בחודשים האחרונים נפוצו בכלי התקשורת ידיעות על נגיפי פוליו (מחלת "שיתוק ילדים") שנמצאו במערכות הביוב בדרום הארץ. לרבים מאיתנו מחלת הפוליו מזכירה תמונות משנות החמישים של ילדים משותקים, ועל כן באופן טבעי הידיעות עליה זורעות פחד ובהלה – ולא בלי בסיס. מצד שני, גם החיסון נגד הפוליו עורר גל של שמועות לגבי תופעות לוואי איומות. כדי לעשות קצת סדר בדברים בואו נתחיל במחלה עצמה.

מחלת הפוליו נגרמת על ידי נגיף הפוליומיאליטיס. נגיף הפוליו מועבר רק בין בני אדם ומדבק בעיקר באמצעות הפרשות המעיים ורוק. מדובר למעשה בשלושה סוגים של נגיפים שמדביקים את תאי המעיים ועלולים לחדור משם למחזור הדם. ברוב המקרים המחלה עוברת מעצמה בלי שום סיבוכים, אך בערך באחד מכל אלף מקרים הנגיף פוגע במערכת העצבים וגורם שיתוק.

שיתוק כזה יכול להיות זמני, אך לפעמים הוא נשאר לצמיתות וגורם נכות. במקרים קיצוניים השיתוק גורם אי-ספיקה נשימתית עקב שיתוק של שרירי הנשימה, ודורש שימוש במכשיר הנשמה מלאכותית (ריאות ברזל). בסרטון שלפנינו אפשר לראות המחשה לצורה שבה הנגיף חודר לגוף ומדביק את התאים. לצפייה בסרטון לחצו על התמונה ועל הכפתור Play (משולש).


הסרטון הופק בידי המוזיאון להיסטוריה אמריקאית

בסרטון ראינו את תהליך ההדבקה של נגיף הפוליו. הנגיף נכנס דרך הפה, מגיע למעיים, ושם חלקו מופרש החוצה וחלקו האחר חודר לתאי דופן המעי. אחרי הפלישה הנגיף מאלץ את התא לייצר אבני בניין לנגיפים חדשים, שלאחר מכן מופרשים החוצה למחזור הדם ויכולים להתפשט לכל רחבי הגוף. הסכנה הגדולה היא שהנגיפים ידביקו תאי עצב ויהרסו אותם, וכך יגרמו שיתוק. למידע נוסף על מנגנון ההתפרצות של הנגיפים ראו סרטון בנושא.

החיסונים
כיום נמצאים בשימוש שני סוגים של חיסונים שנועדו למנוע את ההדבקה בשלושת הסוגים של נגיפי הפוליו. האחד, שנקרא IPV, הוא תרכיב של נגיפים מומתים, כלומר נגיפים שחוסלו באמצעות חומר בשם פורמלין (Formaldehyde) שמקבע את המבנים בנגיף ומונע ממנו כל אפשרות לחיות. חשוב לציין שרוב הפורמלין מורחק מהתרכיב בתום התהליך והכמויות הזעומות שנשארות לא נמצאו מסוכנות. החיסון הזה פותח בשנות החמישים בידי ג'ונאס סאלק.

יעילותו של החיסון בנגיף מומת עומדת על יותר מ-90 אחוז אחרי קבלת שתי מנות ועולה ליותר מ-99 אחוז אחרי קבלת שלוש מנות. החיסון הזה רק מציג את הנגיף לגוף, ולכן בעת חשיפה לנגיף אמיתי התגובה החיסונית תיכנס לפעולה רק בשלב שבו הנגיף יחדור למחזור הדם. פירוש הדבר הוא שבמהלך החשיפה הראשונה לנגיף אמיתי האדם המחוסן לא יפתח את המחלה, אך במשך תקופה מסוימת הוא יהיה נשא שלה ויוכל להדביק את הסובבים אותו. בחשיפה שנייה לנגיף, אחרי שמערכת החיסון כבר זיהתה פעם אחת נגיף אמיתי, החסינות תהיה מלאה.

החיסון המומת אמנם מונע מהמחוסן ללקות במחלה, אך לא מונע ממנו באופן מלא להיות נשא של הנגיף במעיו (נשאות של הווירוס האלים במקרה כזה יכולה להימשך כמה שבועות). החיסון נגד פוליו בארץ ניתן לילדים בזריקה בצורת תרכיב מומת, במסגרת החיסון המחומש.

התרכיב השני, שנקרא OPV, הוא תרכיב של נגיפים מוחלשים, כלומר נגיפים שעברו טיפול מיוחד שפגע משמעותית ביכולת שלהם להדביק תאים אנושיים. החיסון הזה פותח בסוף שנות ה-50 בידי אלברט סאבין (שכיהן כנשיא מכון ויצמן בשנים 1972-1969). מקבלים אותו בבליעה דרך הפה, בצורה שמדמה מצב של הדבקה בזעיר אנפין שמערכת החיסון מסוגלת להתמודד איתו בקלות יחסית.

האדם המחוסן ב OPV הופך להיות "נשא" של הווירוס המוחלש לתקופה קצרה של מספר שבועות שבה גופו מפתח נוגדנים ומעיו הופכים לסביבה עוינת מאוד לכל צורות הנגיף. היתרון של החיסון הזה הוא שהוא גורם לגוף להפריש לחלל המעי נוגדנים שמחסלים את אוכלוסיית הנגיפים ומונעים נשאות הפצה והדבקה בוירוס הבר האלים, בניגוד לחיסון ה-IPV שאינו מונע באופן מלא נשאות של הנגיף במעיים.

עם זאת, לחיסון המוחלש יש שלושה חסרונות משמעותיים. ראשית, הוא פשוט פחות יעיל –כשהוא ניתן לבדו, יעילותו מוגבלת לכ-50 אחוז בלבד במנה הראשונה ורק אחרי המנה השלישית עולה ל-95 אחוז. החיסרון השני והחמור יותר הוא שעל פי ההערכה אחד מכל מיליון ילדים שמקבלים את החיסון סובל מהתפרצות של הנגיף שגורמת שיתוק. חיסרון שלישי הוא שקיימת תופעת לוואי נדירה שבה הווירוס מתפרץ ולא גורם לשיתוק, אך נושא הנגיף נשאר מידבק למשך תקופה שיכולה להימשך גם חודשים ארוכים.

מידע חשוב ומקיף על החיסונים השונים ועל אופן השימוש בהם ניתן למצוא בתדריך החיסון שפורסם ע"י משרד הבריאות. 

אז כמה זה מסוכן באמת?
בסוף שנת 2011 חיו במדינת ישראל כ-2,576,900 ילדים. מבחינה סטטיסטית פירוש הדבר הוא שאילו אף אחד מהם לא היה מחוסן מראש נגד פוליו וכולם היו מקבלים רק את התרכיב המוחלש, 3-2 ילדים במדינה היו סובלים מהתפרצות אלימה של הנגיף בעקבות קבלת החיסון. על פי אותו תרחיש דמיוני, אילו אף אחד מילדי ישראל לא היה מחוסן נגד פוליו היינו חווים כבר התפרצות דומה לזו שהיתה במדינה בשנות החמישים.

בפועל, נכון להיום 95-94 אחוז מהילדים מחוסנים בגיל צעיר נגד פוליו באמצעות עם החיסון המומת, דבר שמקנה להם הגנה טובה מהתפרצות של הנגיף בגופם בעקבות קבלת החיסון המוחלש, ועל כן הסבירות לתופעת הלוואי הזאת שואפת לאפס. תופעת הלוואי הנוספת, של נשאות של הנגיף, היא נדירה בלאו הכי, ובמקרה הזה יש חשיבות רבה לאפקט העדר – המצב שבו אדם שנחשף לנגיף אינו יכול להעביר אותו הלאה משום שרוב אנשים בסביבתו מחוסנים.

אחד הטיעונים שמושמעים באופן תדיר נגד החיסון הזה הוא שמי שמקבל את החיסון הופך בעצמו לנשא ומדביק את סביבתו בנגיפים המוחלשים שקיבל. זה אמנם נכון, אך אינו חיסרון כלל. מקבל החיסון מדביק את סביבתו בנגיף המוחלש, כלומר החיסון מפיץ את עצמו בסביבתו. קיים תמיד הסיכון שהנגיף המוחלש יעבור שינוי אצל אחד הנשאים שלו ויחזור להיות וירוס רגיל, אך באותה המידה גם נגיף רגיל יכול להפוך אלים יותר.

גם כאן, כאמור, בא לידי ביטוי אפקט העדר אשר מגן על הסביבה מפרטים מדבקים. אדם מידבק מוקף באנשים מחוסנים אשר לא מאפשרים לנגיף לאמץ פונדקאי חדש. חשוב לזכור שבניגוד למדינת ישראל, במדינות עולם שלישי כמו הודו החיסון הזה ניתן כחיסון יחיד ואין עדויות להתפרצויות חריגות בהן בעקבות החיסון.

למידע נוסף על חשיבות החיסונים ועל אפקט העדר אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הימנעות מחיסונים – טבעיות או משחק באש.

בהודו, מדינת ענק שבה שיעור החיסון בגיל מוקדם היה נמוך ונעשו בה מבצעי חיסונים רחבי היקף להדברת המחלה, אכן תועדו מקרים שבהם ילדים סבלו מהתפרצות של המחלה בעקבות החיסון שקיבלו. התופעה קרתה בין השאר מתוקף חוק המספרים הגדולים, שכן החיסון ניתן למיליוני אנשים שלא חוסנו קודם לכן בחיסון המומת, ועל כן שכיחות של אחד למיליון היא מספר ריאלי ומוחשי.

נכון להיום, מחלת הפוליו נעלמה מרוב המדינות בעולם ונמצאת בתהליך מתקדם של הדברה. היא קיימת עדיין רק במספר קטן של מדינות באפריקה ובאסיה, וגם בהן מופעל כיום מבצע חיסון רחב היקף של האוכלוסייה בתקווה להדביר את המחלה כליל. המאמצים נבלמים באופן חלקי בגלל התנגדות מטעמים לא הגיוניים מצד אוכלוסיות שמרניות השוללות חיסונים, כפי שקורה למשל בניגריה.

בישראל, חשוב לציין, לא נצפה שום מקרה של פוליו מאז 1988. בחודשים האחרונים אנו חווים דבר שנקרא "התפרצות שקטה" בעיקר באזור הדרום, בעקבות חדירה של נגיף ככל הנראה ממצרים – מדינה שחוותה גם היא היא התפרצות שקטה דומה לזו שלנו. למצרים הגיע הנגיף מפקיסטן, מדינה ששיעור החיסון בה נמוך יחסית ועומד על כ-60 אחוז.

בימים האחרונים הוחלט לתת את החיסון המוחלש לכמות גדולה של ילדים מתחת לגיל תשע במחוז הדרום, שכבר חוסנו בחיסון המומת. ההחלטה התקבלה מתוך רצון ליצור אפקט עדר וכך למנוע מצב שבו הנגיף יעבור מאדם לאדם. התקווה היא להביא לידי כך שהנגיף לא יוכל למצוא כמעט אף אדם שבגופו הוא יוכל להתאכסן, וכך ייקטע מחזור החיים שלו וההתפרצות תיעצר כליל.

חשוב לציין שמבצע החיסונים לא נועד להגן על ילדים שכבר חוסנו. תפקידו של מבצע החיסונים הנוכחי הוא למגר ולהכחיד את הנגיף הפראי שהתגלה בארץ, למנוע את הפצתו של הווירוס בין אנשים שחוסנו רק בחיסון המומת, וכך להגן על אוכלוסיות רגישות כמו אנשים שסובלים מבעיה במערכת החיסון, תינוקות, אנשים שרגישים לחיסון, אוכלוסייה מבוגרת, וכל אדם שנופל בתוך האחוז הבודד של האנשים שהחיסון אינו יעיל אצלם. כמו כן נבחרו מלכתחילה תנאים שאמורים להפחית את הסיכונים באופן משמעותי: החיסון ניתן לאוכלוסייה מוגדרת הכוללת ילדים שכבר חוסנו (ועל כן מוגנים מתופעות הלוואי הנדירות), והחיסון שנבחר מכיל רק שניים משלושת הנגיפים.

בתקופה האחרונה אנו נתקלים בשמועות שונות לגבי הסכנות הנובעות לכאורה מהחיסון, ובזלזול בסיבוכי המחלה. אנחנו מזמינים אתכם להפנות אלינו טיעונים כאלה (רצוי בצירוף מקור) ואנו נעשה כמיטב יכולתנו לאשר או להזים אותם בהתבסס על הספרות המדעית העדכנית.

לקריאה נוספת:
אתר משרד הבריאות, המלצות קליניות של משרד הבריאות לגבי מצבי דיכוי חיסוני.
אתר הבריאות העולמי – WHO (אנגלית)
אתר פרויקט הדברת הפוליו, כולל נתונים בזמן אמת על התפרצויות (אנגלית)
אתר הרשות לניטור ובקרת מחלות – CDC (אנגלית)
מידע על חיסוני הפוליו באתר בית החולים וולפסון
מאמר של ד"ר קרן לנדסמן שעונה לכמה שמועות על חיסון הפוליו
מאמר מקיף ויסודי על ההיסטוריה של הפוליו בישראל (באנגלית) 

הערה: לאחרונה נוספות שאלות רבות שחוזרות על עצמן, ו/או שיש להן תשובות בקישורים הנ"ל כתגובות לכתבה. אנא, לפני שאתם מפרסמים שאלה, קראו היטב את הכתוב במאמר, בקישורים לקריאה נוספת שלעיל ובתגובות בסוף המאמר. אם אינכם מוצאים תשובה המניחה את הדעת, נשמח לענות על שאלתכם. 

האתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי ואין לראות בתכנים המפורסמים בו כהמלצה על טיפול זה או אחר או כתחליף להתייעצות עם גורם רפאי מוסמך.

תודה לד"ר קרן לנדסמן על העזרה בהכנת הכתבה
תודה לד"ר קרן לנדסמן ולד"ר אהוד קליינר על הייעוץ במענה לגולשים.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

616 תגובות

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום איריס
    50% היעילות זהו נתון לאנשים שלא חוסנו בעבר נגד פוליו. אצל ילדים שחסנו בחיסון המומת, היעילות גבוהה יותר.
    כל טוב
    ארז

  • ליבי

    חיסון חלקי

    קודם כל תודה רבה על המידע המקיף והרציני. שאלה לי - ילדתי חוסנה בשניים מתוך שלושת חיסוני הנגיף המומת. לפי מאמרך, אני מבינה שהיא מכוסה בכ 90%. היא אמורה לקבל את החיסון השלישי בתחילת אוקטובר. אם כך, האם יש סיכון גדול יותר בנטילת הנגיף המוחלש עכשיו? האם עדיף להמתין עד אחרי החיסון השלישי? תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום ליבי
    על פי אתר משרד הבריאות אין מניעה לחסן אותה, עם זאת אני ממליץ לך להפנות את השאלה לגורם רפואי מוסמך כמו רופא ילדים או מומחה למחלות זיהומיות.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • נעמה

    מה קורה עם ילדים שלא קיבלו את החיסון המומת?

    אני גרה באיזור (טבעון) שהרבה הורים בוחרים לא לחסן את ילדיהם. אני חיסנתי את הבת שלי בחיסון המומת, אבל אני יודעת שיש ילדים בגן שלה שלא קיבלו את החיסון הזה. מה יקרה לילדים האלו כשאני אתן לבת שלי את החיסון המוחלש?
    האם הם פשוט יתחסנו בעל כורחם בוירוס המוחלש? ויש סיכוי של 1:1000000 לשיתוק?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום נעמה
    כאשר תתני לביתך את החיסון המוחלש יקרו אחת משתי אפשרויות: האחת שהילדים "ידבקו" בחיסון המוחלש ויפתחו חסינות מסויימת נגד הנגיף (מנה אחת לא מספיקה ל95%), והשנייה שהגננת תצטיין בשמירה על הגיינה ואף אחד מהילדים לא "ידבק" בחיסון. מצב אחר שעלו לקרות הוא שביתך תהיה נשאית לנגיף הבר ובמקרה כזה הסיכון גבוה בהרבה.

    1 למליון נשמע סיכון מאוד מוחשי, אבל רק לסבר את האוזן הוא גבוה בהרבה מהרבה פעולות יומיומיות כמו חצית כביש, שחייה בים או נטילת אקמול. 1 ל1000 נשמע לי סיכון הרבה יותר גבוה בהדבקה בנגיף הבר.

    ההורים בגן יכולים לוודא שהסיכון הקלוש הזה לא יתממש ולחסן את ילדיהם בחיסון המומת.

    מקווה שעזרתי
    ארז

  • מיצי

    שאלת המשך ברשותכם

    מהו הסיכון, אם ישנו, לילד שאינו מחוסן כלל להתחסן בפעם הראשונה בחיסון המומת בתקופה שהוא חשוף מאוד לנגיף המוחלש בסביבתו הקרובה (בי"ס).
    https://docs.google.com/file/d/0B_SqyNbc9FXUT1lybVdwdE5mRW8/edit?pli=1
    (אולי מה שצרפתי לא קשור, זה הועלה ברחבי הרשת בהקשר של הנושא הנ"ל).
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום מיצי
    החיסון המומת הינו חיסון בטוח, כך שממנו לא צפויות בעיות. לגבי פרק הזמן הדרוש על מנת שיספק הגנה מפני תופעות לוואי נדירות של המוחלש, אני מציע שתפני את השאלה לרופא.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • ו.

    האם מי שמתחסן בחיסון החי עלול להיות נשא??????

    יש תרחיש כזה????????? איך????

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    מי שמתחסן בנגיף המוחלש יהיה נשא של הנגיף המוחלש

  • מיכל

    מערכת חיסון חלשה

    שלום,
    האם נכללים בגדר אנשים "שמערכת החיסון שלהם חלשה" גם כאלו שהחלימו מסרטן (ללא כימותרפיה- רק הסרה בניתוח) בשנים האחרונות ולכן הם בסיכון להיחשף לנגיף מהמחוסנים?
    מיכל

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום מיכל
    אני ממליץ לך להפנות את השאלה לגורם רפואי מוסמך כמו רופא מומחה למחלות זיהומיות או רופא המשפחה.
    כל טוב
    ארז

  • לנה

    אשמח מאוד עם תתייחסו לשאלתי

    יש הרבה עולים בארץ לכן נראה לי שחשוב להתייחס לסוגיה הזאת.
    בכל מקרה תודה רבה רבה על טרחתכם וזמנכם שאתם מקדישים לשאלות שלנו

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום לנה
    נושא חיסון עולים חדשים תלוי מאוד בשנת העליה לארץ והאם אותם עולים עדכנו את החיסונים החסרים. אני ממליץ לך לפנות למשרד הבריאות על מנת לברר את הנושא בטלפון *5400
    ארז

  • לנה

    חיסון לעולים - לאחר שיחה עם משרד הבריאות

    פניתי עכשיו למשרד הבריאות - נאמר לי שאכלוסיה מבוגרת לא בקבוצת הסיכון והיא לא יכולה לחלות במחלה.
    זה לא בדיוק משהבנתי מהכתבה - האם זה נכון?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    אוכלוסיה מבוגרת, על פי רוב מקפידה יותר על הגיינה ולכן באה במגע פחות עם הנגיף, אך מבוגרים יכולים בהחלט לחלות במחלה, והם אף בסיכון גבוה יותר לסיבוכים.

  • רוני

    האם לחסן פגחם?

    הילד שלי נולד פג בשבוע 27. לאורך כל הדרך נאמר לישככזה - הוא רגיש יותר ובהמלצת רופא ילדים הילד נשאר בבית עם מטפלת עד גיל 3 + - כדי למנוע ממנו הידבקויות ומחלות כתוצאה ממגע עם ילדים חולים בגן.
    הילד היום בעל גיל שנתיים, בריא ומתפתח יפה ומחוסן בכל החיסונים המקובלים בטיפת חלב.
    לאור כל האמירות לאורך שנתיים האחרות כי כפג הילד רגיש יותר האם נכון לחסנו?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום רוני
    האתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי, ולא בייעוץ רפואי. אינני יכול לייעץ לך כיצד לנהוג ואני ממליץ לך להפנות את שאלותיך למקור רפואי מוסמך כמו רופא המשפחה או מומחה למחלות זיהומיות. כמו כן את יכולה לפנות למוקד של משרד הבריאות *5400.

    כל טוב והמון בריאות
    ארז

  • לנה

    מצב חיסון אצל עולים לשעבר

    הי. אני מעולי ברה"מ שבתחילת שנות ה90. האם יש נתונים על חיסונים בברה"מ?
    ומה סיכון לחלות במחלה לאכלוסיה של עולי ברה"מ בכלל?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום לנה
    אני ממליץ לך לפנות למשרד הבריאות על מנת לברר האם את צריכה לקבל עדכון לחיסונים.
    טלפון - *5400
    הסיכון לחלות במחלה תלוי בכמות המנות וסוג החיסונים שקיבלת אם קיבלת.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • ו.

    נשאות.

    לפי ההגיון אנשים שחלו בפוליו בשנות החמישים לא יכולים להדביק אנשים אחרים במחלתם..או שהאם הם גם נשאים של המחלה עצמה?

    תרחיש נוראי: מה קורה חלילה אם מישהו יחלה בפוליו "טרי" עד מתי הוא יכול להדביק אחרים יש תוקף?

    מה קורה אם מישהו נשא של המחלה ולא מתחסן. עד מתי הוא ישאר נשא של המחלה? האם זה לנצח? יש מידע על כך?
    אף אחד לא ענה לי מפורומים של רופאים התעלמו מהשאלה. האם המחלה יכולה להתפרץ אצל נשאים מתישהו?

    האם המבוגרים נחשפו לנגיף החי עד 2005 דרך החיסונים של הילדים שלהם כמו שהיה אז?

    תודה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    אנשים שחלו במחלה מחוסנים נגדה, אלא אם הם מדוכאי מערכת החיסון ואז באופן תאורטי יתכן שהם עדיין נשאים.

    אם אדם חולה בפוליו מזן הבר הוא נחשב מדבק כ-6 שבועות, בהנחה שהוא לא מדוכא חיסון ואז זה יכול להיות חודשים ואפילו שנים.

    אם אדם נשא של המחלה הוא מדבק כ-6 שבועות, בהנחה שהוא לא מדוכא חיסון. לאחר אותם 6 שבועות הוא נחשב מחוסן. ההבדל בין זה לחיסון במוחלש הוא שהסיכון מנגיף הבר גדול באלפי מונים מאשר במוחלש.

    בין 1990-2005 חיסנו את כולם בחיסון המומת והמוחלש. החיסון המוחלש, כמו היום, השרה חסינות גם על אלו שלא חוסנו בו ישירות. בין 1961 ל1990 חיסנו במוחלש ובין 1957-1961 חיסנו במומת.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • ו

  • נעמה

    השפעת חיסון הילדים על הסביבה

    שלום,
    קודם כל תודה שאתה מאפשר לשאול כאן, מאוד קשה למצוא מידע מספק.
    אני רוצה להבין את מהות ההדבקה לאחר החיסון החי-מוחלש.
    אני מבינה שלא מחסנים מבוגרים או ילדים שלא חוסנו בחיסון המומת, מכיוון שהחיסון החי- מוחלש מסוכן להם כאשר הוא ניתן ללא חיסון מומת בתוקף.
    מצד שני הבנתי שלאחר שהילדים מקבלים את החיסון החי-מוחלש הם מפרישים אותו במשך חודשים (אם לא יותר מחלק מהמקרים) ובמצב זה מעבירים את החיסון (שלא לומר הנגיף המוחלש) הלאה לאנשים אחרים.
    מכאן יש לי שלוש שאלות:
    1. אם המבוגר לא אמור להתחסן כי זה מסוכן לו- ובכל זאת מקבל את החיסון מהילד שהתחסן- מה עשינו בזה? זה לא מסוכן למבוגר שכבר אינו מחוסן בצורה מספקת מהחיסון המומת שקיבל לפני עשרות שנים? הרי בגלל זה לא מחסנים אותו...
    2. אם הילד לא מקבל את החיסון בגלל שנמצא ליד אנשים עם מערכת חיסונית ירודה או סיבות דומות, הוא הרי יקבל אותו בגן משאר הילדים שכן חוסנו,ויעביר אותו הלאה, זה לא מסוכן? (הגיינה היא תשובה לא קבילה כשמדובר בילדי הגן בישראל. אי אפשר לשמור על הגיינה בסיסית טובה כשיש 2 מטפלות על 35 ילדים, אני רואה מה קורה בגן. אין סיכוי שהידיים נשטפות היטב עם סבון לאחר שירותים)
    3.בשביל מה לחסן בכלל אם בכל מקרה זה עובר לכולם בגן מאחד לשני?

  • נעמה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום נעמה
    מחסנים כרגע רק ילדים שחוסנו במומת בשביל למזער את הסיכון שגם כה קלוש למינימום. ילדים שמקבלים את החיסון המוחלש מפרישים אותו כ-6 שבועות ובכך מעבירים את הנגיף המוחלש לסביבתם.

    1. במקרה של מבוגר מדוכא מערכת חיסון אסור לחסן איש בסביבתו, והוא חייב להקפיד על הגיינה על מנת שלא להדבק בנגיף המוחלש.

    2. באותה המידה ילד יכול להביא הביתה את נגיף הבר המסוכן בהרבה (אלפי מונים) על כן במקרה זה על מדוכא החיסון להקפיד על הגיינה (לשטוף ידיים לפחות 20 שניות עם סבון).

    3. החיסון לא עובר אוטומטית. הנגיף המוחלש עובר דרך ההפרשות ובשביל להדביק צריך רצף פעולות שמתחילות בישבן של אחד ונגמרות בפה של השני ללא נטילת ידיים בינהן. זה פחות נפוץ מכפי שאנשים חושבים.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • ו.

    אם אותו ילד שמערכת החיסון שלו לא תפסה את החיסון המומת

    אזי אם יתחסן בחיסון המוחלש זה לא יעזור לו לא להדבק בפוליו בכלל אלא רק יוסיף לו סיכון להתפרצות המחלה של אחד למיליון מהחיסון עצמו. כי החיסון החי מוחלש אינו מגן מפני התפרצות הפוליו אלא רק מפני הנשאות אם כך הילדים שלנו בסיכון כי לא ניתן לדעת אצל מי לא תפס החיסון. שורה תחתונה החיסון אכן מסוכן.

  • יא

    למה התכוונת ב"התפרצות הפוליו"

    רשמת - "חיסון החי מוחלש אינו מגן מפני התפרצות הפוליו אלא רק מפני הנשאות".
    המשפט לא מובן - החיסון הי מוחלש בעל יעילות של 50% בחיסון המעי. כלומר ב50% מגן מפני נשאות וגם מהמחלה מאחר והווירוס מושמד במעי.
    אצל ילד שהחיסון המומת לא תפס אצלו - יש סיכון של אחד למליון לשיתוק מול סיכון של אחד לאלף אם יידבק בנגיף הבר.
    נסיון גס לתת פרופורציה לסדרי גודל -
    בישראל חיים 8 מליון אנשים. ב2012 מתו בתאונות דרכים כ300 איש. בחישוב גס זה סיכון של 37 למליון לשנה. אם נניח שחלק מה8 מליון האלה מרותק לביתו ולא עוזב את הבית כמעט אף פעם ולכן לא חשוף לסיכון אז הסיכון האמיתי של מי שיוצא הוא אף גדול מ37 למליון. שלא לדבר על שנים בהם מספר ההרוגים נשק ל600 והאוכלוסיה היתה קטנה יותר.

    סיכון של אחד למליון הוא אפסי (וזה רק במקרה שהחיסון המומת שתופס ב99% לא תפס).

    מקווה שעזרתי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    לא מצאתי את הציטוט, אודה לך אם תפנה אותי אליו. על כל פנים החיסון החי מוחלש מגן מהתפרצות המחלה, אך באופן פחות יעיל מהרכיב המומת. היתרון שלו הוא במניעת נשאות, והסיכון באמת אפסי לנוכח העובדה שהוא לא באמת 1 למליון, משום שצריך לקחת בחשבון את שכבת ההגנה היעילה של החיסון המומת. נכון להיום מתועד מקרה אחד בכל העולם של אדם שנחשד שנפגע מהחיסון המוחלש לאחר שחוסן במומת.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    באופן תאורטי אתה צודק, אבל מי שקיבל 3 מנות של החיסון המומת מוגן בסבירות גבוהה מאוד (מעל 99%). תכפיל את זה בסיכון לסיבוך מהמוחלש ותקבל סיכון מאוד מאוד נמוך. הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה. נכון להיום יש מקרה יחיד בעולם של אדם שנפגע מהמוחלש לאחר המומת, מתוך עשרות אם לא מאות מליוני ילדים שחוסנו.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • ע.

    העברת הנגיף הפראי לחו''ל

    אנחנו גרים במדינה מרכז ארופאית,
    אנחנו כל הזמן היינו בקשר עם ילדים ואנשים שהגיעו מהארץ, גם בשבועיים האחרונים בתי חיה כמעט 24 שעות עם אורחים מישראל,
    לישון לאכול לשתות לשחק ולהיות הרבה בדרכים, עם בני 12,9,ו4.
    לדעתי ישנו סיכוי גדול שהיא מעבירה את הוירוס הפראי הלאה במידה והם הביאו אותו מישראל ומעבירים אותו גם הלאה...
    מה עכשיו? לבדוק? אם היא נשאית? יש לנו במשפחה בעיות של מערכות חיסוניות, ורק בגלל זה אני שואלת.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    אני ממליץ לך להפנות את שאלתך למשרד הבריאות. יש להם נתונים עדכניים אודות תפוצת הנגיף.
    כל טוב
    ארז

  • יניב

    שאלה לגבי הפוליו

    שלום . אם יש ילד שחוסן בנגיף המומת ולאחר זמן מה במקרה הוא נדבק והוא נשא. האם הוא מקבל את החיסון של הנגיף המוחלש כרגיל ? האם אין סיכון ? האם זה אותו מקרה בדיוק של ילד שאינו נשא ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום יניב
    היות ולא מבוצעות בדיקות שגרתיות של ילדים לנשאות, לא ניתן לדעת אם הוא אכן נשא או לא. על כל פנים עצם הנשאות של נגיף הבר מפתחת אצלו חסינות בדומה למוחלש, כך שהוספת הנגיף המוחלש לא תוסיף ולא תגרע. ההבדל היחיד הוא שנגיף הבר מסכן את סביבתו של אותו הילד בעוד המוחלש הרבה פחות (אלפי מונים).
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • sveta

    אם לא חיסנתי בתחילת מבצע חיסונים

    שלום,
    בני בן 2.5 כרגע חטף איזה וירוס ונראה מצונן,לא אחסן אותו עד שלא אראה שהוא בריא לגמרי,השאלה:
    אם ילך בעודשבוע לגן ללא חיסון, שבגן יהיו ילדים מחוסנים ובאצם מדבקים(עקב קבלת חיסון)תהרי הוא יכול להדבק מהם ובכך לקבל את החיסון. איך אדע לפני שאני הולכת לחסן אותו אם כבר ימים האחרונים אינו נדבק?האם זה בסדר לחסן ילד שיש מצב שרק לא מזמן חוסן באופן טבעי מילדי הגן המחוסנים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום
    האתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי, ולא בייעוץ רפואי. אינני יכול לייעץ לך כיצד לנהוג ואני ממליץ לך להפנות את שאלותיך למקור רפואי מוסמך כמו רופא המשפחה או מומחה למחלות זיהומיות. כמו כן את יכולה לפנות למוקד של משרד הבריאות *5400.

    באופן עקרוני אצל ילד שחוסן בדרך זו או אחרת ונחשף שוב לנגיף (ולא משנה אם מוחלש או לא) מערכת החיסון תתקוף את הנגיף ותשמיד אותו.

    ארז

    כל טוב והמון בריאות
    ארז

  • sveta

    בהמשך לשאלה

    ארז תודה על התשובה,
    רוצה לדייק את שאלתי : אם יתפוס וירוס בגן (הרי יש תקופה מסויימת עד שיפתח חסינות) עד אז, אם ניתן לו גם חיסון, זה לא יהיה יותר מדי וירוס בגוף של ילד?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום sveta
    לא ברור לאיזה וירוס כוונתך, אך אם יתברר שהילד חולה, מוטב לדחות את החיסון עד שיבריא
    כל טוב
    ארז

  • קרן

    אנשים שהחיסון אינו מועיל להם

    שלום,

    אני מבינה שישנם אנשים, בתוכם ילדים, שקיבלו את הזריקות הנדרשות, אך החיסון אינו יעיל עבורם. לפיכך:

    א. האם ילדים אלה יכולים להיפגע מהנגיף המוחלש, כשזה יינתן להם בתור חיסון שני?

    ב. האם הנגיף המוחלש יכול דווקא לעזור להם ולבוא במקום החיסון הראשון שלא תפס? הרי אם זה המצב, להורים עצמם צריך להיות אינטרס בחיסון הילדים, מכיוון שאיש אינו יודע האם החיסון עובד אצלו או לא.

  • יא

    את חושבת נכון

    נניח שיש ילד שקיבל את החיסון אך נפל בחלק האחוז הקטן של אנשים שהחיסון לא יעיל עבורם.
    החיסון המומת מהווה סכנה של 1 למליון, ובנוסף מחסן.
    אם אותו ילד יידבק בנגיף שמסתובב בדרום ועושה דרכו למרכז הסיכוי הוא 1 לאלף. במילים אחרות הסיכון הוא פי 1000 בלי לחסן.

    מיותר לציין שכהמשך לתפיסה זו האפשרות השניה היא שהילד מחוסן מהחיסון המומת והסיכון שלו להפגע מהחיסון המוחלש אפסי.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    חידוד קטן

    ילד שהחיסון המומת לא עבד אצלו, יהיה בסיכון של כ1 למליון מהחיסון המוחלש, בהנחה שמערכת החיסון שלו תקינה. עם זאת מנה אחת של חיסון מוחלש לילד שלא חוסן קודם אינה מאוד יעילה (כ-50%).

  • שרון פידל

    אני חולת אי ספיקת לב

    שלום, אני בת 43 אם לילדה בת 6 שעולה שבוע הבא לכתה א'. רופאת המשפחה שלי שמכירה טוב את מצבי, אי ספיקת לב קשה עקב הריון, לב שמתפקד 20 אחוז בלבד. אמרה לי שלא לחסן את הבת שלי עקב סיכון עבורי.
    אם אני לא אחסן אותה והיא תהיה בבי"ס בשירותים שלא הגיינים מספיק, מה הסיכוי שלה כמחוסנת מומת בלבד (בתקופת המחומשת שהייתה תינוקת) לא להדבק ולא להביא את זה איתה הבייתה. האם היית ממליצה לי לבדוק כל חבר שאמור להגיע אלי או שהיא הולכת אליהם את זמן החיסון ולספור 8 שובעות קדימה ?
    תודה לך על התשובה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום שרון
    האתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי, ולא בייעוץ רפואי. אינני יכול לייעץ לך כיצד לנהוג ואני ממליץ לך להפנות את שאלותיך למקור רפואי מוסמך כמו רופא המשפחה או מומחה למחלות זיהומיות. כמו כן את יכולה לפנות למוקד של משרד הבריאות *5400.

    כל טוב והמון בריאות
    ארז

  • נ אגו

    חשיפת תינוקות לא מחוסנים

    שלום, בני בן החודש יקבל רק בעוד כחודש את החיסון המומת - האם בינתיים כדאי להימנע מחשיפה שלו לילדים (ילדים של חברים למשל) שקיבלו את החיסון המוחלש? אני מבינה מן הכתבה שבמידה מסוימת דווקא חשיפה לנגיף המוחלש יכולה להגן עליו אבל לא עדיף פשוט למנוע חשיפה עד שיקבל חיסון?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום
    האתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי, ולא בייעוץ רפואי. אינני יכול לייעץ לך כיצד לנהוג ואני ממליץ לך להפנות את שאלותיך למקור רפואי מוסמך כמו רופא המשפחה או מומחה למחלות זיהומיות. כמו כן את יכולה לפנות למוקד של משרד הבריאות *5400.

    כל טוב והמון בריאות
    ארז

  • שירי

    האם החיסון הוא הגורם להתפשטות המחלה?

    עפ"י המאמר להלן, החיסון הוא זה שהביא את המחלה מחדש לארה"ב.
    אם כן, החיסון הוא הגורם להפצת המחלה:

    http://vaxtruth.org/2012/03/the-polio-vaccine-part-2-2/

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    המאמר שהבאת אינו מבוסס על מחקרים מדעיים עדכניים. מחלת הפוליו הודברה בארה"ב בעקבות מבצע החיסונים, היא הודברה גם ברוב העולם בעקבות מבצעי חיסונים, וכיום מתנהל קרב מאסף על 4 מדינות אחרונות המפיצות את הנגיף לשאר העולם (כולל ישראל).

    על כל נתון מיושן מהמאמר, יש המון נתונים עדכניים האומרים את ההיפך.

    אם יש לך טיעון ספציפי שאת רוצה להעלות את מוזמנת להעלות אותו.

    כל טוב

    ארז

  • נני

    כל הכבוד!

    יופי של התחמקות מתשובה לשאלה לגטימית!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    בואי תאתגרי אותי

    עזבי בלוגים קונספירטורים. אין לי יכולת להתחקות אחר המקורות שלתוצאות היפות שהם מציגים (שד"א לא מופיעות בפורמט מדעי מקובל) האם יש לך טיעון ספציפי שלא מבוסס רק על נתונים משנות החמישים? יש לנו "ניסוי בבני אדם" עצום בגודלו במזרח אסיה ואפריקה. מדוע שם החיסון פתאום עובד?

  • שירי

    האם החיסון הוא הגורם למחלה?

    יפה אתם תוקפים את מקור המאמר אבל תשובות לא נתתם.
    האם יתכן שהחיסון החי (מוחלש) הוא גורם להתפשטות המחלה?
    האם יתכן שהמידע על מיגור החמלה מבוסס על שינוי ההגדרה של מה נחשב פוליו?

    ועוד דבר, מה לגבי מוטציות? כלומר, עכשיו שרוצים להדביק כל ילד במדינה בחיידק חי (מוחלש) ומביאים למצב בו כולם נשאים, מה אם יווצרו מוטציות לחיידק שיגרמו להתפשטות המחלה עצמה מחדש?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום שירי
    המצב היחיד בו הנגיף המוחלש עלול לגרום להתפרצות מחלה הוא אם אדם מדוכא חיסון יקבל אותו ויהיה נשא לפרק זמן ארוך בשל חוסר יכולת מערכת החיסון שלו להתמודד עם הנגיף. ריבוי מחזורים של הנגיף יעלה את הסיכונים למוטציות שיביאו לשחזור נגיף פעיל. זאת הסיבה העיקרית למה חשוב למדוכאי חיסון להמנ מחשיפה לחיסון.

    כיום הגדרת המחלה היא מציאת נגיף בגופו של המשותק. יתרה מכך ניתן לאפיין איזה וירוס זה (מממקור חיסוני או לא) ואפילו לזהות מאיזה מדינה הוא הגיע. אדם שמקבל שיתוק אבל אין אצלו זכר לנגיף לא יכול להיות חולה בפוליו.

    הסיכון למוטציות נמוך מאוד, ובמקרה שזה יקרה, תהיה חסינות עדר של מחוסנים אחרים. יוצא דופן הוא מקרה מדוכא החיסון שתארתי לעיל.

    מקווה שעזרתי
    ארז

  • עמודים