זמן לא רב אחרי שחלפו התסמינים, רמות הנוגדנים לנגיף יורדות באופן משמעותי. כך נותר חלון זמנים צר לאיסוף הנוגדנים ממחלימי קורונה לשם הכנת חיסונים סבילים עבור חולים שנאבקים על חייהם

במהלך המאבק של גופנו נגד נגיפים ומחוללי מחלה אחרים, מערכת החיסון שלנו מייצרת נוגדנים, שמאפשרים לה לזהות את הפולש ולנטרל אותו ביעילות. כחלק מהמאבק בנגיף הקורונה SARS-CoV-2, מחולל מגפת COVID-19, רופאים משתמשים בין השאר בנוגדנים שהוצאו מדמם של מחלימים כדי לסייע לחולים קשים להתמודד עם הנגיף. אולם מתברר כעת שיש להם חלון הזדמנויות מוגבל לבצע את זה, שכן רמת הנוגדנים בדמם של חולים לשעבר יורדת בהתמדה.

נוגדנים הם מולקולות שמסוגלות להיקשר למבנים ספציפיים של מחולל מחלה זה או אחר (כמו מנעול ומפתח), לנטרל אותם ולסמן אותם כך שמערכת החיסון תתגייס ותפעל נגדם. בעקבות חשיפה לאותם מבנים, רמות הנוגדנים בדם עולות. בסיום, לאחר שהחולה החלים, רמות הנוגדנים יורדות, אך הם עדיין נשארים בדם למקרה שאותו מחולל מחלה יפלוש לגוף פעם נוספת. אותו תהליך פועל גם אצל חולי קורונה – מרגע הופעת התסמינים, רמות הנוגדנים לנגיף עולות ומגיעות לשיא לאחר שבועיים-שלושה. אולם כבר אחרי שישה שבועות רואים ירידה משמעותית בכמותם.

חולי קורונה קשים, שאין להם דיי זמן או שאינם מסוגלים לפתח בעצמם נוגדנים  יכולים לקבל חיסון סביל (פסיבי) – כלומר לקבל נוגדנים של אנשים שהבריאו מהמחלה, בתקווה שיסייעו לחולים לנטרל את הנגיף ולגייס את מערכת החיסון שלהם נגדו. לא מעט מחקרים בחנו את יעילות הטיפול. אומנם המסקנות עדיין אינן חד משמעיות, אך המחשבה כיום היא שיש לחיסון סביל תרומה כלשהי נגד הנגיף. נכון להיום, בכפוף להמלצות של מינהל המזון והתרופות (FDA) בארצות הברית, רופאים רבים משתמשים בעירוי נוגדנים מפלזמה של מחלימים כטיפול של חסד עבור אותם חולים קשים. 

חולי קורונה קשים, שעדיין לא פיתחו בעצמם נוגדנים, יכולים לקבל חיסון סביל (פסיבי) – כלומר נוגדנים של אנשים שהבריאו מהמחלה. צילום MID ESSEX HOSPITAL SERVICES NHS TRUST / SCIENCE PHOTO LIBRARY
חולי קורונה קשים, שעדיין לא פיתחו בעצמם נוגדנים, יכולים לקבל חיסון סביל (פסיבי) – כלומר נוגדנים של אנשים שהבריאו מהמחלה. צילום MID ESSEX HOSPITAL SERVICES NHS TRUST / SCIENCE PHOTO LIBRARY

ירידה הדרגתית

כדי שהטיפול יהיה מועיל, יש להפיק את הנוגדנים מנסיוב הדם (פלזמה) של מחלימים כאשר רמתם ויעילותם בשיא. אולם ידוע כבר שצריך לחכות שבועיים לפחות מרגע ההחלמה כדי לוודא שלא נותרו בדם נגיפים מידבקים. חיוני לפיכך לדעת מהו חלון הזמן הנותר שבו עדיין אפשר לקצור את הנוגדנים עם מלוא הפוטנציאל שלהם. ואכן זה מה שניסו לגלות חוקרים מקנדה, שפרסמו לאחרונה את ממצאיהם בנושא בכתב העת המדעי mBio.

החוקרים בחנו את הנוגדנים של 31 אנשים שהחלימו מקורונה בשני מועדים שונים: שישה שבועות ועשרה שבועות לאחר הופעת התסמינים. 

החוקרים בחנו את נוכחותם של נוגדנים המסוגלים להיקשר לאתר בחלבון הנגיפי Spike אשר מאפשר את הקשירה והחדירה של הנגיף אל תאי גופנו. בפרק הזמן שבין שתי דגימות הדם, ירדה משמעותית רמתם של שניים משלושת סוגי הנוגדנים הרלוונטיים למחלה נגיפית – באחד מהם שיעור המחלימים שנותרו בדמם רמות הניתנות לזיהוי של הנוגדן ירד מ-81 ל-55 אחוז ובשני מ-71 ל-58 אחוז. גם בסוג השלישי נצפתה ירידה, אך הוא נשאר ברמה ניתנת לזיהוי אצל כל הנבדקים.

כמו כן נמצא כי הנוגדנים של 30 מתוך 31 הנבדקים הצליחו להיקשר לחלבון Spike השלם של נגיף הקורונה, וכך גם לגרסה המוטנטית והיותר מידבקת שלו שזוהתה באירופה ובצפון אמריקה בחודשים האחרונים. עם זאת, בשבוע העשירי פחות נוגדנים נקשרו לחלבון, דבר שמעיד כי כמות הנוגדנים שמסוגלים לזהות אותו פחתה בזמן שחלף.

מהמחקר הזה וממחקרים דומים עולה כי רמות הנוגדנים ויעילותם בנטרול הנגיף מגיעות לשיאן שבועייםשלושה אחרי הופעת התסמינים, ואז מתחילות לרדת.| אילוסטרציה  JUAN GAERTNER / SCIENCE PHOTO LIBRARY
מהמחקר הזה וממחקרים דומים עולה כי רמות הנוגדנים ויעילותם בנטרול הנגיף מגיעות לשיאן שבועייםשלושה אחרי הופעת התסמינים, ואז מתחילות לרדת.| אילוסטרציה  JUAN GAERTNER / SCIENCE PHOTO LIBRARY

כדי לבדוק את השפעת הנוגדנים על יכולת ההדבקה של הנגיף השתמשו החוקרים בחלקיקים לא מזיקים שמדמים את פעילות הנגיף החי ומציגים את חלבון ה-Spike. נמצא כי יכולת הנטרול ירדה בין שתי נקודות הזמן, אך גם היו פערים גדולים בין הנבדקים הן מידת הנטרול והן שיעור הירידה. שיעור המחלימים שהנוגדנים שלהם הצליחו לנטרל את החלקיקים ירד בארבעת השבועות הללו מ-71 אחוז ל-42 אחוזים. כמו כן נמצא קשר סטטיסטי בין הימצאות הנוגדנים ליכולת הנטרול של הנגיף.

אם כך, מהמחקר הזה וממחקרים דומים עולה כי רמות הנוגדנים ויעילותם בנטרול הנגיף מגיעות לשיאן שבועיים - שלושה אחרי הופעת התסמינים, ואז מתחילות לרדת. לפיכך, נראה שיש לנו חלון הזדמנויות מוגבל לאסוף את נסיוב הדם של מחלימי קורונה – לא מוקדם מדי פן יהיו מדבקים, ולא מאוחר מדי כי אז רמות הנוגדנים יורדות ואיתן גם יעילות הטיפול בחולים.

המחקר מראה  מגמה ברורה ומשמעותית של ירידה ברמות הנוגדנים עם הזמן, אולם הוא נעשה על מדגם קטן והטרוגני. עיון בממצאים מראה כי המחלימים שהשתתפו בניסוי היו מגוונים מאוד מבחינת גיליהם, וכי רק תשע מתוך 31 הנבדקים היו נשים. כאשר מסתכלים על התגובה החיסונית של כל אחד מהמחלימים, ניתן לראות כי לא לכולם היתה ירידה כה חדה ברמות הנוגדנים וביכולת הנטרול עם הזמן, וישנם כאלו שהרמות אף נשארו דומות אף עשרה שבועות מהופעת התסמינים.  

לפיכך, יהיה מעניין בהמשך לבצע מחקר דומה על מספר מבריאים גדול יותר ולקטלג אותם על פי גיל, מין ואף נתונים רפואיים אחרים. כך נוכל לאפיין אם יש תת-קבוצה מסוימת מתוך כלל המחלימים השומרת על רמות נוגדנים מנטרלים לאורך זמן ולמקד ממי אפשר לאסוף נוגדנים עבור חולים קשים גם אחרי 10 שבועות (ואולי אף יותר) מרגע הופעת התסמינים. 

כבר עתה יש חברות תרופות שמנסות ליצור קוקטילים של נוגדנים שנמצאו יעילים נגד הנגיף, בתקווה לנטרל כך את ההטרוגניות הרבה הקיימת בשיטת החיסון הפסיבי מדמם של מחלימים. כך תהיה אחידות בטיפול, שיתבסס על רמות ידועות של נוגדנים שפעילותם נחקרה וידועה. טיפול כזה ניתן למשל לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כשאושפז עקב מחלת הקורונה.

 

19 תגובות

  • ישראל פטשניק

    בדיקה סורולוגית לאחר חיסון ראשון

    בגלל תגובות קשות לחיסון ראשון הוחלט להשעות את החיסון השני. ביצעתי בדיקה סורולוגית לכמות נוגדנים. נמצאתי חיובי בערך של 51.8 AU/ML מה המשמעות? אני מחוסן? לקחת בכל זאת חיסון שני למרות התגובות הקשות לחיסון הראשון

  • יאיר

    :להלן ערכי היחוס החדשים

    :להלן ערכי היחוס החדשים
    מתחת או שווה ל 50 יחידות : שלילי
    51-150 יחידות-עבור מחוסן/מחלים - חיובי
    אחר : התוצאה אינה ודאית
    מעל או שווה ל 151 יחידות : חיובי

  • Willinger Yoram

    אחרי חיסון שני ב 14/1 74.3

    אחרי חיסון שני ב 14/1 74.3 AU/ML , אין לי מושג האם זה טוב או לא מספיק טוב

  • נפתלי גור אריה

    הכנת חיסון

    מהיכן לוקחות חברות הפארמא כמו פייזר ואחרות המייצרות את החיסונים, כמות כה גדולה של נסיובי דם טבעי שמקורם בבני אדם המחלימים מקורונה שמהם מופק ומיוצר החיסון בכמויות מסחריות עצומות

  • נפתלי גור אריה

    בטיחות החיסון

    כיצד מוודאים שנסיוב הדם הנלקח מחולה שהחלים,אינו נגוע במחלות אחרות כמו איידס , היפטיטיס בי , זיהומי דם אחרים ?

  • דרורית פרידמן

    בוקר טוב

    בוקר טוב
    חליו בעלי ואני בקורונה בחודש ספטמבר האחרון.
    עשינו בדיקת נוגדנים ויש לנו נוגדנים. קיבלנו זימון מקופח כללית לחיסון. ואכן התחסנו ב 8.1.21 נקבע לו תור בעוד 3 שבועות לחיסון שני
    שאלתי לאור הודעות בטלויזיה בימים האחרונים האם לא לקחת את החיסון השני כי זה הגדיל לנו את הנוגדנים?
    אני מאוד מתלבטת כי הדעות חלוקות לגבי מחלימים

  • עומר

    מחלימים מול מתחסנים

    שלום עמית, האם יש הבדל בהגנה החיסונית של מי שנדבק והחלים מקורונה לעומת מי שמתחסן? אם כן, מדוע יש הבדל כזה?
    הייתי מצפה לראות אצל המחלימים זיכרון חיסוני טוב לפחות כמו של מי שקיבל את החיסון (כי המחלימים התמודדו עם הוירוס עצמו).

  • עומר

    ההגנה החיסונית

    שלום רב,
    מדוע רמת ההגנה החיסונית יורדת עם הזמן? הכוונה היא לרמת ההגנה מפני וירוס / אנטיגן כלשהו, כמו למשל הוירוס הגורם ל covid-19.
    קראתי שרמת ההגנה מפני הוירוס יורדת ונעלמת עם הזמן אצל מי שחלה והבריא מהמחלה. מדוע זה כך? לא אמור להיות זיכרון חיסוני בגוף נגד הוירוס?
    אודה על תשובתכם

  • עמית בנימין

    זכרון חיסוני

    היי עומר,
    ההגנה החיסונית שלנו בשיא כשהיא תוקפת את הפולש. ברגע שהאחרון מפונה בהצלחה מהגוף אז רוצים לחזור למצב נורמטיבי ולא להיות באוטוסטרדה שקוראת כשיש זיהום ודלקת. תחשוב שעל כל שפעת קטנה שהייתה לנו אז היינו עדיין שומרים את הרמות שיא שהיו לנו בזמן המחלה עצמה... לא סביר ודיי בזבזני. בנוסף, התאים שמפרישים את הנוגדנים בזמן המחלה האקוטית בעלי אורך חיים מסוים- עם הזמן הם נעלמים ונשאר לנו רק זיכרון חיסוני מקרובי משפחתם. כן, יש זיכרון חיסוני אבל חשוב לזכור שהוא עשוי להיות שונה כלפי מחוללי מחלה שונים. לדוגמה יש חיסונים שמספיקה לנו פעם אחת או עם איזהשהו בוסט (כמו חיסונים שמקבלים בילדות) ויש חיסונים שצריך לקבל אחת לכמה שנים (טטנוס למשל) כדי לתחזק את אותו זיכרון חיסוני.
    בגלל שנגיף הקורונה חדש, מדענים עדיין חוקרים כמה זמן הזיכרון החיסוני נמשך כלפיו. המידע הזה רלוונטי גם עבור מחלימי קורונה וגם עבור מתחסנים.

  • יעל

    בהמשך

    תודה על המענה.
    דוגמא לכל החיים זה מי שחלה בחצבת. השאלה אם ידוע למה יש תופעה כזו? שיש נגיפים שזה לכל החיים ויש כאלו שלא? תודה

  • אנה

    נוגדנים ממתחסנים

    כיוון שחיסון ה-mRNA, מכיל את אותו חלבון הספייק של הנגיף, מדוע לא לקצור נוגדנים ממתחסנים?
    במקרה הזה אין צורך לחכות שבועיים לאחר ההחלמה, כיוון שלא היתה מחלה, והמתחסנים אינם נשאים כלל של הוירוס.

  • עמית

    על אותה אנלוגיה..

    על אותה אנלוגיה..
    למה לא לייצר את חלבוני הספייק במעבדה ולהזריק? התשובה כנראה שרוצים זיכרון חיסוני. ולגבי למה לא לאסוף נוגדנים מאנשים.. כי רוצים שתהיה להם הגנה אופטימלית מהנגיף...

  • עמית בנימין

    נקודה מעניינת...

    נקודה מעניינת...
    חשוב לציין שבעת פרסום המאמר החיסונים עדיין לא אושרו. יש מחקרים נפרדים החוקרים את הזיכרון החיסוני ממתחסנים.
    שאלה חזרה אליך- אם יש לנו חיסון, למה לא לחסן את האוכלוסיה וככה הם כבר מוכנים לבאות עם זיכרון חיסוני ונוגדנים משל עצמם?
    קצירת נוגדנים ממתחסנים והעברתם לחולים חמורים היא פעולה קצרת טווח ופסיבית- הם בעצמם לא משיגים את היכולת לייצר נוגדנים כך.

  • אנונימי

    מחלימה לפני 10 ח'.עדיין יש לי נוגדנים.

    הכל קשקוש

  • יעקב

    קטונתי מלערער על המחקר המתואר

    קטונתי מלערער על המחקר המתואר בכתבה אך אני באופן אישי חליתי בקורונה והחלמתי (בדיקה שלילית) לפני כ - 5 חודשים. לאור הצהרות משרד הבריאות שמחלימים אינם בעדיפות, ביצעתי בדיקה סרולוגית וקיבלתי אתמול תשובה חיובית, דהיינו נמצאו נוגדנים, היות והתשובה אינה כמותית אלא חיובי/שלילי, איני יודע האם לעשות את החיסון או לא.

  • ברי

    תשובה ל 3

    יש לגוף זיכרון חיסוני - תאי t, שנשאר גם לאחר היעלמות הנוגדנים.
    אם זה לא היה כך, היינו רואים המונים שנדבקים שוב, כי כבר אומתו מיל 77 מיליון נדבקים בקורונה ורק כמות קטנה מאוד של הדבקות חוזרות (שחלקן בגלל בעיות במערכת החיסונית או בגלל טעות בבדיקה הראשונית - fp - false positive ).

  • יולי

    מה זה אומר...

    1. אם הייתי חולה והחלמתי האם זה אומר שאחרי כ 10 שבועות אין לי נוגדנים ואני עלולה לשוב ולהדבק???
    2. המדיניות של משרד הבריאות היא לתת את החיסון למחלימים אחרונים, כולל קשישים שהחלימו בבתי אבות, האם היא נכונה לאור הכתבה שלכם?

  • עמי זהבי

    נוכחות הנוגדנים בדם

    רגע, רק להיות בטוח שהבנתי: מדובר רק באיסוף נוגדנים פעילים, נכון? זה לא קשור לחיסונים וליכולת הגוף של מחלימים לייצר את הנוגדנים מחדש בהדבקה לאחר זמן. הבנתי נכון?

  • עמית בנימין

    נוכחות נוגדנים

    היי עמי,
    מדובר רק באיסוף של סרום (נוזל הדם) מספר מסוים של שבועות מתחילת התסמינים. אלו אנשים שנדבקו בנגיף עצמו במקור ולא קשור לחיסונים.