הרצון המתמיד של בני האדם להכיר את היקום שבו הם חיים ולהבין אותו הוליד תיאוריות, הנחות, חוקים ומושגים רבים ומגוונים. במשך השנים הם נאספו והפכו למכלול רב של ידע הנקרא מדע. התרמודינמיקה (חקר התנהגות האנרגיה;תרמו=חום, דינמיקה=תנועה) הוא תחום שבאמצעות פרמטרים כמו לחץ, נפח וטמפרטורה מקשר בין תהליכים המתרחשים בעולם המיקרוסקופי (למשל תנועה של מולקולות ואטומים) לתהליכים מקרוסקופיים שאנו רואים וחווים יום יום, כמו התאדות וקיפאון של מים.

בשנת 1865 הפיסיקאי רודולף קלאוזיוס, מאבות התרמודינמיקה, הגה לראשונה את המושג "אנטרופיה" כדי לתאר את שינויי החום המתרחשים במערכות שונות. מדובר בגודל פיסיקלי שאפשר לחשב ולכמת, ובין השאר נעשה שימוש בחוק גידול האנטרופיה כדי להפריך את תיאוריית האבולוציה. האם יש בסיס לטענה הזו? הישארו איתי.

החוק השני של התרמודינמיקה – חוק גידול האנטרופיה

בתרמודינמיקה יש ארבעה חוקים מרכזיים שמאפשרים לקבוע איך יתרחש תהליך מסוים, ובאילו תנאים. על פי החוק השני של התרמודינמיקה, שנקרא גם "חוק גידול האנטרופיה", האנטרופיה במערכת מבודדת - בה אין מעבר של חום או חומר המערכת לסביבה - לעולם לא תקטן, אלא תמיד תשאף לגדול. החוק הזה מאפשר לצפות את הכיוון הספונטני של תהליכים המתרחשים בטבע, כגון האבולוציה או התפתחות היקום.

אנטרופיה מוגדרת לרוב כמדד לאי-סדר במערכת כלשהי. כדי להמחיש זאת אפשר לחשוב על חדר השינה שלנו כמערכת מבודדת, ואז האנטרופיה תוגדר כמדד לסדר או האי-סדר של החדר. ככל שהחדר יהיה מבולגן יותר, כך האנטרופיה (האי-סדר) שלו תגדל – ולהפך. החוק השני של התרמודינמיקה אומר שהחדר תמיד ישאף לאי-סדר, ולכן יתבלגן בצורה ספונטנית ובלי השקעת אנרגיה. לעומת זאת, כדי להקטין את האנטרופיה של החדר יש להשקיע אנרגיה - למשל, סידור החדר. הדוגמה איננה מדויקת, אך היא עוזרת להמחיש את משמעות המושג.

הראשון שתיאר את האנטרופיה כאי-סדר היה המדען האוסטרי לודוויג בולצמן במאה ה-19, בהתייחס לאנטרופיה מנקודת מבט סטטיסטית. לפי בולצמן, האנטרופיה של מצב מסוים (חדר מבולגן או מסודר) תוגדר לפי הסיכוי להתרחשותו. ככל שהסיכוי (ההסתברות) להתרחשות מצב מסוים גדל, כך גדלה גם האנטרופיה שלו. בולצמן טען שהסיכוי להתרחשות של מצב מסוים גדל ככל שמידת אי-הסדר שלו גדלה, כלומר בתהליך ספונטני המערכת תגיע בסופו של דבר למצב של אי-סדר מקסימלי.

אולם בתקופתו של בולצמן עדיין לא הכירו ולא הבינו את הקשר בין מולקולות לאנרגיה כמו בימינו, ועל כן התיאור של האנטרופיה התבסס על מה שאפשר לראות בעין. בניסויים שנערכו בגזים שונים, למשל, היה אפשר לראות איך מולקולות הגז מתפשטות באמצעות דחיפה של בוכנה או התנפחות של בלון. בעקבות הניסויים האלה השתמשו בולצמן ורבים אחריו במונח "אי-סדר" לתיאור מושג האנטרופיה. כדי להמחיש זאת נערוך ניסוי מחשבתי קצר כפי שמודגם באיור הבא.

תהליך התפשטות ספונטני של מולקולות גז לתוך תא ואקום

דמיינו מערכת מבודדת שמחולקת לשני תאים באמצעות מחיצה, עם מחסום שניתן לפתוח ביניהם. לתא השמאלי נכניס את מולקולות גז (כדורים כחולים) ואילו בתא הימיני ניצור ואקום - כפי שמוצג בתמונה. כל עוד המחסום יהיה סגור, מולקולות הגז יישארו כלואות בתא השמאלי ולמערכת יהיה ערך מסוים של אנטרופיה. כעת נסיר את המחסום. מולקולות הגז ינועו באופן ספונטני לכיוון התא הימני בלי שנשקיע אנרגיה (כמו בתמונה האמצעית), עד שתהליך ההתפשטות ייעצר לבסוף והמערכת תגיע לשיווי משקל, כפי שמוצג בתמונה הימנית.

לפי החוק השני של התרמודינמיקה, האנטרופיה במצב הזה חייבת להיות גדולה יותר מכפי שהייתה לפני הסרת המחסום. בנוסף, ברור לחלוטין במצב הזה שמולקולות הגז פחות מסודרות מכפי שהיו לפני הסרת המחסום. לכן במקרה הזה אין מנוס מההשוואה בין דרגת האי-סדר לבין מושג האנטרופיה. אך האם ההשוואה נכונה?

השימוש במדד האי-סדר לתיאור איכותי של עלייה או ירידה באנטרופיה יכול להועיל במקרים מסוימים. אולם במקרים אחרים הוא עלול להטעות ולבלבל בבואנו לחזות תהליכים ספונטניים. כשאנו מרסקים קרח ומערבבים אותו בכוס מים בטמפרטורה קבועה, למשל, שבבי הקרח ינועו בתוך הכוס עד שיהפכו לנוזל. במקרה הזה נדמה שהתהליך הספונטני הזה נע דווקא מתערובת עם דרגת אי-סדר גבוהה לנוזל אחיד ומסודר יותר. אז האם התהליך זה סותר את חוק גידול האנטרופיה? מובן שלא.

בדיוק כמו בתקופתו של בולצמן השימוש שאנו עושים במונח "אי-סדר" מתאר את מה שעינינו רואות ולא את מה שקרה ברמה המולקולרית. בפועל, למולקולות המים במצב הצבירה הנוזלי יש יותר תנועה מאשר במצב הצבירה המוצק, בו המולקולות ארוזות וקרובות יותר זו לזו. תנועתיות מולקולות המים במצב הנוזלי רבה ומגוונת, כך שבמצב הצבירה הנוזלי לכל מולקולת מים יכולה להיות אנרגיה מעט שונה, בעוד שבמצב הצבירה המוצק האנרגיה של מולקולות המים אחידה יותר. כך שהתכת הקרח לנוזל דווקא הובילה לפיזור רב יותר של ערכי האנרגיה במערכת.

ומכאן המסקנה החשובה: התיאור המדעי והנכון יותר לאנטרופיה מתייחס למידת פיזור האנרגיה בין המולקולות או האטומים במערכת. כלומר אם בסוף תהליך כלשהו פיזור האנרגיה גדול (מגוון) יותר מאשר בתחילתו, התהליך יתרחש בצורה ספונטנית. החוק השני של התרמודינמיקה הוא חוק טבע בסיסי, שאומר שהכוח המניע של תהליכים בטבע אינו עלייה באי-סדר אלא חלוקה ופיזור של האנרגיה.

האם האבולוציה נוגדת את החוק השני של התרמודינמיקה?

ההנחה המוטעית הקובעת שאפשר לתאר את האנטרופיה במונחים של סדר ואי-סדר גרמה לאנשים מסוימים לטעון שהאבולוציה סותרת את החוק השני של התרמודינמיקה. לטענתם, אורגניזמים מפותחים מסודרים יותר מאורגניזמים פרימיטיביים. לכן האבולוציה נוטה דווקא להוריד את אי-הסדר, בניגוד לחוק גידול האנטרופיה. מסיבה זו, טענו, לא ייתכן שתורת האבולוציה נכונה. אך הטענה הזו מתבססת על כמה הנחות שגויות:

  1. היא מניחה שאנטרופיה היא מדד לאי-סדר
  2. היא מתייחסת רק לאנטרופיה של האורגניזם ולא לאנטרופיית הסביבה (כל מה שאינו האורגניזם)
  3. היא מניחה שהאבולוציה נוטה תמיד ליצור אורגניזמים מורכבים ומסודרים יותר.

הסיבה לכך שהטענה הראשונה שגויה הוסברה בתחילת הכתבה - אנטרופיה היא מדד לחלוקה ולפיזור האנרגיה. הטענה השנייה שגויה כיוון שתמיד מתרחש חילוף אנרגיה בין היצורים החיים לבין סביבתם - ולכן אורגניזם הוא לא מערכת סגורה, וחוק התרמו-דינמיקה השני אינו חל עליו. הטענה השלישית איננה נכונה מיסודה, מכיוון שהאבולוציה פועלת לייצר אורגניזמים שיהיו מותאמים יותר לסביבה ולאו דווקא יותר מסודרים. למעשה, אפשר להראות באמצעות חישובים פשוטים יחסית שגם אם יש ירידה באנטרופיה כתוצאה מהתפתחות אורגניזמים, זרם האנרגיה (חום) שמגיע לכדור הארץ מהשמש תורם לעליית האנטרופיה שלו (למאמר המלא).

כדור הארץ נשטף באופן רציף בזרם של אנרגיה המגיעה מהשמש בצורה של קרינה אלקטרומגנטית, שתורמת לחימומו ולעליית האנטרופיה שלו. במקביל הוא מתקרר ומוריד את האנטרופיה שלו באמצעות פליטת קרינה אלקטרומגנטית (בעיקר בתחום התת-אדום) לחלל. אפשר להראות באמצעות חישובים שכתוצאה מהתהליכים האלו בלבד אנטרופיית כדור הארץ עולה בכל שנייה בכ-420*1012 ג'אול לקלווין (ג'אול הוא יחידת אנרגיה, קלווין הוא יחידת טמפרטורה, ג'אול לקלווין: יחידת אנטרופיה). כלומר, בכל שנייה מתווספת כמות אדירה של אנטרופיה זמינה שמאפשרת את התרחשותם של תהליכים אחרים שמורידים את האנטרופיה בכדור הארץ.

שטף של קרינה אלקטרומגנטית מהשמש לכדור-הארץ וממנו לחלל. כתוצאה, אנטרופיית השמש יורדת, אנטרופית החלל עולה ואנטרופית כדור-הארץ נשארת בקירוב קבועה.   

גם אם נקבל את ההנחה שתהליך האבולוציה מוריד את אנטרופיית כדור-הארץ, אפשר להראות שגם אם בכל מאה שנים, מאז תחילת קיומו של כדור הארץ, כל האורגניזמים בו הפכו "מסודרים" פי אלף מקודמיהם, הירידה באנטרופיה לכל שנייה תהיה לכל היותר -302 ג'אול לקלווין. זו כמות קטנה פי מיליארד ביחס לאנטרופיה הזמינה בכדור הארץ. כלומר, בסך הכל אנטרופיית כדור הארץ עולה, ולכן החוק השני של התרמודינמיקה לא סותר את קיומו של תהליך האבולוציה.    

כמו כן, לא ניתן להתייחס לגוף האדם כמערכת מבודדת של מושפעת או משפיעה על הסביבה. בכל עת, מתרחשים בגופנו תהליכים כימיים רבים שגורמים לשבירה ויצירה של קשרים כימיים חדשים המשנים את אנטרופיית הגוף והסביבה. גם לאחר המוות מתקיימים  תהליך של פירוק הגוף לאטומים ומולקולות - ותורם לעלייה באנטרופיה של הסביבה.  הדוגמה הזו ממחישה איך השימוש שנעשה באי-סדר כמטפורה לאנטרופיה עלול לבלבל, להטעות ולהוביל למסקנות שאינן נכונות.

17 תגובות

  • רן קנדי

    כל דבר בעיתו

    להגדיר סדר בפשטות כַּגּוֹדֶל ההופכי להסתברות נראה לי מאד בלתי סביר. - ניטול לדוגמא הטלה של מטבע הוגן 1,000 פעמים. - מובן שהתוצאות 0:1,000 ו-1,000:0 יהיו בעלות ההסתברות הנמוכה ביותר, - ו-500:500 בעלת ההסתברות הגבוהה ביותר. - האם אנו רואים הבדל משמעותי במה שאנחנו יכולים לכנות ”סדר“? - בעיני ההבדל הוא מצומצם ביותר, ככל שהוא קיים.
    - סביר הרבה יותר אינטואיטיבית במקרה האמור להגדיר את הסדר ע״פ גובה המחלק המשותף של התוצאות של ה-”ראש“ ושל ה-”זנב“. - ז.א. שככל שהמחלק המשותף המקסימלי גבוה יותר נראה את האפשרות כמסודרת יותר.
    - אז 400:600 לדוגמא תהיה תוצאה מסודרת יחסית, בעלת סדר גבוה או רב יותר, - וכדוגמא אחרת 431:569 מסודרת פחות.
    - אם נחפש הגדרה הולמת לסדר שתתאים לשאנו רואים ככלל במושג נראה שהכיוון צריך להיות שונה לחלוטין. - הרעיון הראשוני הסביר ביותר הוא נראה שמצב במערכת הניתן להיות מתואר ע״י מספר סופי של סימנים מתוך קבוצה סופית של סימנים יחשב למסודר יותר ככל שניתן לתארו ע״י מספר סימנים קטן יותר. - זה בשום אפן לא רעיון מוגמר, - כי אחרת ברגע שניתן שם למצב ניתן יהיה לתארו משום כך ע״י סימן אחד בלבד, ואז לכאורה הוא מסודר ככל הניתן. כמובן שזו לא הכוונה. - אבל סדר יסודו בחוקיות ומכאן הרעיון האמור.
    - לעניין המתואר ע״י ד״ר טבעוני בהסבר המלווה בדיאגרמות - נראה שיהלום יותר התייחסות לפוטנציאל מאשר לסדר. פוטנציאל נראה שמעצם טבעו אמנם תמיד יפחת. - נאמר שבמקום מולקולות או כדורים כחולים כמופיע שם יהיו לנו חיילים במגרש מסדרים; - האם במצב שבו החיילים נמצאים כלם במחצית האחת של המגרש תאמרו שהם מסודרים יותר דווקא מאשר אם חלקם במחצית האחת וחלקם במחצית האחרת? - אם יעמדו החיילים במרווחים שווים ואחידים ובמבנה מסודר אז נאמר כמובן שהסדר רב יותר, - ואם לא כן והמרווחים יהיו אקראיים ובלא חוקיות אז נאמר שהסדר פָּחוּת; - ודברים אלה יעמדו בעינם גם אם מרוכזים הם במחצית אחת של המגרש וגם אם יתפרס המבנה על פני כלל המגרש האמור.
    - ככל שיתקבל הרעיון המוצע על-ידי כאן, (של ההגדרה ע״פ אפשרות התיאור במספר הסימנים המצומצם) נראה שהנכון יהיה לנסות תחילה במקרה הפשוט ביותר; - להתרשמותי - מספר סופי של נקודות במימד אחד. - אז - אם המרחקים בין הנקודות הסמוכות זו לזו כולם שווים אגדיר את הסדר כ-1 -ז.א. 100%. אין אפשרות מסודרת מזו. - אם יהיו בין המרחקים שבין הנקודות כאלו שהיחס ביניהם יהיה אי רציונלי, - אז אגדיר את הסדר כ-0. - ובהמשך צריך לנסות ולמצא ולבנות הגדרה שתהלם את תפיסתנו האינטואיטיבית לעניין, שתתאים אמנם למה שאנו מכנים ”סדר“ ככלל ובד״כ. אינני בטוח שניתן. - יתכן ויסתבר שניתן להוכיח אפילו שלא ניתן. - אינני יודע. - אם יסתבר שהדברים עולים יפה וניתן למצא הגדרה כמבוקש אז ניתן להתקדם למערכות מורכבות יותר. אינטואיטיבית נראה בהחלט שבעולם הזה בו אנו חיים את חיינו קיימת נטייה של הסדר להתפוגג. - דברים שניתן לומר באפן מוחלט לגבי מערכות סגורות סביר ביותר כמובן שניתן לומר באפן הסתברותי או יחסי גם לגבי מערכות שאינן כאלה, - תוך התייחסות לעניין זה למידת המגע והקשר שלהן עם החוץ. - ברור גם לחלוטין שבמבט ראשון לכל הפחות הופעת האורגניזמים החיים בעולם נעדר חיים נחזית כתופעה שאינה הולמת את נטייתה הטבעית של חשיבתנו. (אם מחזיקים בהשקפות העולם החומרניות המקובלות ז.א., - על פיהן לא קיים דבר זולת חומר פיזי כנתפס בחושינו הידועים)
    אין לחלוק על כי לעניין החשיבה הטבעית והמיידית הרעיון בדבר הופעת האורגניזמים האמורים - על מבנה גופם כמות שהוא - כתולדה של תהליך אקראי גרידא ללא התערבות חיצונית כלשהי, מעלה תחושה זרה כלשהי, ניתן לומר לדעתי צורמת אפילו. זאת בלא התייחסות לסבך ההסברים העשויים להיות מובאים אחרי כן ולנכונותם או אי נכונותם. - והערה אחרונה כאן היא שלעניין הסדר אין צרך אפילו להדרש לעניין האבולוציה דווקא: - אם זרעתי זרע זעיר של עץ אקליפטוס ויופיע בהמשך לכך עץ מסוג זה בגודל ובמימדים הידועים, - כבר כאן תופעה רלוונטית. האם נניח שבזרע כלול היה הסדר שבא לידי ביטוי נראה לעין בעץ הבוגר? התפרקותו של גוף חי (של צמח, בע“ח, או אדם) לאחר המוות תואמת בדיוק את הרעיון של אובדן המורכבות והסדר והפחת בהם, - אבל כבר החיים עצמם, עם לידתו של כל פרעוש או הופעתו של גבעול של עשב, - כיוונם נוגד לכאורה. עד כאן.

  • קובי

    האבולוציה צריכה את בורא עולם

    בניגוד לעמדה הרווחת, האבולוציה לא רק שהיא אינה סותרת את קיומו של בורא עולם, ההפך הוא הנכון, היא צריכה אותו.
    צ'רלס דרווין סבר במהלך חייו וגם כתב באוטוביוגרפיה שלו: "ראיה לקיומו של בורא עולם מגיעה מהקושי הרב, או אף חוסר האפשרות להסביר שהעולם העצום והנפלא הזה, כולל האדם עם יכולתו לראות הרחק אחורה והרבה קדימה לעבר העתיד, נוצר כתוצאה ממקריות ..."
    והיום כ – 150 שנה אחרי דרווין, ידוע דבר שלא היה ידוע בזמנו של דרווין:
    היום ידוע שחלבונים מיוצרים על פי מידע שנמצא ב – DNA ולא יכולים להיווצר בלעדיו, ו - DNA לא יכול להיווצר בלי חלבון – יש כאן שאלה של ביצה ותרנגולת ...
    אז איך האבולוציה הייתה יכולה להתרחש בלי בורא עולם שיעניק לה את התא הראשון?
    התפתחות הציפור:
    לפי האבולוציה היה צריך להיות לפני מיליוני שנים יצור בעל 4 רגליים שאט אט בתהליך של מיליוני שנים התפתחו 2 מרגליו לכנפיים. בינתיים, בכל הזמן הזה, הוא לא יכול לרוץ ולא יכול לעוף. (אפשר לרוץ על משהו שהוא חצי רגל וחצי כנף?) איך אותו בעל חיים היה יכולה לשרוד בין כל הטורפים מיליוני שנים ללא השגחה?
    מילא אם זה היה יום או שבוע, אבל מיליוני שנים?? בלי יכולת לברוח מטורפים ...
    כך שאפשר לראות שהיחס בין בורא עולם לאבולוציה זה לא יחס של סתירה. האבולוציה צריכה את בורא עולם;
    היא צריכה שהוא יביא לה את התא הראשון, היא צריכה שישמור על היצורים שמתפתחים לציפורים ...
    האבולוציה לא סותרת את קיומו של בורא עולם, להפך ... היא זקוקה לו.

  • מוטי

    אבולוציה מול בריאתנות - מאמרים - תיקון חוזר

    משום מה [בכוונת מכוון ???] - הקישורים שצירפתי "חתוכים". פשוט חפשו בגוגל את הרצף הבא : רציו ערכים TAG אבולוציה בהצלחה לכולם

  • מוטי

    אבולוציה מול בריאתנות - מאמרים - תיקון אחרון

    רצף החיפוש המדוייק הוא : רציו ערכים TAG אבולוציה

  • מוטי

    אבולוציה מול בריאתנות - מאמרים - תיקון קישור

    להלן קישור מתוקן למקבץ מאמרים בנושא אבולוציה מול בריאתנות https://rationalbelief.org.il/tag/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D...

  • מוטי

    אבולוציה מול בריאתנות - מאמרים

    להלן קישור למקבץ של מעל 150 מאמרים שמכסים את כל הנושא של אבולוציה מול בריאתנות על
    כל צדדיו וזוויותיו .
    [בתפריט בצד ימין של העמוד יש עוד מאות מאמרים מרתקים] https://rationalbelief.org.il/category/materialism-versus-dualism/evolut...

  • ויגדור רכניץ

    הטבע מושלם למעט מהותנו - פרודות של רצון לקבל

    הבה ננסה להסביר באופן הפשוט ביותר:
    אם נסתכל על הטבע, ניווכח לראות עד כמה הוא מושלם. קשרים מושלמים, אפילו האריה שטורף עושה את זה בלי אינטרנסים אלא בגלל אינסטינקטים של הישרדות. אין שם קלקול. אין שם את האגואיזם הצר שאנו רואים אצל בני האדם . ומה שנראה לנו אולי מהצד כמקולקל זה בגלל שאנחנו כאלה.
    ומה איתנו? האם גם אנחנו מתוקנים כמו הטבע?
    חשבתם פעם על המחשבות שלכם?
    מהי מחשבה? מחשבה היא מילוי של רצון.
    חלקכם יגידו: אני ממש לא רוצה דברים רעים. זה לא יכול להיות מילוי רצון.
    אני אגיד: זה לא משנה אם זה שלילי או חיובי, מחשבה לא מתרחשת סתם אלא בגלל רצון שקדם לה.
    אז אם המחשבות שלנו והכוונות אינם כמו בטבע, זה אומר שהמהות שלנו, הרצון שלנו הוא זה שצריך להתקן.
    נמשיך:
    מאיפה הגיע החומר שלנו, ממה אנחנו עשויים, מאיפה הגיעו המולקולות שאנו עשויים מהם? איזה צורת התארגנות יש לאותם המולקולות?
    כולנו הגענו מאבק של כוכבים. אנו יודעים הרבה על חלק גדול מהמולקולות אך תפקידן של חלקן עדיין נשאר בגדר ניסתר. ולנו? כמו תמיד נוח לומר שכנראה שאין להם חשיבות.
    אז מלמעלה למטה התפתחנו, עברנו הרבה תהליכים עד שאותם מולקולות הפכו ל DNA בתהליך שגם היום אין לנו בו השגה.
    ותהליך האבולוציה הביא אותנו למאה ה 21.
    מה השתנה? אם מדברים על הרצון שלנו, בשפה לא מדעית ניתן לומר עליו שהוא נעשה יותר עבה, מחוספס, מושך לעצמו (אפשר לומר רע?)
    אז מה הבעיה? בעצם התרחשו שני דברים עיקריים:
    1. העולם הפך לגלובלי, מקושר. הטבע כאילו קישר אותנו לכפר מחובר אחד.
    2. הרצון שלנו דוחה אותנו אחד מהשני ומקשה עלינו ליצור מערכות יחסים חיוביות.
    תופעה זו יוצרת משבר. משבר בינינו וחוסר השתוות מולקולרית לטבע.
    מה עדיין לא גילינו?
    שלכוונות שלנו ולמחשבות שלנו קיימת השפעה על תופעות שונות המשתלשלות (מתרחשות) בעולם הזה.
    ואותם כוונות ומחשבות הינם תולדה של הרצון.
    ואם נשנה את אותם פרודות של רצון ונהפוך אותם כך שיהיו בהשפעה כמו הטבע, הרי שאז נגלה מדוע לא רק שאנחנו נמצאים ביקום אלא שהיקום גם נמצא בתוכנו.

  • מתעניינת

    ועם זאת: האם השלמות שבטבע מעידה על מקריות?

    רבים יתווכחו ויאמרו שאין שלמות בטבע. אך ישנם חוקים שאי אפשר לערער עליהם. למשל, חוק התרמודינמיקה. הוא לא הומצא - הוא רק התגלה. אם כן, מי חוקק אותו?
    היקום שלנו מסודר בצורה מדהימה, המרחקים של הירח והשמש מכדור הארץ מושלמים ליצירת חיים (כל שינוי ולו הקטן ביותר היה גורם להיכחדות החיים על פני האדמה), האוכל מתאים לתאינו כמו כפפה ליד, ויש גיוון של צבעים, יופי, מוזיקה, אהבה ודברים רבים שאינם מסבירים את האבולוציה הקרה והמקרית.
    האם אפשר להסביר זאת במנחים מדעיים? האם זה עד כדי כך "לא מדעי" להאמין שלכל הדברים המופלאים האלה אין יוצר/בורא תבוני שחשב על הכל ויצר את הכל באהבה רבה ועם תשומת לב לפרטים הקטנים ביותר?
    רק רציתי לחלוק נקודות אלה למחשבה.
    אני רוצה מאוד לחלוק גם מאמר זה - נכון, הוא נכתב בידי אנשים מאמינים. עם זאת, הם בחנו את המדע והמקרא ללא דעות קדומות, לא במטרה לכפות דת על אף אחד: אלא במטרה להגיע לאמת. אשמח אם תקרא אותה.
    יום נפלא!
    http://wol.jw.org/en/wol/d/r1/lp-e/1101989226

  • ליאב

    מותאם

    החוק השני של תרמודינמיקה הוא תוצאה בלתי נמנעת של תורת הסטטיסטיקה-פיזור שווה של המשתנים תמיד יהיה בעל סבירות גבוהה יותר במערכת מבודדת, זה משום שלמצב שבו האנרגיה מפוזרת באופן שווה בין המולקולות יכול להתקיים במגוון סיטואציות גדול יותר מאשר מצב שבו הפיזור אינו שווה. אז אנטרופיה היא פשוט תוצאה ישירה של הסתברות.
    האוכל מותאם לנו? למה לא אנחנו לו? אנחנו התפתחנו במשך זמן רב על ידי תורשה עם מגוון שנוצר באקראיות(על ידי מוטציות ושחלוף) אשר נתון ללחצים סביבתיים שבהם חלק מהתכונות נותנות יותר יתרון באותה סביבה להעברת הגנים הלאה(על ידי מציאת משאבים,התמודדות עם טורפים ותנאי הסביבה, מציאת בני זוג והבטחת התרבות הצאצאים) ולכן הן אלו שנשארות לאחר דורות רבים ומתווספות (על ידי אותם שינויים אקראיים ולחצים סביבתיים) עד שהיצורים שקיבלנו בסוף מותאמים לטמפרטורה,למזון וכו׳ מבלי צורך ביוצר.

  • דב הניס

    במערכת מתפתחת אין מקריות. היקום הוא מערך מתפתח

    Random Biological Mutations Are Impossible

    May 28, 2013

    Random Biological Mutations Are Impossible

    Randomness is impossible in an evolving system:

    http://universe-life.com/2013/01/09/randomness-is-impossible-in-the-univ...

    Random Biological Mutations Are Impossible since biology is an evolving sub-system in the evolving universe system.

    All the sub-systems in the universe are CONTINUOUSLY evolving, driven-oriented-directed by the natural selection of ALL mass formats, which is the enhancing of their energy constraint, to temporarily postpone their reconversion to energy, which goes on at a constant rate since the Big Bang.

    Ponder/re-comprehend non-religious biology,

    Dov Henis (comments from 22nd century)

    http://universe-life.com/

    From non-religious Biology:

    The Genome is a base organism evolved, and continuously modified, by the genes – the elementary life organisms –

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    מקרי או לא מקרי - שאלה של אמונה.

    אני בהחלט מסכים שלא אנו קובעים את החוקים אלא רק חושפים או מגלים אותם. חשוב לי לציין שטרת המדע היא איננה לנסות ולהפריך את קיומו או אי קיומו של אל שיצר או ברא את מה שסביבנו אלא להסביר באמצעות הוכחות מדוע תופעות מסוימות מתרחשות וכיצד. השאלה האם האל ברא ויצר את העולם שסביבנו? ובכן, זוהי שאלה של אמונה בלבד.
    בכל אופן, אני אשמח לעיין בלינק ששלחת לי.
    יום נפלא.

  • daniel

    למה תמיד

    למה אתה צריך אל בתהליך הזה?
    הכל נובע מאשליית האני המחליט שלך ושל שאר בנו האדם..
    אבל אין אני, ואין מי שמחליט, ולא אתה שולט על המחשבות שלך, אלה תהליך אבולוציוני נוסף, ואין (צורך ב) אל שבורא

  • מתעניינת

    תיקון -

    תיקון: "האם זה עד כדי כך "לא מדעי" להאמין שלכל הדברים המופלאים האלה *יש* יוצר/בורא..."

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    תאוריה מדעית

    על מנת שהסבר או תאוריה מסוימת תוגדר מדעית היא צריכה לענות על מספר קריטריונים ברורים והחשוב שביניהם הוא היכולת להפריך את אותו הסבר.
    לדוגמא, החוק השני של התרמודינמיקה מוגדר בצורה ברורה ומדויקת כך שניתן לחזות באמצעותו תהליכים המתרחשים בטבע. חוק זה הינו מדעי בין היתר מכיוון שבמידה ויימצא מקרה כלשהו הסותר או מפריך את החוק השני של התרמודינמיקה אזי חוק זה לא יהיה נכון או מדויק ואז תנוסח תאוריה מדעית חדשה או משופרת. לעומת זאת, כאשר מנסים להסביר תופעות באמצעות "כח עליון/בורא וכו'" ההסברים אינם מדעיים מכיוון שלא ניתן להפריך אותם או להוכיח אותם באמצעות ניסויים. הרי על כל טענת נגד שתובא כנגד אותו "כח עליון" יימצא הסבר חלופי על-ידי ה"מאמין" שכביכול יסתור אותו ללא כל הוכחה.
    לכן, האמונה שדברים מתנהלים בעולם על-ידי "כח עליון או בורא" היא איננה מדעית.
    אני בהחלט מסכים שהעולם והטבע סביבנו כל-כך מדהים ומורכב ולכן על אף ההתקדמות המדעית המשמעותית בהבנה וחקר של תופעות הטבע יש עוד דרך ארוכה מאוד.

  • רן קנדי

    שכל ישר

    נתקלתי כבר בהרבה שטויות אבל נראה שכאן דבר מה משמעותי: - נראה שכשאנשים נתקלים במלה ”מדע“ הם מפסיקים לחשב ומקבלים כל פסיקה כסמכות בלתי מעורערת. - כך כאן לעניין ההגדרה של דבר כ-”מדעי“. מטרת המדע היא להכיר ולהבין את סביבתנו. - אם קיימים מספר מודלים אפשריים השאלה הרלוונטית היא לעניין הסבירות של כל אחד מהם. אם קיים מודל x שהסבירות שלו עולה על הסבירות של מודל y אז יש להעדיף את מודל x גם אם אין לנו דרך להפריך את המתואר בו. זה בכלל לא רלוונטי. - בנוסף הכלים הנדרשים להפרכה הם דבר משתנה עם הזמנים, אבל זו לא הנקודה המרכזית כאן. - הנחה לעניין קיומו או מעורבותו של אל או גורם אחר שמחוץ למישור הפיזי היא לגיטימית ככל הנחה אחרת, - השאלה היא כאמור לעניין סבירות הדברים במבט כולל. אם ד״ר טבעוני יטען שמתוך התייחסות למכלול הפרטים הרלוונטיים המובאים לידיעתו ושיש בידו להביא לידיעתו הסבירות של האפשרות של מעורבות של גורם כאמור (”כח עליון“, ”בורא“, או כל דבר אחר) אינה כזו שיש בה אפילו כדי להצדיק התייחסות רצינית לנושא, - זה לגיטימי. אבל להמציא אמות מידה יש מאין (ולא משנה כמה הן מקובלות) ע״מ להגביל את הדיון לחיפוש מתחת לפנס, לשלול אפשרות - ותהא ראויה ומשמעותית ככל שתהא, - רק משום שאין לגורמים קיימים את הכלים הנדרשים להוכיח את אי-נכונותה במידה ואמנם אינה נכונה, - זו גישה אומללה.
    - בנוסף, - ד״ר טבעוני חוזה למפרע שכנגד כל טענה נוגדת שתמצא לעניין אי-סבירות רעיונות מסויימים - יומצא כעין הסבר נוגד שאינו בר בדיקה. נכון אמנם, נראה, - שרמת הדברים כאן באתר (ככל שנתקלתי) בד״כ נמוכה ביותר כאשר המדובר בתגובות המתנגדות לדעות המוצגות בו. - אבל אעפ״כ דווקא גישתו זו היא כעין דתית. - ואפילו נכונים הדברים ויש במצב כדי למשך לדיון אינסופי ונעדר טעם, - עדיין אין בכך כדי לגרע מדבריי הקודמים: - נאמר כבר (נדמה לי ”’זן‘ ואמנות אחזקת האופנוע“) שאפילו אם הטפש בבני-אדם יאמר דבר שהוא נכון, - עדיין ישאר נכון. - גם אם קיימים רבים שיעלו טענות רבות שאינן רציניות ו\או שאינן ברות בדיקה, אין בכך, כמובן, - כדי לבטל את הדברים שהנאמר-הוא-בעניינם. גם אם תמצא הוכחה שגויה לכך ש-4=2+2 אין בכך כמובן כדי ללמד ש-4≠2+2. גישה אחרת המתיימרת להיות מדעית אינה פחות מאווילית.
    - עוד, כמסתבר - דווקא מן הצד המתיימר להיות סביר ומניח את הדעת נמצא לעיתים - נראה - את הגישה המלאכותית והמעוותת המבקשת הסברים מאולצים משום הבטחון האפריורי בצדקת גישה שהיא. https://thisuniverseouthere.blogspot.com/2016/06/natural-choice-examined...
    (לא בטוח אם הקישור יעבר, קישורים ארוכים לפעמים נחתכים פה)

    - אבל העקר בנאמר בתחילה, - אי אפשר לבוא ולומר שאופציה מסויימת ”אינה מדעית“ ובאמתלה זו לא לזכות אותה בהתייחסות. ההתייחסות צריכה להיות תמיד לגופו של עניין, - ובלי תירוצים.

  • יוסף

    והאם תורת האבולוציה עומדת במבחן ההפרכה?

    וכבר עמדו על כך פילוסופים רבים, שלכל טענה שיטענו נגד תיאוריה זו המתארת מנגנון אקראי ועיוור, תמיד יהיה לחוקרים איזה תירוץ חסר טעם לומר עליה.. למה אין יצורים מעוותים ומוזרים? כי הם לא שרדו. מה ההגדרה ליצור שורד? תשובה: מי ששר עד היום הוא השורד. כלומר טאוטולוגיה ריקה מתוכן: A=A שלא ניתן להפריכה, אך גם אין לה משמעות. וזה קצה קרחון של סתירות וחורים רבים שיש בה. חשוב להיות ישר.

  • chemy

    לא מדויק

    חוק שימור האנרגיה, לדוגמה, נסתר מחהחישוב הקוונטי בו פוטון יכול להיווצר יש מאין ולמרות זאת הפיזיקאים דבקים בחוקכאמונה דתית , כמעט, מה שמראה שגם מדע היא אמונה עיוורת עם המון סימוכין במציאות, זו גם הדת הקלאסית!