסויים הנערכים לצורך אישור ב FDA) ולא מצאתי ולו אחד שהיה ארוך יותר מ-3 חודשים. גם שלב 2 בדרך כלל קצר ונמשך חודשים ספורים.
    שלב 3 הוא בדרך כלל בין שנה לשנתיים לכל היותר. הזמן שבדרך כלל מתבזבז בפיתוח חיסונים הוא לא על מחקר אלא על גיוס כסף, ביורוקרטיה, תכנון מחקרים, גיוס מתנדבים, המתנה שמספיק אנשים מהניסוי יידבקו (מה שלוקח הרבה חודשים בדרך כלל - לא כל ניסוי זוכה ל״פריבילגיה״ במגפה מפושטת בכל העולם שנדבקים בה במהירות מאות נסיינים…) המתנה לרגולטור (ועדת ה FDA למשל נפגשת רק פעם בכמה חודשים, ואז אם חסר חומר צריך להשלים ושוב להמתין עוד כמה חודשים) וכו׳. יש עוד טעויות גסות אבל באמת חבל על הזמן של שנינו. מי שמראיין אותה שם, ה ״German Corona Extra-Parliamentary Inquiry Committee" הוא ארגון שמפוקפק זו מחמאה עבורו, ושיש בו פיגורות כמו ד״ר הייקה שונינג (״רופאי האור של גרמניה״) ופרופ׳ וולפגנג וודארג (עובד בכיר לשעבר בפייזר שסיים את עבודתו שם כבר ב 2011), שכבר יותר מחצי שנה מפיצים דיסאינפורמציה בלי סוף. הם טענו כבר פעמים רבות ש״המגיפה הסתיימה״ רגע לפני גל גדול נוסף (הם טוענים את זה כבר מאפריל או מאי), הוציאו מסמך שהנמא על ידי בודקי עובדות להיות כזב לפיו בדיקות הקורונה שגויות לחלוטין, לא אמינות ומסוכנות (מסמך שהופרך לחלוטין), ניירות עמדה לפיהן החיסון יגרום לעיקור אצל נשים (הופרך כנ״ל), התנגדות לחיסונים ועוד כהנה וכהנה. כדאי לשים לב גם למי משתתף בראיון: רופא אחד, הלא הוא וולפגנג (״החיסון המעקר״) וודארג, ועוד 5 עורכי דין. פנל ״רפואי״ למופת. כאמור אין לי את הידע המקצועי להעריך חלק מהטענות הספציפיות. באשר לטענות הרעלנות שמוחזרו גם אצל רפאל ציוני - צירפתי לך במסר הקודם הפניה [אצרף בתגובה הבאה (ג.ח.)]. באשר טהורות התרכיב וכיו״ב אני לא יודע. אולי אם בעל מקצוע יעבור על זה בקפידה הוא ימצא שיש משהו בדבריה, ושכל חברי הועדה ב EMA התעלמו מכך באופן לא מוסבר? אולי, קטונתי. אני רק יודע שאחרי שכבר קראתי פעמיים חומרים של החברים האלה, שנוסחו באופן דומה (ארוך כאורך הגלות, עמוס בטרמינולוגיה מדעית, נשמע מפוצץ ביותר) ואחרי עבודה קשה ראיתי שאין כלום מאחורי המלל, אני לא עומד להשקיע בזה שוב."
    מיותר לומר שאני מסכים עם כל מה שקולו אמר.

  • גל חיימוביץ

    המשך:

    לענייננו, מה שהוא כותב על PEG ואצטמיד בחיסון זה לא מדויק בלשון המעטה.
    את מוזמנת לקרוא כאן מדוע זה סילוף ובמה מדובר -
    https://www.facebook.com/daniel.mendelssohn.16/posts/864654621051754 דבריו אודות ADE ו״הקופים המתים בחיסון של פייזר״ זה משהו שהוא עצמו כבר הגדיר כ״התבלבלתי״ בתחקיר של תכנית ״הצינור״ כשהם עלו עליו שזה הוא מפיץ את השקרים הללו. חבל לך להאזין לאנשים שמפיצים דיסאינפורמציה כי להד״ם, אם כי אני יכול להבין מדוע התבלבלת כי הוא אכן נשמע בוטח בעצמו וגם מצטט לכאורה מחקרים שונים.
    אלא שבמחקרים לא כתוב מה שהוא טוען שכתוב בהם.
    ההיפך. בניסויים על סארס ומרס סארס ומרס מצאו בדיוק מנם בשלבים הקדם-קליניים הראשונים (בעכברים) שהיתה בעיה, אבל אז החליפו אדג׳ובנט (ממרץ - החומר הנלווה לתרכיב הפעיל) בחיסון ופתרו את הבעיה. הסתבר שהבעיה ככל הנראה היתה בממרץ ולא בחלק הפעיל בחיסון, וגם זה רק בחיסונים שהיו על בסיס נגיף שלם (מוחלש או מומת) ולא בחיסונים כמו אלו שפותחו לקורונה, המבוססים רק על חלק קטן מהנגיף. מכל מקום, אחרי שפתרו בזמנו (עם הסארס והמרס) את הבעיה עם העכברים, התקדמו ועשו אחרי כן כדי לוודא גם ניסויים על קופי רזוס
    https://link.springer.com/article/10.1007/s12250-018-0009-2
    ועל קופי מקוק
    https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0264410X05008960
    שהראו שהבעיה אכן נפתרה.
    בקיצור הכותב פשוט משקר. אין מילה אחרת. מאחר וכבר העמידו אותו על טעותו במסמך קודם והוא ממשיך עם זה, אין אלא להסיק שמדובר לא בטעות אלא בשקר ולא אלו מקורות המידע שכדאי לצרוך. ספציפית בפיתוח של חיסון הקורונה ניסו את זה לא מעט על non-humane primates והכל היה סבבה לגמרי אחרת אי אפשר היה להמשיך לבני אדם, עשו ניסויים רבים -
    https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2024671
    https://science.sciencemag.org/content/369/6499/77
    https://science.sciencemag.org/content/369/6505/806
    https://www.biorxiv.org/content/10.1101/2020.09.08.280818v1.full.pdf

  • חושש

    קישור לעדות בועדה בגרמניה אשמח לחוות דעת

    https://docs.google.com/document/d/1X_7UPm1kUpPvGO7JjTpwc13FC06rhotkf3iz...

  • חושש

    מנסה שוב

    https://docs.google.com/document/d/1X_7UPm1kUpPvGO7JjTpwc13FC06rhotkf3iz... מקווה שתקין

  • מיכאל

    סיכויי תמותה

    תודה על הסיכום המחכים. אודה על התייחסותך לשאלה היסודית של אחוזי התמותה הרשמיים. מצד אחד יש את נתוני התמותה של הלשכה המרכזית לסטטיסיקה (הלמ"ס) ולפיה ניתן לראות כמה מתים באופן כללי בכל שנה ובכל חודש ולחשבן את סיכוי התמותה ביחס לגודל האוכלוסיה. מצד שני יש את נתוני משרד הבריאות לפיהן 0.2% מפטרו בין קבלת מנת החיסון הראשונה לשניה כשאז התחסנו 3.1 מיליון אנשים.. החשבון מראה שהסיכוי למות לאחר החיסון יתר גבוה מהסיכוי הכללי למות ללא קשר לחיסון. אודה על בדיקתך והתייחסותך.

  • גל חיימוביץ

    שלום מיכאל

    אני לא יודע לאילו נתונים אתה מתייחס, אבל כנראה שבלבלת בנתונים כי, כפי שנוכחת בעצמך - זה לא הגיוני.
    ייתכן שהכוונה היא 0.2% מקרב החולים? מקרב החולים קשה? מקרב כלל הנפטרים מקורונה? בלי הפנייה אין לי איך לדעת מאין הנתון ולמה הוא מתייחס. בכל מקרה, כאמור, כל המחקרים בארץ ובעולם מראים שהסיכון לתמותה מקורונה לאחר קבלת החיסון המלא (2 מנות) הוא נמוך מאוד יחסית לאוכלוסייה לא מחוסנת. לגבי פייזר היעילות היא כ-96% (כלומר הסיכון לחלות הוא פי 25 *פחות* עבור האוכלוסייה המחוסנת)
    בנוסף, יש נתוני בטיחות על 300 מיליונים שכבר התחסנו ברחבי העולם, לפחות מחציתם בחיסוני ה-mRNA. ככל שאני יודע לא אירעו מקרי תמותה מהחיסון.

  • מיכאל

    תודה על התגובה ד"ר חיימיביץ.

    תודה על התגובה ד"ר חיימיביץ.
    המקור : משרד הבריאות. ישיבה תשיעית מיום 21.1.21 הצוות המייעץ נגד הקורונה כלהלן סעיף 2 מפרט את מצב ביצוע החיסונים:
    2 .עדכון סטטוס חיסונים – מר מיכאל שטיינמץ )מנהל מכלול חיסונים(
    1.2 .עד היום חוסנו 3.1 מיליון חיסונים. 2.4ש מיליון מתחסנים מנה ראשונה + 700 אלף מחוסנים במנה שניה. 200 אלף איש זכאים לתעודת מתחסן )שבוע לאחר חיסון שני(.
    2.2 .כיום מחוסנים כ- 200 אלף חיסונים ביום – בחלוקה לפי קופות החולים ובתי החולים ומגן אבות.
    2.3 69% מגיעים להתחסן כעבור 21 יום. 0.7% טרם התחסנו ללא סיבה מוצדקת לאחר 25 יום )כ- 3000 איש(. הקופות מנסות לטייב את המספרים ולהגיע לכולם. 0.2% נפטרו בתקופה שבין החיסון הראשון לחיסון השני. 0.6% בבידוד.0.4% החלמה.
    2.4 .החיסון מתבצע ב- 378 אתרי חיסון...
    לפי הנ"ל 0.2 אחוז נפטרו בין החיסון הראשון לשני..לפיכך מ- 2.4 מיליון המתחסנים נפטרו לכאורה 4800 איש וזה פי 6-7 מהממוצע החודשי של הפטירות הכלליות במדינה לפי הלמ"ס.
    לידיעתך, לתדהמתי גיליתי שאם תכנס עכשיו לאתר משרד הבריאות תמצא ששינו את הנתונים הנ"ל בפרוטוקול - אך ורק בסעיף זה...באופן אחר לגמרי.
    וזה ממש אומר דרשני לגבי אמינות הנתונים המוצגים לוועדה ולציבור.
    ביחס לסייפה של דבריך בעניין קביעת מקרי תמותה מהחיסון, אודה לך גם אם תסביר איך בודקים ואיך קובעים אם מוות של אדם בסמוך לקבלת חיסון ,בין בשעות בין בימים בין בשבועות בין בשנים, אם המוות קשור או לא קשור לחיסון.

  • גל חיימוביץ

    אתה מחפש קונספירציה

    כשההסבר הפשוט הוא שכנראה היתה טעות ותיקנו. טעיות קרו וטעויות יקרו. לא כזה ביג דיל. זה הרבה יותר מגוחך לחשוב שמתו כמעט 5000 איש מקורונה או כל סיבה אחרת שבוע לאחר החיסון השני, ועוד יותר מגוחך לחשוב שמשרד הבריאות או הממשלה איכשהו טייחו את זה. לגבי שאלתך בסוף -בודקים אם מדובר בתגובה אלרגית, או תגובה אחרת שקשורה למערכת החיסון.
    לוקחים בחשבון גם גיל (אנשים זקנים מתים, חיסון או לא חיסון), טיפולים רפואיים אחרים שנלקחו במקביל (זכור הסיפור על בחורה שחוסנה נגד פפילומה ונגרם לה שיתוק. בחקירה הסתבר שהשיתוק נגרם בגלל תרופה אחרת שלקחה), ומחלות רקע - נאמר, אדם חולה במחלת לב שמת מדום לב כמה ימים לאחר החיסון זה לא מחשיד שיש עניין של החיסון.
    נכון להיום, כל מקרי האלרגיה החריפה שלאחר החיסון שתוארו בעולם הסתיימו בטוב - ללא תמותה. ככל שאני יודע לא תוארו מקרי מוות אחרים שנקשרו לחיסון.

  • joseph arodi

    מה לגבי החיסון הישראלי. האם

    מה לגבי החיסון הישראלי. האם יש תוצאות ראשוניות והאם יש צפי מתי הוא יופק לאוכלוסיה

  • גל חיימוביץ

    החיסון הישראלי סיים את הניסוי הקליני שלב 1

    ועכשיו ככל הידוע לי מגייס מתנדבים לשלב 2. סביר להניח שאם יגיע לקו הסיום (כלומר יסיים שלב 2, ימשיך לשלב 3 ויראה יעילות גבוהה ואז יקבל אישור רגולטורי), זה יהיה לקראת סוף השנה לכל המוקדם.
    ההתקדמות בשלבים תלויה בכמות הכסף שיושקע בפרוייקט מחד, וברמת התחלואה מאידך (וכמובן ביעילות בכל אחד מהשלבים). ככל שרמת התחלואה תהיה נמוכה יותר, כך הניסוי מתארך וייתכן שהחוקרים ייאלצו לגייס מתנדבים במדינה בה התחלואה עדיין משתוללת.

  • אורי

    כמה חיסונים מאושרים באירופה וארה"ב מיוצרים בכל יום?

    כמה חיסונים מאושרים באירופה וארה"ב מיוצרים בכל יום?

  • גל חיימוביץ

    אני לא יודע

    אני משער שמיליוני מנות, לכל הפחות.

  • דן

    הבנת המספרים של מניעת תמותה

    שאלה של הבנת האחוזים במחקר אחד רשום "93.9 אחוזים במניעת מקרים קשים ו-92.9 אחוזים במניעת תמותה". אשמח להסבר כיצד האחוז של מניעת תמותה הוא נמוך יותר מהאחוז של מניעת מקרים קשים? הרי תמותה נשמע לי חמור יותר ממקרים קשים?
    כמו כן מה הכוונה 92.9 במניעת תמותה מה לגבי שאר האחוזים 7.1 האם איננו מונע תמותה?

  • עומר

    השאלה היא איך מגדירים חולה

    פה קבור הכלב.
    על פי ה cdc אפשר וצריך לעשות עד 40 סיבובים במעבדה
    ברוב העולם עושים 35
    אנחנו 37
    בקיצור, אם אתה חולה בישראל, אתה לא חולה בגרמניה
    כך שבעצם אין הסכמה עולמית על מי הוא חולה בכלל. תסגרו את הפינה הזו ואני רץ להתחסן

  • גל חיימוביץ

    עומר - זה לא נכון

    ראה הכתבה באתר שלנו על הבדיקות: shorturl.at/cpFO3

  • אנונימי

    dr hovav

    אולי גילוי נאות מי מימן את המחקר הזה ד"ר נכבד

  • עומר

    מנות החיסון

    שלום רב,
    מהי הסיבה שמקבלים מנת דחף לאחר שלושה שבועות ממנת החיסון הראשונה?

  • גל חיימוביץ

    שלום עומר

    מנת הדחף כשמה כן היא - דוחפת קדימה את מערכת החיסון. המטרה היא לתת חיזוק לתאי הזיכרון שנוצרו לאחר המנה הראשונה, כך שיישמרו למשך זמן רב יותר, וכן להגביר את פוטנציאל הפעולה של תאי מערכת החיסון. לדוגמה: להגביר את יכולתם של התאים שמזהים את חלבון הספייק לייצר נוגדנים, כמו גם להגביר את היכולת לזהות חלקים שונים של חלבון הספייק - מה שככל הנראה מאפשר תגובה טובה גם כנגד ווריאנטים עם מוטציות שונות.

  • יונתן

    כתבה איכותית

    התכבה מרכזת חומר רב בצורה טובה ביותר, בנוסף, בהשוואה לכתבות אחרות על אותם ממצאים, זאת עולה עליהן בהרבה .. כל זה לעזרה בהבנת המצב עצמו .. מודה לכם על פרסום זה ועל הכתיבה עצמה

  • יהודי

    קורונה

    אתם חושבים שהציבור מטומטם אבל הוא האמת היא שהוא ממש לגמרי לא.

  • אנונימי

    כיהודי, אתה אמור להכיר את

    כיהודי, אתה אמור להכיר את המצווה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". למזלנו, הציבור אכן לא מטומטם, גם אם אתה נמנה על החלק הזעיר שכן עונה להגדרה.

  • עמודים