הופעת נגיפים מסוכנים ויעילים יותר עקב חיסונים היא תופעה הרבה פחות מאיימת או מסוכנת ממה שניתן לחשוב, והטענה שמבצע החיסון נגד קורונה יגרום לקטסטרופה לא עומדת במבחן המציאות – וסותרת את הידע המדעי הקיים

תקציר:

  • אין שחר לטענה "אין מחסנים בשעת מגפה". המדיניות במציאות הייתה תמיד דווקא לחסן כמה שיותר.

  • המוטציות הרבות שאנו שומעים עליהן בנגיף הקורונה נובעות מההפצה הנרחבת שלו, ולא מכך שהנגיף נוטה במיוחד למוטציות. החיסון מצמצם את ההזדמנויות שיש לנגיף להשתכפל וכך מקטין את האפשרות להתפתחות של מוטציות. ככל שיתחסנו יותר אנשים ויותר מהר, כך יקטן הסיכוי להתפתחות של מוטציה שתפגע ביעילות החיסון.

  • הנושא שבּוֹשֶה טען שעמיתיו הווירולוגים והאפידמיולוגים  "אינם ערים לו" נדון לעומק ברשויות הבריאות בעולם. שוררת הסכמה נרחבת בין אנשי המקצוע שמבצע החיסונים הוא צעד חיוני לבלימת ההתפשטות של הנגיף ולצמצום הסכנה של התפתחות זן עמיד. 

  • מהנתונים הקיימים נראה שהחיסון יעיל מאוד במניעת הדבקה הלאה, דבר ששומט את הקרקע מתחת לטענותיו של בּוֹשֶה.

בימים האחרונים מופצים ברשתות החברתיות פוסט של הווירולוג הבלגי חירט ואנדן בּוֹשֶה (Geert Vanden Bossche), וריאיון איתו, שבהם הוא מבקש לשגר "אזהרה מפני קטסטרופה" שלטענתו מיועדת "לכל הרשויות, המדענים והמומחים ברחבי העולם". לטענתו, איש מכל אלה "לא חשב על כך שמבצע חיסונים באזור שבו המחלה נפוצה יגרום ללחץ אבולוציוני על הנגיף, שיתפתח וייצור מוטציות קטלניות הרבה יותר לכולם, ובעיקר למחוסנים".

המסר של בּוֹשֶה זכה לתפוצה רבה, אף על פי שהטענות בו אינן סבירות, מושתתות על טעויות רבות ובעיקר נוגדות את המדיניות החד-משמעית שהחלה מאז המצאת החיסונים, להיעזר בהם כדי לעצור מגפות מתפרצות. רשויות הבריאות ואימונולוגים ברחבי העולם דנו בנושא באופן מקיף כבר לפני חודשים והקונצנזוס המדעי המוצק הוא שאין כל יסוד לטענות על "קטסטרופה פוטנציאלית". למרות שהוא מציג דעת יחיד המנוגדת לקונצנזוס מדעי המושתת על עשורים של ניסיון ועל מבצעי חיסון עצומים, בּוֹשֶה לא הציג שום ממצא או ראיה שתומכים בטענותיו.

גם הרקורד המקצועי של בּוֹשֶה שנוי במחלוקת. אף שהוא מציג את עצמו כחוקר חיסונים בכיר, הוא לא פרסם מעולם שום מאמר בתחום האימונולוגיה, וב-25 השנים האחרונות לא פרסם מאמר גם באף נושא אחר. יתר על כן, מכתבו רצוף טעויות עובדתיות מביכות, כגון מתן שם לא נכון לנגיף – COVID-19 במקום SARS-CoV-2 – והצגת תרשימים עם טעויות מנגנוניות גסות שאינן ראויות למומחה בתחום.

טענה ראשונה: "לא מחסנים בשעת התפרצות"

המסר המרכזי של בּוֹשֶה היא הטענה שלא מחסנים בעיצומה של מגפה: "זה לא מדע טילים, זה היגיון בסיסי – לא משתמשים בחיסון מונע באוכלוסיות שנחשפות ללחץ זיהומי גבוה", כתב. אולם המשפט הזה אינו נכון עובדתית, והשיטה המדעית אינה פועלת לפי מה שנראה כ"היגיון בסיסי" אלא לפי מה שתואם את העובדות הנצפות. באותה מידה אפשר לטעון, "זה לא מדע טילים, זה היגיון בסיסי – כדור הארץ שטוח והשמש חגה סביבו". אכן במבט מהחלון גם הטענה הזאת נראית הגיונית, אך היא לא תואמת את המציאות.

מבצעי חיסון מקיפים באתרי התפרצות של מגפות היו המדיניות האפידמיולוגית מאז ומתמיד, מרגע שהיה חיסון למחלה. כך חיסלו את מגפת הפוליו שהשתוללה בעולם באמצע המאה הקודמת, חיסנו מדינה אחרי מדינה עד שהמחלה נעלמה בה, והקפידו לדכא במהירות התפרצויות חדשות של המחלה בכל פעם שהיא איימה לחזור למדינות שטוהרו מהנגיף. באותה דרך הכחידו לחלוטין את מחלת האבעבועות השחורות, על ידי חיסון אינטנסיבי בכל אזור התפרצות חדש, כולל טבעת סביבו.

כך טיפלו גם בהתפרצויות של מחלות בנות-מניעה במקומות ששיעור המתחסנים בהן ירד בגלל שאננות. דוגמאות לכך הן התפרצות השעלת ביפן ב-1979 שגבתה שלא לצורך את חייהם של 41 תינוקות, התפרצות החצבת בסמואה ב-2019 שהובילה למוות מיותר של 83 ילדים ותינוקות, או התפרצויות חצבת בקהילות כמו האמיש בפנסילבניה, היהודים החרדים בניו יורק והקהילה הסומלית במינסוטה ועוד.

בכל אחד מהמקומות האלה הסיפור חזר על עצמו: תעמולה של מתנגדי חיסונים הובילה לירידה בכיסוי החיסוני, מחלה בת-מניעה התפרצה בקהילה והסתיימה כשהקהילה התעשתה והתחסנה. כך שחיסון בעיצומה של מגפה, בניגוד למה שטוען בּוֹשֶה, הוא הנורמה. זה מה שעושים כל הזמן.

מבצע החיסונים ביוון צילום:Ververidis Vasilis shutterstock
מבצע החיסונים ביוון צילום:Ververidis Vasilis shutterstock

טענה שניה: "החיסון יהרוס את החסינות לחלוטין"

מערכת החיסון המולדת שלנו היא קו ההגנה הראשון של הגוף נגד כל פולש. היא כוללת בין השאר נוגדנים כלליים (IgM), שתפקידם לזהות פולשים, להיצמד אליהם וכך לסמן אותם. הנוגדנים האלה מסייעים למערכת להתקדם לשלב הבא, שבו היא יוצאת להתקפה ייעודית ויעילה יותר נגד הפולש, הכוללת גם נוגדנים שמותאמים ספציפית אליו (IgG).

על פי בּוֹשֶה "לא רק שנוגדני ה-IgG מהחיסון ייכשלו בנטרול נגיף מזן חדש, אלא שהם יתחרו בנוגדני ה-IgM הכלליים ויותירו אותם חסרי תועלת. כך אנשים יאבדו גם את ההגנה הכללית של מערכת החיסון המולדת". הטענה הזו שגויה באופן יסודי.

ראשית, הנוגדנים הכלליים (IgM) נמצאים בדם באופן קבוע, גם אם יש לצידם נוגדנים ספציפיים (IgG) וגם אם אין. לכל היותר אפשר לומר שמספרם יורד במידה מסוימת כשמערכת החיסון מייצרת את הנוגדנים הספציפיים. שנית, הנוגדנים מהחיסון לא ידחקו לחלוטין את רגליהם של נוגדני ה-IgM, כי לנוגדנים הכלליים, שצריכים להגיב להרבה סוגי איומים, יש פי חמישה יותר אתרי חיבור לעומת הנוגדנים הספציפיים. ולבסוף, גם כשמופיע זן חדש, הנוגדנים היעודיים לזן הקודם עדיין מפגינים יעילות גבוהה בגיוס שאר רכיבי מערכת החיסון למאבק גם בפולש החדש. למעשה, מאחר שהם מסוגלים לצאת ביתר קלות מכלי הדם, הם עשויים להיות אפילו יעילים יותר מהנוגדנים הכלליים. כך שהטענה של בּוֹשֶה מנותקת לחלוטין מהמציאות.

נוגדן IgM הכללי יותר בעל 10 אתרי היצמדות, ונוגדן IgG ייעודי עם 2 אתרים | מקורDesignua | Shutterstock
נוגדן IgM הכללי יותר בעל 10 אתרי היצמדות, ונוגדן IgG ייעודי עם 2 אתרים | מקורDesignua | Shutterstock

טענה שלישית: "החיסון לא סטרילי"

טענותיו של בּוֹשֶה על הסכנה שמוטציה משתוללת תופץ ממתחסן למתחסן מבוססות על הנחתו שהחיסון לקורונה אינו מונע ממחוסנים לשאת את הנגיף ולהדביק בו אחרים. תופעה המכונה חיסון לא סטרילי.

בפועל מחקרים רבים הראו שגם בחיסונים לא סטריליים, כגון מחלת מַרק שפוגעת בחיות משק או בחלק מהחיסונים לשפעת, עדיין יש יתרון עצום להתחסנות וגם עבור חיסונים אלה ההמלצה החד משמעית של גורמי המקצוע היא להתחסן. ואם לא די בזה, הידע המחקרי שהצטבר בחודשים האחרונים מראה שהחיסון לקורונה דווקא מעניק מידה גבוהה של סטריליות- כלומר נראה שההדבקה הלאה מאנשים מחוסנים מצומצמת מאוד.

מחקרים רטרוספקטיביים גדולים בדקו את ההסתברות לקבלת תוצאה חיובית בבדיקת קורונה בקבוצות גדולות של עשרות אלפי מחוסנים מול לא מחוסנים. מחקרים כאלה נעשו בארצות הברית, בבריטניה, ברזיל ודרום אפריקה, בבריטניה לבדה, בדרום אפריקה וארצות הברית ושוב בארצות הברית. בכולם נמצאה ירידה של כ-80 אחוז לפחות בשיעור החיוביים בין המחוסנים. 

המספר הזה הוא רק הרף התחתון לסטריליות, כי תוצאות המחקרים מבוססות על השוואה בין שיעור בדיקות הקורונה החיוביות בקרב המחוסנים לעומת השיעור בקרב הלא מחוסנים. אלא שבדיקת הקורונה רגישה מאוד ותהיה חיובית לא פעם גם כשהנבדק אינו מידבק: הבדיקה תצא חיובית גם אם יימצאו רק מאה עותקים מהנגיף, בשעה שלפי ההערכה כדי להדביק אדם בנגיפים ממשפחת הקורונה יש לחשוף אותו לכמה מאות עותקים. כמו כן הבדיקה נעשית בהעברת מטוש ישירה על ריריות של הנבדק, כך שהיא אוספת הרבה יותר נגיפים מאשר בהדבקה טיפתית מרסס שנפלט בזמן דיבור, נשימה או שיעול. הרי אף אחד לא מלקק באופן ישיר את ריריות האף והלוע של נשא משוער.
במחקרים רטרוספקטיביים כאלה, שבודקים בדיעבד נתונים מהשטח, קיים תמיד החשש ששינוי התנהגותי יערפל את התוצאות. למשל אם המתחסנים נזהרים ממגע יותר מאשר הלא מחוסנים. לכן במחקרים בארצות הברית החוקרים ניסו לנטרל את זה על ידי הצלבת משתנים נוספים. בשאר המקומות לא הייתה בעיה כזאת מלכתחילה כיוון שמדובר במשתתפים בניסוי, שלא ידעו אם הם קיבלו חיסון אמיתי או חיסון דמה (פלצבו).

מחקרים מסוג אחר שנעשו בישראל, של קופת החולים מכבי ושל חברת My Heritage, הראו שהעומס הנגיפי אצל מחוסנים ירד פי ארבעה לפחות לעומת לא מחוסנים. גם כאן זהו רף תחתון להערכה, כי ההשוואה נעשתה באופן סטטיסטי בין שכבות גיל בתקופה שבה ניתנה עדיפות בקבלת החיסונים למבוגרים, ולכן אין הפרדה הרמטית בין מחוסנים ללא מחוסנים והתוצאות מהלא-מחוסנים המבוגרים מתערבבות בתוצאות מהמחוסנים המבוגרים ופוגעות בהן. כמו כן גם פה יש סיכון להבדל התנהגותי בין הקבוצות וגם פה נעשה מאמץ לבקרה של המשתנים.

ולבסוף, מחקרי התערבות על קופי מקוק מחוסנים ולא מחוסנים שהודבקו בקורונה הראו שהסטריליות של החיסון אצלם מלאה.

הממצאים עד כה מצביעים אם כן על חיסון בעל סטריליות גבוהה יחסית, בוודאי באוכלוסייה ששיעור המתחסנים בה גבוה. מה גם שממילא גם חיסונים אחרים, שידוע כי הם אינם סטריליים, עדיין מראים יעילות גבוהה בבלימת התפשטות המחלה ומומחים ממליצים על השימוש בהם.

חיסון ילדה נגד פוליו בבנגלדש: צילום USAID ויקיפדיה
חיסון ילדה נגד פוליו בבנגלדש: צילום USAID ויקיפדיה

עמידות לחיסונים?

אם כן, שלוש הטענות של בּוֹשֶה משוללות כל בסיס: בהחלט נהוג לחסן בעיצומה של מגפה, חיסון שאינו מדויק לא פוגע בחסינות הכללית, ונראה שהחיסון לקורונה סטרילי מאוד.  

אבל גם אם החיסון לא היה סטרילי במידה ניכרת, מאין נובע הקונצנזוס הרחב בקרב אפידמיולוגים ואימונולוגים שצריך לחסן בעת מגפה? ומדוע עמידות של נגיפים ומחוללי מחלה אחרים לחיסונים בעייתית הרבה פחות מהתפתחות של עמידות לתרופות?

ראשית, עלינו להבין כיצד נוצרת עמידות ומהם התנאים הנדרשים לכך.

כשמחולל מחלה פולש לגופו של אדם מתחיל מירוץ בינו לבין מערכת החיסון. נגיף הקורונה, למשל, פולש לעוד ועוד תאים ומשתמש בהם כדי לייצר מיליארדי עותקים של עצמו, בעוד מערכת החיסון לומדת אותו, משכללת את המערכה מולו, ומחסלת או מנטרלת בקצב גובר והולך אותו ואת התאים הנגועים.

תהליך השכפול של הנגיף אינו מושלם. לנגיף הקורונה אומנם יש מנגנון תיקון שכפול שתפקידו לצמצם טעויות בהעתקה, אבל מפעם לפעם בכל זאת נופלת טעות – מוטציה. חלק גדול המוטציות הן לרעת הנגיף ועשויות למשל לשבש את יכולתו להשתכפל, לחמוק ממערכות ההגנה של הגוף או לחדור לתאים, כך שנגיף שכולל מוטציה כזאת יעלם במהירות.

אך באופן נדיר, אולי אחת לכמה מיליארדי מוטציות, נוצר באקראי שינוי שדווקא משרת את הנגיף. מוטציה כזאת, בהיותה מוצלחת, תשכפל את עצמה עוד ועוד ותהפוך דומיננטית לעומת הנגיפים האחרים בגוף שלא נהנים מאותו יתרון. כשמתפתחת מוטציה כזו שמשפרת את היכולת של הנגיף לחמוק זמנית ממערכת החיסון, הוא נהיה קצת יותר עמיד בפני מערכות ההגנה של הגוף, והצטברות של מספיק מוטציות כאלה עלולה להוביל להתפתחות זן חדש ועמיד. ההסתברות לפיתוח מוטציה מוצלחת כזאת נמוכה עד כדי כך שכדי "לזכות בלוטו" הזה הנגיף צריך לקנות הרבה מאוד "כרטיסי הגרלה", כלומר לשכפל את עצמו המון פעמים.

חיסון האבעבועות השחורות הדביר את המחלה. צילום: James Gathany ויקיפדיה
חיסון האבעבועות השחורות הדביר את המחלה. צילום: James Gathany ויקיפדיה

חיסונים לעומת תרופות

טיעוניו של בּוֹשֶה מהדהדים חשש שנשמע מוכר, בעיקר כי רוב האנשים שמעו על חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה, למשל, ועל עמידות לתרופות. אך יש הבדלים ניכרים באופן פעולתם של חיסונים ושל תרופות, ובגללם עמידות לחיסונים היא תופעה הרבה יותר נדירה מעמידות לתרופות, וגם אם היא כבר מתרחשת היא מדאיגה פחות.

ההבדל המשמעותי הראשון הוא שלחיסון יש יותר אתרי תקיפה מאשר לתרופה. תרופות רבות נקשרות לאתרים ממוקדים מאוד אצל מחולל המחלה. לפיכך די בשינויים בודדים באתרים הללו כדי ליצור עמידות לתרופה. חיסונים, לעומת זאת, מובילים ליצירת נוגדנים מגוונים יותר שנקשרים לאתרים שונים. רוב החיסונים  לקורונה, למשל, פועלים נגד חלבון של הנגיף שנקרא "ספייק" (Spike). אורכו של הספייק עומד על 1,270 חומצות אמינו ויש בו אתרי קשירה רבים.

הבדל חשוב שני הוא שתרופה משמשת לטיפול, ואילו חיסון הוא מניעתי. תרופה נגד גורם זיהום נהוג לתת רק אחרי שכבר יש בגוף עותקים רבים של מחולל המחלה, והם משתכפלים עוד ועוד. במצב הזה יש הזדמנויות רבות ליצירת מוטציות חדשות, שעלולות ליצור בסופו של דבר זן עמיד לתרופה. אך החיסון פועל מוקדם יותר. הוא מלמד את מערכת החיסון להילחם במחולל המחלה ומאפשר לה להשמיד אותו לפני שיספיק ליצור כמות עצומה של עותקים של עצמו. כך הסיכוי של הנגיף "לזכות בלוטו" המוטציות אצל הנדבק שואף לאפס.

בנוסף, החיסון מקטין את ההפצה של מחולל המחלה לאנשים נוספים ומצמצם גם כך את הסבירות להתפתחות מוטציות. הקטנת ההפצה של הנגיף מקטינה גם את הסכנה שהוא ידביק אנשים מעוכבים חיסונית, כגון חולי סרטן שמקבלים תרופות כימותרפיות או מושתלי איברים שמקבלים תרופות למניעת דחייה של השתל. עקב חולשת מערכת החיסון שלהם, קיימת אצלם סכנה גבוהה במיוחד לדגירה ארוכה של הנגיף והיווצרות של מוטציות רבות במיוחד.

לפיכך, מעבר לכך שחיסון מגן עלינו ישירות ממחלה שעלולה להסתבך, התחסנות נרחבת גם מעכבת פעמיים את האפשרות של המחלה להשתדרג. החיסון מפחית את הפצת המחלה ומגביל את מספר הנדבקים, וגם מחסל במהירות את הנגיף אצל מחוסנים שנחשפו לנגיף. ככל שיש לנגיף פחות גופים אנושיים להשתכפל בתוכם, ופחות השתכפלויות אצל מי שנדבק, כך מתמעטות גם ההזדמנויות שיש לו לפתח מוטציות מועילות.

גם אם החיסון ניתן במקרה לאדם כאשר הוא כבר חולה, אין לזה השפעה משמעותית. ממילא השתכפלות הנגיף בגוף נרחבת כמה מונים יותר מנוכחות החיסון, שאינו נגיף שלם אלא רק חלבון אחד מתוכו, המשולל כל יכולת להשתכפל. מערכת החיסון מופעלת בכל מקרה בשיא העוצמה לאחר הדבקה בנגיף, ללא קשר לחיסון.

עמידות לחיסונים - לא אסון

אם כך חיסונים חשופים הרבה פחות מתרופות להתפתחות בעיה של מוטציות עמידות, ובזכות ריבוי האתרים לקשירת נוגדנים, גם אם יתפתח זן של מחולל מחלה שצבר מוטציות מועילות במיוחד עבורו, סביר להניח שהחיסון יועיל עדיין לפחות באופן חלקי נגדו. לא במקרה בסקירה מקיפה על עמידות לתרופות ולחיסונים, שפורסמה בסוף 2018 בכתב העת של האקדמיה למדעים בארצות הברית, הוסבר שאחד הפתרונות נגד המשך החמרת תופעת העמידות לתרופות הוא שימוש מוגבר בחיסונים, למשל נגד שפעת וחיידקי סטרפטוקוק.

אותה סקירה מצאה שמבין כל החיסונים שפותחו נגד מחלות שפוגעות בבני אדם, התגלה חשש להתפתחות של עמידות רק בשלושה מקרים: צהבת נגיפית B, סטרפטוקוק פנאומוניה ושעלת. במקרה של החיסון נגד חיידק הסטרפטוקוק, התפתחות העמידות אף נחזתה מראש מאחר שיש יותר מתשעים זני סטרפטוקוק והחיסון מגן רק מפני שבעה מהם.

גם בשלושת המקרים הללו, התפתחות הזנים העמידים לחיסון לא הובילה ל"קטסטרופה", כפי שהזהיר בּוֹשֶה בהצהרותיו. אפילו לא היה צורך לפתח חיסון חליפי מאחר שהזנים העמידים לא התפשטו. מחקרים התערבותיים על שימפנזים שהודבקו בצהבת B, למשל, הראו שוב ושוב שהזן העמיד אומנם הצליח לגרום למחלה אך לא היה מידבק במיוחד. גם המחלה עצמה הייתה חלשה יותר.

לא רק שהעמידות לחיסון הייתה מקומית, כלומר הוגבלה לנשאים בודדים בלבד ולא התפשטה מהם הלאה, אלא שאפילו עבורם עדיין הייתה לחיסון תרומה מסוימת. בחינה של שלוש המחלות הללו לאורך השנים מראה שתפוצתן יורדת בעקביות ככל שהכיסוי החיסוני גבוה יותר, למרות התפתחות הזנים העמידים יחסית לחיסונים נגדן. 

התפוצה בארצות הברית של מחלות שהתגלתה בהן עמידות מסוימת לחיסונים: (A) צהבת נגיפית B; (B) סטרפטוקוק פניאומוניה; (C) שעלת; (D) מחלת מַרק | מקור: מדוע התפתחות העמידות לחיסונים מדאיגה פחות מעמידות לתרופות, סקירה מחקרית, PNAS, 2018
התפוצה בארצות הברית של מחלות שהתגלתה בהן עמידות מסוימת לחיסונים: (A) צהבת נגיפית B; (B) סטרפטוקוק פניאומוניה; (C) שעלת; (D) מחלת מַרק | מקור: מדוע התפתחות העמידות לחיסונים מדאיגה פחות מעמידות לתרופות, סקירה מחקרית, PNAS, 2018

רק בתפוצתה של מחלת השעלת נרשמה עלייה קלה בתחילת שנות ה-2000, והממצאים הראו שקיים קשר סטטיסטי בין העלייה לבין שילוב בין שתי תופעות נפרדות: ירידה מסוימת ביעילות החיסון, וירידה בשיעור המתחסנים עקב תעמולה של מתנגדי חיסונים. כל המחקרים שפורסמו בנושא המליצו על המשך החיסון, למרות זן השעלת העמיד יותר, והראו שמחוסנים שנדבקו היה מוגנים ממחלה קשה עד פי 25 ממי שלא התחסנו כלל. אי לכך ההמלצה הנוכחית היא להקדים את מתן זריקות הדחף (בוסטר) לשעלת, כלומר מנות תגבור של החיסון, כדי לשפר את ההגנה שיש למחוסנים שנחשפים לחולה שאינו מחוסן. גם במחלת מַרק, שפוגעת בעופות ושגם בה התפתח זן עמיד לחיסון, ההמלצות זהות ומאותה סיבה.

ולסיכום: דיסאינפורמציה כמו זו שמפיץ חירט ואנדן בּוֹשֶה עלולה לזרוע ספקות ולהניא אנשים מלהתחסן, ובכך היא דווקא תעלה את ההדבקה בנגיף ולכן גם את הסכנה להתפתחות מוטציה כזאת. אפילו אם תתפתח מוטציה שפוגמת ביעילות החיסון, אחד היתרונות של חיסוני ה-mRNA הוא שאפשר להפיק ולייצר איתם בקלות ובמהירות מנת דחף שתיתן מענה גם לזן החדש. מכל מקום, גם בתסריט הגרוע ביותר, של התפתחות זן עמיד, עדיין מומלץ להמשיך במבצע החיסון: החיסון יגן מפני הווריאנטים הקיימים, וההיסטוריה האימונולוגית מראה שהוא יספק הגנה, ולו חלקית, גם נגד הזן החדש. 

התופעה של התפתחות מוטציות קיימת, בוודאי בנגיף עם תפוצה רחבה ומספר השתכפלויות עצום כמו הקורונה כיום. אין גם ספק שמבחינה אבולוציונית הסיכון להתפתחות זן של הקורונה שביכולתו לחמוק ברמה כזו או אחרת של יעילות מהחיסון אינו אפס. אך התעלמותו של ואנדן בּוֹשֶה מגוף הידע המדעי שנצבר עד היום בתחום מובילה אותו למסקנה כביכול יש לעצור מסיבה זו את מבצעי החיסון, בעוד כל גופי הבריאות, המסתמכים על קונצנזוס רחב מצד המומחים בתחום, דוגלים באסטרטגיה הפוכה, של האצת את מבצעי החיסון ככל האפשר, מה שיוביל לכיסוי חיסוני שככל שיהיה יותר מקיף כך יצמצם יותר את הסיכוי להופעת מוטציה חומקת.

38 תגובות

  • אליהו

    קולו- כל הכבוד

    כל הכבוד על כתבה מקצועית ומעניינת!!!

  • אנונימי

    האם המאמר הזה מדעי? (לא)

    נתחיל מזה שגירט הוא וירולוג בעל שם עם נסיון עתיר בעולם החיסונים ומצדד חיסונים מובהק שהקדיש את כל חייו לנושא החיסונים ואילו הכותב כאן בעל רקע לא ברור, אבל ניחא, נתייחס לטענות שלו ונראה שאין בהם ממש.
    1. "אין שחר לטענה "אין מחסנים בשעת מגפה". - לא רלוונטי, זו לא היתה הטענה של גירט כלל, הוא טען שלא שייך לחסן בחיסון mRNA בשעת מגפה כי הוא יוצר רק נוגדנים ולא הגנה אמיתית ושורשית שנוצרת כאשר מערכת החיסון פוגשת את הנגיף האמיתי או חיסון שעשוי מנגיף מוחלש או מת, ולכן לא שייך להשוות מה עשו בעבר כי מעולם לא השתמשו בחיסון מהסוג הזה.
    2. "החיסון יהרוס את החסינות לחלוטין" - גירט מעולם לא אמר שלא יהיו נוגדים לא ספציפיים ושזה עניין של כמות אלא שזה עניין של היקשרות לנגיף, זה ממש לא משנה שלנוגדנים הלא ספציפיים יש יותר נקודות חיבור וכמו שטען הכותב מכיון שהנוגדנים הספציפיים מתאימים יותר הם יקשרו לנגיף במקום הנוגדנים הלא ספציפיים הבעיה היא שהם לא יזהו אותו בתור משהו צריך להשמיד אם המוטציה תהיה שונה מספיק, כרגע לא קיימת מוטציה כזאת אבל יש כבר כמה בעלות שונות חלקית ווירט טוען שעם מליוני מחוסנים זה רק עניין של זמן עד שתהיה מוטציה כזאת.
    3. טענה שלישית: "החיסון לא סטרילי" - הטענה של וירט, החיסון לא סטרילי מספיק וגם לפי דברי הכותב ירידה של פי 4 זה אומר 75% סטרילי, זה עדיין לא מספיק כשיש מליוני מחוסנים וחלקם חולים, מספיק מוטציה אחת עם הצירוף הנכון שתשתלט על הזן המקורי כמו במוטציה הבריטית, כמו כן סטריליות לא קוראת בתחילת החיסון אלא לאחר 4-5 שבועות ולכן לא שייך לדבר על סטריליות חיסון בשעת מגפה, גירט אמר בפירוש שאם היה אפשר לחסן את כל העולם ביום אחד המצב היה שונה, כמו כן עינינו רואות שרוב המוטציות הבעייתיות התחילו אחרי החיסון. שורה תחתונה הייתי מציע לכותב לעיין יותר לעומק בדברי חכמים ומנוסים ממנו שסיכנו את כל המוניטין שלהם כדי להעביר מסר לפני שהוא מנסה לסתור אותם, כדי שלא יתברר בסוף שהבושה היתה כולה שלו.

  • קולו אור

    אתה אנונימי אחר או אותו אנונימי מלמטה?

    הבעיה של חירט אינה איתי או עם הרקע שלי אלא עם הקהילה המדעית והממצאים המחקריים. אלו נפרשו פה באופן מלא ועם אסמכתאות, בזמן שהוא לא סיפק ולו בדל תמיכה במה שהוא טוען שהו ״היגיון בסיסי״.
    .
    1. טענתו המפורשת כפי שהובעה בציטוטים המפורשים שהובאו היתה שאין לחסן בשעת מגיפה.
    לגבי ה״הגנה האמיתית והשורשית״ - כבר נמצא במספר מחקרים שההגנה מהחיסון אמינה יותר (במיוחד בהיבט של וריאנטים) מהגנה של מחלימים, שנמצאה להיות ספורדית, וכמו כן מקיפה יותר עבור וריאנטים. ראה למשל רק לאחרונה פה -
    https://science.sciencemag.org/content/early/2021/03/24/science.abg9175
    .
    2. הוא בהחלט אמר ואפילו הבאתי ציטוט מדבריו. בכל מקרה כל מה שכתבת פשוט לא נכון, והמובאות בכתבה.
    .
    3. כרגע מדובר על מינימום של 80% סטריליות.
    הנה עוד אחד שמראה 80%, די עקבי עד כה במחקרים רבים -
    https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/70/wr/mm7013e3.htm
    המוטציות לא החלו אחרי החיסון, זה פשוט לא אמת. יש מיפוי עצום של הגנום של הנגיף לאורך זמן, אתה מוזמן לעיין בו. יש גם כתבה מצוינת של נעם לויתן פה בדוידסון, על המוטציות, שכדאי לך לעיין בה כי חבל לדבר ללא ידע ועוד בביטחון עצמי שכזה. לא נעים.
    למשל A222V או "הוריאנט הספרדי" התגלה לראשונה ביוני 2020 והתפשט במהירות באירופה.
    הווריאנט הבריטי, הנושא גם את השמות B.1.1.7, VOC202012/01 ו-20I/501Y.V1 התגלה לראשונה בדצמבר 2020 והתברר בדיעבד שהוא נמצא בבריטניה לפחות מספטמבר.
    הווריאנט הדרום אפריקאי, B.1.1.351 או 20H/501Y.V2, התגלה לראשונה בדצמבר 2020 והתברר בדיעבד שהוא שהתפרץ בדרום אפריקה כבר באמצע אוקטובר ותוך חודש וחצי הפך לצורה השלטת שם.
    אין קשר לחיסון אלא דווקא למדוכאים-חיסונית ככל הנראה ולתפוצה הגדולה של הנגיף.
    .
    למען הסר ספק, התופעה של התפתחות מוטציות במחוללי מחלה אכן קיימת. גם בכלל ובוודאי בנגיף עם תפוצה רחבה ומספר השתכפלויות עצום כמו הקורונה כיום. כמו כן אין ספק שמבחינה אבולוציונית הסיכון להתפתחות וריאנט של הקורונה שחומק ביעילות כזו או אחרת מהחיסון אינה אפס. הבעיה היא התעלמותו של ואנדן בוש מגוף הידע המדעי שנצבר עד היום בתחום, שמובילה אותו למסקנה כביכול יש לעצור את מבצעי החיסון, בזמן שהאסטרטגיה עליה מסכימים כל המומחים בתחום הינה שיש דווקא להאיץ את מבצעי החיסון ככל האפשר, ולהוביל לכיסוי חיסוני שככל שיהיה יותר מקיף כך יצמצם יותר את הסיכוי להופעת מוטציה חומקת.
    .
    אין פה עניין של תחרות ולא מעניין להוכיח מי חכם ומנוסה. הרעיון הוא לרדת לשורש הדברים, ללא הטיות אישור או התנצחות יתרה או בושה (מה קשור בושה? לטעות וללמוד זה מעלה, לא בושה).
    אם יש לך בעיה עם משהו מהעובדות והממצאים שהובאו, תמוך את דבריך בממצאים ממש ולא בנפנופי ידיים כמו ״נראה לי״ או ״הגנה שורשית״, ואשמח ללמוד מהמידע החדש שתביא.

  • אנונימי

    לא יפה להסיר תגובות שסותרות

    לא יפה להסיר תגובות שסותרות בבירור את מה שאתה אומר, תקרא ותחכים, הנה כל המקורות של גירט
    https://www.geertvandenbossche.org/supportive-references-from-literatu
    ואם אתה לא מעוניין לקרוא ולהחכים לפחות תן לאחרים את האפשרות

  • קולו אור

    לא ברור למה כוונתך

    אף אחד לא הסיר פה שום תגובה.
    עניתי בפרוטרוט לערימת המקורות שבקישור שאף אחד מהם לא תומך במה שחירט ואנדן בושה טוען. קראה למטה.

  • אנונימי

    סליחה צודק, כנראה דף שנשאר

    סליחה צודק, כנראה דף שנשאר פתוח אצלי מלפני כן

  • אנונימי

    https://www

    https://www.geertvandenbossche.org/supportive-references-from-literatu
    מצאתי שם 10 מאמרים על Natural and vaccine-induced immune escape
    אז קשה מאוד להגיד שהוא לא הביא מקורות לדבריו

  • אנונימי

    1. עומד מאחורי מה שאמרתי, אתה

    1. עומד מאחורי מה שאמרתי, אתה לוקח מקטע קצר מדבריו ומנתק אותו מהקשרו, הוא הסביר ארוכות על מנגנון החיסון הספיציפי הזה לעומת חיסונים רגילים ואמר שהוא הנשק הלא נכון בזמן הלא נכון ואז אמר את מה שאמר.
    2. אגיב בהמשך...
    3. לא כולם מסכימים על הקביעה שחיסונים אינם גורמים למוטציות, לדוגמא
    https://www.quantamagazine.org/how-vaccines-can-drive-pathogens-to-evolv...
    כמו כן, אתה מביא דוגמאות לכך שמוטציות נוצרו לפני התחלת החיסונים המסיביים, אף אחד לא אמר שמוטציות לא נוצרות ללא חיסונים, הטענה היא שהחיסונים מגדילים את האפשרות של התפשטות מוטציות הואריאנט היה קיים לפני החיסונים אבל התפשט בעיקר בזכות החיסונים בחלק מהמקרים, ובקשר למעל 80% סטריליות, אני אמרתי 75% אז יחי ההבדל הקטן, עדיין כשמדובר על זה ש-20% מהמחוסנים משירים את הנגיף וגם זה רק אחרי 5 שבועות לפני כן הם משירים הרבה יותר, תבין שכשמדובר על מאות מליוני מחוסנים, 20% מתוכם זה המון ולא בשורה בכלל, וכאמור סיכון משמעותי כמו שאמר גירט.
    בקשר למקורות שלו, הוא צירף שלל מאמרים שתומכים בטענותיו וגם אם לא הביא אותם בתוך דבריו במראה מקומות עדיין אתה יכול לעיין בהם ולמצוא בהם על מה בדיוק הוא התבסס בדבריו.
    https://www.geertvandenbossche.org/supportive-references-from-literatu

  • קולו אור

    רשימת המקורות של בושה

    אכן יש מקורות רבים ברשימה, אך הם לא תומכים בדבריו.
    18 המקורות הראשונים כלל לא מתייחסים לנקודה שבנדון והינם פשוט מקורות כלליים על תפקידם של נוגדנים בתגובה החיסונית, ללא איזכור למוטציות, חיסונים, או שום דבר אחר שרלוונטי לדיון ככל שראיתי. אשמח אם תפנה אותי למקום בו כן.
    רק 10 המקורות הבאים אכן נוגעים בנושא באופן כזה או אחר. הם נחלקים בין כאלה שמציינים וריאנטי חמיקה שנוצרו in vitro או במדוכאי חיסון, נושא שנדון בכתבה (הרי אין חולק שנוצרות מוטציות בקורונה, ויש כאמור כתבה שלמה על כך בדוידסון שאתה מוזמן לקרוא, מאת נעם לויתן): מקורות 1, 6, 8, ו-9,; טורי דעה הדנים באפשרות כזו או אחרת של קושי להגיע לחסינות עדר אם תהיה מוטצייה החומקת מהחיסון, או השערות על חמיקה אפשרית מחיסון של וריאנטים (שאגב לא אושרו בשטח מעבר ל in vitro), מקורות 2, 4, 5 ו-10 (שים לב - טורי דעה, לא מחקרים או מאמרים); ולמרבה האירוניה גם מאמר אחד על מחלת מארק שנידון פה למעלה, ושבפועל מוכיח ההיפך ממה שהוא טוען לא מבחינה קלינית אלא מבחינת מדיניות, כיוון שהמדיניות הינה כן לחסן (מס׳ 3) בדיוק כפי שפירטתי בכתבה.
    עוד מקור אחד (מס׳ 7) מתייחס לעליה בהדבקה במנאוס למרות ״סרו-פרוולנטיות גבוהה״ לכאורה, מה שרחוק מלהיות ברור מאחר והסקרים שהעלו סרופוזיטיביות גבוהה היו סקרי נוחות בתורמי דם ולכן יש בהם אי וודאות גבוהה וחשש להטיית מדגם. לא נמצא שהוריאנט הברזילאי אכן חומק אפילו לא מתגובה חיסונית של מחלימים ובוודאי שלא מתגובה חיסונית כתוצאה מהחסון, שנמצאה להיות פחות ספוראדית ויותר מהימנה גם מול הוריאנטים, כפי שכבר הפניתי אותך בסעיף 1 של תגובתי הקודמת.
    .
    בקיצור רק לתת ערימת מקורות זה פחות רלוונטי - צריך להראות איך הן תומכות במדיניות הנטענת. וכאן ככל שאני רואה זה אינו המצב.
    .
    באופן כללי אין ספק שיש אלמנט מסויים של הטיה לכיוון חמיקה ככל שמחסנים, זו לא השאלה. השאלה היא מה דרגת הסיכון בעניין ומה צריכה להיות המדיניות שנגזרת מכך.
    הממצאים המדעיים מראים שדרגת הסיכון נמוכה, ושהמדיניות העקבית עד היום, שנתמכת גם על ידי המנגנונים הביולוגיים וגם על ידי הממצאים האמפיריים, היתה שצריך לחסן באינטנסיביות ושבמקרים הנדירים של הופעת וריאנט חמיקה שהוא גם מתפשט באופן יעיל אפשר לפתח זריקת בוסטר יעילה תוך זמן קצר.

  • אנונימי

    המאמר הזה (מקור מספר 3) מוכיח

    המאמר הזה (מקור מספר 3) מוכיח את דבריו של גירט, מעניין שדווקא אליו לא התייחסת ולכל השאר כן
    https://journals.plos.org/plosbiology/article?id=10.1371/journal.pbio.10...

  • אנונימי

    קישוק תקין למאמר

    קישוק תקין למאמר
    https://bit.ly/3fy0prN

  • קולו אור

    כנראה שנדרשת קצת יותר תשומת לב בקריאה?

    שמע, בהתחלה כתבת טרוניה כביכול לא התייחסתי להערתך.
    אחרי כן התלוננת על כך שכביכול הסרתי את תגובתך.
    ואז שוב ושוב שלא התייחסתי למאמר מספר 3.
    אלא ש -
    א. כפי שראית התייחסתי באופן מפורט.
    ב. איש לא הסיר את תגובתך.
    ג. הנה מתוך תגובתי הראשונה, ההתייחסות למאמר מס׳ 3:
    ״ולמרבה האירוניה יש גם מאמר אחד על מחלת מארק שנידון פה למעלה בכתבה, ושבפועל מוכיח ההיפך ממה שהוא טוען לא מבחינה קלינית אלא מבחינת מדיניות, כיוון שהמדיניות הינה כן לחסן (מס׳ 3) בדיוק כפי שפירטתי בכתבה.״
    אם תרצה להעמיק עוד בדיון סביב מחלת מארק (שהוא זה הנדון במאמר מספר 3) אפשר בהחלט - זה נושא מעניין.
    אלא ששוב חשוב להדגיש - זה לא בלתי אפשרי שיופיע וריאנט חומק לחיסון, בוודאי ובוודאי בחקלאות חי חד-גידולית כמו עופות, בצפיפות גבוהה ושרגישה במיוחד לתופעות וירולנטיות. בכתבה נידונו 3 וריאטים חומקים שהופיעו במהלך ההיסטוריה לחיסונים שונים (מחלת מארק - אחת מה 3, שהוזכרה בכתבה). השאלה היא לא האם זה אפשרי או לא שדבר כזהיקרה, אלא מה ההשלכות ומה המדיניות.
    כאמור גם במחלת מארק - ההמקרה המפורסם והחמור בהיסטוריה של העצמת וירולנטיות בעקבות חיסון - עדיין המדיניות היא המשך חיסון (למרות שמדובר בעופות שזה קונטקסט שונה מאנשים), ועדיין אין שום קטסטרופה. כמובן גם שמדובר שם בטכנולוגיה שונה ולו היה מדובר בחיסוני mRNA היה הרבה יותר קל גם לפתח וגם לייצר חיסון גם לוריאנט החדש.

  • אנונימי

    א, ב, ג, אכן כדבריך טעות שלי,

    א, ב, ג, אכן כדבריך טעות שלי, וכבר הודיתי על חלקם
    הבנתי את דבריך ואת הסברה שלך מקווה שאתה צודק, בפועל החיים לא תמיד עובדים ע"פ התיאוריות שלנו.
    אני עדיין חושב שהיה ראוי לחסן רק את אלו שהחיסון מועיל עבורם ואילו ללכת לכיוון של חסינות עדר לחסן אנשים כדי להגן על אחרים עלול להיות צעד עם הרבה יותר סכנות מתועלת ולא רק מהסיבות שגירט ציין, אכן מדובר בהסתברות מסוימת ואפשר להתכווח על מהי, אך לא ברורה התועלת שלא לדבר על אתיקה.
    האם אתה בעד כפיית חיסונים כמו שהיא נעשית היום בצורה סנקציות חריפות? האם אתה בעד חיסון ילדים כדי לנסות להגיע לחסינות עדר?
    נכון זה לא נושא הפוסט אבל לאור מה שכתבת הדעה שלך בנושא מעניינת אותי

  • קולו אור

    כפיית חיסונים

    היי,
    ראשית, לגבי חיסון אחרים כצעד לחיסון עדר, אני לא חושב שזה היה השיקול עד היום, גם לא לגבי צעירים. למקרה שאתה מעוניין בהסבר מדוע אני חושב כך, פירטתי פה את הנתונים שגרמו לי להגיע למסקנה חד משמעית שהסיכון מהנגיף גדול בסדרי גודל מהסיכון מהחיסון: https://bit.ly/3fTrpT5 .
    .
    שנית, לגבי השאלה הכללית של כפייה חברתית:
    לדעתי כפייה היא צעד קיצוני שראוי לנקוט רק במקרה קיצוני. באופן כללי אני משקיע הרבה זמן ואנרגיה, גם כאן וגם ברשתות החברתיות, במה שבעיני הוא בדיוק ההיפך מכפייה: הסברה. בעיני אם הכרחת מישהו לעשות דבר בניגוד לרצונו, השגת מה שרצית אבל יצרת התנגדות ובטווח הארוך הפסדת. אם הסברת בסבלנות ובבהירות עד שהאדם הבין - השגת רווח לטווח ארוך.
    אני מאמין בזה לעומק וגם את הילדים שלי אני מגדל כך.
    .
    לעניין החיסון לקורונה, אני לא בטוח שהמצב כיום, לאור כמות האנשים שהתחסנו ולאור יעילות החיסון ושיפור המצב בבתי החולים, מצריך צעד קיצוני של כפייה, אבל אני גם חייב להודות שאני אכן לא רואה שנוקטים בכפייה בארץ בנושא החיסונים, גם לא לקורונה. אני מבין שיש אנשים שרואים כפייה בעובדה שרק מחוסנים ומחלימים יכולים להשתתף באירועים המוניים וכיו״ב, אבל ככל שראיתי מדובר בדרישות סבירות ושבכל מקרה נותנים ללא מחוסנים אלטרנטיבות סבירות (למשל הסייעת שלא הסכימו להחזיר לעבודה סירבה להיבדק פעם בשבוע - פעם אחת בשבוע! זה הרי כמעט סימלי, והבדיקה אינה פולשנית - עשיתי אותה בעצמי פעמיים וזה סוג של כלום - זה לא כמו פעם כשהיה נאזופארינג׳לי שזה באמת לא נעים). האלטרנטיבות קונקרטיות ופשוטות - פשוט כדי להוריד את הסיכוי שהם חולים בלי לדעת את זה ויגרמו להדבקה.
    כתבת על סנקציות חריפות - תוכל להסביר מה הכוונה? אולי יש דברים שאני לא מודע אליהם.
    .
    לגבי חיסון נוער (מדובר על גיל 12-16), בהנחה שה FDA יבחן את תוצאות הניסוי ויאשר זאת, זו שאלה לא פשוטה.
    המחלה פחות מסוכנת להם באופן משמעותי ברוב המקרים (עם זאת צריך להיזהר מלהסתכל רק על תמותה כי היא רק חלק מתמונת הנזק מהמחלה, יש גם בצעירים מצב של נזק ריאתי ושל לונג-קוביד, גם אם במיעוט מהמקרים, ואני מכיר צעירים שהיו בהנשמה). עם זאת הרצון לחסן אותם הוא כנראה בעיקר בשביל התועלת החברתית. וכאן יש כבר איזון עדין בין החברה ליחיד.
    .
    צריך להיזהר מלהגיד שאסור לחברה להתערב בצעדיו של היחיד כי זו טעות: החברה תמיד מתערבת בצעדיו של היחיד לצורך התועלת לכלל - זה בדיוק מה שחברה אמורה לעשות. להגביל את חופש התנועה כדי להגיד ליחיד שרק בצד הזה של הכביש מותר לו ליסוע, להגביל את חופש העיסוק כדי שלא יפתח מפחמה בחצר, להגביל את חופש הדיבור כדי שלא יוציא דיבה וכו׳ וכו׳. אז השאלה פה לא דיכוטומית אלא שאלה של מידה, ובנקודה הזו של חיסון נוער האיזון מגיע למקומות עדינים.
    אם הניסוי היה לווקח יותר זמן, ועד שהיה מגיע האישור לחסן מגיל 12 מצב החירום כבר היה חולף, ממילא איזון הסיכונים יהיה רגוע יותר והשאלה היתה יורדת מסדר היום. כרגע לצערנו זה עוד לא לגמרי המצב (גם בגלל מעל מיליון איש זכאים ומאושרים לחיסון שבחרו שלא להתחסן).
    עבורי ברמה האישית השאלה כלל אינה קשה: יש לי ילדה בת 15 ו-10 חודשים, ובעוד חודשיים, ברגע שיתאפשר, אשמח מאד שתתחסן (כמובן - אם היא רוצה, בינתיים דיברתי איתה והצגתי בפניה את הנתונים והיא רוצה מאד), כי אחרי שאני עוקב באדיקות אחרי הנתונים הן מהמחלה והן ממבצעי החיסון (בארץ ובארה״ב )אין לי צל של ספק שהסיכון לנזק מהמחלה עולה בסדרי גודל על הסיכון לנזק מהחיסון, גם לנערות בריאות בגילה.
    אבל ברמה החברתית של חזרה ללימודים והערמת קשים על תלמידים שהם או משפחותיהם לא רוצים להתחסן - יש פה שאלה לא פשוטה. אני צריך לחשוב על זה עוד, ולא בטוח שיש תשובה חד משמעית של 1 או 0.
    .
    אני מבין שיש אנשים עם כל מיני רעיונות בראש, שחושבים שמחדירים להם צ׳יפים בבדיקה או גונבים את ה DNA שלהם לסין או סבורים שהבדיקות כלל לא אמינות (בניגוד לקונצנזוס המדעי המוסכם). זכותם לדעותיהם אלה, אבל לא זכותם לסכן אחרים בשם הדעות. לא אוכל למשל להגיד שבניגוד לדעת מומחי התחבורה אני הגעתי למסקנה שרמזורים רק מגדילים את תאונות הדרכים (כי הם גורמים לאנשים לחשוב פחות בעצמם, נניח) ולכן אני מפסיק לציית להם.
    אסור לכפות התחסנות, זה די מובן, אבל כן יש מקום לגישה קונקרטית למי שהתחסן ומי שלא - לא כפרס או עונש, אלא באופן קונקרטי - לפי הסיכון הנגזר מאותה התנהגות. וצריך לתת אופציה סבירה למי שלא מחוסן לנקוט בה בכדי מצד אחד להמשיך בחיים סבירים ומצד שני לא לסכן אחרים. למיטב הבנתי יש לא מעט פתרונות בתחום הבדיקות שיכולים לתת פתרון כזה, אבל אנשים חייבים להסכים למשהו: סייעת שגם לא מוכנה להתחסן וגם לא מוכנה אפילו להיבדק פעם בשבוע זה קצת מוגזם בעיני.
    .
    אני לא יודע אם הצלחתי לענות על השאלה בבהירות - זה לא נושא טריוויאלי וגם התשובה מורכבת.

  • אנונימי

    הי

    מצד אחד אומר שאתה נגד כפיה ובעד הסברה ואני מסכים עם זה לגמרי ומצד שני אתה אומר שחברה יכולה לכפות על היחיד, וזה גם נכון אבל זה צריך להיות בגבולות מאוד ברורים ובמרחב הציבורי בלבד.
    הגוף שלי הוא באופן מאוד ברור שלי בלבד הוא המקדש הפרטי שלי ורק אני אקבע מה נכנס אליו כולל מטושים למיניהם, בדיקת מטוש היא בדיקה פולשנית ואין שום מקום לכפיה של שום בדיקה פולשנית על אף אדם וזה לא מעניין אותי שזה לא כ"כ כואב או נורא או קשה, זו פגיעה בריבונות של האדם על גופו.
    הגדרה של מישהו בתור חולה ומפיץ מחלות כל עוד הוא לא הוכיח אחרת היא הגדרה אסונית בעיני וכולנו יודעים איפה פגשנו אותה לפני לא הרבה שנים.
    הדבקה אסימפטומטית מאז ומעולם היתה זניחה בעולם הרפואה ומעולם לא התחייסו אליה כאל איום משמעותי בשום קנה מידה, בטח לא בנגיף כמו הקורונה שרחוק מאוד מהשפעת הספרדית שאליה השוו אותו.
    באופן כללי הסיכון שמישהו לא מחוסן ובריא בהרגשה מהווה לגבי מישהו מחוסן הוא אפסי וזניח ולכן אין שום סיבה גם לסנקציות במרחב הציבורי ובעסקים.
    בקשר לכפיה במציאות היום, יש כפיה בעסקים כרגע על עובדים בעידוד הממשלה ללא שנחקק שום חוק כזה בהרבה מקומות עבודה דורשים תו ירוק ולא מסתפקים בבדיקות ואני יודע על עדויות רבות ממקור ראשון, הרבה אנשים איבדו את מקור פרנסתם בגלל שלא היו מוכנים להתחסן ואסור שדבר כזה יקרה.
    וגם אם היתה הצדקה רפואית לכל הטרלול הזה, האם אנחנו רוצים לחיות בכלל בעולם כזה שכל ההתנהלות שלנו נובעת מתוך פחד והטלת אחריות על אחרים על הבריאות שלנו, האם אין דרכים אחרות לשמור על הבריאות שלך האם אין דרכים להגן על הגוף מפני נגיפים (לא מפני הדבקה)?, יש המון דרכים, פשוט המדע ה-"נאור" החליט שכל תפיסה שאינה מתיישרת איתו היא בחינת מוקצה, אם היו משקיעים רבע ברפואה מונעת (ואני לא מדבר על מניעת הדבקה בנגיף ובדיקות אלא על אורח חיים בריא) ממה שמשקיעים בטיפול וכפיה לא היו כמעט אנשים בבתי חולים.
    בקשר לאיסוף DNA למאגרים יש מקורות ברורים וחד משמעיים לכך שזה אכן קיים
    הקונצנזוס המדעי בקשר לבדיקת PCR לא כזה ברור כשממציא הבדיקה עצמו אמר בפירוש שלא ניתן לאבחן איתה מחלות מדבקות, ומעבר לכך הרגישות של בדיקת מטוש היא 30%-60% (תלוי במקום הבדיקה) לאדם ללא סימפטומים ע"פ אותו קונצנזוס מדעי, אז אני לא יודע כמה זה עוזר במניעת הדבקה.
    שטפו לציבור את המוח בהפחדות להאמין באופן מוחלט במסיכות ובדיקות כאילו הם אינדיקציה והגנה ודאית, מי שיצא שלילי בבדיקה הוא לא בהכרח בריא, ומי שעוטה מסכה עדיין משיר הרבה מאוד מהוירוס אם הוא חולה בו.
    מבין למה אתה חושב שהסיכון שבחיסון קטן מהסיכון בקורונה לא חושב לגמרי כמוך אבל גם לא ההפך, אך זה רק לאוכלוסית סיכון, אצל אנשים שאינם בקבוצת סיכון אם נתבונן בדווחים ואיסוף מידע ממשלתי לתופעות של אחרי החיסון בחו"ל (בארץ אין באמת איסוף מידע ראוי) והעובדה שאף אחד לא יודע מה יהיה עם המחוסנים עוד כמה שנים כי אין חכם כבעל נסיון, ברור שהסיכון בחיסון עולה על הסיכון במחלה.

  • קולו אור

    יש לנו בעיה פה

    למען האמת אני חושב שהדיון הזה הפך להיות לא פרודוקטיבי.
    פשוט חלק גדול מהדברים שאתה כותב מבוסס על כל כך הרבה דיסאינפורמציה שאני לא רואה טעם.
    תמיד תמצא מישהו בדעת מיעוט שיתמוך בדעה רדיקלית כלשהי. בדיוק אתמול קראתי חוות דעת של ד״ר (אשכרה Ph.D מאוניברסיטה מכובדת אפילו) שכתב חוות דעת בה הוא מעריך שארה״ב פלשה לעיראק במלחמת המפרץ בכדי להשתלת על שער בין-כוכבי שמאפשר לחייזרים לבוא וללכת מכדור הארץ. נו, אז אמר.
    אתה כותב כל מיני טענות כמו ״יש ראיות חד משמעיות לאיסוף DNA למאגרים״, ״ממציא ה PCR בעצמו אמר שלא ניתן לאבחן מחלות מידבקות עם הבדיקה״, ״הרגישות של בדיקת מטוש היא 30%-60%״ ועוד ועוד.
    אני מכיר היטב את המקורות הדיסאינפורמטיביים לטענות הללו.
    עניתי עליהם לא פעם גם פה בדוידסון וגם במקומות אחרים.
    כולל על הבורות בלא להבין את ההבדל בין בדיקת ה PCR שקארי מוליס פיתח לבין בדיקת ה RT-qPCR שעושים בה שימוש לבדיקת הקורונה.
    כולל על רגישות וסגוליות הבדיקות.
    אבל עזוב, באמת אין טעם בדיון.
    זה לא משנה כמה תשובות מוסמכות ואמינות אביא, שרוב מוחלט מהקקהילה המדעית עומד מאחריהם ושכל רשויות הבריאות הרציניות כעולם בדקו ותיקפו פעם אחר פעם, יהיה לך איזשהו מקור לא אמין להיאחז בו, איזה רופא שאינו מהתחום או דעת יחיד שאינה נתמכת מחקרית.
    סבבה.
    ככה לא עושים מדע וגם לא מקבלים החלטות.
    אגב על הדבקה אסימפטומטית באיידס שמעת, למשל? ״הדבקה אסימפטומטית מאז ומעולם היתה זניחה בעולם הרפואה ומעולם לא התחייסו אליה״. אהה. אולי קצת פחות פסקנות בזמן פיזור הדברים חוצבי הלהבות (והשגויים)? בשבילך, לא בשבילי, חבל לי שאתה מוציא את עצמך כל כך רע.
    .
    לגבי השוואה בין הסיכון מהחיסון לסיכון מהמחלה, אני ממליץ לך לקרוא את הכתבה האחרת שלי באתר שמבצעת את ההשוואה (״מדוע כדאי להתחסן לקורונה״).
    בגילאים הצעירים יותר מאד כדאי לא לקחת דווקא את התמותה כאינדיקטור בלעדי, כי תחלואה קשה בגיל 40 למשל היא פי 20 יותר נפוצה מתמותה. צריך לעשות השוואה ראויה, יש בכתבה ההיא גרפים שיאפשרו לך להשוות באמת את הסיכון מהנגיף גם לאנשים שלא מתים ממנו. זאת לעומת הבטיחות מהחיסון שלא ברור על מה נשענת ההערכה שהוא מסוכן, שמופרכת עד כה על ידי כל הדוחות והנתונים על בסיס כ 200 מיליון מנות שניתנו ממנוו עד כה.
    אני חושש שכאן אני פורש מהדיון, מהסיבות שפירטתי - קשה להתמודד באמצעות אינפורמציה מול דיסאינפורמציה שמרשה לעצמה להיתלות בכל דעת מיעוט ובכל הצהרה ולא מרגישה צורך להביא תימוכין לדברים או אישוש מחקרי כלשהו.
    לזרוק אבן לבאר? קל מאד. להוציא? הרבה יותר טרחה.
    עיין ערך חוק ברנדוליני.

  • אנונימי

    נסכים שלא להסכים

    נסכים שלא להסכים, הכי קל להגיד שמי שחושב לא כמו המיינסטרים הוא מפיץ דיסאינפורמציה ומה שאתה כותב זה אמת לאמיתה, תתחבר קצת לעם ותראה מה אנשים חווים בקשר לחיסון ולכפיה או שאולי אתה יודע ומתעלם כי הדברים שונים מאוד מאיך שאתה מציג אותם.
    אני כל יום קורא פוסטים של אנשים שפירוש לא רוצים להתחסן אבל צריכים לבחור בין זה לבין פרנסה, אני מכיר אישית יותר אנשים שנפגעו מהחיסון מאנשים שנפגעו מהקרונוה אתה משתמש בידע ובחכמה שלך כדי להפיץ נרטיב מאוד מסוים מאוד וחבל.
    עידן שבו כל מדען שלא חושב כמו המיינסטרים הופך לעוד אחד שהשתבש ואולי צריך לשלול לו את הרשיון הוא עידן שמוביל לדיקטטורה.
    ואם באיידס עסקינן, מה דעתך על המדען שמזריק לעצמו שוב ושוב דם של נשאי HIV מול המצלמות רק כדי להוכיח את מה שהוא מאמין בו? כנראה עוד משוגע שלא מבין מהחיים שלו ופיתח חסינות מוזרה ל-HIV.
    זו רק עוד דוגמא איך אתה מנסה להוציא דברים מהקשרם, דובר על נשאים אסימפטומטיים של מחלות נשימתיות מעולם לא התחיייסו לזה כאל משהו ששווה התחייחסות, מעולם לא הכניסו לבידוד אנשים בריאים בצורה גורפת כזאת כמו עכשיו בשביל נגיף שהוא רחוק מלהיות נגיף סוף העולם.
    בתור מוזיקאי ואדם שמתיימר לחשוב מחוץ לקופסא הייתי מצפה ממך לחלוק לפחות בחלק מהדברים על הנרטיב המקובל, הרי ההיסטוריה מראה פעמים אינספור שהמדע הנאור טעה ולפעמים אפילו שיקר ביודעין תמורת בצע כסף כבוד וכו', אבל אתה משתמש בכישורים שלך כדי להיות שופר לדעה הממסדית תוך ניצול העובדה ש-99% מהאנשים לא מבינים חצי דבר בנושאים האלה.
    תמהני אם אתה חי בחיים הפרטים שלך את מה שאתה מטיף כאן וסומך על עולם הרפואה והמדע עם הגוף שלך ושל המשפחה שלך כמו שאתה ממליץ כאן.
    אני די בטוח שהדבר הראשון שתעשה אם תפגוש בחיים האישיים שלך מחלה כמו סרטן (לא מאחל חלילה) היא לחפש פתרונות אלטרנטיביים למה שאתה משווק כאן.
    ואני גם די בטוח שלא תחסן את הילדים שלך לקורונה

  • אנונימי

    תודה אעבור על זה, לא התייחסת

    תודה אעבור על זה, לא התייחסת למאמר מספר 3 מתוך ה-10
    אשמח להתייחסות

  • גילגמש

    הרצון הנסתר של בושה

    בושה שואף לדילול האוכלוסייה בעולם כדי למנוע פיצוץ אוכלוסין ולכן, הוא מגיב כך, ככל שימותו יותר אנשים מהקורונה כך ימנע פיצוץ האוכלוסין

  • אנונימי

    כסף כסף

    האם מכון דווידסון קשור לחברת פייזר?
    https://www.hadoctor.co.il/%D7%A9%D7%AA%D7%A4-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A4%...

  • קולו אור

    מי שילם לך לכתוב את התגובה הזו? ;-)

    גם אני וגם כל האנשים הטובים האחרים שהיה לי את הכבוד להכיר במערכת דוידסון לא מעוניינים בדבר פרט להיות נאמנים לאמת ככל האפשר וכמיטב ידיעתנו. לצורך כך אנחנו משתדלים לקרוא את המחקרים העדכניים בכל תחום וגם להתייעץ זה עם זה, וכמובן שלפני שכל כתבה עולה לאתר היא נסרקת על ידי כמה זוגות עיניים של אנשים שתחום התמחותם כולל את הכתוב.
    על כתבה זו למשל עברו (וגם העירו הערות חשובות) ד״ר אורן קובילר (אימונולוג קליני), ד״ר עמיחי פרלמן (פארמקו-אפידמיולוג) וד״ר נטע סופר-צור (אימונולוגית).
    באופן כללי לא אני ולא אף אחד אחר שאני מכיר שכותב בדוידסון לא ימשיך לכתוב פה ולו מילה אם יהיה איזשהו תכתיב לכתוב משהו שאינו נאמן לממצאים המדעיים האחרונים. אין לי מושג לגבי הקשרים הכספיים של מכון דוידסון אבל די ברור שאין לו שום קר לפייזר. למה שיהיה לו? המחקר שפייזר מבצעת הוא בתחום הפארמה, ומכון דוידסון הוא בתחום הנגשת מדע. אם אתה רוצה להשביע את רעבונך למידע בנושא הלא רלוונטי להפליא הזה, מכון דוידסון הוא עמותה רשומה לצורך הנגשת מדע לציבור. כעמותה רשומה כל הדו״חות הכספיים שלו ציבוריים וקופים (מוזמן להסתכל האתר של גייד-סטאר). אני מבין שבשאלה בעלת הניחוח הקונספירטיבי הזה מתמצים טיעוניך האנונימיים לכל המידע המובא בכתבה? כל הכבוד
    (ומה הקשר בין הכתבה לפייזר, אגב?)

  • אנונימי

    אם כל כך מעניין אותך רק מדע

    אם כל כך מעניין אותך רק מדע איך זה שאתה לעולם לא כתוב משהו שסותר את משרד הבריאות והחלטות הממשלה? מה הם אף פעם לא טועים?

  • קולו אור

    תיאוריה מעניינת...

    באופן כללי הגופים המקצועיים במשרד הבריאות משתדלים לפעול גם הם על פי עקרונות מדעיים וממצאים מחקריים, ולכן סביר שתהיה סבירות בהמלצותיהם.
    .
    באשר למדיניות הממשלה, כמובן שבאתר מכון דוידסון לא אתייחס לנושא כזה מאחר ופוליטיקה אינו מן העניין באתר העוסק בהנגשת מדע (גם המלצות על סרטים ורכילות על סלבריטאים לא תמצא כאן), אבל אתה מוזמן לכתבות שלי במגזין ״שיחה מקומית״ או לדף הפייסבוק הפרטי שלי, שכמובן אינו קשור למכון דוידסון, אם אתה מעוניין בדעותי האישיות אודות התנהלות הממשלה ועד כמה היא מוצלחת או עניינית.
    .
    כל זה, כמובן, אינו קשור כהוא זה לא למוטציות בנגיף הקורונה, לא לפרופ׳ ואנדן בוש ולא לכתבות במכון דוידסון.

  • אנונימי

    מתגובתך זאת נראה שאתה מודע לזה ששמו נקרא בוש ולא בושה

    ובכל זאת בחרת לקרוא לו בושה, כלומר לכנות מדען עם רזומה שמן הסתם הרבה יותר עשיר משלך בתחום בשם גנאי, כל השאר תוצאה ישירה של הזילזול הזה.

  • קולו אור

    אתה נהדר, אנא המשך

    כן, הולנדית קשה שפה, וקשה עם התעתיק ההולנדי של Bossche - זה איפשהו באמצע בין ״בוש״ ל״בושה״ (חולם בוו וסגול מתחת לשין, אגב).
    אבל קונספירציה יפה! המשך כך.
    איך זה שלא העלית גם תיאוריה על כך ששמו כתוב ״חירט״ ולא ״גירט״ בגלל שניסיתי לרמז לכך שמדובר בחירטוט? אני מופתע שהחמצת הזדמנות מתבקשת כל כך!

  • אל

    למה להגיב אישי ולעגני? עדיף

    למה להגיב אישי ולעגני? עדיף להתייחס עניינית לאסמכתאות המדעיות של המדען ההולנדי, זה יפחית חשש וחשד.

  • אנונימי

    חחח, פשוט לא טרחתי, אף אחד לא

    חחח, פשוט לא טרחתי, אף אחד לא מבטא את שמו כך, לא חירט ולא בושה אלא מי שמזלזל בו.
    האמת היא שאחד מכם טועה ובגדול, אני מקווה שבשביל כולנו שזה הוא ולא אתה אבל למה לטרוח בכלל, זמן יגיד

  • אנונימי

    אנליטיקס

    אם אפשר את זה באנגלית אשמח בשביל לשלוח לגירט

  • אנונימי

    באמת נראה לך שגירט מאוים

    באמת נראה לך שגירט מאוים מהמאמר הזה???

  • קולו אור

    מוזמן לתרגם

    שלח לי ואעבור על התרגום.
    את הכתובת של חירט אין לי. אבל בולים עלי :-)

  • אנונימי

    קשקוש, אם טרחתם כל כך לכתוב את זה הייתם יודעים

    שהוא פרסם את כל זה בלינקדאין שלו תגיבו שם ונראה בדיוק כמה התיאוריה שלכם עומדת מול דבריו, כי זה בדיוק מה שהוא ביקש בעצמו, שמישהו יוכיח לו שהוא טועה, בינתיים זה לא קרה...
    אבל לא נראה שיש לכם את האומץ בכלל לעמוד בעימות מולו, נוח לכם לכתוב לקוראים חסרי ידע המולכים שולל על ידכם בארץ

  • קולו אור

    צר לי לאכזב

    רבים מאד כבר העמידו את חירט ואנדן בוש על טעויותיו הרבות ועל האופן בו טענותיו סותרות את הידע המדעי הקיים.
    לא בכדי האכסניות בהן הוא מקדם את המסר הן ערוצי מדיה של מתנגדי חיסונים קיצוניים כגון תכנית טלוויזיה דל ביגטרי או פרסומיו של רוברט אף קנדי ג׳וניור.
    הייתי מאחל לואנדן בוש שהבעיה שלו תהיה עם כותבים ממכון דוידסון או עם ״קוראים חסרי ידע בישראל״. הבעיה שלו היא עם גוף הידע המחקרי הקיים ועם רוב מוחלט מהאימונולוגים, הווירולוגים וגופי הבריאות בעולם.
    אפשר להתייחס קונקרטית להסברים שהובאו פה בכתבה בצירוף סימוכין מוקפדים (בניגוד לואנדן בוש שלא מציג כל אסמכתה לתיאוריות שהוא פורש), או לחלופין אפשר לפתוח את התגובה ב״קשקוש״ ולהסתפק בכך. האופן בו בוחרים להתנסח, מן הסתם, מעיד על הכותב יותר מכל.
    רק בריאות.

  • אנונימי

    הוא מציג הרבה אסמכתות לו רק היית טורח לקרוא

    https://www.geertvandenbossche.org/

  • אנונימי

    ותודה שחסמת תגובות מה-IP שלי,

    ותודה שחסמת תגובות מה-IP שלי, ככה עושים דיון פתוח ומדעי...

  • קולו אור

    ???

    אם התגובות שלך חסומות, איך זה שאני קורא את הגיגיך המדעיים ברגע זה וגם עונה עליהם?
    טוב, שמע, האמת שקצת איבדתי עניין כי זו כבר התגובה השישית בשרשור וטרם שזפה עיני בדל טיעון מדעי כלשהו.
    היה משעשע אבל מכאן והלאה חוששני תמשיך ״לעשות דיון מדעי״ לבד.
    בהצלחה!

  • אנונימי

    סתם שאלה, את הרזומה של גירט

    סתם שאלה, את הרזומה של גירט ראינו כולנו, אפשר לראות את שלך?

  • 99

    תודה

    זה מדהים, אין לי שום רקע במדעים אבל אתה משכיל להנגיש את החומר באופן שגורם לי לחשוב שהבנתי הכל :)
    תודה על העבודה הלא נגמרת הזו .. הרי עוד שבוע שוב תרוץ ברשתות עוד איזה ידיעה מרעישה.. מעריכה מאוד מאוד

  • קולו אור

    תודה!!