וריאנט דלתא של הקורונה מדבק הרבה יותר מקודמיו, לכן יש גם יותר הדבקה של מחוסנים, בעיקר בעלי מחלות רקע. מדוע זה קורה ולמה עכשיו חשוב אפילו יותר להתחסן?

התשובה הקצרה היא: כן. גם מחוסנים עלולים להידבק בקורונה, ואולי אפילו להדביק. אולם זהו נושא מורכב, וכך גם התשובה לכך. בכתבה זו ההתייחסות היא רק לחיסון ה-mRNA של פייזר, שבו מחסנים בישראל. 

האם מחוסנים יכולים להידבק?

חודשיים לאחר תחילת מבצע החיסונים נגד קורונה בישראל, כבר דיווחנו כאן על ממצאים מעודדים מאוד. רן בליצר מקופ"ח כללית הוביל מחקר גדול מאוד שפורסם בכתב העם New England journal of Medicine, וכלל כ-600 אלף מחוסנים מול 600 אלף לא מחוסנים. המחקר הראה שלחיסונים יש יעילות של 94-92 אחוזים במניעת הדבקה, תסמינים או מחלה קשה. במחקר שבוצע בקרב עובדי מערכת הבריאות בבית חולים במרכז הארץ, נמצא ש-19 מתוך כ-5,500 מחוסנים (0.3 אחוזים) נדבקו והיו אסימפטומטיים, ושמונה בלבד נדבקו וחוו תסמינים (0.14 אחוזים). לעומת זאת, בקרב כ-700 לא מחוסנים, 17 היו אסימפטומטיים (2.4 אחוזים) ו-38 חוו תסמינים (5.4 אחוזים). כלומר מחוסנים מוגנים פי שמונה מלא-מחוסנים מהדבקה וממחלה לא תסמינית ופי 40 ממחלה תסמינית. אולם ההגנה אינה 100 אחוזים.

בנוסף, במכתב למערכת כתב העת, בליצר ועמיתיו הוסיפו שהחיסונים יעילים פחות (85-80 אחוז) מבחינת הדבקה והופעת תסמינים או התדרדרות למחלה קשה, אצל אנשים בעלי שלוש מחלות רקע קשות, או יותר, וכן אצל חולים במחלות כגון סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב ומחלות כליות. מחקרים נוספים הראו שחולים במחלות מסוימות מגיבים אחרת לחיסון. לדוגמה, רק כשליש ממושתלי הכליה בישראל פיתחו נוגדנים לאחר קבלת החיסון. כמחצית ממושתלי כבד לא פיתחו נוגדנים וממצא דומה התגלה גם בקרב מושתלי לב. עם זאת, מחקר אחר במושתלי לב הראה תוצאות חמורות יותר, בהן רק 18 אחוזים מהמושתלים פיתחו נוגדנים.  בקרב חולי לוקמיה, בין 55 אחוזים ל-80 אחוזים מהחולים שחוסנו בין טיפולים פיתחו נוגדנים, אך רק 16 אחוזים מאלו שקיבלו חיסון תוך כדי טיפול ללוקמיה פיתחו נוגדנים. בקרב חולי סרטן אחרים (כגון מעי גס, ריאות, מוח וכו') כ-90 אחוזים פיתחו נוגדנים. חולי טרשת נפוצה המטופלים בתרופות אוקרליזומאב ופינגולימוב כמעט לא פיתחו נוגדנים לאחר החיסון, לעומת חולים שטופלו בתרופה קלדריבין. המחקרים האלו, ואחרים, מראים שהחיסון אינו מגן במאה אחוזים מהדבקה, וכי שיעור ניכר מהחולים במחלות רקע מסוימות מפתחים תגובה חיסונית חלשה בעקבות החיסון, לכן הם עדיין בסיכון להדבקה, ואף למחלה.

תא B (אדום) מגייס תא T עוזר (טורקיז) למאבק בנגיף קורונה (למעלה) | איור: ANATOMIC GROOVE / SCIENCE PHOTO LIBRARY
מחלות רבות עלולות להשפיע על התגובה החיסונית: תא B (אדום) מגייס תא T עוזר (טורקיז) למאבק בנגיף קורונה (למעלה) | איור: ANATOMIC GROOVE / SCIENCE PHOTO LIBRARY

חסינות עדר

המציאות הדגימה לנו כי כאשר אחוז גבוה מהאוכלוסיה מחוסן, אפקט חסינות העדר מגן גם על אלו שאינם מחוסנים. מחקר של רועי קישוני מהטכניון, שפורסם בכתב העת Nature Medicine, הראה כי ככל ששיעור  ההתחסנות גבוה יותר, כך גדלה גם ההגנה על האוכלוסייה הכללית. המחקר השווה את רמות ההתחסנות והתחלואה בקרב 177 קהילות בארץ. החוקרים מצאו שעל כל עליה של 20 אחוזים ברמת ההתחסנות בקהילה, פחתה במחצית ההדבקה בקרב לא-מחוסנים. סביר ביותר שהגנה כזו מקיפה גם מתחסנים שלא פיתחו תגובה חיסונית מספקת. נכון לחודש יוני 2021, כ-60 אחוזים מהאוכלוסייה בישראל מחוסנים או מחלימים מקורונה, וזה הספיק להגנה מפני נגיף הקורונה המקורי ומפני וריאנט אלפא (שמכונה גם "הווריאנט  הבריטי"). אולם הופעת וריאנטים חדשים ומדבקים יותר פוגמת בחסינות העדר.

 וריאנטים

ההגנה שמספק החיסון תלויה במשך החשיפה לאדם חולה, לדוגמה – דקות אחדות בקופה במרכול לעומת שעות יחד במטוס; לרמת החשיפה, לדוגמה, מקום סגור ולא מאוורר לעומת שטח פתוח, שימוש במסכה; וכן, בווריאנט של הנגיף. הופעת וריאנטים חדשים היא חלק בלתי נפרד ממגפה. ככל שיש יותר נדבקים וחולים בעולם, כך גוברים הסיכויים להופעת וריאנט מדבק יותר, אלים יותר, או כזה שהחיסון פחות מותאם לו. חשוב לציין שמבצע החיסונים אינו גורם להופעת וריאנטים עמידים, מפני שהחיסונים מקטינים את מספר הנדבקים, וכן את מספר הנגיפים שנוצרים בתאים של מחוסן, לפני שמערכת החיסון משמידה אותו.

 מחקר של מוטי גרליץ מאוניברסיטת תל-אביב הראה שהחיסונים יעילים בהפחתת תחלואה מול וריאנט אלפא, כשהוא הגיע לישראל. וריאנט זה מדבק יותר מהנגיף המקורי, אך נראה שהחיסונים היו יעילים ביותר גם נגדו, וחסינות העדר שאליה הגענו הספיקה להגנה טובה מפניו. עם זאת, במחקר של עדי שטרן מאוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף שירותי בריאות כללית, שפורסם בכתב העת Nature Medicine, נמצא שההגנה מהחיסון עבור הווריאנט בטא (המכונה "הנגיף הדרום אפריקאי") כבר פחות טובה, שכן התגלו יותר מקרים מהצפוי של הדבקות בווריאנט הזה. המחקר גם מצביע על כך ש"חלון ההזדמנויות" של הנגיף הוא קטן יחסית, ומירב ההדבקות בווריאנט בטא אירעו בחלון הזמן שבין שבוע לשבועיים לאחר קבלת המנה השניה של החיסון, אך לא לאחר מכן. עם זאת, מדובר על מספר מקרים מועט ונדרש מחקר נוסף. 

המחקר של שטרן ועמיתיו הצביע על הבעיה שממנה חוששים במשרד הבריאות, כלומר הופעה של וריאנט שהחיסון יעיל נגדו מעט פחות. וריאנט בטא ככל הנראה מדבק באותה מידה כמו וריאנט אלפא, אולי אפילו פחות. אולם, וריאנט דלתא ("הווריאנט ההודי") מדבק בכ-60 אחוזים יותר מווריאנט אלפא. מחקרים ראשוניים מראים שהחיסונים מעט פחות יעילים נגדו (88 אחוזי יעילות, לעומת כ-94 אחוזים מול וריאנט אלפא). לעומת זאת, בינתיים נראה שהחיסונים עדיין מאוד יעילים מבחינת מניעת אשפוזים (כ-95 אחוזים) – המטרה העיקרית של פיתוח החיסונים. ההתפרצויות הן בעיקר בקרב לא-מחוסנים (כגון ילדים ובני נוער שעדיין לא התחסנו) אך גם מעט בקרב מחוסנים. 

בכתבה שפורסמה ב-N12, אמרה גליה רהב שככל שיש יותר נדבקים, כך עולה הסיכוי לכך שיהיו ביניהם מחוסנים. יחד עם זאת, רוב המחוסנים חווים מחלה אסימפטומטית, או עם תסמינים קלים בלבד. השילוב של מידבקות גבוהה מצד אחד, והגנה מעט פחות טובה של החיסון מצד שני, גורם להתפרצויות הקורונה שהופיעו בישראל בחודש האחרון, כלומר לירידה בחסינות העדר. הפתרון לכך הוא העלאת אחוזי ההתחסנות באוכלוסייה, כאשר ההערכות לגבי וריאנט דלתא הן שנצטרך לעלות מ-60 אחוזים כיום לכ-80 אחוזים מכלל האוכלוסייה.

הכנות למבצע חיסונים במומבאי, הודו | צילום: Manoej Paateel, Shutterstock
וריאנט דלתא, שהתגלה בהודו, מדבק ב-60 אחוז יותר. הכנות למבצע חיסונים במומבאי, הודו | צילום: Manoej Paateel, Shutterstock

האם מחוסנים יכולים להדביק?

התשובה לשאלה זו היא "ככל הנראה כן", אך המידע לגבי זה עדיין אנקדוטלי. לדוגמה, לאחרונה דווח שאב מחוסן נדבק בקורונה בדובאי והדביק את שני ילדיו. אולם הנסיבות הפרטניות לא פורסמו ויש שאלות חשובות שאין עליהן תשובה בינתיים. לדוגמה: האם האב חולה במחלת רקע שפוגעת ביעילות החיסון? האם המחלה של האב הייתה תסמינית? בכל מקרה קשה לאמוד סטטיסטיקה ממקרים אחדים ויש צורך במחקרים מקיפים שיענו על שאלות אלו ושאלות נוספות.

מחקר של רועי קישוני מהטכניון, שפורסם בחודש מרץ בכתב העת Nature Medicine, מצא שאצל מחוסנים שנדבקו בנגיף יש פחות עומס נגיפי מאשר אצל לא מחוסנים. כלומר, הסיכוי של אנשים מחוסנים להפיץ את הנגיף פחותים מאשר אצל לא-מחוסנים. לעומת זאת, העובדה שרוב המחוסנים שנדבקים הם ללא תסמינים ואולי לא יודעים שנדבקו תורמת לכך שהם עלולים להדביק יותר, שכן גם אסימפטומטיים מדבקים

עובדת בבית חולים בסלוניקי, יוון מקבלת חיסון קורונה | צילום: Ververidis Vasilis, Shutterstock
החיסון עדיין מספק הגנה טובה מאוד, גם אם לא מוחלטת. עובדת בבית חולים בסלוניקי, יוון מקבלת חיסון קורונה | צילום: Ververidis Vasilis, Shutterstock

לסיכום

מי שהתחסן לקורונה בטוח במידה גבוהה מפני הידבקות, אך לא במאה אחוזים. מחוסנים יכולים להידבק, בייחוד כאשר נחשפים לחולה קורונה למשך זמן רב ובמקום סגור ולא מאוורר וללא מסכות. מחלות רקע מסוימות מפחיתות מיעילות החיסון ולכן על חולים אלה להיזהר כפליים. מחוסנים שנדבקו, ככל הנראה יכולים גם להדביק אחרים בסביבתם, אך נושא זה עדיין נמצא בבדיקה. מחמת הזהירות, על מחוסן שנדבק לשהות בבידוד לפי הוראות משרד הבריאות. 

הפתרון הטוב ביותר להפחתת התחלואה בארץ הוא הגדלת חסינות העדר, כלומר העלאת אחוז המתחסנים באוכלוסייה. ככל שיותר אנשים יתחסנו, כך הנגיף – לא משנה מאיזה וריאנט – לא יוכל להתפשט באוכלוסייה ולהדביק מחוסנים ולא-מחוסנים. אם בנוסף לכך נקפיד לעטות מסכות במקומות סגורים, ונמנע מנסיעה למדינות ששיעורי התחלואה בהן גבוהים, נוכל לצמצם את התחלואה בארץ ולהגיע שוב לחסינות עדר. 

 

28 תגובות

  • בן

    מעניין אם תפורסם כתבת תיקון

    https://pbs.twimg.com/media/E6rIg4LWYAMQ4Er?format=png&name=medium גם ביחס לשיעורם באוכלוסייה מחוסנים חולים קצת יותר בהשוואה ללא מחוסנים (משוקלל לפי גיל).

  • אריק

    תת כותרת קצת מטעות.

    תת כותרת קצת מטעות.
    בוודאי שמחוסנים יכולים להדביק.
    בוודאי שמחוסנים יכולים ל"הדבק". מחוסנים יכולים להדביק:
    * החברות שייצרו את החיסון מעולם לא הצהירו שהוא מונע מהמחוסן להדביק אחרים. הם לא בדקו את העניין לפני שהוציאו אשור לחיסון.
    אחת הסיבות היא שהיה לוקח להם הרבה זמן להוכיח משהו כזה. והם היו מעונינות להוציא כבר את החיסון.
    * החיסון מוריד את הסיכון לתחלואה קשה ומוות. ולכן (בן היתר) הם קבלו לפנים משורת הדין אשור לבצע חיסון תוך זמן קצר.
    הם לא קבלו אשור לחיסון על סמך זה שהוא מונע נשאות של הוירוס מה שנקרא מאומת ללא סימפטומים או "חולים".
    לכן בוודאי גם וודאי שמחוסנים יכולים גם ל"הדבק". אגב שימו לב שה- FDA דווח על תופעת לוואי של דלקת בשריר הלב:
    The decision to administer the Pfizer-BioNTech COVID19 Vaccine to an individual with a history of myocarditis or pericarditis should take into account the individual’s
    clinical circumstances. The CDC has published clinical considerations relevant to myocarditis and pericarditis
    associated with administration of the Pfizer-BioNTech COVID-19 Vaccine
    (https://www.cdc.gov/vaccines/covid-19/clinical-considerations/myocarditi...). מתוך: https://www.fda.gov/media/144413/download

  • גל חיימוביץ

    שלום אריק

    אתה צודק בהחלט. אבל אנא זכור שהכתבה נכתבה לפני חודש, אחרי תקופה ארוכה עם תחלואה אפסית בעקבות יעילות מאוד גבוהה במניעת תחלואה והדבקות. עם העליה במאומתים אז, הרבה אנשים התפלאו איך זה שמחוסנים חולים החלו לפקפק בעניין יעילות החיסונים. הכתבה באה לעשות סדר בבלגן, לנסות להגדיר את קבוצות הסיכון הגדולות ולנסות לראות מה המחקרים והממצאים בשטח (נכון ללפני חודש) מראים.
    לגבי תופעת הלוואי של מיוקרדיטיס - הדיווחים הראשונים הגיעו מישראל, ונמצא שזה בעיקר בקבוצה מאוד מסויימת (גברים צעירים עד גיל 30) ובתדירות נמוכה (אאל"ט המספרים נעים בין 1 ל-5000 ל 1 ל-12 אלף, תלוי מי ואיך סופרים). בעקבות הדיווחים הללו ובדיקות של ה-CDC בארה"ב עודכנו תופעות הלוואי האפשריות.

  • א

    תודה.

    תודה.
    אם כך מנהל האתריכול למחוק את כותרת התגוה שלי: "תת כותרת קצת מטעות".
    לגבי שעור תופעת הלוואי שהוזכרה, אני מאוד חושש שאין בדיקה מסודרת של העניין באוכלוסיה שחוסנה בישראל.

  • בעז

    הבעיה היא בתאום הציפיות

    האם השיטה של פייזר, שגורמת לכך שלנגיף לא יהיה "במה להיאחז", לא הייתה אמורה למנוע הדבקה של מחוסנים באופן מוחלט? הציפייה (שלי לפחות) הייתה שהחיסון ימנע הידבקות. העובדה שחזרנו למצב של הדבקה שהולכת ומתפשטת לכיוון מגיפה, גורמת לאי אמון בחיסון.

  • גל חיימוביץ

    שלום בעז

    לא, החיסון אינו מונע הדבקה באופן מוחלט. למעשה, החיסון תוכנן ונבדק רק לגבי מניעת מחלה סיפטומטית, מחלה קשה ותמותה, אך לא לגבי הדבקה. רק בדיעבד התברר שהחיסון מונע בצורה מאוד יעילה גם הדבקה ( מעל 94% בווריאנט המקורי ובווריאנט אלפא). החיסון עדיין מונע הדבקה בווריאנט דלתא, כנראה ביעילות נמוכה יותר - ההערכות נעות בין 65% ל-88% - שזה עדיין הרבה הרבה יותר טוב מאשר לא מחוסנים.
    אף אחד מעולם לא טען שהחיסון יעיל ב-100%. אין אף חיסון כזה בעולם.
    רוב ההתפרצויות וההדבקה קורים בקרב לא-מחוסנים, בעיקר ילדים. 45% מהנדבקים בחודש האחרון הם ילדים עד גיל 19.

  • נועם

    נתון מסוים שמבלבל אותי

    יש נתון מסוים שמבלבל אותי - נראה כאילו בשבועות האחרונים לא רק שרוב המאומתים הם מחוסנים (שזה מובן מפני שרוב האוכלוסיה מחוסנת) אלא אחוז המחוסנים בקרב המאומתים גבוה מאחוז המחוסנים באוכלוסיה. למשל בשבוע של 04.07.21-10.07.21, בקבוצת גיל 40-49, מאומתים שהינם מעל 20 יום לאחר מנה שניה: 356, מאומתים שאינם מחוסנים או אינם מחוסנים באופן מלא: 54. כלומר שיעור ההתחסנות בקבוצת הגיל הזו הוא מעט מעל 80%, אבל שיעור המחוסנים בקרב המאומתים הוא מעל 85%. גם ברוב שאר קבוצות הגיל (לגבי אותו שבוע) הנתונים שבדקתי מראים תמונה דומה. איך זה ייתכן?

  • גל חיימוביץ

    שלום נועם

    כמעט מחצית מהנדבקים בחודש האחרון הם ילדים עד גיל 19, רובם המוחלט כמובן אינם מחוסנים.
    מלבד זאת, קשה לענתח סטטיסטית במספרים קטנים יחסית, אבל המספרים מצביעים על יכולת יפה של החיסון להגן גם מהדבקה וגם ממחלה קשה. למעשה, יש הרבה פחות חולים קשה מאשר היה עם אותו מספר מאומתים יומי לפני שנה.
    החיסון אינו יעיל ב100%, ויעילותו תלויה גם בהתנהגות - הסיכון של מי שמסתובב ללא מסכה ושנמצא במקום סגור למשך זמן רב עם חולה (לדוגמה, מטוס או חתונה באולם אירועים ממוזג) הוא גבוה בהרבה מאשר אדם שחובש מסכה, או אדם שנמנע מהתקהלויות מסוכנות.
    עדיין, הסיכון של אדם לא-מחוסן להידבק גבוה בהרבה מאשר של אדם מחוסן.

  • משה

    נניח והכתבה מראה נתונים

    נניח והכתבה מראה נתונים אמיתיים ואכן חיסון זה עובד. איך תסבירו שרוב החולים קשה לאחר הזריקה? איך תסבירו עליה בתחלואה? איך תסבירו שילדים מתים פתאום ממחלות נדירות בלב. יש עליה של 60% בתמותה בקרב צעירים. אז ניצלנו מקורונה אבל הרגנו אלפי אנשים ע"י גרימת מחלות אחרות. כל הכבוד לנו

  • שי

    הסבר פשוט

    אנשים שעלולים להגיע למצב קשה הם בעיקר זקנים. מצד שני, בעיקר זקנים התחסנו. לכן יש הטיה מסויימת (לא רוב, כפי שאמרת בטעות) של חולים קשה לכיוון אלו שהתחסנו. זה לא בגלל שהתחסנו, אלא בגלל שהם זקנים מאד.

  • גל חיימוביץ

    שלום משה,

    אני לא יודע מהיכן הנתונים שלך, אך הם שגויים. התמותה בגילאי 0-30 אינה שונה השנה לעומת שנת 2019, למשל, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
    העליה בתחלואה הוסברה בכתבה - יש עדיין % גבוה של האוכלוסיה שלא חוסן, וחשיפה של מחוסנים לאנשים חולים אינה מונעת הדבקה ב-100%.
    בוודאי שאין מוות של "אלפי אנשים" ממחלות אחרות. התמותה בחודשים האחרונים אינה שונה מהחודשים המקבילים בשנים קודמות, למעט 2020 שם היתה תמותה גבוהה יותר בגלל הקורונה.

  • יסמין

    גל מהיכן הנתונים שלן

    העתקתי מהדוח של ועדת החקירה האזרחית. בדקתי והנתונים הם נתוני אמת.
    "על פי נתוני הלמ"ס, במהלך ינואר-פברואר 2021 ,בעיצומו של מבצע החיסונים, נרשמה בישראל
    עלייה של %22 בשיעורי התמותה הכלליים לעומת ממוצע התמותה הדו-חודשי בשנה הקודמת.
    למעשה, ינואר-פברואר 2021 הינם הקטלניים ביותר בעשור האחרון, כששיעורי התמותה הכלליים
    בהם הם הגבוהים ביותר לעומת החודשים המקבילים ב- 10 השנים האחרונות.
    בקרב גילאי 29-20 העלייה בשיעורי התמותה גדולה עוד יותר. בקבוצה זו חלה במהלך אותה תקופת
    חיסונים, ינואר-פברואר 2021 ,עלייה של %31 לעומת ממוצע התמותה הדו-חודשי בשנת 2020 .
     ניתוח סטטיסטי של מידע מהלמ"ס בשילוב מידע ממשרד הבריאות מוביל למסקנה כי שיעור
    50- בגילאים 1:6000 ,20-49 בגילאים 13000:1) 1:5000 -בכ נאמד המתחסנים בקרב התמותה
    69 ,1600:1 בגילאים 70 .(+לפי אומדן זה, ניתן להעריך את מספר הנפטרים בישראל בסמיכות
    לחיסון, נכון להיום, בכ- 1100-1000 איש"

  • מיכאל

    מגיפה?

    1.גם אם נחשיב את כל המתים שמתו מכל סוגי המחלות כמתים רק מוירוס הקורונה, עדיין לא הייתה ואין כאן באמת כל "מגיפה". קל וחומר שרוב הנפטרים שהוצהרו כנפטרים מהוירוס הזה בעצם, באמת לאמתה, מתו מסיבות אחרות לגמרי, גם אם אולי נשאו בכלל את הנגיף בסוף חייהם.
    דוגמא אישית שריאיתי בעיניי: מחותני נפטר בפתאומיות מדום לב תוך כדי הליכה רגילה בדרך עם תלמידיו, למרות שעשה בדיקת קורונה יומיים קודם ויצא שלילי, עוכב לילה שלם בבית החולים ולא נמסר לקבורה, למרות שהמתינו מאות אנשים בלילה למסע ההלויה שלו, והוא נקבר למחרת כ"חולה קורונה"....כשכל צוות הקבורה לבוש בחליפות חלל, להעצמת שיווק ה"מגיפה"...
    2. למקרים הבינוניים והקשים הוכח בפועל בבתי חולים בעולם וגם בישראל שיש תרופה יעילה ביותר, שווה גרושים ומעמידה את החולים על הרגליים מהר מאד. ו"משום מה" לא מקדמים את השימוש המורשה שלה...
    3. יש כאן, מערכת מתוזמרת היטב, של גורמים רבים במערכת כולל בתקשורת, וכולל אותכם, שמכורים מראש לקדם את החומר הניסיוני הזה של פייזר הנקרא "חיסונים", למרות שאין כל הוכחות על בטיחותו לטווח בינוני וארוך, אלא להיפך אפילו בטווח הקצר כבר ישנם הרבה מאד נפגעים ברמות שונות עד כדי מוות - כתוצאה ישירה מהחיסונים. ראה דיווחי ועדת החקירה האזרחית הכוללת רופאים ומומחים בתחומים שונים, שלקחה על עצמה לקבל דיווחי ונתוני אמת מהשטח. זה שלא מדווחים על זה באופן רשמי ומאשימים ב"פייק ניוז" גם רופאים ומומחים שמעידים על כך, זה בעצמו פשע. וראה גם נתוני הלמ"ס לגבי נפטרים צעירים בגילאי 20 עד 29 בתקופת גלי החיסונים ותיווכח שהייתה עלייה של יותר מחמישים אחוז של נפטרים בקבוצת גיל זו, לעומת הממוצע של חמש השנים האחרונות.
    אם מישהו שיקר לך היה חוטף חלילה משהו כזה, היתה מדבר אחרת.
    4. תמיד צריך לזכור שמאחרי הייצור והשיווק של ה"חיסונים" עומדות חברות מסחריות עם אינטרסים מובהקים שה"מגיפה" תמשיך...ויש להם מספיק כסף לשמן את כל הדרך להצלחת השיווק, ומסתבר שזה כולל גם אותכם כמכון מחקר שנתמך על ידם, שאמור להיות אובייקטיבי לחלוטין, והוא לא!
    5. אם מערכת הבריאות וכל המגויסים לשיווק ה"מגיפה" וה"חיסונים" היו נרתמים באותה מידה של להיטות ומסירות לקדם את האוכלוסייה לתזונה בריאה ואימוץ אורח חיים בריא, היו מתים הרבה פחות כתוצאה ממחלות מוכרות ומיותרות, שמהם מתים בפועל הרבה הרבה יותר אנשים מאשר מוירוסים של שפעות כולל קורונה. אין ספק שהעמידות החיסונית של האדם לגבי כל איום על בריאותו עולה לאין ערוך כתוצאה מניהול אורח חיים בריא באמת.
    זה שממשיכים לייצר ולצרוך כל כך הרבה מאכלים ומשקאות מזיקים בעליל המקדמים את עיקר המחלות הממיתות בפועל, היא תעודת עניות אמיתית לכל מי שמתהדר בכך שבראש מעייניו עומדת בריאותם של האנשים. מסתבר ש"הדאגה" של כולכם נמצאת במקומות אחרים.
    6. במבט לאחור לא מובן כלל ועיקר באיזה זכות החליטו קנו, שיווקו ודירבנו ואילצו כל כך הרבה אנשים ליטול חלק בניסוי, ולהוות קבוצת ביקורת בגודל של מדינה, על חומר ניסויי לכאילו "מגיפה". בתי החולים מעולם לא הגיעו לאפס מקום באישפוז חולי קורונה, ומסתבר שגם את רוב המקרים הבינוניים והקשים שכן היו, היה כנראה אפשר להציל בקלות יחסית , כפי שהוכח בעליל באיכילוב לגבי 30 מהם שיצאו מכך תוך מספר ימים... על ידי תרופה שעולה שני גרוש וחצי.
    7.ד"ר גל היקר, לא בושה לקחת שני מטר אחורה ולבחון מחדש את כל הנתונים, באמת לאמתה, ולא לזלזל בהתנשאות זחוחת דעת על אף רופא , מומחה, או קבוצה של אנשים ש"משדרים" קצת אחרת. אל תשען על בינתך הבלעדית, יש עוד כמה אנשים חושבים בעולם חוץ מכם..
    שתהיה לך שבת שלום

  • א

    לא יודע אם יש משהו מכוון או

    לא יודע אם יש משהו מכוון או שזוהי קונספיקציה.
    אבל בהחלט יש פאניקה בלי פרופורציה לעוצמת המחלה. אז מה מזין את הפאניקה הזו?: * בהחלט תורמת לפאניקה העובדה שרוב האנשים שמוגדרים "חולים" ע"י מערכת הבריאות הם בריאים לחלוטין.
    כפי שאמר פרופסור בכיר בתל השומר: משרד הבריאות המציא הגדרה חדשה למושג "חולים", שכוללת אנשים בריאים לחלוטין.
    פשוט נושאים את הוירוס. אנו נושאים בגופנו הרבה פתוגנים בלי שיגרמו מחלה. * אגב שמעתי כבר על שני מקרים שאנשים שמתו ולא היו חולים בקורונה נרשמו לבסוף כמתים מקורונה.
    אין לי שום מושג מה גודל התופעה הזו. אך בוודאי שהיא עלולה להזין תחושת של פאניקה. * מחקרים על תופעות הלוואי שיש למי שכבר חלה והבריא גם כן מעודדים את התופעה.
    לעומת זאת מעט מאוד פורסם בתקשורת הפופולארית על תופעות לוואי של החיסון.
    למשל על דלקת בשריר הלב. ראו:
    https://www.cdc.gov/vaccines/covid-19/clinical-considerations/myocarditi...
    כך שבהחלט יש כוון מסויים שמפורסם ומואר יותר וכוון אחר שמפורסם ומואר פחות. * תחושה אישית שלי היא שתקשורת ההומנים מעודדת שווק של אווירת אימה חרדה והכל נורא ואיום ואבוד מסיבות כלכליות. זה פשוט מוכר ומסייע לתחרות בן הרשתות בעולם שבו סף הגירוי גבוהה מאוד. בוודאי שפאניקה ממגפה יכולים להכנס לקטגוריה כזאת. אין כאן שום הוכחה ליד אנושית מכוונת או לקונספירציה כמובן.

  • אריק

    עצוב מאוד. האם חותנך קבל

    עצוב מאוד. האם חותנך קבל חיסון לפני מותו? ה- FDA דווח על תופעת לוואי של דלקת בשריר הלב כתוצאה מהחיסון.
    The decision to administer the Pfizer-BioNTech COVID19 Vaccine to an individual with a history of myocarditis or pericarditis should take into account the individual’s
    clinical circumstances. The CDC has published clinical considerations relevant to myocarditis and pericarditis
    associated with administration of the Pfizer-BioNTech COVID-19 Vaccine
    (https://www.cdc.gov/vaccines/covid-19/clinical-considerations/myocarditi...). מתוך: https://www.fda.gov/media/144413/download

  • אנונימי

    צודק

  • גל חיימוביץ

    מיכאל היקר

    אינני עוסק בתיאוריות קונספירציה, אך תוכל לקרוא מאמר על תיאוריות קונספירציה שתרגמתי עבור מכון דווידסון http://alturl.com/iphsr או בכתבה של ד"ר תום ביאליק מלפני כמה חודשים: http://alturl.com/37w9o

  • רוני

    המאמר סותר את עצמו

    מצד אחד כותב שמחוסנים כנראה מדבקים לא פחות ואןלי גם יותר בגלל שהם א סימפטומטים ומאמינים שהם מוגנים לחלוטין, ומצד שני אומר שכמה שיותר אנשים יתחסנו יהיו פחות הדבקות?

  • אלכס

    אל תחפש הגיון. תפקידם לבלבל

    אל תחפש הגיון. תפקידם לבלבל אותנו וכל השאר לא משנה. לא מכיר אדם אחד שנפטר מקורונה. איך זה הגיוני בפנדמיה בת שנה וחצי? דווקא לאחר החיסולים, הייתה עליה חזקה בתמותה. לא מאמין למכון זה. צריך לבדוק מי מממן אותם.

  • שי

    מי מממן את מכון דוידסון

    דוידסון, זכרונו לברכה, היה יהודי רחב לב ותעשיין מצליח בארצות הברית שתרם הרבה מהונו לפרויקטים מועילים במדינה.

  • אריק

    תורמים, המדינה, וכספים שהמכון

    תורמים, המדינה, וכספים שהמכון מגייס.

  • גל חיימוביץ

    שלום אלכס,

    תפקידנו המוצהר הוא להסביר - . אם משהו לאמובן אנו עונים - כפי שעניתי לרוני - למעט במקרים שבהם ברור שמדובר בשאלות פרובוקטיביות שנולדו מתוך תיאוריות קונספירציה.
    זה שאתה לא מכיר מישהו שמת מקורונה לא אומר שלא מתו אנשים מקורונה. האם אתה מכיר אנשים שמתו בהתרסקות מטוס? שמתו ממלריה או מאיידס? אני לא מכיר. זה לא אומר שזה לא קיים.
    אני מניח שיש לך שגיאת כתיב, והתכוונת חיסונים - ולא, דווקא לאחר מתן החיסונים התמותה ירדה וחזרה לרמתה הנורמלים בהשוואה לשנים קודמות.
    מכון דוידסון הוא עמותה ללא מטרות רווח וניתן למצוא את כל הפרטים באתר גיידסטאר של משרד המשפטים. שם מפורטים בדיוק כלל ההכנסות וההוצאות עד לרמת השקל. אם תשלם 33 ש"ח עמלה למשרד המשפטים, תוכל לקבל את כל המסמכים הרלוונטיים ישירות אליך למייל.

  • גל חיימוביץ

    רוני שלום,

    אין פה סתירה.
    רוב המחוסנים לא יידבקו כלל, ולכן כמובן גם לא יכולים להדביק. מיעוט מהמחוסנים יידבקו וככל הנראה עלולים גם להדביק. חלק ניכר ממחוסנים שיידבקו יהיו ללא תסמינים או עם תסמינים קלים, ולכן קיים חשש שהם לא יידעו שהם חולים וידביקו את סביבתם.
    אבל...
    ככל שיותר אנשים יתחסנו, כך יהיו יותר אנשים שלא יוכלו להידבק כלל, כי - כאמור, רק מיעוט מהמחוסנים יידבקו. לכן, ככל שיותר אנשים יתחסנו, כך תגדל גם חסינות העדר, יהיו פחות התפרצויות וההתפרצויות שיהיו תהיינה קטנות יותר.
    אפשר לחשוב על החיסון כמו קיר לבנים שחוסם את הנגיף. עדיין יש מעט מקרים בהם נגיפים שמצליחים לעבור מעל הקיר - אבל הנגיפים האלה התאמצו קשה בשביל לעבור את הקיר, הם עייפים וייגרמו רק למחלה קלה. ככל שיותר ייתחסנו, כך הקיר יהיה גבוה יותר ופחות נגיפים יוכלו לעבור מעליו.

  • יסמין

    גל אטימות כזאת מזמן לא ראיתי

    גל חיימוביץ אטימות וחוסר מודעות כמו שלך לא ראיתי זמן רב. מחוסנים מוגנים יותר ממחלה אבל מחוסנים נדבקים ומדביקים בדיוק כמו לא מחוסנים. יש פה אין ספור תגובות שאומרות את זה על סמך מקרים שראו , ההנחה שמחוסנים לא מדביקים או הרבה פחות אין לה תוקף מדעי ולא צריך כי אנחנו כולנו ביום יום רואים שמחוסנים ולא מחוסנים מדביקים באותה מידה. האטימות שלך, הניתוק ההזוי מהמציאות והאי יכולת להכיל מציאות ששונה ממה שאתה חושב היא מאד מסוכנת וחיי אדם נפגעים בגללה. אנשים מאמינים ופועלים (התו הירוק) על פי המציאות המדומה שאנשים כמוך בונים להם, הייתי ביום שישי בהופעה במקום פתוח בסןף ההופעה הייתה צפיפות גדולה ביציאה ורוב האנשים לא שמו מסיכות שאלתי את אחד האנשים (שהכרתי) למה הוא לא שם מסיכה וקיבלתי את תשובת המחץ "אני לא צריך כי אני מחוסן"

  • א

    מעניין מה יתן השקלול של שתי

    מעניין מה יתן השקלול של שתי התופעות המנוגדות?
    1) בגדול מחוסנים מדבקים פחות.
    2) המחוסנים שכן מדבקים הם בעלי פוטנציאל הדבקה גבוהה (יותר מלא מחוסנים) מהסיבות הבאות: הם לא מחויבים בידוד, הם פחות נזהרים מלהדביק אחרים, הסביבה פחות נזהרת מהמחוסנים. אז בפועל מעניין האם הסיכוי להדבק ממחוסן גבוה מהסיכוי להדבק מלא מחוסן.
    לשם הדגמה: אם כל הלא מחוסנים שנחשפו לחולה היו מקפידים ב- 100% על כל כללים כדי לא להדביק אחרים (בידוד מלא מסכות וכו'). ונניח גם שכל הלא מחוסנים היו מזלזלים לחלוטין בכל הכללים, וכל מי שבא במגע עם לא מחוסנים היה מזלזל לחלוטין בכל הכללים. ברור שבמצב כזה הסיכו להדבק מלא מחוסן קטן בהרבה מהסיכוי להדבק ממוחסן. מה שבטוח זה שהאמת היא איפשהו באמצע ולא במקרה הקיצון שנתתי. לכן מעניין מה יהיו תוצאות השקלול.
    אם מדובר באנשים אחראיים אז מכיוון שכרגע לא מחוסנים חייבים בזהירות ובבידוד ומחוסנים לא, אישית הייתי נזהר הרבה יותר מהדבקה ממחוסנים.

  • אלכס

    תגיד את זה לחולים קשה. 90%

    תגיד את זה לחולים קשה. 90% מהם לאחר הזריקה

  • שי

    רוב החולים קשה הם מבוגרים מאד

    רוב החולים קשה הם מבוגרים מאד. כל המבוגרים מאד הם לאחר זריקה. תעשה את החשבון בעצמך. כדי להסביר את הפירכה ההגיונית בתאור שלך, אתן דוגמא: רוב המבוגרים מאד מקבלים קצבת זקנה מביטוח לאומי, אז לדעתך קצבת הזיקנה של ביטוח לאומי גורמת למחלה קשה של קורונה? רק יבטלו את קיצבת הזיקנה לדעתך ולא יהיו חולים קשה? אגב, דווקא בטעונים שלך יש סתירה. לדעתך אין קורונה, אבל רוב החולים קשה בקורונה יש להם לדעתך תכונה מסויימת. איך זה יתכן, אם אין בכלל קורונה?

  • אנונימי

    אני

    דיכאון מתמשך