בחודשים האחרונים נפוצו בכלי התקשורת ידיעות על נגיפי פוליו (מחלת "שיתוק ילדים") שנמצאו במערכות הביוב בדרום הארץ. לרבים מאיתנו מחלת הפוליו מזכירה תמונות משנות החמישים של ילדים משותקים, ועל כן באופן טבעי הידיעות עליה זורעות פחד ובהלה – ולא בלי בסיס. מצד שני, גם החיסון נגד הפוליו עורר גל של שמועות לגבי תופעות לוואי איומות. כדי לעשות קצת סדר בדברים בואו נתחיל במחלה עצמה.

מחלת הפוליו נגרמת על ידי נגיף הפוליומיאליטיס. נגיף הפוליו מועבר רק בין בני אדם ומדבק בעיקר באמצעות הפרשות המעיים ורוק. מדובר למעשה בשלושה סוגים של נגיפים שמדביקים את תאי המעיים ועלולים לחדור משם למחזור הדם. ברוב המקרים המחלה עוברת מעצמה בלי שום סיבוכים, אך בערך באחד מכל אלף מקרים הנגיף פוגע במערכת העצבים וגורם שיתוק.

שיתוק כזה יכול להיות זמני, אך לפעמים הוא נשאר לצמיתות וגורם נכות. במקרים קיצוניים השיתוק גורם אי-ספיקה נשימתית עקב שיתוק של שרירי הנשימה, ודורש שימוש במכשיר הנשמה מלאכותית (ריאות ברזל). בסרטון שלפנינו אפשר לראות המחשה לצורה שבה הנגיף חודר לגוף ומדביק את התאים. לצפייה בסרטון לחצו על התמונה ועל הכפתור Play (משולש).


הסרטון הופק בידי המוזיאון להיסטוריה אמריקאית

בסרטון ראינו את תהליך ההדבקה של נגיף הפוליו. הנגיף נכנס דרך הפה, מגיע למעיים, ושם חלקו מופרש החוצה וחלקו האחר חודר לתאי דופן המעי. אחרי הפלישה הנגיף מאלץ את התא לייצר אבני בניין לנגיפים חדשים, שלאחר מכן מופרשים החוצה למחזור הדם ויכולים להתפשט לכל רחבי הגוף. הסכנה הגדולה היא שהנגיפים ידביקו תאי עצב ויהרסו אותם, וכך יגרמו שיתוק. למידע נוסף על מנגנון ההתפרצות של הנגיפים ראו סרטון בנושא.

החיסונים
כיום נמצאים בשימוש שני סוגים של חיסונים שנועדו למנוע את ההדבקה בשלושת הסוגים של נגיפי הפוליו. האחד, שנקרא IPV, הוא תרכיב של נגיפים מומתים, כלומר נגיפים שחוסלו באמצעות חומר בשם פורמלין (Formaldehyde) שמקבע את המבנים בנגיף ומונע ממנו כל אפשרות לחיות. חשוב לציין שרוב הפורמלין מורחק מהתרכיב בתום התהליך והכמויות הזעומות שנשארות לא נמצאו מסוכנות. החיסון הזה פותח בשנות החמישים בידי ג'ונאס סאלק.

יעילותו של החיסון בנגיף מומת עומדת על יותר מ-90 אחוז אחרי קבלת שתי מנות ועולה ליותר מ-99 אחוז אחרי קבלת שלוש מנות. החיסון הזה רק מציג את הנגיף לגוף, ולכן בעת חשיפה לנגיף אמיתי התגובה החיסונית תיכנס לפעולה רק בשלב שבו הנגיף יחדור למחזור הדם. פירוש הדבר הוא שבמהלך החשיפה הראשונה לנגיף אמיתי האדם המחוסן לא יפתח את המחלה, אך במשך תקופה מסוימת הוא יהיה נשא שלה ויוכל להדביק את הסובבים אותו. בחשיפה שנייה לנגיף, אחרי שמערכת החיסון כבר זיהתה פעם אחת נגיף אמיתי, החסינות תהיה מלאה.

החיסון המומת אמנם מונע מהמחוסן ללקות במחלה, אך לא מונע ממנו באופן מלא להיות נשא של הנגיף במעיו (נשאות של הווירוס האלים במקרה כזה יכולה להימשך כמה שבועות). החיסון נגד פוליו בארץ ניתן לילדים בזריקה בצורת תרכיב מומת, במסגרת החיסון המחומש.

התרכיב השני, שנקרא OPV, הוא תרכיב של נגיפים מוחלשים, כלומר נגיפים שעברו טיפול מיוחד שפגע משמעותית ביכולת שלהם להדביק תאים אנושיים. החיסון הזה פותח בסוף שנות ה-50 בידי אלברט סאבין (שכיהן כנשיא מכון ויצמן בשנים 1972-1969). מקבלים אותו בבליעה דרך הפה, בצורה שמדמה מצב של הדבקה בזעיר אנפין שמערכת החיסון מסוגלת להתמודד איתו בקלות יחסית.

האדם המחוסן ב OPV הופך להיות "נשא" של הווירוס המוחלש לתקופה קצרה של מספר שבועות שבה גופו מפתח נוגדנים ומעיו הופכים לסביבה עוינת מאוד לכל צורות הנגיף. היתרון של החיסון הזה הוא שהוא גורם לגוף להפריש לחלל המעי נוגדנים שמחסלים את אוכלוסיית הנגיפים ומונעים נשאות הפצה והדבקה בוירוס הבר האלים, בניגוד לחיסון ה-IPV שאינו מונע באופן מלא נשאות של הנגיף במעיים.

עם זאת, לחיסון המוחלש יש שלושה חסרונות משמעותיים. ראשית, הוא פשוט פחות יעיל –כשהוא ניתן לבדו, יעילותו מוגבלת לכ-50 אחוז בלבד במנה הראשונה ורק אחרי המנה השלישית עולה ל-95 אחוז. החיסרון השני והחמור יותר הוא שעל פי ההערכה אחד מכל מיליון ילדים שמקבלים את החיסון סובל מהתפרצות של הנגיף שגורמת שיתוק. חיסרון שלישי הוא שקיימת תופעת לוואי נדירה שבה הווירוס מתפרץ ולא גורם לשיתוק, אך נושא הנגיף נשאר מידבק למשך תקופה שיכולה להימשך גם חודשים ארוכים.

מידע חשוב ומקיף על החיסונים השונים ועל אופן השימוש בהם ניתן למצוא בתדריך החיסון שפורסם ע"י משרד הבריאות. 

אז כמה זה מסוכן באמת?
בסוף שנת 2011 חיו במדינת ישראל כ-2,576,900 ילדים. מבחינה סטטיסטית פירוש הדבר הוא שאילו אף אחד מהם לא היה מחוסן מראש נגד פוליו וכולם היו מקבלים רק את התרכיב המוחלש, 3-2 ילדים במדינה היו סובלים מהתפרצות אלימה של הנגיף בעקבות קבלת החיסון. על פי אותו תרחיש דמיוני, אילו אף אחד מילדי ישראל לא היה מחוסן נגד פוליו היינו חווים כבר התפרצות דומה לזו שהיתה במדינה בשנות החמישים.

בפועל, נכון להיום 95-94 אחוז מהילדים מחוסנים בגיל צעיר נגד פוליו באמצעות עם החיסון המומת, דבר שמקנה להם הגנה טובה מהתפרצות של הנגיף בגופם בעקבות קבלת החיסון המוחלש, ועל כן הסבירות לתופעת הלוואי הזאת שואפת לאפס. תופעת הלוואי הנוספת, של נשאות של הנגיף, היא נדירה בלאו הכי, ובמקרה הזה יש חשיבות רבה לאפקט העדר – המצב שבו אדם שנחשף לנגיף אינו יכול להעביר אותו הלאה משום שרוב אנשים בסביבתו מחוסנים.

אחד הטיעונים שמושמעים באופן תדיר נגד החיסון הזה הוא שמי שמקבל את החיסון הופך בעצמו לנשא ומדביק את סביבתו בנגיפים המוחלשים שקיבל. זה אמנם נכון, אך אינו חיסרון כלל. מקבל החיסון מדביק את סביבתו בנגיף המוחלש, כלומר החיסון מפיץ את עצמו בסביבתו. קיים תמיד הסיכון שהנגיף המוחלש יעבור שינוי אצל אחד הנשאים שלו ויחזור להיות וירוס רגיל, אך באותה המידה גם נגיף רגיל יכול להפוך אלים יותר.

גם כאן, כאמור, בא לידי ביטוי אפקט העדר אשר מגן על הסביבה מפרטים מדבקים. אדם מידבק מוקף באנשים מחוסנים אשר לא מאפשרים לנגיף לאמץ פונדקאי חדש. חשוב לזכור שבניגוד למדינת ישראל, במדינות עולם שלישי כמו הודו החיסון הזה ניתן כחיסון יחיד ואין עדויות להתפרצויות חריגות בהן בעקבות החיסון.

למידע נוסף על חשיבות החיסונים ועל אפקט העדר אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הימנעות מחיסונים – טבעיות או משחק באש.

בהודו, מדינת ענק שבה שיעור החיסון בגיל מוקדם היה נמוך ונעשו בה מבצעי חיסונים רחבי היקף להדברת המחלה, אכן תועדו מקרים שבהם ילדים סבלו מהתפרצות של המחלה בעקבות החיסון שקיבלו. התופעה קרתה בין השאר מתוקף חוק המספרים הגדולים, שכן החיסון ניתן למיליוני אנשים שלא חוסנו קודם לכן בחיסון המומת, ועל כן שכיחות של אחד למיליון היא מספר ריאלי ומוחשי.

נכון להיום, מחלת הפוליו נעלמה מרוב המדינות בעולם ונמצאת בתהליך מתקדם של הדברה. היא קיימת עדיין רק במספר קטן של מדינות באפריקה ובאסיה, וגם בהן מופעל כיום מבצע חיסון רחב היקף של האוכלוסייה בתקווה להדביר את המחלה כליל. המאמצים נבלמים באופן חלקי בגלל התנגדות מטעמים לא הגיוניים מצד אוכלוסיות שמרניות השוללות חיסונים, כפי שקורה למשל בניגריה.

בישראל, חשוב לציין, לא נצפה שום מקרה של פוליו מאז 1988. בחודשים האחרונים אנו חווים דבר שנקרא "התפרצות שקטה" בעיקר באזור הדרום, בעקבות חדירה של נגיף ככל הנראה ממצרים – מדינה שחוותה גם היא היא התפרצות שקטה דומה לזו שלנו. למצרים הגיע הנגיף מפקיסטן, מדינה ששיעור החיסון בה נמוך יחסית ועומד על כ-60 אחוז.

בימים האחרונים הוחלט לתת את החיסון המוחלש לכמות גדולה של ילדים מתחת לגיל תשע במחוז הדרום, שכבר חוסנו בחיסון המומת. ההחלטה התקבלה מתוך רצון ליצור אפקט עדר וכך למנוע מצב שבו הנגיף יעבור מאדם לאדם. התקווה היא להביא לידי כך שהנגיף לא יוכל למצוא כמעט אף אדם שבגופו הוא יוכל להתאכסן, וכך ייקטע מחזור החיים שלו וההתפרצות תיעצר כליל.

חשוב לציין שמבצע החיסונים לא נועד להגן על ילדים שכבר חוסנו. תפקידו של מבצע החיסונים הנוכחי הוא למגר ולהכחיד את הנגיף הפראי שהתגלה בארץ, למנוע את הפצתו של הווירוס בין אנשים שחוסנו רק בחיסון המומת, וכך להגן על אוכלוסיות רגישות כמו אנשים שסובלים מבעיה במערכת החיסון, תינוקות, אנשים שרגישים לחיסון, אוכלוסייה מבוגרת, וכל אדם שנופל בתוך האחוז הבודד של האנשים שהחיסון אינו יעיל אצלם. כמו כן נבחרו מלכתחילה תנאים שאמורים להפחית את הסיכונים באופן משמעותי: החיסון ניתן לאוכלוסייה מוגדרת הכוללת ילדים שכבר חוסנו (ועל כן מוגנים מתופעות הלוואי הנדירות), והחיסון שנבחר מכיל רק שניים משלושת הנגיפים.

בתקופה האחרונה אנו נתקלים בשמועות שונות לגבי הסכנות הנובעות לכאורה מהחיסון, ובזלזול בסיבוכי המחלה. אנחנו מזמינים אתכם להפנות אלינו טיעונים כאלה (רצוי בצירוף מקור) ואנו נעשה כמיטב יכולתנו לאשר או להזים אותם בהתבסס על הספרות המדעית העדכנית.

לקריאה נוספת:
אתר משרד הבריאות, המלצות קליניות של משרד הבריאות לגבי מצבי דיכוי חיסוני.
אתר הבריאות העולמי – WHO (אנגלית)
אתר פרויקט הדברת הפוליו, כולל נתונים בזמן אמת על התפרצויות (אנגלית)
אתר הרשות לניטור ובקרת מחלות – CDC (אנגלית)
מידע על חיסוני הפוליו באתר בית החולים וולפסון
מאמר של ד"ר קרן לנדסמן שעונה לכמה שמועות על חיסון הפוליו
מאמר מקיף ויסודי על ההיסטוריה של הפוליו בישראל (באנגלית) 

הערה: לאחרונה נוספות שאלות רבות שחוזרות על עצמן, ו/או שיש להן תשובות בקישורים הנ"ל כתגובות לכתבה. אנא, לפני שאתם מפרסמים שאלה, קראו היטב את הכתוב במאמר, בקישורים לקריאה נוספת שלעיל ובתגובות בסוף המאמר. אם אינכם מוצאים תשובה המניחה את הדעת, נשמח לענות על שאלתכם. 

האתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי ואין לראות בתכנים המפורסמים בו כהמלצה על טיפול זה או אחר או כתחליף להתייעצות עם גורם רפאי מוסמך.

תודה לד"ר קרן לנדסמן על העזרה בהכנת הכתבה
תודה לד"ר קרן לנדסמן ולד"ר אהוד קליינר על הייעוץ במענה לגולשים.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

616 תגובות

  • דינה

    המשך

    וגם אותם מדוכאי חיסון שכן ידבקו במוחלש בעקיפין דרך המתחסנים החדשים ימשיכו להפריש אותו זמן ארוך והוא עלול להפוך לאלים.
    ושאלה נוספת- האם ילד שמחוסן במומת ומתחסן עכשיו במוחלש יהיה מוגן יותר מאשר ילד שמחוסן רק במומת? כלומר האם החיסון המוחלש מקנה יתרון כלשהו לילד המחוסן עצמו (בנוסף ליתרון לסביבה)? למשל במקרה שהנגיף המוחלש יהפוך לזן אלים כלשהו וכו', האם אז ייתכן מצב שהילדים שחוסנו גם במוחלש מחוסנים ואילו הילדים המחוסנים רק במומת אינם מחוסנים?
    תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    הערה

    הי דינה
    אם צפית בתגובה לפני השעה 1:00 שימי לב שעדכנתי אי דיוק שהופיע בה.
    ארז

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום דינה

    מי שלא חוסן כלל ובא במגע עם מוחלש אכן עלול להדבק בנגיף המוחלש ולהיות מחוסן בו. אני רוצה להזכיר שמדובר בחיסון לכשלעצמו נחשב יחסית בטוח. תופעת לוואי של 1 למליון נחשבת מאוד מאוד נדירה.

    החיסון המוחלש לא נותן שום ערך מוסף לילד המחוסן אלא רק מגן על סביבתו ויוצר אפקט עדר. מטרת המבצע היא להדביר את הנגיף מהארץ על ידי יצירת אפקט עדר ובכך גם למנוע את חזרתו של הנגיף בשנים הקרובות.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • דינה

    המשך

    אם כך, אם יש למשל בבית תינוק שרק נולד וילד גדול יותר, לא ברור האם ע"י חיסון של הילד הגדול מגבירים או מפחיתים את הסיכון עבור התינוק שעוד לא חוסן בחיסון המומת. מצד אחד, החיסון המוחלש עלול להדביק אותו בסיכוי גבוה, כי ממש מכניסים את הנגיף הביתה, והדבקה זו לא רצויה, עובדה היא שלא מחסנים במוחלש תינוקות שטרם חוסנו במומת. אמנם מצד אחד מפחיתים את הסיכוי שהילד הגדול יהיה נשא של נגיף הבר וידביק את התינוק בנגיף הבר שמסוכן יותר, אבל ההסתברות שהילד הגדול יביא את נגיף הבר הביתה נמוכה הרבה יותר מאשר אם מחסנים את הגדול וממש מכניסים את הנגיף המוחלש. האם אני צודקת? אם כך, לא ברור האם יש יתרון בכלל או שזה יותר מסוכן מאשר בטוח.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום דינה

    ראשית, תינוק בן פחות מחודשיים עדיין מוגן על ידי הנוגדנים של אימו. שנית זה שמערכת החיסון אינה יכולה לפתח זיכרון חיסוני יעיל, אין פירוש הדבר שהיא איננה יכולה להתמודד עם זיהומים. על כל פנים הסיכון להדבק מהחיסון נמוך לאין שיעור מהסיכון להדבר מנגיף הבר.

    באופן עקרוני זה משחק של הסתברויות, האם הבן הגדול יביא את הנגיף הביתה? האם הסיכון של 1 למליון יתממש וידביק את התינוק בפוליו מהנגיף המוחלש? ככל שיותר ילדים יהיו מחוסנים בנגיף המוחלש, כך הסיכון שהילד יביא הביתה נגיב בר יקטן. מעבר לכך ההקפדה על הגיינה במיוחד ליד תינוקות רכים יכולה להגן עליו גם מהסיכון הקטן הזה.

    אני יכול לספר לך דוגמא אנקדוטלית שבהתפרצות של 1988 ניתנו כ-3 מליון מנות ולא אותר ולו מקרה אחד של אדם שחלה בנגיף המוחלש (וזאת היתה תקופה שבה החיסון המומת לא ניתן לכלל האוכלוסיה), עם זאת 15 אנשים חלו בזן הבר עם כל המשתמע מכך.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • דפנה

    כמו דינה, גם אני עדיין לא קיבלתי הסבר מניח את הדעת לגבי התינוקות

    אני עומדת ללדת, ומכל התשובות שניתנו לגבי הסיכון לתינוקות שלא חוסנו (גם בפורום זה וגם בפורומים אחרים), אין הסבר משכנע נגד הטענה שבעצם החיסון המוחלש רק מסכן יותר את התינוקות שטרם חוסנו בחיסון המומת. מבחינת הסתברויות הרי שאם מחסנים במוחלש אח גדול של תינוק בן יומו, אנחנו ב- 100% מכניסים סיכון הביתה, וממה שאני מבינה זהו סיכון לא מבוטל (שהרי כל הזמן נאמר שלא נותנים את החיסון המוחלש למי שלא קיבל את המומת). מנגד, לגבי נגיף הפרא (שאין מחלוקת כי מסוכן הרבה יותר) אין כל וודאות שתיווצר נשאות שלו אצל הילדים ולכן ההסתברות קטנה יותר. אז איך בכזו קלות מנחים את ההורים לחסן ילד שבביתו תינוק שטרם חוסן??

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום דפנה
    על פי הנחיות משרד הבריאות אין מניעה לחסן אחים לתינוקות. הדבר נובע ממספר סיבות. האחת היא שהתינוק מוגן עלי ידי נוגדנים אשר קיבל מאימו. הסיבה השנייה נובעת מהעובדה שמדובר בנגיף מוחלש, הסיכון להתפרצות הוא נמוך ביותר, בייחוד לאור הסיכון הגבוה לאין שיעור מנגיף הבר. על כל פנים במקרה של תינוק בן יומו, המניעה הטובה היותר היא הקפדה על נטילת ידיים לפני הטיפול בתינוק (דבר שאנחנו אמורים לעשות בכל מקרה).
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • ליאור

    אתה בטוח בנתונים?

    בדוח מבקר המדינה על החיסון שניתן ב 88 מופיע בדיוק הנתון על 15חולים, רק שמצוין שחצי מהם חלו בגלל החיסון (וש 15 החולים הללו חלו לפני מבצע החיסונים).

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    ראה מסמך של משרד הבריאות

    שלום ליאור
    בספר שפרסם משרד הבריאות ב-2008 אודות האפידימיולוגיה של הפוליו בארץ, מקדישים לא מעט לאפידמיה של 1998 בכלל ו"אירוע חדרה" (בו חלו 15 אנשים בפוליו) בפרט. ראה סעיף 9.1.4 (עמוד 130) בו מפורט מה היה מקור הנגיף ומצויין בפירוש כי זהו נגיף הבר, וכי הדבר אומת הן בבדיקת נוגדנים והן בבדיקה גנטית.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • נעם

    ארועי חדרה: לא ניתן להאמין למשרד הבריאות

    דוח ביקורת מספר 39 לשנת 1988 של מבקרת המדינה דאז מרים בן-פורת:

    "שלושה חודשים לאחר תום מבצע החיסון ההמוני מעלה משרד הבריאות, בתשובתו להערות הביקורת, ספקות בדבר נחיצותו ויעילותו של המבצע. מחצית ממקרי הפוליו שדווחו בין השנים 1983- 1987 (ארבעה מתוך שמונה) היו קשורים בקבלת תרכיב חיסון. דפי המידע שהועברו להורים בנפות חדרה ורמלה היו מטעים. יותר מ-3.4 מיליון מנות תרכיב הוזמנו והתקבלו בארץ עוד לפני שהוחלט על מבצע החיסון ההמוני, ובעת קבלת ההחלטה על מבצע החיסון ההמוני הסתמך המשרד, בין היתר, על תוצאות בדיקות בדבר הימצאות נגיפי פוליו בביוב. אולם התוצאות לא היו סופיות ולא הראו בוודאות שהנגיפים אלימים"

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    ראה את הקישור שנתתי לליאור

  • ליאור

    זה לא עונה על השאלה

    הלינק אכן מסביר מה קרה שם, ושאכן היה מדובר בזן הפרא של הנגיף. כמובן שמודגם באופן ברור שעל מנת למנוע התפרצויות כדאי לחסן גם במומת וגם במוחלש.
    ויחד עם זאת - ההכרחיות של מבצע החיסונים הנרחב עדיין מוטלת בספק.
    השאלה הנשאלת היא שאלת עלות תועלת. יש שיאמרו שאפילו על מנת למנוע חולה אחד, כדאי לחסן את כולם. אני לא מסכימה עם האמירה הזו. ולכן אני חושבת שהמבצע אכן לא היה מוצדק.
    אבל אפילו אם הוא היה מוצדק, זה לא אומר שהמבצע הנוכחי מוצדק. מאותם שיקולים של עלות תועלת.

    על פי הנתונים המצויים באתר משרד הבריאות אפשר לעשות כמה חישובים:
    *משרד הבריאות טוען ש 5% מהאוכלוסיה לא מחוסנים או חשופים לסכנה (כי לטענתם 98% מהאוכלוסיה מחוסנת כך שכנראה יש עוד 3% בסכנה מסיבות אחרות). סה"כ 400,000 אנשים.
    *בנוסף, ב 1% מהמחוסנים יכול להיות שהחיסון לא עבד (לא בטוח שזה נכון אבל נניח). סה"כ 78,400 אנשים.
    *יחד מגיעים ל 478,400 אנשים חשופים. חשופים (!), לא נדבקים... יש הבדל.
    *יש סיכוי של כ 1:200 להבנתי להידבק, כלומר להיות נשא (כך קראתי, תקן אותי אם אני טועה). אגב, הנתון הזה מתאים בערך גם לנתוני מדידות משרד הבריאות כפי שמפורסמים באתר (חבל שלא מחדשים אותם).

    לצורך העניין נסתכל כמובן רק על האוכלוסיה בסיכון.
    כך שבתסריט הגרוע הגענו ל 2392 איש נשאים. מתוכם,
    1 ל-1000 זה הסיכוי למחלה קשה (שיתוק) על פי אתר משרד הבריאות.. הגענו ל 2.4 אנשים .
    אם אתה חושב שהחישוב שלי מוטעה, אנא תקן אותי.
    אם לא - זו לא סיבה מספיק טובה למבצע חיסונים.

  • ליאור

    והחישובים הללו כמובן מאוד פסימיים

    כי כידוע, סיכויי ההדבקה של כלל האוכלוסיה אינם שווים, כך שיכול להיות ש 1:200 נכון רק לדרום ולא לשאר הארץ, ואז הסיכוי למחלה קשה הוא אפילו נמוך יותר.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    בואי נניח שלא היו מחסנים במוחלש בכלל ונותנים למחלה להמשיך להתפשט "בצורה שקטה" במוקדם או במאוחר היינו מקבלים אדם משותק. היות ואין חסינות עדר אין שום דבר שמונע מהנגיף להתפשט באוכלוסיה ובסופו של דבר משהו יפגע, בין אם זה התינוק של השכנים, הסבתא הקשישה, אדם מדוכא מערכת החיסון או הילד שהוריו לא חיסנו אותו במומת. הסיכון לסיבוך מהתרכיב המוחלש נמוך מספיק בשביל להצדיק מבצע כזה.

  • ליאור

    עכשיו זה עוד יותר לא ברור לי

    מוזכרת החיסוניות הגבוהה של בני 0-6 המחוסנים בחיסון המומת, וכי המקרים נצפו מגילאי 7 ומעלה (למעט חריג) שחוסנו רק בחיסון המוחלש שכלל בתוכו את זן מס' 1.
    משרד הבריאות טוען שהאוכלוסיות טעונות ההגנה הן אוכלוסיות לא מחוסנות או כאלו עם בעיות חיסוניות. לפי מקרה חדרה נראה שמי שחוסן רק בחיסון המוחלש היה בסיכון מוגבר. האם זה אכן כך? כי זה לא מה שנטען ע"י משרד הבריאות.
    אשמח להסבר.
    מוזכר גם שההפרשה של המחוסנים במומת והמחוסנים במוחלש היתה זהה. הייתי מצפה שההפרשה של המחוסנים במוחלש תהיה פחותה?
    ואם ההפרשה שלהם היתה דומה, לא ברור לי למה היה הבדל בין חדרה למקומות האחרים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    היתרון היחיד של החיסון המוחלש על המומת הוא שהוא מונע מצב של נשאות של הנגיף. החיסון המוחלש פחות יעיל מהמומת, ודרושות 3 מנות על מנת להגיע ליעילות של 95%, בעוד שבחיסון המומת מגיעים ליעילות של מעל 99%. הפרשה במחוסנים במוחלש צריכה להיות נמוכה, רק אם החיסון הגיע לרמה היעילה. אם הוא לא הגיע, הילד בהחלט יכול להיות נשא ואף להדבק במחלה כפי שקרה בחלק מהמקרים.

    בעניין אחר, אם יש לך שאלות נוספות, אודה לך אם תפתחי שרשור חדש, משום שבגלל באג במערכת התגובות, בדיונים ארוכים קשה לקרוא את התגובות.

    כל טוב
    ארז

  • עמודים