בחודשים האחרונים נפוצו בכלי התקשורת ידיעות על נגיפי פוליו (מחלת "שיתוק ילדים") שנמצאו במערכות הביוב בדרום הארץ. לרבים מאיתנו מחלת הפוליו מזכירה תמונות משנות החמישים של ילדים משותקים, ועל כן באופן טבעי הידיעות עליה זורעות פחד ובהלה – ולא בלי בסיס. מצד שני, גם החיסון נגד הפוליו עורר גל של שמועות לגבי תופעות לוואי איומות. כדי לעשות קצת סדר בדברים בואו נתחיל במחלה עצמה.

מחלת הפוליו נגרמת על ידי נגיף הפוליומיאליטיס. נגיף הפוליו מועבר רק בין בני אדם ומדבק בעיקר באמצעות הפרשות המעיים ורוק. מדובר למעשה בשלושה סוגים של נגיפים שמדביקים את תאי המעיים ועלולים לחדור משם למחזור הדם. ברוב המקרים המחלה עוברת מעצמה בלי שום סיבוכים, אך בערך באחד מכל אלף מקרים הנגיף פוגע במערכת העצבים וגורם שיתוק.

שיתוק כזה יכול להיות זמני, אך לפעמים הוא נשאר לצמיתות וגורם נכות. במקרים קיצוניים השיתוק גורם אי-ספיקה נשימתית עקב שיתוק של שרירי הנשימה, ודורש שימוש במכשיר הנשמה מלאכותית (ריאות ברזל). בסרטון שלפנינו אפשר לראות המחשה לצורה שבה הנגיף חודר לגוף ומדביק את התאים. לצפייה בסרטון לחצו על התמונה ועל הכפתור Play (משולש).


הסרטון הופק בידי המוזיאון להיסטוריה אמריקאית

בסרטון ראינו את תהליך ההדבקה של נגיף הפוליו. הנגיף נכנס דרך הפה, מגיע למעיים, ושם חלקו מופרש החוצה וחלקו האחר חודר לתאי דופן המעי. אחרי הפלישה הנגיף מאלץ את התא לייצר אבני בניין לנגיפים חדשים, שלאחר מכן מופרשים החוצה למחזור הדם ויכולים להתפשט לכל רחבי הגוף. הסכנה הגדולה היא שהנגיפים ידביקו תאי עצב ויהרסו אותם, וכך יגרמו שיתוק. למידע נוסף על מנגנון ההתפרצות של הנגיפים ראו סרטון בנושא.

החיסונים
כיום נמצאים בשימוש שני סוגים של חיסונים שנועדו למנוע את ההדבקה בשלושת הסוגים של נגיפי הפוליו. האחד, שנקרא IPV, הוא תרכיב של נגיפים מומתים, כלומר נגיפים שחוסלו באמצעות חומר בשם פורמלין (Formaldehyde) שמקבע את המבנים בנגיף ומונע ממנו כל אפשרות לחיות. חשוב לציין שרוב הפורמלין מורחק מהתרכיב בתום התהליך והכמויות הזעומות שנשארות לא נמצאו מסוכנות. החיסון הזה פותח בשנות החמישים בידי ג'ונאס סאלק.

יעילותו של החיסון בנגיף מומת עומדת על יותר מ-90 אחוז אחרי קבלת שתי מנות ועולה ליותר מ-99 אחוז אחרי קבלת שלוש מנות. החיסון הזה רק מציג את הנגיף לגוף, ולכן בעת חשיפה לנגיף אמיתי התגובה החיסונית תיכנס לפעולה רק בשלב שבו הנגיף יחדור למחזור הדם. פירוש הדבר הוא שבמהלך החשיפה הראשונה לנגיף אמיתי האדם המחוסן לא יפתח את המחלה, אך במשך תקופה מסוימת הוא יהיה נשא שלה ויוכל להדביק את הסובבים אותו. בחשיפה שנייה לנגיף, אחרי שמערכת החיסון כבר זיהתה פעם אחת נגיף אמיתי, החסינות תהיה מלאה.

החיסון המומת אמנם מונע מהמחוסן ללקות במחלה, אך לא מונע ממנו באופן מלא להיות נשא של הנגיף במעיו (נשאות של הווירוס האלים במקרה כזה יכולה להימשך כמה שבועות). החיסון נגד פוליו בארץ ניתן לילדים בזריקה בצורת תרכיב מומת, במסגרת החיסון המחומש.

התרכיב השני, שנקרא OPV, הוא תרכיב של נגיפים מוחלשים, כלומר נגיפים שעברו טיפול מיוחד שפגע משמעותית ביכולת שלהם להדביק תאים אנושיים. החיסון הזה פותח בסוף שנות ה-50 בידי אלברט סאבין (שכיהן כנשיא מכון ויצמן בשנים 1972-1969). מקבלים אותו בבליעה דרך הפה, בצורה שמדמה מצב של הדבקה בזעיר אנפין שמערכת החיסון מסוגלת להתמודד איתו בקלות יחסית.

האדם המחוסן ב OPV הופך להיות "נשא" של הווירוס המוחלש לתקופה קצרה של מספר שבועות שבה גופו מפתח נוגדנים ומעיו הופכים לסביבה עוינת מאוד לכל צורות הנגיף. היתרון של החיסון הזה הוא שהוא גורם לגוף להפריש לחלל המעי נוגדנים שמחסלים את אוכלוסיית הנגיפים ומונעים נשאות הפצה והדבקה בוירוס הבר האלים, בניגוד לחיסון ה-IPV שאינו מונע באופן מלא נשאות של הנגיף במעיים.

עם זאת, לחיסון המוחלש יש שלושה חסרונות משמעותיים. ראשית, הוא פשוט פחות יעיל –כשהוא ניתן לבדו, יעילותו מוגבלת לכ-50 אחוז בלבד במנה הראשונה ורק אחרי המנה השלישית עולה ל-95 אחוז. החיסרון השני והחמור יותר הוא שעל פי ההערכה אחד מכל מיליון ילדים שמקבלים את החיסון סובל מהתפרצות של הנגיף שגורמת שיתוק. חיסרון שלישי הוא שקיימת תופעת לוואי נדירה שבה הווירוס מתפרץ ולא גורם לשיתוק, אך נושא הנגיף נשאר מידבק למשך תקופה שיכולה להימשך גם חודשים ארוכים.

מידע חשוב ומקיף על החיסונים השונים ועל אופן השימוש בהם ניתן למצוא בתדריך החיסון שפורסם ע"י משרד הבריאות. 

אז כמה זה מסוכן באמת?
בסוף שנת 2011 חיו במדינת ישראל כ-2,576,900 ילדים. מבחינה סטטיסטית פירוש הדבר הוא שאילו אף אחד מהם לא היה מחוסן מראש נגד פוליו וכולם היו מקבלים רק את התרכיב המוחלש, 3-2 ילדים במדינה היו סובלים מהתפרצות אלימה של הנגיף בעקבות קבלת החיסון. על פי אותו תרחיש דמיוני, אילו אף אחד מילדי ישראל לא היה מחוסן נגד פוליו היינו חווים כבר התפרצות דומה לזו שהיתה במדינה בשנות החמישים.

בפועל, נכון להיום 95-94 אחוז מהילדים מחוסנים בגיל צעיר נגד פוליו באמצעות עם החיסון המומת, דבר שמקנה להם הגנה טובה מהתפרצות של הנגיף בגופם בעקבות קבלת החיסון המוחלש, ועל כן הסבירות לתופעת הלוואי הזאת שואפת לאפס. תופעת הלוואי הנוספת, של נשאות של הנגיף, היא נדירה בלאו הכי, ובמקרה הזה יש חשיבות רבה לאפקט העדר – המצב שבו אדם שנחשף לנגיף אינו יכול להעביר אותו הלאה משום שרוב אנשים בסביבתו מחוסנים.

אחד הטיעונים שמושמעים באופן תדיר נגד החיסון הזה הוא שמי שמקבל את החיסון הופך בעצמו לנשא ומדביק את סביבתו בנגיפים המוחלשים שקיבל. זה אמנם נכון, אך אינו חיסרון כלל. מקבל החיסון מדביק את סביבתו בנגיף המוחלש, כלומר החיסון מפיץ את עצמו בסביבתו. קיים תמיד הסיכון שהנגיף המוחלש יעבור שינוי אצל אחד הנשאים שלו ויחזור להיות וירוס רגיל, אך באותה המידה גם נגיף רגיל יכול להפוך אלים יותר.

גם כאן, כאמור, בא לידי ביטוי אפקט העדר אשר מגן על הסביבה מפרטים מדבקים. אדם מידבק מוקף באנשים מחוסנים אשר לא מאפשרים לנגיף לאמץ פונדקאי חדש. חשוב לזכור שבניגוד למדינת ישראל, במדינות עולם שלישי כמו הודו החיסון הזה ניתן כחיסון יחיד ואין עדויות להתפרצויות חריגות בהן בעקבות החיסון.

למידע נוסף על חשיבות החיסונים ועל אפקט העדר אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הימנעות מחיסונים – טבעיות או משחק באש.

בהודו, מדינת ענק שבה שיעור החיסון בגיל מוקדם היה נמוך ונעשו בה מבצעי חיסונים רחבי היקף להדברת המחלה, אכן תועדו מקרים שבהם ילדים סבלו מהתפרצות של המחלה בעקבות החיסון שקיבלו. התופעה קרתה בין השאר מתוקף חוק המספרים הגדולים, שכן החיסון ניתן למיליוני אנשים שלא חוסנו קודם לכן בחיסון המומת, ועל כן שכיחות של אחד למיליון היא מספר ריאלי ומוחשי.

נכון להיום, מחלת הפוליו נעלמה מרוב המדינות בעולם ונמצאת בתהליך מתקדם של הדברה. היא קיימת עדיין רק במספר קטן של מדינות באפריקה ובאסיה, וגם בהן מופעל כיום מבצע חיסון רחב היקף של האוכלוסייה בתקווה להדביר את המחלה כליל. המאמצים נבלמים באופן חלקי בגלל התנגדות מטעמים לא הגיוניים מצד אוכלוסיות שמרניות השוללות חיסונים, כפי שקורה למשל בניגריה.

בישראל, חשוב לציין, לא נצפה שום מקרה של פוליו מאז 1988. בחודשים האחרונים אנו חווים דבר שנקרא "התפרצות שקטה" בעיקר באזור הדרום, בעקבות חדירה של נגיף ככל הנראה ממצרים – מדינה שחוותה גם היא היא התפרצות שקטה דומה לזו שלנו. למצרים הגיע הנגיף מפקיסטן, מדינה ששיעור החיסון בה נמוך יחסית ועומד על כ-60 אחוז.

בימים האחרונים הוחלט לתת את החיסון המוחלש לכמות גדולה של ילדים מתחת לגיל תשע במחוז הדרום, שכבר חוסנו בחיסון המומת. ההחלטה התקבלה מתוך רצון ליצור אפקט עדר וכך למנוע מצב שבו הנגיף יעבור מאדם לאדם. התקווה היא להביא לידי כך שהנגיף לא יוכל למצוא כמעט אף אדם שבגופו הוא יוכל להתאכסן, וכך ייקטע מחזור החיים שלו וההתפרצות תיעצר כליל.

חשוב לציין שמבצע החיסונים לא נועד להגן על ילדים שכבר חוסנו. תפקידו של מבצע החיסונים הנוכחי הוא למגר ולהכחיד את הנגיף הפראי שהתגלה בארץ, למנוע את הפצתו של הווירוס בין אנשים שחוסנו רק בחיסון המומת, וכך להגן על אוכלוסיות רגישות כמו אנשים שסובלים מבעיה במערכת החיסון, תינוקות, אנשים שרגישים לחיסון, אוכלוסייה מבוגרת, וכל אדם שנופל בתוך האחוז הבודד של האנשים שהחיסון אינו יעיל אצלם. כמו כן נבחרו מלכתחילה תנאים שאמורים להפחית את הסיכונים באופן משמעותי: החיסון ניתן לאוכלוסייה מוגדרת הכוללת ילדים שכבר חוסנו (ועל כן מוגנים מתופעות הלוואי הנדירות), והחיסון שנבחר מכיל רק שניים משלושת הנגיפים.

בתקופה האחרונה אנו נתקלים בשמועות שונות לגבי הסכנות הנובעות לכאורה מהחיסון, ובזלזול בסיבוכי המחלה. אנחנו מזמינים אתכם להפנות אלינו טיעונים כאלה (רצוי בצירוף מקור) ואנו נעשה כמיטב יכולתנו לאשר או להזים אותם בהתבסס על הספרות המדעית העדכנית.

לקריאה נוספת:
אתר משרד הבריאות, המלצות קליניות של משרד הבריאות לגבי מצבי דיכוי חיסוני.
אתר הבריאות העולמי – WHO (אנגלית)
אתר פרויקט הדברת הפוליו, כולל נתונים בזמן אמת על התפרצויות (אנגלית)
אתר הרשות לניטור ובקרת מחלות – CDC (אנגלית)
מידע על חיסוני הפוליו באתר בית החולים וולפסון
מאמר של ד"ר קרן לנדסמן שעונה לכמה שמועות על חיסון הפוליו
מאמר מקיף ויסודי על ההיסטוריה של הפוליו בישראל (באנגלית) 

הערה: לאחרונה נוספות שאלות רבות שחוזרות על עצמן, ו/או שיש להן תשובות בקישורים הנ"ל כתגובות לכתבה. אנא, לפני שאתם מפרסמים שאלה, קראו היטב את הכתוב במאמר, בקישורים לקריאה נוספת שלעיל ובתגובות בסוף המאמר. אם אינכם מוצאים תשובה המניחה את הדעת, נשמח לענות על שאלתכם. 

האתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי ואין לראות בתכנים המפורסמים בו כהמלצה על טיפול זה או אחר או כתחליף להתייעצות עם גורם רפאי מוסמך.

תודה לד"ר קרן לנדסמן על העזרה בהכנת הכתבה
תודה לד"ר קרן לנדסמן ולד"ר אהוד קליינר על הייעוץ במענה לגולשים.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

616 תגובות

  • יפה

    נשאות לילד

    אם ילד שחוסן בחיסון המומת נדבק בוירוס והוא נשא.
    כמה זמן יכולה להימשך הנשאות הזו?
    איך אפשר לדעת אם ילד נדבק והוא נשא?

  • חיים חביב

    נשאות לילד

    שלום יפה,
    נשאות של הוירוס יכולה להמשך מספר שבועות (עד כ6) באנשים בריאים. אנשים עם בעיות במערכת החיסון יכולים להיות נשאים של הוירוס לחודשים ואף לשנים. הדרך היחידה כיום לזהות נשאות היא ע"י בדיקת מוגדנים. בדיקה זו אינה זמינה לקהל הרחב.

  • שרית

    נשאות פוליו

    האם ילד שחוסן בחיסון המומת הוא נשא פוליו כמה זמן נמשכת הנשאות הזו?

  • חיים חביב

    נשאות

    שלום שרית,
    החיסון המומת מכיל נגיף מומת שאין ביכולתו להדביק תאים בגוף ולהתרבות בגוף. כדי שאדם יהיה נשא דרוש שבגופו יהיה וירוס אשר מסוגל להתרבות בגופו למשך זמן, להיות מופרש ברוק ובצואה של אותו אדם, וכך להפיץ את עצמו.
    רק הדבקה בוירוס המוחלש ווירוס הבר הופכים אדם לנשא.

  • ליאת

  • חיים חביב

    תרכיבים בוירוס?

    שלום ליאת,
    שאלתך אינה ברורה.
    תרכיב = נוסחת החיסון המכילה את הוירוס וחומרים אחרים הדרושים למתן אפקטיבי של החיסון.
    וירוס = נגיף = טפיל בגודל מיקרוסקופי המורכב ממעטפת חלבונית המגנה על חומר תורשתי.
    אנא הסבירי את שאלתך.

  • ליטל

    תהיות

    שלום
    1.באחת התגובות כתבת שרוב המבוגרים בארץ מחוסנים בחיסון המוחלש שמחזיק לכל החיים ולכן הם מוגנים. - בהתפרצות של 1988 בחדרה , רוב אלה שחלו היו מחוסנים במוחלש והמסקנה הייתה שהמוחלש לא מגן מספיק טוב. כמו כן, יש כאן גם מבוגרים שעלו לארץ ממקומות אחרים , שלא ידוע מה מצב הנוגדנים שלהם (הקופות לא מאשרות בדיקת נוגדנים), ולכן הם בעצם בסכנת הדבקות במוחלש מהילדים שחוסנו.
    2. בתגובה אחרת כתבת שההסבר למחלת השיתוק בהודו יכול להיות למשל , באופן תיאורטי, שברגע שהפוליו מוגר, יש פחות תחרות ווירוס מעיים אחר תפס את מקומו. אפילו נניח שזה אכן ההסבר, זה עדיין מדאיג באותה מידה. אם מיגור הפוליו עלול לגרום למחלה דומה או אף יותר חמורה, אז למה זה טוב למגר אותו? איך יודעים שגם כאן לא יקרה משהו דומה?

  • חיים חביב

    תגובות

    שלום ליטל,
    1. בשנות השמונים החיסון היה מסוג אחד בלבד ולא משולב כמו במבצע הנוכחי. נתונים רבים מניסויים וממשטרי חיסון במדינות רבות בעולם שהצטברו בארגון הבריאות העולמי הראו שחיסון משולב של מומת ומוחלש הוא בעל אפקטיביות עליונה גם במניעת תחלואה וגם במניעת נשאות. בנוסף, על פי דו"ח בקרה שהוגש למשרד הבריאות, משנת 1982 חוסנו תינוקות בנפת חדרה בתרכיב מומת בלבד. הדו"ח מציין כי יתכן שזו בדיוק הסיבה שבגללה חזר הוירוס לתקוף - תינוקות אלו גדלו להיות ילדים עם פוטנציאל נשאות, והם הפיצו את וירוס הבר שתקף אנשים עם מערכת חיסונית בעיתית או אנשים לא מחוסנים.
    לגבי המבוגרים הלא מחוסנים, אני בטוח שעדיף בכל מקרה שהם ידבקו בוירוס המוחלש מאשר שיידבקו בוירוס הבר, ובין כך אנשים מבוגרים עם מערכת חיסונית בריאה, מלכתחילה נמצאים ברמת סיכון נמוכה יותר ללקות במחלה מסיבות רבות.
    2. מדאיג מאוד בהודו, הרבה פחות מדאיג בארץ. ראשית (והכי חשוב), אין הוכחה חד משמעית לקשר בין הדברים ולכן אסור לקפוץ למסקנות. שנית, אין להשוות את תנאי הסניטציה וההיגיינה בארץ לזאת של הודו. אנטרו-וירוסים אחרים נפוצים הרבה יותר באזורים עם רמת היגיינה ירודה.

  • עסאם

    שאלות המשך

    1. האם ילד שמקבל את החיסון החי מוחלש מוציא מגופו בצואה רק את הנגיף החי מוחלש או שמא את הנגיף הפעיל?
    ז"א הוא מדביק את הסביבה שלו בתקופה הראשונית רק בנגיף החי מוחלש ולכן הסימפטומים שיהיו למי שנדבק ממנו בהדבקה משנית (ולא קיבל OPV ) יהיו קלים כאילו קיבל בעצמו את חיסון ה OPV?

    2. מה מכיל חיסון ה OPV מלבד הנגיף המוחלש ? אילו חומרים יש בתרכובת החיסון?

    3. האם הסיכון למי שלא מקבל OPV וכן קיבל IPV ונדבק בנגיף הפעיל או בנגיף החי מוחלש שואף גם לאפס בדומה למי שקיבל OPV ונדבק בוירוס הפעיל או החי מוחלש ?

    3. האם יש קשר בין אי מתן חיסון OPV לילדים לבין תכנון עתידי להיריון ?

    תודה רבה על הסבלנות.

  • חיים חביב

    תשובות המשך

    שלום עסאם,

    1. ילד שמקבל את החיסון החי מוחלש מוציא מגופו בצואה נגיף חי מוחלש. גם הנגיף המוחלש הוא נגיף פעיל אך אינו מסוכן כמו נגיף הבר. לגבי הסמפטומים של ההדבקה המשנית, אי אפשר לצפות מראש משום שיש שונות בתגובה בין אדם לאדם - אחד יכול שלא להגיב כלל להדבקה משנית ואחר יכול לפתח שלשול.

    2. ראה פירוט מרכיבים כאן.

    3. אינני מבין לאיזה סיכון אתה מתכוון.

    3. (?) בהנחה שבני המשפחה מחוסנים, אין מניעה לקבל את החיסון במקרה של הריון. (ראה בתדריך החיסון בכתבה).

  • עסאם

    פוליו

    שלום רב,

    האם יש קשר בין חיסון OPV לבין AFP ?
    האם החיסון החי מוחלש עלול לגרום לכך ?

    תודה.

  • חיים חביב

    AFP

    שלום עסאם,
    אין ראיות מדעיות לקשר בין OPV ל AFP, ואין שום הוכחה שהחיסון המוחלש גורם לכך.

  • אפרת

    שאלה

    האם ילדים שחוסנו בחיסון המומת ואינם חוסנו בחיסון המוחלש נמצאים בסיכון כאשר הם באים במגע עם ילדים אחרים שחוסנו במוחלש בשבועות הראשונים לאחר החיסון של המוחלש ?

  • חיים חביב

    חשיפה לחיסון המוחלש

    שלום אפרת,
    לא רק שהם לא בסיכון כי הם מחוסנים בעצמם, אלא זה אפילו מגביר את "אפקט העדר" - אותו האפקט שמנסה לייצר משרד הבריאות במבצע החיסון עצמו. ילדים שיחשפו לוירוס המוחלש יפתחו גם הם נוגדנים במעיים כנגד הוירוס ולכן לא יוכלו לשאת ולהפיץ את וירוס הבר.
    זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה שהם ידבקו מחבריהם ולהסיק שאין צורך לחסן, כי הדבקה כזו אינה וודאית כמו "הדבקה" ישירה בוירוס המוחלש.

  • אמיר דגן

    כמה שאלות למכון וויצמן (משרד הבריאות כבר אינו רפרנס אמין מספיק)

    1. האם החיסון שניתן כעת, של GSK, נבדק לפי סטנדרטים מערביים ולא נפסל באף מדינה מערבית?
    2. האם נכון שהמוטיבציה האמיתית בבסיס מבצע החיסונים הנוכחי היא איום באזהרות מסע מצד ארגון הבריאות העולמי, וסנקציות מצד האיחוד האירופי?
    3. האם ילידי 2004 ומטה (2002,2003,...) חוסנו במוחלש דרך מערכת העיכול אי-פעם?
    4. האם יש דרך לשמור על "נוגדנים בערכת העיכול" למשך אותו זמן כמו במערכת הדם/לימפה/מח-העצם?
    5. מה האפקטיביות האמיתית של מבצע החיסון הנוכחי - מה הסיכוי שאדם שמחוסן במוחלש דרך מערכת העיכול כיום לא יהיה "נשא" למשך כמה שבועות אם יחשף לנגיף אמיתי בעוד כחצי שנה?
    6. אין צורך בסדרת חיסוני דחף מוחלשים דרך מערכת העיכול ? רק חיסון אחד יספיק?
    7. זן 2 עבר מהעולם, או נמצא אלים מידי מכדי לשמש בחיסון מוחלש? האם החיסון המומת הניתן כיום לא כולל אותו? בתחילת המאמר נראה שאתם טוענים שכן...
    5. המון תודה על התשובות ועל הרתמותכם למען הציבור בישראל.
    אמיר

  • חיים חביב

    תשובות

    שלום אמיר,
    1. החיסון הנוכחי אכן נבדק לפי סטנדרטים מערביים ולא נפסל לשימוש באף מדינה.
    2. אינני יכול לתת לך תשובה וודאית לשאלה הזו. אינני בעצמי האדם או קבוצת האנשים שהחליט/ו לפתוח במבצע החיסונים. מה שאני כן יכול לאמר לך הוא שלאור העובדות היבשות בשטח, דהיינו התפשטות מהירה של וירוס הבר באוכלוסיה ואחוז גבוה של מחוסנים בוירוס המומת בלבד, יש הגיון רב לחזק את החיסון ברקמות מערכת העיכול כדי למנוע ככל האפשר הפצה של וירוס הבר באוכלוסיה. יחד עם זאת, אי אפשר לשלול אפשרות של לחץ מארגון הבריאות העולמי והאיחוד האירופי. ולמה שלא ילחצו? ישראלים רבים נוסעים ומטיילים בכל העולם לנופש ולעסקים. הנזק הכלכלי והתדמיתי שיכול להגרם לישראל בעקבות התפרצות של פוליו, ואפילו לא התפרצות דה-פקטו אלא רק חשש להתפשטות רחבה של הנגיף, עלול לגרום ל630K השקלים שישראל הוציאה על קנייתם של מליון מנות החיסון להראות כטיפ למלצר. כך שגם אם הסיכון הבריאותי מההתפרצות הנוכחית נמוך יחסית, השיקול הפוליטי והכלכלי בהחלט רלוונטיים. הארוחה, חביבי, עלולה להיות יקרה ביותר.
    3. כן, החל משנות השמונים וכלה בשנת 2005 החיסון לפוליו כלל טיפות של החיסון המוחלש.
    4. ו5. בעצם שאלות שהתשובה להן אחת: אדם שפיתח נוגדנים במערכת העיכול שומר אותם בזיכרון החיסוני שלו לאורך שנים רבות מאוד, אם לא לכל החיים. תכנית החיסונים לפוליו מכילה משטר חיסונים הכולל גם בוסטרים שתפקידם הוא לעודד זיכרון חיסוני לכל החיים. משטר חיסון משולב של וירוס מומת ווירוס מוחלש הראה במחקרים יעילות גבוהה ביצירת חיסון אפקטיבי גם כנגד המחלה עצמה וגם כנגד נשאות שלה.
    6. לא בטוח שיהיה צורך במנות דחף מוחלשות שכן שילוב של שני סוגי החיסון מראה אפקטיביות גבוהה ביצירת נוגדנים גם בדם וגם במוקוזה של מערכת העיכול. עם זאת אינני נביא.
    7. ע"פ הWHO, זן 2 עבר מן העולם ואין לתת אותו בחיסון מוחלש מחשש להחזרתו למאגר הוירוסים האלימים. בבקשה כתוב לי מה במאמר גרם לך לחשוב שהחיסון המומת לא כולל את זן 2.
    5. (?) בשמחה. אני מקווה שעניתי לך לשביעות רצונך.

  • רעות

    במידה והילדים מחוסנים רק בצומת ונדבקיפ

    כמה זמן הווירוס חי בגוף ?

  • חיים חביב

    נשאות

    שלום רעות,

    נשאות של הוירוס יכולה להמשך כמספר שבועות (4-6) אצל אנשים עם מערכת חיסונית תקינה, וחודשים עד שנים אצל אנשים עם בעיה במערכת החיסון.

  • רעות

    היתה התפרצות פוליו גם בשנת 2007

    לפי. מיטב הבנתי ואני לא ממש בקיאה בתחום בשנת 2007 היתה התפרצות
    ישב דאב פרופסור מטעם משרד הבריאות והרגיע את כלל הציבור שאין צורך להיבהל ולא צריך לחסן בחיסון כי החיסון גורם לשיתוק
    אס מה השתנה מ2007 להיום איך בשנת 2007 זה היה גורם לשיתוק והיום לא איך בשנת 2007 החיסון המומת הספיק והיום הוא לא מספיק??
    ת

  • חיים חביב

    התפרצות ב2007

    שלום רעות,
    ההתפרצות ב2007 היתה של נגיף פוליו מסוג זן 2. היקף ההתפרצות היה קטן יותר. מאז ועד היום לא תועד אף מקרה הדבקה בזן 2 והוא הוכרז כזן נכחד. החיסון הנוכחי אינו מכיל את זן 2 של הוירוס. בשנת 2007 רוב האוכלוסיה עדיין היתה מחוסנת בחיסון המוחלש ולא במומת, משמע שרוב האוכלוסיה לא היתה יכולה להפוך לנשאית של הוירוס. כיום, אחרי שנים שבו הופסק השימוש בחיסון המוחלש, חלק ניכר מהילדים חוסנו רק בחיסון המומת ולכן רובם יכולים להפוך לנשאים.

  • אנגל

    ניסוח לוקה בחסר

    שלושה ציטוטים מתוך המאמר:
    1) החיסון המומת רק מציג את הנגיף לגוף, ולכן בעת חשיפה לנגיף אמיתי התגובה החיסונית תיכנס לפעולה רק בשלב שבו הנגיף יחדור למחזור הדם. פירוש הדבר הוא שבמהלך החשיפה הראשונה לנגיף אמיתי האדם המחוסן לא יפתח את המחלה, אך במשך תקופה מסוימת הוא יהיה נשא שלה ויוכל להדביק את הסובבים אותו. בחשיפה שנייה לנגיף, אחרי שמערכת החיסון כבר זיהתה פעם אחת נגיף אמיתי, החסינות תהיה מלאה.
    2) היתרון של החיסון המוחלש הוא שהוא גורם לגוף להפריש לחלל המעי נוגדנים שמחסלים את אוכלוסיית הנגיפים ומונעים נשאות והדבקה, בניגוד לחיסון המומת.
    3) אחד הטיעונים המושמעים תדיר נגד חיסון זה הוא שמקבל החיסון הופך לנשא בעצמו ומדביק את סביבתו בנגיפים המוחלשים אותם קיבל. הדבר נכון, אך אינו חיסרון כלל. מקבל החיסון מדביק את סביבתו בנגיף המוחלש, כלומר החיסון מפיץ את עצמו בסביבתו
    *** *** *** *** *** *** *** *** *** *** *** *** *** *** *** *** *** ***
    האם אין כאן סתירה פנימית?
    בציטוט 1 נכתב שהאדם המחוסן במוחלש יהיה נשא "במשך תקופה מסוימת". בציטוט 2 נכתב שהחיסון המוחלש מונע נשאות והדבקה, ובציטוט 3 נטען שמקבל החיסון המוחלש הופך לנשא בעצמו ומדביק את סביבתו בנגיפים המוחלשים אותם קיבל (וכי עניין זה "אינו חיסרון כלל").
    להבנתי הניסוח מבלבל ומטעה, ויש להציג את הדברים באופן הבא:
    מטרתו של מבצע החיסון בנגיף המוחלש הוא למנוע נשאות של נגיף הבר. חיסון זה בא להחליף, את "החשיפה הראשונה" של הגוף מחשיפה לנגיף הבר לחשיפה לנגיף מוחלש.
    התגובה החיסונית בזמן חשיפה לנגיף אמיתי של מי שחוסן גם בנגיף המומת וגם בנגיף המוחלש תהיה מלאה, והאדם המחוסן גם בנגיף המומת וגם בנגיף המוחלש לא יעביר את נגיף הבר הלאה (לא יהיה נשא שלו).
    לגבי ה"נשאות" לנגיף המוחלש - היא נמשכת שבועות ספורים, והיא מהווה by product של מבצע החיסונים ולא מטרתו העיקרית.

  • חיים חביב

    ניסוח

    שלום אנגל,
    אם תשים לב תבחין שאין סתירה:
    בציטוט הראשון ההתייחסות היא לחיסון המומת ולא למוחלש כפי שציינת. בחיסון עם הוירוס המומת אדם אכן יכול להפוך להיות נשא של ורוס הבר.
    החיסון המוחלש מונע נשאות של וירוס הבר.
    אדם המחוסן בוירוס המוחלש אכן הופך לנשא שלו במשך כמה שבועות.

  • אנגל

    לא סתירה, אלא ניסוח לא מדייק וקצת מעורפל

    ...ונכון שציטוט 1 מתייחס למומת, אך תגובת הגוף לחשיפה לוירוס הבר אצל מי שחוסן במומת, זהה לתגובה לחשיפה לוירוס המוחלש אצל מי שחוסן במומת. בשני המקרים הופכים ל"נשאים" - במקרה הראשון לוירוס הבר ובמקרה השני - למוחלש.
    הנקודה החשובה היא ש"נשאות" זו של הוירוס המוחלש, אמנם, מונעת נשאות של וירוס הבר, אבל זהו מוצר לוואי (חשוב אך לא עיקרי) של מטרת החיסון העיקרית, שהיא: נשאות זו מסתיימת תוך שבועות ספורים, ומאז האדם אינו נשא כלל. הנוגדנים במעיו עוצרים את הוירוס, והם לא יועברו ממנו הלאה במקרים של חשיפות נוספות.

  • חיים חביב

    עדכון

    תודה על ההערה. עדכנתי:
    " האדם המחוסן ב OPV הופך להיות "נשא" של הוירוס המוחלש לתקופה קצרה של מספר שבועות שבה גופו מפתח נוגדנים ומעיו הופכים לעויינים ביותר לכל צורות הנגיף. היתרון של החיסון הזה הוא שהוא גורם לגוף להפריש לחלל המעי נוגדנים שמחסלים את אוכלוסיית הנגיפים ומונעים נשאות הפצה והדבקה בוירוס הבר האלים, בניגוד לחיסון ה-IPV שאינו מונע לחלוטין נשאות של הוירוס במעיים."

  • אנגל

    תודה. אני חושבת שטרם היתה

    מגיפה, שבה התברר שהפתגם "חיים ומוות ביד הלשון" (או "בריאות וחולי ביד הלשון") נכון כל כך.
    אין ספק שחלק מהרתיעה של ההורים נובע מההתנסחויות המבלבלות וה"צולעות" של משרד הבריאות. נדרש שם באופן מיידי תקן לעורך לשוני :-)

  • חיים חביב

    חיים ומוות ביד הלשון

    המילה "לשון" כאן היא תרתי משמע! גם הסברה לקויה וגם הדבקה דרך הפה...
    אני מסכים שההסברה של משרד הבריאות לוקה בחסר. ישנה הזנחה של ערוצים חשובים כמו הרשתות החברתיות. צריך בכל משרד ממשלתי מומחה למדיה כדי למנוע מצבים שכאלה.

  • הורה החושש ממחר

    ילדה שלא מחוסנת כלל

    ילדתי בת השלוש וחצי לא מחוסנת כלל, הנסיון היחיד שלה בחיסונים הנו כנגד טטנוס, הגיבה עם חום כתופעת לוואי, בהמלצת האחיות סדרת החיסונים נגד טטנוס הופסקה.
    לגבי חיסון פוליו - כאמור, לא חוסנה כלל- אף לא מומת.
    מחר הולכים לגן, השאלה ברורה ובכל זאת אגדיר אותה :
    האם מסוכן עבורה ללכת לגן החל ממחר (בהקשר של הפוליו) למעשה היא תהיה אולי היחידה שאינה מחוסנת מפני הנגיף המוחלש וכמובן שלא מפני הפראי ?
    האם הקפדה (שהיא כנראה לא בגדר המציאות בגיל זה) על היגיינת רחיצת ידים וכו' יכולה במידה מסוימת לתת מענה ?

  • אותו ההורה

    האם כדאי לחסן אותה במומת

    השאלה היא המשך לשאלה הקודמת, מדובר באותה הילדה , האם הרעיון של חיסון במומת הוא חיובי באיזה שהיא צורה? האם אני לוקח סיכון בחיסון מומת במידה ומערכת החיסון שלה מגיבה באופן רגיש במיוחד? או שבכלל לחשוב על להניח לזה לא לחסן כלל, לבודד אותה כפי הניתן לתקופה של כ6 שבועות . כמובן שזה יעבוד רק בזכות החיסון הרבתי - בזכות עקרון העדר עליו אני רוכב. בכל מקרה, תודה על התשובה , ממתין בקשב.

  • anael

    אז לחסן או לא??

    זה נורא מייאש! יש לי ילדה בת 3. לא רוצה לעשות טעות. לפי מה שהבנתי עד עכשיו זה טיפול נסיוני ןאני לא מוכנה שהבת שלי תהיה שפן נסיונות של המדינה!! אם זה חובה מבחינת הבריאות שלה אז אין על מה לדבר.. וגם אם אני אחליט לחסן אותה לא מציינים בשום מקום מהם תופעות הלוואי של החיסון. מישהו זרק באוויר שאני לא אוכל להתקרב לבת שלי חודשיים!!! זה נשמע לכם הגיוני??!? אשמח אם תשפכו לי קצת אור בנושא הזה..

  • חיים חביב

    לחסן!

    שלום anael,
    מבצע החיסונים הנוכחי הוא בהחלט לא ניסיוני! המטרה של המבצע היא למנוע מילדינו להפוך לנשאים של וירוס הבר המידבק ביותר. תופעות הלוואי של החיסון דומות לכל חיסון אחר ואינן שכיחות. אם את מחוסנת (ובהחלט סביר שכן) אז אין שום סיבה שלא תתקרבי לביתך.
    לכי וחסני את ביתך! אינך רוצה שתהפוך לנשאית של וירוס הבר ושתמשיך להפיץ אותו לאנשים אחרים.

  • רונית בירס

    סטטוס תינוקות- דחוף!!

    שלום וברכה. אני אם לתינוק בן שלושה חודשים שקיבל מנה אחת בלבד של החיסון המומת. האם עליי להרחיקו מילדים שקיבלו את החיידק המוחלש?
    אנא תשובתכם בהקדם.
    אקדים תודה למענה.
    רונית

  • חיים חביב

    סטטוס תינוקות

    שלום רונית,
    תשובה לשאלתך מצויה בתדריך החיסון שקישור אליו מופיע במאמר. בעקרון, מנה אחת של החיסון המומת היא תנאי מספיק כדי לקבל את החיסון המוחלש. מכאן אפשר להסיק שאין חשש ואין צורך להרחיקו מילדים אחרים. בכל מקרה ולמען עיקרון הזהירות המונעת, מומלץ לשמור על היגיינה ולרחוץ היטב ידיים כדי להפחית סיכויים להדבקה כלשהיא.

  • רונית

    בהמשך לתשובתך

    שלום חביב ותודה רבה על המענה. עוד שאלה קטנה. במידה ובפרק הזמן שיעבור עד שבני יקבל מנה שניה של וירוס מומת הוא ידבק מילדים אחרים שקיבלו את החי. האם אז עדיין יהיה אפשר
    לעשות את המנה השניה של החיסון המומת?

  • חיים חביב

    המשך חיסון

    שלום רונית,
    ע"פ תדריך החיסונים של משרד הבריאות (סעיף 6.4) יש להמשיך את שגרת החיסונים של הילד כרגיל. אין לסמוך על הדבקה הדדית בגנים ובתי הספר משום שאין וודאות בהדבקה כזו (שלא לומר שההדבקה יכולה להיות בוירוס הבר!!!)

  • ו

    חיסון בזריקות לאחר חיסון חי מוחלש

    בקרוב תתחיל עונת החורף עם השפעת...קראתי שחיסון בזריקה (כמו חיסון לשפעת)לא מומלץ בתקופה קרובה בין חיסון הפוליו המוחלש כי הוא יכול לעורר את המחלה. יש להמתין 3 - 4 חודשים לחיסון בזריקה לאחר חיסון הפוליו. אם נכון הדבר צריך להזהיר הרבה אנשים ולהודיע על כך. כולל תינוקות שצריכים לקבל חיסונים.

  • חיים חביב

    חיסון בזריקות אחרי bOPV

    שלום ו, אשמח אם תשלח לי את המקור בו קראת על האזהרה הזו. ע"פ תדריך החיסון המעודכן של משרד הבריאות, שקישור אליו הוספתי בכתבה, אפשר לתת חיסון מוחלש לשפעת בו זמנית עם הOPV.

  • ליה

    מתן זריקות IM כאשר יש אנדמיה של פוליו

    הנה קישור למה שהיא כנראה התכוונהhttp://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9573275

  • ו

  • חיים חביב

    סוזן המפריז

    ???

  • ענבל

    חיסון סביבתי

    עד כמה שהבנתי מטרת החיסון בנגיף המוחלש היא סביבתית.
    האם תיירים שנכנסים לארץ חייבים להיות מחוסנים, כי אם הם לא מחוסנים גם הם יכולים להפיץ את הנגיף. ובעצם זה שרובנו נתחסן אך לא כולם לא מבטיח את הצלחת החיסון הסביבתי.

  • חיים חביב

    תיירים

    שלום ענבל,
    למרות שאין זו שאלה מדעית גרידא, אני מברר את העניין.
    אחזור אלייך בהקדם.

  • יוענה רטוש

    בקשה להסבר נוסף על דרך פעולתו של החיסון בנגיף החי

    הבנתי שלחיסון החי אין כל יתרון או צורך מבחינת המתחסן עצמו שחוסן כבר בנגיף המומת. כלומר זהו חיסון אלטרואיסטי האמור להגן בדרך זו או אחרת על שאר האוכלוסיה. בלי להכנס לשאלה המוסרית של חיסון אדם למען החברה ולא למען עצמו יש לי עניין לדעת כיצד החיסון בנגיף החי-המוחלש מגן בדיוק על שאר האוכלוסיה. מתוך ההסבר שלכם שקראתי זה עתה הבנתי שיתרונו של החיסון בנגיף החי בכך שהוא גורם ליצירת נוגדנים כנגד הוירוס האלים יותר הגופו של המתחסן ובכך הוא מונע את היותו נשא. אך מן הצד השני כתבתם שבמשך חודשים רבים המתחסן בנגיף החי דוקא יהיה נשא. האם פרוש הדבר שחודשים האלה דרושים ליצירת נוגדנים שיחסלו כליל את הנגיף בגופו ובהמשך בביוב של הארץ המחסנת בדרך זו? צינתם גם שלמעשה דרושים יותר מחיסון אחד כדי שיוצרו נוגדנים אלה בכמות מספקת. ולא שמענו שמחסנים ביותר מאשר חיסון אחד. אשמח לקבל תשובה מפורטת על שאלה זו. שאלה נוספת ; מדוע לא לחסן את כל האוכלוסיה שלא מחוסנת מסבות אלה או אחרות בנגיף המומת ואז אין בשבילה סכנת עם ההדבקה בנגיף? האם יתכן שכל מבצע החיסון הוא למען אותו חלק של האוכלוסיה שאיננו יכול להתחסן בחיסון המומת בהיותו בעל חסינות מוחלשת כגון חולי אידס או סרטן אחרי טפולים כיומוטרפיים? על 3 שאלות אלה אבקש תשובה: דרך פעילות החיסון החי, מדוע לא לחסן במקום את הילדים - את האוכלוסיה שלא קבלה את החיסון בחיסון מומת. והאם כל המטרה היא אותה אוכלוסיה חלשה במיוחד. לא התיחסתי לסכנות זעומות אמנם אך הקיימות בשביל המתחסן בחיסון החי ואת עצם מוסריותו או אי מוסריותו של שימוש באדם אחד למען אדם אחר או חברה.כפי שציינתי בתחילת דבריי .אשמח לתשובה מוסמכת ומדויקת על 3 סוגיות אלה. תודה.יוענה רטוש.

  • חיים חביב

    הסבר נוסף

    שלום יוענה,
    הצורך בחיסון המוחלש הוא כדי למנוע מאנשים המחוסנים בחיסון המומת מלהפוך לנשאים של וירוס הבר המתפרץ בארץ. החיסון המוחלש מעורר (במשך מספר שבועות) יצירת נוגדנים במעיים ואלה מחסלים את כל הנגיפים (גם המוחלש וגם את נגיף הבר אם האדם יחשף אליו אח"כ).
    דרושה יותר ממנה אחת של החיסון המוחלש כדי לגרום להתחסנות סבירה (רמת נוגדנים מספקת כדי לחסל את הוירוס), במקרה והוא ניתן לבדו ולא אחרי החיסון המומת.
    חיסון בנגיף המומת בלבד לא מונע נשאות והפצה של נגיף הבר (הפצה של הנגיף לכל העולם!).
    אנשים בעלי מערכת חיסונית פגועה לא יפתחו הגנה מספקת כנגד הוירוס גם אם נחסן אותם ישירות, ולכן אין בכך תועלת מספיקה.

  • אירית

    מתחלבטת אם לחסן

    בני בן ה-3 קיבל את החיסון של הוירוסהמומת אני עדיין מיתלבטת עם לחסן בוערוס המוחלש. רציתי לדעת מה יקרה עם הוא יבוא במגע עם ילד שחוסן וידבק מימנו. ומה ההבדל בין אם חיסנתי אותו או שהוא נדבק מילד שחוסן.

  • חיים חביב

    אין מה להתלבט

    שלום אירית,
    יש לי תאומים בני 6, שניהם מחוסנים בוירוס המומת, ואת שניהם חיסנתי בוירוס המוחלש. הסיכון מהמוחלש לאנשים שחוסנו כבר במומת הוא אפסי ביותר. ההבדל בין חיסון פעיל בטיפת חלב לבין הדבקות בגן הוא הוודאות: חיסון מוחלש פעיל מוודא שבנך לא יוכל להיות נשא של וירוס הבר. בהידבקות בגן אינך יודעת אם בנך נדבק במוחלש או בוירוס הבר והוא יכול להפוך להיות נשא של וירוס הבר ולהפיץ אותו הלאה.

  • אביבית

    טיפול בסטרואידים לתינוק

    שלום,
    בקישור להנחיות של מרד הבריאות מצוין כי ילדים שמטופלים בסטרואידים לא יכולים לקבל את החיסון המוחלש, אלא רק לאחר חודש מהטיפול.
    הבן שלי בן 8 חודשים מטופל בסטרואידים (בודיקורט) באינהצליות של 2CC פעמיים ביום
    האם זה נחשב מינון מוגבר? לא לחסן?

    שאלה נוספת- אמא שלי החלימה ממחלת הסרטן לפני שנתיים, האם היא נחשבת מהאוכלוסייה שבסיכון?
    איך אפשר להימנע ממגע בין הילדים המחוסנים במוחלש לבין הסבתות? אנחנו עוד רגע בתקופת החגים שכולם פוגשים את כולם???

    אשמח לתשובותיך

  • חיים חביב

    סטרואידים

    שלום אביבית,

    ע"פ הנחיות לחיסון של משרד הבריאות (ראי קישור בכתבה) סטרואידים במתן מקומי אינם התווית-נגד למתן החיסון, משמע ילדך יכול בהחלט לקבל החיסון. לגבי אימך, לעניות דעתי ועל פי ההמלצות הקליניות של משרד הבריאות היא אינה בקבוצת סיכון, אם אינה מקבלת עוד טיפול כמותראפי או הקרנות בחצי שנה האחרונה. לגבי המנעות ממגע, אנו צריכים להיות יצירתיים ולטפח מגע נפשי בעוד אנו מצמצמים מגע פיזי. חגים שמחים ושלא נדע צרות!

  • יוסף

    שאלת בירור

    שלום רב. להלן קטע מתוך הכתבה "חשוב לציין שמבצע החיסונים לא נועד להגן על ילדים שכבר חוסנו, אלא על אוכלוסיית רגישות כמו אנשים שסובלים מבעיה במערכת החיסון, תינוקות, אנשים שרגישים לחיסון, אוכלוסייה מבוגרת, וכל אדם שנופל בתוך האחוז הבודד של האנשים שהחיסון אינו יעיל אצלם."
    זאת אומרת שאני הולך להדביק את הילדים שלי לא בשביל להגן עליהם, הרי הם כבר קיבלו בילדות את הוירוס המומת, אלא בשביל להגן על אנשים עם מערכת חיסונית חלשה וכד' שהם עלולים להדביק? האם הבנתי נכון? ולילדים שלי שכבר חוסנו אין סכנה לחלות במחלה? תודה רבה

  • חיים חביב

    בירור

    שלום יוסף,
    עדכנתי את הכתבה כך שתסביר בצורה יותר ברורה את מטרותיו של מבצע החיסון הנוכחי. אתה הולך "להדביק" את ילדיך בוירוס המוחלש כדי שלא יהפכו חס וחלילה לנשאים של הוירוס האלים ויפיצו אותו לכל עבר. למחוסנים בוירוס המומת יש סיכון אפסי לחלות במחלה בעקבות הוירוס המוחלש.

  • ענבל

    נשאות

    אשמח להסבר מפורט בנוגע לנשאות.
    הנשאות היא רק של הנגיף המוחלש?
    האם הנשאות היא זמנית?
    תינוק שנולד עד לרגע שמקבל חיסון יכול להידבק מנשא או שהוא מחוסן מנוגדני האם?

  • עמודים