כמו סרטון הקורונה הקודם שלהם, גם הסרטון החדש של אורלי וגיא בנושא חיסון ילדים והטלת הגבלות עליהם כולל הרבה אמירות לא נכונות ולא מדויקות. התוצאה עלולה להיות מסוכנת

אתמול התפרסם סרט קצר חדש של אורלי וגיא - "עזבו את הילדים". כמו סרטם הקודם בנושא הקורונה, "האם כל העולם טועה?", הוא נשען על חצאי אמיתות, הצגת מידע מגמתית, וליקוט טענות העומדות בניגוד מוחלט לראיות ולדעת רובם המוחלט של המומחים בתחום.

הסרטון נפתח בהתייחסות לסרטון הקודם, שעל הבעיות בו כתבנו בהרחבה, נזכיר רק את המסר העיקרי של תגובתנו: טענות כבדות משקל דורשות ראיות כבדות משקל, לא מספיק רק היגיון בריא. זה גם הקו שמנחה אותנו בהתייחסות לסרטון החדש. יש בו הרבה אמירות לא מדויקות ולא נכונות. בכתבה הזאת נתייחס לחלק מהן.

הסרטון נפתח באירופה, שרק במהלך הקיץ הסירה רבות מההגבלות על הציבור בה בזכות ההתחסנות. אנחנו הגענו למצב הזה כבר באביב, גם בזכות ההתחסנות הנרחבת יחסית. יוצרי הסרט מתייחסים למצב חריג כביכול שבו אירופה לטענתם פתוחה וישראל נתונה תחת הגבלות תו ירוק. כמו במקרים רבים זו אמת נכונה לשעתה. ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהצליחו לחסן חלקים נרחבים באוכלוסייה באופן מלא, ולכן גם הראשונה שחוותה את דעיכת הההגנה של החיסון. בשל כך ישראל היא הראשונה שאימצה חיסון במנה שלישית, ומדינות רבות הולכות בעקבותיה - כולל בריטניה, שבסרטון מוצגת כדוגמה למדינה ללא הגבלות ובלי מנת חיסון נוספת. קיים פער זמנים בין תופעות שרואים בישראל לתופעות שרואים במדינות אחרות שהתחסנו באחוזים נרחבים אחרינו, בסוגי חיסונים מגוונים ובריווח שונה בין המנות. בדומה לטענות שהושמעו בסרטון הקודם והתבדו, גם פה, זו אמת נכונה לשעתה, טענה שנוכל לראות אם היא נכונה רק בעוד חודשיים, ושכבר יש סימנים שהיא שגויה.

אורלי וגיא חוזרים בסרט שוב ושוב על המנטרה שאי אפשר לעצור את המחלה ולכן יש ללמוד לחיות לצידה, וכמעט ולא מתייחסים לחיסון ולתפקידו החשוב בבלימת המחלה ובחיים עמה. הם מביאים כדוגמה את שבדיה, הגיבורה הטרגית של הקורונה בעידן טרום החיסון, שבה מתו מהמגפה קרוב ל-15 אלף בני אדם, בערך פי שניים מישראל. לחופש היחסי שלהם יש מחיר בחיי אדם, מחיר שעתה גם אנחנו משלמים. כדאי להזכיר שאצלנו היו תמונות דומות באביב האחרון: הופעות ענק והתקהלויות אחרות, ואף ביטול זמני של חובת המסכות, אך כאמור זה היה לפני כמה חודשים. התחושה שעולה מהסרטון היא שזה נגיף מיסטי, שפוגע רק במי שמטיל הגבלות - דבר שאין לו שום ביסוס מדעי או אחיזה במציאות.

הפרופ' למנהל עסקים רצף לוי אומר בחלק מהריאיון שנעשה עימו בסרט דבר אחד נכון: "הקורונה תיעלם רק כשתהיה חסינות גלובלית". חסינות כזו תושג משילוב של  מחלימים ושל מחוסנים, ועד שרוב העולם לא יגיע לחסינות כזו המגפה לא תסתיים. נכון שלמדינות עניות אין גישה לחיסונים כמו למדינות עשירות יותר, וארגון הבריאות העולמי ממשיך לקרוא להתחשב גם במדינות עניות. מדינות רבות תורמות חיסונים לעולם השלישי דרך מיזם COVAX, אך למרבה הצער אין בכך די. הביקורת הזאת, אף שהיא נכונה, לא ממש רלוונטית למדינה קטנה כמו ישראל, שהשפעתה על זמינות החיסונים בשאר העולם שולית, אלא למדינות גדולות כמו ארצות הברית והאיחוד האירופי.

אף שהסרט מתיימר לעסוק בילדים, הוא כמעט לא מציג נתונים לגביהם. זה לא מונע ממנו להתבסס על שלוש הנחות יסוד שגויות, שכיום בארצות הברית מבינים – בדרך הקשה – עד כמה הן שגויות.

 ילדה מקבלת חיסון | צילום:  Prostock-studio, Shutterstock
הקורונה תיעלם רק כשתהיה חסינות גלובלית, והדרך לשם עוברת גם בחיסון ילדים | ילדה מקבלת חיסון | צילום:  Prostock-studio, Shutterstock

האם המחלה מסוכנת לילדים?

הרופאים שמרואיינים בסרט טוענים שהקורונה היא בכלל לא מחלה של ילדים, וכמעט שלא פוגעת בהם. המחלה אכן לא פוגעת כמעט בילדים. אבל הם בהחלט נדבקים בנגיף, והם מעבירים אותו הלאה ומדביקים אחרים, אם כי אולי פחות ממבוגרים. ברוב המקרים הם עוברים את המחלה יחסית בקלות. וטוב שכך, מפחיד לדמיין מה היה קורה אילו המצב היה שונה. עם זאת אנחנו עדיין מדברים על רוב הילדים, יש אחוז קטן שעלול להסתבך. אחוז קטן מהילדים עלול לפתח מחלה קשה שמחייבת אשפוז, אחוז קטן עלול לפתח סיבוכים מסכני חיים כמו דלקת רב-מערכתית (MIS-C), אחוז קטן עלול לפתח דלקת ריאות, אחוז קטן עלול לסבול מנזקים נוירולוגים ואחוז קטן עלול לפתח תסמינים מתמשכים (Long COVID). קיים גם אחוז קטן מאוד, כמעט זניח, של תמותת ילדים, והוא גדול יותר במדינות עם מערכות בריאות פחות טובות מזאת שיש לנו בישראל.

כל עוד מדובר במעט ילדים חולים, זה סיכון נסבל, הבעיה היא שנגיף הקורונה, ובעיקר וריאנט דלתא שלו, מידבק מאוד. כל עוד יש אוכלוסייה גדולה שאינה מחוסנת מפאת גילה הצעיר, הרבה ילדים ידבקו והאחוזים הקטנים האלה יהפכו למספרים ממשיים. כשהעומס על מערכת הבריאות גדל, גם האחוזים עולים, כמו שאנחנו רואים בימים אלו בארצות הברית.

מדינות מסוימות בארצות הברית החליטו לא להטיל כמעט (או בכלל) הגבלות על הציבור, ובחודשים האחרונים רואים בהן התפרצות נרחבת של וריאנט דלתא. שיעור גדול מהנדבקים הם ילדים ובני נוער שלא יכלו להתחסן,  או שבחרו לא להתחסן. בחודש אוגוסט המספרים הללו הגיעו לכמאתיים ילדים מאושפזים במצב קשה, כ-40 אחוז  מהם בטיפול נמרץ. מחציתם בני פחות מארבע שנים, כנראה מאחר שמעל גיל 12 כמחצית מבני הנוער מחוסנים. דו"ח של הרשות לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) קבע כי במדינות שבהן שיעור ההתחסנות גבוה היו פי ארבעה פחות אשפוזי ילדים ונוער לעומת מדינות עם שיעור התחסנות נמוך. אומנם מדובר במספר קטן יחסית לכמות הנדבקים האדירה, אבל ככל שיותר ילדים ונוער יידבקו נראה יותר תחלואה כזאת.

קיים גם חשש מהלא ידוע. אחד המאפיינים של לא מעט נגיפים, כמו נגיפי החצבת, אבעבועות הרוח ועוד, הוא שהם משאירים אחריהם עקבות בגוף שיבואו לידי ביטוי רק חודשים רבים ולפעמים שנים אחרי המחלה. זאת יכולה להיות התפרצות חוזרת של הנגיף, התפרצות של הנגיף כמחלה אחרת - כמו שלבקת חוגרת שפוגעת במי שחלו בעבר באבעבועות רוח, או נזקים ארוכי טווח כמו אלה שגורם נגיף הפפילומה. מכיוון שנגיף הקורונה הוא חדש יחסית, אנחנו לא יודעים לאילו הפתעות עוד אפשר לצפות. לכן הדבקה המונית של ילדים אינה רצויה ואף עלולה להיות מסוכנת, גם אם נראה שרובם עוברים את המחלה בקלות.

פרופ' אנתוני פאוצ'י, היועץ הרפואי הראשי לנשיא ארה"ב, מסביר למה צריך לחסן ילדים נגד קורונה

האם ילדים באמת מידבקים?

אחת הטענות שמועלות בסרט היא שילדים בקושי מידבקים, ולכן צריך לעזוב אותם בשקט ולא לבדוק אותם כל עוד הם לא מפתחים תסמינים, כמו שלא בודקים אותם לשפעת. ובכן, זה רעיון לא טוב. 

במה שנוגע לווריאנטים קודמים של נגיף הקורונה, ילדים מתחת לגיל 10 אכן פחות מידבקים כנראה ממבוגרים, וככל שהגיל עולה, עולה גם  יכולת ההדבקה. לא ברור אם בווריאנט דלתא ילדים מידבקים יותר או לא, אבל אין סיבה לחשוב שהם מידבקים פחות מאשר הווריאנטים האחרים. גם אם הם עוברים את המחלה בקלות, הם יכולים להעביר אותה הלאה, וילדים קטנים יותר אומנם מידבקים פחות ממבוגרים אבל עדיין מידבקים. המשמעות של זה היא שגם אם ילדים ומתבגרים לא יינזקו מיידית וישירות מהמחלה, הם בהחלט עלולים להעביר אותה הלאה לחבריהם ולבני משפחותיהם. הנגיף מידבק יותר בתוך משק הבית בשל החשיפה הממושכת, גם כשמדובר בפעוטות. ככל שהנגיף יסתובב יותר באוכלוסייה, יגדל הסיכוי שאנשים יפגעו ממנו – בעיקר לא מחוסנים, אבל גם מחוסנים.

לפני שנה, בשיעור הדבקה ותחלואה דומה לזה שאנו חווים כעת, נמצאנו עמוק בתוך סגר. למזלנו הרב, כיום אחוז גבוה מהאוכלוסייה מחוסן, כך שההגבלות שמוטלות הן באמת מינימליות, ואולי אף מעטות מדי. חשוב לזכור שהחיסון לא מעניק הגנה הרמטית. קיים אחוז מסוים של אנשים שהחיסון פחות יעיל אצלם, מכל מיני סיבות. ככל שחולף זמן מהמנה השנייה, יעילות החיסון בהגנה מפני הדבקה יורדת מאוד, ויעילותו בהגנה מפני מחלה קשה נפגעת קצת, אך יעילותו עולה שוב אחרי המנה השלישית. לצערנו יש כיום לא מעט אנשים שיכולים להידבק ולסבול מסיבוכים, ולכן צריך לדכא עד כמה שאפשר את התחלואה. מחקרים מראים שהדבקות רבות מתרחשות בבית, כלומר ילד שנדבק בבית הספר עלול להדביק בבית את בני משפחתו, במיוחד אם הם לא מחוסנים. כל סיטואציה כזו היא מעין הימור אם הנדבק הבא יקבל את המחלה בצורה קשה או קלה. ככל שיש יותר סיטואציות כאלה ניתקל ביותר מקרים קשים, שחלקם יסתיימו באופן טרגי. 

האם החיסון בטוח לילדים?

אחד הנושאים הכי חשובים, שלא זכה כמעט להתייחסות בסרטון, הוא תרומתו האדירה של החיסון להפחתת התחלואה ומניעתה. החיסון הוא המפתח ליציאה מהמגפה במינימום נזקים – לכל הגילים. מחקרים שפורסמו על ילדים מעל גיל 12 (וגם על מבוגרים) מראים שהחיסון בטוח ויעיל. מיליוני ילדים בארץ ובעולם קיבלו שתי מנות של החיסון, ומחקרים של משרד הבריאות ושל ה-CDC מראים שהחיסון בטוח להם, ושפרט לאי אלו תופעות לוואי נדירות לא היו איתו בעיות. כשמשווים את הסיכון ללקות באותן תופעות לוואי לסיבוכים שמהם סובלים ילדים באותם גילים מהמחלה עצמה, רואים שהסיכון מהמחלה גבוה משמעותית בכל מדד שבודקים ושהחיסון יעיל מאוד במניעת תחלואה קשה ויעיל במניעת הדבקה אפילו מול וריאנט דלתא.

אצל ילדים צעירים יותר התמונה יותר מורכבת מהסיבה הפשוטה שנכון למועד כתיבת שורות אלו לא פורסמו ממצאי הניסוי הקליני של חברת פייזר על ילדים בני 12-5. הנתונים נמצאים כרגע בבחינה מדוקדקת של מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית  (FDA), ולפי הערכות רק בנובמבר יחליט המינהל אם הוא בטוח ויעיל ואם לאשר אותו. משרד הבריאות  הישראלי כבר הודיע שהחיסון לילדים לא יאושר בארץ לפני שיקבל אישור מה-FDA. 

 

מספר המקרים של דלקת בשריר הלב שאובחנו בקרב מחוסנים בגילאים שונים (מימין), לצד המספר המשוער של אשפוזים שנחסכו בזכות החיסונים | המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית, CDC

מספר המקרים של דלקת בשריר הלב שאובחנו בקרב מחוסנים לפי קבוצות גיל (מימין), לצד המספר המשוער של אשפוזים שנחסכו בזכות החיסונים | המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית, CDC

בסרט אמנם לא מוזכרות תופעות הלוואי המוכרות של החיסון, אבל עולה חשש מפני תופעות לוואי ארוכות טווח שלו. אי אפשר להבטיח בוודאות מוחלטת שלא יהיו תופעות לוואי ארוכות טווח, ופה נמשך ניהול הסיכונים שלנו: מאיזה מצב יותר סביר שיהיו תופעות לוואי ארוכות טווח – מהנגיף או מהחיסון? הידע שעולם הרפואה צבר על חיסונים במשך יותר ממאתיים שנות מחקר, לא הצביע עד כה על שום תופעת לוואי של חיסונים שמופיעה אחרי יותר מחודשיים ממועד מתן החיסון.

גם ברמה הביולוגית זה הגיוני. החומר הפעיל בחיסון ה-RNA מפורק תוך ימים אחדים, התגובה החיסונית מסתיימת בתוך חודשיים. לאחר מכן כל מה שנשאר הם תוצרי התגובה – נוגדנים ותאי זיכרון. פרט לצורת ההצגה למערכת החיסון, ששונה מעט בחיסונים האלה, חיסון ה-RNA עושה את מה שכל חיסון אחר עושה ומאוד לא סביר להניח שדווקא לו יהיו פתאום תופעות לוואי ארוכות טווח, בניגוד לכל היגיון אימונולוגי. למרבה הצער אי אפשר להגיד את זה על הדבקה בנגיף.  יתרה מכך, את אותו חלבון שהחיסון מציג למערכת החיסון שלנו, גם הנגיף מציג - יחד עם עוד שלל "הפתעות". חיסון תמיד יהיה עדיף על מחלה, במיוחד אם מדובר במגפה עולמית.

כדי למגר את המגפה, או לפחות לאפשר לחיות לצידה כמו לצד מחלות החורף, חייבים לצמצם עד כמה שאפשר את כמות האנשים שמערכת החיסון שלהם לא מכירה את הנגיף. שתי הדרכים לעשות זאת הן שאנשים יתחסנו או שיחלו ויחלימו. כפי שראינו, לתחלואה בקורונה יש סיכונים לא מבוטלים ומחיר כבד לעיתים, לכן עדיף לחסן כמה שיותר אנשים, גם אם הסכנה שנשקפת להם מהמחלה אינה גדולה. חיסון בטוח בהרבה מהמחלה, ונותן הגנה גם ברמת הפרט וגם ברמת הקהילה.

בלי להגיד את זה במפורש, הסרטון מעודד הדבקה המונית של ילדים במחלה חדשה שאת השלכותיה ארוכות הטווח איננו יודעים עדיין, בכך שיוצריו קוראים לא להגביל את הילדים בשום צורה ומצד שני לא לחסן אותם. חוסר אחריות כזה אינו עולה בקנה אחד עם שבועת הרופא, שאותה ציטטה בסרט ד"ר רעיה ליבוביץ': "ראשית אל תגרום נזק".

במוקדם או במאוחר כולנו ניחשף לנגיף, אם לא נחשפנו לו עדיין. זה בלתי נמנע. השאלה שעלינו לשאול את עצמנו היא אם אנחנו רוצים שהגוף של הילדים שלנו יהיה מוכן למפגש איתו, או לא.

31 תגובות

  • א

    האם פאוצ'י שממליץ לחסן ילדים אמין?

    בכתבה למעלה מובא ש: "פרופ' אנתוני פאוצ'י, היועץ הרפואי הראשי לנשיא ארה"ב, מסביר למה צריך לחסן ילדים נגד קורונה".
    לאחרונה מוטל ספק באמינותו של האיש: בהודאה רשמית ראשונה מאז פרץ נגיף הקורונה החדש מסין לשאר העולם, מודה בכיר במשרד הבריאות האמריקאי כי המשרד אכן מימן מחקר שערכה המעבדה הסינית בווהאן בהינדוס נגיפי קורונה והפיכתם למדבקים לבני-אדם.
    https://rotter.net/forum/scoops1/719262.shtml?utm_source=rotter.net&utm_... בעקבות ההודאה, שמתווספת לגילויים הנוספים בדבר אחריותו של ד"ר פאוצ'י למימון ועריכת המחקרים שעסקו בהינדוס נגיפי קורונה בווהאן, וכן למה שמסתמן כעת כעדות שקר שאותה מסר ד"ר פאוצ'י בפני הקונגרס - בכירים במפלגה הרפובליקנית דורשים כעת להדיחו לאלתר. זאת הודעה הזויה ברמות...

  • א

    מעניין אם זה נכון?

    מסרב להאמין שזה נכון.

  • א

    טופס דווח של משרד הבריאות על תופעות מהחיסון

    במקרה ויש תופעות לוואי חשוב לדווח ולמלא טופס דווח של משרד
    חשוב לדייק לכתוב את האמת
    https://www.gov.il/he/service/covid-vaccination-side-effects-report

  • א

    יש ניגוד אינטרסים במשרד הבריאות שמפריע לבקרה על החיסון של פייזר?

    . המטרה של משרד הבריאות זה להגן עלינו לבדוק שהניסוי של פייזר תקין.2. לפיכך, אסור לדעתי שיהיה איזשהו רווח למישהו ממשרד הבריאות מהסכם עם פייזר.3. לפי סעיף 9 של ההסכם עם פייזר אנשי משרד הבריאות ופייזר יפרסמו ביחד. ואכן יש מס' פרסומים של פייזר וחברה ממשרד הבריאות ביחד (למטה).4. מי שלא מהתחום צריך להבין פרסומים בעיתונים מאוד מכובדים יכולים להקפיץ קריירה של כל מדען וגם רופא או למצוא מקום עבודה טוב יותר. זה יכול להתרגם ממש לרווח כספי.
    https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=3811387&fbclid=IwAR1... https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMc2104036https://www.nejm.org/d... 

  • א

    שקול דעת?

    האם זה עלול לפגוע בשיקול הדעת לפעמים ולמשל להחליט על חיסון בוסטר לצעירים למרות שזה בניגוד גמור להחלטת ה-FDA (ברוב של 16 מול 2)?

  • א

    נב שכן נכון זה שהתחייבנו לחסן אחוז גבוה באוכלוסיה

    בהתחשב בזה שמטרת ההסכם עם פייזר היא להגיע לחיסון עדר כנראה שנקבל עוד הרבה בוסטרים
    וגם יהיה עוד תו ירוק והרבה לחץ על הלא מחוסנים.
    ראו סעיף 2.1 בהסכם של ישראל ופייזר שנמצא למצוא בלינק הזה https://www.gov.il/en/departments/news/17012021-02
    לגלול למטה וללחוץ על The Agreement.

  • דורית

    למה סתם

    מקרים של התפרצות נגיף חצבת או אבעבוכות אחרי שנים הם ככ נדירים שאני מתפלאת שבכלל שמתם את זה כאן. חוצמזה נגיף נשימתי ממשפחת הקורונה ידוע כבר מזמן ונגיפים כאלו לא נשארים בגוף ולא יתפרצו בעתיד.

  • צחי

    לא סתם

    שלבקת חוגרת מתפרצת אצל כ-30% ממי שנחשפו לאבעבועות רוח.

  • לי

    כל כך נכון ארז גרטי!

  • gabriel

    ההבדל הגדול בין מתחסן לבין

    ההבדל הגדול בין מתחסן לבין מי שנדבק בקורונה הוא
    שהמתחסן לא יכול למנוע תופעות לוואי אחרי שכבר קיבל את הזריקה
    ואילו מי ששומר את ההנחיות לא יידבק בקורונה זה ההבדל הגדול שלא לקחתם את זה בחשבון
    וחבל מאוד שלא הכנסתם את הפרמטר הזה למשוואה של ניהול הסיכון

  • צחי

    יחי ההבדל

    אתה מתחיל מההבדל בין מתחסן לנדבק ומסיים עם ההבדל בין מתחסן למי שלא נחשף לנגיף כלל. גם למי שנדבק אין שליטה על תופעות הלוואי.

  • ניר

    אוי דוידסון, הקשר בינכם לבין

    אוי דוידסון, הקשר בינכם לבין המדע הולך ומתרופף, אתם נמצאים כל כך עמוק בפוזיציה שאתם פוטרים שאלות חשובות ומורכבות כבדרך אגב, ובצורה שטחית שלא מתאימה למדענים, לא פלא שאתם לא רוצים להגיע לדיון ולסיעור מוחות עם הצד שכנגד, ואני לא מדבר על החיסונים עצמם שלפחות הראשונים ובגיל מבוגר חשובים, כי בטח אתם מפחדים לגמגם שלא יהיו לכם תשובות, המדע והשאלות צריכים להיות מעל הכל

  • במבוק

    אולי זה רק אני והחשיבה

    אולי זה רק אני והחשיבה הקונסיפטיבית שלי אבל נדמה לי שהמדינה מעדיפה להשקיע הרבה יותר משאבים בתעמולת חיסונים וכפייה רפואית מאשר על חיזוק מערכת הבריאות (משהו שהיה צריך עוד לפני הקורונה), הוספת תקנים, רחיות ורופאים למשל, בדיקות pcr וסרולוגיות זמינות לכולם ו בחינם (כי מגפה לעזאזל), מכונות אקמו ותרופות נוגדנים?

  • נורית

    רון

    אשמח לתדובה על כמה דאלות:
    זכור לי שבגליל הקודמים והראשונים בפרט דיברו על אחוזי הידבקות גבוהים במבוגרים ובילדים כמעט ולא. למה רק עכשיו זה הגיע לילדים בצורה כזו? ועטד בחודשים שבהם רוב האוכלוסייה הבוגרת היתה מחוסנת?
    2. מלבד מחלה קשה, האם החיסון מונע הדבקה ואיך? עד עכשיו קראתי שאין ודאות בעניין או שנראה שכן אבל באחוזים קטנים.
    במידה וכן האם זה קשור לכמות הנגיפים בדם של מחוסן לעומת לא מחוסן? משהו שיכול להפוך מחוסנים דוקא למסוכנים יותר כי הם כמעט בלי סימפטומים ויכולים להדביק בלי לדעת
    במידה שלא מה בעצם ההיגיון בתו הירוק ובהשלכות הלא קלות בכלל שלו?
    3. עכשיו כשיש חיסון שמונע מחלה קשה למה אי אפשר לומר בעצם שהמגפה מאחורנו? הרי גם מי שנדבק לא יחלה קשה ולא אמור לחשוש ומי שלא התחסן זה עניינו הפרטי על חייו ואין לכפות עליו כמו שלא כופים על אדם להתעמל או לקחת ויטמינים

  • gabriel

    לחלק הראשון .התשובה היא

    לחלק הראשון .התשובה היא שהמבוגרים התחסנו אז חלקם קטן יותר יחסית לכלל האוכלוסיה
    חלק שני : החיסון לא מונע הדבקה אבל מי שמחוסן יש לו פחות עומס נגיפי לכן הוא יכול להדביק אבל לא קשה
    זה כמו ההבדל בין מכה של פטיש קילו לבין פטיש של חמש קילו .פרמטר נוסף זה מי הקורבן שנדבק אם יש לו נוגדנים ?
    לחלק השלישי : זה תלוי רק במערכת החיסונים של הנדבק .אם יש לו חיסון טבעי (תאי ) ואין לו מחלות רקע אין לו שום בעיה וגם אם יש לו רק חיסון דרך הזריקה גם אין בעייה אבל איננו יודעים למי יש כזו הגנה .לפי מה שקראתי ל 80 אחוז מכלל האוכלוסיה
    יש חיסון תאי אז כל המלחמה הזו קשורה ל 20 אחוז ...... וגם ההדבקות הם בבית 80 אחוז ובחוץ 20 אחוז .... זה אחוז הקסם

  • רון

    המשך לשאלה...

    בהמשך לשאלת התו הירוק אשאל עוד - מה בעצם ההדל המהותי בין נגיף הקורונה הנוכחי לנגיפי הקורונה הקודמים כמו הסארס שגם לאנושות לצעדים לנקוט בצעדים דרסטים - כמו הטלת סגר כללי, פגיעה בפרנסות ובחיים של אנשים, פגיעה חמורה, משמעותית ומתמשכת בזכויות הפרט ובזכויות אנוש בסיסיות, החמרת הפשע האלימות במשפחה ופגיעה באוכלוסיות מוחלשות, כפייה רפואית ועוד - בניגוד לנגיפים קודמים, או אפילו לכל נגיף כלשהו?
    לפי הבנתי כל נגיף הוא בעל פוטנציאל להשתרדות ולתוצאות קטלניות. אז האם כל נגיף - החל מנגיפי שפעת ועוד לצורך העניין - מצדיק פעולות כאלה? והאם העתיד שלנו מוביל למציאות של חובת חיסונים שונים לכל אדם כל כמה חודשים וירידה אל חייו הפרטיים כעניין שבשגרה?

  • רון

    *תיקון שגיאת כתיב- לפי הבנתי

    *תיקון שגיאת כתיב- לפי הבנתי כל נגיף הוא בעל פוטנציאל להישתדרגות (להתפתחות מוטציות חזקות יותר)*

  • רון

    תודה על התשובות

    תודה על התשובות
    לא ענית לי עדיין על שאלת התו הירוק. מה ההיגיון לחייב רק את הלא מחוסנים להיבדק בזמן שגם מחוסנים מדביקים ואולי אפילו יותר כי לכאורה כמעט אין להם סימפטומים?

  • נורית

    למה שלא יניחו למי שחושש

    למה שלא יניחו למי שחושש להידבק חיסון ולמי שלא שיחלה ויתחסן טבעית ואז יהיה חיסון גלובלי. למה לכפות על אנשים הליך רפואי?

  • Boaz Gabai

    חשיבות הדיון הציבורי- ועיקרון החברתיות הביולוגי של האדם

    כל המאמר כתוב היטב, ואף משכנע, אך כל עוד לא נוצר דיבייט אמיתי- בייחוד לאור ההתנהגות הקלאסית של הפוליטיקה- לא באמת ניתן לייצר אמון אמיתי. אם אתם משוכנעים בצדקת מאמרכם- ואני השתכנעתי לעת עתה- תיזמו אתם דיון שכזה, ותזכו לקדם את מה שאתם טוענים בסיכוי גבוה יותר. אחרת האופציה היא כמו כרגע- איומים והפעלת כוח עקיף, שאת השפעתם על האוכלוסיה אין לדעת כמו כל השפעה נגיפית.
    אתם אנשי ביולוגיה- אל נא תשכחו שהאדם הוא יצור חברתי מבחינה ביולוגית- כרגע הצד החברתי בסכנה חמורה לא פחות מהצד הרפואי- לא שבאמת ניתן להפרידם.

  • חנן

    זו תגובה ממש לא רצינית לסרט

    זו תגובה ממש לא רצינית לסרט של אורלי וגיא. נתחיל בשבדיה. 15 אלף המתים בשבדיה הם שווי ערך למתים בארץ כאשר בוחנים את התמותה הרגילה באותה מדינה ומשווים לישראל. רק ששם לא שילמו מחיר חברתי, כלכלי והנפשי בטיפול בקורונה. אז אורלי וגיא מעלים שם טיעון חזק, והייתי מצפה ממכון דוידסון להגיב יותר ברצינות כשהוא מנסה לסתור אותם.
    לגבי הילדים, קברניטי מכון דוידסון החליטו להשוות את הילדים בארץ עם ילדי ארצות הברית, אז אני חושב שמן הראוי שתבדקו מה מצבם הבריאותי של הילדים שם לאומת ישראל. יש שם בעיית השמנה, תזונה לקוייה, מחסור בפעילות גופנית וילדים שלא נמצאים מספיק בשמש. איש אפשר להשוות את ילדי ישרא לילדי ארהב, אולי תנסו להשוות אותם לילדים שחיים בתנאים דומים לשלנו ואז נגלה שאין סיבה להילחץ.
    מה שהכי חשוב בסרטים של אורלי וגיא, וזו אמת כואבת, שיש שם אנשי מקצוע שחושבים אחרת ובשל כך הם מצונזרים ומוקעים מהציבור. ומשלמים מהיר מקצועי יקר. אפשר להתווכח על כל מה שהם אומרים, אבל מישהו במכון דוידסון יכול להסביר למה לא נותנים לאנשים האלה במה ומנהלים את הוויכוחים האלה לעיני הציבור? אולי כל ההתנהלות המגוכחת של מדענים שנדחפים לשוליים, ומכון דוידסון שצריך לפרשן ולכתוב את עמדתו על סרטים שבכלל אין להם במה בתקשורת, כל הפרסה הזו הייתה נמנעת אם הייתם פשוט מנהלים דיון בוגר לעיני הציבור.

  • אבי

    צודק

    נכון. שטיפת מוח, תעמולה, הסתרה וצינזור לא מקדמים אמון

  • עמיר

    עושים מעכבר פיל - לא להגבלות. לא לבידודים. די לטרללת הקורונה.

    :המספרים הללו הגיעו לכמאתיים ילדים מאושפזים במצב קשה" - 200 ילדים במדינה של 330 מליון. ווהוו. לא מבין למה כל ארה"ב לא בעוצר מלא.

  • תומר יהב

    עתיד האנושות

    בצורה שדברים מתנהלים כיום - כנראה שבעוד 100 שנה - לא תהיה אנושות בכל מקרה
    יהיו כל מיני סייבורגים - שלא ברור אם זה יהיה קפיצת מדרגה קדימה או רק זינוק להשמדה המונית עד כליון האנושות
    ובהחלט יכול להיות שכל מיני וירוסים כמו הקורונה רק יאיצו את התהליך
    אם ידפקו את הגוף והמוח ורק רעיון השליטה המוחית - רק עוד יותר יצבור תאוצה -
    וכל אנשי האילומיניטי שממילא בכיוון של לשלוט במוח של כולם ולהפוך את כולם לסייבורגים שנשלטים על ידי חונטה של פסיכופטים
    רק עוד יותר יצליחו במזימה האם יהיה דיסטופיה שתחזיק מעמד ככה בסגנון 1984/המטריקס ?
    או שזה יהיה קץ האנושות ומה שיצא ממנה ? ואז יעלה ויצמח איזה מין חדש מבין הבעלי חיים שלא ידוע עדיין ?
    לא ברור רק ברור ,שהדיון הזה - של כן חיסון או לא חיסון בצורה שהוא מתנהל
    הוא הזוי לגמרי - כשלא מדברים על דברים מאוד חשובים (כמו השליטה המוחית) שהרבה יותר קריטים
    מאשר כן חיסון /לא חיסון

  • סיני גרוס

    תופעות לוואי עתידיות, חיסון מול הידבקות

    הפסקה שמשווה סיכונים עתידיים מהחיסון לעומת ההידבקות חשובה מאוד, אבל הייתי רוצה לשאול:
    האם אין שום משמעות לכך שהנגיף הוא נשימתי וממשפחת נגיפים מוכרת? הרי יש לנו ניסיון עם כאלו, למה שזה לא ייתן לנו איזושהי אינדקציה לעתיד?
    ומצד שני, החיסון הוא בטכנולוגיה חדשה יחסית והטענה שאין היגיון אימונולוגי בכך שדווקא הוא ייצור תופעות לוואי ארוכות טווח אולי נכונה בתיאוריה כרגע - אבל מן הסתם כבר קרו מקרים שנגדו את ההיגיון הרפואי, ומהם לומדים עוד, לא?

  • ניר

    לא. ההנחות שלך שגויות והתשובה

    לא. ההנחות שלך שגויות והתשובה לשאלות שלך היא לא ולא.

  • ורד

    התעלמות מתופעות לוואי של החיסון השלישי

    אני וכל סביבתי הקשישה אחרי חיסון שלישי,(גם שנים מנכדיי) ואני מוטרדת מכך שרבים מהמבוגרים סבלו מתוצאותיו , מעט בחיסון השנית ואילו בשלישי מתופעות לואי מאד לא נעימות עד משביתות לכמה שבועות. או שהקשישים לא מדווחים או שמתעלמים מכך כי זה לא מתאים לאג'נדה, והחשש מהחיסון הבא מפחיד אותנו מאד.
    וזה גורם לי לחשוב על היהירות של השמעת הצהרות לצורך עידוד חיסון ילדים, כי אני זוכרת את תוצאות התלידומיד ה"בטוח", וגם גלולות למניעת הריון מלפני כ53 שנים שהוכרזו כבטוחות עד שגרמו למוות ונאסרו

  • ניצן

    זה הציל את החיים שלהם

    שיקראו את רשימת הקשישים שלא חוסנו פעם שלישית ומתו מקורונה.
    זה לא מתאים לאג‘נדה שלך שמעודדת קשישים וילדים מתים.

  • אילן שיינפלד

    תודה! מאמר מאיר עיניים!

    תודה! מאמר מאיר עיניים! שיתפתי.

  • גדעון

    תעזבו את הילדים, שגיתם בענק. הטעות שלכם כבר עלתה מאות מיליארדים.

    אתם שוגים - ובגדול.
    שורה תחתונה, במרץ 2021 משרד הבריאות ערך סקר נוגדנים בישראל.
    ל-30% מהילדים בגילאי 12-15 היו נוגדנים לנגיף באותו הזמן.
    מה הייתה התמותה הכללית בישראל בין מרץ 2020 למרץ 2021?
    בכ-20% (!!!) נמוכה יותר בהשוואה לעשור הקודם (תמותה של כ-800 בני 0-19 בהשוואה לתמותה ממוצעת של כ-1000 בעשור קודם לכן). שאר המחלות הויראליות הרבה יותר מסוכנות לילדים, וכשהקורונה תחלוף - הם יחזרו ובגדול. למעשה, הם כבר חזרו בחודשים האחרונים, והתמותה בגילאים הללו הייתה גבוהה בהרבה בהשוואה לתקופה הנ"ל.
    שגיתם, הטעות שלכם עלתה למדינה במאות מיליארדי שקלים ובנזק פסיכולוגי עצום וארוך טווח לילדים.
    מי שרוצה לחסן את ילדיו יחסן.השאר? שחררו.
    תודו בטעות ותעזבו את הילדים.

  • יובל

    תיקון עובדות

    לא נכון. יש מקומות ספורים עם 305 חיוביים בסקר אבל גם מקומות עם 2%. לאור התוצאות הככ נמוכות בהחבה מקומות הוחלטת להפסיק את הסקר