בחודשים האחרונים נפוצו בכלי התקשורת ידיעות על נגיפי פוליו (מחלת "שיתוק ילדים") שנמצאו במערכות הביוב בדרום הארץ. לרבים מאיתנו מחלת הפוליו מזכירה תמונות משנות החמישים של ילדים משותקים, ועל כן באופן טבעי הידיעות עליה זורעות פחד ובהלה – ולא בלי בסיס. מצד שני, גם החיסון נגד הפוליו עורר גל של שמועות לגבי תופעות לוואי איומות. כדי לעשות קצת סדר בדברים בואו נתחיל במחלה עצמה.

מחלת הפוליו נגרמת על ידי נגיף הפוליומיאליטיס. נגיף הפוליו מועבר רק בין בני אדם ומדבק בעיקר באמצעות הפרשות המעיים ורוק. מדובר למעשה בשלושה סוגים של נגיפים שמדביקים את תאי המעיים ועלולים לחדור משם למחזור הדם. ברוב המקרים המחלה עוברת מעצמה בלי שום סיבוכים, אך בערך באחד מכל אלף מקרים הנגיף פוגע במערכת העצבים וגורם שיתוק.

שיתוק כזה יכול להיות זמני, אך לפעמים הוא נשאר לצמיתות וגורם נכות. במקרים קיצוניים השיתוק גורם אי-ספיקה נשימתית עקב שיתוק של שרירי הנשימה, ודורש שימוש במכשיר הנשמה מלאכותית (ריאות ברזל). בסרטון שלפנינו אפשר לראות המחשה לצורה שבה הנגיף חודר לגוף ומדביק את התאים. לצפייה בסרטון לחצו על התמונה ועל הכפתור Play (משולש).


הסרטון הופק בידי המוזיאון להיסטוריה אמריקאית

בסרטון ראינו את תהליך ההדבקה של נגיף הפוליו. הנגיף נכנס דרך הפה, מגיע למעיים, ושם חלקו מופרש החוצה וחלקו האחר חודר לתאי דופן המעי. אחרי הפלישה הנגיף מאלץ את התא לייצר אבני בניין לנגיפים חדשים, שלאחר מכן מופרשים החוצה למחזור הדם ויכולים להתפשט לכל רחבי הגוף. הסכנה הגדולה היא שהנגיפים ידביקו תאי עצב ויהרסו אותם, וכך יגרמו שיתוק. למידע נוסף על מנגנון ההתפרצות של הנגיפים ראו סרטון בנושא.

החיסונים
כיום נמצאים בשימוש שני סוגים של חיסונים שנועדו למנוע את ההדבקה בשלושת הסוגים של נגיפי הפוליו. האחד, שנקרא IPV, הוא תרכיב של נגיפים מומתים, כלומר נגיפים שחוסלו באמצעות חומר בשם פורמלין (Formaldehyde) שמקבע את המבנים בנגיף ומונע ממנו כל אפשרות לחיות. חשוב לציין שרוב הפורמלין מורחק מהתרכיב בתום התהליך והכמויות הזעומות שנשארות לא נמצאו מסוכנות. החיסון הזה פותח בשנות החמישים בידי ג'ונאס סאלק.

יעילותו של החיסון בנגיף מומת עומדת על יותר מ-90 אחוז אחרי קבלת שתי מנות ועולה ליותר מ-99 אחוז אחרי קבלת שלוש מנות. החיסון הזה רק מציג את הנגיף לגוף, ולכן בעת חשיפה לנגיף אמיתי התגובה החיסונית תיכנס לפעולה רק בשלב שבו הנגיף יחדור למחזור הדם. פירוש הדבר הוא שבמהלך החשיפה הראשונה לנגיף אמיתי האדם המחוסן לא יפתח את המחלה, אך במשך תקופה מסוימת הוא יהיה נשא שלה ויוכל להדביק את הסובבים אותו. בחשיפה שנייה לנגיף, אחרי שמערכת החיסון כבר זיהתה פעם אחת נגיף אמיתי, החסינות תהיה מלאה.

החיסון המומת אמנם מונע מהמחוסן ללקות במחלה, אך לא מונע ממנו באופן מלא להיות נשא של הנגיף במעיו (נשאות של הווירוס האלים במקרה כזה יכולה להימשך כמה שבועות). החיסון נגד פוליו בארץ ניתן לילדים בזריקה בצורת תרכיב מומת, במסגרת החיסון המחומש.

התרכיב השני, שנקרא OPV, הוא תרכיב של נגיפים מוחלשים, כלומר נגיפים שעברו טיפול מיוחד שפגע משמעותית ביכולת שלהם להדביק תאים אנושיים. החיסון הזה פותח בסוף שנות ה-50 בידי אלברט סאבין (שכיהן כנשיא מכון ויצמן בשנים 1972-1969). מקבלים אותו בבליעה דרך הפה, בצורה שמדמה מצב של הדבקה בזעיר אנפין שמערכת החיסון מסוגלת להתמודד איתו בקלות יחסית.

האדם המחוסן ב OPV הופך להיות "נשא" של הווירוס המוחלש לתקופה קצרה של מספר שבועות שבה גופו מפתח נוגדנים ומעיו הופכים לסביבה עוינת מאוד לכל צורות הנגיף. היתרון של החיסון הזה הוא שהוא גורם לגוף להפריש לחלל המעי נוגדנים שמחסלים את אוכלוסיית הנגיפים ומונעים נשאות הפצה והדבקה בוירוס הבר האלים, בניגוד לחיסון ה-IPV שאינו מונע באופן מלא נשאות של הנגיף במעיים.

עם זאת, לחיסון המוחלש יש שלושה חסרונות משמעותיים. ראשית, הוא פשוט פחות יעיל –כשהוא ניתן לבדו, יעילותו מוגבלת לכ-50 אחוז בלבד במנה הראשונה ורק אחרי המנה השלישית עולה ל-95 אחוז. החיסרון השני והחמור יותר הוא שעל פי ההערכה אחד מכל מיליון ילדים שמקבלים את החיסון סובל מהתפרצות של הנגיף שגורמת שיתוק. חיסרון שלישי הוא שקיימת תופעת לוואי נדירה שבה הווירוס מתפרץ ולא גורם לשיתוק, אך נושא הנגיף נשאר מידבק למשך תקופה שיכולה להימשך גם חודשים ארוכים.

מידע חשוב ומקיף על החיסונים השונים ועל אופן השימוש בהם ניתן למצוא בתדריך החיסון שפורסם ע"י משרד הבריאות. 

אז כמה זה מסוכן באמת?
בסוף שנת 2011 חיו במדינת ישראל כ-2,576,900 ילדים. מבחינה סטטיסטית פירוש הדבר הוא שאילו אף אחד מהם לא היה מחוסן מראש נגד פוליו וכולם היו מקבלים רק את התרכיב המוחלש, 3-2 ילדים במדינה היו סובלים מהתפרצות אלימה של הנגיף בעקבות קבלת החיסון. על פי אותו תרחיש דמיוני, אילו אף אחד מילדי ישראל לא היה מחוסן נגד פוליו היינו חווים כבר התפרצות דומה לזו שהיתה במדינה בשנות החמישים.

בפועל, נכון להיום 95-94 אחוז מהילדים מחוסנים בגיל צעיר נגד פוליו באמצעות עם החיסון המומת, דבר שמקנה להם הגנה טובה מהתפרצות של הנגיף בגופם בעקבות קבלת החיסון המוחלש, ועל כן הסבירות לתופעת הלוואי הזאת שואפת לאפס. תופעת הלוואי הנוספת, של נשאות של הנגיף, היא נדירה בלאו הכי, ובמקרה הזה יש חשיבות רבה לאפקט העדר – המצב שבו אדם שנחשף לנגיף אינו יכול להעביר אותו הלאה משום שרוב אנשים בסביבתו מחוסנים.

אחד הטיעונים שמושמעים באופן תדיר נגד החיסון הזה הוא שמי שמקבל את החיסון הופך בעצמו לנשא ומדביק את סביבתו בנגיפים המוחלשים שקיבל. זה אמנם נכון, אך אינו חיסרון כלל. מקבל החיסון מדביק את סביבתו בנגיף המוחלש, כלומר החיסון מפיץ את עצמו בסביבתו. קיים תמיד הסיכון שהנגיף המוחלש יעבור שינוי אצל אחד הנשאים שלו ויחזור להיות וירוס רגיל, אך באותה המידה גם נגיף רגיל יכול להפוך אלים יותר.

גם כאן, כאמור, בא לידי ביטוי אפקט העדר אשר מגן על הסביבה מפרטים מדבקים. אדם מידבק מוקף באנשים מחוסנים אשר לא מאפשרים לנגיף לאמץ פונדקאי חדש. חשוב לזכור שבניגוד למדינת ישראל, במדינות עולם שלישי כמו הודו החיסון הזה ניתן כחיסון יחיד ואין עדויות להתפרצויות חריגות בהן בעקבות החיסון.

למידע נוסף על חשיבות החיסונים ועל אפקט העדר אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הימנעות מחיסונים – טבעיות או משחק באש.

בהודו, מדינת ענק שבה שיעור החיסון בגיל מוקדם היה נמוך ונעשו בה מבצעי חיסונים רחבי היקף להדברת המחלה, אכן תועדו מקרים שבהם ילדים סבלו מהתפרצות של המחלה בעקבות החיסון שקיבלו. התופעה קרתה בין השאר מתוקף חוק המספרים הגדולים, שכן החיסון ניתן למיליוני אנשים שלא חוסנו קודם לכן בחיסון המומת, ועל כן שכיחות של אחד למיליון היא מספר ריאלי ומוחשי.

נכון להיום, מחלת הפוליו נעלמה מרוב המדינות בעולם ונמצאת בתהליך מתקדם של הדברה. היא קיימת עדיין רק במספר קטן של מדינות באפריקה ובאסיה, וגם בהן מופעל כיום מבצע חיסון רחב היקף של האוכלוסייה בתקווה להדביר את המחלה כליל. המאמצים נבלמים באופן חלקי בגלל התנגדות מטעמים לא הגיוניים מצד אוכלוסיות שמרניות השוללות חיסונים, כפי שקורה למשל בניגריה.

בישראל, חשוב לציין, לא נצפה שום מקרה של פוליו מאז 1988. בחודשים האחרונים אנו חווים דבר שנקרא "התפרצות שקטה" בעיקר באזור הדרום, בעקבות חדירה של נגיף ככל הנראה ממצרים – מדינה שחוותה גם היא היא התפרצות שקטה דומה לזו שלנו. למצרים הגיע הנגיף מפקיסטן, מדינה ששיעור החיסון בה נמוך יחסית ועומד על כ-60 אחוז.

בימים האחרונים הוחלט לתת את החיסון המוחלש לכמות גדולה של ילדים מתחת לגיל תשע במחוז הדרום, שכבר חוסנו בחיסון המומת. ההחלטה התקבלה מתוך רצון ליצור אפקט עדר וכך למנוע מצב שבו הנגיף יעבור מאדם לאדם. התקווה היא להביא לידי כך שהנגיף לא יוכל למצוא כמעט אף אדם שבגופו הוא יוכל להתאכסן, וכך ייקטע מחזור החיים שלו וההתפרצות תיעצר כליל.

חשוב לציין שמבצע החיסונים לא נועד להגן על ילדים שכבר חוסנו. תפקידו של מבצע החיסונים הנוכחי הוא למגר ולהכחיד את הנגיף הפראי שהתגלה בארץ, למנוע את הפצתו של הווירוס בין אנשים שחוסנו רק בחיסון המומת, וכך להגן על אוכלוסיות רגישות כמו אנשים שסובלים מבעיה במערכת החיסון, תינוקות, אנשים שרגישים לחיסון, אוכלוסייה מבוגרת, וכל אדם שנופל בתוך האחוז הבודד של האנשים שהחיסון אינו יעיל אצלם. כמו כן נבחרו מלכתחילה תנאים שאמורים להפחית את הסיכונים באופן משמעותי: החיסון ניתן לאוכלוסייה מוגדרת הכוללת ילדים שכבר חוסנו (ועל כן מוגנים מתופעות הלוואי הנדירות), והחיסון שנבחר מכיל רק שניים משלושת הנגיפים.

בתקופה האחרונה אנו נתקלים בשמועות שונות לגבי הסכנות הנובעות לכאורה מהחיסון, ובזלזול בסיבוכי המחלה. אנחנו מזמינים אתכם להפנות אלינו טיעונים כאלה (רצוי בצירוף מקור) ואנו נעשה כמיטב יכולתנו לאשר או להזים אותם בהתבסס על הספרות המדעית העדכנית.

לקריאה נוספת:
אתר משרד הבריאות, המלצות קליניות של משרד הבריאות לגבי מצבי דיכוי חיסוני.
אתר הבריאות העולמי – WHO (אנגלית)
אתר פרויקט הדברת הפוליו, כולל נתונים בזמן אמת על התפרצויות (אנגלית)
אתר הרשות לניטור ובקרת מחלות – CDC (אנגלית)
מידע על חיסוני הפוליו באתר בית החולים וולפסון
מאמר של ד"ר קרן לנדסמן שעונה לכמה שמועות על חיסון הפוליו
מאמר מקיף ויסודי על ההיסטוריה של הפוליו בישראל (באנגלית) 

הערה: לאחרונה נוספות שאלות רבות שחוזרות על עצמן, ו/או שיש להן תשובות בקישורים הנ"ל כתגובות לכתבה. אנא, לפני שאתם מפרסמים שאלה, קראו היטב את הכתוב במאמר, בקישורים לקריאה נוספת שלעיל ובתגובות בסוף המאמר. אם אינכם מוצאים תשובה המניחה את הדעת, נשמח לענות על שאלתכם. 

האתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי ואין לראות בתכנים המפורסמים בו כהמלצה על טיפול זה או אחר או כתחליף להתייעצות עם גורם רפאי מוסמך.

תודה לד"ר קרן לנדסמן על העזרה בהכנת הכתבה
תודה לד"ר קרן לנדסמן ולד"ר אהוד קליינר על הייעוץ במענה לגולשים.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

616 תגובות

  • חיים חביב

    נשאות

    שלום שרית,
    נשאות של נגיף הבר (בהנחה שהנשא בריא ולא חלה במחלה) היא למספר שבועות. ישנם מקרים נדירים ביותר של נשאות לטווח ארוך באנשים בעלי מערכת חיסון מאותגרת.

  • שמרית

    נשאות

    האם ישנה בדיקה לנשאות? בדיקת דם או כל בדיקה אחרת?

  • חיים חביב

    בדיקה לנשאות

    שלום שמרית,
    בדיקה לנשאות ע"י זיהוי הנגיף בצואה קיימת, אך אינה זמינה לציבור.

  • ענת

    שאלה לגבי תינוק שנולד בקרוב

    שלום,
    אני מנסה להבין מה עשוי לקרות אם תינוק בן יומו בא במגע עם ילד מחוסן, או עם ילד שאינו מחוסן אך שהה בקרבת ילדים שכן חוסנו.
    כמובן שאנחנו מתכוונים להקפיד על רחיצת ידיים וכו׳ אבל במקרה של אי הקפדה של ילד, האם התינוק עשוי להידבק בנגיף?
    תודה רבה.

  • חיים חביב

    רך נולד

    שלום ענת,
    תינוק בן יומו לרוב מקבל נוגדנים מאימו, גם בגלל שהייתו ברחמה, וגם בהנקה, כך שאם האם מחוסנת, התינוק לרוב מוגן. את החיסון המומת התינוק יקבל בגיל חדשיים וכבר יפתח הגנה נוספת משלו. אבל, וזה אבל חשוב מאוד, בכל מקרה, אין ספק שעדיף שאם כבר התינוק פוגש משהו יהיה זה הוירוס המוחלש ולא וירוס הבר. חסנו את הילד הגדול והקפידו על הגיינה בבית.

  • ענת

    אבל קראתי שהחיסון לא עובר לעובר וגם לא בהנקה

    ברור שנשמור על הגיינה, אבל אני רוצה לדעת מה הסיכון במקרה שילד נוגע בתינוק בלי לשטוף ידיים אחרי שירותים, והתינוק נדבק בנגיף המוחלש. האם התינוק עשוי בכזה מקרה לחלות בפוליו?
    אין אחים גדולים לתינוק, ואני רוצה לדעת אם למנוע ביקור מהאחיינים שלי.

  • חיים חביב

    חיסון לעובר

    שלום ענת,
    לא הנגיף בחיסון עובר לעובר אלא הנוגדנים מדמה של האם. זו גם הסיבה שהחיסון המוחלש פחות יעיל בתינוקות. לגבי הסיכון לתינוק מהחיסון המוחלש, לפי ארגון הבריאות העולמי יש סיכון של אחד למיליון בערך ללקות במחלה בעקבות החיסון המוחלש אצל בני אדם שלעולם לא נחשפו לוירוס. אצל תינוקך כמובן שהסיכוי נמוך אף יותר בגלל הנוגדנים שבגופו, ואחרי שיקבל את החיסון המומת הסיכוי הזה יהפוך לאפסי.
    לשיקולך.

  • הילה1

    שאלת המשך...

    ומה קורה אם התינוק שלי טרם בן חודשיים ובתי הגדולה בת שנה ושלושה חודשים- מחוסנת בצומת, וכעט אני מתכוונת לחסן אותה במוחלש,
    האם התינוק עלול להדבק במחלה עקב חיסוני של ביתי במוחלש?
    אני מבינה שצריך לשמור על היגיינה במשך שישה שבועות, אבל מה זה אומר?
    הפרדה מוחלטת ביניהם? הם מוחתלים על אותו מזרן, האם בצורה זו התינוק עלול להדבק? ואולי עדיף לדחות את החיסון של הגדולה בחודש- כלומר עד שיעברו 4 שבועות מהרגע שאני מחסנת את התינוק במומת... תודה..

  • חיים חביב

    תשובת המשך

    שלום הילה,
    מצטער על העיכוב בתשובה, איבדתי אותך ביער הטוקבקים...
    ילודים "טריים" מקבלים נוגדנים מאימם כשהם בבטנה והם נשארים איתם כמספר חודשים לאחר הלידה. כמו כן הם מקבלים גם בהנקה נוגדנים נוספים מהאם כך שהם מוגנים היטב בחודשים הראשונים לחייהם. עם זאת, למען עיקרון הזהירות המונעת יש לשמור על היגיינה של התינוק ולהשתדל להפריד כמה שאפשר, ולרחוץ היטב ידיים בסבון. כמו כן יש לחסן את התינוק בחיסון המומת בהתאם להנחיות משרד הבריאות (בגיל של כחודשיים בפעם הראשונה).

  • דנה

  • חיים חביב

    ??

    ???

  • עדי

    החיסון המוחלש מסכן או מגן על מוחלשי מערכת החיסון?

    מצד אחד הטענה כי החיסון המוחלש מטרתו ליצור אפקט העדר ולהגן על אוכלוסית מוחלשי מערכת החיסון, ומצד שני אסור לחסן כאלו שבקרבתם קיימים מוחלשי מערכת החיסון. בהתחשב בכך שהסיכוי שלהם להיחשף לווירוס המוחלש גדול הרבה יותר מהסיכוי שלהם להיחשף לווירוס הבר בביובים, נראה שבטווח המיידי רק מעמידים אותם בסכנה גדולה יותר. אשמח להבהרה בנושא.

  • יניב

    שאלה מצוינת

    ישנם כמה דברים שגורמים לחוסר נוחות.
    1. אם תשאל הורה אקראי, המסר שהוא הבין מהתקשורת הוא שעליו לחסן כדי להגן על הילד שלו. בכלל לא ברור לו שהילד מהווה חסם אנושי בפני התפשטות המחלה.
    2. כל העניין הזה של למנוע את ההתפשטות של התפרצות הנגיף אבל לעשות זאת בשיטה המבוססת על כך שהנגיף המוחלש מתפשט באוכלוסיה - היא על סף האבסורד. הרי כמו שציין האיש החכם מעלי, הסבירות של אדם בעל מערכת חיסונית בעייתית להיחשף למחלה רק תגדל, לפחות בטווח הקצר. האם מישהו נתן על כך את הדעת?

  • ניצה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום עדי
    אנשים מדוכאי מערכת חיסון יהנו ממצב בו אין בסביבתם אף אחד שיכול לשאת את נגיף הפוליו ולהדביק אותם. על מנת להגיע למצב כזה צריך לחסן את הנשאים העיקריים (ילדים) בחיסון המוחלש, ומצב זמני זה יאלץ את מדוכאי מערכת החיסון לנקוט באמצעי זהירות, בעיקר להקפיד על הגיינה.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • שרית

    שאלות חשובות

    שלום רב,
    יש לי שלוש שאלות, שאודה אם תוכלו להשיב עליהן:
    1. האם אין סכנה בכך שילד שמקבל את החיסון, ונחשף לילדים רבים אחרים שחוסנו, ייחשף למעשה לכמות ״גבוהה״ יותר של הנגיף?
    2. אם ילד שקיבל את החיסון המומת, נדבק, והפך לנשא- מה יקרה כשיקבל את החיסון המוחלש? כבר לא ייחשב לנשא שיכול להדביק?
    3. אם יש נשא, לכמה זמן הוא נחשב נשא? האם לכל החיים יהיה חשש שהוא יוכל להדביק אחרים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום שרית
    1. חשיפה זו חשיפה, אין הבדל משמעותי בכמות הנגיף בין ילד אחד ל30 ילדים. אל תשכחי שלא כל מגע מביא לחשיפה.

    2. ילד עם חיסון מומת שהיה נשא, מתפקד כאילו חוסן במוחלש, רק שהוא מפיץ נגיף בר במקום נגיף מוחלש.

    3. נשאות הינה לכמה שבועות, על כן לוקחים מקדם בטחון של 6 שבועות. אצל מדוכאי חיסון זמן הנשאות ארוך יותר ויכול להגיע לחודשים ואף שנים.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • יעל

    אלכוג'ל

    היות ומדובר בנגיף, הרי שחיטוי הידיים באלכוג'ל אינו יעיל כנגדו נכון? או שכן?
    עד כמה שאני מבינה אלכוהול יעיל כנגד חיידקים בלבד.
    אנא תקן אותי אם אני טועה.
    ומה לגבי מים וסבון? יעילים נגד וירוסים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום יעל
    אלכוג'ל מסייע בשמירה על הגיינה אך אינו תחליף לשטיפה יסודית במים וסבון.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • יעל

    אבל האם אלכוהול יעיל בכלל נגד נגיפים?

    את מה שכתבת אני יודעת מקריאת מה שכתוב על אריזת האלכוג'ל.

  • חיים חביב

    אלכוג'ל

    יעל,

    90% אלכוהול יעיל גם כנגד נגיפים, אבל אין כמו סבון ומים.

  • נחמה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • עינת

    פוליו בנוער ובוגרים לא מחוסנים

    אני מכירה לפחות 2 נערים עולים מחבר העמים לשעבר, שלא ברור האם חוסנו או לא.
    באף כתבה לא הייתה התייחסות למה קורה לנוער ומבוגרים אשר נדבקים במחלה.
    והאם כדי לנערים אלו להתחסן? אם כן האם הנגיף המומת יספק או כדי בחי? או בשניהם???
    הודה על תשובה.

  • Martha Hazon

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום עינת
    בני נוער ומבוגרים אינם חסינים לפוליו, להיפך שיעור הסיבוכים גבוה יותר. לגבי האם הם צריכים להתחסן או לא, אני מציע שאת השאלה הזאת תפני לרופא.
    כל טוב
    ארז

  • אולגה

    מס' שאלות

    1. במאמר נכתב כי יעילותו של החיסון המומת עומדת על כ-99% אחרי המנה השלישית. בהנחה שילד נופל לגדר אותו אחוז בודד שהחיסון המומת אינו מגן עליו - האם קבלת החיסון המוחלש בנוסף לחיסון המומת יכולה להגן עליו טוב יותר?
    2. האם קשישים (בני כ-80) בעלי בעיות רפואיות הקשורות ללחץ דם ומחלות לב (לרבות צנתורים) מוגדרים כקבוצות סיכון, והאם עליהם להימנע ממגע עם ילדים שחוסנו במוחלש למשך 6 שבועות?
    3. במידה ולא אחסן את ביתי במוחלש, והיא תפגוש בגן ילדים שחוסנו במוחלש - מה הסיכוי שתהיה נשאית? ואם תהיה נשאית - האם תהיה מוגנת בהמשך כאילו חוסנה גם במוחלש?
    4. מתשובת ארגון הבריאות העולמי הבנתי כי הסיכון לשיתוק בקבלת החיסון המוחלש אחרי המומת עומד על 2 ל-3.4 מיליארד?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום אולגה
    1. ראשית, נגיף הפוליו עובר בצואה דרך מערכת העיכול והסבירות להדבק מגדר נמוך ביותר (בהנחה שהיא לא מכוסה בצואה נגועה). שנית אם הילדה מחוסנת אבל החיסון "לא תפס" אזי החיסון המוחלש אמור לשפר את ההגנה עליה, בהנחה שמערכת החיסון שלה מתפקדת כראוי.

    2. אני מציע לך להפנות את השאלה הזאת לרופא

    3. סיכוי ההדבקות תלוי בהמון מטרים כמו שמירה על הגיינה, אם ביתך תהיה נשאית, היא תרכוש זכרון חיסוני במעיים כמו בחיסון המוחלש, רק שהיא בינתיים תפיץ את הנגיף המוחלש לסביבתה.

    4. לא, 3.4 מליארד הינו מספהמנות של החיסון המוחלש החדש שניתן בשנים האחרונות גם לילדים עם חיסון מומת וגם בלי. נכון להיום חוסנו מספר מאות מליוני ילדים בשילוב החיסונים ויש תיעוד של שני מקרים של ילדים שלקו בשיתוק מהחיסון. מדובר במספר זעום שלא ניתן לקבוע על פיו רמת סיכון. בשביל שמקרה כזה יתממש צריך שילוב של שני מקרים נדירים: התפרצות של החיסון המוחלש וכשל החיסון המומת.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • דור

    מאמר חד צדדי. כמקור 'מידע' הובעה דעת התומכים

    לא ניתן קישור לתשובות לדר קרן לנדסמן:
    http://www.hisunim.com/pressandpublications/75-pressandpublicationsreply...

    בכלל כדאי לקחת פסיקה מדעית בספקנות. אני מזכיר שמדעית לא הוכח שהצלילה בקישון מסוכנת...
    http://www.haayal.co.il/story_1440

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום דור
    מאמר זה מציג מידע מדעי מבוסס. אם יש לך הסגות אתה מוזמן להציג אותן ונדון בהן.
    כל טוב
    ארז

  • דור

    הפוך, גוטה, הפוך ... המאמר שלך חד צדדי

    מה שכתבת, הסתמך כפי שהקרדיט שלך מראה, בעיקר על דברי דר קרן לנדסמן.
    העניין הוא, שאחרים שאיני שייך אליהם, כבר כתבו מאמר תגובה לדבריה, ואני הבאתי את הקישור למאמר התגובה.
    אתה זה שבוחר להתעלם מהתגובה.

    ושוב:
    הויכוח שלך הוא לא איתי. אל תבקש ממני להתדיין איתך.
    הויכוח שלך הוא עם מי שכתב את מאמר התגובה, ואחרי שקיבלת את הלינק אתה מוזמן לעשות זאת ולא להתעלם.

  • יפית אזקד

    חיסון הפוליו...

    אני מבינה מהמאמר שאם בנותיי בנות ה-9 וה-8 קיבלו מאז לידתן את כל החיסונים (המומתים) נגד פוליו אזי אין סיכוי שהן תתדבקנה חלילה בפוליו?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום יפית
    ילדותיך מוגנות ביעילות של מעל 99% מהנגיף. כמו בכל דבר בעולם אין 100%, אבל הן הכי קרובות לזה שאפשר.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • אק

    חיסון לתינוק

    שלום, בני בן שנה וחודשיים ,החלנו בחיסון המחומשת בגיל שנה והוא קיבל 2 זריקות,את האחרונה ביצענו לפני כשבועיים, האם יש לחכות כחודש ממתן הזריקה על מנת לקבל את החיסון המוחלש?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום אק
    האתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי, ואינו תחליף לייעוץ אצל גורם רפואי מוסמך. אני ממליץ לך לפנות לייעוץ אצל רופא הילדים או מומחה למחלות זיהומיות.
    כל טוב
    ארז

  • נועה

    הריון עתידי

    שלום, תודה על המידע עזר לי מאוד
    אני יודעת שהשאלות הן בנושא מדעי אך אשמח לחידוד בנושא...
    במידה ואני לא מחסנת את בתי בחיסון המוחלש אך היא חוסנה בחיסון המומת היא יכולה להידבק מילד שחוסן אך לא תחלה-נכון?
    כמה זמן היא עלולה להיות מדבקת אם נדבקה בנגיף?
    אנחנו מעוניינים בהריון נוסף ומפחדים בנושא.
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום נועה
    ילדתך המחוסנת בחיסון המומת מוגנת בסבירות של מעל 99% מהנגיף, אך עדיין יכולה לשאת אותו. זמן הנשאות הינו מספר שבועות (לכן הנחית 6 השבועות)
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • ג'נט

    למה לי לחסן?

    אני לא מבינה כתבת שיש סיכון של 50% שילד שעשה את החיסון המוחלש ידביק ילד אחר בגן אז למה אני צריכה לחסן אם במילא יש סיכון של 50% שהוא ידבק ויש 50% שהוא לא ידבק

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום ג'נט
    כתבתי שאצל ילד שמקבל מנה אחת של החיסון המוחלש כאשר הוא לא קיבל את החיסון המומת, יעילות החיסון הנה 50%, כלומר 50% מהמקרים לא מחוסנים וזקוקים למנה נוספת. חשוב לציין את החיסון המוחלש בארץ נותנים רק לילדים שכבר קיבלו את המומת, כך שיעילות החיסון המוחלש גבוהה יותר.
    כל טוב
    ארז

  • ליטל

    עוד שאלות

    היי ארז,
    כמה שאלות חשובות:
    1. הבטחתי תשובה וטרם קיבלתי- לגבי מדוע עושים חיסונים מסויימים בגיל 0- כמו צהבת למשל בעוד שאחרים רק כשתינוק בן שנה, הבנתי שזה בגלל שלפני כן החיסון לא יעיל, אבל איך יכול להיות שחיסון אחד כן יעיל ואחר לא, אם יש נוגדנים מהאם, זה אמור להיות לכל מה שיש לאם, לא? למה שחיסון אחד יתחיל להיות יעיל בזמן אחד ואחר בזמן אחר? לא ראיתי גם מחקרים שבודקים את זה מבחינה אמפירית, אז על סמך מה קובעים זאת? אשמח אם תוכל לברר זאת, כי זו שאלה שמעניינת באופן כללי. ובהקשר שלנו- לדוגמא למה חיסון הפוליו הראשון ניתן בגיל חודשיים ולא לפני כן בעוד שצהבת ניתן בלידה? זו רק דוגמא כמובן.
    2.שאלה נוספת- כעת יצא משרד הבריאות בהצהרה שילדים מדוכאי חיסון יצטרכו להשאר בבתים מספר שבועות ולא להגיע למסגרות הלימודים. יש כאן משהו שאני לא מבינה, אם עד 2004 בשגרה ניתן החיסון המוחלש, למה אז לא הייתה הבעיה הזו? לפי אותו הגיון ילדים כאלה לא היו אמורים להגיע בכלל אף פעם למסגרות כי החיסון ניתן כל הזמן בשגרה (למשל בכיתה ב', לכל הילדים אם אני מבינה נכון? ) , כמו כן, חיסונים מוחלשים אחרים ניתנים גם היום לכל הילדים בשגרה, האם זה לא מסכן באותה מידה את מדוכאי החיסון? מה שונה בחיסון הנוכחי שדורש רמות זהירות כאלה?
    3. עוד שאלה- הבנתי מכל התשובות שלך כאן שלא נדרש לבצע ניסוי קליני על חיסון שדומה לחיסון קודם, אבל האם יש לפחות אישור של ה FDA לחיסון הספציפי הזה? איפה אפשר לראות שהחיסון הספציפי הזה מאושר לשימוש? הרי לפחות רשיון הם היו צריכים לקבל? אני לא יכולה היום להתחיל לשווק חיסון רק כי הצהרתי שזה אותו דבר, נכון? אז איפה האישור הרשמי לחברה הספציפית הזו לייצר את החיסון הספציפי הזה?
    4.כל הזמן חוזרים על העובדה ש"רק הוצא זן אחד" , האם לא הגיוני להניח שכאשר מוציאים זן אחד החיסון לאו דווקא שומר על התכונות המקוריות שלו? למשל ייתכן שקצב המוטציות של הנגיף יהיה שונה אם יש תערובת של 3 זנים או שני זנים. למה אין שום התייחסות ובדיקה של עניין זה.
    5. במחקר ההודי שכן פורסם היו ל 2% מהילדים תופעות לוואי שונות. אמנם לא הוכח קשר לחיסון אך גם לא הוכח שאין קשר לחיסון, אז כיצד זה בכלל מהווה איזושהי תמיכה בעניין? כלומר, גם אם לא נתעקש על העובדה שזו לא אותה חברה, וגם לא נתעקש שרק 159 ילדים שם קיבלו את החיסון הביוולנטי (שזה מספר מצחיק בכלל כאשר מדובר על בדיקה לתופעות לוואי נדירות) , עדיין התוצאות בכלל לא מעודדות. 2% של תופעות לוואי שונות? אז מה אם לא הוכח קשר לחיסון, כדי לבדוק בטיחות צריך לעשות בדיקות כדי להראות ולהוכיח אם כן קשור לחיסון ואם לא אז למה כן קשור.
    6. לגבי מקרי השיתוק שאינם פוליו בהודו- שוב אותה שאלה כמו עם תופעות הלוואי- לא הוכח שזה קשור לחיסון, אבל האם הוכח שלא? הרי יכול להיות שזה נובע למשל מרקומביניציות שהוירוס המוחלש עבר עם נגיפים אחרים בגוף המחוסן וכו'.
    תודה רבה וסליחה על ריבוי השאלות.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום ליטל. ראשית סליחה על העיכוב, כפי שאת רואה יש תנועה רבה, והתגובה שלך קצת נדחקה. עכשיו לתשובות:

    1. לכל חיסון יש את המועד שלו שנקבע לפימספר רב של פרמטרים, יעילות החיסון, תופעות לוואי אפשריות, דחיפות ההגנה מאותה מחלה וכו'. בסופו של דבר אי אפש לדחוף את כל החיסונים כשתינוק נולד, על כן נבנתה תוכנית החיסונים.

    2. הבעיה היתה קיימת גם ב1988, יש לי חבר שבילה חודש וחצי בבית בגלל תסמונת חיסונית באותה התקופה. גבי 2004, אני מניח שפשוט הם היו צריכים להתרחק מתינוקות שחוסנו במומת. אם זה ממש חשוב לך אני יכול לברר במשרד הבריאות מה היתה המדיניות.

    3. בואי נעשה סדר, זה לא נכון שלא צריך ניסוי קליני. מה צריך זה להראות שהחיסון החדש יעיל ובטוח ל פחות מהישן. זה לא אתי להמשיך לתת את החיסון הישן שמכיל זן אלים שנכחד מהעולםץ המשך מתן החיסון הישן יעלה את הסיכון להחזיר את הזן הנכחד חזרה לעולם. מצד שני זה גם לא אתי להתחיל להתקע בניסויים ארוכים בזמן שמדינות עולם שלישי משוועות לחיסונים שידבירו את המחלה הנוראית הזאת. השוואה לטיפול קודם זהו קריטריון סביר לחלוטין. תהיי בטוחה שהFDA לא מקל על חברות התרופות בכל טיפול. דרך אגב, אי היו משנים משהו בתרכיב עצמו, היה צורך בניסויים קליניים נוספים לבטיחות. על כל פנים לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, החיסון ניתן ל3.2 מליארד אנשים ברחבי העולם בין 2009-2012. ממש לא עושים עלינו ניסוי.

    4. הנגיף זקוק למאכסן בשביל להתרבות ולצבור מוטציות. הוא לא יכול לעשות את זה מבלי שפלש לתא. ברגע שפלש לתא זה ממש לא משנה מי ומה היה איתו בתרכיב החיסון.

    5. מטרת הניסוי היתה לבדוק יעילות ולא תופעות לוואי נדירות. בשביל לזהות תופעות לוואי נדירות יש צורך לערוך ניסוי גדול עם אלפי משתתפים. זה שלב שמתבצע לאחר אישור החיסון והוא נקרא phase 4. אני בדיוק מתכתב עם ארגון הבריאות עולמיוביקשתי נתונים לגבי תופעות לוואי בקרב 3.2 מליארד המנות שנתנו בשנים האחרונות. אעדכן כשאקבל תשובה.

    6. יש המון תופעות שהתחוללו באוכלוסית הודו שלא בהכרח קשורות לחיסון. צריך לבדוק האם אותה תופעה התחוללה גם במדינות אחרות שמחוסנות באותו החיסון, לפי מיטב ידיעתי לא.

    אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות

    ארז

  • ליטל

    המשך

    1.תודה ארז, אבל חלק מתשובותיך סותרות את עצמן. אתה בעצמך כותב שהחיסון ניתן כבר ל3 מיליארד אנשים ולכן אצלנו זה ממש לא ניסוי, ומצד שני אתה אומר שאתה לא יודע מה היו תופעות לוואי אצל אותם 3 מיליארד אנשים ורק עכשיו מבקש לבדוק זאת. אז בעצם מה שאתה אומר שנערך סוג של ניסוי ענק שאתה לא יודע בכלל מה התוצאות שלו מבחינת תופעות לוואי, אבל העיקר שהוא נערך. אתה יודע, כשאנשים מבקשים לראות ניסוי מה שחשוב זה התוצאות, אז איך אפשר לצאת בהצהרות שהחיסון בטוח לפני שאתה יודע בכלל מה היו התופעות וההשפעות שלו?
    2. על סמך מה אתה אומר שמבחינת מוטציות לא משנה מה היה בחיסון? אני דווקא חושבת שהגיוני להניח שאם תא מותקף על ידי נגיף יחיד או כמה נגיפים שונים יש תהליכי תחרות או כל מיני קשרים בין הנגיפים ואלה יכולים להשפיע על קצב המוטציות. בכל מקרה זו נראית לי לפחות השערה שמן הראוי היה לבדוק אותה.
    ולגבי השאלה שלי של מה היה לפני 2004- פשוט מעניין מה ההבדל לעומת ההיסטריה עכשיו. אם אז החיסון ניתן בשגרה אז למה היה מספיק רק להתרחק ממקבלי החיסון (ואיך אפשר להתרחק אם הוא ניתן בין היתר בבית הספר? ) ואילו עכשיו מדוכאי החיסון נדרשים להשאר בבית? הייתי שמחה לקבל תשובה לשאלה זו.

  • קלריס

    שאלה נוספת..

    האם ילד שקיבל 2 מנות חיסון ושבוע הבא מקבל את מנת החיסון השלישית יכול לקבל את החיסון המוחלש באותו היום או שצריך תקופת המתנה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום קלריס
    האתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי, ואינו תחליף לייעוץ אצל גורם רפואי מוסמך. אני ממליץ לך לפנות לייעוץ אצל רופא הילדים או מומחה למחלות זיהומיות.
    כל טוב
    ארז

  • לילך

    האם לחסן את בני

    בני בן שלוש סובל מתסמונת פפאפא ומטופל במנה בודדת של סטרואידים במינון מזערי בערך אחת לשבועיים. הומלץ לי כרגע להימנע מחיסון מוחלש (קיבל את כל המנות של החיסון המומת)נשאלת השאלה: האם בעוד שבוע כאשר ילך לגן גם ככה סביר שידבק מהילדים שחוסנו. מה עדיף?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום לילך
    האתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי, ואינו תחליף לייעוץ אצל גורם רפואי מוסמך. אני ממליץ לך לפנות לייעוץ אצל רופא הילדים או מומחה למחלות זיהומיות.
    כל טוב
    ארז

  • שארי

    אחרי השתלה

    אני אחרי השתלת מח עצם, יש ילדה בת שלוש שאני לא מחסנת אותה כמובן אבל רוצה לשלוח אותה לגן . החשש שלי שהיא תידבק בגן ותביא את זה הביתה , איך מונעים? לא לשלוח לגן? . ועוד שאלה מבוגרים שחוסנו יכולים להדבק מהילדים? אחותי גננת וגרה איתי באותו בית. תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום שארי
    האתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי, ואינו תחליף לייעוץ אצל גורם רפואי מוסמך. אני ממליץ לך לפנות לייעוץ אצל רופא הילדים או מומחה למחלות זיהומיות.
    כל טוב
    ארז

  • חגי

    תינוקות שקיבלו חיסון נגד פוליו במסגרת חיסון משולשת\מחומשת

    האם אלה שקיבלו את החיסון במסגרת טיפת חלב (משולשת\מחומשת), עדיין יכולים להיות נשאים של מחלת הפוליו?
    תודה מראש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום חגי
    ילדים שקיבלו רק את החיסון המומת , קרי המחומש, יכולים להיות נשאים של נגיף הפוליו.
    ארז

  • עמודים