בחודשים האחרונים נפוצו בכלי התקשורת ידיעות על נגיפי פוליו (מחלת "שיתוק ילדים") שנמצאו במערכות הביוב בדרום הארץ. לרבים מאיתנו מחלת הפוליו מזכירה תמונות משנות החמישים של ילדים משותקים, ועל כן באופן טבעי הידיעות עליה זורעות פחד ובהלה – ולא בלי בסיס. מצד שני, גם החיסון נגד הפוליו עורר גל של שמועות לגבי תופעות לוואי איומות. כדי לעשות קצת סדר בדברים בואו נתחיל במחלה עצמה.

מחלת הפוליו נגרמת על ידי נגיף הפוליומיאליטיס. נגיף הפוליו מועבר רק בין בני אדם ומדבק בעיקר באמצעות הפרשות המעיים ורוק. מדובר למעשה בשלושה סוגים של נגיפים שמדביקים את תאי המעיים ועלולים לחדור משם למחזור הדם. ברוב המקרים המחלה עוברת מעצמה בלי שום סיבוכים, אך בערך באחד מכל אלף מקרים הנגיף פוגע במערכת העצבים וגורם שיתוק.

שיתוק כזה יכול להיות זמני, אך לפעמים הוא נשאר לצמיתות וגורם נכות. במקרים קיצוניים השיתוק גורם אי-ספיקה נשימתית עקב שיתוק של שרירי הנשימה, ודורש שימוש במכשיר הנשמה מלאכותית (ריאות ברזל). בסרטון שלפנינו אפשר לראות המחשה לצורה שבה הנגיף חודר לגוף ומדביק את התאים. לצפייה בסרטון לחצו על התמונה ועל הכפתור Play (משולש).


הסרטון הופק בידי המוזיאון להיסטוריה אמריקאית

בסרטון ראינו את תהליך ההדבקה של נגיף הפוליו. הנגיף נכנס דרך הפה, מגיע למעיים, ושם חלקו מופרש החוצה וחלקו האחר חודר לתאי דופן המעי. אחרי הפלישה הנגיף מאלץ את התא לייצר אבני בניין לנגיפים חדשים, שלאחר מכן מופרשים החוצה למחזור הדם ויכולים להתפשט לכל רחבי הגוף. הסכנה הגדולה היא שהנגיפים ידביקו תאי עצב ויהרסו אותם, וכך יגרמו שיתוק. למידע נוסף על מנגנון ההתפרצות של הנגיפים ראו סרטון בנושא.

החיסונים
כיום נמצאים בשימוש שני סוגים של חיסונים שנועדו למנוע את ההדבקה בשלושת הסוגים של נגיפי הפוליו. האחד, שנקרא IPV, הוא תרכיב של נגיפים מומתים, כלומר נגיפים שחוסלו באמצעות חומר בשם פורמלין (Formaldehyde) שמקבע את המבנים בנגיף ומונע ממנו כל אפשרות לחיות. חשוב לציין שרוב הפורמלין מורחק מהתרכיב בתום התהליך והכמויות הזעומות שנשארות לא נמצאו מסוכנות. החיסון הזה פותח בשנות החמישים בידי ג'ונאס סאלק.

יעילותו של החיסון בנגיף מומת עומדת על יותר מ-90 אחוז אחרי קבלת שתי מנות ועולה ליותר מ-99 אחוז אחרי קבלת שלוש מנות. החיסון הזה רק מציג את הנגיף לגוף, ולכן בעת חשיפה לנגיף אמיתי התגובה החיסונית תיכנס לפעולה רק בשלב שבו הנגיף יחדור למחזור הדם. פירוש הדבר הוא שבמהלך החשיפה הראשונה לנגיף אמיתי האדם המחוסן לא יפתח את המחלה, אך במשך תקופה מסוימת הוא יהיה נשא שלה ויוכל להדביק את הסובבים אותו. בחשיפה שנייה לנגיף, אחרי שמערכת החיסון כבר זיהתה פעם אחת נגיף אמיתי, החסינות תהיה מלאה.

החיסון המומת אמנם מונע מהמחוסן ללקות במחלה, אך לא מונע ממנו באופן מלא להיות נשא של הנגיף במעיו (נשאות של הווירוס האלים במקרה כזה יכולה להימשך כמה שבועות). החיסון נגד פוליו בארץ ניתן לילדים בזריקה בצורת תרכיב מומת, במסגרת החיסון המחומש.

התרכיב השני, שנקרא OPV, הוא תרכיב של נגיפים מוחלשים, כלומר נגיפים שעברו טיפול מיוחד שפגע משמעותית ביכולת שלהם להדביק תאים אנושיים. החיסון הזה פותח בסוף שנות ה-50 בידי אלברט סאבין (שכיהן כנשיא מכון ויצמן בשנים 1972-1969). מקבלים אותו בבליעה דרך הפה, בצורה שמדמה מצב של הדבקה בזעיר אנפין שמערכת החיסון מסוגלת להתמודד איתו בקלות יחסית.

האדם המחוסן ב OPV הופך להיות "נשא" של הווירוס המוחלש לתקופה קצרה של מספר שבועות שבה גופו מפתח נוגדנים ומעיו הופכים לסביבה עוינת מאוד לכל צורות הנגיף. היתרון של החיסון הזה הוא שהוא גורם לגוף להפריש לחלל המעי נוגדנים שמחסלים את אוכלוסיית הנגיפים ומונעים נשאות הפצה והדבקה בוירוס הבר האלים, בניגוד לחיסון ה-IPV שאינו מונע באופן מלא נשאות של הנגיף במעיים.

עם זאת, לחיסון המוחלש יש שלושה חסרונות משמעותיים. ראשית, הוא פשוט פחות יעיל –כשהוא ניתן לבדו, יעילותו מוגבלת לכ-50 אחוז בלבד במנה הראשונה ורק אחרי המנה השלישית עולה ל-95 אחוז. החיסרון השני והחמור יותר הוא שעל פי ההערכה אחד מכל מיליון ילדים שמקבלים את החיסון סובל מהתפרצות של הנגיף שגורמת שיתוק. חיסרון שלישי הוא שקיימת תופעת לוואי נדירה שבה הווירוס מתפרץ ולא גורם לשיתוק, אך נושא הנגיף נשאר מידבק למשך תקופה שיכולה להימשך גם חודשים ארוכים.

מידע חשוב ומקיף על החיסונים השונים ועל אופן השימוש בהם ניתן למצוא בתדריך החיסון שפורסם ע"י משרד הבריאות. 

אז כמה זה מסוכן באמת?
בסוף שנת 2011 חיו במדינת ישראל כ-2,576,900 ילדים. מבחינה סטטיסטית פירוש הדבר הוא שאילו אף אחד מהם לא היה מחוסן מראש נגד פוליו וכולם היו מקבלים רק את התרכיב המוחלש, 3-2 ילדים במדינה היו סובלים מהתפרצות אלימה של הנגיף בעקבות קבלת החיסון. על פי אותו תרחיש דמיוני, אילו אף אחד מילדי ישראל לא היה מחוסן נגד פוליו היינו חווים כבר התפרצות דומה לזו שהיתה במדינה בשנות החמישים.

בפועל, נכון להיום 95-94 אחוז מהילדים מחוסנים בגיל צעיר נגד פוליו באמצעות עם החיסון המומת, דבר שמקנה להם הגנה טובה מהתפרצות של הנגיף בגופם בעקבות קבלת החיסון המוחלש, ועל כן הסבירות לתופעת הלוואי הזאת שואפת לאפס. תופעת הלוואי הנוספת, של נשאות של הנגיף, היא נדירה בלאו הכי, ובמקרה הזה יש חשיבות רבה לאפקט העדר – המצב שבו אדם שנחשף לנגיף אינו יכול להעביר אותו הלאה משום שרוב אנשים בסביבתו מחוסנים.

אחד הטיעונים שמושמעים באופן תדיר נגד החיסון הזה הוא שמי שמקבל את החיסון הופך בעצמו לנשא ומדביק את סביבתו בנגיפים המוחלשים שקיבל. זה אמנם נכון, אך אינו חיסרון כלל. מקבל החיסון מדביק את סביבתו בנגיף המוחלש, כלומר החיסון מפיץ את עצמו בסביבתו. קיים תמיד הסיכון שהנגיף המוחלש יעבור שינוי אצל אחד הנשאים שלו ויחזור להיות וירוס רגיל, אך באותה המידה גם נגיף רגיל יכול להפוך אלים יותר.

גם כאן, כאמור, בא לידי ביטוי אפקט העדר אשר מגן על הסביבה מפרטים מדבקים. אדם מידבק מוקף באנשים מחוסנים אשר לא מאפשרים לנגיף לאמץ פונדקאי חדש. חשוב לזכור שבניגוד למדינת ישראל, במדינות עולם שלישי כמו הודו החיסון הזה ניתן כחיסון יחיד ואין עדויות להתפרצויות חריגות בהן בעקבות החיסון.

למידע נוסף על חשיבות החיסונים ועל אפקט העדר אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הימנעות מחיסונים – טבעיות או משחק באש.

בהודו, מדינת ענק שבה שיעור החיסון בגיל מוקדם היה נמוך ונעשו בה מבצעי חיסונים רחבי היקף להדברת המחלה, אכן תועדו מקרים שבהם ילדים סבלו מהתפרצות של המחלה בעקבות החיסון שקיבלו. התופעה קרתה בין השאר מתוקף חוק המספרים הגדולים, שכן החיסון ניתן למיליוני אנשים שלא חוסנו קודם לכן בחיסון המומת, ועל כן שכיחות של אחד למיליון היא מספר ריאלי ומוחשי.

נכון להיום, מחלת הפוליו נעלמה מרוב המדינות בעולם ונמצאת בתהליך מתקדם של הדברה. היא קיימת עדיין רק במספר קטן של מדינות באפריקה ובאסיה, וגם בהן מופעל כיום מבצע חיסון רחב היקף של האוכלוסייה בתקווה להדביר את המחלה כליל. המאמצים נבלמים באופן חלקי בגלל התנגדות מטעמים לא הגיוניים מצד אוכלוסיות שמרניות השוללות חיסונים, כפי שקורה למשל בניגריה.

בישראל, חשוב לציין, לא נצפה שום מקרה של פוליו מאז 1988. בחודשים האחרונים אנו חווים דבר שנקרא "התפרצות שקטה" בעיקר באזור הדרום, בעקבות חדירה של נגיף ככל הנראה ממצרים – מדינה שחוותה גם היא היא התפרצות שקטה דומה לזו שלנו. למצרים הגיע הנגיף מפקיסטן, מדינה ששיעור החיסון בה נמוך יחסית ועומד על כ-60 אחוז.

בימים האחרונים הוחלט לתת את החיסון המוחלש לכמות גדולה של ילדים מתחת לגיל תשע במחוז הדרום, שכבר חוסנו בחיסון המומת. ההחלטה התקבלה מתוך רצון ליצור אפקט עדר וכך למנוע מצב שבו הנגיף יעבור מאדם לאדם. התקווה היא להביא לידי כך שהנגיף לא יוכל למצוא כמעט אף אדם שבגופו הוא יוכל להתאכסן, וכך ייקטע מחזור החיים שלו וההתפרצות תיעצר כליל.

חשוב לציין שמבצע החיסונים לא נועד להגן על ילדים שכבר חוסנו. תפקידו של מבצע החיסונים הנוכחי הוא למגר ולהכחיד את הנגיף הפראי שהתגלה בארץ, למנוע את הפצתו של הווירוס בין אנשים שחוסנו רק בחיסון המומת, וכך להגן על אוכלוסיות רגישות כמו אנשים שסובלים מבעיה במערכת החיסון, תינוקות, אנשים שרגישים לחיסון, אוכלוסייה מבוגרת, וכל אדם שנופל בתוך האחוז הבודד של האנשים שהחיסון אינו יעיל אצלם. כמו כן נבחרו מלכתחילה תנאים שאמורים להפחית את הסיכונים באופן משמעותי: החיסון ניתן לאוכלוסייה מוגדרת הכוללת ילדים שכבר חוסנו (ועל כן מוגנים מתופעות הלוואי הנדירות), והחיסון שנבחר מכיל רק שניים משלושת הנגיפים.

בתקופה האחרונה אנו נתקלים בשמועות שונות לגבי הסכנות הנובעות לכאורה מהחיסון, ובזלזול בסיבוכי המחלה. אנחנו מזמינים אתכם להפנות אלינו טיעונים כאלה (רצוי בצירוף מקור) ואנו נעשה כמיטב יכולתנו לאשר או להזים אותם בהתבסס על הספרות המדעית העדכנית.

לקריאה נוספת:
אתר משרד הבריאות, המלצות קליניות של משרד הבריאות לגבי מצבי דיכוי חיסוני.
אתר הבריאות העולמי – WHO (אנגלית)
אתר פרויקט הדברת הפוליו, כולל נתונים בזמן אמת על התפרצויות (אנגלית)
אתר הרשות לניטור ובקרת מחלות – CDC (אנגלית)
מידע על חיסוני הפוליו באתר בית החולים וולפסון
מאמר של ד"ר קרן לנדסמן שעונה לכמה שמועות על חיסון הפוליו
מאמר מקיף ויסודי על ההיסטוריה של הפוליו בישראל (באנגלית) 

הערה: לאחרונה נוספות שאלות רבות שחוזרות על עצמן, ו/או שיש להן תשובות בקישורים הנ"ל כתגובות לכתבה. אנא, לפני שאתם מפרסמים שאלה, קראו היטב את הכתוב במאמר, בקישורים לקריאה נוספת שלעיל ובתגובות בסוף המאמר. אם אינכם מוצאים תשובה המניחה את הדעת, נשמח לענות על שאלתכם. 

האתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי ואין לראות בתכנים המפורסמים בו כהמלצה על טיפול זה או אחר או כתחליף להתייעצות עם גורם רפאי מוסמך.

תודה לד"ר קרן לנדסמן על העזרה בהכנת הכתבה
תודה לד"ר קרן לנדסמן ולד"ר אהוד קליינר על הייעוץ במענה לגולשים.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

616 תגובות

  • קלריס

    פוליו

    שלום רב,

    בשנת 82' היתה לי אחות שחוסנה בטיפות של הנגיף המוחלש והיא חלתה בפוליו, לקתה בשיתוק ילדים ונפטרה בגיל 4 חודשים.
    מאז המקרה בני משפחתי מחוסנים בחיסון מומת בלבד (הרבה לפני שהפסיקו את השימוש בחיסון המוחלש).
    היום אני מתלבטת האם לחסן את שני ילדיי בחיסון המוחלש?
    למשרד הביראות אין תשובות.
    אודה לעזרתך.

    תודה רבה!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום קלריס
    אני חושש שמוטב שאת השאלה הזאת מוטב שתפני לגורם רפואי מוסמך כמו רופא ילדים או מומחה למחלות זיהומיות.
    כל טוב
    ארז

  • דוברת אוחיון

    פוליו וכשל מערכת החיסון

    בס"ד

    אני חולה במחלת סיוגרן (מחלה אוטואימונית הגורמת לכשל במערכת החיסון ובה הגוף תוקף את עצמו) האם אוכל לחסן את ילדיי (בני 9,7,6 ושנה)?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום דברת
    אני חושש שמוטב שאת השאלה הזאת מוטב שתפני לגורם רפואי מוסמך כמו רופא ילדים או מומחה למחלות זיהומיות.
    כל טוב
    ארז

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    עדכון בעקבות התכתבות עם ארגון הבריאות העולמי

    בעקבות מספר טענות שהועלו בידי גולשים לגבי בטיחות החיסון החדש, פניתי לארגון הבריאות העולמי (WHO) עם מספר שאלות. הנה עיקרי התשובות:

    1. כמה חיסונים מהסוג החדש כבר נתנו ומאילו מדינות?
    בין 2009-2013 נתנו ברחבי העולם כ3.2 מליארד מנות של החיסון החדש, מתוכן 1.275 בהודו. למעט הודו החיסון ניתן ב39 מדינות נוספות.

    2. האם יש לכם פרופיל בטיחותי עבור החיסון הספצפי הזה בהתבסס על הנתונים שנאספו?
    כן, שעור תופעות הלוואי אינו שונה מהחיסון המוחלש הישן.

    3. מה הסיכון שילד יחלה בפוליו כתוצאה מהחיסון המוחלש לאחר שחוסן במחיסון המומת?
    כמעט אפס, ניטור האוכלוסיה הראה מסקנות דומות. בשלב זה היא שלחה לי קישור המראה כי בכל העולם ישנם 2 אנשים שנפגעו מהחיסון המוחלש כאשר כבר היו מחוסנים במומת: http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/rr4905a1.htm

    4. האם נערכו ניסויים קליניים בחיסון החדש?
    היות ותכולת התרכיבים זהה למעט הנגיף מסוג 2 שהוצא, היה צריך רק לוודא שהחיסון הישן והחדש זהים ביעילותם. אין צורך וזה לא אתי לדרוש ניסויים קליניים עבור אספקטים שכבר נדונו. החיסון המוחלש הישן עבר ניסויים קליניים בשנות החמישים והיה בשימוש מאז בכל העולם. לעיתים יש צורך במחקרים מגשרים על מנת לוודא שהחיסון מתאים לאוכלוסיה שונה, גיל שונה וכו'. הנה קישור לקריטריונים לרישום חיסון נגד פוליו: http://www.who.int/biologicals/vaccines/BS2185_OPV_Post_ECBS_DB_TZ_DBFin...

    5. האם נעשה שימוש בחיסונים שפג תוקפם?
    בשום פנים ואופן לא! יתרה מכך, היות והנגיף רגיש לחום, מסמנים את המבחנה במדקה רגישה לחום המעידה אם הוא נחשף לטמפרטורה גבוהה מדי במהלך האריזה וההובלה.

    בהודעה מתחת אפרסם את התכתובת המלאה (באנגלית)

    כל טוב
    ארז

  • חן

    התפרצות פוליו ב-1988

    מדוח מבקר המדינה עולה כי התרכובת עצמה היא זו שהביאה למחצית ממספר מקרי השיתוק. ככל שמדובר באותה תרכובת, כיצד ניתן לטעון שהסיכון הוא כמעט אפסי? (אם לא מדובר באותה תרכובת, אבקש כי תציין זאת)
    http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=173&id=0&frompage=30...(%F4%E5%EC%E9%E5)%20%E1%F9%F0%FA%201988

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום חן
    מבדיקות של משרד הבריאות עולה כי הנגיף שנמצא אצל נפגעי הפוליו ב1988 היה נגיף הבר. ראה עמוד 130 סעיף 9.1.4 http://www.old.health.gov.il/Download/pages/Polio_inIsrae251109l.pdf
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תכתובת מלאה עם ארגון הבריאות העולמית (באנגלית)

    Dear Mr Garty,
    Thank you very much for the query to the World Health Organization.

    1. How many people were vaccinated with bOPV so far and in which countries?
    From 2009 until the end of 2012 3.2 billion doses of bOPV have been used globally. In 2013 further 1.2 billion doses are expected to be used. Largest uptake was in India, with 1.275 billion doses between 2010-2012, and planned use of 432 million doses in 2013. Change to bOPV vaccine was an important factor for India to become polio free and sustain the achievement since the last reported case early 2011.
    bOPV vaccines are currently licensed for campaign use, therefore used in countries that are either endemic for polio, have suffered from virus reintroduction, or otherwise used in countries that are attempting to close immunity gaps through supplementary immunization activities. Bivalent vaccines have been used in 40 countries in Africa and Asia.
    For more details http://www.unicef.org/supply/files/Oral_polio_vaccine_update.pdf

    2. Do you have a safety profile of this specific vaccination based people (including VAPP)?
    While the viruses used for production of live vaccines are attenuated (weakened) in very rare instances it may cause some of the symptoms the wild virus infection. Vaccine associated paralytic polio is known vaccine reaction to live polio vaccines. The overall risk for VAPP is approximately one case in 2.4 million doses, however the risk greatly varies by dose, being highest with first ever dose of oral polio vaccine administered, at app one case to 1.000.000 doses. (Note - wild polio virus causes paralysis 1:200 susceptible persons)
    When assessing risk – benefit balance in absence of circulating wild virus, clearly one would like to remove the risk of VAPP. A strategy to effectively remove the risk of VAPP is to have first ever dose of polio vaccine to be IPV, followed by either IPV or OPV. This strategy has virtually stopped VAPP from occurring. It is also the strategy used in Israel between 1988 until 2005, which maximized from benefits of both types of vaccine – eliminate risk of VAPP but acquire mucosal immunity.
    As for other safety characteristics, OPV is well tolerated. One may expect fever, vomiting, diarrhoea, and allergic/anaphylactoid reactions in individuals with allergies to vaccine constituents. These are rare to very rare events. The safety profile of bOPV and tOPV vaccine do not differ, although one should indicate that tOPV in routine immunization are administered concomitantly with other childhood vaccines and in such circumstances it is difficult if not impossible to attribute adverse event following immunization to one or the other vaccine.

    3. What are the odds of a kid vaccinated with IPV, and than bOPV of getting VAPP? are there any case studies of such events?
    Almost equal to zero. Postmarketing and acute flaccid paralysis surveillance systems confirm the observations in numerous countries. You may wish to check following references:

    http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/rr4905a1.htm
    http://aje.oxfordjournals.org/content/174/3/316.full.pdf+html

    4. Can you send me links to all clinical trials done on bOPV (not only the 2-3 published on PUBMED)
    Any clinical trial has to be registered with responsible national authority, and there are global databases compiling the information.
    International Clinical trials Registry Platform of the World Health Organization that pulls together datasets from a number of clinical trials registries. You can also visit national registry platforms like clinicaltrials.gov, of the US National Institutes of Health.

    The viruses used for the vaccine production originate from late 1950-ties and their properties have been well established both in clinical trials done in 1950-ties, and in widespread use over last 60 years. Bivalent formulation is composed of types 1 and 3, all other contents of the vaccines remain the same as for tOPV vaccine. Vaccinal strains used, the same ones for all producers, are well characterized - there is no need to generate additional information. What has been required, is to confirm bOPV performs equal or better than tOPV in terms of immune response for types 1 and 3.
    Clinical trials have to have a well defined question that they are aiming to address. If the quality of the trial is deemed satisfactory, the results need to serve its purpose and it would be unethical to request additional clinical trials for aspects already addressed. If it is necessary to repeat trials in different settings, in different populations or different age groups, the rationale for these additional trials has to be clear. A special form of clinical trials, "bridging studies", are used to build up on knowns towards addressing new questions without starting from the very beginning.
    For details on regulatory requirements for licensing variants of live polio vaccines see http://www.who.int/biologicals/vaccines/BS2185_OPV_Post_ECBS_DB_TZ_DBFin...

    5. Has bOPV formally replaced the tOPV?
    As per polio eradication and endgame strategic plan for 2013-2018 bOPV will replace tOPV in 2016. Prerequisite for the switch is introduction of at least one dose IPV to ensure vaccines have immunity to type 2 polio virus.
    For more details:
    http://www.polioeradication.org/Portals/0/Document/Resources/StrategyWor...
    http://www.who.int/immunization/sage/meetings/2012/april/2_Polio_WG_back...

    6. Are expired bOPV vaccinations used anywhere?
    Under no circumstances should any expired vaccines be used for immunization. Use by date ensures a product has normal characteristics as per product specification, providing it has been stored according to manufacturers instructions.
    Since live polio vaccines are heat sensitive, each vial is additionally equipped with vaccine vial monitor (VVM) that provides indication if the product has been exposed to excessive heat which would render it ineffective.

    Dr Dina Pfeifer
    Programme Manager

    Vaccine-preventable Diseases and Immunization
    World Health Organization

  • מיטל

    סיכון ב״לא לחסן״

    שלום,
    רציתי לדעת האם יש סיכון לילד שקיבל את כל החיסונים עד היום וביניהם החיסון המומת אבל הוא לא יקח את החיסון המוחלש? או שזה רק סיכון לסביבה שלא מחוסנת?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום מיטל
    מדובר בחיסון שמטרתו יצירת אפקט עדר והגנה על הפרטים החלשים בסביבה, קרי מדוכאי חיסון, קשישים, תינוקות רכים וכו'. החיסון אינו נותן לילדים המחוסנים הגנה נוספת.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • מיכל

    האם לחסן ילד בן 3 וילד בן 6 שנמצא בארץ לביקור עד1013 8.9.2

    אני נמצאת עם משפחתי החל מחודש יולי בביקור בארץ בצפון עד גבול ת"א באמצע חודש ספטמבר הילדים חוזרים לגן הילדים ברומניה האם יש צורך לחסן אותם בחיסון המוחלש, במידה ויש צורך לחסן האם זה לא יסכן את הילדים בגן הרומני?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום מיכל
    האתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי ולא בייעוץ רפואי על כן אני ממליץ לך לפנות לגורם רפאי מוסמך כמו רופא הילדים או מומחה למחלות זיהומיות.
    כל טוב
    ארז

  • שמחה טל מאיר

    פוליו

    רציתי לדעת חיסנתי את בנותיי וקצת בחשש לגבי התופעות לוואי. בגלל כל הענין שאפשרי שהחיסון יפרוץ ויגרום לשיתוק חלילה .מתי אוכל להיות רגועה שהכל בסדר והחיסון לא "פגע"...תודה רבה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום שמחה
    רוב תופעות הלוואי מופיעות בתוך ימים ספורים.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • שרית

    חיסון ילד בסביבת אישה בהריון

    בני בן 1.5. קיבל את כל החיסונים המומלצים עד היום, היינו הין היתר את המומת. אני בהריון ומתלבטת מאד האם לחסן אותו במוחלש, בעיקר מחשש להדבקת התינוקת שתיוולד בתקופה שעד גיל חודשיים. תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום שרית
    האתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי ולא בייעוץ רפואי על כן אני ממליץ לך לפנות לגורם רפאי מוסמך כמו רופא הילדים או מומחה למחלות זיהומיות.
    כל טוב
    ארז

  • יוסי

    התייעצות

    התיעצות בבקשה- מיגל היום בן 6 וחצי. אם מיגל קיבל בשנה הראשונה שהיה
    התיעצות בבקשה- בני היום בן 6 וחצי. בשנה הראשונה לחיין קיבל( בחו"ל) חיסון opv תרכיב מוחלש דרך הפה( 3 פעמים), ובהמשך בשיראל בזריקה את החיסון המומת

    האם יש לו צורך לקבל את מה שנותנים עכשיו לכולם?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום יוסי
    האתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי ולא בייעוץ רפואי על כן אני ממליץ לך לפנות לגורם רפאי מוסמך כמו רופא הילדים או מומחה למחלות זיהומיות.
    כל טוב
    ארז

  • זאב

    המידע לא מדויק

    אני רוצה לומר שלא כל מה שנכתב כאן מדויק. יש כאן ציטוטים של ויקיפדיה בעברית, כאשר באנגלית הדברים נוטים בבירור לטובת המוחלש. אני מציע לכולם לקרוא את ויקיפדיה באנגלית. מי שמחוסן במוחלש אמור להפיץ את הוירוס לסביבתו כדי לחסן את הסביבה ובנוסף מתחסן גם במערכת העיכול דבר שהחיסון המומת לא עושה. חיסון במוחלש במספר מנות יביא לחיסון מוחלט של הגוף (הנשאים שנמצאו בדרום הם כתוצאה מהחיסון המומת דווקא משום שלא היו מחוסנים במעי) ובנוסף חיסון מוחלש יביא לחיסון לכל החיים בעוד שהמומת לא. ועוד דברים שכדאי לקרוא בנוסח האנגלי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום זאב
    ראשית ויקיפדיה היא מנם ברוב המקרים מקור אמין למידע, אך עדיין לא הייתי מסתמך עליו במאת האחוזים היות ולפעמים נופלות טעויות.

    לגבי הטיעונים שלך, לא מצאתי היכן לא דייקתי במאמר, והיית רוצה לחדד את דבריך בנקודה אחת - אף חיסון לא נותן הגנה מוחלטת של 100%, והחיסון המומת יותר יעיל מבחינה קלינית מהמוחלש. החיסון המוחלש מונע נשאות וזה היתרון שלו.
    כל טוב
    ארז

  • חן

    מפרישים כרוניים

    האם ישנה אפשרות לשער באחוזים את שיעורם של המפרישים הכרוניים, אשר יכולים לשמש כנשאים לתקופה ארוכה ואף להביא למוטציה של הנגיף?
    http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=hidden-threat-that-coul...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום חן
    מדובר באחוז זעום מהאוכלוסיה, על פי ד"ר קליינר ממשרד הבריאות, כיום מוכרים שלושה.
    כל טוב
    ארז

  • ליאת

    שאלה לגבי ילדה בת 8

    בתי בת 8 נשארה שנה נוספת בגן חובה ואמורה להתחסן בנגיף הפוליו השנה בכתה ב׳. האם היא פחות מוגנת כרגע כי החיסון האחרון ניתן בגיל שנה? אם היא מוגנת ב 99 אחוז למה נותנים שוב חיסון בכתה ב׳?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום ליאת
    החיסון בגיל שנה, כיתה ב' וכיתה ח' הינן מנות דחף שנועדו לשפר את הזכרון החיסוני ולוודא שהחסינות לא יורדת.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • נועה

    חיסון פוליו מוחלש ותינוקות שטרם חוסנו כלל

    שלום,
    יש לי שני תאומים בני חודש (יחסית במשקלים נמוכים). הם עוד לא קיבלו את החיסון המוחלש בגלל שהם עוד צעירים מדי. הבנתי מהפרסומים בתקשורת שהחיסון המוחלש מהווה סכנה לאוכלסיות עם מערכת חיסונית חלשה. בתקשורת פירטו מי נחשב לבעל מערכת חיסונית חלשה אך ולא הזכירו באוכלסיות אלו גם תינוקות צעירים (ופרט כאלו שעוד לא קיבלו את החיסון המומת). האם מי שקיבל את החיסון המוחלש מהווה סכנה לתינוקות לא מחוסנים כלל? אנו מנסים להרחיק אותם מילדים שקיבלו את החיסון, אך זה לא באמת אפשרי כי צריך ללכת לטיפת חלב (שהייתה עמוסה היום במיוחד) ולרופא לביקורת.
    תודה מראש,
    נועה

  • נועה

    תיקון לשאלה

    כתבתי שהם עוד לא קיבלו את החיסון המוחלש- התכוונתי שהם עוד לא קיבלו את החיסון המומת (בגלל גילם הצעיר). קל וחומר שהם לא קיבלו את המוחלש.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום נועה
    האתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי ולא בייעוץ רפואי על כן אני ממליץ לך לפנות לגורם רפאי מוסמך כמו רופא הילדים או מומחה למחלות זיהומיות.
    כל טוב
    ארז

  • ענת

    מדוע לא נותנים את החיסון המומת למדוכאי המערכת החיסונית?

    מדוע פתרון זה לא עלה כחלק מהאפשרויות?
    ובכל מקרה,תודה על התשובה!
    ענת

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום ענת
    הסיבה העיקרית שלא מחסנים מדוכאי חיסון היא משום שמערכת החיסון שלהם לא מתפקדת כמו שצריך על כן האפקט החיסוני יהיה נמוך ולא יעיל.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • יעל

    הדבקה מיד שניה

    שלום ארז,
    אני מהלת קבוצת תמיכה של חולי ומושתלי כליה והשאלה הזו חזרה מספר פעמים.
    ברור שילדיהם של מושתלי איברים אינם מתחסנים ב OPV. אבל האם בהגיעם למסגרות הלימודים, אין סכנה שיהפכו לנשאים בבואם במגע עם ילדים שכן התחסנו וידביקו את הוריהם?
    אני מבינה שההנחיה היא לשמור על היגיינה מירבית, ובכל זאת?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום יעל
    הפניתי את שאלתך לד"ר קליינר ממשרד הבריאות והנה תשובתו: "לא מוכרים מקרים של תחלואה מצורה עקיפה כזו (לחלות מילד שנדבק בחיסון מילד אחר). מקרי התחלואה מהחיסון היו בחיסון ישיר או במגע ישיר עם מחוסן. גם הם היו מעטים. בצורה בה ניתן החיסון היום לא מוכר אף מקרה בכלל של תחלואה מהחיסון החי מוחלש."
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • אלונה

    הסבא של הילדים שלי חלה במחלה בשנות החמישים

    הי שלום,
    הסבא של הילדים שלי (אבא של בן זוגי) חלה במחלה בשנות החמישים ואכן נותר משותק חלקית. האם זה אומר שיש בגופו נגיף בר ואנחנו במשפחה מחוסנים? לציין כי הילדים קיבלו את כל החיסונים הנדרשים בטיפת חלב. האם להוסיף להם גם את החיסון הנוכחי?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום
    ככה"נ סבך מחוסן בזכות (או יותר נכון בגלל) המחלה, אך ילדיך עדיין יכולים להיות נשאים ועל כן. אם יש לך ספק אני ממליץ לך להתייעץ עם רופא
    כל טוב
    ארז

  • ו.

    כתבה בהודו שהנגיף עובר מוטציות ומתפרץ אצל אלה שחוסנו

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הבדל קטן אבל חשוב באין ילדי הודו לילדי ישראל, הוא שלילדי ישראל יש שכבת הגנה נוספת ומשמעותית של החיסון המומת, כך שגם במקרה הלא סביר (בכל זאת 1 למליון) הנגיף יתפרץ מהחיסון, עדיין יש את החיסון המומת שמגן בלמעלה מ99% והופך את הסיכון לשואף לאפס.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • גליה

    לכמה שנים החיסון החי-מוחלש מגן?

    היו כתבות שטענו שחיסון מומת מגן ל- 20 שנה בלבד, וחיסון חי-מוחלש מגן לכל החיים.
    1. האם זה נכון?
    2. כמה מנות חיסון חי-מוחלש צריך לקבל לצורך הגנה לכל החיים?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    על פי הנתונים כיום, אדם שקבל את כל מנות החיסון המומת (סה"כ 6 מנות) אמור ליות מוגן לכל חייו. החיסון המוחלש באופן עקרוני צריך 3 מנות, אך היות וילדי ישראל מחוסנים כבר במומת, אין צורך בשתי המנות הנוספות של המוחלש.

  • גליה

    הבהרה בנושא

    ילדי ישראל מקבלים 5 מנות חיסון מומת, ועכשיו גם חיסון חי-מוחלש אחד.
    כלומר - לאף אחד אין הגנה לכל החיים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום גליה
    הפניתי את שאלתך לד"ר קליינר ממשרד הבריאות והנה תשובתו: "סקר אפידמיולוגי שנערך לאחרונה הראה שמעל 98% מהמבוגרים (כולל בני 70 + ) בעלי רמת נוגדנים מספקת."
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • ריקי

    חיסון בנגיף חי בעבר

    בכתבה מוזכר כי ילדים בארץ חוסנו רק בחיסון המומת, למיטב זכרוני בתי (ילידת 2004) חוסנה בטיפת חלב בינקות גם בחיסון מוחלש, זכור לי גם כי נשאלנו האם ישנם במשפחה אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, האם אני טועה " אם לא האם יש להתחסן פעמיים בחיסון מוחלש, האם היה זה חיסון שונה?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    החיסון שבתך קיבלה היה החיסון הטריוולנטי, כלומר חיסון נגד שלושה נגיפים. באופן תאורטי אם היא קיבלה אותו בעבר זה אמור להספיק, עם זאת אני מציע לך להפנות את שאלתך לגורם רפואי מוסמך.

  • שחר

    מדוע מחסנים בחיסון שבארה"ב הפסיקו להשתמש

    בארה"ב החליטו שהסיכון לא שווה את השימוש בחיסון מאז שנת 2000. מדוע פה נוהגים אחרת?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום שחר
    כאשר במדינה אין יותר נשאים של המחלה לאורך זמן, ניתן לעבור לחיסון בלעדי בחיסון המומת הבטוח יותר, ולו בשביל לחסוף את הסיבוכים המסוכנים של ה1 למליון. בארה"ב יש כ-300 מליון איש, פירוש הדבר שמספר מאוד גדול של ילדים מחוסן בכל שנה. אילו היה ניתן החיסון המוחלש היו יותר סיפורים של ילדים שקיבלו שיתוק מהחיסון. זאת גם הסיבה בגללה הופסק החיסון במוחלש בארץ ב2005. במידה ותתחיל התפרצות פוליו בארה"ב, גם שם יתחילו לחסן במוחלש כמו בארץ

    מקווה שעזרתי
    ארז

  • תומר

    הדבקה בעקבות חיסון

    היי,
    אם החיסון מכיל את הנגיף החי ואומר שמחוסן יכול להדביק, זה נשמע שזה מגביר את הסיכויים להדביק אחרים בסביבה? האם החיסון מטרתו למנוע את זה? ואם אכן מחוסן יכול להדביק, כמה זמן אמורים להתרחק מאנשים הנמצאים בסיכון (מדוכאי מערכת חיסונית למשל)?
    תודה רבה על תשובתך
    תומר

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום תומר
    אדם שמחוסן בחיסון המוחלש יכול להדביק את סביבתו בנגיף המוחלש בלבד וגם זה לפרק זמן מוגבל. פירוש הדבר שהוא למעשה "מפיץ את החיסון בסביבתו". זאת הסיבה שילדים שבסביבתם אנשים מדוכאי מערכת החיסון לא מקבלים את החיסון. עבור מדוכאי חיסון מומלץ להתרחק מילדים מחוסנים כ-6 שבועות ולהקפיד על הגיינה בלי קשר.

    חשוב לי לציין שהאתר שלנו עוסק במתן מידע רפואי ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם רפואי מוסמך.

    כל טוב
    ארז

  • איריס

    האם זאת אותה הידבקות כשילד שקיבל חיסון כמו להידבק במחלה?

    שלום,
    למה לי לחסן את הילד ולגרום לו לחשיפה של 100% להיות נשא במידה ויכול לקבל או יכול לא (50-50) את הנגיף בחוץ ואז להיות נשא. ב-2 המקרים הילד יהיה נשא במשך כ-6 שבועות. רק שבמקרה הראשון אני חושפת אותו ל-100% סיכון?

    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום איריס
    נגיף הבר מסוכן אלפי מונים מהנגיף המוחלש, ויכול לגרום לשיתוק אצל אנשים רגישים או לא מחוסנים בסיכון גבוה, בניגוד למוחלש.

    ילד שקיבל חיסון מומת ומחוסן במוחלש נמצא בסיכון מאוד מאוד מאוד נמוך. כמה נמוך? נמוך ברמה כזאת שבכל העולם יש תיעוד יחיד של אדם אחד מתוך עשרות או מאות מליוני מחוסנים שחושדים שנפגע מהחיסון. לעומת זאת יש הרבה הרבה הרבה יותר מקרים של אנשים שנפגעו מזן הבר כתוצאה לחשיפה לנשא.
    מקווה שעזרתי

    ארז

  • איריס

    הבהרה

    מאיפה הגיע זן הבר? הרי ילדים שמתחסנים, מתחסנים במוחלש.
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    זן הבר הגיע ממצרים, ולשם הגיע מפקיסטן. הוא החל להתפשט בדרום הארץ והולך ומתפשט צפונה. באופן עקרוני ילד עם חיסון מומת יכול להיות נשא של זן הבר באותו אופן שהוא יכול להיות נשא של הנגיף המוחלש. ההבדל בין השניים הוא אלפי מונים בסיכון.

  • איריס

    אבל זה רק 50% שהחיסון יצליח

    בין כה וכה זה רק 50% שהחיסון מצליח. אז למה מדינת ישראל החליטה ללכת על 50% ולא 100% כלומר 3 מנות של החיסון המוחלש?
    תודה

  • עמודים