התחזית:
פחות שפעת בזכות הקורונה

ארגון הבריאות העולמי פרסם בסוף אוגוסט שבשנת 2020 מסתמנת ירידה ניכרת בתפוצת מחלת השפעת בחצי הכדור הדרומי של כדור הארץ, בהשווואה לחורפים קודמים. את המגמה המפתיעה נוטים ליחס שם בעיקר לאמצעי ההגנה שנוקטות רוב מדינות העולם נגד נגיף הקורונה החדש SARS-CoV-2, מחולל מגפת COVID-19. האם אפשר לצפות לירידה בתחלואה בשפעת גם בישראל בחורף הקרוב?

מחלת השפעת נגרמת משלושה סוגים עיקריים של נגיפים, שהראשון מביניהם (שפעת מסוג A) הוא הנפוץ והמסוכן ביותר. אדם עלול להידבק בנגיף כשהוא נמצא בקרבת חולים אחרים או ליד בעלי חיים נגועים – בעיקר עופות וחזירים. בדרך כלל החולה יבריא תוך כשבוע, אך אנשים שנמצאים בקבוצות סיכון, כמו נשים בהיריון, מבוגרים מעל גיל 65, חולים כרוניים ותינוקות, עלולים לסבול מסיבוכים מסכני חיים שמחייבים טיפול תרופתי.

שפעת לעומת קורונה

נגיף השפעת ונגיף SARS-CoV-2 עוברים מאדם לאדם באותה צורה. ההדבקה מתרחשת כשאדם נושם רסיסי רוק נגועים בנגיף שפלט אדם חולה. מכיוון שהרוק הנגוע נפלט בעיקר בשיעול או בהתעטשות, סכנת ההידבקות מוגבלת בדרך כלל לטווח של שני מטר מהחולה – המרחק שאליו רסיסי הרוק מגיעים. נראה כי אפשר להידבק בשתי המחלות גם אם נוגעים במשטח שטיפות רוק נגועות נחתו עליו ולאחר מכן נוגעים ביד המזוהמת גם בפה, האף או העיניים. נגיף הקורונה עמיד מחוץ לגוף יותר מנגיף השפעת ויכול לשרוד על משטח נגוע כמו זכוכית או עץ אפילו עד חמישה ימים, בשעה שנגיף השפעת ישרוד שעות ספורות בלבד.

התסמינים של שתי המחלות דומים למדי וכוללים חום גבוה, כאבי שרירים, שיעול, נזלת, חוסר תיאבון ועייפות. במקרים חמורים עלולה להתפתח דלקת ריאות מסכנת חיים. נגיף הקורונה עלול לחולל גם סיבוכים חמורים יותר, כמו תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, אי ספיקת כליות ונזק מוחי.

הבדל משמעותי בין שני הנגיפים הוא משך הדגירה, הזמן בין ההדבקה להופעת התסמינים. בתקופת הדגירה החולה עדיין אינו חווה תסמינים של המחלה, אך משלב מסוים יכול כבר להדביק אחרים. תקופת הדגירה של נגיף השפעת קצרה יחסית ונמשכת עד ארבעה ימים בממוצע. לעומת זאת, תקופת הדגירה הממוצעת של נגיף הקורונה היא חמישה ימים, אך אצל אנשים רבים עלולה להימשך אפילו שבועיים, שבמהלכם האדם יחוש בריא לחלוטין אך כבר עלול להדביק אחרים.

גם נגיפי שפעת וגם נגיף הקורונה עלולים לגרום לדלקת ריאות מסכנת חיים. נגיפים הגורמים למחלות במערכת הנשימה ובמעי | איור: Kateryna Kon / Science Photo Library

הבדל משמעותי נוסף הינו מספר האנשים שאדם נגוע בנגיף ידביק בממוצע בהיעדר הפרעה, שנקרא גם מספר ההתרבות הבסיסי, או בקיצור R₀ (אר-אפס). ה-R0 של השפעת הוא 1.3, כלומר אדם חולה ידביק בממוצע בין אדם אחד לשניים, ושלושה אנשים ידביקו בממוצע ארבעה חולים חדשים. לעומת זאת, ה-R0 של נגיף הקורונה מוערך בין 2.5 ל-3 ויותר. כלומר נגיף הקורונה מדבק יותר מכפליים מנגיף השפעת, ומתפשט בקלות כל עוד מודבק בנגיף לא נמצא בבידוד ולא משתמש באמצעי הגנה כמו מסכת פה ואף.

הנתון הזה משמעותי מאוד. אם נעקוב אחרי עשרה מחזורים בשרשרת ההדבקה של שני מחוללי המחלות, נגלה שבעוד שנגיף השפעת ידביק רק 56 חולים חדשים, SARS-CoV-2 יגיע ל-15,893 אנשים. ה-R0 מושפע מאוד מתדירות המגע בין אנשים ומגורמים סביבתיים נוספים, כך שהוא עשוי להשתנות ממדינה למדינה ובין קבוצות אוכלוסייה שונות.

הבדל נוסף בין השניים הוא הסבירות לאשפוז עקב סיבוכים. מדי שנה כשני אחוזים מחולי השפעת זקוקים לאשפוז. לעומת זאת, הסבירות לאשפוז עקב הידבקות בנגיף הקורונה נאמדת ב-30-20 אחוז. בהתאם לכך גם שיעור התמותה ממחלת COVID-19 גבוה הרבה יותר ונאמד נכון לעכשיו בכ-3.4 אחוזים מהחולים המאובחנים או 1-0.5 אחוז כשלוקחים בחשבון את השיעור הגבוה של הנדבקים נטולי התסמינים שלא אובחנו, בעוד תמותה משפעת עומדת על פחות מ-0.1 אחוז מהמאובחנים. במספרים, משפעת מתים מדי שנה 650-300 אלף איש ברחבי העולם. מאז תחילת ההתפרצות של נגיף הקורונה החדש בסוף דצמבר 2019 חלפו כשמונה חודשים ומתו עד כה יותר מ-900 אלף איש.

ירידה בתחלואת החורף

למרות הדמיון הרב יחסית בין המחלות, כבר בחודש מרץ 2020 ציין מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי טדרוס אדהנום גברה-יסוס (Ghebreyesus) כי "איננו יכולים לטפל ב-COVID-19 בדיוק באותה דרך שאנו מטפלים בשפעת, מכיוון שמחולל המחלה הוא נגיף חדש שאף אדם לא פיתח לו חסינות. כלומר יותר אנשים חשופים להדבקה וחלקם אף עלולים לסבול מתופעות חמורות".

מכיוון שטרם פותח חיסון לקורונה, וככל הידוע איש אינו חסין מפני הנגיף, הדרך היעילה ביותר למנוע את התפשטות המחלה היא על ידי בידוד של החולים ושל כל מי שבאו במגע איתם. כמו כן, מדינות רבות הפעילו כלים נוספים שנועדו לבלום את שרשרת ההדבקה, כגון חובת חבישת מסכה, איסור על התקהלויות, ביטול אירועים המוניים וסגירת מקומות ציבוריים הומי אדם. משערים כי אמצעי ההתגוננות הללו מפני התפשטות הקורונה השפיעו מטבע הדברים גם על התחלואה במחלות מידבקות אחרות של דרכי הנשימה, ובכלל זה שפעת.

במדינות דרום כדור הארץ, שם עונת החורף מתקרבת כעת אל סופה, ראו בחודשים האחרונים ירידה משמעותית בתחלואה בשפעת לעומת שנים קודמות. הפער ניכר מאוד כשמשווים את התחלואה בשפעת בחורף 2019 לחורף 2020 במדינות שבהן החורף חל בין מאי לספטמבר.

באוסטרליה, למשל, דווח בשנת 2019 על כ-132 אלף חולי שפעת וכ-430 מתים. בחורף הנוכחי צנח מספר החולים ל-21 אלף בלבד נכון לעכשיו, מהם רק 36 מתים. לדברי בן מראיס (Marais), מומחה למחלות זיהומיות באוניברסיטת סידני ורופא במחלקת ילדים בבית החולים ווסטמיד באוסטרליה, "מספר החולים במחלות נגיפיות השנה הוא נמוך במיוחד. בדרך כלל בתקופה הזאת כל מחלקות הילדים בתפוסה מלאה, אבל השנה הן ריקות".

גם במדינות אחרות בחצי הכדור הדרומי, כגון דרום אפריקה, ארגנטינה וצ'ילה, נרשמה ירידה משמעותית בתפוצת מחלת השפעת בחורף הנוכחי. מספר הנדבקים בשנת 2019 היה גבוה בהן בעשרות אלפים ואף למעלה מזה לעומת חורף 2020.

נגיף השפעת משתנה בהתמדה. נגיף חדש נוצר לאחר ששני נגיפים הדביקו חזיר | איור: Russell Kightley / Science Photo Library

מה צפוי אצלנו?

החדשות הטובות הן שגם בישראל חוזים שתהיה בחורף הקרוב ירידה משמעותית בכמות הנדבקים בנגיף השפעת בישראל, הודות להגבלות שנקבעו עקב מגפת הקורונה על התקהלויות ומגעים חברתיים וחובת חבישת המסכות במרחב הציבורי. אלו חדשות טובות גם עבור שאר מדינות חצי הכדור הצפוני. דיווחים מוקדמים מקנדה מעידים על ירידה משמעותית בכמות הנדבקים בשפעת לעומת התקופה המקבילה בשנים עברו.

אומנם השפעת היא מחלת החורף המשמעותית ביותר מבחינת השלכותיה על מערכת הבריאות, אך היא כמובן איננה היחידה. נוסף על הירידה בתחלואה בשפעת, נראה כי קיימת תופעה דומה גם בתפוצה של מחלות מידבקות אחרות. סין דיווחה לראשונה על התפרצות הנגיף בסוף דצמבר 2019 והנהיגה תוך זמן קצר הסגרים והגבלות אחרות על התנועה ועל התקהלויות. בזכות זה דיווחו שם לאחרונה על ירידה משמעותית בתחלואה בחזרת (כ-70 אחוז) ובחצבת (כ-90 אחוז) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. גם מספר החולים בדלקות כבד נגיפיות פחת בכ-20 אחוז לעומת 2019.

החיסון נגד שפעת

נגיף השפעת תוקף רבים מאיתנו בעיקר בתקופת החורף. מעריכים כי תשעה אחוזים מאוכלוסיית העולם חולה בנגיף מדי שנה, כלומר קרוב למיליארד חולים בשנה. בישראל נדבקים במחלה מדי שנה 30-20 אחוז מהילדים ו-15-5 אחוז מהמבוגרים. השנה כאמור מצפים לאחוזים נמוכים יותר, אך עדיין חשוב לזכור שהפתרון היעיל ביותר למניעת הדבקה היא לקבל מדי שנה חיסון נגד שפעת. כשאדם מתחסן הוא מגן על עצמו וגם על סביבתו ובני משפחתו וקוטע את שרשרת ההדבקה.

כשנגיף השפעת נכנס לגופנו, מערכת החיסון מייצרת תאי דם לבנים ספציפיים נגדו, וחלקם הופכים לתאי זיכרון שיהיו זמינים להשתכפל ולתקוף אם הנגיף יחדור לגוף בשנית. חיסון הוא אמצעי שבו מחדירים לגוף גרסה לא מסוכנת של הנגיף, או לפעמים רק חלקים מהמעטפת שלו, כדי לאפשר למערכת החיסון ליצור זיכרון חיסוני ולדעת להתמודד עם מחולל המחלה האמיתי אם נידבק בו. הסיבה לכך שצריך לחדש כל שנה את החיסון נגד השפעת היא שהנגיף משתנה בהתמדה, ולכן צריך להפגיש את מערכת החיסון שלנו גם עם הזנים החדשים שלו.

לפי דו''ח של משרד הבריאות, בחורף 2018/9 התחסנו כ-1.75 מיליון אנשים בישראל – כחמישית מתושבי המדינה – נגד שפעת. חלוקת החיסונים לשפעת השנה תחל באוקטובר 2020 הקרוב. במשרד הבריאות ממליצים להתחסן ואף מתכננים להגדיל את מספר מנות החיסון, במטרה לצמצם את מספר חולי השפעת אף יותר ולהקטין כך את העומס על בתי החולים, המתמודדים כבר כעת עם מספר גבוה במיוחד של חולי קורונה.