לרגל חודש המודעות לסרטן השד: מהם גורמי הסיכון למחלה, מתי צריך להיבדק ומתי לא, ומה לעשות כשמתגלה גוש חשוד?
סרטן השד הוא סוג הסרטן השכיח ביותר אצל נשים. לפי דו"ח משרד הבריאות שפורסם לקראת חודש המודעות לסרטן השד באוקטובר 2021, שליש ממקרי הסרטן החודרני (כלומר גידול סרטני שהתפשט מעבר לקבוצת התאים המקורית שבה נוצר) אצל נשים בישראל בשנת 2018 היו בשד. בשל השכיחות הגבוהה של המחלה יש חשיבות מיוחדת לגילוי מוקדם של סרטן השד, בשלב שבו סיכויי ההחלמה עדיין טובים יחסית. המחלה אומנם פוגעת גם בגברים, אך בשכיחות הרבה יותר נמוכה, שנאמדת ב-1:100 לעומת נשים. על כן נשתמש מכאן והלאה בלשון נקבה.
הדבר הראשון שחשוב להבין לגבי מניעת סרטן הוא שאי אפשר לדעת מראש מי תחלה ומי תישאר בריאה ושלמה עד סוף ימיה. לאף אחת בעולם אין כדור בדולח קסום, יכולת אמיתית של חיזוי בקפה או משוואות פסיכוהיסטוריה מאוזנות שיוכלו להצביע במדויק על האישה שיש לטפל בה באופן מיידי כדי למנוע מבעוד מועד התפתחות של גידול סרטני בחזה שלה.
מה שכן יש לנו הוא ניסיון של אלפי שנים, מהן מאתיים שנה של ידע מדעי ועשרות שנים של מחקרים שעומדים בסטנדרטים המדעיים של ימינו. לכל אלה מצטרפים נתונים שנצברו במעקב מתמשך אחרי מאות אלפי נשים במסגרת מחקרי עוקבה שנמשכו עשרות שנים, וכמובן הניסיון הקליני של הצוות הרפואי המטפל בחולות. ממאגר הידע הזה אפשר לדלות הנחיות שיוכלו לסייע לאתר סרטן בשלבים המוקדמים שלו, ולהציל חיים.
גילוי מוקדם משפר את סיכויי ההחלמה מסרטן שד. תמונת מיקרוסקופ של תאי סרטן מביופסיה שנלקחה בעקבות בדיקת ממוגרפיה | צילום: David A Litman, Shutterstock
לצד הרצון בגילוי מוקדם עומדת השאיפה, החשובה לא פחות, לא לגרום נזק לנשים שהסכנה שיחלו בסרטן היא מזערית. שימו לב – מזערית, לא אפסית. בהיעדר חיסון נגד סרטן השד, מה שיש לנו הן דרכים לאיתור ולמניעה של המחלה, והבחירה בהן מותאמת לרמת הסיכון שבה מצויה אישה מסוימת ללקות בסרטן השד.
ניהול סיכונים
פעמים רבות נשמעת הקריאה "לכו להיבדק", עשו בדיקת ממוגרפיה תקופתית לגילוי סרטן השד. על פניו מדובר בגישה נהדרת – לכו להיבדק. אם יש לכן סרטן, ימצאו אותו מוקדם, וברוך שפטרנו. הרי כל בעלת שדיים נמצאת בסיכון כלשהו לכך שיתפתח בהם גידול ממאיר.
אבל חשוב לזכור שמדובר באיזון בין סיכונים. ראשית יש לזכור שהסיכון לסרטן עולה עם הגיל. הסבירות להתפתחות של סרטן השד אצל אישה צעירה, ללא סיפור משפחתי וללא נטייה גנטית, היא נמוכה מאוד. כמה נמוכה? פחות ממאה נשים מתוך מאה אלף חולות בסרטן שד מתחת לגיל 30.
אין בקביעה הזאת כל זלזול, כמובן, בחייהן של אותן מאה נשים שכן יחלו, או קביעה שהסרטן שלהן פחות משמעותי מזה של חולות מבוגרות יותר. אבל היא אומרת שצריך לבדוק המון נשים בריאות לגמרי כדי לאתר את המחלה. ובדיקה חייבת לספק תוצאות. כלומר כשמסתכלים על האוכלוסייה אנחנו נרצה בדיקה שגם תדע לאתר סרטן בשלב מוקדם, גם תאפשר להבחין בין ממצא אקראי שאינו קשור לסרטן לבין ממצא שצריך להדליק נורות אזהרה, וכשנסתכל שוב אחרי כמה שנים נגלה שהבדיקה אכן הצילה חיים.
חשוב להכיר את תצורת השדיים בכל גיל ולהיבדק אם יש סימן מדאיג. סטתוסקופ ותמונת MRI של שד בריא | צילום: Turtle Rock Scientific / Science Source / Science Photo Library
לממצאים האקראיים יש חשיבות רבה במיוחד. בדיקה של כל הנשים הצעירות בסיכון נמוך עלולה להוביל לגל של גילויי סימנים חשודים שאינם מעידים באמת על סרטן שד. התוצאה עלולה להיות "מפל התערבויות" של בדיקות אולטרסאונד, ביופסיה ולעיתים גם ניתוחים, כלומר הרבה סבל מיותר בלי ששיפרנו כמעט את הסיכוי לאתר את סרטן השד ולהציל חיים. על פי חלק מהמחקרים צריך לבדוק יותר מחצי מיליון נשים כדי לאתר כ-4,000 נשים עם סרטן שד, ומספר המקרים המתגלים פוחת עוד יותר ככל שהגיל צעיר יותר.
הקושי בגילוי מוקדם בגיל צעיר נובע מכך שרקמת השד של נשים צעירות דחוסה יותר מזאת של מבוגרות. במצב הזה בדיקת הממוגרפיה, כלומר צילום רנטגן של השד, נהיית מורכבת יותר ופחות יעילה, ולכן קשה יותר לאתר גושים קטנים שעלולים להיות סרטניים. רוב מה שמאתרים בגילים צעירים אלה גידולים שפירים שאינם מסוכנים ובדרך כלל לא יהפכו לסרטן.
בחינת התוצאות של בדיקות ממוגרפיה שנעשו לנשים צעירות העלתה שהסיכוי לחיזוי חיובי, כלומר של גילוי סרטן אמיתי מבין כלל הגידולים המתגלים בבדיקה, כשמזהים בבדיקה גוש בחזה של אישה צעירה הוא נמוך מאוד. ברוב המכריע של המקרים – מעל 99 אחוז – הגושים שזוהו בממוגרפיה היו שפירים ורק הובילו לביופסיות מיותרות – בדיקות פולשניות ומכאיבות שבהן מוציאים דגימה מהרקמה החשודה לבדיקה במעבדה. לכן לא ממליצים כיום לבדוק את כל הנשים לאיתור סרטן, אלא רק קבוצות ספציפיות מביניהן.
שימו לב שאף על פי שאין המלצה גורפת לעשות באופן שגרתי בדיקות ממוגרפיה, אולטרסאונד וכו', זו בפירוש אינה סיבה להיכנס לשאננות. מומלץ לכולן להכיר היטב את תצורת השדיים שלהן ולבקש זימון לבדיקה רפואית אם השד נראה שונה מהרגיל – למשל נפוח או שקוע, אם יש הפרשה חדשה מהפטמה שלא קשורה להיריון, או כל סימן מדאיג אחר.
מומלץ לנשים מעל גיל 50 להיבדק אחת לשנתיים. טכנולוגית ממוגרפיה מכינה אישה לבדיקה | צילום: Gorodenkoff, Shutterstock
למי מומלץ להיבדק באופן שגרתי?
לפי ההנחיות המקובלות בישראל, מומלץ לנשים מגיל 50 ומעלה לעשות בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. ממוגרפיה בגיל הזה יעילה יותר ומאתרת גושים קטנים. עשרות שנות מעקב מלמדות שזו, נכון לעכשיו, הבדיקה היעילה ביותר שאפשר ליישם ברמת האוכלוסייה כדי להפחית את התמותה מסרטן השד. גם בגילים צעירים יותר מומלץ למי שנמצאות בקבוצות סיכון להיבדק, בכפוף להנחיות הרופאים המטפלים.
בראש ובראשונה מומלץ למי שיש במשפחתן הקרובה נשים שחלו בסרטן השד או סרטן השחלות, לבקש ייעוץ גנטי ולקבל המלצות מותאמות אישית בהתאם לגיל האבחון וסוג הסרטן שאובחן אצל הקרובה החולה. הגֵנים המפורסמים ביותר בהקשר הזה הם BRCA1 ו-BRCA2, ששינויים מסוימים בהם (מוטציות) עלולים להוביל לסרטן השד או השחלות. אולם יש גֵנים רבים נוספים הקשורים לסרטן שד, כגון הגן מעכב הסרטן PTEN או PALB2 שפועל בשותפות עם BRCA2.
גם בהיעדר סיפור משפחתי קודם, בדיקה לאיתור מוטציה ב-BRCA כלולה כיום בסל הבריאות, וניתנת בישראל ללא תשלום. המוטציה ב-BRCA1 עלתה לכותרות לפני כמה שנים, לאחר שהשחקנית אנג'לינה ג'ולי חשפה שהיא נושאת אותה. החשיפה הובילה לעלייה במספר הנשים שבדקו אם יש להן מוטציה ב-BRCA. מומלץ להתייעץ עם רופאת המשפחה או להגיע לייעוץ גנטי מותאם. אם חלילה מתקבלת תשובה חיובית, יש להגיע להשלים את הייעוץ גנטי כדי לקבל המלצות מותאמות אישית בהתאם לגֵנים שנמצאו ולגיל הנבדקת.
- גוש בשד, בפטמה או בבית השחי
- שינוי בגודל השד או בצורתו
- שקע או בליטה בעור של השד
- פטמה ששקעה פנימה לאחרונה
- הפרשה מהפטמה שאינה קשורה להנקה
- גירוד בשד שלא חולף מעצמו.
- פצע שלא מחלים בפטמה או פריחה שאינה חולפת
- אודם או תחושת חום בשד שאינם קשורים להנקה או לזיהום
- הופעת ורידים בולטים או מורחבים בשד.
- נפיחות בבית השחי
- אי נוחות או כאבים בשד (נדיר)
מבוסס על המלצות האגודה למלחמה בסרטן
מה לעשות אם מצאתי גוש בשד?
חשוב, כאמור, לעקוב אחרי שינויים במצב השדיים ולהיות ערניות לקיומם של גושים חשודים. אולם גם אם זיהיתן גוש כזה, זאת לא בהכרח סיבה לבהלה. יש לזכור שגוש בשד, במיוחד בגיל צעיר, יכול לנבוע מהרבה דברים שאינם סרטן. עם זאת, אכן חשוב להגיע בהקדם לבדיקה רפואית. כדאי להתחיל מרופאת המשפחה, כיוון שהיא תדע להפנות אותך למקום הנכון ולעקוב אחרי התוצאות, לכשיגיעו.
אחרי שקיבלת הפניה, חשוב מאוד למלא את הנחיות הצוות הרפואי המטפל, ובמיוחד לא להימנע מבדיקות או לדחות אותן. נכון, ממוגרפיה היא בדיקה לא נעימה, אבל הימנעות ממנה לא תעלים את הגוש החשוד, ורק תגביר את החששות והפחדים. זיכרו שאתן לא לבד, ויש היום הרבה משאבים זמינים לסיוע ולתמיכה.