עם תחילת שנת הלימודים נדרשו תלמידי ישראל לעשות בדיקת אנטיגנים בביתם. מה בדיוק היא בודקת – ועד כמה היא אמינה?

בדיקות קורונה עוזרות לאבחן את החולים במחלת COVID-19, להתאים להם את הטיפול הנכון ולצמצם את התפשטות המגפה. לאחרונה הצטרפה ישראל לרשימה ארוכה של מדינות שעושה שימוש נרחב בבדיקות אנטיגנים מהירות. עם זאת, רגישותן המוגבלת מעלה שאלות בנוגע לשימוש הנכון בהן.

הבדיקה בוחנת את נוכחותם של אנטיגנים בדגימה – חלבונים מסוימים של נגיף הקורונה. על ידי כך היא מזהה את נוכחות הנגיף בגופם של הנבדקים, בדומה לבדיקת המעבדה (PCR) המזהה את נוכחות החומר התורשתי של הנגיף. לכן בדיקת האנטיגן מתאימה לזיהוי חולים ונשאים פעילים של הנגיף, אך לא תצביע על אנשים שחלו והחלימו – לשם כך נחוצה בדיקה סרולוגית שמזהה נוגדנים לנגיף בדם. בדיקת האנטיגן תצא כמעט תמיד חיובית אם בגוף הנבדקים יש הרבה נגיפים, אך היא הרבה פחות מדויקת במקרים שבהם כמות הנגיפים נמוכה. לכן יש מי שמתייחסים אליה כבדיקה לרמת המסוכנות של הנבדקים – כלומר עד כמה הם יכולים להדביק אחרים.

אנטיגנים הם מבנים חלבוניים שמעוררים את התגובה החיסונית בגוף, ומערכת החיסון לומדת לזהות אותם ולהגיב אליהם. דוגמה לחלבון כזה הוא אותו זיז (spike) מפורסם, המצוי במעטפת הנגיף ומעניק לו את צורתו דמוית הכתר. חשיפה לחלבון הזה עקב הדבקה בנגיף או קבלת חיסון שמבוסס עליו גורמת למערכת החיסון בגוף לייצר נוגדנים הנקשרים אליו באופן ספציפי. אם בהמשך האדם ייחשף מחדש לאותו נגיף, הנוגדנים שלו ייקשרו לנגיף בחוזקה, חלקם ימנעו מהוירוס להקשר לתאים ולחדור אליהם, וחלקם יסייעו לשאר תאי מערכת החיסון להילחם בפולש.

רוב בדיקות האנטיגנים לזיהוי קורונה מאתרות אנטיגן אחר, שמכונה חלבון N (קיצור של Nucleocapsid). מדובר בחלבון שנמצא אצל הנגיף בשפע ולכן קל יחסית לאתר אותו בבדיקה.

**איור של נגיף קורונה מצופה נוגדנים**
חשיפה לחלבון הזה עקב הדבקה בנגיף או קבלת חיסון שמבוסס עליו גורמת למערכת החיסון בגוף לייצר נוגדנים הנקשרים אליו באופן ספציפי. איור: Juan Gaertner - Science Photo Library

פסים של נוגדנים

בדומה לבדיקות המעבדה – בדיקות PCR בזמן אמת או בדיקות דומות אחרות – בדיקות האנטיגנים המהירות כוללות כמה שלבים. תחילה יש לדגום כראוי את רירית האף בעזרת מטוש. לאחר מכן מכניסים את המטוש לכלי המכיל חומרים שעוזרים להסיר את הנגיפים מהמטוש ולחשוף או למצות מהם את האנטיגנים בלי להרוס אותם. בשלב האחרון מעבירים את הנוזל עם האנטיגנים לתוך שקע (בארית) בערכת הבדיקה, שהיא לרוב מבנה פלסטיק המכיל רצועה דקה ונקבובית שדרכה עובר החומר הנבדק.

לאחר שמטפטפים את הנוזל אל בארית הבדיקה, כוח הנימיות מניע אותו לאורך הרצועה, בדומה לנוזל שנע בתוך נייר סופג שטובלים במים. בשלב הזה מנגנון הבדיקה מתחלק לשלושה חלקים. ראשית, חומרי צבע המצויים ברצועה נקשרים אל האנטיגנים וצובעים אותם. בשלב הבא האנטיגנים הצבועים נעים אל עבר פס הבדיקה הראשון, שם מחכים להם נוגדנים שנקשרים אליהם באופן ספציפי ועוצרים את התקדמותם. אם בדגימה יש מספיק אנטיגנים, פס הבדיקה יצבע. ולבסוף, הנוזל ממשיך לנוע לפס הבדיקה השני, שם מחכים נוגדנים שנקשרים באופן ספציפי לחומר כלשהו שאמור להימצא בכל דגימה ממקור אנושי – למשל חלבון מחיידקים נפוצים המצויים באף או חומר הנמצא בנוזל הבדיקה. לכן אם הערכה תקינה והשימוש בה נעשה כראוי, הפס ייצבע תמיד.

איך עובדת בדיקת אנטיגן? איור: ד"ר יובל רוזנברג
איך עובדת בדיקת אנטיגן? איור: ד"ר יובל רוזנברג

יותר נגישה, פחות רגישה

לבדיקות האנטיגנים יש כמה וכמה יתרונות חשובים – הן זולות, נותנות תשובה מהירה ואפשר להשתמש בהן כמעט בכל מקום ובכל מצב. החיסרון שלהן הוא שהן נחשבות פחות אמינות מבדיקות ה-PCR שנעשות במעבדה. אומנם נדיר שהן מניבות תוצאה חיובית כוזבת, כלומר קובעות שאדם בריא הוא בעצם חולה, אך הרגישות שלהן נמוכה יחסית. יש סיכוי משמעותי לקבל תוצאה שלילית גם אם הנבדק אכן נושא את הנגיף.

לפי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בארצות הברית, רגישות הבדיקה עלולה להיות נמוכה מדי, במיוחד בשלבים המוקדמים של ההדבקה, לפני שהופיעו תסמינים, וכן בשלהי המחלה כשכמות הנגיפים אצל החולה מתחילה לדעוך אין לסמוך על הבדיקה כדי לקבוע בוודאות שלא נדבקנו בנגיף אם קיבלנו בה תוצאה שלילית. עם זאת נמצא כי בשלב המידבק ביותר, שבו העומס הנגיפי מגיע לשיאו, רגישות הבדיקות המהירות דומה לזו של בדיקות המעבדה, בייחוד אם הופיעו תסמינים וביצע אותה איש מקצוע מיומן. מאחר שרובנו איננו מומחים בביצוע בדיקות ביולוגיות, מומלץ לא לעשות את הבדיקה בבית, כדי לא לפגוע במהימנותה, ולהיעזר באנשי מקצוע – למשל מגן דוד אדום.

הבדיקות המהירות מאפשרות לזהות במהירות חלק מהנשאים של הנגיף ולקטוע שרשראות הדבקה על ידי בידוד מהיר שלהם. מחירן הנמוך ונוחות השימוש בהן מאפשרות להיעזר בהן לעריכת בדיקות תכופות לאוכלוסיות גדולות, כמו תלמידי בתי ספר או עובדי בתי אבות, או מצבים שבהם קשה לבצע בדיקות מעבדה. הנגישות הרבה מאפשרת לאנשים להיבדק בכל פעם שמתעורר בצורך בזה, למשל לקראת מפגש עם אוכלוסייה בסיכון.

הבדיקות המהירות מאפשרות לזהות במהירות חלק מהנשאים של הנגיף ולקטוע שרשראות הדבקה על ידי בידוד מהיר שלהם. צילום: Cryptographer/Shutterstock
הבדיקות המהירות מאפשרות לזהות במהירות חלק מהנשאים של הנגיף ולקטוע שרשראות הדבקה על ידי בידוד מהיר שלהם. צילום: Cryptographer/Shutterstock

עם זאת, עלול להיות מסוכן להסתמך על תוצאה שלילית בבדיקה ולכן חיוני להמשיך לנקוט אמצעי זהירות גם אחריה, כגון חבישת מסכות ושמירה על מרחק מאנשים אחרים. העומס הנגיפי עולה בהדרגה בימים שאחרי ההדבקה, ובשלב הזה הבדיקות עלולות לפספס את הנגיפים ולהציג תוצאה שלילית כוזבת. אך יכולת ההדבקה בשלב הזה עדיין נמוכה למדי. לכן משרד הבריאות מאפשר להשתמש בבדיקות אנטיגנים לצורך קבלת תו ירוק, אך מגביל את תוקף התוצאה השלילית בהן ל-24 שעות בלבד.

מאותה סיבה, אם אתם מחוסנים נגד קורונה ונחשפתם לחולה קורונה או לנשא מאומת של הנגיף, מומלץ לחכות שלושה-חמישה ימים מרגע החשיפה לפני שתעשו לעצמכם בדיקה. אם קיבלתם תוצאה שלילית, מוטב שתיבדקו פעם נוספת חמישה-שבעה ימים אחרי מועד החשיפה, או עם הופעת תסמינים. בניגוד לכך, מי שאינם מחוסנים נדרשים להיבדק מיד אחרי שנודע להם כי נחשפו לאדם שנדבק בנגיף, ואז להיבדק שוב אחרי שבוע. ארגוני הבריאות מעדכנים את ההנחיות מעת לעת, ובכל מקרה של ספק כדאי להתייעץ עם רופא.

משרד הבריאות ממליץ לכל מי שחושדים כי נדבקו בנגיף לעשות בדיקת מעבדה, גם אם קיבלו תוצאה שלילית בבדיקה הביתית. אם הבדיקה הביתית חיובית, חובה על הנבדק או הנבדקת להיכנס לבידוד ולאמת את הממצא בבדיקת מעבדה רגילה.

הבדיקות המהירות הן כלי נוסף בארגז הכלים של המלחמה נגד מגפת הקורונה, ועלינו מוטלת האחריות להשתמש בהן בתבונה. למרות רגישותן הפחותה, הן עוזרות להעריך אם אדם כלשהו עלול להדביק אחרים. חבל רק שמהסיבה הזאת הביקוש העולמי להן עצום, דבר שמגביל את זמינותן ומדרבן את היצרנים להעלות את מחירן.

תודה לד"ר מירי גורדין על הייעוץ המדעי לכתבה

 

17 תגובות

  • אילנה

    אנטיגן שלילי אחרי הופעת תסמינים

    איך זה הגיוני שבדיקת אנטיגן יוצאת שלילית כאשר כבר הופיעו תסמינים? (חום, חולשה, צמרמורות וכו)..
    אני שוברת את הראש... הרי אדם עם תסמינים אמור להיות מדבק מאד...
    ואגב רק אחרי שהתסמיני פוחתים, האנטיגן יוצא חיובי...
    אשמח ממש לתשובה מקצועית (אני בעצמי דוקטורנטית לאמונולוגיה ולא מצליחה להבין מה קורה פה😅)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    רגישות הבדיקה איננה מוחלטת

    אם לא מדובר במחלת COVID-19, אלא במחלה אחרת עם תסמינים דומים, כמובן שנקבל תוצאה שלילית. אבל גם אם כן מדובר במחלת הקורונה, ואפילו אם מופיעים תסמינים, ישנו סיכוי לקבל תוצאה שלילית - תוצאה שלילית כוזבת. במילים אחרות, רגישות הבדיקה איננה 100%, גם כשיש תסמינים. לבדיקות רבות יש רגישות מאוד גבוהה בניסויים במעבדה, בהן לוקחים תמיסה המכילה ריכוז ידוע של נגיפים ומזינים אותה אל הקסטה. לכן, כנראה שמרבית התוצאות השליליות הכוזבות נובעות מכך שלא הגיעו מספיק נגיפים אל התמיסה שאנו מזינים לקסטה. זה יכול להיות בגלל כשלים טכניים כמו דיגום לא טוב מספיק, ויכול להיות בגלל השונות הביולוגית שיש בין אופן התפתחות המחלה אצל אנשים שונים - ייתכן שהעומס הנגיפי היה נמוך בזמן ובמקום הנדגם. אותה שונות ביולוגית מושפעת מגורמים רבים שחלקם עדיין לא ידועים.

  • יעל

    רציתי לתקן טעות במאמר.

    רציתי לתקן טעות במאמר.
    אפשר לצאת חיובי בבדיקות האנטיגן ולהיות ללא סימפטומים של מחלה פעילה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    בהחלט. תודה על ההבהרה. רגישות

    בהחלט. תודה על ההבהרה. רגישות הבדיקה אמנם נמצאה כנמוכה יותר אצל א-סימפומטיים מאשר אצל חולים המפתחים סימפטומיים, אך הבדיקה עדיין מצליחה לאתר חלק לא מבוטל מהחולים הא-סימפטומטיים, ולכן יש טעם להשתמש בה גם כאשר אין לנבדק סימפטומים של מחלת הקורונה. עם זאת, חשוב לזכור כי רגישות הבדיקה מוגבלת, ולכן ייתכן כי אדם קיבל תשובה שלילית אך הוא למעשה נדבק בנגיף ועשוי להפיצו הלאה.

  • שבתאי

    שתי בדיקות אנטיגן ברצף

    האם אפשר לעשות שתי בדיקות אנטיגן ברצף, או מה הזמן שצריך לעבור בין בדיקה לבדיקה?

  • יעל

    אם בשביל לצאת מבידוד? צריך 48

    אם בשביל לצאת מבידוד? צריך 48 שעות.
    אם סתם לדעת אם נדבקת או לא.
    תכלס יוצא בול כמו שכותב משרד הבריאות תוך 72 מרגע שנחשפת לחולה התוצאה חיובית

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    אפשר, אבל כדאי לבצע עוד בדיקה מאוחר יותר

    אכן יש יתרון בביצוע שתי בדיקות ברצף, אך אם יוצאת תוצאה שלילית בשתיהן כדאי גם לבצע בדיקה חוזרת נוספת במועד מאוחר יותר. שני מקורות עיקריים לתוצאה שלילית כוזבת (כלומר שהבדיקה מפספסת נוכחות של נגיף הקורונה), הם דיגום לא מספק (עם המטוש), ועומס נגיפי נמוך. כאשר מבצעים שתי בדיקות ברצף, מבצעים גם שני דיגומים שונים, והסיכוי ששני הדיגומים פספסו קטן יותר מהסיכוי שדיגום יחיד פספס, כלומר זה מפחית את הסיכוי לבעיה בדיגום. בנוסף, זה מפחית את הסיכוי לגורמים אחרים שיכולים לגרום לתוצאה שלילית כוזבת. עם זאת, העומס הנגיפי מושפע מאוד מהזמן בו מבוצעת הבדיקה, ולכן אם הבדיקה כשלה בגלל עומס נגיפי נמוך, בדיקה חוזרת באותו הזמן כנראה תפספס גם היא את הנגיף. לכן כדאי להבדק בין שלושה לחמישה ימים ממועד החשיפה המשוער, או עם הופעת תסמינים, אז צפוי להיות עומס נגיפי רב. רצוי לבצע בדיקה נוספת בערך יומיים לאחר מכן, או שבוע מאז החשיפה לחולה.

  • ש. ל.

    הדבקה חוזרת

    האם יש מידע על סיכוייו של מחלים להידבק שוב בנגיף?

  • יעל

    משרד הבריאות מאריך הגנה של

    משרד הבריאות מאריך הגנה של חצי שנה מההחלמה אתה מוגן.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    סיכוי נמוך שעולה עם הזמן מההדבקה

    תודה על השאלה.
    לפי הנתונים מהארץ וממחקרים נוספים בעולם, ההגנה של מחלימים היא באופן כללי טובה יותר מזו של מחוסנים, אך היא לא 100%, וישנה חשיבות רבה לזמן שעבר מההחלמה, ולשאלה האם המחלים גם חוסן או לא. ההגנה הולכת ודועכת עם הזמן, בדומה להגנה של מחוסנים, ומי שגם נדבק וגם חוסן נמצא כבעל הגנה גבוהה יותר מאשר מי שנדבק ולא חוסן. לכן ארגוני בריאות ממליצים לחסן מחלימים שעבר זמן רב מאז שחלו.

  • יעל

    אחותי חלתה לפני שנה וישר

    אחותי חלתה לפני שנה וישר קיבלה 2 חיסונים בהפרש של שבוע. כאשר אח"כ התעוררה סוגיה אם לחסן בכלל...
    בכל אופן עברה שנה. הייתה עם אימי במגע הדוק מאוד מאוד- אנחנו באומיקרון.
    ולא חטפה וירוס בכלל.
    יצאה שלילית אחרי 5 ימים ב-PCR
    אני יצאתי חיובית בבדיקה ביתית אחרי 72 שעות. בדקתי גם לפני ואז הייתי שלילית.
    אין לי שום תסמינים ואני א-סימפטומטית.

  • משה

    לשם מה?!

    אם מומלץ להוסיף בדיקת מעבדה גם אחרי תוצאה שלילית וגם אחרי חיובית אז בשביל מה צריך בדיקה ביתית מהירה?!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    למנוע הדבקה ולהאט את התפשטות המגיפה

    תודה על השאלה. הבדיקות המהירות עוזרות למנוע את התפשטות המחלה ע״י איתור אנשים שיכולים להיות מדבקים. אם אין חשד להדבקה ומתקבלת תוצאה שלילית (מקרה שכיח בבדיקות כמו אלו של התו הירוק או בתחילת שנת הלימודים), אין צורך לבצע בדיקה נוספת במעבדה. אם מתקבלת תוצאה חיובית, יש להיכנס לבידוד עוד בטרם מבצאים בדיקת אימות, ולמנוע בכך הדבקה אפשרית של אנשים נוספים.

  • נעמה

    חיובי כוזב

    תודה! איך יכול לצאת false positive בבדיקת אנטיגן? אני מכירה כמה מקרים כאלה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    יחסית נדיר, אך בלתי נמנע

    תודה על השאלה. כמו לכל בדיקה, גם לבדיקות האנטיגן יש סיכוי להפיק תוצאה שלילית כוזבת. לפני שאכתוב כמה מהסיבות המוכרות לכך, חשוב לציין שתוצאה חיובית כוזבת היא יחסית נדירה בבדיקות האלו, ולכן חשוב להתיחס לכל תוצאה חיובית ברצינות. עם זאת, ככל שמתבצעות יותר בדיקות, וככל שהבדיקות האלו מתבצעות גם על אנשים שאין לגבם כל חשד שנדבקו וכאשר שכיחות המחלה בציבור נמוכה, כך גובר הסיכוי שתוצאה חיובית היא כוזבת. זו אחת הסיבות להמלצה של משרד הבריאות לתקף את התוצאה החיובית עם בדיקת PCR. ועכשיו לכמה סיבות אפשריות לתוצאה חיובית כוזבת: אפשרות אחת היא שהבדיקה לא בוצעה כראוי (לפי הוראות היצרן). כך למשל, יש בדיקות שיראו תוצאה לא נכונה אם קוראים אותן זמן רב מדי לאחר טפטוף החומר אל הקסטה. בנוסף, יכול להיות שהיה זיהום כלשהו שהוביל לתוצאה החיובית, כלומר שבאמת היו אנטיגנים של קורונה בבדיקה, אבל המקור שלהם הוא לא האדם הנבדק אלא סביבת העבודה שהייתה מזוהמת, אריזה פגומה שהובילה לזיהום, או אדם אחר שהבדיקה באה איתו במגע. מעבר לאלו, יש גם מקרים בהם הכל בוצע כראוי, ועדיין הבדיקה מראה תוצאה חיובית כוזבת. מקרים כאלו עשויים להיות מצבים בהם הבדיקה מגיבה עם רכיב אחר מהאף של הנבדק, למשל חלבון או נוגדן שאינו קשור לנגיף הקורונה.

  • חגית

    האם בדיקת אנטיגן שמתבצעת מספר

    האם בדיקת אנטיגן שמתבצעת מספר שעות לאחר קבלת חיסון בוסטר יכולה לתת תשובה false positive?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    תוצאה חיובית כוזבת היא אפשרית

    שלום חגית,
    בדיקת האנטיגן בדרך כלל מאתרת את חלבון ה-N של נגיף הקורונה, ולא את חלבון הspike עליו מסתמכים בחיסונים. לכן לא אמורה להיות תגובה בין החיסון לבין בדיקות האנטיגן. עם זאת, לבדיקות האנטיגן ישנו סיכוי קטן (בדרך כלל פחות מ-1%) לתת תשובה חיובית כוזבת, ללא קשר למתן חיסון. לכן כשמצב התחלואה הוא נמוך, מומלץ לאמת את בדיקת האנטיגן בבדיקת מעבדה. כאשר בדיקות המעבדה אינן זמינות, ניתן לאמת את בדיקת האנטיגן בעזרת בדיקת אנטיגן חוזרת.