מהי "הגברה תלוית נוגדנים"? מה הקשר שלה לזיהומים נגיפיים? האם יש סיבה של ממש לחשוש מפניה בחיסונים נגד COVID-19?

נכון להיום, יותר משלושה מיליון ישראלים קיבלו את המנה הראשונה של החיסון נגד נגיף הקורונה, SARS-CoV-2. כמעט שני מיליון מהם קיבלו גם את המנה השנייה, ובעולם כולו חוסנו כבר כמאה מיליון איש. המירוץ לחיסון הביא עימו תקוות גדולות, אך לצידן גם חששות, תהיות ולא מעט דיסאינפורמציה. 

לאחרונה מופצות ברשתות החברתיות הודעות שמביעות חשש שמא החיסון גורם ל"הגברה תלוית נוגדנים" (ADE, ראשי תיבות של  Antibody-Dependent Enhancement). בקצרה, זהו תהליך שבו אדם שיש בגופו נוגדנים לגורם מחלה מסוים עלול לסבול מתגובת יתר של מערכת החיסון בפעם הבאה שבה יידבק באותו גורם. במצב כזה, במקום שהנוגדנים שבגופו ישפרו את המצב, הם יובילו דווקא למחלה חמורה יותר. 

הפחדות שמופיעות ברשתות החברתיות, דוגמת דיבורים על "התמכרות לחיסונים" או טענות כי "ירידת נוגדנים תוביל תוך שישה חודשים למחלה הסופנית ADE", נשענים על חצאי אמיתות, על ליקוט מידע בררני נטול הקשר ועל חוסר הבנה. תופעת ה-ADE מוכרת, ידועה והייתה על השולחן כבר בשלבי המחקר והפיתוח המוקדמים של החיסון. לא מדובר בנושא חדש או בסוד שמנסים להסתיר ומתנהלים סביבו מחקר ודיון מדעיים רבים כבר מהשלבים הראשונים של התפרצות הקורונה. חשוב גם להבין שמדובר בתכונה של המחלה, לא של החיסון נגדה, ושנכון להיום ממצאי המומחים מעידים שהתופעה הזאת אינה קיימת במחלת COVID-19. 

כדי להבין במה מדובר, יש להבין תחילה מעט יותר כיצד פועלת מערכת החיסון.

נגיף, נוגדנים והחיסון שביניהם

נגיפים אינם מסוגלים להתרבות בעצמם ועושים זאת בתא מאחסן. הם נקשרים לתא וחודרים אליו באמצעות החלבונים שעל המעטפת החיצונית שלהם. לדוגמה, לנגיף הקורונה SARS-CoV-2, מחולל המגפה העולמית שאיתה אנו מתמודדים כעת, יש חלבון המכונה "ספייק" (זיז), שנקשר לחלבון בשם ACE2 הנמצא בצד החיצוני של חלק מהתאים שלנו. ה"מנעול" וה"מפתח" האלה קובעים לאילו תאים יהיה הנגיף מסוגל להיקשר ולחדור. אלו הם התאים שבהם הוא מתרבה ומפיץ עותקים חדשים של עצמו לרחבי הגוף.

כשמערכת החיסון הנרכשת שלנו פוגשת מחולל מחלה בלתי מוכר, היא לומדת אותו ומייצרת נוגדנים ותאי חיסון ייעודיים נגדו. התהליך הזה עשוי להימשך בין שבועיים לשלושה שבועות, בפרק זמן ממושך שבמהלכו מחולל המחלה עלול לגרום נזק רציני. לכן, נוסף על ייצור הנוגדנים עצמם, המערכת מייצרת ומאחסנת גם תאי זיכרון. כך, אם אותו מחולל מחלה יפלוש לגוף פעם נוספת, תאי הזיכרון יאפשרו תגובה מהירה: ברגע שהפולש יזוהה יוזעקו תאי הזיכרון המתאימים לו וייצרו במהירות שוב את הנוגדנים המותאמים אליו. כך הוא ינוטרל ויפורק לפני שיספיק  לגרום נזק. זהו זיכרון חיסוני.

חיסוני הקורונה הנוכחיים, ובכלל זה החיסונים של החברות פייזר ומודרנה, מעוררים את מערכת החיסון להגיב כלפי אותו חלבון ספייק, כך שהיא מייצרת נוגדנים ותאי חיסון נגדו בלי שנדבקנו בנגיף עצמו. אם  ניחשף לנגיף בפועל, כבר יהיו בגופנו התאים והנוגדנים הדרושים כדי להילחם בו בצורה מדויקת ויעילה מיד עם חדירתו לגוף, והמחלה תימנע.

בתהליך זה של יצירת הזיכרון החיסוני מיוצרים בין השאר נוגדנים המכונים "מנטרלים". תפקידם למנוע מחלבון הספייק להיקשר ל-ACE2 וכך לסכל את חדירת הנגיף לתא. פרט לנטרול, נוגדנים שנקשרו לנגיף מזעיקים תאים מחסלים, שבולעים את הנוגדן עם הנגיף שקשור אליו (פַגוֹצִיטוֹזָה).

"הגברה תלוית נוגדנים", ADE, היא תופעה שבה נוכחות של נוגדנים עלולה במקרים מסוימים להעצים את חומרתן של הדבקות בנגיפים. התופעה דווחה לראשונה בתגובה החיסונית של הגוף לנגיף דֶנְגִי כבר לפני כ-20 שנה, ונמצאה גם ב-HIV (מחולל מחלת האיידס), בקדחת צהובה, זיקה, קדחת הנילוס המערבי ובכמה נגיפים של דרכי הנשימה.

ADE עלול להתרחש בשני מנגנוני פעולה. האחד נגרם כשהנוגדנים אינם יעילים מספיק בנטרול גורם המחלה, ובאחר כשנוגדנים נקשרים לנגיף באופן שמעורר תגובת יתר של מערכת החיסון ודלקת. המנגנון שיופעל תלוי בסוג הנגיף שבו מדובר. 

תגובה משולבת: תא B עם נוגדנים (אדום) ותא T מסייע (טורקיז) תוקפים נגיף קורונה (למעלה) | איור: ANATOMIC GROOVE / SCIENCE PHOTO LIBRARY
תגובה משולבת: תא B עם נוגדנים (אדום) ותא T מסייע (טורקיז) תוקפים נגיף קורונה (למעלה) | איור: ANATOMIC GROOVE / SCIENCE PHOTO LIBRARY

הדבקה מוגברת בזכות שימוש בנוגדנים 

תפקידם של נוגדנים שאינם מנטרלים הוא להיקשר למעטפת הנגיף ולאותת לתאי חיסון בולעניים לבוא ולעכל את הפולש. הנוגדן משמש מעין עוגן, או גשר, בין תא החיסון לבין הנגיף. אצל נגיפים שתוקפים תאים של מערכת החיסון עצמה, העוגן מסייע לנגיף להתקרב לתא החיסון וכך להדביקו. במקרה כזה, לא רק שהתא אינו מעכל את הנגיף ומפרק אותו, אלא שהנגיף אף מצליח להתרבות בתוכו. כך התאים הבולעניים נהיים מטרה קלה יותר לנגיף, ובמקום שיהיו חלק מהפתרון הם דווקא  מחריפים את חומרת המחלה.

נגיף דֶנְגִי, שתוקף תאים בולעניים של מערכת החיסון, הוא דוגמה קלאסית למנגנון כזה של "סוס טרויאני". אם הנוגדנים אינם מתאימים באופן מדויק לנגיף, הם אינם מצליחים לנטרל אותו ביעילות מלאה, והוא מצליח להתרבות בתוך התאים הבולעניים. ה-ADE נגרם במקרה הזה מכיוון שיש ארבעה זנים של נגיפי דנגי: כשיש בגוף נוגדנים לזן אחד, הם אינם מנטרלים ביעילות מספקת את הנגיפים מהזנים האחרים, אם נידבק במקרה באחד מהם.

בקובה, למשל, הייתה בשנת 1977 התפרצות של נגיף דנגי מזן אחד. כעבור עשרים שנה, ב-1997, התפרץ באי זן אחר. מחקרים הראו שבהתפרצות השנייה שיעור התחלואה היה גבוה הרבה יותר אצל מי שחלו בעבר בדנגי מהזן הראשון. לרוע מזלם של הקובנים, בשנת 2001 הגיע למדינה זן שלישי של הנגיף, וכמעט כל אלה מהנדבקים מ-1977 שנדבקו כעת מחדש, חוו הפעם מחלה קשה. 

נגיפי דנגי בדם | איור:  SCIEPRO / SCIENCE PHOTO LIBRARY
מצליחים לחמוק מהשמדה בתאי מערכת החיסון ואף להתרבות בתוכם. נגיפי דנגי בדם | איור:  SCIEPRO / SCIENCE PHOTO LIBRARY

הפעלה מוגברת של מערכת החיסון 

כשנוגדנים שאינם יעילים מספיק נקשרים לנגיף, הם עלולים ליצור צְבָרִים שנקראים קומפלקסים חיסוניים. הקומפלקסים יכולים להצטבר ברקמות המודבקות (לדוגמה בתאי ריאה) ולעורר תגובה דלקתית חזקה שמגבירה את עוצמת המחלה. המנגנון הזה קיים למשל אצל נגיפים נשימתיים כמו RSV (או Respiratory Syncytial Virus) הגורם לדלקת שעלולה להוביל לחסימה בדרכי הנשימה ואף למצוקה נשימתית. המנגנון הדלקתי עצמו הוא חלק חיוני ממערכת החיסון, אבל כשהאיזון מופר הדלקת ממשיכה להתפתח באופן לא מבוקר כמו שקורה ב-ADE, ורואים החמרה בתסמיני המחלה.

מנגנון כזה של ADE נצפה למשל בחצבת, כאשר קופים שחוסנו בנגיף מומת ואז הודבקו בחצבת חוו מחלה חמורה יותר.

מאחר שחיסונים מדמים "מקרה קל" של המחלה, עשוי להתפתח ADE לא רק אחרי הידבקות חוזרת במחלה עצמה אלא גם כשאדם נדבק בנגיף אחרי שחוסן נגדו. על כן תופעת ה-ADE עוררה בעיה בפיתוח חיסונים נגד נגיפי דנגי, אבולה, HIV, RSV ואף כמה נגיפים ממשפחת הקורונה. מכאן נבע בתחילת המגפה הנוכחית החשש שמא התופעה עלולה להתרחש גם כלפי נגיף SARS-CoV-2, ולכן עלולה לשבש את פיתוחו של חיסון יעיל למחלה.

 נגיף הצטננות (Rhinovirus) עטוף נוגדנים | הדמיית מחשב: THOMAS SMITH / DANFORTH CENTER / SCIENCE PHOTO LIBRARY
צברים שמעוררים תגובה דלקתית: נגיף הצטננות (Rhinovirus) עטוף נוגדנים | הדמיית מחשב: THOMAS SMITH / DANFORTH CENTER / SCIENCE PHOTO LIBRARY

ADE ונגיפי קורונה

יש נגיפים ממשפחת הקורונה שהתגלו בהם תופעות דמויות דנגי אצל בעלי חיים. ADE תואר למשל בנגיף ממשפחת הקורונה בשם FIPV, התוקף חתולים (Feline Infectious Peritonitis Virus), שחודר לתאים בולעניים בשם מַקְרוֹפָגִים. במקרה הזה פעל המנגנון הראשון של הדבקה מוגברת בעזרת נוגדנים. 

אבל למרות קרבתו המשפחתית ל-FIPV, נגיף הקורונה הנוכחי, SARS-CoV-2, אינו תוקף את אותם תאים בגוף. מחקרים הראו שהוא אומנם מסוגל לחדור לעיתים למקרופגים, אבל אינו מתרבה בתוכם. למעשה, התאים הבולעניים ממלאים תפקיד חיובי במאבק במחלה בנוכחות נוגדנים, משום שהם עוזרים להפחית את העומס הנגיפי. אם כן, נראה שהמנגנון של ADE המושתת על חדירת הנגיף לתאי מערכת החיסון אינו רלוונטי לנגיף הקורונה הנוכחי.

בדומה לבני משפחתו, נגיף הסארס (SARS-CoV-1) והמֶרס (MERS-CoV), נגיף SARS-CoV-2 מתמחה בחדירה לתאי אֶפִּיתֶל, הנמצאים בשכבה הדקה המפרידה בין איברים לסביבתם. הוא תוקף בעיקר את תאי האפיתל ברֵיאות, וכך גורם למחלה נשימתית. לכן החשש במה שנוגע לנגיף הנוכחי היה מהמנגנון השני של ADE – גרימת דלקת שמפעילה את מערכת החיסון בדרכי הנשימה באופן לא מידתי ועלולה להוביל למצוקה נשימתית.

בניסויים שנעשו בפיתוח חיסונים נגד נגיפי מֶרְס ונגיפי סארס, שהתבססו על נגיפים מומתים או מהונדסים, נוצר בחלק מהמקרים ADE במפגש עם הנגיף החי. בניסיונות טרום-קליניים עלה חשש מפני התופעה הזאת, בעיקר בעכברים ובניסויי מבחנה (in vitro), אך במקרים אחרים לא נתקלו בתופעה. מחקרים הראו שסוג המִמְרָץ (adjuvant), החומר שמוסיפים לתרכיב החיסון כדי להגביר את יעילותו, הוא גורם חשוב בשאלת הופעתה של ADE בעקבות החיסון, וכך גם אופן ההמתה (אינאקטיבציה) של הנגיף בחיסון.

בהמשך הוצעו פתרונות, ואף הושלמו מחקרים על קופי רזוס וקופי מקוק שהראו כי תופעת ה-ADE אינה מתרחשת אצלם בעקבות החיסון. בסופו של דבר נראה שפיתוח החיסונים נגד סארס ומֶרס לא נעצר בגלל חשש מ-ADE, אלא עקב היעדר עניין והשקעה בהם מצד חברות התרופות, עם דעיכת האיום ממחלות אלה, כשמחלת הסארס נעלמה והתברר שמֶרס לא מידבקת כמעט מאדם לאדם.

עם תחילת פיתוח החיסונים נגד SARS-CoV-2 ראו החוקרים בניסויים רמות גבוהות של נוגדנים מנטרלים. על פי מה שנלמד במהלך פיתוח החיסונים נגד סארס, נראה היה שיש סיכוי גבוה להצלחה וסיכון נמוך ל-ADE. החיסונים של מודרנה ושל פייזר אומנם פועלים על אותו מנגנון של ייצור נוגדנים מנטרלים כלפי חלבון הספייק, אך הם משתמשים בטכנולוגיית RNA שאינה דורשת כלל ממרץ. העובדה הזאת מקטינה עוד יותר את הסיכון ל-ADE שהתעורר בחלק מניסויי החיסונים הפוטנציאליים נגד סארס.

נגיפי SARS-CoV-2 (צהוב) בצילום במיקרוסקופ אלקטרונים | מקור: CDC / SCIENCE PHOTO LIBRARY
בינתיים אין ראיות להגברה תלוית נוגדנים במחלת קורונה. נגיפי SARS-CoV-2 (צהוב) בצילום במיקרוסקופ אלקטרונים | מקור: CDC / SCIENCE PHOTO LIBRARY

ADE והחיסון לקורונה

תופעת ה-ADE תלויה כאמור במנגנון המחלה, ולא בחיסון. אילו הייתה ADE במחלת הקורונה, היינו מצפים לראות אותה אצל אנשים שנדבקו בנגיף בפעם השנייה ולא רק בחיסון, אולם תופעה כזאת לא נצפתה עד כה באופן מובהק.

אפשר גם היה לצפות שמתן קוקטיילים של נוגדנים נגד SARS-CoV-2 יעורר אותה סערה של ADE. בפועל, מחקרים טרום-קליניים הראו שהנוגדנים הגנו על עכברים ואוגרים סוריים, בלי שנראתה החמרה בזיהום או במחלה, וגם טיפולים בחולי קורונה ששילבו קבלת נוגדנים ממחלימים (טיפולי פלזמה) הצביעו על בטיחות גבוהה ואף שיפרו את מצב החולים. 

למרות הסימנים המוקדמים שהעידו כי אין ADE במחלת הקורונה, החשש מהתופעה קיים תמיד כשמפתחים חיסון חדש, וחיסוני הקורונה הנוכחיים לא יצאו מהכלל. על כן, במהלך פיתוח החיסונים נערכו בדיקות, מחקרים וניסויים רבים לבדיקת האפשרות להגברה תלוית נוגדנים, התנהל דיון אקדמי מקיף ומאמרים לא מעטים עסקו בעניין, כמו זה שפורסם ב-PNAS באפריל, ב-Science במאי, או סקירות מקיפות ב-Nature ביולי ובספטמבר

הנושא נבדק שוב ושוב במהלך השלבים הטרום-קליניים והקליניים של פיתוח החיסונים. בחודש מרץ 2020 אף התכנסה ועידה מדעית גדולה בהשתתפות מומחים בתחום מכל העולם, בהובלת CEPI (או Coalition for Epidemic Preparedness Innovations) שעסקה בלעדית בנושא בטיחות חיסוני הקורונה בהקשר של ADE.

בניסויים שנעשו על עכברים, חולדות וקופים, ובהם חיסון בנגיף מומת, לא נראו סימנים ל-ADE, אף שלהלכה בחיסון מומת אמור להיות הסיכון הגבוה ביותר לתופעה הזאת מכיוון שהוא מעורר יצירת נוגדנים לחלבונים רבים של הנגיף, ולא רק לחלבון הספייק כמו בחיסונים של מודרנה ופייזר. כך הוא פותח טווח אפשרויות רחב יותר לייצור נוגדנים לא מנטרלים.

באישור החירום שמינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) העניק לחיסון של פייזר, יש התייחסות מפורשת ל-ADE (עמוד 49): "הנתונים שנאספו עד כה לא מצביעים על סיכון להגברה תלוית נוגדנים. נהפוך הוא, הם מצביעים על יעילות במניעת מחלה חמורה בטווח הזמן שנבדק. עם זאת, מידת הסיכון להגברה תלוית נוגדנים עם הזמן, שאולי תלויה בדעיכת הכיסוי החיסוני, עדיין אינה ידועה ויש להמשיך להעריך אותה בניסוים הקליניים ובתצפיות המשך". כלומר, נכון להיום לא רק שלא נראתה תופעה כזאת, אלא שהנתונים שנאספו עד כה מעידים שהיא אינה קיימת. אבל רשויות הבקרה ממשיכות לעקוב לאורך זמן כדי לוודא שלא יהיו הפתעות בלתי צפויות.

אישה מקבלת חיסון קורונה | צילום: DR P. MARAZZI / SCIENCE PHOTO LIBRARY
המעקב נמשך אחרי המחוסנים והמחלימים, אף שאין נתונים המצביעים על סיכון ל-ADE. אישה מקבלת חיסון קורונה | צילום: DR P. MARAZZI / SCIENCE PHOTO LIBRARY

השורה התחתונה

ADE היא תופעה שמאפיינת מחלות נגיפיות מסוימות, שבהן הדבקה חוזרת גורמת לעיתים למחלה להופיע בצורה קשה יותר. היה חשש כי התופעה הזאת תתרחש גם במחלת COVID-19, לכן מומחים רבים חקרו את הנושא.

עד כה התופעה לא נראתה אצל בני אדם, לא נמצאה באופן מובהק בהדבקות חוזרות במחלה עצמה, לא בטיפולי פלזמה שניתנו למחלימים, לא בניסויי שלב 3 של החיסונים על עשרות אלפי אנשים, ולא במבצעי החיסון העצומים. ממשיכים כמובן לעקוב אחר החולים, המחלימים והמתחסנים, ועושים ניסויים נוספים בבעלי חיים, כדי לוודא שלא ניתקל בהפתעות בלתי צפויות.

חשוב לזכור כי COVID-19 היא מחלה חדשה. ככל שיתפשטו זנים חדשים של הנגיף נוכל לבחון אם מבחינים במקרים של ADE בהדבקות חוזרות בזנים שונים. ממצאים ראשוניים הנוגעים לווריאנט הבריטי של הקורונה, למשל, הראו שאין כנראה תופעה כזאת אצל הנדבקים בו.

אי אפשר לקבוע בצורה חד משמעית שהסיכון ל-ADE אינו קיים כלל, אבל נכון להיום הממצאים שבידינו שוללים את זה והסיכוי לכך קלוש. הסיכון מהמחלה עצמה והנזק שהיא עשויה לגרום גם למי שאינו באוכלוסיית הסיכון, לעומת זאת, תועדו באין ספור מחקרים.

 
https://davidson.weizmann.ac.il/programs/champion_bat

איך מעבירים עטלפים מחלות? מהו חוש העל של העטלפים ואיך גילו אותו? איך עוזרים העטלפים לשמור על הסביבה? הצטרפו אלינו למסע מקוון להכרת עולמם של העטלפים

64 תגובות

  • מתלבטת

    הבהרה לגבי כיסוי חיסוני

    שלום, אני מתלבטת מאוד אם לקחת את החיסון. המאמר ברובו נשמע הגיוני ומרגיע מלבד שורה אחת: "עם זאת, מידת הסיכון להגברה תלוית נוגדנים עם הזמן, שאולי תלויה בדעיכת הכיסוי החיסוני, עדיין אינה ידועה ויש להמשיך להעריך אותה בניסוים הקליניים ובתצפיות המשך." זוהי שורה קטנה המכילה חשש גדול ולמעשה הכי רלוונטי לשלב שבו אנו נמצאים, ועם זאת לא הרחבת על כך כלל. אם הבנתי נכון עם ירידת רמת הנוגדנים לאחר החיסון הסיכון ל ADE עלול לעלות? למה? ואם כן, הרי שהניסוי הזה עלול להיות הרה אסון יותר ממה שתואר - כי ברגע שלקחתי את החיסון ורמת הכיסוי שלו ירדה אהיה חשופה לADE (אם אכן התופעה הזו תתרחש) אבל כבר יהיה מאוחר מידי לעשות משהו בנידון. אלא אם כן התשובה היא להתחסן שוב ואז אצטרך להתחסן שוב ושוב בכל פעם שתדעך רמת הכיסוי? אודה לתשובה בהקדם. ואנא בהסבר ברור ובלי ססמאות. תודה

  • ישראל

    מענייין

  • אלון

    מבקש הבהרה

    לפחות במחקר אחד, ("מחקרים הראו" למעלה, נקרא לו א'), מאלו שקישורים להם מובאים כאן, (לא קראתי את כולם:), ראיתי שהדרך לקביעת רמת הסיכון ל-ADE היא בדיקת קצב התרבות הוירוס בתא.
    הדבר נראה לי הגיוני עד שראיתי הסתייגות במחקר אחר, (ב'): https://www.nature.com/articles/s41564-020-00789-5
    רשום:
    "...ERD and ADE (of the second type described above) are often identified by clinical data, including symptom prevalence and disease severity, rather than by the specific molecular mechanisms that drive severe disease. The presence of complex feedback loops between different arms of the immune system makes it very difficult (although not impossible) to conclusively determine molecular mechanisms of ADE and ERD in human and animal studies, even if the clinical data supporting ADE and ERD are quite clear..." להבנתי, נובע מדברי החוקרים לעיל שלמרות שידועים דפוסי התרבות הוירוסים בתאים מסוימים במקרים ידועים של ADE, (מתוך אבחון מבוסס סימפטומים), "..קשה מאד (אם כי לא בלתי אפשרי).." להסיק את השני מהראשון. באף אחד מהמחקרים לא היה הסבר לדרך בה זה אפשרי.
    במחקר שמסיק מקצב ההתרבות לא הייתה גם הסתייגות. האם תוכלו להבהיר את העניין?
    כלומר:
    אם תוכלו לתת הסבר קצר איך זה "לא בלתי אפשרי" - כלומר, איך זה כן אפשרי.
    וגם, אם פספסתי, מראה מקום לאן שציון השיטה הזו מופיע במחקר א'. בתודה מראש

  • אלישע

    תגובה לחיסון

    שלום, אתמול אושפז בחור בן 21 עם תגובה כלל מערכתית שעות ספורות אחרי שחוסן במנה הראשונה. על פי בדיקה סרולוגית משערים שהיה לפני כן חולה קורונה אסימפטומטי. איזו סיבה, מדעית, יכולה לתאר את מצבו כפוסט קורונה ולא כתגובה קשה לחיסון, בגלל שהיו נוגדנים בדמו? תודה

  • אסף

    הניסוי בקופי רזוס ומקוק שהמאמר מפנה אליו

    מעלה כי השתמשו בכ16 קופים בגילאים 2-4.5 שנים. האם ניתן להסיק מכך משהו על אוכלוסיה מבוגרת? גילאי הקופים בניסוי שווים לאדם בגיל ההתבגרות וכמו שאנחנו יודעים ה"נגיף" פוגע הרבה פחות בצעירים. לא ראוי לערוך ניסוי על קופים מבוגרים יותר? מה היה גיל הקופים בניסוי של פייזר? בכמה קופים הם השתמשו? Rhesus macaques age at about 3 times the rate of humans, with puberty occurring between 2.5 and 4.5 years, menopause at ~26 years, a median life span of 27 years, and a maximum life span of ~40 years. מקור: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5909965/#:~:text=Rhesus%20m....

  • שרון

    נוגדנים שאינם מנטרלים

    האם תוכלי לומר איך נקראים הנוגדנים האלו (IGG, igm או אחר) ואיזה נוגדנים נבדקים היום בבדיקה סרולוגית? הבנתי שלא נבדקים דווקא הנוגדנים המנטרלים

  • סימון

    הכרח בקבלת מנות חיסון עתידיות

    האם לאחר קבלת שתי מנות החיסון יהיה צורך או חובה להמשיך ולקבל אחת לתקופה שוב ושוב חיסון המשך? הכוונה לחובה של קבלת חיסון לטובת תחזוקה של מערכת החיסון של גופנו? האם החיסון יכול להוות אולי סיכון עתידי על מערכת החיסון?

  • חיה

    שמעתי לאחרונה על מספר אנשים

    שמעתי לאחרונה על מספר אנשים שלקו בדום לב לאחר קבלת החיסון, האם אתם יודעים אם זה נבדק והאם יכולה להיות איזה שהיא אינדקציה לכך שזה יכול להיגרם כתוצאה מהחיסון עבור אנשים מסוימים (לדו' עם מחלות רקע מסוימות)? האם המחקרים של פייזר כללו אנשים עם מחלות לב/ מחלות רקע אחרות?

  • בת אל

    חיסון מחלימים

    האם יש קשר בין החשש מ-ADE לבין זה שלא מעוניינים לחסן כרגע מחלימים? האם החיסון עלול לגרום אצל מחלימים לתופעות שליליות? אם לא - מדוע לא מתחילים לחסן מחלימים מעכשיו (יש מנות רבות שנזרקות לפח)
    שואלת בתור אחת שהתחסנה ודואגת לקרובת משפחה שהחלימה
    בבדיקות הסרולוגיות נמצא שיש לה רמה ממש נמוכה של נוגדנים..
    תודה מראש

  • אנונימי

    שאלה בבקשה

    לגבי חשיפה שנייה בעקבותיה מתרחש ADE.
    א.האם במהלך הניסויים המקדימים, שבוצעו על בע"ח, נבדקה התופעה על חיות שחוסנו ולאחר מכן הודבקו בנגיף?
    ב. אותה שאלה לגבי חיות שחוסנו ולאחר מכן הדביקו אותם בוארינט הבריטי?
    ג. על סמך מה כתבת כי נגיף הקורונה החודר לתא בולען אינו מתרבה בו?
    תודה

  • ליאור

    הידעת?

    על מנת לראות כמה כסף ביל גייטס תרם למכון וויצמן (שמטעמו מכון דוידסון),
    פשוט לחפש Weizmann
    gatesfoundation.org/How-We-Work/Quick-Links/Grants-Database
    (במצטבר למעלה מ4 מיליון $)

  • אורי

    אנא התייחסו למאמר הזה

    https://www.covil.co.il/4196/?fbclid=IwAR38U1EAyD7fkOxdCxhFhIL0kWGyupwML...

  • קולו אור

    ונקודה אחרונה

    שמתי לב כעת שכתבת ״נא התייחסו למאמר הזה״.
    חשוב להבין שאין שום דרך בה אפשר לקרוא לזה ״מאמר״ (אם אכן התכוונת לאותו טור של וירולוג אנונימי) שכן מדובר בטור דעה. מאמר זו חיה אחרת מאד שצריכה לעבור ביקורת עמיתים, ועדת עורכים, ניתוח תקפות סטטיסטי ועוד. מה שצירפת לא היה עובר אפילו שלב ראשוני ביותר בתהליך זה כי הוא מלא בסילופים וטעויות.
    גם מה שקראת פה במכון דוידסון אינו מאמר כי אם כתבה.

  • קולו אור

    לאורי

    שלום אורי.
    למרבה הצער המדיום פה לא אידיאלי ולא מאפשר לקישורים לעבוד כמו שצריך.
    אני משער שקישרת לתגובת ה״וירולוג האנונימי״?
    בהנחה שכן, אעתיק לך התייחסות שלי ממקום אחר:
    טור הדעה הזה מלא בסילופים, הטעיות וחצאי אמיתות אבל על דבר אחד אני באמת מסכים איתו שם ולדעתי חבל שירדה בעריכה (מטעמי אורך) וזה החלק בו נכתב על חיסוני ה RSV והדנגי. לא מטעמי הסתרה קונספירטיביים אלא משיקולי עריכה באתר (לפעמים אכן קשה לשרוד כשמריכים ומפרטעם יתר על המידה). אולי זו היתה טעות כי זה לא נותן תמונה מלאה, אבל אנ יכול להבין שלא כולם רוצים טקסט ארוך.
    אז אפשר כעת לפרט מה נכתב לפני שקוצץ ואיך זה נראה לעומת האופן בו הוא מציג זאת.
    .
    הוא כותב שבפיליפינים ״כתוצאה מאפקט ADE מתו מאות ילדים מחוסנים. דבר שהוביל מייד לאיסור החיסון. לידיעתכם, החיסון הזה קיבל את האישור של הFDA והוגדר כבטוח״.
    .
    הנה שתי הפסקאות שירדו בעריכה (אחרי הסבר מפורט מדוע דנגי וקורונה הם מקרים שונים ביותר מכמה סיבות) -
    ---------------------
    ״החיסון של סנופי-פסטר למשל, שהיה הראשון שפותח עבור קדחת הדנגי, גרם לכן לדילמה בפיליפינים שנמשכת עד היום. ב-2016 חלו בקדחת דנגי בפיליפינים כ-100,000 וכ-2,000 מהם מתו.
    https://www.statista.com/.../philippines-number-deaths.../
    החיסון של סנופי-פסטר לא אושר עדיין ב-2016 על ידי ה-FDA (זה יקרה רק ב-2019),
    https://www.fda.gov/.../first-fda-approved-vaccine...
    אבל הראה תוצאות יפות בניסויים ולכן אושר על ידי ממשלת הפיליפינים, למרות הסתייגויות מהקהילה המדעית באשר לאפשרות ל-ADE.
    https://science.sciencemag.org/content/353/6303/1033
    מתוך 830,000 הראשונים שחוסנו בחודשים הראשונים נרשמו 630 מקרי מוות ממחלות שונות, מתוכם רק 19 מקרי מוות מדנגי, משמע שייתכן והיה ל-ADE חלק בעניין באותם 19 מקרים אלה.
    https://www.sciencemag.org/.../dengue-vaccine-fiasco...
    ייתכן גם שלא, מאחר והגנת החיסון אינה 100%, אך סביר שלפחות בחלקם כן היה מקרה נדיר של הגברה תלוית נוגדנים: החיסון דימה מחלה קלה ראשונה ובמפגש מאוחר יותר עם זן בר שונה של הנגיף התקבלה מחלה מוגברת. לפיכך שונתה ההתוויה לחיסון כך שיינתן רק למי שנבדק סרולוגית ומסתבר שיש לו כבר נוגדנים, משמע הוא נדבק כבר בעבר בדנגי והחיסון יבצע אופטימיזציה של החסינות.
    עבור אנשים שיש להם עבר מתועד של הידבקות בדנגי, החיסון מאושר גם כיום במדינות רבות כולל בארה״ב
    https://www.fda.gov/.../first-fda-approved-vaccine...
    ובאירופה,
    https://www.ema.europa.eu/.../first-vaccine-prevention...
    כן כן, אותו החיסון בדיוק שמדברים עליו כמסוכן או מבוטל.
    ממשלת הפיליפינים מצידה ביטלה את המשך תכנית החיסונים, גם על פי ההתוויה המתוקנת - משבר האמון שם הפך את החיסון לפסול. התפרצות דנגי מחודשת בשנת 2019 שגבתה מעל 1,500 קורבנות העמידה את ממשלת הפיליפינים בפני דילמה האם בכל זאת להתחיל לחסן שוב,
    https://reliefweb.int/.../philippines-situation-report-9...
    אך הסנטימנטים נגד חיסונים היו חזקים מאד. עד כדי כך שגם משאר החיסונים החלה האוכלוסייה להימנע. אחוז המתחסנים לחצבת למשל ירד מ-88% מחוסנים בשנת 2014 ל-73% ב-2017 וצלל ל-55% ב-2018.
    https://www.bmj.com/content/364/bmj.l739
    וכפי שכבר נראה בעשרות מקומות בעולם בעשורים האחרונים, כאשר הכיסוי החיסוני יורד, חוזרות מחלות שכבר נוצחו, ושוב יש מוות מיותר ממחלות ברות מניעה. מספר חולי החצבת הגיע ב-2019 ל-48,000 ומתוכם נפטרו 632, כמעט כולם ילדים.
    https://reliefweb.int/.../philippines-measles-outbreak...
    ---------------------
    . יש עוד הרבה תעתועים בטקסט. למשל הוא כותב - ״"המדענים" טוענים שהנושא של ADE לא הוכח כלל בחולי הקורונה.כמובן שהם לא יודעים שיש מחקרים שמוכיחים את ההיפך והתופעה כן קיימת ובהחלט יכולה להסביר החמרה במטופלים כמו שמובא במאמר הבא״.
    וכאן מובא מחקר מאפריל, שבוצע in vitro, כלומר ההיפך מ״בחולי הקורונה״ כפי שהוא כותב כי אם במבחנה, ושלפיכך הינו אינדיקטיבי וראשוני בלבד (כפי שאמור לדעת כל וירולוג, בהנחה שהוא וירולוג). לעומת זאת מה שהוא לא מביא הוא את כל המחקרים שבוצעו אחרי אותו מחקר, ושהפניות אליהם הבאתי בכתבה בדוידסון, שהראו ש in vivo, כלומר *כן בחולים*, זה לא קורה. אין התרבות אפקטיבית של קורונה במאקרופגים.
    .
    מייד אחרי כן מגיע - ״טענה נוספת של מיודענו שאין עדות להחמרה באנשים אשר נדבקו בשנית בקוביד 19 . מן הראוי שיקראו את המאמר הבא בLancet אולי יסיקו תובנות קצת אחרות.״
    אלא שלא נטענה טענת איש הקש לפיה ״אין עדות להחמרה״.
    במקום זה המשפט המדויק היה:
    ״אילו הייתה ADE במחלת הקורונה, היינו מצפים לראות אותה אצל אנשים שנדבקו בנגיף בפעם השנייה ולא רק בחיסון, אולם תופעה כזאת לא נצפתה עד כה באופן מובהק.״
    תשומת ליבך בבקשה לשתי המילים האחרונות - ״באופן מובהק״. זו לא סמנטיקה - זו המהות.
    נדבקו עד היום מעל 100 מיליון אנשים בנגיף הקורונה באופן מתועד. סביר להניח שבפועל נדבקו לפחות כפליים מזה ואולי אפילו פי 10 (כיוון שברוב מדינות העולם אין כלל רשת בדיקות), אבל נניח שאפילו 100 מיליון בלבד. נניח שאפילו מיליון, לא עקרוני. ביולוגיה היא דבר מורכב והשונות עצומה - יש אנשים מעוכבים חיסונית, יש פגיעות, יש מגוון גנטי. ברור שיהיו מתוך 100 מיליון אנשים גם הידבקויות חוזרות שיהיו חמורות יותר - זה מובן מאליו. השאלה פה היא לא האם אפשר לאתר בפינצטה מישהו כזה אלא מהי המובהקות. יכולים להיות הסברים רבים להידבקות חוזרת חמורה, יותר שאינם קשורים ל ADE כלל. וייתכן דם שמדובר במקרה נדיר ביותר של ADE. גם אפשרי, אבל זו לא השאלה פה - השאלה האם זו תכונה שמאפיינת את מחלת הקורונה כפי שהיא מאפייננת למשל את הדנגי, או RSV.
    ה״מאמר מלאנסט״ שידידנו האנונימי מביא הוא case study. משמע - תיאור מקרה של אדם אחד. 1. uno. זה מה שהוא מביא כדי להראות שיש ADE מהידבקויות חוזרות בקורונה? קייס סטאדי של אדם אחד? ממעל 100 מיליון הידבקויות? בזמן שמחפשים בנרות האם יש תופעה מובהקת כזו?
    .
    אפשר להמשיך כך אבל אין קץ למצעד הסילופים והמצגים המטעים שאפשר לייצר, הקורא צריך לשאול את עצמו באיזשהו שלב מתי ספקנות בריאה הופכת לחשדנות רעילה.
    נסכם את המצב כפי שאני רואה אותו:
    הליך אישור החיסון בוצע בשקיפות ובמספר מדינות. אני מזכיר שהחיסון של פייזר למשל אושר על ידי רשויות הבריאות הקנדה ובבריטניה בהליכי אישור עצמאיים, וכמו כן בדיונים ב FDA שהתנהלו בשקיפות מלאה, אפשר להאזין, רוב המומחים הרלוונטיים בעולם כבר עשו זאת וגם חיוו את דעתם לחיוב:
    https://www.youtube.com/watch?v=owveMJBTc2I
    כולם גם קראו את תוצאות הניסוי המפורטות.
    https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2034577
    וכך על כף אחת של המאזניים יש לנו את המומחים המובילים בעולם שאומרים שהחיסון לראייתם ראוי לאישור החירום. טובי המומחים בקנדה, בבריטניה ובארה״ב ישבו על החומר ואישרו את החיסון באישור חירום כדי שאפשר יהיה להתחיל לחסן.
    על הכף השניה - מישהו שטוען שהוא רופא בכיר ו-וירולוג אך נותר אנונימי, מערים מצגי שווא וסילופים באינטרנט.
    .
    ובעיקר חשוב להדגיש שאין פה טענות דיכוטומיות - איש אינו מכחיש את ההסתברות הנמוכה אך קיימת שתופיע מתישהו בעתיד תופעה של ADE. אלו מערכות ביולוגיות ואין שחור ולבן. השאלות הרלוונטיות היא לא ״אפשרי״ או ״בלתי אפשרי״ כי כפי שגם כתבתי בפסקה הסוגרת את הכתבה - "אי אפשר לקבוע בצורה חד משמעית שהסיכון ל-ADE אינו קיים כלל, אבל נכון להיום הממצאים שבידינו שוללים את זה והסיכוי לכך קלוש. הסיכון מהמחלה עצמה והנזק שהיא עשויה לגרום גם למי שאינו באוכלוסיית הסיכון, לעומת זאת, תועדו באין ספור מחקרים." הכל בחיים מבוסס על הערכת סיכונים. לא צריך לא להגדיל סיכונים זעירים לכדי הפחדות מופרזות וגם לא להתעלם מסיכונים סבירים - שני דרכי הפעולה הללו יובילו ללקיחת החלטה לא הגיונית בגלל הערכת סיכונים שגויה.
    (נ.ב., אני חושש שהמדיום פה משבש את הקישורים שצירפתי).
    תודה.

  • רפי

    לעמית - שאלה...

    האם הADE יעול להתרחש רק לאחר חיסון? או שגם לאחר הדבקה? או הדבקה קלה?

  • רפי

    יכול

  • אלעד

    גיבוב שטויות

    השטויות האלה הופרכו יפה במאמר הזה:
    https://www.covil.co.il/4196/
    אל תתנו ל"מדענים" הממומנים האלה לנצל את התמימות שלכם לטובת הניסוי שנבחרנו להשתתף בו.

  • קולו אור

    אתה צודק באשר לגיבובים, אבל טועה בכתובת

    ראה תגובתי למעלה באשר לערימת הסילופים האנונימית אליה הפנית.
    תודה.

  • מנחם

    לא מובן

    ציטוט מהמאמר לעיל -"תופעת ה-ADE תלויה כאמור במנגנון המחלה, ולא בחיסון. אילו הייתה ADE במחלת הקורונה, היינו מצפים לראות אותה אצל אנשים שנדבקו בנגיף בפעם השנייה ולא רק בחיסון, אולם תופעה כזאת לא נצפתה עד כה באופן מובהק."
    פתחתי את המאמר שהבאתם בהקשר, אכן הרופאים שם מודאגים ולא יודעים כלום לגבי תופעת הADE , וגם משמע מהמאמר פה שאתם לא בטוחים במה שאתם אומרים . במאמר באנגלית אכן יש עדויות מסוימות לבלאגן בהדבקה שניה.

  • אנונימי

    ''לא נצפו''

    הade מתרחש אחרי 5-6 חודשים!! ברור שלא נצפתה תופעת הrda כי עוד לא עבר הזמן!!

  • קולו אור

    אולי מוטב לא להסתמך על הרב אשרוב כעל מקור למידע רפואי

    אני לא מכיר ביסוס למשפט שכתבת, אשמח אם תצרף מקור אמין (משמע: לא סרטון של הרב אשרוב כי אם מחקר מדעי).
    ואגב, עברו כבר מעל 5-6 חודשים מאז חיסון משתתפי שלב 1 ו-2 של ניסויי החיסונים.

  • רפי

    ADE היא תופעה שקשורה לוירוס ולא לחיסון.כך אני מבין....

    Can the new COVID-19 vaccines cause ADE?
    Neither COVID-19 disease nor the new COVID-19 vaccines have shown evidence of causing ADE. People infected with SARS-CoV-2, the virus that causes COVID-19, have not been likely to develop ADE upon repeat exposure. This is true of other coronaviruses as well. Likewise, studies of vaccines in the laboratory with animals or in the clinical trials in people have not found evidence of ADE.
    מתוך אתר :
    https://www.chop.edu/centers-programs/vaccine-education-center/vaccine-s...

  • אפרת

    למען הדיוק

    בעמ' 44 סעיף 7 באישור החירום של ה-FDA כתוב שחור על גבי לבן - יש פוטנציאל סיכון משמעותי לתופעת ההפעלה החיסונית המוגברת. The Sponsor identified vaccine-associated
    enhanced disease including vaccine-associated enhanced respiratory disease as an important
    potential risk. גם בעמ' 49 יש התייחסות ולתרגום שלכם התווספו כמה מילים כמו "ההיפך הוא" ו"אולי" שלא נכתבו במקור.

  • רפי

    לאפרת- נדמה לי שאת טועה...

    למען עוד יותר דיוק...
    נדמה לי שאת לא צודקת בקריאת הטקסט...
    בעמוד 44 - סעיף 7 - פייזר (הספונסור) מדווחת שיש נושאים חשובים שיש עדיין ולנטר.. אחד מהם הוא ההפעלה החיסונית המוגברת ADE כולל עניין הנשימה... היא מציינת שהנושאים הללו הם חשובים...ולכן היא תפקח עליהם. אין זה אומר שADE היא תופעה קיימת בחיסון, אלא שאם היא אכן קיימת היא חשובה... ולכן חשוב לנטר את המחוסנים כדי לדעת אם היא קיימת או שלא קיימת...
    הADE מופיעה שוב בעמוד 49, סעיף 8.4 תחת הכותרת "סיכונים לא ידועים" - unknown risks - ואכן, הסיכון עדיין לא ידוע, כי התופעה עדיין לא נמצאה, אך כאמור, פייזר מנטרת כדי לאתר אם היא אכן קיימת...(כנראה שפייזר היא חברה רצינית :)... הדוח מציין כי Available data do not indicate a risk of vaccine-enhanced disease - כלומר, נכון להיום לא יודעים על המצאות ADE, אבל המשך הסעיף אומר שיש להמשיך לבדוק ולנטר...
    אני מניח שפייזר שומרת על קשר עם מדינות בהן החיסון שלה פועל, כדי לאתר קיום של ADE...

  • רפי

    למען עוד יותר דיוק...

    נדמה לי שאת לא צודקת בקריאת הטקסט...
    בעמוד 44 - סעיף 7 - פייזר (הספונסור) מדווחת שיש נושאים עתידיים חשובים שיש עדיין ולנטר.. אחד מהם הוא ההפעלה החיסונית המוגברת ADE כולל עניין הנשימה... היא מציינת שהנושאים הללו הם חשובים...ולכן היא תפקח עליהם. אין זה אומר שADE היא תופעה קיימת בחיסון, אלא שאם היא אכן קיימת היא חשובה... ולכן חשוב לנטר את המחוסנים כדי לדעת אם היא קיימת או שלא קיימת...
    הADE מופיעה שוב בעמוד 49, תחת הכותרת "סיכונים לא ידועים" - ואכן, הסיכון עדיין לא ידוע, כי התופעה עדיין לא נמצאה, אך כאמור, פייזר מנטרת כדי לאתר אם היא אכן קיימת...(כנראה שפייזר היא חברה רצינית :)... הדוח מציין כי Available data do not indicate a risk of vaccine-enhanced disease - כלומר, נכון להיום לא יודעים על המצאות ADE, אבל המשך הסעיף אומר שיש להמשיך לבדוק ולנטר...
    אני מניח שפייזר שומרת על קשר עם מדינות בהן החיסון שלה פועל, כדי לאתר קיום של ADE...

  • סובעי אריאל

    אם מה שאפרת כותבת נכון.זה

    אם מה שאפרת כותבת נכון.זה מעמיד את אמינותך בספק רב.ובשביל שמכון דוידסון יהנה מאימון עליו לנקוט בהליכים כלשהם.

  • נועה

    למה לא מתייחסים לתגובה זו?

  • נועה

    כמו כן - האם החיסון לאבולה

    כמו כן - האם החיסון לאבולה באותה השיטה? ולמה החיסון ההוא לא שווק מעולם? מה ההבדל?

  • קולו אור

    תרגום מסמך ה FDA והחיסון לאבולה

    באישור החירום שה-FDA העניקה לחיסון נכתב (עמ׳ 49):
    ״Available data do not indicate a risk of vaccine-enhanced disease, and conversely suggest
    effectiveness against severe disease within the available follow-up period.״
    ובעברית: ״הנתונים שנאספו עד היום לא מצביעים על סיכון להגברה תלוית נוגדנים כי אם ההיפך, מצביעות על יעילות במניעת מחלה חמורה בתקופת הזמן שנבדקה״.
    כמובן, מאחר ומדובר באישור חירום ומאחר וחייבים לעקוב אחרי כל תופעה כדי לצמצם עוד את ההסתברות לקיומה בטרם יינתן אישור סופי, הוסיף ה-FDA גם את הסיוג הבא:
    ״However, risk of vaccine-enhanced disease over time, potentially associated with waning immunity, remains unknown and needs to be evaluated further in ongoing clinical trials and in observational studies that could be conducted following authorization and/or licensure”.
    ובעברית: ״מידת הסיכון להגברה תלוית נוגדנים, שאולי תלוי בדעיכת הכיסוי החיסוני, עדיין אינה ידועה ויש להעריך אותה בניסוים נוספים ובתצפיות המשך״.
    בקיצור בדיוק מה שנגתב בכתבה ואין לי מוג מה הבעיה עם התרגום.
    .
    באשר לחיסון לאבולה, hיש את rVSV-ZEBOV של חברת מרק שעובד בשיטה של וקטור ויראלי (רומביננטי) - זה אינו חיסון mRNA כי אם טכניקה הדומה לזו של ספוטניק-V, אסטרהזנקה והמכון הביולוגי.

  • צבי גלברד

    תיקונאי

    מה זה , SARS-CoV-2 ?? קיבלנו חיסון נגד COVID19 !! תתקנו

  • קובי

    Covid19 זו המחלה

    Covid19 זו המחלה
    SARS cov 2 זה הנגיף שגורם למחלה
    תנוח דעתך לגבי הדיוק

  • ענבל

    נשים בהריון

    היי
    מה לגבי נשים בהריון? האם ההמלצה להתחסן חלה על בסיס כלשהו? לא התבצעו מספיק מחקרים ואין אבחנות חד משמעיות.
    בנוסף, האם מי שכבר התחסן יכול להדביק?
    תודה

  • גיל

    ניהול סיכונים

    אכן לא נעשו מספיק מחקרים על ההשפעות החיסון אצל נשים בהריון ומסיבה זו הומלץ בתחילה שלא להתחסן. אבל בעקבות ההתפרצות האחרונה (שכנראה חלק נרחב ממנה קשור למוטציה) נצפתה עליה משמעותית בקרב חולים צעירים ובכללם גם נשים בהריון.
    ככל הידוע לנו כיום לא אמורה להיות השפעה העשויה לסכן את האם או העובר ולכתחילה היינו מחכים אך הנסיבות השתנו והסיכון הודאי מהידבקות כתוצאה מחוסר חיסון עולה על הסיכון הפוטנציאלי כתוצאה מהחיסון. בריאות שמחה ונחת!

  • אנונימי

    האם החיסון מדבק?

    משאלה אחת מתעלמים לאורך כל הדרך האם יתכן שהחיסון מחסן אבל לאחר קבלת המנה הראשונה והשניה הוא מדבק כמו נשאי קורונה אחרים ואולי החיסון המואץ ללא הגבלת המתחסנים בתקופה הראשונה לאחר החיסון הוא גורם ההדבקה ההמוני אותו אנו חווים ממניעת הפצת הקורונה עושים חיסון עדר כפוי ומסוכן.

  • עמית בנימין

    החיסון לא מדבק

    אשמח להתייחס לשאלתך.
    החיסון אינו מדבק. מדובר בטכנולוגיית רנ"א אשר מקודדת *רק* לחלבון הספייק. כלומר, תאי השריר שיקלטו את החיסון ויתחילו לתרגם את חלבון הספייק יציגו אותו לתאי חיסון.
    כדי שנגיף יהיה מדבק הוא מקודד בגנום שלו חלבונים נוספים שתפקידם לשכפל את המטען הגנטי שלו וליצור את צורתו הסופי והמדבקת. חלבונים אלו *אינם* נמצאים בחיסון ועל כן תא ש"שנדבק" מהחיסון לא ידביק תאים אחרים כי אין את כל ספר המתכונים כדי ליצור הדבקה.
    לפיכך, לא ניתן לייחס את הגל ההדבקה האחרון לחיסון עצמו.

  • נחום קשב

    אוטואימוני פנימי, חיצוני או גם וגם

    עמית את כותבת נהדר
    כיף לקרוא אותך גם חכם וגם מחויך - תודה
    יש לי "ממצאים" "מוזרים" לגבי מחלת קרוהן
    מעוניין לקדם את זה לאן שהוא...
    האם יכול לעניין אותך..

  • עמית בנימין

    היי נחום,

    שמחה שנהנת מהכתבה :)
    לגבי הממצאים- מציעה לך לשלוח מייל או הודעה פרטית בפייסבוק לדוידסון און-ליין עם פרטים נוספים. כך, העורכים של העיתון יוכלו לראות האם הם מעוניינים בנושא ולדבר איתך ישירות.
    תודה רבה,
    עמית

  • אי שם

    המעקב נמשך על מתחסני מדינת ישראל זאת האמת

    אנחנו מדינה תחת ניסיון.
    ADE מתפרץ לאחר חצי שנה.
    פייזר בדקו רק עד שלושה חודשים.
    עכשיו יש להם 2 מליון מתחסנים וניראה איך הם מגיבים.
    מקסימום הם יקבלו כל חצי שנה חיסון.
    לא תודה, לא מסכים להיות שפן ניסיונות.
    בהצלחה למתחסנים

  • גיל

    תודה רבה!

    תודה רבה!
    אם כך לאחר כשבעה חודשים בהם חוסנו המונים ולא ימצאו מקרים של ADE לא תהיה לך מניעה מלהצטרף :)
    לפני חודש בדיוק בעשירי בינואר היו כבר שני מיליון מתחסנים רק בישראל. בכל הטלה כמה עשרות מיליונים.
    מחכים לך באוגוסט!

  • אנונימי

    פיתוח ישראלי פורץ דרך שמשפר תפקודי ריאות לחולי c.o.p.d הפתרון

    מגיפה עולמית: מניעת נזק לרקמות ריאות בחולי COVID-19 https://www.zmedicair.com/covid-19-treatment https://www.youtube.com/watch?v=pNNS-dRrI8s.youtube https://radio.foxnews.com/2020/10/13/global-pandemic-preventing-lung-tis...
    ד"ר יעל אברהם מהטכניון, על הZMedicAir: "הטכנולוגיה פורצת הדרך מביאה להפעלת מנגנוני תיקון והגנה טבעיים בגופינו, מנגנונים אשר מובילים לירידה בתגובה הדלקתית וכן לתיקון רקמות פגועות, ללא תרופות. במחקר המקיף שנערך בקרב חולי אסטמה ומחלות נשימה אחרות, חל שיפור משמעותי, מהקלה משמעותית בנשימה וכלה בוויתור מוחלט בצורך במשאף או מחולל חמצן אצל חולי COPD שחל שיפור בתפקודי הריאות שלהם, דבר שהוא ללא תקדים ללא התערבות כירורגית ולכן גם יעיל נגד נגיף הקורונה בלי קשר לסוגי המוטציות".

  • צוויק אהוד

    protein cd-24

    בקר טוב
    אמש בערוץ 11
    נתבשרנו על פריצת דרך בטיפול במחלה תוך שימוש בחלבון זה(מקווה שאינני טועה במינוח)
    כולנו נשמח לקבל פרטים.
    תודה ושבת שלום

  • יעקב

    מאמר מקיף, מאוזן ומאיר עיניים

    מאמר מקיף, מאוזן ומאיר עיניים, הכתוב בלשון שווה לכל נפש. כל הכבוד!

  • EDIT

    שאלה ותהיות

    מאוד הייתי רוצה לשאול את כותב/ת הכתבה. לא מצאתי תאריך עידכון לכתבה. חבל. ולגופו של עיניין1. המאמר מאשר את ההחמרה בהדבקה השניה רק טוען ש'לא באופן מובהק'. זה כמובן תלוי בהגדרת המובהקות הסטטיסטית. 2. תופעת ה ADE מרחשת כעבור חצי שנה לערך, מהחיסון. לכן מוקדם מדיי לדעת אם התופעה תתרחש. גם חברות פייזר ומודרנה בדקו השפעה קצרת טווח בלבד! 3. אישור החירום מציין שיש צורך להמשיך לעקוב אחר ההשפעה בגלל היעדר מידע לאורך זמן לגבי תופעות לוואי אפשריות ולגבי פגיעות-יתר של מחוסנים לווריאנטים של הנגיף שנגדו חוסנו. 4. האם העובדה שביל גייטס, אישתו וכן אלברט בורלא מנכ"ל פייזר לא התחסנו, אינה מעוררת חשד? 5. האם מכירת המניות בשווי 5 מיליון דולר ע"י אלברט בורלא ביום קבלת אישור השיווק אינה מעוררת חשד? הרי ברור שאם החיסון יוכיח עצמו לאורך זמן, שווי המניה שהיתה בידו תעלה פי מאה ויותר.. או שהוא עצמו חושש מהשפעה שלילית ומתמותה גבוהה בקרב המחוסנים בטווח של חצי שנה ויותר.
    אני בקבוצת סיכון, אכן חוששת מאוד מהמחלה וגם מהחיסון ושואלת בכנות מוחלטת. אשמח לאפשרות שיחת טל'.

  • עמית בנימין

    היי עידית,

    הכתבה פורסמה ב-3 בפברואר. ניתן לראות את תאריך פרסומי הכתבות מתחת לשם הכותב.
    1. על איזה מהמאמרים את מתכוונת? כשמדובר בסטטיסטיקה, בונים את המדגם ומגדירים את המובהקות הסטטיסטית מבעוד מועד. אם משהו לא שונה באופן שמובהק סטטיסטית זה אומר שגם אם יש טיפה עליה/ירידה בגורם אותו אנו מודדים, אז זה משהו שעדיין יכול היה לקרות גם בקבוצת הביקורת באופן אקראי. כי בסופו של דבר כל ניסוי הוא מדגם מכלל האוכלוסיה אותה רוצים לבחון.
    2. כפי שנאמר בכתבה, ADE קשורה לאופן המחלה ולא בגלל החיסון. אכן פייזר ומודרנה עדיין לא פרסמו האם יש השפעה כזו באופן ארוך טווח, אבל המחקרים ארוכי הטווח עדיין מתבצעים. כמו שנאמר בכתבה, היינו מצפים שADE תראה את פרצופה במודבקים בפעם השניה בקורונה- דבר שלא דווח עד כה.
    אני לא יכולה להיכנס לראש של אנשים מוכרים כאלה ואחרים ועל כן לא מגיבה לשאר הנקודות.
    לגבי הנקודה האחרונה- הכתבות בדוידסון אינן מחליפות יעוץ רפואי פרטני וזה יהיה חסר אחראיות מצידי לעשות זאת. ממליצה לך לפנות אל הרופא המטפל המכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך ולדון יחדיו כיצד כדאי לפעול.
    מאחלת לך בריאות איתנה,
    עמית

  • קובי

    חזקי ואמצי

    ממש דייקת את השאלות שיש לי!!
    לא נדע. זה כבר עבא מתחום של תשובות רפואיות למדע ניהול סיכונים..

  • אי שם

    הכי טוב להמתין חצי שנה עד שנה ולראות מה קורה.

    הכי טוב להמתין חצי שנה עד שנה ולראות מה קורה. יתכן והמתחסנים יאלצו לקבל חיסון כל חצי שנה וכך לשמור על רמת נוגדנים. תבחרי מה מתאים לך.

  • רוברט

    קצר תווח וצר בראייה

    עד כאן, רב האוכלוסיה לא נחסף לוירוס ואם כן כמעט לא מפתח מחלה, משמע אין יצירה מסיבית של נוגדנים אצל רב האנשים. מעתה חיסון יגרום שכמעט כל האוכלוסיה יהיה עם רמת נוגדנים גבוהה בהרבה ממה שהיה קורה באופן טבעי. הבעיה תצוף לא בסבב הנוכחי של הקורונה, אלה בעתיד עם וירוסים לא ידועים.
    ואם תשאלו אותי תראו ששיטת הפחד מצד אחד ופתרון פלא של חיסון לכל דבר מצד השני יהפוך מחלות למיניהן לכלי יעיל במיוחד לשלטון ולפארפה לבצע מה שבא להם, הכל כמובן להגן עלינו, כי אנחנו מפוחדים ולכן המערכת החיסונית הטבעית שלנו (שגם נתמך על ידי חום בלב וקירבה לבני אדם, קרנות השמש, אוויר צח, תזונה טובה וכו') פשוט לא מספיק יעיל נגד כל פולש טיפה מאתגר כמו וירוס...
    בהצלחה לכולנו.

  • David S

    תרשה לי לחלוק על דעתך,

    1. ההנחה כי אנשים שנדבקים בוירוס ולא מפתחים מחלה. לא מפתחים נוגדנים לא מדויקת מאחר וסביר כי העדר סמבטומים הוא תוצאה של עבודה יעילה של מערכת החיסון.
    2. החיסונים נועדו לאפשר את חזרת החיים למסלולם. ללא חיסון או שהיינו נאלצים להמשיך בסגרים ובבידוד או שהנגיף היה מדביק את רוב האוכלוסיה כך שבכול מקרה הזכרון החיסוני לנגיף היה נוכח בגופם של מרבית אוכלוסית העולם שהיה נותר בחיים.
    3. הכתבה מציינת בפירוש שהתופעה ADE פחות רלוונטית ל SARS COV 2 והחשיפה לתופעה נמוכה יותר בחשיפה לטכניקה של MRNA
    4. אמונה שכוחות קונספירטיבים שולטים בעולם היא גם תופעה מסוכנת שמאפילה על היכולת לקבל החלטות וראוי לאדם לבדוק את עצמו ולוודא שהוא לא נדבק בה.

  • ישראלי

    רעיון

    אולי צריך לייצר חיסון נגד פחדים מכוחות קונספירטיבים ופייק ניוז?

  • אנונימי

    זיבי

    כמה שקרים... תספרו על הילדים באוסטרליה שמתו בגלל ניסוי בחיסון הדנגי שגרם לתופעה הזו. ולא הסיפורי מייסס שכתבתם פה, שקרנים

  • עמודים