אדם מהונג קונג נדבק מחדש בנגיף הקורונה, ארבעה חודשים לאחר שהחלים מהמחלה. דיווחים דומים התקבלו גם מהולנד ומבלגיה

חוקרים מאוניברסיטת הונג קונג דיווחו ביום שני על מקרה מאומת ראשון של אדם שנדבק מחדש בנגיף SARS-CoV-2, הגורם למחלת COVID-19. תיאור המקרה צפוי להתפרסם בקרוב בכתב העת Clinical Infectious Diseases.

האיש, בן 33 מהונג קונג, נדבק בנגיף לראשונה בחודש מרץ. הוא לקה בתסמינים קלים של COVID-19, שנעלמו במהרה, ושוחרר מאשפוז באמצע אפריל לאחר ששתי בדיקות עוקבות לנוכחות הנגיף יצאו שליליות.

באמצע אוגוסט, ארבעה וחצי חודשים לאחר שהחלים, חזר האיש להונג קונג מטיול בספרד. כמו כל אדם שנכנס למדינה, ואף שכבר חלה בעבר בקורונה, הוא נבדק לנוכחות הנגיף. בבדיקה התגלה שהוא שוב חיובי, כלומר הנגיף נמצא בגופו. הוא אושפז, אך הפעם היה אסימפטומטי ולא סבל מתסמינים כלשהם עד שהחלים.

בחודשים האחרונים היו דיווחים על מקרים בודדים שבהם אנשים כביכול נדבקו מחדש בקורונה, אך חלקם הופרכו ולחלקם לא נמצאו ראיות תומכות. אחת הסיבות שבגללה אדם עלול להתגלות כחיובי גם זמן מה לאחר שהחלים, היא אם הוא שייך לאחוז קטן של המחלימים מקורונה שממשיך להתגלות כחיובי בבדיקות אפילו חודש או שלושה חודשים לאחר ההחלמה. אולם, זה לא המקרה בהונג קונג, שבו אדם חזר להיות חיובי ארבעה וחצי חודשים לאחר החלמתו, ולאחר שבדיקות קודמות היו שליליות.

תמונת מיקרוסקופ של חלקיקי נגיף הקורונה החדש | NIAID-RML, National Institutes of Health, SPL
חזר להיות חיובי ארבעה וחצי חודשים לאחר החלמתו. תמונת מיקרוסקופ של חלקיקי נגיף הקורונה החדש | NIAID-RML, National Institutes of Health, SPL

שתי הדבקות, שני נגיפים

החוקרים קבעו את הרצף הגנטי של הנגיף שנמצא בדגימה שנלקחה מהחולה במרץ, והשוו אותו לרצף הגנטי של הנגיף שהדביק אותו באוגוסט. הם מצאו הבדלים ברצף הגנטי של הנגיפים, שהראו שמדובר בנגיפי SARS-CoV-2 שונים. בנוסף גילו החוקרים כי הנגיף מאוגוסט דומה לנגיפי קורונה שנמצאו באירופה בחודשים יולי ואוגוסט.

החוקרים גם חיפשו בדגימות דם של האיש נוגדנים נגד נגיף הקורונה. בדגימה שנלקחה עשרה ימים לאחר שחלה במרץ לא נתגלו נוגדנים כאלה. גם בדגימה שנלקחה מיד לאחר שהתגלה שוב כחיובי לא התגלו נוגדנים. רק חמישה ימים לאחר מכן נמצאו בדמו נוגדנים שיכולים לעצור את הנגיף.

כלומר, כל הראיות מצביעות על הידבקות חוזרת בנגיף קורונה שמקורו באירופה, ולא בתוצאה חיובית שקשורה להדבקה הקודמת. עד היום היו כ-24 מיליון מקרי הדבקה בקורונה ברחבי העולם, וזהו המקרה המאומת הראשון של הדבקה מחדש.

ההדבקה החוזרת הזו התגלתה במקרה, ויתכן שיש עוד אנשים שנדבקו בשנית והיו אסימפטומטיים כמו במקרה זה. מומחים טוענים כבר זמן מה, שבדומה לגורמי מחלה אחרים, צפוי שיתגלו מקרים נדירים ביותר של הידבקות חוזרת. וכשמדובר במיליוני מקרי קורונה בעולם, גם מקרים נדירים עלולים להיראות מפחידים.

אכן, היום פורסם בתקשורת על שני מקרים מאומתים של הידבקות חוזרת בקורונה בהולנד ובבלגיה. החולה מהולנד הוא גבר מבוגר עם מערכת חיסון מוחלשת, כך שלא מפתיע שהוא יכול לחלות שוב. המודבקת מבלגיה היא אישה שחלתה לראשונה לפני שלושה חודשים והיו לה תסמינים קלים של COVID-19, וכעת התגלה שהיא נדבקה שוב. בשני המקרים, כמו בהונג קונג, קביעת הרצף הגנטי של הנגיפים הראתה שאלו נגיפים שונים ושאכן התרחשה הדבקה מחדש. על פי חוקר הנגיפים מארק ואן ראנסט (Van Ranst) מאחר שהתסמינים של החולה הבלגית, כמו של החולה מהונג קונג, היו קלים בפעם הראשונה שנדבקה, יתכן שגם היא לא פיתחה נוגדנים שיכולים למנוע הידבקות חוזרת בקורונה.

מה משמעות ההידבקות מחדש?

מקרים בודדים אלו של הדבקה חוזרת אינם סיבה לדאגה: במקרה של הגבר מהונג קונג, נראה שההדבקה הקודמת הגנה על האדם ומנעה ממנו לפתח מחלה, ושההדבקה החדשה גרמה לו לפתח נוגדנים שצפוי שיגנו מהדבקה נוספת. כמו כן, מאחר שכרגע ידוע רק על מקרים מאומתים בודדים - וגם זה מהודעות לעיתונות ומהצהרות, הנתונים עוד לא פורסמו - יתכן שמדובר באנשים חסרי מזל במיוחד, או על נסיבות מיוחדות ולא ידועות. אי אפשר להכליל ממקרים אלו לגבי משך החסינות לנגיף באוכלוסייה הכללית ולגבי הסיכויים להידבק מחדש. בנגיפי קורונה אחרים ידוע שהחסינות נמשכת קרוב לשנה, אם לא הרבה יותר, ונראה שרובם המוחלט של האנשים האחרים שהחלימו מ-COVID-19 עוד לא נדבקו בשנית. 

כמו כן, מריון קופמנס (Koopmans), חוקרת נגיפים ויועצת לארגון הבריאות העולמי, ציינה שהידבקות חוזרת לא מפתיעה במחלות של מערכת הנשימה. "מחלות נשימתיות יכולות להדביק פעמיים, או יותר," אמרה. "אנחנו יודעים שאם נדבקת ההגנה היא לא לכל החיים, וזה מה שצפוי עם COVID-19. תהיה הגנה מהדבקות חוזרות, כשהשאלה היחידה היא לכמה זמן היא תימשך". קופמנס הוסיפה שהדבקות מחדש לא מפחידות אותה. צריך לחקור מקרים אלו בזהירות ולראות עד כמה הם נפוצים. 

לאור זאת, מאחר שיתכן שאלו שהחלימו מקורונה עלולים להידבק מחדש, הם צריכים להמשיך ולשמור על ריחוק פיזי, עטיית מסכות והיגיינה. בנוסף, יתכן שכשיהיה חיסון נגד קורונה גם מחלימים יצטרכו להתחסן, לפחות, אם כמו האדם מהונג קונג לאחר החלמתו בפעם הראשונה, יתגלה שאין להם נוגדנים נגד הנגיף.

5 תגובות

  • יובב

    מה המשותף להרס שוניות

    מה המשותף להרס שוניות האלמוגים, הפגיעה באוזון וויורוס הקורונה?
    מי שחושב שמקור הקורונה הם העטלפים שיחשוב שוב.
    אין בעולם שלנו תופעת טבע שלילית שמקורה אינו באדם.
    העיניין הוא אך ורק עד כמה משוכללות אותם משקפיים שבהם יש לנו את היכולת לחקור את המציאות על סיבותיה ושורשיה.
    בעוד הרס שוניות האלמוגים בוצע פיזית וכתוצאה מהפגיעה באוזון שמקורה בפעולות האדם, הרי שתופעת הקורונה היא תוצאה של קשרים ניסתרים יותר ברמת הכוונות והמחשבות שבין בני האדם, הדרגה המפותחת ביותר של הטבע.
    ואנו פשוט חסרים את הכלים והיכולות לגלותם.

  • דודי

    אם יהיה חיסון יהיה צריך לקבל

    אם יהיה חיסון יהיה צריך לקבל אותו פעם בשלושה חודשים לכל החיים. נראה לכם הגיוני?

  • שואלת

    שאלה חשובה: אם יתברר באמת שהגוף לא מצליח להתחסן

    מעיד על כך שיצירת חיסון תהיה מאד מסובכת?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנעם לויתן

    לא חובה

    חיסונים יכולים להיות יותר יעילים מהמחלה ביצירת חסינות, וגם אפשר לתת אותם כזריקות דחף בלי להסתכן במחלה האמיתית. כך שאם למשל יתגלה שהחסינות מהחיסון תחזיק רק שנה, יחסנו כל שנה מחדש.
    בנוסף, ההדבקה השנייה בהונג קונג - שעליה יש הכי הרבה נתונים כאן - הייתה ללא תסמינים. כך שיכול להיות שגם אם הגוף לא היה מוגן מהדבקה לאחר החשיפה ראשונה, הוא כן מוגן ממחלה קשה, שזה גם משהו.

  • דודי

    גם לתת קבוע חיסון פעם בשנה

    גם לתת קבוע חיסון פעם בשנה לכל האוכלוסיה זה
    לא ישים.