מה מדאיג ב"קורונת החורפנים"?

**הכתבה עודכנה ב-11.11.20**

הקורבנות החדשים של מגפת הקורונה הם מיליוני חורפנים (מינקים). ביום רביעי האחרון, 4 בנובמבר, הצהירה ראש ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן (Frederiksen). כי כל חוות פרוות החורפנים במדינה ייסגרו ובעלי החיים שנמצאים בהן יומתו, כדי למנוע התפשטות של וריאנט חדש של נגיף הקורונה, שעובר לבני אדם מחורפנים. בנוסף הוטלו סגרים נרחבים בצפון המדינה. לא מדובר בעניין פעוט, שכן דנמרק היא היצרנית הגדולה בעולם של פרוות חורפנים. מגדלים בה יותר מ-15 מיליון חורפנים, שהם כ-40 אחוז מתעשיית פרוות החורפנים העולמית. על אף הצהרתה המקורית של ראש ממשלת דנמרק מאטה פרדריקסן (Frederiksen), נראה שנכון לעכשיו ממשלת דנמרק לא תמית את כלל החורפנים בשטחה. זאת עקב התנגדות פוליטית של מפלגות האופוזיציה. ראש מפלגת האופוזיציה הדנית, ג'ייקוב אלמאן-ינסן (Ellemann-jensen) אמר כי לדעתו הראיות המדעיות לביצוע ההמתה אינן מבוססות מספיק, ולא ניתן להתבסס עליהן בכדי להרוס את פרנסתם של רבים כל כך. טענות האופוזיציה הדנית מתבססות על כך שמכון הבריאות הדני, ה-SSI לא איתר את הווירוס מ"מקבץ 5" כבר יותר מחודש, ולשיטתם, הדבר מפחית ממסוכנותו.

ההודעה הדרמטית הגיעה על רקע איתורו של נגיף הקורונה עם מוטציה חדשה, שמקורו בחורפנים, ונראה שיש לו עמידות מסויימת לנוגדנים שפותחו נגד נגיף הקורונה. עם זאת, נכון לעכשיו אותרו רק 12 אנשים שנדבקו בנגיף הזה, בשני מחוזות בצפון דנמרק. על כן, אף שמדובר בהתפתחות שלילית, נכון לעכשיו לא נראית סיבה לדאגה, בהנחה שהצעדים שנקטו הדנים אכן יבלמו את התפשטות הנגיף.

כר פורה לנגיפים

זו לא הפעם הראשונה. בהולנד דווח על שתי התפרצויות נפרדות בחוות חורפנים במהלך סוף חודש אפריל. בשני המקרים, החורפנים נחשפו לווירוס בעקבות מגע עם חולה מאומת שעבד בחווה. בעקבות התפרצויות אלו ניתנה הוראה ב-6 ליוני להמית עשרות אלפי חורפנים במדינה, זאת למרות שרק שני מקרי הדבקה יוחסו למגע עם חורפנים נגועים. תעשיית גידול החורפנים לפרווה פועלת בדנמרק כבר שנים רבות מאוד. עקב מאפייניהם החיסוניים של החורפנים, ותנאי המחיה שלהם בחוות צפופות, הם הפכו למאגר ביולוגי אידיאלי להתפשטות הנגיף, שהגיע אליהם השנה מבני אדם חולים שבאו איתם במגע. המעברים שעשה הנגיף מבני האדם ליונקים בעלי הפרווה העשירה, ובחזרה מהם לבני האדם, גרמו לכך שעבר מוטציות ושינויים גנטיים שאיפשרו לו להתאקלם אצל המארחים החדשים. החשש הוא שחלקם ישפיעו גם על אופי המחלה שהנגיף מחולל.

הדבקה בקורונה מחורפנים אינה תופעה נדירה בדנמרק. למעשה, מאז תחילת ההתפרצות של מגפת COVID-19 בתחילת השנה אותרו כבר חמישה וריאנטים חדשים של הנגיף שמקורם בחורפנים. על פי נתוני המכון הדני לבקרת מחלות (SSI) אותרו כבר 214 חולים שבדמם זוהו "גרסאות חורפנים" של נגיף הקורונה. עד עתה השינויים הגנטיים שנמצאו בנגיף לא שינו באופן מהותי את אופן פעולתו, את חומרת המחלה או את רמת ההדבקה שלו.

המוטציה החדשה של הנגיף, שהדנים מכנים "מקבץ 5" (Cluster 5), אותרה לראשונה בחוות חורפנים בצפון המדינה בחודשים אוגוסט וספטמבר השנה. עד כה אותרו 216 חוות חורפנים נגועות, וכאמור ידוע בוודאות על 12 בני אדם שנדבקו מהחורפנים בנגיף הזה.

עקב מאפייניהם החיסוניים של החורפנים, ותנאי המחיה שלהם בחוות צפופות, הם הפכו למאגר ביולוגי אידיאלי להתפשטות הנגיף| Shutterstock

מוטציה מבלבלת

מוטציות הן שינויים אקראיים בצופן הגנטי, ובדרך כלל הן פוגעות בנגיף או לפחות לא משפיעות על תפקודו בשום צורה. אולם קיים חשש שהשינויים שעבר הנגיף מ"מקבץ 5" מסייעים לו לחמוק ממערכת החיסון האנושית. נמצא בו ארבעה שינויים בחלבון בשם "ספייק" (Spike), שמאפשר לנגיף להיצמד לתאי הגוף ולחדור לתוכם. חלבון הספייק החדש אינו שונה בהרבה מגרסתו המקורית וככל הנראה המחלה שמחוללים נגיפי "מקבץ 5" אינה חמורה יותר מזו שיוצרים נגיפי הקורונה המוכרים לנו. עם זאת, המוטציה בחלבון מקשה על נוגדנים קיימים לזהות אותם, וכך החיסונים והטיפולים מבוססי נוגדנים שנמצאים כעת בפיתוח עלולים לאבד מיעילותם. 

נוגדנים הם חלבונים מורכבים שמיוצרים בידי תאים של מערכת החיסון שנקראים תאי B. כל נוגדן מזהה את החתימה המולקולרית של מבנה ספציפי אצל הפולש, נקשר אליו, לעיתים מנטרל אותו ומאפשר למערכת החיסון להתביית על הפולש ולחסלו.

בנוסף, תאי B אחראים גם על יצירת הזיכרון החיסוני, שמאפשר למערכת החיסון להתמודד ביעילות עם פולשים שזוהו בעבר. זה גם מנגנון הפעולה של רוב החיסונים – הם מציגים למערכת החיסון מרכיבים של מחולל המחלה, כגון נגיף או חיידק, וכך מעודדים אותה לייצר נוגדנים נגדם. כשהגוף המחוסן ייתקל בפולש האמיתי, מערכת החיסון שלו תוכל להשתמש בזיכרון החיסוני שלה נגדו ולחסלו במהירות, לפני שיגרום נזק.

מכון הבריאות הדני פרסם תוצאות ראשוניות אודות מוטציית "מקבץ 5". לפי תוצאות אלו, ועל אף המוטציות, יכולת ההכפלה של הווירוס נשמרה, ומכאן שתפקודו לא נפגע. בנוסף, המכון הראה כי הווירוס פגיע פחות לנוגדנים שהופקו מבני אדם שהחלימו מווירוס הקורונה המקורי, כמו גם לנוגדנים שהופקו מחיות מעבדה. החוקרים הדנים בדקו שלושה ריכוזי נוגדנים, ובעוד שבשני הריכוזים הנמוכים "מקבץ 5" הראה עמידות מוגברת, הוא היה זהה לזן הקורונה המקורי בריכוז הגבוה ביותר. עם זאת, מדובר נכון לעכשיו בתוצאות ראשוניות בלבד, וגם כותבי המחקר מסייגים כי יש צורך בביצוע ניסויים נוספים בכדי לקבוע כי מדובר בווירוס העמיד לנוגדנים הקיימים, דבר שעלול לסכן את יעילות טיפולי הנוגדנים, החיסונים שבפיתוח ופוטנציאלית גם בזיכרון חיסוני של מחלימים אם נרכש. 

הוריאנט החדש של הנגיף אותר תודות לבדיקות סקר מקיפות באוכלוסייה, שכללו גם ריצוף גנטי של הנגיפים שאותרו בגופם של חולים במטרה לאתר מוטציות כאלה. מבין 12 החולים בנגיף מ"מקבץ 5", רק ארבעה היו קשורים ישירות לחוות החורפנים, דבר שעלול להעיד כי הנגיף מסוגל לעבור גם מאדם לאדם ולא רק מחורפנים לבני אדם. בעקבות ההודעה הדנית הודיעה בריטניה כי תעצור את כל הטיסות לדנמרק ותטיל איסור על נסיעה אליה.

ארגון הבריאות העולמי הודיע כי צוותים של קבוצת ההתמודדות עם התפתחות נגיפים עובדים עם המדענים הדנים במטרה להבין טוב יותר את מחולל המחלה החדש ולעצור אותו. כמו כן הארגון מנהל כמה מחקרי מעבדה כדי להבין את ההשלכות של מאפייניו הייחודיים של הנגיף החדש, ואת ההתמודדות שלו עם טיפולים, בדיקות וחיסונים שהותאמו לנגיפי SARS-CoV-2. כמו כן המליץ הארגון למדינות העולם להגביר את בדיקות הסקר לקורונה, ובמקביל להגדיל את היקף הריצופים הגנטיים שנעשים לחיפוש אחרי וריאנטים חדשים ולא מוכרים של נגיף הקורונה.

חשוב לציין שמדובר בתוצאות ראשוניות שטרם פורסמו רשמית ולא עברו ביקורת עמיתים כמקובל. כל הגורמים הנוגעים בדבר הדגישו שנכון לעכשיו, למרות חומרת הממצאים, לא נראה שיש סיבה רבה לדאגה, שכן נראה שהוריאנט החדש הדביק מעט מאוד חולים באזור קטן יחסית. נקווה שהצעדים הקיצוניים שבהם נקטו הדנים אכן יאפשרו לרסן אותו לפני שיתפשט למקומות אחרים.
 

מכון הבריאות הדני פרסם תוצאות ראשוניות אודות מוטציית "מקבץ 5". לפי תוצאות אלו, ועל אף המוטציות, יכולת ההכפלה של הווירוס נשמרה, ומכאן שתפקודו לא נפגע. בנוסף, המכון הראה כי הווירוס פגיע פחות לנוגדנים שהופקו מבני אדם שהחלימו מווירוס הקורונה המקורי, כמו גם לנוגדנים שהופקו מחיות מעבדה. החוקרים הדנים בדקו שלושה ריכוזי נוגדנים, ובעוד שבשני הריכוזים הנמוכים "מקבץ 5" הראה עמידות מוגברת, הוא היה זהה לזן הקורונה המקורי בריכוז הגבוה ביותר. עם זאת, מדובר נכון לעכשיו בתוצאות ראשוניות בלבד, וגם כותבי המחקר מסייגים כי יש צורך בביצוע ניסויים נוספים בכדי לקבוע כי מדובר בווירוס העמיד לנוגדנים הקיימים. על פי מכון הבריאות הדני והמרכז האירופי לבקרת מחלות, הנגיף המוטנטי פחות רגיש לנוגדנים של אנשים שהחלימו מהמחלה ובשל כך עולה חשש כי החיסונים והטיפולים מבוססי נוגדנים שמפותחים כיום יהיו פחות יעילים. בנוסף השינוי עלול לגרום לזיכרון החיסוני, אם נרכש, להיות לא אפקטיבי. שילוב הגורמים הזה הוביל את הדנים לחסל לחלוטין אחת מהתעשיות הגדולות במדינה ולהטיל סגרים הדוקים במיוחד על האזורים הנגועים.