סקירת ממצאיהם של עשרות מחקרים מעלה כי צמחי תירס ששודרגו בהנדסה גנטית גם מספקים תנובה גבוהה יותר וגם מכילים פחות רעלנים

כבר יותר מ-20 שנה חקלאים ברחבי העולם מגדלים יבולים שהונדסו גנטית, כלומר כאלו שמדענים החדירו לגנום שלהם גן נוסף או גרמו למוטציה מכוונת בגנים שלהם. כחצי מהם עמידים לקוטלי עשבים, וכך מאפשרים לחקלאים לרסס את השדה ולהיפטר מעשבים שוטים בלי לפגוע ביבול. אחרים עמידים בפני פגיעות של חרקים מזיקים, וכשליש מהיבולים המהונדסים גנטית עמידים גם לזה וגם לזה.

למרות מחקרים רבים שהראו שהגידולים המהונדסים ותוצריהם אינם מזיקים, החששות כלפיהם גרמו ל-38 מדינות, מחציתן במערב באירופה, לאסור על גידולם. בעת האחרונה התפרסם מאמר סקירה ובו סיכמו חוקרים מאיטליה את התוצאות של עשרים שנות מחקר על תירס מהונדס גנטית. מסקנתם: התירס המהונדס לא רק שאינו מזיק, אלא אף בריא יותר ממקבילו שאינו מהונדס, והיבול שלו גדול יותר.

התירס הוא השני מבין הגידולים המהונדסים מבחינת גודל השטח המוקצב לגידולו, לאחר הסויה. בשנת 2015 גודלו 536 מיליון דונם של תירס מהונדס, שהם כמעט כמעט שליש מסך כל התירס ברחבי העולם. בין 1996 ל-2016 התפרסמו אלפי מאמרים שבחנו תכונות שונות של תירס מהונדס גנטית, אך החוקרים בחרו מבניהם רק את אלו שעמדו בקריטריונים מדעיים מחמירים, נערכו בשדה ולא רק במעבדה, והשוו בין זן מהונדס לזן דומה מאוד שלא טופל בשיטות כאלה. כך נבחרו 76 מחקרים שבחנו את איכות הגרעינים, היקף התנובה, והעמידות של התירס בפני מזיקים לאורך זמן.

הממצאים היו ברורים: התפוקה של צמחי התירס המהונדס גבוהה בכעשרה אחוזים בממוצע מזו של קרובו שלא עבר הנדסה גנטית. בחלק מהמחקרים הגידול בתנובה היה דרמטי יותר, והגיע עד ל-24.5 אחוזים, ובחלקם הוא היה כ-5.6 אחוזים בלבד, אך תמיד התפוקה הייתה גדולה יותר.

התירס לא הונדס במיוחד כדי להגדיל את התפוקה שלו, אך הגנים המקנים לו עמידות מפני חרקים, למשל, מונעים אובדן של חלק מהיבול בשל אותם מזיקים. התברר גם, שלא במפתיע, שהזנים העמידים גם נגד זחלי פרפרים וגם נגד זחלי חיפושיות היו בעלי תנובה גבוהה עוד יותר. כאשר לצמחים אין עמידות כזו נאלצים החקלאים לרסס אותם בתכשירים קוטלי חרקים, שפוגעים גם בצמחים עצמם.

הזנים העמידים לקוטלי עשבים מצטיינים גם הם בתנובה גבוהה, שכן הם מאפשרים לחקלאים להיפטר ביעילות מהעשבים בשדה מבלי לפגוע בצמחי התירס עצמם. כך הם עוזרים לתירס לגדול טוב יותר בהשוואה לשדות שבהם עשבים שוטים צורכים חלק מהמים והדשן, או שבהם קוטלי העשבים קוטלים גם חלק מהיבול.

בעבר נשמעו טענות כי ההנדסה הגנטית לא הובילה לעלייה בתפוקה מעבר לעלייה בזכות השיפורים הטכנולוגיים בחקלאות שנרשמה גם במדינות שאינן משתמשות בזנים מהונדסים. המאמר החדש מחזק מחקרים קודמים שמראים שהתירס המהונדס אכן מפיק יבול רב יותר, כאשר משווים אותו לאותו תירס, באותם תנאים, ללא הנדסה גנטית.

העשבים מרוססים, התירס משגשג. שדה תירס מהונדס גנטית כך שיהיה עמיד לקוטלי עשבים | צילום: Science photo Library
העשבים מרוססים, התירס משגשג. שדה תירס מהונדס גנטית כך שיהיה עמיד לקוטלי עשבים | צילום: Science photo Library

בריא ובטוח

ומה בקשר להשפעה על הבריאות? החוקרים מצאו שהתירס המהונדס הכיל פחות מיקוטוקסינים, רעלנים שמייצרות פטריות, בהשוואה לתירס שאינו מהונדס. הסיבה לכך, ככל הנראה, היא שהתירס המהונדס היה עמיד יותר בפני חרקים, ותקיפות חרקים קשורות מאוד להדבקה בפטריות. החרקים הם לעיתים קרובות נשאים של הפטריות, כלומר מעבירים אל הצמח נבגים כאשר הם ניזונים ממנו, וכך גורמים להדבקה. בנוסף, גם אם הפטרייה הגיעה אל הצמח בדרך אחרת, קל לה יותר להדביק את הצמח אם חרקים ביקרו אותו קודם ונגסו בו: ה"פצע" שהם משאירים מספק לפטרייה דרך נוחה לחדור אל הצמח.

מיקוטוקסינים רעילים לאדם ולבעלי חיים אחרים ועלולים גם לגרום לסרטן. הבעיה חמורה במיוחד במדינות מתפתחות, משום שצמחים הגדלים באזורים חמים ויבשים סובלים יותר מפטריות, ומדינות אלו חסרות את התשתיות הדרושות לנטר את היבולים ולוודא שלא יגיעו לשוק מוצרים המכילים ריכוז מסוכן של מיקוטוקסינים. החוקרים מציינים ששימוש בתירס מהונדס יוכל להפחית את החשיפה של הצרכנים לרעלנים כאלו. מלבד המיקוטוקסינים, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בהרכב הכימי של גרעיני התירס המהונדס לתירס שלא עבר שינוי.

החוקרים בחנו גם את העמידות של הזנים המהונדסים בפני חרקים, ואם העמידות הזו נשארת לאורך זמן, או שהחרקים מפתחים דרכים לעקוף אותה – כפי שחיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה. המחקרים שהם סקרו אפשרו להם לקבוע עמדה נחרצת רק לגבי סוג מסוים של מזיקים, אליו שייכת תולעת השורשים המערבית (שאינה תולעת כלל אלא חיפושית). הם מצאו שהתירס המהונדס היה יעיל מאוד נגד החיפושיות האלו, והפחית בכ-90 אחוזים את כמות המזיקים בשדה.

עם זאת, החוקרים מציינים מחקרים קודמים שהראו שחרקים אכן מפתחים עמידות לעמידות – כלומר הם מצליחים לתקוף גם את הזנים המהונדסים, המייצרים חומרים שאמורים לקטול אותם. אין בכך משום הפתעה גדולה: חרקים מפתחים עמידות דרך קבע נגד כל חומרי ההדברה שמשמשים את החקלאים, ומבחינתם אין הבדל אם החומר מגיע בריסוס או מתוך הצמח עצמו. יש מספר שיטות להאט את קצב ההתפתחות של העמידות, למשל לגדל זני תירס המייצרים כמה קוטלי חרקים ולא רק אחד, או לעודד גדילה של צמחים לא מהונדסים ליד השדה, כך שהחרקים שאינם עמידים ימשיכו לשגשג בִּמקום שקרוביהם העמידים ישתלטו על האוכלוסייה.

ההתנגדות נובעת במקרים רבים מחששות לא רציונליים. מפגינים במישיגן נגד שימוש בצמחים מהונדסים | צילום: Science Photo Library
ההתנגדות נובעת במקרים רבים מחששות לא רציונליים. מפגינים במישיגן נגד שימוש בצמחים מהונדסים | צילום: Science Photo Library

ממשיכים להתערב

הנתונים העולים מהמאמר אינם מפתיעים. ב-20 השנים האחרונות פורסמו עוד ועוד מחקרים שהראו כי תירס מהונדס גנטית, וצמחים מהונדסים בכלל, בטוחים לשימוש ויש להם יתרונות כלכליים רבים. ההתנגדות להנדסה גנטית נובעת פעמים רבות מחששות שאינם לחלוטין רציונליים, ומעמדה לפיה אין זה ראוי להתערב בטבע ולשנות אותו. אלא שאנו מתערבים בטבע כבר אלפי שנים, ומשנים את הגנים של מאות צמחים ובעלי חיים: זו משמעותם של ביות ושל השבחת צמחים.

אם נסתכל לדוגמה על תירס הבר, כפי שהיה לפני שבויית, נראה שמדובר בקלח שאורכו כעשירית מקלח תירס מודרני, המכיל בין חמישה לעשרה גרעינים קשים ויבשים. השינוי הדרמטי שעבר התירס מאז ועד היום נעשה ללא כל הנדסה גנטית, רק באמצעות הכלאות.

החוקרים מקווים שממצאיהם יסייעו להגביר את אמון הציבור במזון שמקורו בצמחים מהונדסים גנטית. אין ספק שדרוש פיקוח על צמחים כאלו, כמו על כל זן חדש של צמחים, כדי לוודא שהוא בטוח למאכל - ופיקוח כזה אכן קיים. אך בהתחשב בקצב הגידול של  אוכלוסיית העולם, הדרך היחידה למנוע רעב היא להגדיל את היבולים בצורה משמעותית, וספק אם זה אפשרי בלי לאמץ את שיטות ההנדסה הגנטית.

14 תגובות

  • אייל

    ומילה קטנה על כלכלה:

    בעייית האכלת העולם קשורה בכמות האוכל הנדרשת, אך קשורה גם למחירו. ואמנם, ההנדסה הגנטית במזון מעלה את רמות הייבול ומאפשרת לכאורה סמינות והורדת מחיר. אבל. וזה אבל חשוב מאוד. זרעים אלו נשענים על פטנטים של חברות ענק כמו מונסנטו, אשר ברובן הן מונופולים המונעים תחרות באמצעים לגיטימיים יותר (פטנט) או פחות (כוחנות) המתרגמים לרווח גבוהה להם ומחיר גבוה לצרכן. תארוטית כוחות השוק היו אמורים לתקן זאת, אך עולם הזרעים המהונדסים נמצא בידי מונופולים אשר מונעים תחרות חופשית ושיכלול מחירים. מכאן שמעבר לספקות הביולוגיות והבריאותיות, יש ספק סביר לגבי המשמעות הכלכלית ארוכת הטווח של מונופול על ייצור יסודות המזון של חלק כה משמעותי מאוכלוסיית העולם.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיונת אשחר

    עד כמה שאני יודעת, יבולים מהונדסים גנטית לא יקרים יותר

    יש לך דוגמה לכך שהם הובילו לעליית מחירים לצרכן?

  • אנונימי

    Glyophoshate

    נכון שהרשות האירופאית לבטיחות מזון שעסקה בנושא קבעה כי Glyophoshate אינו גנוטוקסי או בעל פוטנציאל קרצינוגני לבני אדם, והוא גם אינו מוגדר כחומר קרצינוגני על בסיס הרגולציה האירופית, אך יחד עם זאת מצאה הרשות האירופאית לבטיחות מזון כי יש צורך להגדיר מחדש את הרעילות (Toxicity) של החומר ולכן גם לראשונה הוצע ערך של 0.5mg/kg bw כ - Acute Reference Dose - ARfD. במקביל, נקבעו על ידי EFSA ערכי AOEL ו ADI. כל אלה מלמדים כי החומר אינו בטוח לחלוטין כאשר הוא נצרך על ידי האדם.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיונת אשחר

    אין ספק שזה חומר שעלול להיות רעיל. השאלה היא המינון.

    האם יש סכנה שבצריכה של צמחים שרוססו בגלייפוסט, אנשים ייחשפו למינון של החומר שעלול להזיק? זו השאלה שצריך לשאול.
    רשויות הפיקוח עוסקות בדיוק בזה, וקובעות מה הרמות המותרות. עד כמה שידוע לנו לא נמצאו בעיות עם רמות גבוהות עד כדי סיכון של גלייסופט בצמחים המהונדסים. אם אתה יודע משהו אחר, נשמח לשמוע.

  • אנונימי

    מהונדסה , בד"כ הולך עם ריסוס בglyphosate

    ומה לגבי זה, שבד"כ שדות תירס מהונדס, מרוססים בקוטל העשבים glyphosate .
    כי התירס לא ניזוק מזה, והעשבים סביבו כן ?
    וגלייפוסאט כן מזיק.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיונת אשחר

    גלייפוסט מזיק לעשבים, אך נבדק (הרבה) ולא נמצא מזיק לצרכנים

    (ברמה שבה משתמשים בשדות, כמובן).
    כן, תירס שמהונדס לעמידות לקוטלי עשבים נועד בשביל שהחקלאים יוכלו להשתמש בקוטלי העשבים האלו. זה חוסך כסף ועבודה רבה.

  • מוטי קובלנץ

    מזון מהונדס

    חברת מונסנטו הוציאה פטנט על זרעים מהונדסים שלה, שאפילו אם הרוח העיפה זרעים מחלקה מהונדסת לחלקה אחרת אסור לבעל השטח להשתמש בצמחים שהתפתחו . היה מקרה שהגיע לבית המשפט העליון בארה"ב שפסק לטובת הפטנט.
    בזכות כוחה זה החברה מוכרת זרעים מהונדסים גם לעניי אפריקה שאסור להם להשתמש בחלק מהזרעים לזריעה חוזרת בשנה הבאה וצריכים כל פעם לקנות מחדש.
    מאחר וישנם כמה ארגונים שקוראים להחרים תוצרת של מונסנטו המאמר שלכם מעודד שימוש במוצרי החברה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיונת אשחר

    הסיפור הזה מסופר הרבה, אבל הוא לא נכון.

    לא הייתה תביעה של מונסנטו נגד איכרים על כך שזרעים שלה עפו ברוח והגיעו לשדות שלהם ללא כל כוונה מצידם. זה לא קרה.
    היה מקרה אחד בו איכר לקח זרעים מצמח מהונדס שהגיע אליו משדה שכן, גידל אותם בכוונה והרבה אותם כך שבשנה לאחר מכן יותר ממחצית השדה שלו היה מורכב מצמחים של מוננסנטו, עליהם הוא לא שילם. בית המשפט קבע שזו הייתה גניבה מכוונת.
    https://www.npr.org/sections/thesalt/2012/10/18/163034053/top-five-myths...
    אנחנו לא תומכים או מעודדים חברה זו או אחרת. אנחנו מנסים להראות את הממצאים המדעיים לגבי צמחים מהונדסים, ולהפריך חלק מסיפורי האימה עליהם, משום שהם פשוט לא נכונים.

  • מוטי קובלנץ

    תירס מהונדס

    לפני כמה שנים נתקלתי במאמר על הנדסה גנטית של תירס וסויה אותם עירבבו במזון לפרות ואולי עוד חיות ולאחר מספר חושים או שבועות הפרות החלו לחלות בכל מיני מחלות שלא חלו לפני כן ורק כאשר חזרו למזון לא מהונדס הפרות הבריאו.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיונת אשחר

    אין לנו ממש איך להתייחס לזה ללא קישור למאמר

    לי לא מוכר מחקר רציני שהראה תוצאות כאלו.

  • אנונימי

    מדוע אין הפניה למטה אנליזה ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיונת אשחר

    צודק, הקישור נשמט בטעות.

    הוספנו בכתבה, תודה רבה על התיקון.
    הנה הוא גם פה:
    https://www.nature.com/articles/s41598-018-21284-2

  • שוקיו

    מאמר המתחמק מדיון בטענה הנגדית העקרית

    הטענה העקרית היא שגידולים מהונדסים פוגעים במערכות החיסון ו/או הגנטיקה של החי סביבם. למשל פרפרים. ובאופן דומה פגיעה בחיות הנזונות מהגדולים ובסופה של השרשרת בטבע גם בבני אדם.
    דגים שהונדסו גנטית אסורים לשרור לים בארצות שעוסקות בכך(הנאורות שבהן)- מדוע?
    עם כל הערכתי למכון דודיסון וביתו מכון ויצמן, דרושים שנים רבות יותר מ-20 שנה כדי להיווכח אם מערכת החיסונית של האנוש הניזון ממזון מהונדס אינה נחלשת!!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיונת אשחר

    זה לא הוזכר בכתבה, אבל המאמר דווקא כן בדק השפעה על חרקים אחרים

    שאינם מזיקים של התירס. נמצא שההשפעה הייתה זניחה עד לא קיימת.
    זחלים של פרפרים וחיפושיות שמזיקים לתירס ושהתירס המהונדס הכיל גנים לפגיעה בהם, מן הסתם נפגעו (הפגיעה לא
    הייתה בגנטיקה או במערכת החיסון שלהם, אגב, הם פשוט מתו). ללא ההנדסה הגנטית, החקלאים היו משתמשים בריסוס, שהיה פוגע בהם לא פחות.
    דגים מהונדסים אכן אסור לשחרר לטבע, כי יש הרבה חוקרים שחושבים שיש חשיבות בשמירה על המינים הקיימים כיום, והדגים המהונדסים עלולים להתחרות בהם. זה לא שונה מהאיסור להביא מינים זרים (שלא הונדסו) לאיים או יבשות בהם הם לא קיימים. מינים פולשים גרמו וגורמים לבעיות רבות, בלי קשר להנדסה גנטית.
    ובקשר לפגיעה במערכת החיסון האנושית - לא ברור לי מאיפה הרעיון הזה. אין שום מנגנון ידוע שבעזרתו תירס מהונדס גנטית יכול להחליש את מערכת החיסון.