תם הטקס, מה עכשיו?

לקראת הבחירות, מכון דוידסון לחינוך מדעי בוחן את האתגרים המדעיים הניצבים כעת בפני מדינת ישראל. אנו מאמינים שהתייחסות אליהם מצד מקבלי ההחלטות תסייע להוביל את החברה הישראלית למקום טוב יותר. זוהי הכתבה השנייה בסדרת כתבות שאנו מפרסמים לקראת יום הבוחר. לכתבה הקודמת בנושא החינוך המדעי. 

הטקס לא באמת תם – גם כעת נוספים לסטטיסטיקה מדי שבוע אלפי חולים חדשים ועשרות מתים מקורונה בישראל לבדה. אבל נראה שהוחלט להתעלם מקיומה של המגפה העולמית ולקוות שהיא תבין את הרמז ותיעלם מעצמה, ובכל מקרה הגיע הזמן לחזור לשגרה, לא? או ליתר דיוק הגיעה השעה להתמקד מחדש באתגרים הבריאותיים שעומדים בפנינו היום, נוסף לקורונה. ובראשם שאלת השאלות: איך מונעים מחלות?

חיסוני שגרה ומחלות שאפשר למנוע

חיסוני שגרה, כשמם כן הם – חיסונים שניתנים באופן שגרתי לכולם ולכולן. מטרתם היא לספק הגנה מפני מחלות מידבקות נפוצות – שנהיו הרבה פחות נפוצות מאז שפותחו חיסונים נגדן. הרעיון הוא שככל שיותר ילדים יחוסנו נגד מחולל מחלה מסוים, לא רק שהם עצמם יהיו מוגנים מפני המחלה, אלא גם יפחת הסיכון שמחולל המחלה ימצא פונדקאי חדש להדביק ולהתפשט דרכו הלאה. כך החיסון מגן גם על מי שלא יכלו להתחסן.

בישראל יש מערך מצוין של רפואה מונעת לילדים. בגיל הצעיר פועלות בקהילה תחנות טיפת חלב, ומכיתה א' והלאה האחריות על חיסוני השגרה עוברת למערך החיסונים בבתי הספר. עד תקופת הקורונה שיעור ההתחסנות בקרב ילדים וילדות בישראל היה מושא לקנאה בעולם.

הבעיה היא שבגלל הסגרים, ההגבלות, מניעת ההתקהלויות, השיבושים בלימודים וכל שאר התופעות שהביאה איתה המגפה שמסתובבת פה בשנתיים וחצי האחרונות, ילדים רבים לא הגיעו בזמן לקבלת החיסון שלהם, תורים נדחו והתבטלו, ושיעור הילדים המחוסנים ירד משמעותית. הבעיה הזאת קיימת בכל רחבי העולם, וכבר גורמת להתפרצויות של מחלות מידבקות כמו חצבת.

הדבר החשוב ביותר בשלב הזה הוא כמובן להשלים את החיסונים החסרים למי שלא חוסנו בזמן. כלומר עלינו לאתר את מי שלא חוסנו בזמן, לתגבר את מערך טיפות החלב, להפעיל מערכת יעילה של הסברה על החשיבות של השלמת החיסונים ומניעת מחלות ניתנות למניעה. חשוב במיוחד להתמקד באוכלוסיות ובאזורים המועדים לפורענות, ששיעור ההתחסנות בהם נמוך, על מנת לעצור התפרצויות כמה שיותר מוקדם.

השלמת חיסונים חסרים תעזור למנוע התפרצויות של מחלות בעתיד. | צילום: Oksana Kuzmina Shutterstock

המקרה של הפוליו

אולי הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא ההתעוררות המחודשת של מחלת הפוליו בעולם. המחלה, שנקראת בעברית "שיתוק ילדים" מלווה את האנושות פחות או יותר משחר ימי ההיסטוריה. יש הירוגליפים – כתב הציורים המצרי הקדום – שמראים כי כבר לפני אלפי שנים היו חולי פוליו משותקים במצרים העתיקה.

נגיף הפוליו הוא נגיף מעיים שעובר מאדם לאדם דרך חלקיקי צואה קטנים שמגיעים לפה כשלא שוטפים ידיים כמו שצריך. בדרך כלל הנגיף גורם למחלת שלשולים רגילה שחולפת מעצמה. אולם אצל חלק קטן מהחולים הוא יוצא ממערכת העיכול ותוקף את קצות מערכת העצבים. התוצאה עלולה להיות שיתוק, בעיקר אצל ילדים, שמתחיל ברגליים ומתקדם למעלה, עד שהוא נעצר לבסוף. במקרה הטוב הוא נעצר ברגליים; במקרה הרע, בשרירי הנשימה, דבר שעלול להוביל למוות מחנק.

בשנות ה-50 של המאה הקודמת התרחשה התפרצות ענקית של פוליו, שזכורה בין השאר עקב מספרם הרב של הילדים החולים שנזקקו לטיפול ממושך במכשיר הנשמה שנקרא "ריאת ברזל". המגפה נבלמה בסופו של דבר בזכות פיתוחם של שני חיסונים – אחד שניתן בזריקה ומגן מצוין על האדם שקיבל את החיסון אבל לא על סביבתו, ואחד שניתן בטיפות, מגן על האדם, וגם מונע הדבקה מאדם לאדם.

הבעיה עם החיסון שניתן בבליעה היא שהחיסון הזה מבוסס על נגיף חי שהוחלש. הוא לא מסוכן למחוסנים, אבל מסוגל להתרבות בגופם ולהדביק את מי שלא חוסנו נגד פוליו, או את מי שחוסנו בעבר אבל מערכת החיסון שלהם אינה פועלת כראוי – למשל עקב טיפולים כימותרפיים נגד סרטן.

במשך שנים הדרך המקובלת לחסן נגד פוליו הייתה שילוב של הזריקה עם הטיפות, במטרה ששום נגיף סורר לא יצליח לחדור את ההגנה. בעקבות זאת הנגיף בצורתו הפראית נעלם כמעט לגמרי מרוב העולם, פרט לאזורים מסוימים שבהם קבוצות גדולות סירבו להתחסן מסיבות פוליטיות, דתיות או עקב תעמולה כוזבת, בעיקר בפקיסטן, אפגניסטן וניגריה. למרות זאת, שניים משלושת הזנים הפראיים נכחדו לגמרי והעולם עבר לחסן רק נגד שני זנים.

אבל אז הגיעה הקורונה, חיסוני הילדים בכל העולם התעכבו, והתוצאה היא שהנגיף הרים את ראשו. חלק קטן מהאנשים שחוסנו בעבר בנגיף המוחלש ממשיכים להפריש אותו ממערכת העיכול שלהם. וכשנגיף כזה מגיע לאוכלוסייה לא מחוסנת, נוצרת התפרצות חדשה.

וכך, בחודש מרץ השנה נמצא בירושלים מקרה של שיתוק ילדים, שבעקבותיו יזמו מבצע חיסונים בכל הארץ. כעת יש התפרצויות של פוליו בלונדון ובניו יורק. לא מדובר רק בהשפעת הקורונה, אלא גם בקהילות ששיעור ההתחסנות בהן נמוך עקב התנגדות לחיסונים. השילוב של מגפת הקורונה עם מגפת הפייק ניוז והחשדנות הגוברת כלפי הממסד הרפואי הביא לירידה ניכרת בשיעור הילדים המחוסנים בכל חיסוני השגרה, לרבות פוליו.

כדי לעצור את התפרצויות הפוליו צריך מבצע חיסונים. חשוב להגיע לכל הילדים שטרם חוסנו ולוודא שהם משלימים ארבע מנות, בהתאם לנוהל החיסון. לא מספיק, כמובן, רק לספק את החיסונים. חיוני לשלב הסברה ייעודית, להבהיר מה המשמעות של הימנעות מחיסון ושל המחלה, להנגיש את החיסונים, וכמובן, להסביר בצורה ברורה מה עלולות להיות תופעות הלוואי של החיסון – בעיקר חום ושלשולים אצל חלק ממקבלי החיסון בטיפות או כאב מקומי במקום הזריקה בחיסון השני. כל התופעות הללו חולפות, מה שאי אפשר לומר על השיתוק מהמחלה עצמה.

בדיקות שגרה וגילוי מוקדם

בדיוק כמו ילדים, גם מבוגרים החמיצו תורים, נמנעו מהתקהלויות ודחו ביקורים במרפאות. פרט לחיסונים המומלצים למבוגרים, שלגביהם כדאי להתייעץ עם רופאי המשפחה, קיימות לא מעט בדיקות שתפקידן לגלות מחלות בשלב מוקדם, שבו עוד אפשר לעצור את התפתחות המחלה או למנוע היווצרות סיבוכים קשים. בין הבדיקות הללו נמצאת בדיקת הממוגרפיה לגילוי מקדים של סרטן השד, בדיקת דם סמוי בצואה לגילוי מקדים של סרטן המעי הגס, בדיקות לזיהוי מוקדם של סוכרת ואפילו בדיקות טריוויאליות לכאורה כמו מדידת לחץ דם, לזיהוי מוקדם של יתר לחץ דם.

בניגוד לחיסוני גיל הילדות, בדיקות הסקר למבוגרים לא מנוהלות בפיקוח ישיר של המדינה, אלא נתונות לטיפולן של קופות החולים. ושלא כמו מחלות מידבקות, שמתפרצות בדרך כלל זמן קצר מאוד אחרי החשיפה למחולל המחלה המחלות שהבדיקות הללו נועדו לגלות מקננות לאט, ולא פעם חולפות שנים לפני שהן מתפרצות. בדיקת סקר ממוגרפיה נועדה לזהות גידול ברקמת השד כשהוא עדיין קטן ואפשר להוציאו בשלמותו. כך גם בדיקת דם סמוי בצואה, שנועדה לזהות גידול במעי הגס כשהוא עדיין קטן. ובאופן קצת שונה, מדידת לחץ תוך-עיני בגיל מבוגר יכולה לזהות התפתחות של מחלת הגלאוקומה כבר בתחילתה ולאפשר לרופאים לאזן את הלחץ באמצעות תרופות ולמנוע עיוורון בעתיד.

הבעיה ברורה – כשלא הולכים לעשות בדיקות שגרתיות, עלולים לפספס את חלון ההזדמנויות שמאפשר למנוע מחלות קשות שגורמות סבל רב וחלקן אף עלול להסתיים במוות. עם זאת, היות שמדובר במחלות שמתפתחות לאורך זמן, ברוב המקרים עדיין לא מאוחר מדי לעצור אותן. מערך הבדיקות חזר לתפקוד כמעט רגיל, ואפשר להשלים את כל הבדיקות המומלצות בהתאם לגיל ולנטייה המשפחתית. מומלץ מאוד להתייעץ עם רופאת המשפחה כדי לקבל החלטה מושכלת איזו בדיקה כדאי לכם להשלים בהתאם לגילכם, מינכם וגורמי הסיכון הרלוונטיים עבורכם. חשוב לזכור שבדיקה עכשיו, גם אם אינה נעימה, יכולה למנוע מחלה מסוכנת וסיבוכים בעתיד.

בדיקת תפקודי ריאות, אחת מבדיקות הסקר הרפואיות. | צילום: Koldunov Shutterstock 

בריאות הנפש

אחד התחומים שהושפעו יותר מכול ממגפת הקורונה הוא תחום בריאות הנפש. בכל שכבות הגיל ניכרת טביעת הרגל של המגפה. הבידודים, הסגרים, החשש היומיומי מהדבקה במחלה מסוכנת ותחושת הבדידות וחוסר האונים, כולם יחד הצטברו לעומס רגשי כבד על רבים ממתמודדי הנפש בישראל.

השפעת המגפה ניכרה היטב במדדי העומס במחלקות האשפוז הפסיכיאטרי ובזמני ההמתנה הארוכים לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי בקהילה. כמובן לא מדובר בבעיה חדשה. העומס על מערך בריאות הנפש ידוע ומוכר, ודווח עליו כבר פעמים רבות בעבר. התפרצות המגפה העלתה משמעותית את העומס הקיים בלאו הכי על מערך בריאות הנפש בארץ, עד כדי קריסה ממשית של הגורמים שאמורים לטפל במצוקת החולים ולתמוך בהם.

בניגוד למערך החיסונים או בדיקות הסקר, למערך בריאות הנפש אין פתרון אחד. בעוד שאם בירידת שיעור ההתחסנות הפתרון הוא לחסן, ואת הירידה בביצוע בדיקות סקר אפשר לפתור באמצעות עוד בדיקות, למערך בריאות הנפש דרוש פתרון מערכתי עמוק. המערכת זקוקה לתגבור תקנים, הגדלת מספר המטפלים והמטפלות – מעובדים סוציאליים ועד פסיכיאטרים, ולהשקעות ארוכות טווח שיאפשרו לה לתפקד כראוי עוד שנים רבות.

עישון

כחמישית מהמבוגרים בישראל מעשנים. משרד הבריאות נוקט פעולות מכוונות להפחתת העישון, כולל סדנאות לגמילה מעישון, הכנסת תרופות לגמילה מעישון לסל הבריאות, פעולות אכיפה נגד חנויות שמוכרות סיגריות לקטינים ועוד. מדובר במאבק מתמשך למניעת הנזקים הנובעים מצריכת מוצרי טבק, ובכלל זה מחלות ריאה כרוניות, יתר לחץ דם, שבץ מוחי וכמובן סרטן הריאות ומחלות סרטניות רבות נוספות.

השאלה המעניינת היא מה הקורונה עשתה למעשנים. בשנת 2020 נערך סקר משקי בית לבירור השפעת החודשים הראשונים של המגפה על העישון. נמצא בו כי קצת יותר מרבע מהמעשנים העלו את צריכת הסיגריות שלהם עקב המגפה, לעומת קצת פחות מעשרה אחוז שהחלו לעשן פחות מבעבר.

מכיוון שמדובר בסקר חד-פעמי, אין לנו מעקב אחרי מצב העישון בארץ אחרי מתן החיסונים לקורונה והחזרה לשגרה. המגמה נראית דומה גם בחו"ל, אולם מכיוון שדרוש זמן לאסוף נתונים ולעבד אותם, ומערכת בריאות הציבור בתקופת הקורונה היתה עסוקה במגפה, אין נתונים טובים ומבוססים על מצב העישון בין שנת 2020 ל-2022. יהיה מעניין לעקוב אחרי המחקרים שיתפרסמו בנושא בשנה הקרובה.

שינוי עומק של מערכת הבריאות

מערכת הבריאות מכוונת להארכת חיים, מסיבה טובה. עד לפני מאה שנה עוד לא היו לנו טיפולים מצילי חיים כמו אינסולין, כימותרפיה יעילה, אנטיביוטיקה ועוד. לפני חמישים שנה עוד לא היו לנו מגוון טיפולים ביולוגיים שהיום משמשים למניעת התקדמות של מחלות שהיו בעבר חשוכות מרפא. לפיכך, ברור שהתמקדנו בהארכת חיים. בשנים האחרונות הולכת וגוברת הקריאה להפנות יותר ויותר מאמצים לשיפור איכות החיים. כלומר לא די להאריך כמה שיותר את תוחלת החיים, אלא יש לדאוג גם שהחיים הארוכים האלה יהיו משמעותיים ומלאי עניין. לא רק קיום למען הקיום עצמו.

תוחלת החיים הצפויה עבור אדם בריא בן 65 במדינת ישראל בשנת 2020 הייתה כעשרים שנה, אולם מתוכן רק עשר בממוצע צפויות להיות שנים בריאות, ללא בעיה רפואית משמעותית המעיבה על איכות החיים. המשמעות היא שאם הגעתם לגיל 65, יש סיכוי טוב שתגיעו גם לגיל 80. אבל גם סביר להניח שלפחות בחלק מהזמן שנותר לכם תזדקקו לסיוע זה או אחר ולא תהנו מעצמאות מלאה.

מהן עשר שנים לעומת כל החיים? זו כבר שאלה פילוסופית מעניינת מהרבה בחינות. מה שברור הוא שאם כבר הגענו למצב שבו הרפואה מסוגלת להעניק לנו חיים ארוכים, כדאי מאוד שהם יהיו גם טובים. אף אחד לא רוצה לסיים את חייו כאחד מ-2,200 המאושפזים כיום במוסדות הגריאטריים הסיעודיים בישראל.

המטרה: זקנה טובה ומאושרת, ולא רק ארוכה. | צילום: vectorfusionart Shutterstock

המגפה הבאה

בתחום בריאות הציבור יש כמה אמיתות בסיסיות. הראשונה היא שמניעה עדיפה תמיד על טיפול. אמת לא פחות חשובה, אם כי קצת פחות מוכרת, היא שתמיד יש עוד מגפה. למרות הרצון להאמין שברגע שגמרנו עם מגפה אחת סיימנו את הסיפור, אנחנו יודעים בוודאות שבמוקדם או במאוחר תגיע מגפה חדשה. לכן חשוב מאוד להקפיד על מערך חיסוני השגרה ובדיקות הסקר, לכן חיוני לדאוג כל הזמן לאיכות המזון, המים והאוויר שאנו צורכים, ולכן חייבים לנטר בלי הרף את התפשטות המחלות בעולם, כדי לדעת מאין תגיע המגפה הבאה.

יש לנו השערות, כמובן, שעוזרות לזהות סכנות. במקומות שהרבה בני אדם דחוקים בהם יחד במרחב קטן, למחלות קל יותר להתפשט, ולכן הן מתחילות פעמים רבות במקומות צפופים – למשל שוק צפוף בעיר סינית גדולה. בנוסף, מקומות שבהם בני אדם נמצאים במגע קרוב עם בעלי חיים, למשל חוות חקלאיות ושווקי מזון, מעניקים למחוללי מחלות הזדמנויות רבות להשתנות ולהפוך יותר מידבקים, קטלניים ומסוכנים, כיוון שיש להם שם מגוון רחב יותר של רקמות לפתח בהן את הכישורים החולניים שלהם.

ניטור המגפות נעשה באמצעות רשת עולמית רחבה של דיווחים רפואיים בין צוותים רפואיים ורשויות בריאות במטרה להתריע כמה שיותר מהר על כל צבר בלתי צפוי של תחלואה. המטרה המשותפת לכולם היא לזהות התפרצויות במהירות המרבית, לתכנן דרכים לעצור אותן ולהגן על האוכלוסייה. בזכות זה הדיווחים על התפרצות אבעבועות הקוף באירופה הועברו במהירות לכל המדינות בעולם, והמידע על זן השפעת החדש נמסרו היישר לארגון הבריאות העולמי, ולכן משרדי הבריאות בכל העולם מדברים אלה עם אלה באופן רציף וקבוע.

וכן, אפילו כשכולם מתחילים לחזור לשגרה, צוותי בריאות הציבור העולם ממשיכים לחפש דיווחים על צברי תחלואה לא מוסברים ולתכנן דרכי התמודדות עם המגפה הבאה.