בחודשים האחרונים נפוצו בכלי התקשורת ידיעות על נגיפי פוליו (מחלת "שיתוק ילדים") שנמצאו במערכות הביוב בדרום הארץ. לרבים מאיתנו מחלת הפוליו מזכירה תמונות משנות החמישים של ילדים משותקים, ועל כן באופן טבעי הידיעות עליה זורעות פחד ובהלה – ולא בלי בסיס. מצד שני, גם החיסון נגד הפוליו עורר גל של שמועות לגבי תופעות לוואי איומות. כדי לעשות קצת סדר בדברים בואו נתחיל במחלה עצמה.

מחלת הפוליו נגרמת על ידי נגיף הפוליומיאליטיס. נגיף הפוליו מועבר רק בין בני אדם ומדבק בעיקר באמצעות הפרשות המעיים ורוק. מדובר למעשה בשלושה סוגים של נגיפים שמדביקים את תאי המעיים ועלולים לחדור משם למחזור הדם. ברוב המקרים המחלה עוברת מעצמה בלי שום סיבוכים, אך בערך באחד מכל אלף מקרים הנגיף פוגע במערכת העצבים וגורם שיתוק.

שיתוק כזה יכול להיות זמני, אך לפעמים הוא נשאר לצמיתות וגורם נכות. במקרים קיצוניים השיתוק גורם אי-ספיקה נשימתית עקב שיתוק של שרירי הנשימה, ודורש שימוש במכשיר הנשמה מלאכותית (ריאות ברזל). בסרטון שלפנינו אפשר לראות המחשה לצורה שבה הנגיף חודר לגוף ומדביק את התאים. לצפייה בסרטון לחצו על התמונה ועל הכפתור Play (משולש).


הסרטון הופק בידי המוזיאון להיסטוריה אמריקאית

בסרטון ראינו את תהליך ההדבקה של נגיף הפוליו. הנגיף נכנס דרך הפה, מגיע למעיים, ושם חלקו מופרש החוצה וחלקו האחר חודר לתאי דופן המעי. אחרי הפלישה הנגיף מאלץ את התא לייצר אבני בניין לנגיפים חדשים, שלאחר מכן מופרשים החוצה למחזור הדם ויכולים להתפשט לכל רחבי הגוף. הסכנה הגדולה היא שהנגיפים ידביקו תאי עצב ויהרסו אותם, וכך יגרמו שיתוק. למידע נוסף על מנגנון ההתפרצות של הנגיפים ראו סרטון בנושא.

החיסונים
כיום נמצאים בשימוש שני סוגים של חיסונים שנועדו למנוע את ההדבקה בשלושת הסוגים של נגיפי הפוליו. האחד, שנקרא IPV, הוא תרכיב של נגיפים מומתים, כלומר נגיפים שחוסלו באמצעות חומר בשם פורמלין (Formaldehyde) שמקבע את המבנים בנגיף ומונע ממנו כל אפשרות לחיות. חשוב לציין שרוב הפורמלין מורחק מהתרכיב בתום התהליך והכמויות הזעומות שנשארות לא נמצאו מסוכנות. החיסון הזה פותח בשנות החמישים בידי ג'ונאס סאלק.

יעילותו של החיסון בנגיף מומת עומדת על יותר מ-90 אחוז אחרי קבלת שתי מנות ועולה ליותר מ-99 אחוז אחרי קבלת שלוש מנות. החיסון הזה רק מציג את הנגיף לגוף, ולכן בעת חשיפה לנגיף אמיתי התגובה החיסונית תיכנס לפעולה רק בשלב שבו הנגיף יחדור למחזור הדם. פירוש הדבר הוא שבמהלך החשיפה הראשונה לנגיף אמיתי האדם המחוסן לא יפתח את המחלה, אך במשך תקופה מסוימת הוא יהיה נשא שלה ויוכל להדביק את הסובבים אותו. בחשיפה שנייה לנגיף, אחרי שמערכת החיסון כבר זיהתה פעם אחת נגיף אמיתי, החסינות תהיה מלאה.

החיסון המומת אמנם מונע מהמחוסן ללקות במחלה, אך לא מונע ממנו באופן מלא להיות נשא של הנגיף במעיו (נשאות של הווירוס האלים במקרה כזה יכולה להימשך כמה שבועות). החיסון נגד פוליו בארץ ניתן לילדים בזריקה בצורת תרכיב מומת, במסגרת החיסון המחומש.

התרכיב השני, שנקרא OPV, הוא תרכיב של נגיפים מוחלשים, כלומר נגיפים שעברו טיפול מיוחד שפגע משמעותית ביכולת שלהם להדביק תאים אנושיים. החיסון הזה פותח בסוף שנות ה-50 בידי אלברט סאבין (שכיהן כנשיא מכון ויצמן בשנים 1972-1969). מקבלים אותו בבליעה דרך הפה, בצורה שמדמה מצב של הדבקה בזעיר אנפין שמערכת החיסון מסוגלת להתמודד איתו בקלות יחסית.

האדם המחוסן ב OPV הופך להיות "נשא" של הווירוס המוחלש לתקופה קצרה של מספר שבועות שבה גופו מפתח נוגדנים ומעיו הופכים לסביבה עוינת מאוד לכל צורות הנגיף. היתרון של החיסון הזה הוא שהוא גורם לגוף להפריש לחלל המעי נוגדנים שמחסלים את אוכלוסיית הנגיפים ומונעים נשאות הפצה והדבקה בוירוס הבר האלים, בניגוד לחיסון ה-IPV שאינו מונע באופן מלא נשאות של הנגיף במעיים.

עם זאת, לחיסון המוחלש יש שלושה חסרונות משמעותיים. ראשית, הוא פשוט פחות יעיל –כשהוא ניתן לבדו, יעילותו מוגבלת לכ-50 אחוז בלבד במנה הראשונה ורק אחרי המנה השלישית עולה ל-95 אחוז. החיסרון השני והחמור יותר הוא שעל פי ההערכה אחד מכל מיליון ילדים שמקבלים את החיסון סובל מהתפרצות של הנגיף שגורמת שיתוק. חיסרון שלישי הוא שקיימת תופעת לוואי נדירה שבה הווירוס מתפרץ ולא גורם לשיתוק, אך נושא הנגיף נשאר מידבק למשך תקופה שיכולה להימשך גם חודשים ארוכים.

מידע חשוב ומקיף על החיסונים השונים ועל אופן השימוש בהם ניתן למצוא בתדריך החיסון שפורסם ע"י משרד הבריאות. 

אז כמה זה מסוכן באמת?
בסוף שנת 2011 חיו במדינת ישראל כ-2,576,900 ילדים. מבחינה סטטיסטית פירוש הדבר הוא שאילו אף אחד מהם לא היה מחוסן מראש נגד פוליו וכולם היו מקבלים רק את התרכיב המוחלש, 3-2 ילדים במדינה היו סובלים מהתפרצות אלימה של הנגיף בעקבות קבלת החיסון. על פי אותו תרחיש דמיוני, אילו אף אחד מילדי ישראל לא היה מחוסן נגד פוליו היינו חווים כבר התפרצות דומה לזו שהיתה במדינה בשנות החמישים.

בפועל, נכון להיום 95-94 אחוז מהילדים מחוסנים בגיל צעיר נגד פוליו באמצעות עם החיסון המומת, דבר שמקנה להם הגנה טובה מהתפרצות של הנגיף בגופם בעקבות קבלת החיסון המוחלש, ועל כן הסבירות לתופעת הלוואי הזאת שואפת לאפס. תופעת הלוואי הנוספת, של נשאות של הנגיף, היא נדירה בלאו הכי, ובמקרה הזה יש חשיבות רבה לאפקט העדר – המצב שבו אדם שנחשף לנגיף אינו יכול להעביר אותו הלאה משום שרוב אנשים בסביבתו מחוסנים.

אחד הטיעונים שמושמעים באופן תדיר נגד החיסון הזה הוא שמי שמקבל את החיסון הופך בעצמו לנשא ומדביק את סביבתו בנגיפים המוחלשים שקיבל. זה אמנם נכון, אך אינו חיסרון כלל. מקבל החיסון מדביק את סביבתו בנגיף המוחלש, כלומר החיסון מפיץ את עצמו בסביבתו. קיים תמיד הסיכון שהנגיף המוחלש יעבור שינוי אצל אחד הנשאים שלו ויחזור להיות וירוס רגיל, אך באותה המידה גם נגיף רגיל יכול להפוך אלים יותר.

גם כאן, כאמור, בא לידי ביטוי אפקט העדר אשר מגן על הסביבה מפרטים מדבקים. אדם מידבק מוקף באנשים מחוסנים אשר לא מאפשרים לנגיף לאמץ פונדקאי חדש. חשוב לזכור שבניגוד למדינת ישראל, במדינות עולם שלישי כמו הודו החיסון הזה ניתן כחיסון יחיד ואין עדויות להתפרצויות חריגות בהן בעקבות החיסון.

למידע נוסף על חשיבות החיסונים ועל אפקט העדר אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הימנעות מחיסונים – טבעיות או משחק באש.

בהודו, מדינת ענק שבה שיעור החיסון בגיל מוקדם היה נמוך ונעשו בה מבצעי חיסונים רחבי היקף להדברת המחלה, אכן תועדו מקרים שבהם ילדים סבלו מהתפרצות של המחלה בעקבות החיסון שקיבלו. התופעה קרתה בין השאר מתוקף חוק המספרים הגדולים, שכן החיסון ניתן למיליוני אנשים שלא חוסנו קודם לכן בחיסון המומת, ועל כן שכיחות של אחד למיליון היא מספר ריאלי ומוחשי.

נכון להיום, מחלת הפוליו נעלמה מרוב המדינות בעולם ונמצאת בתהליך מתקדם של הדברה. היא קיימת עדיין רק במספר קטן של מדינות באפריקה ובאסיה, וגם בהן מופעל כיום מבצע חיסון רחב היקף של האוכלוסייה בתקווה להדביר את המחלה כליל. המאמצים נבלמים באופן חלקי בגלל התנגדות מטעמים לא הגיוניים מצד אוכלוסיות שמרניות השוללות חיסונים, כפי שקורה למשל בניגריה.

בישראל, חשוב לציין, לא נצפה שום מקרה של פוליו מאז 1988. בחודשים האחרונים אנו חווים דבר שנקרא "התפרצות שקטה" בעיקר באזור הדרום, בעקבות חדירה של נגיף ככל הנראה ממצרים – מדינה שחוותה גם היא היא התפרצות שקטה דומה לזו שלנו. למצרים הגיע הנגיף מפקיסטן, מדינה ששיעור החיסון בה נמוך יחסית ועומד על כ-60 אחוז.

בימים האחרונים הוחלט לתת את החיסון המוחלש לכמות גדולה של ילדים מתחת לגיל תשע במחוז הדרום, שכבר חוסנו בחיסון המומת. ההחלטה התקבלה מתוך רצון ליצור אפקט עדר וכך למנוע מצב שבו הנגיף יעבור מאדם לאדם. התקווה היא להביא לידי כך שהנגיף לא יוכל למצוא כמעט אף אדם שבגופו הוא יוכל להתאכסן, וכך ייקטע מחזור החיים שלו וההתפרצות תיעצר כליל.

חשוב לציין שמבצע החיסונים לא נועד להגן על ילדים שכבר חוסנו. תפקידו של מבצע החיסונים הנוכחי הוא למגר ולהכחיד את הנגיף הפראי שהתגלה בארץ, למנוע את הפצתו של הווירוס בין אנשים שחוסנו רק בחיסון המומת, וכך להגן על אוכלוסיות רגישות כמו אנשים שסובלים מבעיה במערכת החיסון, תינוקות, אנשים שרגישים לחיסון, אוכלוסייה מבוגרת, וכל אדם שנופל בתוך האחוז הבודד של האנשים שהחיסון אינו יעיל אצלם. כמו כן נבחרו מלכתחילה תנאים שאמורים להפחית את הסיכונים באופן משמעותי: החיסון ניתן לאוכלוסייה מוגדרת הכוללת ילדים שכבר חוסנו (ועל כן מוגנים מתופעות הלוואי הנדירות), והחיסון שנבחר מכיל רק שניים משלושת הנגיפים.

בתקופה האחרונה אנו נתקלים בשמועות שונות לגבי הסכנות הנובעות לכאורה מהחיסון, ובזלזול בסיבוכי המחלה. אנחנו מזמינים אתכם להפנות אלינו טיעונים כאלה (רצוי בצירוף מקור) ואנו נעשה כמיטב יכולתנו לאשר או להזים אותם בהתבסס על הספרות המדעית העדכנית.

לקריאה נוספת:
אתר משרד הבריאות, המלצות קליניות של משרד הבריאות לגבי מצבי דיכוי חיסוני.
אתר הבריאות העולמי – WHO (אנגלית)
אתר פרויקט הדברת הפוליו, כולל נתונים בזמן אמת על התפרצויות (אנגלית)
אתר הרשות לניטור ובקרת מחלות – CDC (אנגלית)
מידע על חיסוני הפוליו באתר בית החולים וולפסון
מאמר של ד"ר קרן לנדסמן שעונה לכמה שמועות על חיסון הפוליו
מאמר מקיף ויסודי על ההיסטוריה של הפוליו בישראל (באנגלית) 

הערה: לאחרונה נוספות שאלות רבות שחוזרות על עצמן, ו/או שיש להן תשובות בקישורים הנ"ל כתגובות לכתבה. אנא, לפני שאתם מפרסמים שאלה, קראו היטב את הכתוב במאמר, בקישורים לקריאה נוספת שלעיל ובתגובות בסוף המאמר. אם אינכם מוצאים תשובה המניחה את הדעת, נשמח לענות על שאלתכם. 

האתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי ואין לראות בתכנים המפורסמים בו כהמלצה על טיפול זה או אחר או כתחליף להתייעצות עם גורם רפאי מוסמך.

תודה לד"ר קרן לנדסמן על העזרה בהכנת הכתבה
תודה לד"ר קרן לנדסמן ולד"ר אהוד קליינר על הייעוץ במענה לגולשים.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

616 תגובות

  • עמית

    איפה מבדקי הבטיחות?

    נתקלת בפירסומים כלשהם לגבי החיסון הזה? כי עד כה לא מצאו פרסום אחד לרפואה. בעיני זה נראה קצת נמהר להסיק שאין בעיה בגלל שאין פרסומים. הייתי מצפה שאמירה על בטיחות תבוסס על מחקרים ולא על העדרם.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום עמית
    לא אמרתי שאין מחקרים, אני כרגע בודק את הנושא ואחזיר תשובה בגע שתהיה לי.

  • עמית

    העמדת דברים על דיוקם

    אם אין לך מקור על בטיחות החיסון הנדון, האם לא יהא זה נכון לרשום זאת בגוף המאמר? שכן כרגע המאמר יוצר מצג כאילו יש ניסיון אדיר עם החיסון הספציפי ( 2.5 מיליארד פעמים ) בעוד שאין מקור לכך. לכשתמצא מקור לדברים תוכל לרשום אותם. כרגע לעניות דעתי חשוב לשנות את המאמר כדי לא להטעות את הקוראים. מה דעתך?

  • עמית

    עבר כמעט שבוע ו...

    לפני שישה ימים בקשתי לראות לינק למבדקי הבטיחות של החיסון. מאז ועד היום, לא הבאת אף לינק למבדקי הבטיחות. כמה זמן צריך כדי למצוא לינק למבדקים של החיסון? הרי רשמת שהחיסון נוסה כבר 2.5 מיליארד פעמים? ואולי הוא לא נוסה 2.5 מיליארד פעמים? כמה פעמים בכלל ניסו את החיסון הזה?
    אז אולי הגיע הזמן להודות בטעות ולומר לא הצלחתי למצוא אף מבדק בטיחות ולכן אין לי בסיס לטעון משהו על הבטיחות של הניסוי?

    הסליחה שלי מובטחת. נהפוך הוא אני אשבח אותך על גילוי הלב.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    good things come to those who wait

    ראה את תגובת ארגון הבריאות העולמי שפרסמתי בתחילת הפורום, אני עדיין בהתכתבות איתה לגבי נתונים שיש להם מ3.2 מליארד המנות שנתנו. לא שכחתי, אבל תצטרך להאזר בסבלנות.

  • עמית

    תשובה לא ברורה

    כלל לא ענית לשאלה איזה חיסון בדיוק ניתן בארץ. כיצד אתה יכול לקבוע ש 2.5 מיליארד מימנו ניתנו בהודו?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    החיסון שניתן בארץ הוא החיסון הביוולנטי, ועל פי נתונים של ארגון הבריאות העולמי (שהינו הספק הבלעדי של החיסונים הללו), 2.5 מליארד מנות כבר ניתנו ממנו במדינות אחרות בעולם כמו הודו ואפגניסטן. בכל מקרה עיות והחיסון ניתן בטיפות חלב בכל הארץ, אתה מוזמן ליצור קשר עם טיפת חלב הקרובה למקום מגוריך ולבקש עותק של העלון לצרכן של החיסון.
    כל טוב
    ארז

  • עמית

    זה רחוק מלהספיק

    חיסון ביוולנטי אומר שיש בחיסון שני זנים של פוליו. אבל בחיסון יש מרכיבים רבים נוספים כגון תאי החיה שהיוו מצע לגידול הנגיפים, חומרי שימור, אדג'וונטים ועוד...
    אין סטנדרט לחיסון וזה לא מוצר גנרי. לכן כל חיסון חייב להיבדק בנפרד. אם אינך יודע מי היצרן ומה שם החיסון המדויק אינך יודע דבר על הבטיחות שלו. 2.5 מיליארד מנות אינן אומרות דבר אם אין מדובר על אותו חיסון.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    עמית, אתה מנסה לתפוס אותי על דברים שלא אמרתי. אני אחזור שוב ובפעם האחרונה. החיסון הזה ידוע, מוכר ובשימוש. לגבי מבדק בטיחות אני בודק ואחזיר תשובה כשתהיה לי. על כל פנים מהמידע שיש לי כרגע זה החיסון הביוולנטי של GSK, שזהה לחלוטין לטריוולנטי למעט הוצאה של זן 2. כל שאר המרכיבים זהים לחלוטין.
    ארז

  • עמית

    חיסונים זהים?

    לא ברורה האמירה על חיסונים זהים למעט הוצאת זן. מעבר לעובדה שאין פרוצידורה לחיסונים גנריים ( ובמקרה זה אין ספק שהם לא גנריים ), לא הבאת שום מקור לאישוש התאוריה שהם חיסונים זהים. מה המקור לאמירה הזו?
    גם לא הבאת אף מקור לאמירה "שהחיסון מוכר וידוע" מה המקור לאמירה שלך? על מה מבוססים הדברים שלך?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    על פי ארגון הבריאות העולמי (ראה תגובה בתחילת הפורום) מדובר בחיסונים זהים בהרכבם למעט סוגי הנגיפים.

  • נימי

    אני אמורה לחסן את ביתי ועוד כשבוע אמור להיוולד לו תינוק

    ביתי בת 4 וחצי ואמורה לקבל את החיסון המוחלש
    בעוד כשבוע אמורה להיוולד לנו תינוקת
    איך דואגים לכך שהחיסון המוחלש לבת הגדולה לא יסכן אותה.
    האם יש לו פוטנציאל לסכן אותה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום נימי
    האתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי ואינו מהווה תחליף לייעוץ עם גורם רפואי מוסמך. אני ממליץ לך להפנות את שאלתך לרופא ילדים או מומחה למחלות זיהומיות.
    כל טוב ובהצלחה
    ארז

  • Haddar12345

    בדיקת נוגדנים כתנאי לקבלת חיסון מוחלש

    ידוע שלא 100% מהמתחסנים במומת אכן יפתחו חסינות לפוליו. עם זאת ניתן לבדוק מי מהמתחסנים פיתח חסינות ומי לא באמצעות בדיקת דם. האם לא יהיה זה המעשה האחראי ביותר מבחינתי כאמא לדרוש קודם בדיקת נוגדנים לבתי, ורק לאחר קבלת תוצאותיה החיוביות לחסן אותה בתרכיב המוחלש?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום הדר

    בדיקת נוגדנים הינה מדד יחסית יעיל ליעילות החסינות לנגיף/חיידק מסויים. חשוב לי לציין שישנם מצבים בהם רמת הנוגדנים בדם נמוכה מאוד ועדיין ישנה חסינות כמו במקרה של אדמת.

    בעולם אוטופי כל ילד נבדק לאחר החיסון הראשון האם הוא פיתח חסינות, ובמידה שלא הוא מחוסן שוב במנה השנייה. לצערנו אנחנו לא חיים בעולם אוטופי, ובדיקות כאלו עולות לא מעט כסף, על כן ילדים מקבלים יותר ממנה אחת. מחקרים מראים ששלוש מנות של החיסון המומת מקנות עמידות של למעלה מ-99% לנגיף הפוליו. ילדים בארץ מקבלים שלוש מנות בינקות, ועוד מספר מנות דחף בשביל לשמר את הזיכרון החיסוני לאורך זמן.

    הסיכון להפגע מהתרכיב המוחלש מאוד מאוד נמוך ונע סביב ה 1 למיליון כאשר הילד לא חוסן בתרכיב המומת קודם לכן. אם הילד חוסן קודם לכן בחיסון המומת, הסיכון יורד בהרבה. לצורך העניין ידוע כיום רק מקרה אחד בפרות המדעית על ילד שחוסן בשני החיסונים ובכל זאת נדבק בנגיף. אם כן, באופן תאורטי את צודקת שהדרך הבטוחה ביותר מבחינתך כאם לוודא שהילד מחוסן היא לבדוק את רמות הנוגדנים בדם, אך היות ומערכות הבריאות צריכות להתמודד עם תקציבים מוגבלים, לא סביר שהן תסכמנה לממן בדיקה כזו ללא חשד סביר. הסיכון אם כן שאת לוקחת הינו 1 לכמה עשרות מליונים (אם לא יותר נמוך) מדובר בסיכונים באמת אפסיים.

    מקווה שעזרתי
    ארז

  • riba

    Grams to

    בדיקה, עבור...?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • אורית

    חיסון מומת IPV שניתן לאחרונה+ נשורת של החיסון המוחלש

    שלום,
    אודה לתשובתכם.
    לגבי ילד המתחסן ב- IPV, האם בטווח הקצר ממועד חיסון ה-IPV יש חשש לקבל את החיסון המוחלש האוראלי? האם יש לכך סימוכין במחקרים?
    ומה לגבי עמידותו של אותו ילד בפני "נשורת" החיסון המוחלש?
    האם בטווח הקצר, ילד שהתחסן לאחרונה ב-IPV מוגן באופן יחסי (בהתאם למספר מנות החיסון שקיבל בעבר) מפני וירוס הפוליו או שדווקא בטווח הקצר החיסוניות יורדת? (אולי עקב עומס על המערכת החיסונית? או עקב תגובה כלשהי בין מרכיבי החיסון?..)
    ראיתי הנחיה של משרד הבריאות שאומרת שבמשך ארבעה שבועות לאחר מתן חיסון ה- IPV אין לתת את התרכיב המוחלש. מה יכולה להיות הסיבה לכך?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום אורית
    ראשית ברצוני להדגיש שהאתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי ואין לראות בתכנים שלנו כתחליף לייעוץ עם גורם רפואי מוסמך.

    הסיבה שממליצים להמתין מספר שבועות לאחר החיסון המומת, הינה משום שתהליך הלמידה החיסונית איננה מתרחשת בין לילה ולוקח לה זמן להגיע לשיא. ארבעה שבועות הינם פרק זמן סביר עבור חיסון להגיע ליעילותו המירבית, ולהגן על הילד מפני תופעת הלוואי הנדירה של התרכיב המוחלש.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • ליאור

    שאלה לגבי בטיחות חיסון BOPV (או OPV-b)

    נתקלתי ב fact sheet רשמי של GSK לארגון הבריאות העולמי:
    http://www.who.int/immunization_standards/vaccine_quality/OPV_bivalent_G...

    להבנתי, ותקנו אותי אם אני טועה, בהתבסס על סעיפים 5.1 ו- 5.3, המידע על החיסון המכיל שני זנים הינו מבוסס ספרות, השערות ואינו מבוסס קלינית. לפי המסמך, הניבוי הקליני נערך על החיסון המכיל שלושה זנים ולא על החדש. כמו כו, יעילותו משוערת ספרותית.
    אשמח אם תבהירו את העניין (אלב בבקשה קראו את המסמך המצורף, אל תענו סתם).

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום ליאור

    מדובר בנוסח סטנדרטי של חברות התרופות. החיסון הזה (עם שני הנגיפים) נבדק קלינית ונמצא יעיל ובטוח על פי כל אמות המידה של ארגון המזון והתרופות האמריקאי (FDA), אחרת הוא לא היה מסופק לקהל הרחב. מעבר לכך, אם תשים לב המסמך נכתב לפני כ-5 שנים ודברים השתנו מאז.

    מקווה שעזרתי

    ארז.

  • ליטל

    חיסונים

    יש כמה שאלות שהייתי רוצה להבין לגבי החיסון הזה בפרט ולגבי חיסונים בכלל, לא הצלחתי למצוא הסברים, אולי אתה יודע:
    בחיסונים חיים מוחלשים, למיטב הבנתי, העובדה שהם מוחלשים נובעת מכך שגידלו אותם בתנאים לא אופטימלייים והתרחשו בהם מוטציות שגרמו לכך שהם הפכו ללא אלימים. אם כך, האם כולם משתמשים באותו זן מוטנטי? מאיפה לוקחים אותו? יש איזה בנק של זנים מוטנטים מסויימים? כי אם כל חברה יוצרת מחדש את המוטנטים איך מוודאים שזה אותן המוטציות? גם אם כולן מתחילות עם אותו זן, האם הנגיף שממש מוכנס לתוך החיסון לאחר שמגדלים אותו בתאים עובר ריצוף גנומי על מנת להראות שהרצף הגנטי שלו לא השתנה ? כלומר אני מבינה שחוששים מכך שהוירוס יעובר מוטציות לאחר מתן החיסון ויהפוך להיות מסוכן, אבל השאלה שלי הולכת עוד יותר רחוק ושואלת אם עוד לפני מתן החיסון, מוודאים שהוירוס בחיסון זהה לאיזה רפרנס מאושר ולא חלו בו מוטציות נוספות?
    שאלה שניה- חיסונים שונים ניתנים בגילאים שונים מתוך מחשבה שבגיל מוקדם חלק מחיסונים לא תופסים עדיין, כמו החיסון של האדמת, חצבת וכו'. אני מבינה שהסיבה היא שעדיין מערכת החיסון של הילד לא בשלה או שהנוגדים של האם שעדיין נמצאים מפריעים. אז למה יש הבדל בין חיסונים שונים? למה לחיסון הצהבת שניתן בלידה לא מפריע שיש נוגדנים מהאם או שמערכת החיסון לא בשלה? איך יודעים? לא ראיתי מחקרים שבודקים טיטר נוגדנים בתינוקות שחוסנו בגילאים שונים. אולי בכלל צריך להמתין עד סיום ההנקה? אם האם עדיין מניקה בגיל שנה האם ייתכן שהחיסון של גיל שנה בכלל לא נקלט? וכו'.

  • יא

    משהו לגבי השאלה השניה

    אקדים ואומר שאני רופא אך איני זיהומולוג. שאלת שאלה מעניינת שאיני יודע את התשובה המלאה עליה אך לפחות לגבי ההנקה אנסה:
    הנוגדנים שקיבל העובר מאימו ברחם הם בעלי מחצית חיים של חצי שנה. אם ניקח בחשבון שלא כל הנוגדנים יוצרו באותו יום אחרון לפני הלידה אז לאחר כחצי שנה התינוק כבר אינו מוגן מהנוגדנים של אימו.
    לגבי חלב האם - רוב הנוגדנים מגיעים עם החלב של הימים הראשונים הנקרא קולוסטרום. צריך להבין שמדובר בנוגדנים מסוג IGA שנועדו להגן על רירית הרחם בניגוד לנוגדני IGG שנמצאים בדם. נוגדני IGG בחלב האם אמורים (כמו כל חלבון) לעבור פירוק לפני שיוכלו להספג אל זרם הדם כאבני בניין פשוטות.

  • יא

    תיקון קטן

    רשמתי רירית הרחם והתכוונתי רירית המעי. הנוגדנים בחלב האם הם מסוג IGA ונועדו להגן רק בחלל המעי ולא בזרם הדם.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום ליטל
    החיסון מיוצר על ידי הדבקה של תאים בתרבית עם וירוס מוחלש ממקור ידוע. ישנם וירוסים מוטנטים שאושרו על ידי ארגוני הבריאות אשר רק בהם נעשה שימוש, וישנה בקרת איכות לוודא שהוירוס לא עבר מוטציה.

    ראי קישור למסמך המפרט אודות תהליך ייצור ובקרת הייצור של החיסון:
    http://www.who.int/biologicals/publications/trs/areas/vaccines/polio/WHO...

    על השאלה השניה אענה בימים הקרובים

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • רות

    חיסון נגד פוליו

    אני בת 60 ומעולם לא חוסנתי נגד מחלת הפוליו.האם אין זה מסוכן עבורי לבוא במגע עם מי שיקבל את החיסון או שעלי לקבל גם חיסון?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום רות

    ראשית ברצוני להדגיש שהאתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי ואין לראות בתכנים שלנו כתחליף לייעוץ עם גורם רפואי מוסמך כמו רופא המשפחה או מומחה למחלות זיהומיות. על מנת לענות על שאלתך התייעצתי עם ד"ר קליינר ממשרד הבריאות.

    באופן עקרוני יש לחיסון החי מוחלש סיכון למקבלים אותו ולסביבה שמוערך כ 1 למליון מנות, כאשר הסיכון פוחת באופן משמעותי בקרב מקבלי החיסון המומת. נכון להיום יש תיעוד של מקרה יחיד בכל העולם בו אדם חוסן גם ברכיב המומת וגם במוחלש ופיתח את המחלה. כל זאת בהנחה שאת לא סובלת מכשל חיסוני כלשהו או מטופלת בתרופות מדכאות מערכ החיסון. לגבי שאלתך האם כדאי לך להתחסן ברכיב המומת, אני חושש שאת השאלה הזאת תצטרכי להפנות לגורם רפואי מוסמך.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • דפנה

    ילדה בת כמעט ארבע ותינוק בן ארבעה חודשים- חיסון פוליו

    שלום רב, קראתי את הכתבה בעיון רב ומאד התבלבלתי. אשמח אם תוכלו להבהיר. יש לי ילדה בת ארבע מחוסנת באופן מלא לפוליו (מומת). יש לי תנוק בן ארבעה וחצי חודשים שאינו מחוסן כלל ( חיסון ראשון מומת לפוליו ינתן בעוד כשבוע). לפי המאמר החיסון המוחלש, בהינתנו לבתי, אמור להגן על בני מפני הנגיף. אך מצד שני כתוב במאמר שילדים המקבלים את המוחלש עלולים להיות מדבקים ואף למספר חודשים במקרה הגרוע. מה עלי לעשות? האם לחכות עד שבני יהיה מחוסן פעמיים במומת קרי לחכות חודשים לפני שנותנת לבתי את החיסון המוחלש או לתת לה כבר עכשיו? שאלה נוספת בהקשר: תופעות הלוואי שהוזכרו בקבלת הנגיף המוחלש של שיתוק האם הן יכולות לקרות רק לילדים שלא חוסנו כלל או גם לאלו שחוסנו במומת? תודה רבה ושבוע נעים

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום דפנה
    האתר שלנו עוסק במתן מדעי ולא מהווה תחליף להתייעצות עם גורם רפואי מוסמך. אני ממליץ לך בחום התייעץ עם רופא הילדים שלך או עם רופא מומחה למחלות זיהומיות, בנוגע לפרופיל החיסונים שלילדיך.

    לגבי תופעת הלוואי, מדובר בתופעת לוואי מאוד נדירה (אחד למליון אצל ילדים שחוסנו רק בתרכיב המוחלש), ונכון להיום יש רק מקרה אחד בכל העולם המתועד בספרות המדעית אודות ילד שחוסן ברכיב המומת ולאחר מכן במוחלש ונפגע. בארץ לא מתועד מקרה כזה בין השנים 1990-2005 בהם ניתנו הרכיב המומת ולאחר חודשיים הרכיב המוחלש.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • רוחמה

    מדוע מחסנים רק בטווח הגילאים עד גיל 9?

    לא ברור מדוע מחסנים רק ילדים עד גיל תשע בחיסון המוחלש? למה לא אותי או אותי בת ה 40 או ילדים מעל גיל 9?
    מדוע בשום גוף.תקשורתי לא מוסבר כי החיסון נועד להגן על כלל האוכלוסיה החלשה ולא על הילד המחוסן.
    מדוע ההומאופטים כול כך חושדים בחיסון?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום רוחמה
    משרד הבריאות בחר לחסן ילדים מתחת לגיל 9, מהסיבה שהחיסון המוחלש הוצא מתוכנית החיסונים בשנת 2005, כלומר לפני כ-8 שנים.

    אינני יכול לתת הסברים בשם גופי התקשורת, אך באתר משרד הבריאות הדבר מצויין.

    אני יכול לתת הסברים גם בשם הומיאופטים, אך באופן כללי הומיאופטיה איננה טכניקה בעלת ביסוס מדעי, ההיפך הוא הנכון. למידע נוספת את מוזמנת לקרוא מאמר שלנו בנושא

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • תום אלרם

    שאלות נוקבות בצירוף מחקרים המגבים את השאלות.

    שלום למשרד הבריאות, אשמח לתגובתכם על המחקרים המצורפים 1. גם בקרב המתחסנים בOPV ישנם מקרי פוליו https://docs.google.com/file/d/0B_SqyNbc9FXULWFoQndpdTdnemc/edit ומה קורה לאחר התחסנות בOPV? למשל בהודו עלו מקרי הפוליו-בעקבות חיסון פי 60 https://docs.google.com/file/d/0B_SqyNbc9FXUbEdNVjNneEJnUFk/edit כמו כן נטען במחקר כי לא ניתן למגר את הפוליו, לאחר שסונתז הגנום שלו ופוצח במעבדות, הוא יכול לחזור לסירקולציה בכל רגע... 2. לפי הניסוי הנל מצאו, כי קבוצת ביקורת אשר חוסנה בOPV לאחר IPV התפתחו יותר מוטציות של הוירוס, והוא הופך לגורם אשר יכול לפגוע במע' העצבית http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1647422 מה שגורם לי לשאול, מה קורה לילדים, המחוסנים בIPV ופוגשים בנשורת החיסון דרך ילדים? 3. לפי המחקר הזה, נמצאו שאריות פוליו בעקבות חיסון בסלובקיה כ12 שנה, לאחר החיסון, ועדיין לא פצחו במבצע חיסונים כזה כמו שכאן http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23840537 לסיכום, כיון שאנו המדינה הראשונה שמנסה על ילדיה את החיסון, האם את יכולים לדעת בוודאות מה תוצאות "הניסוי" הזה? במיוחד אשמח לדעת, מה התוצאות הנצפות לדעתכם, בילדים שמעולם לא קיבלו IPV או שקיבלו IPV אבל לא OPV לאור הנתונים שהצגתי?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום תום
    ראשית אתר זה עוסק במתן מידע מדעי והינו חלק ממכון דוידסון לחינוך מדעי ולא קשור למשרד הבריאות, אם כי יצא לי להתייעץ עם מספר אפידימיולוגים בתגובות קודמות ובכתיבת המאמר.

    1. לגבי הקישור הראשון, הוא מציג את יעילות החיסון כ94% אשר לא שונה בהרבה מהיעילות כפי שמתוארת על ידי היצרן. באוכלוסיה גדולה יהיה מקרים שהחיסון "לא יתפוס". זאת הסיבה שהחיסון המומת, שיעילותו גבוהה יותר, הוכנס לשגרת החיסונים. בחיסונים אין 100%. תמיד יהיה האדם ה1 ל100 שהחיסון לא יעבוד אצלו, לשם כך מנסים להשיג אפקט עדר.

    על מנת לקשור בין שיתוק לפוליו צריך למצוא את הנגיף בצואתו של החולה. המאמר הזה מדבר בפירוש על NFAP = non-polio acute flaccid paralysis כלומר שיתוק רפה שאינו פוליו. שיתוק שאינו נובע מנשאות לנגיף הפוליו. מה גרם לעלייה הזאת? יכול להיות הרבה דברים. למה אתה חושב שזה דווקא החיסון? האם זהו הפרמטר היחיד שהשתנה באוכלוסיה באותן 10 שנים?

    לגבי סינתזה כימית של הנגיף, במה זה שונה משימור דוגמית של נגיף הבר במבחנה? לוחמה ביולוגית יכולה להחזיר גם את האבעבועות השחורות, אך זו אינה סיבה לא להדביר את המחלה (שהודברה בסוף שנות השבעים).

    2. המחקר שאתה מציג פורסם ב-1991 – 4 שנים לאחר המצאת הPCR, כאשר תחום הביולוגיה המולקולרית עוד היה תחום מתפתח. ראה קישור למחקר שפורסם 15 שנה מאוחר יותר המציג את התפתחות המוטציות ושולל קשר כזה: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16619180

    3. ראשית, גם בארץ היו עדויות לקיום נגיף הפוליו בביוב בעבר ולא פתחו במבצע חיסונים. מה שקובע זה הכמות, וקצב ההתפשטות. אני מודה שאני לא בקיא בנהלי משרד הבריאות הסלובקי, כך שאינני יכול להסביר האם זו אכן הייתה הסיבה או שהיו סיבות אחרות. עם זאת, מהמאמר שהצגת ומהמאמר הזה: http://www.plosone.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pone.0066849 משתמע שמדובר בכמות יחסית קטנה של הנגיף שמקורה במדוכא חסין יחיד או בודדים. קיימת תופעה שכאשר אדם מדוכא מערכת החיסון מקבל את החיסון המוחלש, הוא ממשיך לשאת אותו במעיים תקופה ארוכה של חודשים ואפילו שנים וכל אותה עת מפריש אותה למערכת הביוב. יתכן וזה המקרה כאן, אך כאמור, אין מספיק נתונים בשביל לקבוע זאת בוודאות.

    4. עכשיו קפצת גבוה. אנחנו ממש לא המדינה הראשונה שמשתמשת בחיסון מוחלש נגד פוליו. הדבר היחיד שמבדיל בין החיסון הזה לחיסונים אחרים הוא שהוציאו סוג אחד של נגיף מוחלש מהתרכיב (סוג 2, המסוכן יותר שהודבר מהעולם). החיסון נבדק בניסויים קליניים כמו אלו: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20980048, http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22766207, http://www.polioeradication.org/Research/PolioPipeline/No4Summer2009/Ind...
    אם כן, ילדי אפגניסטן והודו קיבלו את החיסון קודם לאחר ניסויים קליניים. ולגבי ילדים שקיבלו חיסון IPV קודם: http://ichgcp.net/clinical-trials-registry/NCT01831050
    כיום על מנת לאשר כל טיפול רפואי חדש כולל חיסונים, מצריך ניסויים קליניים. מתן טיפול רפואי חדש שלא עבר ניסויים קליניים הינו עבירה פלילית.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • תום

    שאלות לגבי המחקרים שהעלית

    שלום לך ארז, ותודה על הזמן שהקשת למענה.
    שאלות שעלו בעקבות הקריאה מתשובתך
    1. הלינק הראשון המצורף למחקר מ2006 השולל מוטציות, הינו אבסטרקט ומסקנה בלבד, תוכל להפנות אותי למחקר המלא? לא הצלחתי למצוא באותו דף.
    2.הלינקים שצרפת לגבי המחקרים שנעשו בהודו ובאפגניסטן, הינם מחקרי יעילות. איפה מחקר הבטיחות? (לזאת התכוונתי כשאמרתי ניסוי), איפה נתוני ה- VAARES על החיסון b-OPV למשל? כמו כן הלינק האחרון שסיפקת, הינו ניסוי בעיצומו, טרם הוסקו מסקנות. האם תוכל לספק לינק לניסוי הבטיחות של החיסון הזה? (נתונים, כמה מתוך המתחסנים חוו תופעות לוואי, כמה שיתוק וכיוב, כמו בכל חיסון, וכמו שיש גם על הIPV למשל) אני יותר מאשמח לגלות אחד כזה.
    בברכה
    תום

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום תום
    1. הנה המאמר המלא: http://jid.oxfordjournals.org/content/193/10/1344.long

    2. מחקרי הבטיחות הקליניים נעשים על קבוצות של אלפים - עשרות אלפי אנשים. תופעות לוואי כמו זו שאנו מדברים עליהן חלות בסדרי גודל של מליונים וצפות רק כאשר מחסנים אוכלוסייה גדולה במיוחד בשלב שנקרא phase 4. עניין זה נכון לכל טיפול רפואי ולא רק החיסון הזה. אתה ככל הנראה לא תמצא נתונים עליו בVAAERS משום שהחיסון לא ניתן בארה"ב כיום. היות והחיסון ניתן בצורה נרחבת בהודו ואפגניסטן, קיים ניטור של תופעות לוואי נדירות, אם כי אני מודה שלא ראיתי פרסום רשמי בנושא.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • תום

    לגבי סוג הנגיף שנמצא בביוב

    האם ישנו מסמך מעבדתי איפהשהו שניתן לצפות בו, שאכן מדובר בוירוס בר, ולא בוירוס שהינו נגזרת חיסונית? כרגע אנחנו סומכים על מילת משרד הבריאות, ונשמח לראות במו עינינו.
    בברכה
    תום

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום תום
    אני ממליץ לך להפנות את השאלה הזאת למשרד הבריאות.
    כל טוב
    ארז

  • חני

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    שלום

    שלום תום
    שאלת שאלות חשובות, ויש בכוונתי לענות עליהן, עם זאת קח בחשבון שזה יקח קצת זמן. תודה וכל טוב
    ארז

  • חנן כהן

    בקשה להבהרות וסימוכין מדעיים

    לידען שלום רב,
    קראתי בעניין רב את שכתבת על הנושא.
    אשמח מאוד באם תוכל להבהיר (ואם תוכל גם לצרף סימוכין לדברייך) בנושאים הבאים:

    1- "חשוב לציין שרוב הפורמלין מורחק מהתרכיב בתום התהליך והכמויות הזעומות שנשארות לא נמצאו מסוכנות"
    היות ומדובר בעובדות מדעיות אשמח לקבל את המספרים: כמה פורמלין נמצא בחיסון שניתן לילדים ואיך קובעים ומי קובע שהכמויות שנמצאות בו "נמצאו לא מסוכנות" וגם – למי הם לא מסוכנות? לכולם? לתינוק בן יומו השוקל 2 וחצי קילו או לפעוט השוקל 15 ק"ג? לא ברור... אנא סימוכין
    וגם באם בפורמלין עסקינן – היות והוא מצוי ברוב אם לא בכל חיסוני הילדות (33 מנות עד גיל שנה) – האם הכמויות ה"זעומות" נשארות "זעומות" בהינתן כמות כה רבה של חיסונים. במילים אחרות האם מצטברות לכמויות שעלולות לפגוע גם בתינוקות, פעוטות וילדים. אחרי הכל מדובר על חומר שהורג כל דבר חיי. אשמח לקבל סימוכין מדעיים כמובן.
    2- "החיסון המוחלש.... פשוט פחות יעיל – יעילותו מוגבלת לכ-50 אחוז בלבד במנה הראשונה ורק אחרי המנה השלישית עולה ל-95 אחוז"
    אז האם זה אומר שיצטרכו לחסן את כל ילדי הארץ ב3 מנות חיסון?
    ואם יחסנו רק במנה אחת- מה השלכות (לפי המדע) למבצע חיסונים זה?

    3- "נכון להיום 95-94 אחוז מהילדים מחוסנים בגיל צעיר נגד פוליו באמצעות עם החיסון המומת, דבר שמקנה להם הגנה טובה מהתפרצות של הנגיף בגופם בעקבות קבלת החיסון המוחלש, ועל כן הסבירות לתופעת הלוואי הזאת שואפת לאפס."
    הטיעון כאן דומה לנאמר ע"י נציגי משרד הבריאות הטוענים בתקשורת שלחיסון: "אפס תופעות לוואי" ו"החיסון בטוח ב100%"

    אשמח להבין לעומק בעניין תופעות הלוואי. לא קראתי בכתבה כאן על התופעות לוואי האחרות של החיסון (מלבד השיתוק) שנחקרו במחקר מדעי היחיד לחיסון (ראה קישור למטה)?
    במחקר זה, מתוך 830 הנבדקים ילד אחד מת (ולכן הוצע מהמחקר – זה מדעי??)
    גם לא ראיתי שנכתב כאן שבמחקר זה נמצאו 2.3% של תופעות לוואי קשות?
    מוזר ואף תמוהה שכתבה האמורה להיות מדעית פוסחת על המחקר היחיד (שגם הוא לא מחקר בטיחות!!!) שנעשה על החיסון עצמו?
    חשוב לציין שאין ולו חולה אחד בפוליו בארץ...ולפי מחקר זה מתוך מיליון ילדים מחוסנים – 23,000 ילדים יסבלו מתופעות לוואי שונות...
    אשמח לקבל ממך הבהרות לגבי הפער מן הנאמר כאן ומהמידע של המחקר האמור.

    4- "חיסון זה ניתן כחיסון יחיד במדינות עולם שלישי כמו הודו, ואין עדויות להתפרצויות חריגות בעקבות החיסון."
    וגם: "בהודו...., אכן תועדו מקרים שבהם ילדים סבלו מהתפרצות של המחלה בעקבות החיסון שקיבלו. התופעה קרתה בין השאר מתוקף חוק המספרים הגדולים, שכן החיסון ניתן למיליוני אנשים שלא חוסנו קודם לכן בחיסון המומת , ועל כן שכיחות של אחד למיליון היא מספר ריאלי ומוחשי.
    ראשית – האם אתה בטוח שמחסנים בהודו בחיסון הניתן כיום בארץ? כמדומני החיסון שחיסנו בהודו בצורה המונית הינו חיסון דומה אך לא זהה לחיסון הניתן בארץ כיום.
    מהכתוב במאמר -לא ברור כמה ילידים נפגעו בהודו. האם יש לך נתונים מדעיים רשמיים? האם המספרים הם 1 למיליון כפי שניתן להבין ממה שכתבת? אשמח לסימוכין מדעיים בבקשה.

    5- "בישראל, חשוב לציין, לא נצפה שום מקרה של פוליו מאז 1988. בחודשים האחרונים אנו חווים דבר שנקרא "התפרצות שקטה" בעיקר באזור הדרום..."

    האם שכחת או אולי לא ידעת – שהגורם לתחלואה ולשיתוקים ב1988 היה הנגיף המוחלש שהגיע מהחיסון החי- המוחלש שהיה אז בשימוש בארץ (ואשר הוצא משימוש ב2004).

    כמו כן לא ידעת לציין שגם בשנים 2004, 2006, 2007 נמצא ווירוס הפוליו במערכות הביוב בארץ ואז לא פגע באוכלוסייה, לא הותנע מסע חיסונים מיוחד כמו עכשיו, לא חיסנו בחיסון מוחלש, ובכל זאת – לא זכינו להתפשטות הנגיף וגרימת תחלואה באוכלוסייה.

    אשמח להסברים המלומדים שלך.
    בברכה
    חנן כהן

    (1) R. W. Sutter et al., Immunogenicity of bivalent types 1 and 3 oral poliovirus
    vaccine: a randomised, double-blind, controlled trial, Lancet 2010; 376: 1682–88

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום חנן
    ראשית, מצער על העיכוב במענה. אין ללי תשובות לכל השאלות שלך, אך יש לי לחלקן, ולחלק אחר אענה בהמשך:

    1.הפורמלין הינו חומר מסוכן ומסרטן – איך על כך כל מחלוקת, אך כמו כל חומר אחר הדבר תלוי במינון. אצל אדם נורמלי ניתן למצוא במיליליטר דם בין 2-3 מיקרוגרם של פורמלין כתוצר תהליכים מטאבולים שונים או חשיפה לפורמלין המצוי באוויר. על פי הנחיות ה-FDA מותר להזריק לא יותר מ200 מיקרוגרם פורמאלדהיד. מחקרים מראים כי גופו של תינוק מכיל לפעמים פי 50-70 יותר פורמאלדהיד מבמנה יחידה של חיסון. פורמאלדהיד הינו חומר אשר מתפרק בגוף אופן טבעי, כאשר זמן מחצית החיים עומד על כדקה וחצי (http://ntp.niehs.nih.gov/ntp/roc/twelfth/profiles/Formaldehyde.pdf) כך שאין סיבה שיצטבר.

    2. לא, הילדים כבר מחוסנים בחיסון המומת, כלומר מערכת החיסון לא צריכה ללמוד אותו מחדש, על כן מספיקה מנה אחת.

    3. הסבירות לתופעות לוואי אכן שואפת לאפס. ואני חייב לך (ולשאר הגולשים) תשובה לגבי יתר תופעות הלוואי. אני אבדוק ואפרסם. אם כי מהמאמר שהבאת ראיתי שבחיסון החדש יש פחות ופעות חמורות מאשר בישן, ולגבי מקרה המוות, הוא יוחס למוות בעריסה, אך לא צויין מאיזה חיסון זה נגרם. כפי שאמרתי, אני חייב לך וליתר הגולשים תשובה.

    4. גם כאן אני חייב לך וליתר הגולשים תשובה

    5. על פי נתוני משרד הבריאות (http://www.old.health.gov.il/Download/pages/Polio_inIsrae251109l.pdf עמוד 130 סעיף 9.1.4) הנגיף שהתפרץ באפידמיה של 1988 מקורו אינו בחיסון המוחלש. לגבי ההופעות של הנגיף בשנים המדוברות, ע"פ ד"ר קליינר ממשרד הבריאות, הנגיף נשאר ברמות נמוכות ונעלם כפי שבא כך שלא היה צורך במבצע חיסונים

    מקווה לספק את יתר התשובות בקרוב

    ארז

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    שלום

    שלום חנן
    שאלת שאלות חשובות, ויש בכוונתי לענות עליהן, עם זאת קח בחשבון שזה יקח קצת זמן. תודה וכל טוב
    ארז

  • אורנה

    מנות דחף של החיסון המומת

    שלום
    הייתי שמחה לדעת, אם 3 מנות של החיסון המומת, מספקות הגנה של מעל 99%, למה צריך מנת דחף רביעית בגיל שנה? ולכמה זמן תקף החיסון הזה?

    בברכה
    אורנה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום אורנה

    3 מנות מקנות הגנה של מעל 99%, עם זאת אצל ילדים צריך מנות נוספות על מנת לשמר את ההגנה לאורך זמן גם בבגרות. על פי סקירות נוגדנים שנערכו בקרב מבוגרים, נראה שההגנה היא לכל החיים.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • איריס

    האם חיסון פעוט בן 4 המחלים ממחלת הנשיקה אינו מעמידו בסיכון ?

    האם הורים בני 40 + אינם חשופים יותר להדבקות מילדיהם שיחוסנו בחידק המוחלש?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום איריס
    אתר זה עוסק במתן מידע מדעי. את שאלתך אני ממליץ לך להפנות לגורם רפואי מוסמך כמו רופא ילדים/משפחה או מומחה למחלות זיהומיות.
    המון בריאות
    ארז

  • דינה

    כמה שאלות

    מה לגבי מצב שילד שמחוסן ומפריש את הנגיף המוחלש יכול להדביק תינוק שעוד לא חוסן כלל (נניח בן חודש)? יש כאן סתירה: מצד אחד החיסון כביכול אמור להגן על אוכלוסיות חלשות אך מצד שני החיסון עצמו יכול להדביק את האוכלוסיות החלשות, כיצד מיישבים סתירה זו? מה עושים בפועל עם ילד שנולד לו אח תינוק? האם זה לא אותו דבר כמו ילד שיש לו בבית חולה של מע' החיסון ואז לא מחסנים? למה אין הוראות לגבי זה? מה עם מקומות כמו בריכות לתינוקות וכו' שמכניסים לשם גם תינוקות שטרם חוסנו? למה אין הוראות לגבי זה? גנים שיש בהם ילדים שחוסנו יחד עם ילדים שלא חוסנו? בקיצור- עובדה שמחסנים רק את מי שכבר חוסן בחיסון מומת ועובדה שלא מחסנים כאלה שגרים יחד עם אנשים חולים, אז איך החיסון אמור דווקא להגן על החלשים והלא מחוסנים? אנא הסבירו כיצד סתירה זו מתיישבת.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום דינה

    ראשית ברצוני להתחיל ולומר שהאתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי ואין להראות בתכנים שלנו כתחליף להתייעצות עם גורם רפואי מוסמך, במקרה זה רופא ילדים או מומחה למחלות זיהומיות.

    לגבי שאלתך. הננגיף שמופרש ממקבלי החיסון הוא נגיף מוחלש על כן יש לו את הפוטנציאל "לחסן" את הסביבה. הנגיף מופרש לפרק זמן קצר עד להפעלת התגובה החיסונית ואז הוא מחוסל. כמו כל נגיף גם הפוליו עובר מוטציות ועלול להפוך לפעיל, אך כשמדובר בפרק זמן קצר זה מאוד נדיר. הסכנה למדוכאי חיסון היא שהם לא מפתחים זיכרון חיסוני יעיל ונגיף ממשיך לחיות אצלם במעיים תקופות ארוכות ועלול להיווצר מצב בו נגיף הופך להיות "לא מוחלש". כאמור, זה מאורע מאוד מאוד נדיר, ובמקרה כזה אפקט העדר אמור להגן על יתר האוכלוסיה. זאת גם אחת הסיבות את החיסון נותנים לילדים מחוסנים אצלם גם אם הנגיף ישתנה, מערכת החיסון תדע לטפל בו.

    תינוקות מתחת לגיל חודשיים אכן רגישים יותר מילדים גדולים ועל כן הם אחת המטרות העיקריות של מבצע החיסונים. עם זאת מערכת החיסון שלהם מסוגלת לתפקד ולהתמודד עם נגיף מוחלש, אם כי לא תייצר זיכרון חיסוני יעיל. זאת הסיבה שמשפחות של מדוכאי חיסון פטורות מקבלת החיסון, בעוד שמשפחות עם תינוקות לא פטורות.

    לגבי מקורות כמו בריכת שחייה,בהנחה שמדובר בבריכה שהמים בה עוברים טיפול בכלור, לא אמורה להיות סכנה ברחצה בה.

    אם יש לך שאלות נוספות לגבי מתי מותר להתחסן ומתי אסור, ממה להזהר וממה לא, אני ממליץ לך לפנות לגורם רפואי מוסמך כמו אתר משרד הבריאות, או אחד מהפורומים הרפואיים שיש ברשת כמו פורום מחלות זיהומיות באתר doctors . לעומת זאת אם יש לך שאלות עקרוניות על המחלה, אופי החיסון ומאפייניו נשמח לעזור.

    המון בריאות

    ארז

  • דינה

    המשך שאלה

    תודה על תגובתך, ועדיין, ידוע שכשמחסנים במוחלש, גם הבאים במגע עם המחוסן מתחסנים בעצמם, שזה כביכול יתרון של החיסון, אבל הרי נקבע שרק מי שחוסן קודם במומת יחוסן (כמו שאתה עצמך כתבת כדי שלא תהיה בעיה במקרה שהנגיף המוחלש יהפוך לאלים), אז בעצם מי שבא במגע עם מחוסן במוחלש כאילו חוסן בעצמו במוחלש, ואז יוצא כן מצב שגם כאלה שלא מחוסנים במומת (כגון תינוקות) מחוסנים במוחלש (אמנם בעקיפין, אבל זה לא משנה הרי). כך שבעצם מחסנים כעת במוחלש גם את האוכלוסיה שלא מחוסנת במומת ובכך מסכנים אותה במידה מסוימת בעוד שהכוונה המקורית היא להגן עליה. האם אני צודקת?

  • עמודים