המועמדים המתחרים בימים אלה על פסק דינו של הבוחר יצטרכו למצוא את הדרכים הנכונות להתמודד עם מגפה שמשתנה בלי הרף ולא מראה כל כוונה להיעלם
לקראת הבחירות, מכון דוידסון לחינוך מדעי בוחן את האתגרים המדעיים הניצבים כעת בפני מדינת ישראל. אנו מאמינים שהתייחסות אליהם מצד מקבלי ההחלטות תסייע להוביל את החברה הישראלית למקום טוב יותר. זוהי הכתבה הרביעית בסדרת כתבות שאנו מפרסמים לקראת יום הבוחר. לכתבה הראשונה בנושא החינוך המדעי, לכתבה השנייה בנושא אתגרים בבריאות, לכתבה השלישית בנושא אתגרים במשק האנרגיה.
מגפה עולמית היא אירוע נדיר, שגורמים רבים משתלבים בו יחד למעין "סערה מושלמת". מגפה כזאת מופיעה פתאום, או עם התרעה קצרה מאוד, אבל בניגוד לסערה היא משאירה את חותמה לזמן רב.
מגפת הקורונה הגיחה בשלהי 2019. מאז ועד היום היא עברה גלגולים רבים, ולא מראה כל כוונה להיעלם. האתגרים שאפיינו את ההתמודדות עם המגפה בתחילתה שונים מאוד מהאתגרים הניצבים לפנינו כיום, שכן בינתיים צברנו ידע רב שחסר לנו בתחילת הדרך, פיתחנו כלים שמאפשרים לנו להתמודד איתה טוב יותר, וגם הנגיף עצמו שונה מאוד מזה שהתגלה בעיר ווהאן בסין בדצמבר 2019.
לפני שנתיים מחלת COVID-19, והנגיף המחולל אותה SARS-CoV-2, היו תעלומה כמעט מוחלטת עבורנו. כיום זוהי כנראה המחלה שנאסף עליהן הכי הרבה מידע בהכי מעט זמן. אנחנו יודעים עליה כבר הרבה מאוד, וממשיכים לגלות עוד ועוד פרטים, בעוד הנגיף משתנה מול עינינו ועובר התאמות אבולציוניות לפונדקאי העיקרי שלו: אנחנו. הקורונה לא הולכת לשום מקום, ותמשיך לשנות את פניה כמו כל נגיף, בהתאם ללחצים הסביבתיים שיחולו עליה. אין ספק שההתייחסות שלנו אליה וההתמודדות שלנו איתה חייבות לקחת את כל זה בחשבון.
לפני שנתיים מחלת COVID-19, הייתה תעלומה כמעט מוחלטת עבורנו. תמונה של חולת קורונה באגף מבודד בבית החולים | Shutterstock, Mongkolchon Akesin
ללמוד את הקורונה
בתחילת המגפה ניצבה לפני מערכות הבריאות בארץ ובעולם שורה של אתגרים מורכבים. הראשון היה אי-הוודאות – לא ידענו איך המחלה מתנהגת בטווח הקצר ובטווח הארוך, והרופאים והחוקרים נאלצו ללמוד עליה תוך כדי תנועה. זה הוביל למדיניות אגרסיבית מאוד של הטלת סגרים והגבלות על הציבור, לצד השקעה חסרת תקדים בפיתוח טיפולים וחיסונים.
בסוף 2020 הופיעו החיסונים והטיפולים היעילים הראשונים, שאפשרו במשולב להכיל רמה מסוימת של תחלואה באוכלוסייה ולהתמקד בהגנה על קבוצות הסיכון. עם התקדמות מבצעי החיסונים, הרחבתם לאוכלוסיות צעירות יותר והופעת טיפולים נוספים, הצורך בהגבלות פחת במידה ניכרת. ישראל, ואיתה עוד מדינות רבות, עברה למדיניות של "חיים לצד הקורונה", ללא סגרים אך עם חובת עטיית מסכות במקומות ציבוריים ושימוש ב"תו ירוק", שצמצם עוד יותר את ההגבלות על מחוסנים, מחלימים ונבדקים.
בשלב הזה החיסונים עדיין העניקו הגנה מצוינת ממחלה קשה והגנה סבירה גם מהדבקה. וריאנט אומיקרון שהופיע בחורף שעבר שינה את הכללים, משום שהיה מידבק הרבה יותר מקודמיו וכרסם מאוד בההגנה שהעניקו החיסונים מהדבקה. אומיקרון הדביק מיליוני בני אדם בישראל - רוב מי שלא התחסנו חלו בו, ולצדם לא מעט מחוסנים. כך נוצר מצב שבו רוב האוכלוסייה נחשפה לנגיף באופן ישיר או באמצעות החיסון, מה שיצר היכרות של מערכת החיסון של רוב האוכלוסייה עם הנגיף או רכיביו. דבר זה הפחית מאוד את הסיכון להידרדר למחלה קשה ומסכנת חיים במקרה של הדבקה חוזרת.
כעת, כשנראה שכל וריאנט דומיננטי חדש נהיה מידבק יותר מקודמיו, נראה לא מעשי לעצור את הנגיף. במצב הזה מפתה מאוד פשוט לוותר. להגיד שאין מה לעשות, שתחלואה בקורונה היא גזרת גורל ושצריך "להכיל את המתים" (למעלה מ-3,400 נכון לכתיבת שורות אלו). הרמת ידיים כזאת מצד מקבלי ההחלטות בישראל תהיה טעות חמורה, שכן יש לא מעט צעדים שיוכלו לצמצם את סכנות הקורונה, גם בלי לחזור ולהטיל הגבלות על הציבור.
הדביק מיליוני בני אדם בישראל. אילוסטרציה של ואריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה | Shutterstock, natatravel
חיסונים
אחד הכלים החזקים והחשובים ביותר בהתמודדות עם הקורונה הוא החיסון. כיום יש בעולם חמישה חיסונים מערביים עיקריים שמונעים בהצלחה גבוהה התפתחות של מחלה קשה ומסכנת חיים, אך כאמור, פחות יעילים במניעת עצם ההדבקה בווריאנטים הנוכחיים. ארבעה מהחיסונים הללו מבוססים על טכנולוגיה גנטית שגורמת לתאי הגוף לייצר בעצמם חלבונים נבחרים של הנגיף, ומאפשרת עדכון מהיר ויעיל יחסית לווריאנטים חדשים. ככל שמצטברים השינויים במבנה הנגיף, יעילות החיסונים הקיימים עלולה לרדת. לכן חשוב מאוד לעקוב בהתמדה אחרי הופעתם של וריאנטים חדשים והתפשטותם בציבור, כדי לבדוק כמה שיותר מהר אם חל כרסום נוסף ביעילות החיסון ולפתח גרסה מותאמת.
בשונה מבעבר, חיסוני הקורונה פותחו ואושרו בתוך פחות משנה, וכמות המידע שנאספה עליהם ממיליארדי האנשים שקיבלו אותם ברחבי העולם היא חסרת תקדים. גמישותה של הטכנולוגיה והידע הרב שנצבר על החיסונים ועל הנגיף יאפשרו לחיסונים חדשים המותאמים לווריאנטים הבאים שייווצרו לעבור מסלול אישור מהיר. מסלול כזה מבוסס על בדיקות בטיחות ויעילות בקבוצה יחסית קטנה – ולא עשרות אלפים כמו בניסויים הקליניים שנעשו על החיסונים המקוריים – בדומה למה שנעשה בפיתוח החיסונים השנתיים לשפעת.
אף על פי שקורונה אינה "מחלת חורף", הגלים המשמעותיים שלה והתמותה המשמעותית ממנה הם בחורף. החשש העיקרי שעולה כיום במערכות הבריאות הוא מגל משולב של קורונה ושפעת חמורה – שתי מחלות שגובות קורבנות רבים בנפרד, ועלולות לגרום נזק גדול אף יותר אם יופיעו ביחד ויצרו עומס כבד על המחלקות הפנימיות בבתי החולים. פה אנחנו יכולים ללמוד מהניסיון שנצבר בחודשים האחרונים בחצי הכדור הדרומי, שם חוו חורף לא פשוט, עם התפרצות השפעת החמורה ביותר בחמש השנים האחרונות, לצד הקורונה. על כן חשוב לחסן את כל מי שיכול לשתי המחלות לקראת החורף הקרוב.
חיסוני הקורונה פותחו ואושרו בתוך פחות משנה. חמישה בקבוקונים עם חיסונים שונים לקורונה | Shutterstock, Aha-Soft
בדיקות ומעקב
במהלך המגפה פותח מערך ניטור ובדיקות שהגיע ליעילות מדהימה. בעזרת המערך הזה אפשר לנטר את התחלואה, לחזות את העומס על בתי החולים ולהיערך בהתאם. עם זאת, וריאנט אומיקרון טרף את הקלפים גם בתחום הזה, כשהתפשטותו המהירה היממה את מערך הבדיקות והובילה להבנה שצריך משהו אחר.
כיום אין בידינו יכולת ריאלית להעריך ברמת דיוק גבוהה את שיעור התחלואה בקורונה, וגם לא בטוח שחייבים. מה שכן צריך זה לזהות מתי מתחיל גל תחלואה חדש ומהם הווריאנטים הדומיננטיים בו. זיהוי מוקדם של גל תחלואה יאפשר לבתי החולים ולקופות החולים להיערך בזמן, ולמי שטרם חוסנו בהתאם להמלצות, להזדרז ולהתחסן.
מתן אפשרות לבדיקות קורונה למי שיש חשש שחלו, לצד ניטור הנגיף בשפכים יוכלו לתת מענה מסוים למגפה שממשיכה ללוות אותנו. חשוב מאוד לא לוותר על היכולת הזאת. גם אם לא נדע על כל מי שחולה בקורונה, או אפילו על רובם, עדיין אפשר יהיה להעריך את היקף התחלואה הצפוי לפני שבתי החולים יוצפו בהמון חולים קשים.
מטרה קריטית נוספת היא לעקוב אחרי הופעת וריאנטים חדשים. ככל שהתחלואה בנגיף מפושטת יותר בעולם, כך גוברת הסכנה שיופיעו וריאנטים ותת-וריאנטים חדשים בעלי מאפיינים לא מוכרים. כשמופיע וריאנט מוצלח, כלומר נגיף קורונה שצבר אוסף של שינויים גנטיים שנותנים לו יתרונות משמעותיים – למשל יכולת הדבקה משופרת או יכולת התמודדות טובה יותר עם מערכת החיסון – הוא יתפשט במהירות. ראינו את זה קורה שוב ושוב בשנתיים וחצי האחרונות ולא מן הנמנע שזה יקרה שוב.
כל וריאנט הוא סיפור בפני עצמו. חלקם נוחים יותר עבורנו וחלקם מקשים עלינו יותר. מה שיקבע עד כמה הוא יתפשט באוכלוסייה זה כמה אנשים הוא ידביק. לישראל יש מספרי כניסות יבשתיות אבל שער כניסה עיקרי אחד – נמל התעופה בן גוריון. בשיא המגפה כל נוסע שנכנס לישראל נדרש לעבור בדיקת קורונה. חשוב עכשיו לשמר את היכולת ולבדוק מדגמית את הנכנסים לישראל. אין אפשרות מעשית למנוע כניסת וריאנטים כיום, אבל כדי להבין מול מה אנחנו מתמודדים חיוני שלפחות נזהה את האיומים כמה שיותר מוקדם.
זיהוי מוקדם של גל תחלואה יאפשר לבתי החולים ולקופות החולים להיערך בזמן. אדם מקבל חיסון במרכז רפואי בהודו | Shutterstock, Sanjoy Karmakar
טיפול ומניעה
מבחינת תרופות מצבנו טוב לאין ערוך לעומת מה שהיה לפני שנתיים. אם בתחילת המגפה ניסו בערך כל תרופה שאולי איכשהו מטפלת בתסמינים דומים לקורונה, כעת עומדות לרשותנו כמה תרופות שהוכיחו את יעילותן במניעת הידרדרות במצבם של חולים בתנאים מסוימים. ולא פחות חשוב מכך, יש פרוטוקול מסודר לטיפול בחולי קורונה.
התרופות הללו לא חפות מתופעות לוואי ומצליחות להתמודד עם המחלה בעיקר בשלביה המוקדמים, לפני שמצב החולים מתחיל להידרדר. לכן רופאים משתדלים לתת אותן לאנשים שנמצאים בקבוצות סיכון בשלב כמה שיותר מוקדם אחרי האבחון. אחדות מהתרופות הללו, ובמיוחד התרופות הביולוגיות, איבדו חלק ניכר מיעילותן מול הווריאנטים החדשים, אבל אחרות פועלות על מנגנונים חיוניים לתפקודו של הנגיף, שפחות נוטים לשינויים, כך שהן צפויות להמשיך למלא היטב את ייעודן גם בעתיד. חברות התרופות ממשיכות לחפש ולפתח תרופות נוספות נגד הנגיף, מתוך הבנה שיהיה בהן צורך עוד זמן רב.
יש עוד אמצעים רבים שיכולים לצמצם את התפשטות המחלה. הם כוללים אוורור יעיל של חללים סגורים וצפופים כמו כיתות לימוד ובתי חולים; עידוד עטיית מסכות בחללים סגורים במהלך גלי קורונה גדולים, במיוחד בבתי אבות ובריכוזים דומים של אוכלוסיות בסיכון גבוה; ועוד. בסופו של דבר אנחנו נמצאים היום במצב שונה מאוד מזה שהיינו בו לפני שנתיים. המחלה מידבקת יותר, ובניגוד למה שרבים חושבים הנגיף כנראה לא פחות מסוכן, לפחות עבור אנשים שלא התחסנו או החלימו, אבל כעת אנו יודעים עם מה אנחנו מתמודדים, וזה מאפשר לנו להתגונן מפניו הרבה יותר טוב.
כיום עומדות לרשותנו כמה תרופות שהוכיחו את יעילותן. שתיים מהתרופות לטיפול בחולי קורונה | Shutterstock, Alexandru Nika, Giovanni Cancemi
מגפת המידע
זה מוביל לנקודה החשובה ביותר בהתמודדות הציבורית שלנו עם הקורונה, או עם כל איום אחר על בריאות הציבור: הצורך החיוני בהסברה. אחד האתגרים שמערכות הבריאות בכל העולם התמודדו איתם היה איך להנגיש לאורך זמן מסרים רפואיים מורכבים ומשתנים לציבור הרחב. לזה נלווה אתגר משמעותי לא פחות: ההתמודדות הבלתי פוסקת מול נחשול של מידע שגוי או מסולף שמגיע בעת ובעונה אחת משלל מקורות וערוצים ונוגע למגוון רחב של נושאים.גורמים שונים ממשיכים כל העת להדהד את המידע המסולף משיקולים אידיאולוגיים, מסחריים ועוד, או פשוט מתוך פחד ובורות. לא לחינם ארגון הבריאות העולמי הגדיר את הבעיה "אינפודמיה" – מגפת המידע.
הבעיה הגדולה היא שהציבור מבקש תשובות ברורות וחותכות כאן ועכשיו, שירגיעו אותו מול הלא-נודע בשיאו של משבר עולמי, בשעה שהידע המדעי והרפואי נבנה בהדרגה, נדבך על גבי נדבך. הידע המדעי על המחלה הולך ונצבר, מתעדכן ומזוקק. זה כוחו של המדע, אך זוהי גם חולשתו במה שנוגע להסברה. יש פער עמוק בין הציפייה של הציבור לתשובות חד-משמעיות ולפתרונות מיידיים ובין היכולת של אנשי המדע לספק את הסחורה, בלי "אולי", "דרוש מחקר נוסף" "הממצאים לא חד-משמעיים" או "איננו יודעים עדיין".
נחשול של מידע שגוי או מסולף מגיע בעת ובעונה אחת משלל מקורות וערוצים. אילוסטרציה של עובדות לצד מידע שגוי על מגפת הקורונה | shutterstock, keport
בשנתיים האחרונות קיבלנו הצצות רבות אל מאחורי הקלעים של המדע. בשל דחיפות העניין, בשיאה של מגפה עולמית קטלנית, מחקרים פורסמו מיד עם קבלת הממצאים, לפעמים ללא ביקורת עמיתים – הליך שבו בימים כתיקונם מאמרים נשלחים לפני פרסומם לבדיקתם ולהערותיהם של מומחים. כך קרה לא פעם שהביקורת זלגה לוויכוחים פומביים בשידור חי באולפני הטלוויזיה וברשתות החברתיות. ההצצה הזאת למחלוקות בין מדענים העצימה את תחושת הבלבול של הציבור, כי הרי אם המומחים לא מצליחים להחליט מה נכון ומה צריך לעשות, איך אנחנו נוכל לקבל את ההחלטות הקשות שעלולות לקבוע את גורלנו?
הפתרון כמובן איננו להסתיר את אי ההסכמות, ובטח לא לייפות את המציאות. המסר צריך להיות ניהול סיכונים על בסיס המידע המהימן ביותר שקיים בעת קבלת ההחלטה: האם לחסן את הילדה? האם בטוח ללכת לבקר את הורינו המבוגרים? מתי לעטות מסכה?
צריך לתת לאדם מן השורה את הכלים להגיע להחלטה מבוססת ראיות על בריאותו ובריאות משפחתו. על המדינה, משרד הבריאות, קופות החולים והמוסדות המדעיים לספק לציבור מידע עדכני ורציף על בריאות הציבור, על וריאנטים חדשים, לתת מידע מלא ועדכני על היעילות ותופעות הלוואי הידועות של החיסונים והתרופות, ולהציג גם את המלצות המומחים ואת הרציונל העומד מאחוריהם. בה בעת אנשי המקצוע נדרשים להגיב בזהירות ובפירוט, בזמן אמת, למידע כוזב, ולהציג את העובדות המבוססות ראיות בנושא בלי לתת במה לכזבים עצמם.
כל השיקולים האלה צריכים לעמוד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות העומדים בימים אלה לבחירתנו. בסופו של דבר הם ייבחנו על סמך תרומתם לטובת הציבור. החלטות כאלה יכולות להתקבל רק על בסיס מדע מבוסס ראיות.
תודה לד"ר קרן לנדסמן על הייעוץ המדעי והרפואי.
