את השנה של מגפת הקורונה ליוותה גם התפרצות קשה של מגפת המידע השקרי והמסולף, שהופץ לא רק ברשתות החברתיות אלא גם בעזרת כלי תקשורת ופוליטיקאים

נגיף הקורונה הכבר לא כל כך חדש, SARS-CoV-2, לא רק גרם למחלה מסוכנת שהפכה למגפה עולמית, אלא גם הגביר את התפשטותה של מגפה הרסנית נוספת – אינפודמיה, מגפה של מידע, ברובו כוזב ומטעה.

מידע לא מהימן, כזבים וידיעות שקריות קיימים כנראה משחר האנושות. הם הביאו לנו אלים ומפלצות, תקוות שווא וסיפורי גבורה, הסתה ושנאה. ליוצרים ולמפיצים הראשונים שלהם הם העניקו שליטה, הנאה או רווח כלכלי. חלק ממפיצי השקרים מרוויחים מהם ישירות, למשל מפחידים מפני חיסונים כדי למכור לקורבנות המפוחדים מים קסומים או תוספי תזונה. יש מפיצי שקרים שנפלו קורבן לשרלטנים ואינם מודעים לכך שהם מפיצים כזבים הרסניים. אחרים, כמו אנשי תקשורת מסוימים, דוברים ופוליטיקאים, מעוותים מידע או מתעלמים ממנו כשהוא לא מתאים לאמונותיהם, לתפיסותיהם או לעמדותיהם, ומפיצים במקומו "עובדות" אלטרנטיביות.

ם הפצת מידע שקרי היא סוג של מגפה | צילום אילוסטרציה: Shyntartanya, Shutterstock
גם הפצת מידע שקרי היא סוג של מגפה | צילום אילוסטרציה: Shyntartanya, Shutterstock

ראיתי באינטרנט

בתקופתנו מפיצי הכזבים פורחים בזכות האינטרנט, ובמיוחד בזכות הרשתות החברתיות שבנויות כך שפוסטים שקריים מקבלים יותר חשיפה ומגיעים לאנשים רבים. אכן, מחקר שפורסם ב-2018 הראה שהסיכוי שידיעות מזויפות ירוטווטו (ישותפו בטוויטר) היה גבוה ב-70 אחוז בהשוואה לאמיתיות. סיפור שקרי לרוב מרגש יותר ומכיל מידע חדש יותר מסיפור אמיתי, ולכן מגדיל את הסיכוי שאלו שנתקלים בו יגיבו בהפתעה או בכעס ואז ימהרו לחלוק אותו עם אחרים. האלגוריתמים של הרשתות ככל הנראה מזהים את התופעה וכך מגבירים את החשיפה שמקבלים השקרים. אותן רשתות גם חושפות את חבריהן להשפעת פרופילים מזויפים ובוטים - תוכנות שמתחזות לבני אנוש ומפיצות פוסטים, מה שמאפשר לגורמים עוינים – כמו רוסיה, סין ואיראן – להשתמש במידע שקרי כנשק. אחרי הכל, אם הרבה פרופילים ומקורות שונים חוזרים על שקר, הוא משכנע יותר.

חוסר הוודאות והחששות המלווים באופן טבעי את מגפת הקורונה הם גן עדן לאותם מפיצי פייק ניוז, שיכולים למלא את פערי הידע בשקרים, ולעוות לצרכיהם את הידע הקיים. בעוד מידע נכון ומהימן בשעת מגפה הוא מציל חיים, שקרים ופייק ניוז מסכנים חיים, ומקשים על ההתמודדות עם המגפה והשמירה על בריאות הציבור. כמו הנגיף, המידע המטעה והשקרי מדבק ביותר ומתפשט בקלות. אך בניגוד להשפעתם לבלימת הנגיף, שמירה על ריחוק פיזי ובידוד עלולים דווקא להגביר את האינפודמיה, מאחר שיותר ויותר אנשים הנמצאים לבד שומרים על קשר דרך הרשתות החברתיות ותוכנות המסרים המיידיים, וכך נחשפים דרכן למידע שגוי או מסולף.

 רובוט מתכתב במחשב | איור: Blue Planet Studio, Shutterstock
בוטים ופרופילים מזויפים מסייעים להפיץ את השקרים ברשתות. רובוט מתכתב במחשב | איור: Blue Planet Studio, Shutterstock

האמת הפוליטית

גם לתקשורת ה"מסורתית" חלק נכבד באינפודמיה. כתבים ועורכים מכל הקשת המקצועית בוחרים לדווח על מידע לא מבוסס לגבי המגפה; להציג תמונות מטעות אך מושכות תשומת לב; לתת במה ל"מומחים" שלא שינו את עמדתם נוכח ראיות חדשות או שחזרו על כזבים שוב ושוב; או להפיץ שקרים והמצאות של פוליטיקאים.

בחודש מרץ, לדוגמה, אוליבייֶה וראן (Véran), שר הבריאות של צרפת, הפיץ פייק ניוז שהפחיד אנשים מפני נטילת נוגדי דלקת כמו אִיבּוּפְרוֹפֶן או קוֹרְטִיזוֹן. בתקשורת בעולם וגם בארץ הדהדו את הטענה חסרת הבסיס, עד שארגון הבריאות העולמי (WHO) נאלץ להבהיר שאין לה שחר. בישראל ניסו פוליטיקאים חסרי ידע מתאים ואחריות לערער על אמינותם של מומחים. למשל יפעת שאשא ביטון, יושבת ראש ועדת הקורונה בכנסת,  ניסתה לטעון שמקדם ההדבקה, מונח ותיק ובסיסי באפידמיולוגיה, נוצר כ"מקדם הפחדה" במיוחד כדי להכשיר הגבלות; חבר הכנסת אלי אבידר הכחיש את קיומה של המגפה והפיץ תאוריות קשר על החיסון נגד קורונה ועל בנימין נתניהו; וחברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס הפיצה כזבים מסוכנים בנוגע למקור הנגיף.

אחד המפיצים הגדולים של פייק ניוז הוא נשיא ארצות הברית היוצא, דונלד טראמפ (Trump). על פי סקירה של 38 מיליון פרסומים בשפה האנגלית בתקשורת המודפסת והמקוונת, טראמפ היה המניע העיקרי של הפצת מידע כוזב. קרוב ל-38 אחוז מהשיח בתקשורת שכלל מידע שקרי או שגוי על המגפה היה קשור לטראמפ. רק כ-16 אחוז מהשיח התקשורתי עסק בבדיקת עובדות ותיקון שגיאות.

שקריו של טראמפ לא היוו הפתעה גדולה. עוד לפני שנבחר לנשיא הוא לא הסתיר את הבוז שהוא רוחש למומחים, ולממצאים מדעיים שלא תואמים את תפיסותיו ואת האינטרסים העסקיים שלו. נראה שבתקופת שלטונו הממשל נלחם בכל כוחו במדע, בניסיון להעלים עובדות וממצאים שאינם עולים בקנה אחד עם  עמדות הנשיא. חוץ מאשר בנושא פיתוח החיסונים לקורונה, טראמפ המשיך בכך גם בעת המגפה. הוא המליץ על "טיפולים" לא מבוססים ואף מסוכנים, כגון התרופה למלריה הידרוקסיכלורוקווין או אקונומיקה. הוא גם שיקר שוב ושוב וביודעין לגבי חומרת המגפה כשטען שאין מה להתרגש מנגיף הקורונה ושהוא כמו שפעת (מחלה מסוכנת בפני עצמה), אף שידע ש-SARS-CoV-2 מדבק יותר ומסוכן יותר. כשנחשף השקר טראמפ שיקר שוב וטען "לא שיקרתי". בנוסף הוא הפיץ מידע כוזב על מקור המגפה ושיקר שהנגיף יוצר במעבדה בסין – או בטעות או כנשק ביולוגי.

הפגנה בקנדה במחאה על הפצת שקרים של נשיא ארצות הברית, טראמפ, 2018 | צילום: Louis.Roth, Shutterstock
"פוסט-אמת = שקר" - הפגנה בקנדה במחאה על הפצת שקרים של נשיא ארצות הברית, טראמפ, 2018 | צילום: Louis.Roth, Shutterstock

תעמולה מדינית

סין לא טמנה ידה בצלחת והפיצה פייק ניוז משלה כדי לנסות להסוות את מקור ההתפרצות העולמית. בין היתר הפיצו גורמים סיניים מידע מטעה שמקור הנגיף לא בסין ושאולי אפילו מדובר בנשק ביולוגי של ארצות הברית. כמו כן, בניסיון להסתיר את כשלונה הראשוני בטיפול במגפה, סין כלאה או העלימה אנשים שדיווחו על המגפה או מתחו ביקורת על התמודדות הממשל עמה. לאחרונה בית משפט בסין גזר ארבע שנות מאסר על עיתונאית שדיווחה מהעיר ווהאן על התפרצות הקורונה והציגה נרטיב שונה מזה של הממשל. 

איראן והעולם הערבי האשימו לא רק ארצות הברית ביצירת הנגיף ובהפצתו אלא, כצפוי, גם את ישראל.

מקור עיקרי לסיפורים המפחידים על כך שנגיף קורונה יוצר כנשק ביולוגי הוא רוסיה, מדינה שמנוסה בהפצת פייק ניוז כדי לפגוע במדינות אחרות ולהחלישן. רוסיה כבר ניצלה בעבר מגפה עולמית לגרימת נזק ולפגיעה בחייהם של אנשים. החל מ-1983 ברית המועצות הפיצה כחלק ממבצע "אינפקציה" (Инфекция) פייק ניוז כי הנגיף הגורם לאיידס, שלימים יקבל את השם HIV, הוא נשק ביולוגי שפותח בבסיס "פורט דטריק" במרילנד. את תיאוריית הקשר הזו עזרו להפיץ ביולוג יהודי ממזרח גרמניה, יקוב סגל (Segal) ואשתו לילי, שהוצגו בפרסומים כמדענים צרפתים. בעוד מדענים הפריכו בקלות את הפרסום השקרי, הוא זכה לתפוצה בתקשורת, והעולם סבל וסובל מתוצאותיו: תיאוריות קשר לגבי מקור ה-HIV, והכחשת איידס שהובילה בין היתר למותם של לפחות 330 אלף אנשים בדרום אפריקה.

 כרזה הקושרת בין נגיף הקורונה לדור החמישי של טכנולוגגית תקשורת סלולרית | צילום: Ascannio, Shutterstock
פוליטיקה, טכנולוגיה, מגפות ושקרים. כרזה הקושרת בין נגיף הקורונה לדור החמישי של טכנולוגגית תקשורת סלולרית | צילום: Ascannio, Shutterstock

רוסיה אף ניצלה את המגפה הנוכחית כדי להגביר את ניסיונותיה לפגוע בהתקדמות הטכנולוגית במערב. עוד לפני שהקורונה פרצה לחיינו ניסתה רוסיה, דרך צבא בוטים, פרופילים מזויפים ורשת התקשורת שלהם להפצת פייק ניוז, RT, לעורר פחדים מפני הדור החמישי של טכנולוגיית התקשורת הסלולרית, 5G. לכן, כשנגיף קורונה החל להתפשט, הפיצו הרוסים (ומתנגדי חיסונים) שקרים מגוחכים ושקוּפים על כך שהטכנולוגיה הזו אשמה במגפה, לא הנגיף. בבריטניה כמה האנשים שהתפתו להאמין לשקרים האלה אפילו שרפו אנטנות סלולריות כי חשבו שהן אנטנות 5G, ותקפו טכנאים של חברות הטלפונים.

בנוסף, רוסיה, שעל פי דיווחים שונים האקרים מטעמה תקפו חברות מערביות המפתחות חיסונים כדי לגנוב מחקרים הקשורים לפיתוח, מפיצה שקרים מפחידים נגד חיסוני קורונה אלו. לדברי ז'וזפ בורל (Borrell), הנציג העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ וביטחון, הפייק ניוז הרוסי על החיסונים מכוון כלפי מדינות שהיא רוצה למכור להן את החיסון שלה לקורונה. חיסון שכלל לא סיים את כל שלבי הניסויים הקליניים לבדיקת יעילותו.

רופאה עם מסכה בצבעי דגל רוסיה וחיסון | צילום: Haris Mm, Shutterstock
הפצת שקרים נגד החיסונים המערביים משיקולים כלכליים? רופאה עם מסכה בצבעי דגל רוסיה וחיסון | צילום: Haris Mm, Shutterstock

אינפודמיה קטלנית

הפצת פייק ניוז, במיוחד בתקופת מגפה, מסכנת חיים. באיראן מאות אנשים מתו מהרעלת מתנול – אלכוהול תעשייתי – לאחר ששוכנעו ברשתות החברתיות שאלכוהול מרפא קורונה. בארצות הברית כמה אנשים מתו לאחר שנטלו על דעת עצמם תרופות נגד מלריה לטיפול במחלת COVID-19 או למניעתה. האמונה בפייק ניוז מגדילה את הסיכון שאנשים לא יישמו את ההנחיות למניעת הפצת המחלה, והמיתוסים וחצאי אמיתות שמופצים לגבי החיסונים עלולים לגרום לאנשים לחשוש להתחסן ולהגן על עצמם ואולי גם על אחרים מקורונה, דווקא עתה כשסוף סוף יש חיסונים יעילים נגד הנגיף.

אף אחד לא חסין בפני מידע שקרי. בתנאים מסוימים קשישים, שנמצאים בסיכון מוגבר למוות מ-COVID-19, הם גם בעלי סיכון מוגבר ליפול קורבן לפייק ניוז. בתנאים אחרים דווקא צעירים (בני 18 עד 29) מאמינים להטעיות בקלות רבה יותר. ידע יכול להגן לעתים מפני כזבים, אך בנושאים שמפולגים על פי זהות פוליטית או דתית דווקא בעלי ידע רב יותר נוטים להיצמד לעמדות של השבט הפוליטי או הדתי שלהם. מסיבות אלו המאבק בפייק ניוז דורש מאמץ, והקניית כלים שעוזרים להתגבר על הנטייה הקיימת, לפעמים, להאמין למידע המופץ.

איראן בתקופת הקורונה | צילום: Amir Mardani, Shutterstock
דיווחים ברשתות החברתיות עלולים לגרום להתנהגות מסוכנת. בית חולים בטהרן, איראן בתקופת הקורונה | צילום: Amir Mardani, Shutterstock

נלחמים במגפה

עוד בתחילת מגפת הקורונה הכיר ארגון הבריאות העולמי בסכנת מגפת המידע ויצא להתמודד איתה כפי שמתמודדים עם מגפה: זיהוי האיום, ניתוח השפעתו, והפעלת צעדים לצמצום השפעתו ובלימת התפשטותו. לשם כך הקים הארגון צוותים שפועלים 24 שעות ביממה לזיהוי שמועות וחדשות כזב ולהפרכתם. קבוצת "מכסחי מיתוסים" של הארגון עובדת עם חברות המדיה הגדולות, כמו טוויטר, פייסבוק, גוגל, יוטיוב וטיקטוק, כדי לבלום את התפשטות המידע השקרי, ולהפיץ במקומו מידע מהימן ומבוסס. חברות אלו התחייבו לעבוד יחד במלחמה במידע המסולף, הוסיפו תוויות אזהרה לפרסומים שזוהו בהצלחה כמידע שגוי, ואף הסירו תכנים שקריים מסוכנים.

כמה ממשלות בעולם שיתפו גם הן פעולה עם ארגון הבריאות העולמי במלחמה במגפת המידע. אם כי בישראל, עד לאחרונה, משרד הבריאות כמעט לא התמודד עם המידע המסולף והפייק ניוז על מגפת הקורונה. גם בהתפרצויות קודמות של מחלות – הפוליו ב-2013 והחצבת בשנים 2019-2018 – משרד הבריאות לא התמודד עם שקרים של מתנגדי החיסונים. את החלל מילאו אזרחים ועמותות שבריאות הציבור חשובה להם. הם הפריכו את השקרים של מתנגדי החיסונים ומכחישי הסכנה שבמחלות וענו לשאלות של אנשים שהיססו להתחסן לאחר שנחשפו למידע מסולף. גם במגפת הקורונה עיקר המאמץ לבלום את המידע הכוזב לגבי המחלה, הנגיף ההתגוננות מפניו ועתה גם לגבי החיסון, נפל  על כתפי אנשים פרטיים ועמותות, לעתים עם סיוע מהתקשורת ולעתים תוך מאבק בשקרים שהיא סייעה להפיץ. רק לאחרונה  גם משרד הבריאות הצטרף למאמצי ההתמודדות עם פייק ניוז.

שלט אזהרה מפני פייק ניוז בנמל התעופה של דיסלדורף, גרמניה | צילום: HeimatPlanet, Shutterstock
הכי בטוח לא להעביר הודעות שיש ספק לגביהן. שלט אזהרה מפני פייק ניוז בנמל התעופה של דיסלדורף, גרמניה | צילום: HeimatPlanet, Shutterstock

אולם, עם כל המאמצים, המצאת שקרים דורשת הרבה פחות השקעה מהפרכתם, לכן הגופים והאנשים שממציאים פייק ניוז עושים זאת במהירות רבה והמפריכים תמיד במרדף אחריהם. מסיבה זו הדרך הטובה ביותר לעצור חדשות כזב והודעות שקריות היא להדריך אנשים כיצד לזהות אותן, ולעודד אותם להימנע מהפצה של מידע לא בדוק.

כדי לעזור בכך פרסם ארגון הבריאות העולמי כללי אצבע שיכולים לעזור לזהות פייק ניוז ו"לשטח את עקומת האינפודמיה", כמו לבדוק את מקור ההודעה, לקרוא מעבר לכותרת, לבדוק מי פירסם ומתי, לבדוק שיש מקורות נוספים שתומכים בסיפור, ועוד. גם במכון דוידסון פרסמנו טיפים לזיהוי הודעות שקריות, כגון ריבוי סימני פיסוק או אמוג'י, ניסוח משובש או שגיאות שנועדו להטעות את האלגוריתמים של חברות המדיה ("חיםון או "חי0ון" במקום "חיסון"), הודעות עם ניחוח קונספירטיבי, פנייה לסמכות לא ברורה ("חוקר מסטנפורד כתב") או ללא קישור למקור ("לפי משרד הבריאות"), והמלצות רפואיות משונות ("גרגרו מי מלח", "קחו תרופה למלריה").

אפילו אם הודעה נראית משכנעת, עדיין כדאי להשקיע מעט זמן בבדיקתה. לרוב דרושות רק כמה הקלקות כדי לגלות אם סיפור הוא אמיתי או מומצא. גם אפשר לבדוק את מהימנותה או לשאול לגביה במקורות שאפשר לסמוך עליהם כמו ארגון הבריאות העולמי, מדעת, מדע גדול, קטנה, המשרוקית של גלובס, לא רלוונטי, מהצד השני עם גיא זהר, כמה וכמה כתבי וכתבות בריאות ומדע, וכמובן מכון דוידסון לחינוך מדעי.

ואם אין זמן לעשות אפילו את זה? הכי טוב לא להעביר את ההודעה – כמו שאנשים נכנסים לבידוד כדי לא להפיץ את הנגיף ולפגוע ביקיריהם. כדאי לעצור ולחשוב לפני העברת מידע שיכול להיות שגוי, כי מידע כזה עלול להיות מסוכן כמו מגפת הקורונה. ואם בכל זאת מגיעה הודעה עם מידע שקרי? מומלץ גם לעמת את השולחים עם כך, שידעו שהפיצו פייק ניוז ולא יעבירו זאת לאנשים שאולי לא ידעו לזהות זאת, כי לא קראו את הכתבה.

 

13 תגובות

  • דובי

    האם טראמפ שיקר?

    נעם שלום, לאחר שבמגזין דוקטורס-אונלי התפרסם היום שהגירסה שהנגיף הונדס במעבדה בסין ודלף משם ניראת כיום כגירסה הסבירה, ושלא נמצא עד כה חיזוק כלשהו לטענה שהגיע מעטלף, ושמומחים מכל העולם דורשים לפתוח בחקירה.
    האם תתנצל על כל שכתבת שטראמפ שיקר כשטען את זה?
    האם מכון דוידסון מתכוון להתנצל על כך שזילזל מכל טענה שלא מתאימה לנרטיב של כת החיסונים, ומיהר להכתיר אותה כפייק ניוז, והתבררה בהמשך כנכונה?
    האם מישהו מתכוון להסיק מסקנות?
    (אני יודע שהתשובה לכל השאלות היא "לא")
    **
    https://doctorsonly.co.il/2021/09/239263/?utm_source=mailchimp&utm_campa...

  • דני

    האם זה גם פייק ניוז?

    האם נכון שחברת פייזר חתמה בשנת 2016 על הסכם עם מכון ויצמן למדע וזרוע היישומים שלו, חברת "ידע", על הסכם שיתוף פעולה בלעדי, לחמש שנים?
    האם זה נכון שקרן ביל ומלינדה גייטס תרמה 800,000 דולר למכון ויצמן בשנת 2019?
    או זה גם פייק שמפיצי השקרים והמחלות / מכחישי הקורונה / סרבני החיסונים מפיצים?
    ואם זה נכון, ולא ציינתם בשום מקום את ניגודי האינטרסים הברורים וחוסר האובייקטיביות שלכם כלפי מי שמממן אותכם, ולא הבאתם ולו מאמר אחד קטן מאז תחילת הקורונה שמביע דיעה שונה, אז מה זה אומר עליכם? מה זה אומר על "המדע" ו"האמת"? מי כאן הפייק ניוז?

  • מחוסנת

    התייחסות לעמדתה של דר רעיה ליבוביץ

    שלום לך,
    האם תוכל להתייחס לעמדתה של דר ליבוביץ, שפורסמה במקומות שונים, לגבי ליקויים בפרוטוקולים של פייזר? וכמו כן לטענותיה לגבי טשטוש ואי דיוק בפירוש אינפורמציה לגבי אפקטיביות ורעילות של החיסונים ? תודה

  • רובי

    כתבה חשובה מאוד עם מסר נכון ולא מתנשא

    כל מה שנכתב מתבסס על מה שקורה בעולם שלנו בפועל ושיש מגיפה עם עובדות אי אפשר להתווכח , כל המכחישים והמפיצי פייק זה מחלה בפני עצמה של אנשים שצריך להמציא חיסון בשבילם

  • עפרה

    כתבה חשובה - אבל לא לא תעבוד על מפיצי שקרים

    מפיצי שקרים הם אנשים שמאמינים ואפילו מחפשים תיאוריות קונספירציה. הרבה פעמים מגבים את עצמם בכל מיני "פסדו-מדענים" דוקטורים (בפילוסופיה אבל מה זה משנה) ועובדים לשעבר בחברות תרופה (מזכירה, אבל היא מיודעת).
    עם זאת, חייבת לציין שגם פה הפריע לי שהופיע מידע, נכון עקרונית, אבל מנוסח בצורה מטעה, למשל הטענה שיש ניסיון של "עשרות" שנים עם חיסוני mRNA שזו הטעיה לשמה כי הניסויים הקליניים החלו בשנת 2008. אז זה לא "עשורים" זה 12 שנים. והפחד מהפיתוח המהיר הוא מבוסס והגיוני לחלוטין, המענה הנכון הוא לא לעוות מידע, אלא להסביר את עניין היתרונות אל מול החסרונות.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנעם לויתן

    בכתבה שלי לא מוזכרים חיסוני RNA

    אם הכוונה לכתבה על הטכנולוגיה, אז נכתב בה: "כבר קרוב לעשרים שנה משתמשים בטכנולוגיה הזאת כדי להפעיל את מערכת החיסון נגד תאים סרטניים, וקרוב לעשר שנים נעשים ניסויים בבני אדם על חיסונים שמבוססים עליה."
    https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%9...

  • דורון

    תודה רבה על זה

    השנה אולי הביאה משהו טוב איתה, והוא ההבנה שפוסט מודרניזם ואין אמת אחת, ולכל אחד יש את האמת שלו, זה אמונות בעייתיות ומסוכנות.
    זה באמת לא הזמן להיות עדין או מתנחמד כגוף מדעי, אלא להיות תקיפים ונשכניים, ואתם עושים את זה מעולה וכל הכבוד!

  • דני

    מונות בעייתיות ומסוכנות?

    אתה מבין בכלל מה שאתה אומר פה? המדע הגיע לאן שהגיע אך ורק בזכות ההכרה בכך שאין אמת אחת, ושכל טענה יש לאתגר ולנסות להפריך. רק ככה המדע מתקדם ולא נשאר במקום. "אמת אחת" זה דת, לא מדע! והכותב עוד במקום לנזוף בך, אומר לך תודה? תספר לגליליאו גלילי ש"אין אמת אחת" זו אמונה בעייתית ושצריך להיות נשכני כלפיו. נשכנים כלפיו אכן היו! חבר'ה, אתם מנהלים פה לא אחר מאשר כת. כת שחס וחלילה לנסות להציג מולה דיעה אחרת. כל מי שטוען אחרת הוא מכחיש קורונה ומפיץ פייק ניוז. אתם, אתם ממש, במו ידכם, מנהלים בזאת את טקס הקבורה של המדע. יהי זכרה ברוך

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנעם לויתן

    תודה

    תודה לך

  • ה

    הכתבה הכי חשובה שלכם

    הכתבה הכי חשובה שלכם!!
    תמיד נהנת לקרוא מה שאתה כותב...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנעם לויתן

    תודה רבה :)

    תודה רבה :)

  • אנונימי

    שאפו

    כתבה חשובה מאוד

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנעם לויתן

    תודה :)

    תודה :)