בחודשים האחרונים נפוצו בכלי התקשורת ידיעות על נגיפי פוליו (מחלת "שיתוק ילדים") שנמצאו במערכות הביוב בדרום הארץ. לרבים מאיתנו מחלת הפוליו מזכירה תמונות משנות החמישים של ילדים משותקים, ועל כן באופן טבעי הידיעות עליה זורעות פחד ובהלה – ולא בלי בסיס. מצד שני, גם החיסון נגד הפוליו עורר גל של שמועות לגבי תופעות לוואי איומות. כדי לעשות קצת סדר בדברים בואו נתחיל במחלה עצמה.

מחלת הפוליו נגרמת על ידי נגיף הפוליומיאליטיס. נגיף הפוליו מועבר רק בין בני אדם ומדבק בעיקר באמצעות הפרשות המעיים ורוק. מדובר למעשה בשלושה סוגים של נגיפים שמדביקים את תאי המעיים ועלולים לחדור משם למחזור הדם. ברוב המקרים המחלה עוברת מעצמה בלי שום סיבוכים, אך בערך באחד מכל אלף מקרים הנגיף פוגע במערכת העצבים וגורם שיתוק.

שיתוק כזה יכול להיות זמני, אך לפעמים הוא נשאר לצמיתות וגורם נכות. במקרים קיצוניים השיתוק גורם אי-ספיקה נשימתית עקב שיתוק של שרירי הנשימה, ודורש שימוש במכשיר הנשמה מלאכותית (ריאות ברזל). בסרטון שלפנינו אפשר לראות המחשה לצורה שבה הנגיף חודר לגוף ומדביק את התאים. לצפייה בסרטון לחצו על התמונה ועל הכפתור Play (משולש).


הסרטון הופק בידי המוזיאון להיסטוריה אמריקאית

בסרטון ראינו את תהליך ההדבקה של נגיף הפוליו. הנגיף נכנס דרך הפה, מגיע למעיים, ושם חלקו מופרש החוצה וחלקו האחר חודר לתאי דופן המעי. אחרי הפלישה הנגיף מאלץ את התא לייצר אבני בניין לנגיפים חדשים, שלאחר מכן מופרשים החוצה למחזור הדם ויכולים להתפשט לכל רחבי הגוף. הסכנה הגדולה היא שהנגיפים ידביקו תאי עצב ויהרסו אותם, וכך יגרמו שיתוק. למידע נוסף על מנגנון ההתפרצות של הנגיפים ראו סרטון בנושא.

החיסונים
כיום נמצאים בשימוש שני סוגים של חיסונים שנועדו למנוע את ההדבקה בשלושת הסוגים של נגיפי הפוליו. האחד, שנקרא IPV, הוא תרכיב של נגיפים מומתים, כלומר נגיפים שחוסלו באמצעות חומר בשם פורמלין (Formaldehyde) שמקבע את המבנים בנגיף ומונע ממנו כל אפשרות לחיות. חשוב לציין שרוב הפורמלין מורחק מהתרכיב בתום התהליך והכמויות הזעומות שנשארות לא נמצאו מסוכנות. החיסון הזה פותח בשנות החמישים בידי ג'ונאס סאלק.

יעילותו של החיסון בנגיף מומת עומדת על יותר מ-90 אחוז אחרי קבלת שתי מנות ועולה ליותר מ-99 אחוז אחרי קבלת שלוש מנות. החיסון הזה רק מציג את הנגיף לגוף, ולכן בעת חשיפה לנגיף אמיתי התגובה החיסונית תיכנס לפעולה רק בשלב שבו הנגיף יחדור למחזור הדם. פירוש הדבר הוא שבמהלך החשיפה הראשונה לנגיף אמיתי האדם המחוסן לא יפתח את המחלה, אך במשך תקופה מסוימת הוא יהיה נשא שלה ויוכל להדביק את הסובבים אותו. בחשיפה שנייה לנגיף, אחרי שמערכת החיסון כבר זיהתה פעם אחת נגיף אמיתי, החסינות תהיה מלאה.

החיסון המומת אמנם מונע מהמחוסן ללקות במחלה, אך לא מונע ממנו באופן מלא להיות נשא של הנגיף במעיו (נשאות של הווירוס האלים במקרה כזה יכולה להימשך כמה שבועות). החיסון נגד פוליו בארץ ניתן לילדים בזריקה בצורת תרכיב מומת, במסגרת החיסון המחומש.

התרכיב השני, שנקרא OPV, הוא תרכיב של נגיפים מוחלשים, כלומר נגיפים שעברו טיפול מיוחד שפגע משמעותית ביכולת שלהם להדביק תאים אנושיים. החיסון הזה פותח בסוף שנות ה-50 בידי אלברט סאבין (שכיהן כנשיא מכון ויצמן בשנים 1972-1969). מקבלים אותו בבליעה דרך הפה, בצורה שמדמה מצב של הדבקה בזעיר אנפין שמערכת החיסון מסוגלת להתמודד איתו בקלות יחסית.

האדם המחוסן ב OPV הופך להיות "נשא" של הווירוס המוחלש לתקופה קצרה של מספר שבועות שבה גופו מפתח נוגדנים ומעיו הופכים לסביבה עוינת מאוד לכל צורות הנגיף. היתרון של החיסון הזה הוא שהוא גורם לגוף להפריש לחלל המעי נוגדנים שמחסלים את אוכלוסיית הנגיפים ומונעים נשאות הפצה והדבקה בוירוס הבר האלים, בניגוד לחיסון ה-IPV שאינו מונע באופן מלא נשאות של הנגיף במעיים.

עם זאת, לחיסון המוחלש יש שלושה חסרונות משמעותיים. ראשית, הוא פשוט פחות יעיל –כשהוא ניתן לבדו, יעילותו מוגבלת לכ-50 אחוז בלבד במנה הראשונה ורק אחרי המנה השלישית עולה ל-95 אחוז. החיסרון השני והחמור יותר הוא שעל פי ההערכה אחד מכל מיליון ילדים שמקבלים את החיסון סובל מהתפרצות של הנגיף שגורמת שיתוק. חיסרון שלישי הוא שקיימת תופעת לוואי נדירה שבה הווירוס מתפרץ ולא גורם לשיתוק, אך נושא הנגיף נשאר מידבק למשך תקופה שיכולה להימשך גם חודשים ארוכים.

מידע חשוב ומקיף על החיסונים השונים ועל אופן השימוש בהם ניתן למצוא בתדריך החיסון שפורסם ע"י משרד הבריאות. 

אז כמה זה מסוכן באמת?
בסוף שנת 2011 חיו במדינת ישראל כ-2,576,900 ילדים. מבחינה סטטיסטית פירוש הדבר הוא שאילו אף אחד מהם לא היה מחוסן מראש נגד פוליו וכולם היו מקבלים רק את התרכיב המוחלש, 3-2 ילדים במדינה היו סובלים מהתפרצות אלימה של הנגיף בעקבות קבלת החיסון. על פי אותו תרחיש דמיוני, אילו אף אחד מילדי ישראל לא היה מחוסן נגד פוליו היינו חווים כבר התפרצות דומה לזו שהיתה במדינה בשנות החמישים.

בפועל, נכון להיום 95-94 אחוז מהילדים מחוסנים בגיל צעיר נגד פוליו באמצעות עם החיסון המומת, דבר שמקנה להם הגנה טובה מהתפרצות של הנגיף בגופם בעקבות קבלת החיסון המוחלש, ועל כן הסבירות לתופעת הלוואי הזאת שואפת לאפס. תופעת הלוואי הנוספת, של נשאות של הנגיף, היא נדירה בלאו הכי, ובמקרה הזה יש חשיבות רבה לאפקט העדר – המצב שבו אדם שנחשף לנגיף אינו יכול להעביר אותו הלאה משום שרוב אנשים בסביבתו מחוסנים.

אחד הטיעונים שמושמעים באופן תדיר נגד החיסון הזה הוא שמי שמקבל את החיסון הופך בעצמו לנשא ומדביק את סביבתו בנגיפים המוחלשים שקיבל. זה אמנם נכון, אך אינו חיסרון כלל. מקבל החיסון מדביק את סביבתו בנגיף המוחלש, כלומר החיסון מפיץ את עצמו בסביבתו. קיים תמיד הסיכון שהנגיף המוחלש יעבור שינוי אצל אחד הנשאים שלו ויחזור להיות וירוס רגיל, אך באותה המידה גם נגיף רגיל יכול להפוך אלים יותר.

גם כאן, כאמור, בא לידי ביטוי אפקט העדר אשר מגן על הסביבה מפרטים מדבקים. אדם מידבק מוקף באנשים מחוסנים אשר לא מאפשרים לנגיף לאמץ פונדקאי חדש. חשוב לזכור שבניגוד למדינת ישראל, במדינות עולם שלישי כמו הודו החיסון הזה ניתן כחיסון יחיד ואין עדויות להתפרצויות חריגות בהן בעקבות החיסון.

למידע נוסף על חשיבות החיסונים ועל אפקט העדר אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הימנעות מחיסונים – טבעיות או משחק באש.

בהודו, מדינת ענק שבה שיעור החיסון בגיל מוקדם היה נמוך ונעשו בה מבצעי חיסונים רחבי היקף להדברת המחלה, אכן תועדו מקרים שבהם ילדים סבלו מהתפרצות של המחלה בעקבות החיסון שקיבלו. התופעה קרתה בין השאר מתוקף חוק המספרים הגדולים, שכן החיסון ניתן למיליוני אנשים שלא חוסנו קודם לכן בחיסון המומת, ועל כן שכיחות של אחד למיליון היא מספר ריאלי ומוחשי.

נכון להיום, מחלת הפוליו נעלמה מרוב המדינות בעולם ונמצאת בתהליך מתקדם של הדברה. היא קיימת עדיין רק במספר קטן של מדינות באפריקה ובאסיה, וגם בהן מופעל כיום מבצע חיסון רחב היקף של האוכלוסייה בתקווה להדביר את המחלה כליל. המאמצים נבלמים באופן חלקי בגלל התנגדות מטעמים לא הגיוניים מצד אוכלוסיות שמרניות השוללות חיסונים, כפי שקורה למשל בניגריה.

בישראל, חשוב לציין, לא נצפה שום מקרה של פוליו מאז 1988. בחודשים האחרונים אנו חווים דבר שנקרא "התפרצות שקטה" בעיקר באזור הדרום, בעקבות חדירה של נגיף ככל הנראה ממצרים – מדינה שחוותה גם היא היא התפרצות שקטה דומה לזו שלנו. למצרים הגיע הנגיף מפקיסטן, מדינה ששיעור החיסון בה נמוך יחסית ועומד על כ-60 אחוז.

בימים האחרונים הוחלט לתת את החיסון המוחלש לכמות גדולה של ילדים מתחת לגיל תשע במחוז הדרום, שכבר חוסנו בחיסון המומת. ההחלטה התקבלה מתוך רצון ליצור אפקט עדר וכך למנוע מצב שבו הנגיף יעבור מאדם לאדם. התקווה היא להביא לידי כך שהנגיף לא יוכל למצוא כמעט אף אדם שבגופו הוא יוכל להתאכסן, וכך ייקטע מחזור החיים שלו וההתפרצות תיעצר כליל.

חשוב לציין שמבצע החיסונים לא נועד להגן על ילדים שכבר חוסנו. תפקידו של מבצע החיסונים הנוכחי הוא למגר ולהכחיד את הנגיף הפראי שהתגלה בארץ, למנוע את הפצתו של הווירוס בין אנשים שחוסנו רק בחיסון המומת, וכך להגן על אוכלוסיות רגישות כמו אנשים שסובלים מבעיה במערכת החיסון, תינוקות, אנשים שרגישים לחיסון, אוכלוסייה מבוגרת, וכל אדם שנופל בתוך האחוז הבודד של האנשים שהחיסון אינו יעיל אצלם. כמו כן נבחרו מלכתחילה תנאים שאמורים להפחית את הסיכונים באופן משמעותי: החיסון ניתן לאוכלוסייה מוגדרת הכוללת ילדים שכבר חוסנו (ועל כן מוגנים מתופעות הלוואי הנדירות), והחיסון שנבחר מכיל רק שניים משלושת הנגיפים.

בתקופה האחרונה אנו נתקלים בשמועות שונות לגבי הסכנות הנובעות לכאורה מהחיסון, ובזלזול בסיבוכי המחלה. אנחנו מזמינים אתכם להפנות אלינו טיעונים כאלה (רצוי בצירוף מקור) ואנו נעשה כמיטב יכולתנו לאשר או להזים אותם בהתבסס על הספרות המדעית העדכנית.

לקריאה נוספת:
אתר משרד הבריאות, המלצות קליניות של משרד הבריאות לגבי מצבי דיכוי חיסוני.
אתר הבריאות העולמי – WHO (אנגלית)
אתר פרויקט הדברת הפוליו, כולל נתונים בזמן אמת על התפרצויות (אנגלית)
אתר הרשות לניטור ובקרת מחלות – CDC (אנגלית)
מידע על חיסוני הפוליו באתר בית החולים וולפסון
מאמר של ד"ר קרן לנדסמן שעונה לכמה שמועות על חיסון הפוליו
מאמר מקיף ויסודי על ההיסטוריה של הפוליו בישראל (באנגלית) 

הערה: לאחרונה נוספות שאלות רבות שחוזרות על עצמן, ו/או שיש להן תשובות בקישורים הנ"ל כתגובות לכתבה. אנא, לפני שאתם מפרסמים שאלה, קראו היטב את הכתוב במאמר, בקישורים לקריאה נוספת שלעיל ובתגובות בסוף המאמר. אם אינכם מוצאים תשובה המניחה את הדעת, נשמח לענות על שאלתכם. 

האתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי ואין לראות בתכנים המפורסמים בו כהמלצה על טיפול זה או אחר או כתחליף להתייעצות עם גורם רפאי מוסמך.

תודה לד"ר קרן לנדסמן על העזרה בהכנת הכתבה
תודה לד"ר קרן לנדסמן ולד"ר אהוד קליינר על הייעוץ במענה לגולשים.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

616 תגובות

  • שירי

    בהודו מספר מקרי השיתוק עלה עקב החיסון החדש

    http://m.digitaljournal.com/article/323371

    גם עם זה אתה רוצה להתווכח ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    בוודאי

    על מנת להראות קשר בין שני פרמטרים, סמיכות זמנם איננה מספיקה.לא לחינם קוראים לתופעה non-polio acute flaccid paralysis (NPAFP

  • שירי

    שם אחר אותה תופעה

    זה שיש לזה שם אחר (כי זה מה שהחליטו) לא מניח את הדעת

    איך זה הופיע ״במקרה״ אחרי החיסון?
    ואם החיסון לא גורם לפוליו אלא למחלה שיתוקית או בכלל כל מחלה אחרת , זה בסדר?!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום שירי
    יש הרבה דברים שהופיעו "במקרה" אחרי דברים אחרים. האם יש תיעוד שאותם אנשים "במקרה" חוסנו מספר ימים קודם לכן? האם נמצא וירוס הפוליו בדמם או הפרשותיהם? האם תופעה זו התגלתה גם במדינות אחרות בהן ניתן החיסון המוחלש? האם יש משהו מלבד סמיכות בתקופה שמעיד על קשר?

    זהו כשל לוגי מוכר הנקרא Post hoc ergo prpter hoc. הדבר דומה לטיעון שהושמע בעבר כאילו מחלת הפוליו לא נגרמת על ידי נגיף אלא על ידי הרעלת DDT בשל הסמיכות בזמנים של השימוש.
    ארז

  • שירי

    זה שהמחלות הופיעו "במקרה" לא אומר שזה לא קשור אחד לשני

    אני מבינה שאתה עונה מבחינה מדעית ואצלכם זה הוכחה ודאית או כלום, אבל אני לא מאמינה במקריות שכזו. אז לא קוראים לזה "פוליו" אלא מחלה שיתוקית אחרת שהופיעה "במקרה" אחרי החיסוני פוליו. לא מרגיעה כשאתה טוען שאין קשר מוכח. זה שהוא לא מוכח לא אומר שאין קשר.

    כלומר, יתכן שהמחלות השיתוקיות בהודו אכן נגרמו עקב חיסוני הפוליו המוחלש, אבל לא ניתן להוכיח את זה באופן ודאי. לא מרגיע במיוחד...

  • דקלה

    היריון וחיסון

    הי, משום מה נמחקה לי השאלה ששלחתי מוקדם יותר.
    בתי בת שנה ושלושה חודשים וקיבלה את כל החיסונים עד כה, ואני בהיריון בשליש הראשון. האם יש סיכון כלפי העובר בחיסון בתי בחיסון המוחלש? ושאלה נוספת באם לא אחסן אותה, האם בגן תוכל להידבק מילד שחוסן בחיסון המוחלש, ומה המשמעות של הדבקה כזו (האם זה כמו חיסון), האם היא מסכנת את העובר?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום דיקלה
    האתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי ואין לראות בו כתחליך להתייעצות עם גורם רפואי מוסמך כמו רופא נשים/ילדים או מומחה למחלות זיהומיות.

    באופן עקרוני, מערכת החיסון שלך אמורה להגן על העובר מנגיף הפוליו. הדבקות בנגיף מוחלש דומה למצב בו את קיבלת את החיסון. מדובר בנגיף שעבר תהליך בו הוא לא מסוגל לגרום נזק. אצל אנשים לא מחוסנים, הוא עלול בהסתברות של 1 למליון להתפרץ ולגרום נזק. על כל פנים אני ממליץ לך להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך

    כל טוב והמון בריאות

    ארז

  • נטע

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    החיסון נועד להגן על אותם אנשים שלא חוסנו מסיבות אלו ואחרות (בעיקר תינוקות, קשישים וחולים). החיסון עצמו לא מגן על הילדים המחוסנים אלא מונע מהם להיות נשאים של הנגיף, ובכך קוטע את שרשרת ההדבקה.

  • תמיר

    אז בעצם אני צריך לסכן את ילדי כדי לתת הגנה למי שבחר לא להתחסן

    כגון סרבני חיסון מבחינה אידיאולוגית, חרדים קיצונים וחלק מערביי ישראל והאוכלוסיה בדואית.
    קבוצות אלו בכל מקרה לא יתחסנו (ראו שיעור של 60% בלבד בקרב המתחסנים בדרום) האם לא הגיוני יותר לדרוש מהם להתחסן במקום את כל האוכלוסייה והעלאת שיעור הסיכון בהתאמה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום תמיר

    סרבני החיסונים הם חלק קטן מהאוכלוסיה עליה מנסים להגן. יש גם תינוקות מתחת לגיל חודשיים, קשישים ומדוכאי מערכת החיסון. לצורך העניין אני מחסן את ילדי בין היתר בשביל להגן על סבתי בת ה88 ועל התינוקת של השכנים שטרם מלאו לה חודשיים. יש בערך 100,000 שלא חוסנו מסיבות אלו ואחרות. מטרת המבצע היא למגר את הנגיף מהארץ לפני שמשהו מהם יפגע. גם ילד משותק אחד, זה ילד משותק אחד יותר מדי.

    לגבי הסיכון, חוסנו מאות מליוני ילדים בכל העולם בשילוב של מומת ומוחלש, ויש רק מקרה אחד בכל העולם של ילד שנפגע לאחר החיסון. לצערי הרב אין הרבה מידע על אותו מקרה כך שאי אפשר לדעת האם זה קשור לחיסון או לא, אבל גם אם הוא כן זה סיכון כל כך קלוש שהוא זניח.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • י.ב.

    בלי קשר להאם לחסן או לא

    לא יכולתי שלא לשים לב שבמשפט אחד אתה אומר שגם ילד משותק אחד זה ילד משותק יותר ומדי וכמעט באותה נשימה - יש "רק" מקרה אחד בכל העולם של ילד שנפגע לאחר החיסון - כלומר במקרה זה זה לא כל כך חמור בעיניך... אני מבינה את עניין הסיכויים ולא באה לטעון משהו מדעי, רק לציין שיש פה משום הסתירה הפנימית ביחסך להידבקות, לפי הנוחות בהקשר למה שאתה תומך/מתנגד לו

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    בסופו של דבר הכל משחק של סטטיסטיקות. בארץ יש כ2.5 מליון ילדים שרובם המכריע מחוסן במומת. הסיכוי של משהו מהם להדבק מהמוחלש מאוד מאוד נמוך. עם זאת אם נתעלם מהבעייה ולא ניצור חסינות עדר, יהיו עוד ועוד ילדים נשאים של נגיף הבר ואז זה רק עניין של זמן עד שהוא יפגוש אנשים לא מחוסנים או יותר חמור, מדוכאי חיסון.
    מקווה שעכשיו זה ברור
    ארז

  • ו.

    אם אפשר להגיד משהו: בעצם לא מחסנים את הילדים

    שהם קרובים למדוכאי החיסון אבל בעצם אותם ילדים יכולים להיות נשאים!!!! ואז יהיה יותר גרוע, כאילו עושים את ההפך במקום להגן על מדוכאי החיסון פשוט עושים ההפך. וזה יכול לקרות.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    ומה יקרה אם ילד לא חוסן והוא יביא הביתה את נגיף הבר? בסופו של דבר זה משחק של הסתברויות.

  • מירב

    אז בעניין ההסתברויות

    מכיוון שזו אחת השאלות הקריטיות להבנה לדעתי - בהנחה שיש מדוכאי חיסון בסביבה - האם לפי הנתונים ההסתברות שילד שמחוסן במומת יביא הביתה את נגיף הפרא ויעבירו למדוכא חיסון שיחלה נמוכה מההסתברות שאותו ילד יביא את הנגיף המוחלש לאחר שחוסן בו ויעבירו למדוכא חיסון שיישא את המוחלש וייצור בו מוטציה?

  • רונית

    אבל אתה לא בעצם מסכן את התינוקת של השכנים??

    הרי היא לא קיבלה את החיסון המומת, ואם תיחשף לחיסון המוחלש היא עלולה לחלות בו ולפתח את המחלה בקבות זאת.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הסיכון קיים אבל הוא נמוך בהרבה מהסיכון שלה כאשר תחשף לנגיף הבר. במקרה של תינוקות בחודשיים הראשונים לחייהם הם נהנים מהגנת הנוגדנים שקיבלו מאימם.

  • שירי

    מאמר בנושא החיסון הטוען כי הגורם למחלה עפ"י סאלק עצמו הייתה החיס

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    המאמר שהבאת אינו מבוסס על מחקרים מדעיים עדכניים. מחלת הפוליו הודברה בארה"ב בעקבות מבצע החיסונים, היא הודברה גם ברוב העולם בעקבות מבצעי חיסונים, וכיום מתנהל קרב מאסף על 4 מדינות אחרונות המפיצות את הנגיף לשאר העולם (כולל ישראל).

    על כל נתון מיושן מהמאמר, יש המון נתונים עדכניים האומרים את ההיפך.

    אם יש לך טיעון ספציפי שאת רוצה להעלות את מוזמנת להעלות אותו.

    כל טוב

    ארז

  • אפרת

    תקופת סכנת הדבקה לאחר החיסון

    ילדי בן 8, חוסן עד היום 5 פעמים בחיסון המומת. במידה ואני מחסנת אותו היום גם בחיסון המוחלש: 1. למשך איזו תקופה ההפרשות שלו מהוות סיכון אם הוא בא במגע עם אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה? האם נשיקה ממנו יכולה להוות סיכון? 2. בימים שלאחר החיסון אם הוא שוחה בבריכה העירונית, האם הוא יכול להדביק דרך הבריכה (המלאה בכלור.. ) מישהו שאינו מחוסן?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום
    האתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי ואינו מהווה תחליף לייעוץ אל גורם רפואי מוסמך כמו רופא ילדים או רופא מומחה למחלות זיהומית.

    באופן עקרוני אין סכנה לתת לו לשחות בבריכה תקינה מבחינת כמות הכלור, ועל הערכות הילד מהווה נשא לנגיף מוחלש למשך שבועות ספורים. את מוזמנת לבדוק באתר משרד הבריאות שם יש הנחיות ברורות למקרים כאלו.
    http://www.health.gov.il/Subjects/vaccines/two_drops/Pages/FAQ.aspx

    כל טוב

    ארז

  • תמיר

    איך מודדים את יעילותו של החיסון

    מה המשמעות של 50% יעילות או 90% יעילות? אני מניח שלא לקחו אוכלוסיה מחוסנת של בני אדם, הדביקו אותם בווירוס ובדקו כמה אחוזים חלו.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום תמיר
    לחשוף אנשים למחלה על מנת לבדוק חיסון איננה אתית ומנוגדת לחוק. הדרך המקובלת הינה למדוד רמת נוגדנים בדם בפרקי זמן שונים לאחר החיסון. בשלב שני מתקבלים נתונים מהאוכלוסיה אודות אנשים שנדבקו חרף החיסון ומשם ניתן לחדד את המספרים ליעילות החיסון.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • אבא לשני ילדים

    האם הורים צריכים להתחסן במומת?

    שלום,

    אשתי ואני עלינו לארץ בשנת 90 מברית המועצות לשעבר. אנחנו לא יודעים אם אי פעם חוסננו בנגיף המומת (גם ההורים לא). יש לנו שני ילדים בני 4 ו-6 שקיבלו את כל החיסונים עד כה.
    אם אני מבין נכון, אז במקרה ואשתי ואני לא חוסננו כלל בנגיף, וכן נחסן את הילדים במוחלש, יש סיכוי סביר שידביקו אותנו כאשר אין למערכת החיסון שלנו כל הגנה מהוירוס.
    לכן, נשמע לי הגיוני לעשות בדיקת נוגדנים לפוליו - לאשתי ולי, ולחסן את הילדים במוחלש אם ימצאו נוגדנים, או - אם לא ימצאו ונעשה אנחנו את החיסון המומת (לפחות 2 מנות).

    האם אני מביןן נכון את המצב?

    תודה!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום
    האתר עוסק במתן מידע מדעי ואינו תחליף להתייעצות עם גורם רפואי מוסמך כמו רופא ילדים או מומחה למחלות זיהומיות.

    במקרה שלכם, בהנחה שאיש מכם לא אדם מדוכא מערכת החיסון, החיסון המוחלש דווקא נועד להגן עליכם ולחסן אתכם. הסיכון להפגע מהחיסון עומד על 1 למליון אצל אנשים לא מחוסנים, הסיכון להפגע מנגיף הבר גבוה בהרבה.

    לגבי בדיקת נוגדנים, באופן עקרוני אתה צודק, אם כי אני לא יודע אם קופת חולים מממנת בדיקה כזאת.

    אני ממליץ לך להתייעץ עם רופא המשפחה שלכם או עם רופה מומחה למחלות זיהומיות אם אתם צריכים להתחסן או לא.

    המון בריאות

    ארז

  • אמא

    אימוראן וחיסון מוחלש

    שלום רב
    אני חולת קרוהן, בת 44 ונוטלת אימוראן 150 ליום
    בני בן שנתיים אמור לקבל את חיסון 2 הטיפות, לעד כה קיבל את כל חיסוני השגרה. לפי הבנתי אם נמצא בבית מישהו הנוטל תרופות שמחלישות את המערכת החיסונית אין לחסנו בנגיף המוחלש, האם זה נכון?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום
    האתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי ואינו תחליף להתייעצות עם גורם רפואי מוסמך. אני ממליץ לך לתייעץ עם רופא המשפחה שלך ו/או עם רופא ילדים או מומחה למחלות זיהומיות.
    המון בריאות
    ארז

  • יוסי תגורי

    קצת מספרים

    1. סיכויי ההדבקות בפוליו מנשאים תחת תנאי ההגיינה הקיימים בארץ הם 1:200
    2. סיכויי הסתבכות המחלה למי שחולה בה עד כדי שיתוק הם 1:1000
    3. סיכויי ההתחככות של אוכלוסייה בישראל עם נשא (70 נשאים באוכלוסייה של 7.5 מליון) הם 1:107,000
    4. היחס בים האוכלוסייה המחוסנת לבין זו שאינה מחוסנת עומד על 1:95
    מה זה אומר ?

    זה אומר שסיכויי ההדבקות של אזרח במדינת ישראל הם 1:200X1000X107,000X95 בקיצור אחד למאות מיליארדים, ובמעשי אין סיכוי שתחת התנאים הקיימים בארץ יפתח פוליו עד כדי שיתוק!

    כך שבאמת אני לא מצליח להבין את החלטת משרד הבריאות להחיל בקמפיין חיסונים למאות אלפים עם כל הסיכונים והעלויות הכרוכות בו.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    שלום

    שלום יוסי
    עברתי על החישוב שלך ויש שם מספר הנחות יסוד שגויות:

    אתה מניח שהאוכלוסיה הומוגנית ושהסיכוי של כל אדם לפגוש כל אדם אחר זהה, אך זה לא נכון. לצורך העניין הסיכוי לפגוש נשא פוליו בקריית שמונה הוא כרגע אפס, בעוד שברהט הוא קרוב יותר ל100%. נניח שבקהילה מסויימת (כמו נגיד אוכלוסית רהט) יהיו מספר נשאים שידביקו עוד ועוד אנשים בסביבה שלהם, ואז זה לאט לאט יזלוג החוצה ויצור כיסי מחלה בישובים נוספים - ככה נוצרת אפידמיה, וזה מה שקרה ב1988.

    בסעיף 2 אתה לוקח שוב בחשבון את סעיף 1. אם תחשוף 1000 אנשים לא מחוסנים לפוליו, 50 מהם יפתחו איזשהו סימפטום (1:200) ו-1 יפתח שיתוק.

    בסעיף 4 אתה מגדיר את האוכלוסיה המחוסנת כ-95%, אך אתה לא לוקח בחשבון שחלק לא מבוטל מהם יכולים להיות נשאים וליצור נשאים חדשים.

    בסעיף 3 אתה מגדיר שישנם 70 נשאים, אך בפועל נכון להיום על פי נתוני משרד הבריאות כבר יש מספר אלפים.

    על פי החישוב שלך אילו אף אחד לא היה מחוסן, עדיין היה סיכוי קלוש שמשהו יפגע, וראינו ב1988 שזה לא נכון.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • יוסי

    שלום ארז

    ותודה על תגובתך, אבל...
    1. נתוני משרד הבריאות הינם שתחת אופי המחלה ותנאי ההגיינה בארץ סיכויי ההדבקות הינם 1:200 , אני מניח שזה איזשהוא ממוצע סבירות שמקיים שונות לכאן ולכאן לפי חתך גאוגרפי ובריאות האוכלוסייה.
    2. סיכויי הסתבכות המחלה עד כדי שיתוק איננה תלויה במספר הנשאים בסביבה, אלא נתון שעומד בפני עצמו: כלומר מתוך 1000 חולים 1 יגיע למצב של שיתוק.
    3. ברור מאוד שמספר הנשאים עלה, שמשרד הבריאות מתחיל לייצר עשרות אלפי נשאים העובדה הזו כלל לא מפתיעה.
    4. ראשית מספר המחוסנים עלה ועומד היו על 98% בקרוב, שנית העובדה שמחוסנים במומת יכולים להיות נשאים אינה רלוונטית למה שכתבתי, מה שכתבתי הוא שתחת שיעו מחוסנים כ"כ מסיבי סיכויי ההתחלות (ולא הנשאות) נמוכים עוד יותר.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    1. הסיכוי להדבקות בקרית שמונה הוא כמעט אפס וברהט הוא גבוה בהרבה, אין דבר כזה סיכוי הדבקות ארצי, עם זאת ככל שהבעיה תוזנח קיים סיכוי גבוה יותר ליצור כיסי הדבקה גדולים יותר ויותר.

    2. חידוד: על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, הסיכוי לסימפוטומים עומד על 1:50-1:1000 מבין הנדבקים (לרוב 1:200). פחות מ1% ממקרי ההדבקות נגמרים בשיתוק: http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/polio.pdf

    3. אני לא נכנס לתאוריות קונספירציה

    4. הסכנה כאן היא לא למחוסנים אלא ללא מחוסנים, קרי תינוקות רכים, אוכלוסיה מבוגרת ואנשים מדוכאי מערכת החיסון. אוכלוסיה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא גם אנשים שבוחרים שלא לחסן ולהתחסן.

    כל טוב

    ארז

  • יוסי

    ארז השאלה היא

    מה הסיכוי (בנתונים המקוריים) למקרי שיתוק בעקבות פוליו לעומת אופציות אחרות (למשל ניטור אחרי אזורים מועדים, הדגשת הצורך בהגיינה וחיסון במידת הצורך בנגיף המומת בלבד)
    1. 1:200 זו עוד הנחה נדיבה של מידת סיכון בנתונים של מיקוד ברור של הנשאים, תנאי סניטציה ומודעות ומעקב אחרי הנשאים (כמו שכתבת הסיכון באזורים אחרים בארץ אפסי.
    2. מדובר בסיכוי הנשאים לסיבוך עד כדי שיתוק והוא עומד על 1:1000
    3.שום תיאוריית קונספירציה, ברור שקפיצה מעשרות בודדות עד לפני תחילת הפצת הנגיף המוחלש במבצע שתי טיפות לאלפי נשאים נישאת כולה על כתפי משרד הבריאות !!!
    4. שיעור האוכלוסייה המחוסנת בארץ הינו 98% וזהו נתון שצריך לקחת אותו בחשבון אל מכללול השיקולים.

    כעת לחשבון פשוט 1:200X1000X107,000X95, ושחק עם המספרים ותתעלל בהם איך שנראה לך התוצאה הסופית תהיה סיכוי אפסי לחולה פוליו בישראל שיפתח שיתוק.
    לעומת הסיכון הלא מוסבר בהזרמת מאות אלפי נשאים אל שורות האוכלוסייה אשר חלק לא מבוטל מתוכה (במספרים אבסולוטיים) לא מחוסן לה.

  • סער כרמי

    סטיטסטיקה

    יוסי,
    ה107K שאתה מתייחס אליהם הוא לא רלוונטי כי כל האוכלוסיה ברהט כולה נשאית ומספיק שאחד יוצא משם, מדביק רופא בבית חולים ועכשיו הופס יש כיס חדש של נשאים.

    כפי שארז אמר ה95% המחוסנים עדיין מדביקים כך שאתה לא יכול לספור אותם כמי שמורידים את הסטיסטיקה (אם למשל אני נשא כי אותו רופא הדביק אותי, אני אדביק את הבן שלי בין אם אני מחוסן או לא).

    כך שעכשיו אנחנו ביחס של 1:200X1000

  • עוד יוסי

    סטטיסטיקה

    כבר אמרו חכמים ממני:
    יש שקר לבן, יש שקר גס ויש סטטיסטיקה.
    סטטיסטיקה יכולה לתמוך בכל טיעון. סטטיסטית אפשר גם לטבוע במים שעומקם הממוצע 20 ס"מ...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    צר לי יוסי, אבל לכיוון הזה אני לא מתכוון ללכת. אלה הנתונים וזאת הסטטיסטיקה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי יוסי
    1+2+4 אנחנו שוב חוזרים למספרים תאורטיים המבוססים על הנחות יסוד שגויות. האוכלוסיה לא הומוגנית, יש אזורים שהסיכוי לפגוש נשא גבוה בהרבה, כך שהמספר 107,000 לחלוטין לא רלוונטי. גם בקרב אותם 98% אצל לא מעט מהם יש יכולת להיות נשאים ולהפיץ את הנגיף. הרעיון שמאחורי מבצע 2 טיפות הוא להגן על החלשים על ידי חסינות עדר שלא קיימת כיום. אותם חלשים הינם אנשים שלא קיבלו חיסון מסיבות אלו ואחרות (תינוקות, זקנים, רגישים, חולים וסרבנים). אותם נשאים שאתה מדבר עליהם ש"יוזרמו לאוכלוסיה" הינם נשאים של הנגיף המוחלש, קרי הנגיף שמייצר חסינות, הנגיף שאצל אדם שמעולם לא חוסן נגד פוליו קיים סיכון של 1 למליון להפגע, בעוד שאצל נגיף הבר - שהולך ומתפשט הסיכון גבוה בהרבה.

    3. נראה שלא הבנתי אותך כראוי. מספר הנשאים הולך ועולה ולא מדובר בנשאים של הנגיף המוחלש אלא של נגיף הבר - עם הטכנולוגיה של היום מאוד קל להבדיל בינהם. ולגבי עניין אחריות משרד הבריאות, אין לי שום כוונה להגן או לבקר את מדיניות משרד הבריאות. אני כאן בשביל לתת מידע אמין ונגיש.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • עמית

    סוג החיסון הניתן בישראל ומבדקי הבטיחות שלו

    שלום ארז,
    מאחר ואתה דן ברמת הבטיחות של החיסון הניתן בישראל, חסר לי במאמר איזה חיסון בדיוק ניתן בישראל? מי היצרן? מה שנת הייצור? ולינקים למבדקי הבטיחות שעבר החיסון.
    ללא הנתונים הנ"ל, נדמה שקשה לדון על בטיחות.

    בברכה,

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום עמית
    החיסון הניתן בארץ הוא החיסון הביוולנטי של חברת GSK. לגבי שנת הייצור, אין לי מושג צריך לבדוק בטיפת חלב.
    לגבי מבדקי הבטיחות אני אחפש וברגע שאמצא אפרסם בתגובות.
    ארז

  • עמית

    החיסון הביוולנטי של GSK

    בהנחה שהחיסון הוא כפי שצוין בכותרת השאלה הבאה היא מתי הוא עבר לשיווק ומי השתמש בו עד כה? לפי הנתונים שבידי הוא שווק לראשונה ב 2009 וישראל היא המדינה הראשונה שמשתמשת בו. מצטיירת תמונה שונה מאשר מציירים לנו - הוא לא נוסה 2.5 מיליארד פעמים.....

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    ישראל היא לא הראשונה שמשתמשת בחיסון הזה. הוא נמצא בשימוש גם בהודו ואפגניסטן.

  • עמית

    השימוש בחיסון

    תוכל להביא מקור המתאר את מידת השימוש בחיסון? כמינימום נראה שדרוש לדעת מתי השתמשו וכמה מנות נתנו. ללא נתונים אלה לא ניתן לקבוע שהחיסון נמצא בשימוש בארצות שציינת.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    ראה תגובת ארגון הבריאות העולמי שפרסמתי בתחילת הפורום

  • עמית

    לאיזה תגובה אתה מתכוון?

    אני מבקש את סליחתך, אבל בפורום יש כבר עשרות תגובות ארוכות, ואני לא יודע לאיזה תגובה אתה מתכוון. תוכל להביא את הלינק לתגובת ארגון הבריאות העולמי?

  • נעם

    איזה חיסון באמת נותנים......

    http://www.youtube.com/watch?v=OQeZm3SXOJI

    "גרסה שלוש" של דר. גרוטו מדאיגה במיוחד....

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • עמית

    מה לא ברור?

    אם אינך יודע איזה חיסון נותנים כיצד אתה יודע שהוא בטוח? אינך יכול לדעת אפילו אם הוא אושר לשימוש בידי סוכנות הבריאות העולמית או מנהל התרופות האמריקאי.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    ידוע איזה חיסון נותנים. ההתבטאויות לחלוטין לא רלוונטיות ומעידות על הכנה לא טובה לראיון. על פי נתוני ארגון הבריאותהעולמי החיסון בטוח ונמצא בשימוש כבר בכמה מדינות.

  • עמית

    ובעניין מבדקי הבטיחות

    בדוגמא של הודו (בה לכאורה שכיחות הסיבוכים היא 1 למיליון) ניתן חיסון עם 3 זנים של פוליו. בארץ מספרים לנו שהחיסון מכיל רק 2 זנים. דהיינו החיסון בארץ שונה מאשר בהודו. לפיכך השכיחות של הסיבוכים שלכאורה נמצאה בהודו אינה תקפה לארץ.
    האם יש ניסוי שמראה את רמת הבטיחות שלהחיסון המורכב מ-2 זנים? ואולי בעצם בחיסון בארץ יש 3 זנים של פוליו?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום עמית
    החיסון הביוולנטי החליף את מקומו של הטריוולנטי לפני כמה שנים גם בהודו ואפגניסטן (כ2.5 מליארד מנות כבר ניתנו), ולא נתקלתי בפרסומים המציגים החמרה בתופעות הלוואי. כפי שכתבתי בתגובה הקודמ אני אחפש חומרים ואפרסם לכשאמצא.
    ארז

  • עמודים