מחקר: המתנגדים הקיצוניים ביותר למזון מהונדס גנטית מבינים הכי פחות בנושא, אבל בטוחים שהם מבינים בו הכי טוב

כפי שרואים היטב ברשתות החברתיות, במקרים רבים האנשים הכי קולניים והכי בטוחים בעצמם הם אלה שטועים. עובדה זו נכונה גם מחוץ לרשתות החברתיות העמוסות בפייק ניוז. למשל, רובם המוחלט של המדענים יודעים שמזון מהונדס גנטית בטוח כמו כל מזון אחר ושיש לו יתרונות רבים כגון יבול מוגדל או עמידות למזיקים. למרות זאת, חלק גדול מהציבור מתנגד למזון מהונדס וחושש ממנו. המתנגדים הקיצוניים ביותר למזון מהונדס משוכנעים שהם מבינים היטב את המדע והטכנולוגיה שבבסיסו, אף שהמציאות שונה לחלוטין.

בסדרת סקרים בארצות הברית, בגרמניה ובצרפת בדקו חוקרים את הקשר בין היחס של נשאלים למזון מהונדס ורמת הידע שהם חושבים שיש להם בנושא, לבין מה שהם יודעים באמת. המשתתפים בסקרים נשאלו לגבי מידת התנגדותם למזון מהונדס ועד כמה הם מודאגים ממנו, ונתבקשו להעריך את רמת הבנתם בנושא. בנוסף הם ענו על שאלות נכון/לא נכון שבחנו את הידע האמיתי שלהם במדע בכלל ובגנטיקה בפרט. השאלות כללו משפטים כגון: "אלקטרונים קטנים יותר מאטומים", או "לעגבניות רגילות אין גנים, בעוד לעגבניות מהונדסות גנטית יש". אפשר לנסות את החידון המלא בתחתית הכתבה. 

לאחר ניתוח תשובותיהם של יותר מ-2,000 נשאלים, כתבו החוקרים במאמר שהתפרסם ב-Nature Human Behaviour: "ככל שההתנגדות למזון מהונדס גנטית הייתה קיצונית יותר, הידע האובייקטיבי במדע ובגנטיקה היה נמוך יותר, אך ההערכה העצמית של הידע – גדולה יותר". במילים אחרות החוקרים מצאו שהנסקרים שהתנגדו ביותר להנדסה גנטית במזון האמינו שיש להם ידע רב בנושא, אף שהבנתם במדע ובגנטיקה נמוכה במיוחד. לעומת הקיצוניים האלה, אצל נסקרים בעלי עמדות מתונות, או כאלו שתואמות את הקונצנזוס המדעי בנוגע למזון מהונדס, נמצא כי הערכת הידע שלהם אכן משקפת את הידע האמיתי.

פיליפ פרנבך (Fernbach) מאוניברסיטת קולורדו, שהוביל את המחקר, סיפר בהודעה לעיתונות ש"התוצאה נראית לא הגיונית, אך היא עולה בקנה אחד עם מחקרים קודמים על הפסיכולוגיה של הקיצוניות. לעתים קרובות עמדות קיצוניות נובעות מכך שאנשים מרגישים שהם מבינים בנושאים מורכבים יותר משהם מבינים בהם באמת".

עד כמה הם באמת מבינים את הסוגיה? הפגנה נגד מזון מהונדס גנטית בקרוליינה הצפונית | צילום: Shutterstock
עד כמה הם באמת מבינים את הסוגיה? הפגנה נגד מזון מהונדס גנטית בקרוליינה הצפונית | צילום: Shutterstock

בורות ופוליטיקה

התופעה הזו דומה לאפקט דאנינג-קרוגר שבו אנשים חסרי מיומנות נוטים להעריך הערכת יתר את היכולות שלהם, מאחר שאין להם המיומנות לזהות את חוסר המיומנות שלהם. או, כפי שכתב צ'רלס דרווין ב-1871 בספרו "מוצא האדם": "בורות מולידה ביטחון עצמי לעיתים קרובות יותר משעושה זאת ידע".

פרנבך ועמיתיו בחנו גם את הגישה לסוג אחר של הנדסה גנטית: "שינוי הגנים בתוך תאי אדם בניסיון לטפל או לעצור מחלה" – ריפוי גֵני. הם מצאו תבנית זהה – מתנגדים קיצוניים ידעו פחות על הנושא מאחרים אך חשבו שהם מבינים בו יותר. אולם, כשהחוקרים בחנו נסקרים לגבי שינוי אקלים והשפעת האדם עליו לא התגלתה תבנית כזו. רמת הידע, האמיתית או המדומיינת, לא השפיעה על גישת הנסקרים כלפי שינוי אקלים.

לדברי החוקרים הסיבה לכך היא שבניגוד להנדסה גנטית, שינוי האקלים הוא נושא מקוטב מאוד מבחינה פוליטית. בנושאים כאלו אנשים נוטים להיצמד לעמדות של השבט הפוליטי או הדתי שלהם, בלי קשר לרמת הידע שלהם בנושא. אכן כשפרנבך ועמיתיו הפרידו בין הנסקרים בנושא שינוי אקלים על פי השתייכותם הפוליטית, הם מצאו אצל הליברלים והמתונים תבנית זהה לזו שהתגלתה בנושא מזון מהונדס גנטית: ככל שאנשים יודעים פחות הם מתנגדים יותר לקונצנזוס המדעי וקיצוניים יותר. אצל השמרנים לא התגלתה תבנית כזו. מחקרים אחרים אף הראו שדווקא בעלי ידע רב יותר נוטים להיות קיצוניים יותר בנושאים שמפולגים על פי זהות פוליטית או דתית, כגון שינוי אקלים או אבולוציה.

בנושא התנגדות לחיסונים, שאינו מקוטב פוליטית, גילתה קבוצת חוקרים אחרת תבנית דומה לזו שמצאו פרנבך ועמיתיו בנושאי הנדסה גנטית: המתנגדים הקיצוניים הם אלה שידעו הכי פחות, אך למרות זאת חשבו שהם יודעים יותר ממדענים ומרופאים. הם גם נטו לסמוך יותר על אנשים חסרי מומחיות, כמו ידוענים שמפיצים מידע מסולף.

אשליית הידע שנחשפת במחקרים אלה היא חדשות רעות במיוחד לעוסקים בתקשורת מדע ולאלה המנסים להגן על הציבור ממידע מסולף ולעתים מסוכן. דווקא בעלי העמדות הקיצוניות, שהם האנשים שהכי צריכים להיחשף למידע נכון ומהימן בנושאים מדעיים חשובים, לא פתוחים למידע חדש. הם משוכנעים שהם מבינים היטב את הנושאים, אפילו יותר ממומחים אמיתיים, ולעתים קרובות הם מוזנים במידע מסולף.

הצעד הראשון כדי לגרום לאנשים כאלו ללמוד ולשנות את דעתם הוא למצוא דרך לגרום להם להבין שיש פערים בידע שלהם. או אולי פשוט לשלוח אליהם ידוענים.

 

 
 

16 תגובות

  • יעקב

    דוגמא לסכנה במזון מהונדס

    דוגמא לסכנה במזון מהונדס גנטית היא צמחי החקלאות המהונדסים בחומרי הדברה. במקרה הזה החקלאים משתמשים בכמויות גדולות מאוד של חומרי הדברה, שנשארים על גבי הצמחים ובסופו של דבר מגיעים אל גופם של מי שאוכלים את אותם צמחים, בני אדם למשל, שלא לדבר על מגוון היצורים האחרים שצוברים חומרי הדברה בגופם, זיהום מי התהום וכיו"ב. הגדילה לעשות חברת מונסנטו שמייצרת ומשווקת חומרי הדברה, למשל ראונד-אפ, וב"אורח פלא" גם מייצרת ומשווקת צמחי חקלאות, תירס למשל, העמידים לאותם חומרי הדברה. אנקדוטה בעניין זה היא המיזוג הגדול של חברת מונסנטו (האמריקאית) עם חברת באייר (הגרמנית) הידועה מאוד בתעשיית התרופות והכימיקלים שלה, וידועה פחות, אולי מנסה להשכיח זאת, בתעשיית הגזים הרעילים שהיו בשימוש די נרחב קצת לפני אמצע המאה העשרים...

  • יעקב

    תיקון טעות: במשפט הראשון

    תיקון טעות: במשפט הראשון הכוונה לצמחים המהונדסים העמידים לחומרי הדברה.

  • מירי

    שאלה 5 ממש לא נכונה (או לא מנוסחת היטב)

    בעלי חיים וצמחים חיים ומייצרים אנרגיה עמוק במעמקי האוקיינוסים, בעלטה גמורה. מבקשת שתתקנו בהתאם (אם הכוונה למעגל קרבס וכו').

  • יויו

    14 מתוך 15.. לא כיה לי מושג שמין התינוק נקבע ע"י האב

    למישהו יש קישור להרחיב בנושא?

  • מירי

    גבר xy אשה רק xx. רק הגבר

    גבר xy אשה רק xx. רק הגבר תורם כרומוזום y.

  • דינה

    שתי בעיות בהנדסה גנטית.

    הנדסה גנטית יכולה להיות מצוינת. אבל בעיה ראשונה היא הפטנט שרושמות חברות על מה שהינדסו, וכאן עולה שאלה מוסרית האם נכון שדבר מן החי יהיה עליו פטנט של חברה.
    בעיה שניה: כאשר התוצר המהונדס שייך לחברה הם לא מאפשרים ניסויים עצמאיים על התוצר. רק ניסויים שהם עצמם מקיימים.
    אילו היתה שקיפות גדולה יותר, והיינו יודעים באמת אם אותו תוצר בטוח לצריכה, לא היתה עולה התנגדות.

  • יויו

    כל מוצר מהונדס מחוייב את

    כל מוצר מהונדס מחוייב את האישור של ה-FDA.
    אין עוררין על הבטיחות של המזון המהונדס.
    אם לא היו רושמים פטנט לא היו מרוויחים, ואז לא היה מוטיבציה גדולה לביצוע הניסויים והפיתוחים.
    אני בדעה שהםטנט צריך להיות מוגבל בזמן של עד חמש שנים.

  • סטודנט לביולוגיה

    אנשים חוששים ממה שהם לא מבינים

    לפני שהתחלתי ללמוד ביולוגיה, חששתי גם אני מהנדסה גנטית, ואמרתי משהו כמו: "אם יש מתנגדים, למה לי בכלל להיכנס לזה?". אבל אחרי שהפכתי להיות סטודנט, למדתי שהדנ"א בכל מקרה מתפרק בגוף, ושאין שום הבדל אמיתי בין הכנסת הגן הרצוי ע"י קריספר, לבין הכנסתו באופן טבעי. הבעיה היא חוסר ידע, שמוביל לחששות לא מבוססים, וחוסר ידע נוצר לפעמים בציבור בגלל חוסר איכפתיות וגישה מתנשאת של מדענים.

  • חיים

    הרבה יותר פשוט לתת לבנאדם תפוז

    מה שהוא תופש כ"טבעי" הוא פרי שלפני מאתיים שנה הינדסו בקליפורניה.
    ולמעשה - כל הפרי והירק שאנחנו אוכלים "מהונדס" ע"י דורות של חקלאים.
    כך ש"מהונדס גנטי" זה רק ביטוי שנשמע מלחיץ.

  • אנונימי

    חמצן

    https://www.scientificamerican.com/article/origin-of-oxygen-in-atmosphere/

  • יואב

    יש טעות בשאלה

    רוב החמצן על כדור הארץ מגיע מפלנקטון, לא מצמחים...

  • טלי

    פיטופלנקטון זה סוג של צמח

  • שיר בן-ישראל

    בשאלה 14 זה צריך להיות: הגנים

    בשאלה 14 זה צריך להיות: הגנים שבזרעון קובעים את המין.

  • אור

    14 מ15 ועדיין נגד "גאון" שחושב שהוא יודע מה השינוי בגנים יעשה.

    אם היה לנו ספר פתוח של המדריך לDNA אז לא הייתה בעיה.
    מכיוון שאין, כל שינוי של גנים טומן בחובו סכנה לצרכן.
    זה שעושים בדיקות כאלה ואחרות זה מעולה, אבל לא אומר שזה מספיק..

  • אסף

    לפי הלוגיקה הזאת כדאי שתפסול כל טכנולוגיה חדשה או תרופות חדשות

    ובוודאי שאתה צריך לפסול גם את המחשב שממנו שלחת הודעה, כי בוודאי שאין לנו ספר פתוח להתנהגות הקוואנטית שביסוד הטרנזיסטורים.

  • עדי

    תשובות

    תוכלו לפרסם את התשובות שהתקבלו במחקר? מעניין אותי לדעת מה אנשים לא יודעים...