ב-1859 פרסם חוקר בריטי בשם צ'רלס דרווין את הספר "מוצא המינים" בו פרש לראשונה את תורת האבולוציה – התיאוריה המסבירה איך מינים חדשים מתפתחים על ידי התאמתם לסביבה. מאז ועד היום התחום התפתח והפך לתיאוריה מבוססת שמוכרת על ידי הקהילה המדעית כולה. לא לחינם נאמר "שום דבר אינו הגיוני במדעי החיים, אלא לאור תורת האבולוציה".

בבסיס תורת האבולוציה עומדים כמה עקרונות יסוד שמאפשרים התפתחות מינים חדשים: הורשה עם שינוי (מוטציה), הנטייה הטבעית לשרוד (כיוון שמי שלא שרד אינו נמצא איתנו יותר) והתרבות וברירה טבעית (סלקציה). כיום האבולוציה מספקת הסבר מדעי להתפתחות מינים, ואף הפכה לכלי רב ערך בפיתוח תרופות וטיפולים ומסייעת להבנת תהליכים תאיים, מודלים כלכליים, טכנולוגיים וחברתיים ועוד.

ליקטנו אוסף של סרטונים ומאמרים הסוקרים את הנושא ומפריכים את המיתוסים הכרוכים בו. באשכול הכתבות שלפנינו תמצאו כתבות, סרטונים ואפליקציות שבודקים מהי האבולוציה, איך היא פועלת ואיך אפשר לנצל אותה לקידום האנושות.


עדויות לאבולוציה
אבולוציה - לא "סתם תיאוריה" - מאמר מכתב העת "קריאת ביניים" המתאר סוגים שונים של עדויות לאבולוציה.

עובדות על אבולוציה – סדרה של שישה סרטונים המציגה עדויות מתחומים שונים לקיום האבולוציה.

אבולוציה במהפיכה התעשייתית - יישומון שממחיש את עקרון הברירה הטבעית של המודד המפופל (עש) באנגליה במהלך המהפיכה התעשייתית.

אבולוציה של צבע העור – הרצאה מרתקת העוסקת בקשר בין צבע העור למוצא גיאוגרפי ולאבולוציה.

אבולוציה בעידן המודרני – כתבה שמסבירה איך באה האבולוציה לידי ביטוי בסקלת הזמן של בני האדם.

חלבון לכל עת – כתבה שעוסקת בשימושים של האבולוציה במחקר בסיסי ויישומי.

מדוע בני אדם איבדו את שיער גופם במהלך האבולוציה? – כתבה שמציגה שלוש אפשרויות מקובלות להיעלמות שיער הגוף אצל בני האדם, בניגוד לרוב היונקים האחרים.

למה לאסייתים יש עינים מלוכסנות? – כתבה שמציעה הסבר אפשרי לתופעת העיניים המלוכסנות של תושבי מזרח אסיה.

מה נובעים ההבדלים החיצוניים בין יהודי התפוצות? – כתבה שמסבירה את הגורמים להבדלים בחזותם של יהודים מעדות שונות.

האם אנשים בהירים באפריקה יהפכו כהי עור? – כתבה שמסבירה את התהליך האבולוציוני של שינוי צבעי העור והשיער.

אבולוציה והעיר הגדולה – סרטון שמציג תופעות אבולוציוניות בבתי גידול עירוניים.

באיזה שלב נוצרו המינים (זכר ונקבה) ומה נתן להם יכולת טובה יותר לשרוד? – כתבה שמסבירה על היווצרות הרבייה המינית ועל היתרונות של שיטת הרבייה הזאת.

האם תתכן חצי כנף? על האבולוציה של הנוצות - סרטון שעוסק באבולוציה של התעופה מהדינוזאורים ועד העופות בדגש על התפתחות הנוצות.

 

הסברים מנגנוניים ומוצא החיים
איך פועלת האבולוציה? – סרטון העוסק בשונות הגנטית ובתפקידה ביצירת מינים חדשים.

קוף אחרי בן אדם - סרטון המסביר על עקרון האב הקדמון והאם ניתן לזהות את האדם הראשון.

אביוגנזה – מקור החיים – סרטון שמסביר את תיאוריית האביוגנזה: ההיווצרות הספונטנית של החיים.

המסע מראשית החיים ועד לאדם – סרטון העוסק באבולוציה של החיים מראשיתם ועד להתפתחות האדם.

איך נוצרו המינים? - מאמר המסביר כיצד נוצרים מינים ביולוגים חדשים

עץ החיים ומוצא משותף – סרטון שמסביר את עקרון המוצא המשותף לאור התפתחות החיים.

אבולוציה – סרטון שמציג בקצרה את התפתחות החיים מאז הדגים הקדמונים ועד לאדם.

שחלוף – המקור לשונות גנטית – סרטון שמסביר את מקומו של השחלוף כמנגנון ליצירת שונות בחלוקת ההפחתה (מיוזה).

מהי מוטציה גנטית? – סרטון שמתאר את הסוגים השונים של מוטציות גנטיות ברמת הדנ"א.

מדוע מינים החיים על אי הופכים גמדיים? – מאמר שמסביר את התופעה של מינים קטנים יותר באיים.

הברירה הטבעית – יישומון שמתאר אבולוציה על ידי צפייה באוכלוסית ארנבונים ויצירת שינוים בסביבתם ובמאפייניהם הגנטיים.

איך ומתי התפתחו צמחים ביבשה? – כתבה שדנה במועד המשוער של התפתחות החיים בכדור הארץ.

מהו מקור החיים בכדור הארץ? – כתבה שמתארת שלוש תיאוריות מדעיות של היווצרות החיים.


רגליים אחוריות מנוונות בשלד של לוויתן | תמונה: Azcolvin429, ויקיפדיה


נושאים לדיון
תורת האבולוציה בראי מדע חברה וערכים - מאמר העוסק בהשלכות תפיסות חברתיות על תורת האבולוציה והתפיסה האבולוציונית על תפיסות חברתיות

המקוריות של דארווין - מאמר העוסק בייחודיות של מחקריו של דארווין ובצורת החשיבה שהביא.

שגיאות נפוצות בהבנת תורת האבולוציה – טיעונים נפוצים שמושמעים נגד תורת האבולוציה והתשובות לטיעונים הללו.

איך מלמדים על אבולוציה? - שיעור לדוגמא - שיעור שצולם בכיתה ח' ובו המורה אילנה שיינין, מציגה את תאורית האבולוציה במסגרת הפרק "התאמת בע"ח חיים לסביבתם".

אנטרופיה נגד אבולוציה: עושים סדר באי סדר - מאמר שמסביר את הבעייתיות בטיעון שהאבולוציה נוגדת את החוק השני של התרמודינמיקה.

מהם חיים? – כתבה העוסקת בהיווצרות החיים ומהותם.

מה הייתה תרמית "איש פילטדאון"? – כתבה שמגוללת את פרשיית תרמית איש פילטדאון.

תיאוריה חדשה מסבירה את שורשי חוסר השוויון בעולם – כתבה שמציעה סיבה אפשרית להבדלים בין בני אדם ממדינות שונות.

האם להנדס חיות משק שלא יסבלו? – כתבה העוסקת בשורשים האבולוציוניים של הכאב.


מאובן של Archaeopteryx, דינוזאור בעל מאפיינים של זוחל ועוף | תמונה: H. Raab, ויקיפדיה


זוויות נוספות של תורת האבולוציה
מה מספר הגנים המינימלי שיש לאורגניזם חי עצמאי? – כתבה שמתארת אורגניזמים עם כמות גנים נמוכה במיוחד.

נושא חודש נובמבר 2010 – גנטיקה ותורשה – אשכול כתבות וסרטונים בנושאי תורשה.

נושא חודש פברואר 2013 – מגן לחלבון – אשכול כתבות וסרטונים על "הדוגמה המרכזית".

נושא החודש נובמבר 2009 – שפעת החזירים – אשכול כתבות הסוקר את מחלת שפעת החזירים כדוגמה לווירוס שעבר שינוי והופך למין חדש ומדבק.

מחלת האיידס והדרכים להילחם בה – סרטון המסביר על מחלת האיידס ועל השימוש שנעשה במנגנונים אבולוציוניים לצורך המאבק בה.

דלקת הגרון כמודל לברירת שבטים של תאי B – סרטון שממחיש את התגובה החיסונית כמערכת המשתמשת במנגנונים אבולוציוניים.

החקיינים הקטנטנים של הטבע – מאמר על תופעת החקיינות ברמה המולקולרית.


עמוד ממחברתו של צ'רלס דרווין (1837), שבה הציג לראשונה את רעיון העץ הפילוגנטי | תמונה: ויקיפדיה

31 תגובות

  • קובי

    האבולוציה צריכה את בורא עולם

    בניגוד לעמדה הרווחת, האבולוציה לא רק שהיא אינה סותרת את קיומו של בורא עולם, ההפך הוא הנכון, היא צריכה אותו.
    צ'רלס דרווין סבר במהלך חייו וגם כתב באוטוביוגרפיה שלו: "ראיה לקיומו של בורא עולם מגיעה מהקושי הרב, או אף חוסר האפשרות להסביר שהעולם העצום והנפלא הזה, כולל האדם עם יכולתו לראות הרחק אחורה והרבה קדימה לעבר העתיד, נוצר כתוצאה ממקריות ..."
    והיום כ – 150 שנה אחרי דרווין, ידוע דבר שלא היה ידוע בזמנו של דרווין:
    היום ידוע שחלבונים מיוצרים על פי מידע שנמצא ב – DNA ולא יכולים להיווצר בלעדיו, ו - DNA לא יכול להיווצר בלי חלבון – יש כאן שאלה של ביצה ותרנגולת ...
    אז איך האבולוציה הייתה יכולה להתרחש בלי בורא עולם שיעניק לה את התא הראשון?
    התפתחות הציפור:
    לפי האבולוציה היה צריך להיות לפני מיליוני שנים יצור בעל 4 רגליים שאט אט בתהליך של מיליוני שנים התפתחו 2 מרגליו לכנפיים. בינתיים, בכל הזמן הזה, הוא לא יכול לרוץ ולא יכול לעוף. (אפשר לרוץ על משהו שהוא חצי רגל וחצי כנף?) איך אותו בעל חיים היה יכולה לשרוד בין כל הטורפים מיליוני שנים ללא השגחה?
    מילא אם זה היה יום או שבוע, אבל מיליוני שנים?? בלי יכולת לברוח מטורפים ...
    כך שאפשר לראות שהיחס בין בורא עולם לאבולוציה זה לא יחס של סתירה. האבולוציה צריכה את בורא עולם;
    היא צריכה שהוא יביא לה את התא הראשון, היא צריכה שישמור על היצורים שמתפתחים לציפורים ...
    האבולוציה לא סותרת את קיומו של בורא עולם, להפך ... היא זקוקה לו.

  • ק.

    לא, היא לא. עובדה.

    בניגוד למה שמפליטים אנשים בלי רקע והבנה מינימלית בנושאי מדע, החקירה המדעית לא זקוקה להנחות בדבר קיומה של יישות על טבעית.
    זה מעשה כל כך אווילי - להעיד בתגובתך שאינך מבין כיצד אבולוציה עובדת, ואז במקום לבקש את ההסבר מאלה שיש להם ידע רלוונטי אתה עונה לעצמך עם תשובה שכלל אינה קשורה לנושא. אם אינך רוצה ללמוד, לשם מה אתה מגיב?

  • צחי

    תשובה מתנשאת

    תשובה מתנשאת, כרגיל כאשר יש צורך להתמודד עם נושאים רלוונטים הקשורים לבורא, התנשאות, תוקפנות, ובריחה.
    מדען בכאילו.

  • דוד רובנר

    קורסים למדע בבית הספר אינם מלמדים כלל מדע !

    כאשר מחנכים דנים ב"דברים הבסיסיים" שיש ללמדם את כל התלמידים בבית-הספר, אין נושא המקבל תמיכה גדולה יותר, מנושא המדע. אומרים לנו, שמכל הדברים החשובים עבור הצעירים אשר יהפכו למבוגרים במאה ה-21, ידיעת המדע מדורג -- במקום הראשון. זה הצידוק הסטנדרטי לתכנית הנרחבת של לימודי המדע, החל בבית-הספר היסודי ועד לבית-הספר התיכון, תכנית הנתמכת בציוד ובספרי לימוד יקרים, והמאוישת על ידי צבא של מורים.
    .
    לכן, יתכן שזה יבוא כהפתעה למרבית הקוראים, שלמעשה כל מה שנאמר לנו בנושא הוא מיתוס טהור. אין אצלנו היום בית-ספר בו מלמדים מדע. זורים חול בעינינו.
    .
    הנה החדשה המרעישה. המדע, כמפעל של המוח האנושי, מאופיין על ידי תכונות בסיסיות מסוימות. הרשו לי למנות את החשובות ביותר שבהן:
    .
    1. על אנשי מדע להיות בראש ובראשונה צופים זהירים, ועליהם להבחין בקפידה רבה בהתנהגותו של נושא חקירתם, יהיה אשר יהיה. בכל מקרה אסור להם להתבלבל או להכחיש את הנתונים.
    .
    2. על מדענים ללמוד להפיק מנושאי חקירתם יותר מידע ממה שנראה במבט ראשון. עליהם ללמוד לתכנן ניסויים כאלה, השואלים שאלות המסוגלות להפיק תשובות בעלות משמעות, תשובות המעניינות אותם. ועליהם לרשום בקפדנות ובכנות את התשובות, ללא כל התחשבות באם התשובות אשר מתקבלות הן אלה אשר החוקרים ציפו להן וחיכו להן, או לא.
    .
    3. על מדענים -- ביחוד מדענים טובים ויצירתיים, מהסוג שאנחנו משתוקקים שיהיו לנו בשפע -- ללמוד להשתמש בדמיונם בחופשיות, לתת הסברים חדשים ובעלי משמעות לתצפיות חדשות. כדי לעשות זאת ביעילות, עליהם לשמור על ראייה של הדברים באופן פתוח וחסר פניות עד כמה שאפשר, ולצמצם עד למינימום את מטען הדעות הקדומות והתפישות המוקדמות.
    .
    אם כן, על מדענים טובים להיות סקרנים עד מאוד, זהירים, כנים, בעלי דמיון, וגמישים בחשיבתם.
    .
    כדי להבהיר נקודות אלו עוד יותר, הבה נשווה את המדע עם תחום לימוד אשר נחשב בדרך כלל כקוטב נגדי: הדת. ההבדלים ממש בולטים לעין. נקודת ההתחלה של הדת היא האמונה, שהיא בהכרח מעבר (אם כי לא בהכרח בניגוד) לניתוח הרציונלי. הדת מבוססת על ערכת אמיתות (דוגמות), אשר בדרך כלל מאמינים שהן נובעות מהשראה אלוהית, וכמובן שאינן נגזרות פשוט מעשייה איזושהי של המוח האנושי. על תאולוגים גדולים להתמצא היטב במנהגים מסובכים אשר מועברים מדור לדור, לעתים במשך אלפי שנים, והמעובדים על ידי מאות הוגי דעות דגולים לפניהם. חידוש בדת, במידה שהוא מתבצע, קורה על ידי התערבות אלוהית, לא על ידי עשייה אנושית.
    .
    כעת, הבה ונתבונן במה שנחשב היום כהוראת המדע בבתי-הספר. הביטו וראו, זה זאב בלבוש של כבשה! מדע המוצג בצורה של דת בכל מקום!
    .
    הפעילות העיקרית, למעשה הפעילות המשמעותית היחידה אשר עוסקים בה בכל שיעורי המדע היא הוראת התיאוריות המדעיות האחרונות הנפוצות בצורה של אמיתות. ספרי הלימוד הם הגנזכים של האמיתות האלו. מלמדים את הילדים מתוך הספרים כיצד נראים הדברים. הם לומדים את מילון המדע ("האלף-בית המדעי"!),"חוקי" המדע, על גיבורי המדע (שווי-ערך של המדע לכהנים או לקדושים). השימוש עצמו במילה "חוק" הוא בגידה חרישית: ללא כל קשר למה שיכולים מדענים אמיתיים להתכוון כאשר הם משתמשים במילה, מורים ותלמידים למדע בבית-הספר מקבלים את המילה במובן של תיאור מדוקדק כיצד ומדוע משהו קורה. חוקי מדע נתפשים כמציאות אמיתית ובלתי ניתנת לשינוי. מעט אנשים מבחינים שלמעשה כל "חוק" הכתוב בספרי הלימוד של היום שונה לגמרי מה"חוקים" אשר נכתבו בספרי הלימוד לפני מאה שנה; ואלה, בזמנם, דמו במעט למה שהיה ידוע כ"חוקים" לפני מאתיים שנה; ומעט מדענים יחלקו על כך שה"חוקים" אשר יהיו תקפים בעתיד בעוד מאה שנה יהיה להם מעט במשותף, אם בכלל, עם מה שבתי-הספר מלמדים היום כאמת מדעית.
    .
    מטרת הקורסים למדע כפי שהם מועברים בבתי-הספר היא "לפטם" את ראשי הילדים עד כמה שאפשר יותר במידע על החשיבה האחרונה של המדענים. לתלמידים לא ניתנת האפשרות לקבל או לדחות ולו במעט מהחומר הזה: הוא מוצג כאמת, וכאשר הם נבחנים, מצופה מהתלמידים שיחזרו עליו, ושיקיאו אותו באותה הצורה שניתן להם. למעשה, אחד המאפיינים העיקריים של הסטנדרטים הלאומיים שהם תעמולה ראוותנית ושהנשיא והמושלים דוחפים, הוא הכנסת סידרת מבחנים במדע אשר תינתן לכל התלמידים, על מנת לקדם עד כמה שאפשר את הקליטה הרחבה ביותר של האמיתות המדעיות האחרונות.
    .
    גרועים, אפילו מההרצאות בכיתה ומספרי הלימוד הם הקורסים השונים למעבדות המדע ועבודות השדה. אומנם כל ספר הדרכה למעבדה מדגיש למעשה חזור והדגש את חשיבותם של התצפיות, של הרישום הקפדני, וכו', אך העובדה היא שכל ניסויי-המעבדה הם ציוויים בהם "התוצאה" הנכונה ידועה מראש -- תוצאה אשר התלמידים צפויים לקבלה, או להגיע אליה בדרך זו או אחרת. לכן, תלמיד אשר מודד בקפידה את כל מה שנאמר לו למדוד (כבר התרחקות עצובה מהמדע האמיתי) ומוצא שהאצת כוח המשיכה, בהתאם לניסוי שלו, היא 35ft/sec/sec, אין אנו משבחים אותו על כך שגילה עובדה חדשה, אלא נאמר לו שהוא בלבל את הניסוי, היות והתשובה הנכונה היא 32ft/sec/sec. לא רק שהמעבדה איננה מדע, היא אף גרועה מזה: היא מותירה בדיוק את הרושם המוטעה של מה זה מדע, על ידי כך שמביא את התלמידים להאמין שעוד בטרם התחילו, ישנה תשובה "נכונה" איזושהי המוכתבת מראש. כמה רחוקה דרך זו מגילוי האמת על ידי הסתכלות בלתי משוחדת!
    .
    הדבר האחרון, אשר כיתה ללימוד מדע בנויה כדי להכיל בתוכה, הוא קבוצת תלמידים, באמת סקרנים אודות סביבתם ואשר רוצים לעסוק ביוזמתם הם, בלימוד דברים אשר באמת מעניינים אותם. כמו-כן, כיתה ללימוד מדע איננה יכולה להתמודד עם תלמידים אשר יש להם רעיונות משלהם כיצד לתת הסבר לדברים, ואשר רוצים לשחק עם רעיונות אלה, לדון בהם, לבחון אותם. פעילויות אלו לא יניבו ציונים טובים במבחנים, לא יכינו תלמידים למבחנים להישגיות או לכיתות למחוננים -- במילים אחרות, לא יפיקו אף אחת מהתוצאות אשר בתי-הספר מעוניינים בהן יותר מכל. העובדה הפשוטה היא שתלמידים שהיו עושים דברים אשר באמת היו מכשירים אותם להיות מדענים טובים, לא היו מתאימים כלל לתכניות המדע ההמוניות של בתי-הספר.
    .
    כל הטיעונים האלה של המחנכים, על חשיבותו של המדע בתכנית הלימודים, הם שטות יומרנית -- שטות יומרנית יקרה; והם מפיקים את ההפך ממה שהם מבטיחים. הם מפיקים תלמידים סבילים אשר עושים את מה שנאמר להם לעשות, לומדים בעל פה מה שהם אמורים ללמוד בעל פה, עובדים קשה על מנת לקבל את התוצאות אשר נאמר להם שהן התוצאות הנכונות, ומכניעים לגמרי את סקרנותם, את דמיונם ואת כושר הביקורת שלהם. המפעל המדעי במדינה זו יתכן והיה הרבה יותר קדימה במרוץ, אם היו מבטלים לגמרי את הוראת המדע ברמה הטרום אוניברסיטאית הקיימת היום.

  • דוד

    קורסים למדע בבית הספר אינם מלמדים כלל מדע !

    . כאשר מחנכים דנים ב"דברים הבסיסיים" שיש ללמדם את כל התלמידים בבית-הספר, אין נושא המקבל תמיכה גדולה יותר, מנושא המדע. אומרים לנו, שמכל הדברים החשובים עבור הצעירים אשר יהפכו למבוגרים במאה ה-21, ידיעת המדע מדורג -- במקום הראשון. זה הצידוק הסטנדרטי לתכנית הנרחבת של לימודי המדע, החל בבית-הספר היסודי ועד לבית-הספר התיכון, תכנית הנתמכת בציוד ובספרי לימוד יקרים, והמאוישת על ידי צבא של מורים. לכן, יתכן שזה יבוא כהפתעה למרבית הקוראים, שלמעשה כל מה שנאמר לנו בנושא הוא מיתוס טהור. אין אצלנו היום בית-ספר בו מלמדים מדע. זורים חול בעינינו. הנה החדשה המרעישה. המדע, כמפעל של המוח האנושי, מאופיין על ידי תכונות בסיסיות מסוימות. הרשו לי למנות את החשובות ביותר שבהן: 1. על אנשי מדע להיות בראש ובראשונה צופים זהירים, ועליהם להבחין בקפידה רבה בהתנהגותו של נושא חקירתם, יהיה אשר יהיה. בכל מקרה אסור להם להתבלבל או להכחיש את הנתונים. 2. על מדענים ללמוד להפיק מנושאי חקירתם יותר מידע ממה שנראה במבט ראשון. עליהם ללמוד לתכנן ניסויים כאלה, השואלים שאלות המסוגלות להפיק תשובות בעלות משמעות, תשובות המעניינות אותם. ועליהם לרשום בקפדנות ובכנות את התשובות, ללא כל התחשבות באם התשובות אשר מתקבלות הן אלה אשר החוקרים ציפו להן וחיכו להן, או לא. 3. על מדענים -- ביחוד מדענים טובים ויצירתיים, מהסוג שאנחנו משתוקקים שיהיו לנו בשפע -- ללמוד להשתמש בדמיונם בחופשיות, לתת הסברים חדשים ובעלי משמעות לתצפיות חדשות. כדי לעשות זאת ביעילות, עליהם לשמור על ראייה של הדברים באופן פתוח וחסר פניות עד כמה שאפשר, ולצמצם עד למינימום את מטען הדעות הקדומות והתפישות המוקדמות. אם כן, על מדענים טובים להיות סקרנים עד מאוד, זהירים, כנים, בעלי דמיון, וגמישים בחשיבתם. כדי להבהיר נקודות אלו עוד יותר, הבה נשווה את המדע עם תחום לימוד אשר נחשב בדרך כלל כקוטב נגדי: הדת. ההבדלים ממש בולטים לעין. נקודת ההתחלה של הדת היא האמונה, שהיא בהכרח מעבר (אם כי לא בהכרח בניגוד) לניתוח הרציונלי. הדת מבוססת על ערכת אמיתות (דוגמות), אשר בדרך כלל מאמינים שהן נובעות מהשראה אלוהית, וכמובן שאינן נגזרות פשוט מעשייה איזושהי של המוח האנושי. על תאולוגים גדולים להתמצא היטב במנהגים מסובכים אשר מועברים מדור לדור, לעתים במשך אלפי שנים, והמעובדים על ידי מאות הוגי דעות דגולים לפניהם. חידוש בדת, במידה שהוא מתבצע, קורה על ידי התערבות אלוהית, לא על ידי עשייה אנושית. כעת, הבה ונתבונן במה שנחשב היום כהוראת המדע בבתי-הספר. הביטו וראו, זה זאב בלבוש של כבשה! מדע המוצג בצורה של דת בכל מקום! הפעילות העיקרית, למעשה הפעילות המשמעותית היחידה אשר עוסקים בה בכל שיעורי המדע היא הוראת התיאוריות המדעיות האחרונות הנפוצות בצורה של אמיתות. ספרי הלימוד הם הגנזכים של האמיתות האלו. מלמדים את הילדים מתוך הספרים כיצד נראים הדברים. הם לומדים את מילון המדע ("האלף-בית המדעי"!),"חוקי" המדע, על גיבורי המדע (שווי-ערך של המדע לכהנים או לקדושים). השימוש עצמו במילה "חוק" הוא בגידה חרישית: ללא כל קשר למה שיכולים מדענים אמיתיים להתכוון כאשר הם משתמשים במילה, מורים ותלמידים למדע בבית-הספר מקבלים את המילה במובן של תיאור מדוקדק כיצד ומדוע משהו קורה. חוקי מדע נתפשים כמציאות אמיתית ובלתי ניתנת לשינוי. מעט אנשים מבחינים שלמעשה כל "חוק" הכתוב בספרי הלימוד של היום שונה לגמרי מה"חוקים" אשר נכתבו בספרי הלימוד לפני מאה שנה; ואלה, בזמנם, דמו במעט למה שהיה ידוע כ"חוקים" לפני מאתיים שנה; ומעט מדענים יחלקו על כך שה"חוקים" אשר יהיו תקפים בעתיד בעוד מאה שנה יהיה להם מעט במשותף, אם בכלל, עם מה שבתי-הספר מלמדים היום כאמת מדעית. מטרת הקורסים למדע כפי שהם מועברים בבתי-הספר היא "לפטם" את ראשי הילדים עד כמה שאפשר יותר במידע על החשיבה האחרונה של המדענים. לתלמידים לא ניתנת האפשרות לקבל או לדחות ולו במעט מהחומר הזה: הוא מוצג כאמת, וכאשר הם נבחנים, מצופה מהתלמידים שיחזרו עליו, ושיקיאו אותו באותה הצורה שניתן להם. למעשה, אחד המאפיינים העיקריים של הסטנדרטים הלאומיים שהם תעמולה ראוותנית ושהנשיא והמושלים דוחפים, הוא הכנסת סידרת מבחנים במדע אשר תינתן לכל התלמידים, על מנת לקדם עד כמה שאפשר את הקליטה הרחבה ביותר של האמיתות המדעיות האחרונות. גרועים, אפילו מההרצאות בכיתה ומספרי הלימוד הם הקורסים השונים למעבדות המדע ועבודות השדה. אומנם כל ספר הדרכה למעבדה מדגיש למעשה חזור והדגש את חשיבותם של התצפיות, של הרישום הקפדני, וכו', אך העובדה היא שכל ניסויי-המעבדה הם ציוויים בהם "התוצאה" הנכונה ידועה מראש -- תוצאה אשר התלמידים צפויים לקבלה, או להגיע אליה בדרך זו או אחרת. לכן, תלמיד אשר מודד בקפידה את כל מה שנאמר לו למדוד (כבר התרחקות עצובה מהמדע האמיתי) ומוצא שהאצת כוח המשיכה, בהתאם לניסוי שלו, היא 35ft/sec/sec, אין אנו משבחים אותו על כך שגילה עובדה חדשה, אלא נאמר לו שהוא בלבל את הניסוי, היות והתשובה הנכונה היא 32ft/sec/sec. לא רק שהמעבדה איננה מדע, היא אף גרועה מזה: היא מותירה בדיוק את הרושם המוטעה של מה זה מדע, על ידי כך שמביא את התלמידים להאמין שעוד בטרם התחילו, ישנה תשובה "נכונה" איזושהי המוכתבת מראש. כמה רחוקה דרך זו מגילוי האמת על ידי הסתכלות בלתי משוחדת! הדבר האחרון, אשר כיתה ללימוד מדע בנויה כדי להכיל בתוכה, הוא קבוצת תלמידים, באמת סקרנים אודות סביבתם ואשר רוצים לעסוק ביוזמתם הם, בלימוד דברים אשר באמת מעניינים אותם. כמו-כן, כיתה ללימוד מדע איננה יכולה להתמודד עם תלמידים אשר יש להם רעיונות משלהם כיצד לתת הסבר לדברים, ואשר רוצים לשחק עם רעיונות אלה, לדון בהם, לבחון אותם. פעילויות אלו לא יניבו ציונים טובים במבחנים, לא יכינו תלמידים למבחנים להישגיות או לכיתות למחוננים -- במילים אחרות, לא יפיקו אף אחת מהתוצאות אשר בתי-הספר מעוניינים בהן יותר מכל. העובדה הפשוטה היא שתלמידים שהיו עושים דברים אשר באמת היו מכשירים אותם להיות מדענים טובים, לא היו מתאימים כלל לתכניות המדע ההמוניות של בתי-הספר. כל הטיעונים האלה של המחנכים, על חשיבותו של המדע בתכנית הלימודים, הם שטות יומרנית -- שטות יומרנית יקרה; והם מפיקים את ההפך ממה שהם מבטיחים. הם מפיקים תלמידים סבילים אשר עושים את מה שנאמר להם לעשות, לומדים בעל פה מה שהם אמורים ללמוד בעל פה, עובדים קשה על מנת לקבל את התוצאות אשר נאמר להם שהן התוצאות הנכונות, ומכניעים לגמרי את סקרנותם, את דמיונם ואת כושר הביקורת שלהם. המפעל המדעי במדינה זו יתכן והיה הרבה יותר קדימה במרוץ, אם היו מבטלים לגמרי את הוראת המדע ברמה הטרום אוניברסיטאית הקיימת היום. .

  • דוד

    קורסים למדע בבית הספר אינם מלמדים כלל מדע !

    כאשר מחנכים דנים ב"דברים הבסיסיים" שיש ללמדם את כל התלמידים בבית-הספר, אין נושא המקבל תמיכה גדולה יותר, מנושא המדע. אומרים לנו, שמכל הדברים החשובים עבור הצעירים אשר יהפכו למבוגרים במאה ה-21, ידיעת המדע מדורג -- במקום הראשון. זה הצידוק הסטנדרטי לתכנית הנרחבת של לימודי המדע, החל בבית-הספר היסודי ועד לבית-הספר התיכון, תכנית הנתמכת בציוד ובספרי לימוד יקרים, והמאוישת על ידי צבא של מורים. לכן, יתכן שזה יבוא כהפתעה למרבית הקוראים, שלמעשה כל מה שנאמר לנו בנושא הוא מיתוס טהור. אין אצלנו היום בית-ספר בו מלמדים מדע. זורים חול בעינינו. הנה החדשה המרעישה. המדע, כמפעל של המוח האנושי, מאופיין על ידי תכונות בסיסיות מסוימות. הרשו לי למנות את החשובות ביותר שבהן: 1. על אנשי מדע להיות בראש ובראשונה צופים זהירים, ועליהם להבחין בקפידה רבה בהתנהגותו של נושא חקירתם, יהיה אשר יהיה. בכל מקרה אסור להם להתבלבל או להכחיש את הנתונים. 2. על מדענים ללמוד להפיק מנושאי חקירתם יותר מידע ממה שנראה במבט ראשון. עליהם ללמוד לתכנן ניסויים כאלה, השואלים שאלות המסוגלות להפיק תשובות בעלות משמעות, תשובות המעניינות אותם. ועליהם לרשום בקפדנות ובכנות את התשובות, ללא כל התחשבות באם התשובות אשר מתקבלות הן אלה אשר החוקרים ציפו להן וחיכו להן, או לא. 3. על מדענים -- ביחוד מדענים טובים ויצירתיים, מהסוג שאנחנו משתוקקים שיהיו לנו בשפע -- ללמוד להשתמש בדמיונם בחופשיות, לתת הסברים חדשים ובעלי משמעות לתצפיות חדשות. כדי לעשות זאת ביעילות, עליהם לשמור על ראייה של הדברים באופן פתוח וחסר פניות עד כמה שאפשר, ולצמצם עד למינימום את מטען הדעות הקדומות והתפישות המוקדמות. אם כן, על מדענים טובים להיות סקרנים עד מאוד, זהירים, כנים, בעלי דמיון, וגמישים בחשיבתם. כדי להבהיר נקודות אלו עוד יותר, הבה נשווה את המדע עם תחום לימוד אשר נחשב בדרך כלל כקוטב נגדי: הדת. ההבדלים ממש בולטים לעין. נקודת ההתחלה של הדת היא האמונה, שהיא בהכרח מעבר (אם כי לא בהכרח בניגוד) לניתוח הרציונלי. הדת מבוססת על ערכת אמיתות (דוגמות), אשר בדרך כלל מאמינים שהן נובעות מהשראה אלוהית, וכמובן שאינן נגזרות פשוט מעשייה איזושהי של המוח האנושי. על תאולוגים גדולים להתמצא היטב במנהגים מסובכים אשר מועברים מדור לדור, לעתים במשך אלפי שנים, והמעובדים על ידי מאות הוגי דעות דגולים לפניהם. חידוש בדת, במידה שהוא מתבצע, קורה על ידי התערבות אלוהית, לא על ידי עשייה אנושית. כעת, הבה ונתבונן במה שנחשב היום כהוראת המדע בבתי-הספר. הביטו וראו, זה זאב בלבוש של כבשה! מדע המוצג בצורה של דת בכל מקום! הפעילות העיקרית, למעשה הפעילות המשמעותית היחידה אשר עוסקים בה בכל שיעורי המדע היא הוראת התיאוריות המדעיות האחרונות הנפוצות בצורה של אמיתות. ספרי הלימוד הם הגנזכים של האמיתות האלו. מלמדים את הילדים מתוך הספרים כיצד נראים הדברים. הם לומדים את מילון המדע ("האלף-בית המדעי"!),"חוקי" המדע, על גיבורי המדע (שווי-ערך של המדע לכהנים או לקדושים). השימוש עצמו במילה "חוק" הוא בגידה חרישית: ללא כל קשר למה שיכולים מדענים אמיתיים להתכוון כאשר הם משתמשים במילה, מורים ותלמידים למדע בבית-הספר מקבלים את המילה במובן של תיאור מדוקדק כיצד ומדוע משהו קורה. חוקי מדע נתפשים כמציאות אמיתית ובלתי ניתנת לשינוי. מעט אנשים מבחינים שלמעשה כל "חוק" הכתוב בספרי הלימוד של היום שונה לגמרי מה"חוקים" אשר נכתבו בספרי הלימוד לפני מאה שנה; ואלה, בזמנם, דמו במעט למה שהיה ידוע כ"חוקים" לפני מאתיים שנה; ומעט מדענים יחלקו על כך שה"חוקים" אשר יהיו תקפים בעתיד בעוד מאה שנה יהיה להם מעט במשותף, אם בכלל, עם מה שבתי-הספר מלמדים היום כאמת מדעית. מטרת הקורסים למדע כפי שהם מועברים בבתי-הספר היא "לפטם" את ראשי הילדים עד כמה שאפשר יותר במידע על החשיבה האחרונה של המדענים. לתלמידים לא ניתנת האפשרות לקבל או לדחות ולו במעט מהחומר הזה: הוא מוצג כאמת, וכאשר הם נבחנים, מצופה מהתלמידים שיחזרו עליו, ושיקיאו אותו באותה הצורה שניתן להם. למעשה, אחד המאפיינים העיקריים של הסטנדרטים הלאומיים שהם תעמולה ראוותנית ושהנשיא והמושלים דוחפים, הוא הכנסת סידרת מבחנים במדע אשר תינתן לכל התלמידים, על מנת לקדם עד כמה שאפשר את הקליטה הרחבה ביותר של האמיתות המדעיות האחרונות. גרועים, אפילו מההרצאות בכיתה ומספרי הלימוד הם הקורסים השונים למעבדות המדע ועבודות השדה. אומנם כל ספר הדרכה למעבדה מדגיש למעשה חזור והדגש את חשיבותם של התצפיות, של הרישום הקפדני, וכו', אך העובדה היא שכל ניסויי-המעבדה הם ציוויים בהם "התוצאה" הנכונה ידועה מראש -- תוצאה אשר התלמידים צפויים לקבלה, או להגיע אליה בדרך זו או אחרת. לכן, תלמיד אשר מודד בקפידה את כל מה שנאמר לו למדוד (כבר התרחקות עצובה מהמדע האמיתי) ומוצא שהאצת כוח המשיכה, בהתאם לניסוי שלו, היא 35ft/sec/sec, אין אנו משבחים אותו על כך שגילה עובדה חדשה, אלא נאמר לו שהוא בלבל את הניסוי, היות והתשובה הנכונה היא 32ft/sec/sec. לא רק שהמעבדה איננה מדע, היא אף גרועה מזה: היא מותירה בדיוק את הרושם המוטעה של מה זה מדע, על ידי כך שמביא את התלמידים להאמין שעוד בטרם התחילו, ישנה תשובה "נכונה" איזושהי המוכתבת מראש. כמה רחוקה דרך זו מגילוי האמת על ידי הסתכלות בלתי משוחדת! הדבר האחרון, אשר כיתה ללימוד מדע בנויה כדי להכיל בתוכה, הוא קבוצת תלמידים, באמת סקרנים אודות סביבתם ואשר רוצים לעסוק ביוזמתם הם, בלימוד דברים אשר באמת מעניינים אותם. כמו-כן, כיתה ללימוד מדע איננה יכולה להתמודד עם תלמידים אשר יש להם רעיונות משלהם כיצד לתת הסבר לדברים, ואשר רוצים לשחק עם רעיונות אלה, לדון בהם, לבחון אותם. פעילויות אלו לא יניבו ציונים טובים במבחנים, לא יכינו תלמידים למבחנים להישגיות או לכיתות למחוננים -- במילים אחרות, לא יפיקו אף אחת מהתוצאות אשר בתי-הספר מעוניינים בהן יותר מכל. העובדה הפשוטה היא שתלמידים שהיו עושים דברים אשר באמת היו מכשירים אותם להיות מדענים טובים, לא היו מתאימים כלל לתכניות המדע ההמוניות של בתי-הספר. כל הטיעונים האלה של המחנכים, על חשיבותו של המדע בתכנית הלימודים, הם שטות יומרנית -- שטות יומרנית יקרה; והם מפיקים את ההפך ממה שהם מבטיחים. הם מפיקים תלמידים סבילים אשר עושים את מה שנאמר להם לעשות, לומדים בעל פה מה שהם אמורים ללמוד בעל פה, עובדים קשה על מנת לקבל את התוצאות אשר נאמר להם שהן התוצאות הנכונות, ומכניעים לגמרי את סקרנותם, את דמיונם ואת כושר הביקורת שלהם. המפעל המדעי במדינה זו יתכן והיה הרבה יותר קדימה במרוץ, אם היו מבטלים לגמרי את הוראת המדע ברמה הטרום אוניברסיטאית הקיימת היום.

  • מורן

    אבולוצייה- אדם העתיד

    אתה יכול להפנות אותי אולי לכתבות או מחקרים בעברית העוסקים באבולוציה העתידית של האדם שאוכל להציג בכיתה (תיכון)

    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי
    אבולוציה של האדם זה תחום מאוד מאוד ספוקלטיבי. אין לנו שום דרך לדעת איך הסביבה תראה בעוד אלפי ועשרות אלפי שנים (שלא לדבר על עשרות שנים). בעיה נוספת היא עניין הטכנולוגיה המתפתחת בקצב מסחרר (הרבה יותר מקצב האבולוציה) ומשפיעה בצורה משמעותית מאוד על הפיזיולוגיה של האדם (אם כי בשלב זה לא על הגנטיקה). תרשי לי להציע לך לערוך דיון על השפעת הטכנולוגיה על האדם, לא מבחינה אבולוציונית, משום שיש פערי קצב גדולים מאוד, אלא מבחינה פיזיולוגית, ואולי להכנס גם להנדסה הגנטית. תרשי לי להמליץ לך להעזר בספר "המדריך לעתיד" של ד"ר רועי צזנה, ובמאמרים שהוא כתב.
    הנה דוגמא לפרק מספרו:
    http://www.hayadan.org.il/guide-of-the-future-220513
    כל טוב
    ארז

  • רעות

    אבולוציה וחברה

    ההשערה הזו שאומרים שג'ינג'ים נכחדים - זה קשור לאבולוציה?
    נגיד, גם תפיסות חברתיות הן חלק מאבולוציה? פיזיולוגיה נטו או שגם תפיסות חברתיות קובעות מי יסתגל ומי לא?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי רעות
    הטענה כאילו הג'ינג'ים הולכים ונכחדים מבוססת על כך שמדובר בתכונה רצסיבית, כלומר ששני ההורים יהיו נשאים של התכונה (גם אם הם לא ג'ינג'ים בעצמם) בשביל שיהיה סיכוי שיוולד צאצא ג'ינג'י. פירוש הדבר שכאשר אוכלוסיה ג'ינג'ית מתחילה להתרבות עם אוכלוסייה אחרת, רואים פחות ופחות אנשים ג'ינג'ים, משום שנוצרים "בני תערובת" ולמרות שהם נשאים של התכונה היא לא באה לידי ביטוי. התכונה עדיין ממשיכה להתקיים בגנים ומבליחה מדי פעם אצל צאצאים ששני הוריהם נשאים של התכונה. אבולוציה היא תהליך בו תכונה מסויימת (שעוברת בתורשה) משנה את התפלגותה באוכלוסייה. אם כן יש כאן איזשהו רכיב אבולוציוני והם הוא ישאר או יעלם תלוי בעיקר אם תנאי הסביבה יעדיפו או שלא יעדיפו השארות של התכונה (לצורך העניין תפיסת מראה ג'ינג'י כמראה יפה יכול להשפיע על כך).

    2. אבולוציה עובדת על תכונות שעוברות בתורשה. אם לתפישות חברתיות יש בסיס תורשתי, נניח גן שאחראי על תפיסת עולם גזענית, זה יכול להיות חלק מאבולוציה אם לא אז לא.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • גיל

    ומה יפריך את האבולוציה?

    למשל: האם מאובן של קוף מעידן הדינוזאורים מהווה הפרכה לאבולוציה? אם כן, מדוע. אם לא, הרי שגם האבולוציה אינה בת הפרכה.

    לגבי התכנון התבוני- הראיות אמפיריות עד כמה שידוע לי. למשל:טורבינת atp היא ראיה אמפירית מרשימה לתכנון.

  • קמילה

    המון ממצאים סותרים ותיאוריה חלופית טובה יותר

    גיל,
    נראה שאתה אובססיבי לגבי האבולוציה...
    כמו שלא יהיה זה נבון לפסול את תורת הכבידה של ניוטון בגלל שרואים ציפור עפה בשמיים או בגלל שבלון הליום מרחף באויר ולא נופל לרצפה כך יהיה זה טפשי לחשוב שאם מוצאים ממצא שברגע הראשון נראה כאילו הוא לא מתיישב עם הידוע אז המסקנה היחידה המתחייבת היא פסילתה של התיאוריה הרלוונטית. תצפיות מוזרות כאלה מתגלות מפעם לפעם וברוב המכריע של המקרים יש הסבר מצויין מדוע הן נראו כסותרות את התיאורייה כשלמעשה הן אינן מהוות סתירה כלל. את הכבידה החליפה תורת היחסות הכללית וזאת משום שהיה חיזוי מפורש שהבדיל בין שתי התיאוריות, שהיו זהות לגבי כל ידע קיים אחר באותה תקופה, ובבדיקת חיזוי זה התברר שתורת היחסות היא הנכונה יותר. אגב שים לב שגם כאשר נמצא מצב בו תורת הכבידה הניוטונית כושלת בחיזויו התורה לא נזרקה לפח (למרות שזה מה שבריאתנים שואפים לעשות). למעשה התורה ה"שגוייה" הזאת היא עדיין קירוב כל כך טוב שבמרבית המקרים מספיק להשתמש בה כדי ליצור\לפתח טכנולוגיות.
    אז בחזרה לאבולוציה, בהינתן שאין אף חלופה שאפילו מתקרבת להיקף המדהים של הסברים שהאבולוציה מספקת, בהינתן שכמות האישושים שלה עצומה, לרבות אישושים מתחומים שלמים בלתי תלויים, ובהינתן שעדיין לא נמצא אף ממצא בעייתי של ממש שמתנגש חזיתית עם תורה זו, כנראה שהאבולוציה לא הולכת להיעלם בקרוב מהסיבה הפשוטה שהיא, במרחק רב, ההסבר הכי טוב שיש לנו לחלקים נרחבים בביולוגיה, לרבות מוצא החיים בכלל ומוצא האדם בפרט. אם יימצא בעתיד ממצא שעומד לכאורה בסתירה לידוע, מן הסתם ינסו קודם לבחון הסברים *מדעיים* (כלומר בלי הוקוס פוקוס למינהו כפי שקיים אצל בריאתנים) אפשריים לממצא ספציפי זה. רק אם ייצטברו ממצאים שמתנגשים חזיתית עם התיאורייה שלא יימצא להם הסבר סביר אז בכלל יטרחו לנסות למצוא תיאוריה חלופית, ורק אם ימצאו תיאוריה חלופית שיכולה להסביר את כל מה שהאבולוציה מסבירה *ובנוסף* גם את הממצאים שמתנגשים עם האבולוציה, אז אנחנו המדענים נשמח לקבל ולהעדיף את אותה תיאוריה חלופית דמיונית. בניגוד לבריאתנים, למדענים בדרך כלל לא איכפת מתיאוריה זו או אחרת ובלבד שהיא מספקת את התיאור הטוב ביותר של המציאות הנצפית. איך אנחנו יודעים זאת? כי המדענים כבר החליפו המון תיאוריות שהתגלו כנחותות מתיאוריות אחרות, ובכך התקדמו קדימה בצעדי ענק. לכן אין לך מה לדאוג, אם תהיה חלופה ראוייה טובה יותר, נשמח לאמץ אותה.

    לגבי ה"תכנון התבוני", יש משהו לדעתך שהוא אינו ראיה אמפירית מרשימה לתכנון? (אגב, תוכל לנסות להגדיר לי מתי משהו נחשב ל-"מרשים"?)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום גיל
    מאובן של קוף בן 60 מליון שנה (מתוארך רדיואקטיבית) תהווה בעיה קשה עבור תורת האבולוציה, אך בשביל להפיל את תורת האבולוציה באופן מוחלט צריך תאוריה מדעית אלטרנטיבית אשר נותנת מענה למגוון העצום של הראיות כולל של אותו מאובן דמיוני.

    לגבי משאבת הATP synthase אין ספק שמדובר במבנה מרשים ביותר, אך היותה מבני מרשים ויעיל מאין כמוהו אינו עדות להיותו מתוכנן.

    כל טוב
    ארז

  • דניאל

    מדע

    http://www.ted.com/talks/ben_goldacre_what_doctors_don_t_know_about_the_...

    שלום ארז, האם אפשר עדיין להאמין למחקרים בכתבי עת מקצועיים? כי אני כבר לא יודע במה להאמין

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    א. מה שקמילה אמרה
    ב. אם במחקר על תזונה או גורם זה או אחר לסרטן יכולות להיות הטיות שיורידו מהיכולת להגיע לתשובה מדוייקת, ישנן תאוריות שכמות העדויות העצומה שמכוונות אליהן כל כך גדולה וכל כך מגוונת שהן עולות לרמה של "אמת מדעית". אין פירוש הדבר שהן בלתי ניתנות להפרכה, אבל זה אומר שיהיה צריך יותר מהפרכה של מחקר זה או אחר בשביל להפיל אותן.

    זה המצב במקרה של תורת האבולוציה. כמות הראיות כל כך מאסיבית וכל כך מגוונת שקשה להגיע למסקנה אחרת. אתה יכול להגיד "מאבונים זה לא מספיק" וזה יהיה נכון לחלוטין אחר כך תוכל להגיד "דמיון גנטי זה לא מספיק" וזה גם נכון לחלוטין, אבל כשאתה לוקח את ראיות המאובנים, הדמיון הגנטי, הדמיון המורפולוגי, הדמיון ההתפתחותי, האיברים המנוונים, המבנה שנראה כאילו בנוי טלאי על טלאי (ע"ע עצב בית הקול הטועה), אקולוגיה של איים, מיני טבעת, תהליכים אבולוציונים קצרים המתרחשים במעבדה ואצל מינים עם זמן דור קצר, היכולת לערוך ניסויים מבוקרים ולקבל תוצאות התואמות את תורת האבולוציה. הדבר הכי יפה הוא שהעדויות מגבות ומחזקות זו את זו. הגיל לפי תארוך מאובנים תואם את הגיל לפי דמיון גנטי ומודלים אקולוגים.

    אין הדבר אומר שאין תאוריה אלטרנטיבית, אבל נכון להיום כל הראיות מצביעות לכיוון אחד והוא - שינויים פנוטיפים מבוססים על שינויים גנטיים אקראיים העוברים בתורשה ונתונים לברירה טבעית לאורך זמן.

    מקווה שעזרתי
    ארז

  • gil

    הי דר' ארז

    בהנחה שהאבולוציה מדעית, הרי שאמורה להיות דרך לבחון אותה (בין ע'י הוכחה ובין ע'י הפרכה). האם ניתן לעשות זאת עם ת.האבולוציה? לגבי הראיות שהוצגו למעלה. ראיות אלה מוסברות בקלות גם ע'י מתכנן ואיננו נדרשים לאבולוציה כדי להסביר אותן. כך שאין פה יתרון של ת.האבולוציה על פני התיאוריה המתחרה.

  • קמילה

    שתי שגיאות עיקריות יש בדבריך

    א. אבולוציה היא ברת הפרכה (למשל חולייתן שיימצא בתקופה שבה אין יצורים מורכבים מחד תאיים), עם זאת צריך להבין שלא כל ממצא מוזר מיד מחייב אותנו לזנוח תיאוריה, בודאי לא כאשר התיאוריה היא מבוססת, כך למשל עצם שנע בניגוד לחוקי המשיכה מהווה סתירה לחוקי ניוטון ובכל זאת ציפור מעופפת ובלון שמרחף כלפי מעלה אינם מהווים סתירה למרות שבמבט ראשון עשויים להיראות כך. תאוריית האבולוציה מבוססת ברמה כזו שיצטרכו למצוא ממצאים פנטסטיים שמתנגשים חזיתית עם ההסבר האבולוציוני וכן יידרש הסבר חלופי שמסביר את כל הדברים שהאבולוציה כל כך מיויבה להסביר. אם אכן יימצאו ממצאים "סותרים" שכאלה (מה שלא קרה עדיין כבר במשך שנים ארוכות של נסיונות לנפץ את האבולוציה) סביר יותר להניח שיימצא הסבר נוסף במקביל לאבולוציה שישלים את ההסבר הקיים, ממש כפי שישנם הסברים נוספים מדוע ציפור מעופפת ובלון מרחף כלל אינם עומדים בסתירה לחוקי הפיזיקה.

    ב. אלוהים אינו הסבר, הוא לכל היותר תירוץ. ובודאי שמתכנן תבוני כל יכול אינו תיאוריה מהסיבה הפשוטה שאין ולו דבר אחד שלא ניתן לייחס לו וגרוע מכך אין שום דבר חדש שניתן ללמוד מ"הסבר" שכזה, אפשר רק להמציא סיפורים שלא ניתן לבדקם (על גן עדן וגיהנום למשל). נדמה לי שאינך מבין מה משמעות המילה "הסבר". האמירה אלוהים ברא את הקשת בענן למשל, אינה מסבירה דבר על מהותה של הקשת, כיצד היא נוצרת ומדוע בתנאים אלה ולא באחרים וכן מדוע יש בה צבעים ומדוע הם מסודרים בסדר זה דווקא ועוד שורה ארוכה של שאלות שקשורות לנושא של קשת ושל אור באופן כללי. ייחוס הקשת לאלוהים לא רק שאין סיבה לחשוב שהוא נכון מלכתחילה, מהווה מעין תמרור דרך ללא מוצא והוא שקול מבחינה זו לאמירה "איננו יודעים". נסה זאת בעצמך, על כל שאלה שאתה משיב באלוהים החלף בתשובתך את המילה אלוהים ב"אינני יודע". כעת בדוק האם ה"הסבר" של אלוהים מגדיל את ידיעתך יותר מאשר ההודאה הפשוטה בחוסר ידיעתך. הדבר היחיד שהתשובה הראשונה נותנת לך היא הרגשה טובה שיש מישהו אחר שדואג לסדר בעולם הזה (או לבלאגן, תלוי את מי אתה שואל). התשובה השנייה לעומת זאת היא קצה פתוח שמאפשר לקבל תשובה טובה יותר בהמשך כאשר הידע שלנו יגדל, והוא גדל בהתמדה בזכות המדע.
    אפילו אם תנסה לצמצם את ה"תיאוריה" החלופית שלך למתכנן תבוני שאינו כל יכול (נגיד חייזר שיצר את העולם שלנו) לא תצליח להעמיד תיאוריה מתחרה של ממש, הן בגלל שהשאלות העמוקות נשארו בלתי פתורות באותה מידה (מהיכן מגיע אותו חייזר, כיצד נוצר היקום בו החייזר התקיים וכד') והן מפני שתיאוריית החייזר מניחה הנחות נוספות ומיותרות שלא קיימות בתיאוריית האבולוציה וזאת מבלי לתת הסבר טוב יותר ובודאי שלא מניבה ידע שימושי. היא גם לא נתמכת בשום ממצא אמפירי שמצביע על כך שחייזר שכזה התקיים אי פעם. במצב כזה, כאשר יש שתי תיאוריות מתחרות והאחת הרבה פחות אטרקטיבית מהשניה (מניחה יותר הנחות שאינן הכרחיות, אינה מתיישבת עם הממצאים בשטח, אינה מספקת הסברים טובים יותר, אינה מספקת ניבויים כלל וכד') אין סיבה טובה להחזיק בה. זה מה שהמדע עושה בצורה הכי טובה, סינון תיאוריות שאינן מתאימות או מועילות ושמירה של התיאוריות הטובות ביותר (מעט הנחות, מסבירות מגוון רחב של תופעות, מקנות הבנה עמוקה של הדברים אשר מאפשרת ניבוי תוצאות עתידיות ושימושים טכנולוגיים).

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום גיל
    ראשית ההנחה שלך נכונה, תורת האבולוציה היא תאוריה העונה על כל הקריטריונים לתאוריה מדעית ונכון להיום אין תאוריה מדעית אלטרנטיבית.
    תאורית התכנון התבוני, בניגוד אליה, איננה עומדת בהגדרות של תאוריה מדעית. אין לה רכיבים אמפירים, היא איננה יכולה לחזות עדויות עתידיות והכי חשוב היא איננה ברת הפרכה, כך שקשה לדון בה בכלים מדעיים.
    כל טוב
    ארז

  • גיל

    אוקיי

    כיצד ניתן להפריך את תיאורית האבולוציה? למשל: האם מאובן של קוף לצד סטגוזאורוס יפריך את האבולוציה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    תארוך רדיואקטיבי של מאובן קוף בגיל של למעלה מ60 מליון שנה יעלה שאלות קשות לגבי תורת האבולוציה. מיקום פיסי סמוך לעומת זאת איננו מספיק.

  • גיל

    מדוע לא יוכלו לדחוק את הופעתו?

    חוקרים עושים זאת כל הזמן. לא מזמן נדחקו אחורה בזמן הופעתם של צמחים פורחים בכ100 מליון שנה. מדוע לא קוף?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    יהיה מאוד לא פשוט לעשות את זה לאור עדויות המאובנים של יונקים והראיות הגנטיות הקיימות. סיקרנת אותי. הראה בבקשה קישור למאמר

  • גיל

    הנה הממצא המדובר:

    http://phys.org/news/2013-10-fossils-million-years-early-triassic.html

    אני לא רואה בעיה לחוקירם לדחוק אחורה קוף כ100 מליון שנה. אם זה תקף לצמחים זה תקף גם לבעלי חיים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום גיל
    קודם כל סליחה על העיכוב במתן התשובה.
    מה שהמאמר מתאר הוא זיהוי שריד של פרחים קדומים שמראה שתופעת הפריחה היתה קיימת כ-100 מליון שנים לפני המועד המשוער. באופן עקרוני מאובנים של צמחים עתיקים הרבה יותר נדירים וגם יותר מסובכים לאפיון ולכן יש יותר חללים בפאזל האבולוציוני שלהם, כמו גם שמסיבות אלו ואחרות כמות המחקרים שלהם קטנה בהרבה. במחקר מצויין כי על סמך מידע גנטי קשה לתארך במדוייק את מועד הופעת הפריחה כך שגם לא מדובר במידע שסותר מהותית את הקיים.

    אצל בע"ח חולייתנים לעומת זאת, כמות ומגוון הראיות וכמות המחקרים גדולה בהרבה וחרף זאת עדיין לא נמצא מאובן של קוף מתוארך משמעותית יותר מהקופים הקדומים ביותר.

    אם כן, מאמר זה בהחלט עשוי לתאר הופעה מוקדמת יותר של הפריחה אך רחוק מ"להפיל את תורת האבולוציה", אם כבר אז לחדד אותה.
    כל טוב
    ארז

  • גיל

    שלום ארז

    אם כך, אם נמצא מחר מאובן הדוחק אחורה פרימאטים עד ל100 מליון שנה, גם זה לא יפריך את האבולוציה. פשוט נוכל לדחוק אחורה בזמן את הופעתו ולתרץ זאת בפערי המאובנים. זו בדיוק הבעיה. אני לא רואה הבדל מהותי בין דחיקת מאובני צמחים למאובני פרימאטים.

    יום טוב...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי גיל
    כאשר יש לך תאוריה עניה בראיות הן בגלל הקושי לאסוף ולפענח אותן והן בגלל רמת עניין נמוכה של הקהילה המדעית, יהיה יותר סיכוי למצוא בה אי דיוקים. לעומת זאת בתאוריה מבוססת עם עושר ומגוון גדולים של ראיות והיקף מחקרים גדול יותר שם יהיה יותר קשה (אך לא בלתי אפשרי) למצוא חורים.
    אם תמצא עדויות אמינות של פרימאט מלפני 100 מליון שנים, אני מבטיח לך שזה יחולל מהפיכה בקהילה המדעית.
    כל טוב
    ארז

  • גיל

    הי ארז

    למעשה זה כבר קרה:

    http://www.sciencedaily.com/releases/2002/04/020418073440.htm

    Applying a new statistical approach to primates demonstrates that this group-from which humans developed-originated 85 million years ago (Mya) rather than 65 Mya, as is widely accepted

    כך שמה שאמרתי היה מדוייק למדי. פשוט דוחקים אחורה את הופעת היצור.

  • קמילה

    זה ממש לא קרה, מדוע אתה משקר?

    לא גיל,
    *זה* = מציאת מאובן של פרימאט ודחיקתו עד ל-100 מליון שנה...
    לא קרה, מדוע אתה משקר?

    הרי ברור לכל בר דעת שהמאמר שהפנית אליו אינו "דוחק" את גילו של ענף הפרימאטים כדי שיתאים למאובן חדש שנמצא, כפי שניסית לטעון באופן לא הגון, בסך הכל מה שנעשה שם הוא חישוב תיאורטי, שמתחשב בגורמים שלא נלקחו בחשבון עד כה, ולפיו מוצע שענף הפרימאטיים החל להתפתח לפני כ-85 מליון שנה ולא לפני כ-65 מליון שנה שזה התאריך שהיה מקובל עד כה. מצויין שם גם שהממצא המוקדם ביותר שידוע עליו כרגע מתוארך מלפני כ-55 מליון שנה וכן שההערכה היא שברשותנו מידע חלקי של כ-5% מההסטוריה של ענף זה. בהתחשב במידע חלקי זה האם זה באמת יהיה מאוד מפתיע אם יתברר שתחילתו של הענף היא אכן מוקדמת יותר בכמה מליוני שנים? האם זה יהיה כל כך מפתיע שיימצא מאובן של פרימאט בן כ-70 מליוני שנה? התשובה היא חד משמעית לא. ישנן דוגמאות מאוד פשוטות שיכולות להוות אתגר רציני לאבולוציה, כמו למשל המצאותו של חולייתן המתוארך לתקופה בה היו רק יצורים חד תאיים. במקרה כזה נצטרך למצוא תאורייה חלופית שמסבירה הווצרות של חולייתן כמעט יש מאין כי ממצא כזה כלל אינו מתאים לתיאור הדברים שעולה מתורת האבולוציה.

    נראה שהלהיטות שלך למצוא פגמים באבולוציה כל כך גדולה שכל דבר לגיטימי, אפילו אם מדובר בטענה שאין לה קשר למציאות או להבאת סימוכין שבעליל אינם מחזקים את הטענה. זו התנהגות מכוערת, שכן היא לא נובעת מרצון ללמוד או להוסיף ידע, גם לא מרצון לקיים דיון לא מקצועי לגיטימי בנושא, אלא מתוך נסיון עלוב להכפיש תחום שעומד בסתירה לאמונות הפרטיות שלך (שלאור דבריך האחרים קשורות כנראה ב"מתכנן תבוני" עלום כלשהו). אתה עושה שרות רע לחבריך המאמינים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום גיל
    המאמר שאתה מציג לא מביא ראייה לקיומו של קוף מתוארך לתקופת הדינוזאורים אלא ניתוח סטטיסטי שחוזה כי האב הקדמון המשותף לכל הפרימאטים היה קיים בתקופת הדינוזאורים. לא לזה התכוונתי. כוונתי ב "קוף מתוארך לתקופת הדינוזאורים" היתה ראיה מוצקה - מאובן של קוף, לא אב קדמון של קוף, לא מכרסם דמוי קוף אלא יונק עם מבנה גוף של קוף כמו אלו שאנו רואים כיום.
    בהצלחה!
    ארז

  • גיל

    הי ארז

    הרי אמרת בעצמך:

    "אם תמצא עדויות אמינות של פרימאט מלפני 100 מליון שנים, אני מבטיח לך שזה יחולל מהפיכה בקהילה המדעית."

    כך שדיברנו על פרימאטים. וכפי שאתה רואה, אין שום בעיה לאבולוציה. זו רק דוגמא אחת מני רבות. יצורים מסויימים נדחקו אחורה גם 130 מליון שנה ללא שום בעיה. תמיד ניתן יהיה לטעון שתעוד המאובנים אינו מלא או אפילו לאבולוציה מתכנסת (לדוגמא הפוסה והחתול).

  • קמילה

    לא רק שאפשר, אפילו כדאי מאוד

    דניאל,
    להגיע לידע אמין זה מאוד קשה, יודע זאת היטב כל מי שעוסק במחקר מדעי. זה קשה מהרבה סיבות, אבל בעיקר מכיוון שהמדענים הם גם בני אדם, וגם אם אנחנו קצת יותר מתורגלים מהאדם הממוצע לגבי הכשלים האפשריים שקיימים בתהליך החקירה המדעית, עדיין אנו עלולים לטעות. למעשה חלק ניכר מעבודתנו כרוך בטעויות, במובן זה שאנו מעלים השערות לגבי הסברים אפשריים בנושאים אותם אנו חוקרים ומתברר לנו פעמים רבות שההשערה שלנו הייתה פשוט לא נכונה. כמובן שקורה לעיתים שגם השערה שמתגלית כ"נכונה" היא למעשה לא נכונה בגלל שלא הקפדנו מספיק על ניסוח ההשערה, או אופן ביצוע הניסוי, או הפרשנות המדוייקת שניתן לייחס לתוצאות או בגלל שימוש לא נכון בכלים סטטיסטיים (ויש המון סיבות שמובילות לכך שהמסקנות שלנו יהיו שגויות). בנוסף, כפי שמצויין שקישור שצירפת, יש בעיות שנובעות מהאופן בו מחקרים מתפרסמים, הטיות שקשורות לפסיכולוגיה ולסוציולוגיה של המדע, לפעמים אפילו כלכלה משפיעה בצורה משמעותית על המדע שמייצרים. עד כאן החלק הבעייתי.
    מצד שני, יש לציין שבאמצעות הרבה מנגנוני בקרת איכות (חזרות, התייעצות עם מדענים אחרים, פרסום מאמרים תחת ביקורת עמיתים, תחרות מובנית באקדמיה ועוד ועוד), יש למדע הרבה מאוד הצלחות בהשגת ידע אמין ויציב. הבט סביבך ונסה לדמיין כיצד ייראה עולמך ללא הטכנולוגיה שפותחה על בסיס מדע אמין, למד על ההיסטוריה הרפואית, במיוחד על תוחלת החיים שגדלה משמעותית ועל מחלות חשוכות מרפא ופציעות שקטלו בעבר מליוני בני אדם, ושכיום בזכות רפואה מבוססת מדע אמין נמצא למצבים רבים מרפא. בנוסף יש יכולת טובה לאתר שגיאות בדיעבד ולתקנן - זה אולי אחד מהכוחות הכי חזקים של המדע, ומומלץ לקרוא על כך עוד באתר "חשיבה חדה":
    http://sharp-thinking.com/2012/09/06/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%A0%D7%9...

    אמינות המדע תלויה בדרך כלל בכמות הביקורת שהוא עבר. לוקח זמן עד שידע עובר ממצב של מחקר ראשון שבוצע במעבדה אחת, גם אם הוא פורסם בעיתון מדעי חשוב, ועד שהמידע נבדק במקומות אחרים, רצוי בשיטות בלתי תלויות, ומקבל אישושים נוספים מראיות חדשות שנאספות ומניסויים נוספים שבודקים חלקים שונים בגוף הידע. ועדיין יש להזכיר תמיד שכל תיאוריה במדע, בין אם מדובר על היחסות או מכניקת הקוונטים או אבולוציה, הן "רק" ההסבר הכי טוב שיש בידנו נכון לרגע זה, וייתכן שיימצא בעתיד הסבר טוב יותר. לשאלתך שווה להאמין למדע כי הצלחותיו מרובות לאין שיעור מכשלונותיו, ואיננו מכירים דרך אחרת טובה יותר להשיג ידע אמין (שעל בסיסו ניתן לפתח טכנולוגיה ורפואה שבאמת עובדות), האם אתה מכיר דרך אחרת להשגת ידע אמין?