בחודשים האחרונים נפוצו בכלי התקשורת ידיעות על נגיפי פוליו (מחלת "שיתוק ילדים") שנמצאו במערכות הביוב בדרום הארץ. לרבים מאיתנו מחלת הפוליו מזכירה תמונות משנות החמישים של ילדים משותקים, ועל כן באופן טבעי הידיעות עליה זורעות פחד ובהלה – ולא בלי בסיס. מצד שני, גם החיסון נגד הפוליו עורר גל של שמועות לגבי תופעות לוואי איומות. כדי לעשות קצת סדר בדברים בואו נתחיל במחלה עצמה.

מחלת הפוליו נגרמת על ידי נגיף הפוליומיאליטיס. נגיף הפוליו מועבר רק בין בני אדם ומדבק בעיקר באמצעות הפרשות המעיים ורוק. מדובר למעשה בשלושה סוגים של נגיפים שמדביקים את תאי המעיים ועלולים לחדור משם למחזור הדם. ברוב המקרים המחלה עוברת מעצמה בלי שום סיבוכים, אך בערך באחד מכל אלף מקרים הנגיף פוגע במערכת העצבים וגורם שיתוק.

שיתוק כזה יכול להיות זמני, אך לפעמים הוא נשאר לצמיתות וגורם נכות. במקרים קיצוניים השיתוק גורם אי-ספיקה נשימתית עקב שיתוק של שרירי הנשימה, ודורש שימוש במכשיר הנשמה מלאכותית (ריאות ברזל). בסרטון שלפנינו אפשר לראות המחשה לצורה שבה הנגיף חודר לגוף ומדביק את התאים. לצפייה בסרטון לחצו על התמונה ועל הכפתור Play (משולש).


הסרטון הופק בידי המוזיאון להיסטוריה אמריקאית

בסרטון ראינו את תהליך ההדבקה של נגיף הפוליו. הנגיף נכנס דרך הפה, מגיע למעיים, ושם חלקו מופרש החוצה וחלקו האחר חודר לתאי דופן המעי. אחרי הפלישה הנגיף מאלץ את התא לייצר אבני בניין לנגיפים חדשים, שלאחר מכן מופרשים החוצה למחזור הדם ויכולים להתפשט לכל רחבי הגוף. הסכנה הגדולה היא שהנגיפים ידביקו תאי עצב ויהרסו אותם, וכך יגרמו שיתוק. למידע נוסף על מנגנון ההתפרצות של הנגיפים ראו סרטון בנושא.

החיסונים
כיום נמצאים בשימוש שני סוגים של חיסונים שנועדו למנוע את ההדבקה בשלושת הסוגים של נגיפי הפוליו. האחד, שנקרא IPV, הוא תרכיב של נגיפים מומתים, כלומר נגיפים שחוסלו באמצעות חומר בשם פורמלין (Formaldehyde) שמקבע את המבנים בנגיף ומונע ממנו כל אפשרות לחיות. חשוב לציין שרוב הפורמלין מורחק מהתרכיב בתום התהליך והכמויות הזעומות שנשארות לא נמצאו מסוכנות. החיסון הזה פותח בשנות החמישים בידי ג'ונאס סאלק.

יעילותו של החיסון בנגיף מומת עומדת על יותר מ-90 אחוז אחרי קבלת שתי מנות ועולה ליותר מ-99 אחוז אחרי קבלת שלוש מנות. החיסון הזה רק מציג את הנגיף לגוף, ולכן בעת חשיפה לנגיף אמיתי התגובה החיסונית תיכנס לפעולה רק בשלב שבו הנגיף יחדור למחזור הדם. פירוש הדבר הוא שבמהלך החשיפה הראשונה לנגיף אמיתי האדם המחוסן לא יפתח את המחלה, אך במשך תקופה מסוימת הוא יהיה נשא שלה ויוכל להדביק את הסובבים אותו. בחשיפה שנייה לנגיף, אחרי שמערכת החיסון כבר זיהתה פעם אחת נגיף אמיתי, החסינות תהיה מלאה.

החיסון המומת אמנם מונע מהמחוסן ללקות במחלה, אך לא מונע ממנו באופן מלא להיות נשא של הנגיף במעיו (נשאות של הווירוס האלים במקרה כזה יכולה להימשך כמה שבועות). החיסון נגד פוליו בארץ ניתן לילדים בזריקה בצורת תרכיב מומת, במסגרת החיסון המחומש.

התרכיב השני, שנקרא OPV, הוא תרכיב של נגיפים מוחלשים, כלומר נגיפים שעברו טיפול מיוחד שפגע משמעותית ביכולת שלהם להדביק תאים אנושיים. החיסון הזה פותח בסוף שנות ה-50 בידי אלברט סאבין (שכיהן כנשיא מכון ויצמן בשנים 1972-1969). מקבלים אותו בבליעה דרך הפה, בצורה שמדמה מצב של הדבקה בזעיר אנפין שמערכת החיסון מסוגלת להתמודד איתו בקלות יחסית.

האדם המחוסן ב OPV הופך להיות "נשא" של הווירוס המוחלש לתקופה קצרה של מספר שבועות שבה גופו מפתח נוגדנים ומעיו הופכים לסביבה עוינת מאוד לכל צורות הנגיף. היתרון של החיסון הזה הוא שהוא גורם לגוף להפריש לחלל המעי נוגדנים שמחסלים את אוכלוסיית הנגיפים ומונעים נשאות הפצה והדבקה בוירוס הבר האלים, בניגוד לחיסון ה-IPV שאינו מונע באופן מלא נשאות של הנגיף במעיים.

עם זאת, לחיסון המוחלש יש שלושה חסרונות משמעותיים. ראשית, הוא פשוט פחות יעיל –כשהוא ניתן לבדו, יעילותו מוגבלת לכ-50 אחוז בלבד במנה הראשונה ורק אחרי המנה השלישית עולה ל-95 אחוז. החיסרון השני והחמור יותר הוא שעל פי ההערכה אחד מכל מיליון ילדים שמקבלים את החיסון סובל מהתפרצות של הנגיף שגורמת שיתוק. חיסרון שלישי הוא שקיימת תופעת לוואי נדירה שבה הווירוס מתפרץ ולא גורם לשיתוק, אך נושא הנגיף נשאר מידבק למשך תקופה שיכולה להימשך גם חודשים ארוכים.

מידע חשוב ומקיף על החיסונים השונים ועל אופן השימוש בהם ניתן למצוא בתדריך החיסון שפורסם ע"י משרד הבריאות. 

אז כמה זה מסוכן באמת?
בסוף שנת 2011 חיו במדינת ישראל כ-2,576,900 ילדים. מבחינה סטטיסטית פירוש הדבר הוא שאילו אף אחד מהם לא היה מחוסן מראש נגד פוליו וכולם היו מקבלים רק את התרכיב המוחלש, 3-2 ילדים במדינה היו סובלים מהתפרצות אלימה של הנגיף בעקבות קבלת החיסון. על פי אותו תרחיש דמיוני, אילו אף אחד מילדי ישראל לא היה מחוסן נגד פוליו היינו חווים כבר התפרצות דומה לזו שהיתה במדינה בשנות החמישים.

בפועל, נכון להיום 95-94 אחוז מהילדים מחוסנים בגיל צעיר נגד פוליו באמצעות עם החיסון המומת, דבר שמקנה להם הגנה טובה מהתפרצות של הנגיף בגופם בעקבות קבלת החיסון המוחלש, ועל כן הסבירות לתופעת הלוואי הזאת שואפת לאפס. תופעת הלוואי הנוספת, של נשאות של הנגיף, היא נדירה בלאו הכי, ובמקרה הזה יש חשיבות רבה לאפקט העדר – המצב שבו אדם שנחשף לנגיף אינו יכול להעביר אותו הלאה משום שרוב אנשים בסביבתו מחוסנים.

אחד הטיעונים שמושמעים באופן תדיר נגד החיסון הזה הוא שמי שמקבל את החיסון הופך בעצמו לנשא ומדביק את סביבתו בנגיפים המוחלשים שקיבל. זה אמנם נכון, אך אינו חיסרון כלל. מקבל החיסון מדביק את סביבתו בנגיף המוחלש, כלומר החיסון מפיץ את עצמו בסביבתו. קיים תמיד הסיכון שהנגיף המוחלש יעבור שינוי אצל אחד הנשאים שלו ויחזור להיות וירוס רגיל, אך באותה המידה גם נגיף רגיל יכול להפוך אלים יותר.

גם כאן, כאמור, בא לידי ביטוי אפקט העדר אשר מגן על הסביבה מפרטים מדבקים. אדם מידבק מוקף באנשים מחוסנים אשר לא מאפשרים לנגיף לאמץ פונדקאי חדש. חשוב לזכור שבניגוד למדינת ישראל, במדינות עולם שלישי כמו הודו החיסון הזה ניתן כחיסון יחיד ואין עדויות להתפרצויות חריגות בהן בעקבות החיסון.

למידע נוסף על חשיבות החיסונים ועל אפקט העדר אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הימנעות מחיסונים – טבעיות או משחק באש.

בהודו, מדינת ענק שבה שיעור החיסון בגיל מוקדם היה נמוך ונעשו בה מבצעי חיסונים רחבי היקף להדברת המחלה, אכן תועדו מקרים שבהם ילדים סבלו מהתפרצות של המחלה בעקבות החיסון שקיבלו. התופעה קרתה בין השאר מתוקף חוק המספרים הגדולים, שכן החיסון ניתן למיליוני אנשים שלא חוסנו קודם לכן בחיסון המומת, ועל כן שכיחות של אחד למיליון היא מספר ריאלי ומוחשי.

נכון להיום, מחלת הפוליו נעלמה מרוב המדינות בעולם ונמצאת בתהליך מתקדם של הדברה. היא קיימת עדיין רק במספר קטן של מדינות באפריקה ובאסיה, וגם בהן מופעל כיום מבצע חיסון רחב היקף של האוכלוסייה בתקווה להדביר את המחלה כליל. המאמצים נבלמים באופן חלקי בגלל התנגדות מטעמים לא הגיוניים מצד אוכלוסיות שמרניות השוללות חיסונים, כפי שקורה למשל בניגריה.

בישראל, חשוב לציין, לא נצפה שום מקרה של פוליו מאז 1988. בחודשים האחרונים אנו חווים דבר שנקרא "התפרצות שקטה" בעיקר באזור הדרום, בעקבות חדירה של נגיף ככל הנראה ממצרים – מדינה שחוותה גם היא היא התפרצות שקטה דומה לזו שלנו. למצרים הגיע הנגיף מפקיסטן, מדינה ששיעור החיסון בה נמוך יחסית ועומד על כ-60 אחוז.

בימים האחרונים הוחלט לתת את החיסון המוחלש לכמות גדולה של ילדים מתחת לגיל תשע במחוז הדרום, שכבר חוסנו בחיסון המומת. ההחלטה התקבלה מתוך רצון ליצור אפקט עדר וכך למנוע מצב שבו הנגיף יעבור מאדם לאדם. התקווה היא להביא לידי כך שהנגיף לא יוכל למצוא כמעט אף אדם שבגופו הוא יוכל להתאכסן, וכך ייקטע מחזור החיים שלו וההתפרצות תיעצר כליל.

חשוב לציין שמבצע החיסונים לא נועד להגן על ילדים שכבר חוסנו. תפקידו של מבצע החיסונים הנוכחי הוא למגר ולהכחיד את הנגיף הפראי שהתגלה בארץ, למנוע את הפצתו של הווירוס בין אנשים שחוסנו רק בחיסון המומת, וכך להגן על אוכלוסיות רגישות כמו אנשים שסובלים מבעיה במערכת החיסון, תינוקות, אנשים שרגישים לחיסון, אוכלוסייה מבוגרת, וכל אדם שנופל בתוך האחוז הבודד של האנשים שהחיסון אינו יעיל אצלם. כמו כן נבחרו מלכתחילה תנאים שאמורים להפחית את הסיכונים באופן משמעותי: החיסון ניתן לאוכלוסייה מוגדרת הכוללת ילדים שכבר חוסנו (ועל כן מוגנים מתופעות הלוואי הנדירות), והחיסון שנבחר מכיל רק שניים משלושת הנגיפים.

בתקופה האחרונה אנו נתקלים בשמועות שונות לגבי הסכנות הנובעות לכאורה מהחיסון, ובזלזול בסיבוכי המחלה. אנחנו מזמינים אתכם להפנות אלינו טיעונים כאלה (רצוי בצירוף מקור) ואנו נעשה כמיטב יכולתנו לאשר או להזים אותם בהתבסס על הספרות המדעית העדכנית.

לקריאה נוספת:
אתר משרד הבריאות, המלצות קליניות של משרד הבריאות לגבי מצבי דיכוי חיסוני.
אתר הבריאות העולמי – WHO (אנגלית)
אתר פרויקט הדברת הפוליו, כולל נתונים בזמן אמת על התפרצויות (אנגלית)
אתר הרשות לניטור ובקרת מחלות – CDC (אנגלית)
מידע על חיסוני הפוליו באתר בית החולים וולפסון
מאמר של ד"ר קרן לנדסמן שעונה לכמה שמועות על חיסון הפוליו
מאמר מקיף ויסודי על ההיסטוריה של הפוליו בישראל (באנגלית) 

הערה: לאחרונה נוספות שאלות רבות שחוזרות על עצמן, ו/או שיש להן תשובות בקישורים הנ"ל כתגובות לכתבה. אנא, לפני שאתם מפרסמים שאלה, קראו היטב את הכתוב במאמר, בקישורים לקריאה נוספת שלעיל ובתגובות בסוף המאמר. אם אינכם מוצאים תשובה המניחה את הדעת, נשמח לענות על שאלתכם. 

האתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי ואין לראות בתכנים המפורסמים בו כהמלצה על טיפול זה או אחר או כתחליף להתייעצות עם גורם רפאי מוסמך.

תודה לד"ר קרן לנדסמן על העזרה בהכנת הכתבה
תודה לד"ר קרן לנדסמן ולד"ר אהוד קליינר על הייעוץ במענה לגולשים.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

616 תגובות

  • חיים חביב

    תשובות אמיתיות

    שלום מיכלי,

    ראשית, את יכולה למצוא תשובות אמיתיות בכל אחד מהקישורים המצויינים בכתבה.

    לגבי ילדייך, אם הם מחוסנים בחיסון המומת, אין לך ממה לחשוש. הסיכון שלהם לחלות בעקבות חשיפה לוירוס המוחלש הוא אפסי למדי (רק מקרה אחד כזה ידוע בכל העולם!). המטרה של מבצע החיסונים הנוכחי היא למנוע את התפשטותו של וירוס הבר באוכלוסיית מדינת ישראל. החיסון המומת מגן מפני המחלה אך אינו מגן בפני נשאות של הוירוס. וכך ילדייך אמנם לא בסכנה בעצמם אך ללא החיסון המוחלש הם יכולים להפוך לנשאים של וירוס הבר (בתוך המעיים שלהם) ולהפיץ אותו לאנשים אחרים (כי החיסון המומת לא מחסן את המעיים אלא רק את הדם). זהו לא פורום פילוסופי ולכן איני יכול להביע דעתי בקשר למוסריות של מבצע החיסון הנוכחי, אך לגבי דבר אחד אין ספק: למען קבוצות הסיכון ולמען הדורות הבאים, מבצע החיסון הנוכחי חיוני לחיסול הוירוס.

    וירוס הפוליו יכול להדביק כל אדם בכל גיל. ילדים נוטים לחלות יותר בגלל מודעות נמוכה להגיינה אישית.

  • לאחר שחקרתי המון

    לאחר שחקרתי לא מעט

    החיסון הוא לא למען ילדייך אלא למען איזושהי סביבה שמשרד הבריאות בעצמו מגמגם מי היא הסביבה הזאת.
    בכל מקרה, החיסון הוא לא למען ילדייך נקודה. הילדים שלך כבר מוגנים מהמומת כך שאיתם אין לך שום בעיה. זו תשובה בטוחה.

  • ריקי לוגסי

    מספר שאלות

    רשמתם כי החיסון יעיל רק 50 אחוז בפעם הראשונה, אז מה מתכוונים לעשות בנדון? יש חיסונים נוספים?
    החלטתם כי אסור לחסן ילדים שבמשפחתם קיימים אנדים בקבוצות סיכון! אבל יש סיכוי שהילדים ידבקו בגן! אז מה אמורים לעשות בנדון?
    ילד המוחסן במומת עלול להדבק בגן מילדים שחוסנו במוחלש? במידה וכן, האם הנשאות תיהיה שוות ערך כאילו חוסן, גרוע יותר, או חלש יותר?
    החיסון הזה ניתן בהודו לטענתכם התחלואה בפוליו ירדה, אולם במקביל התחלואה בשיתוק רפה גדל, מה הסיבה לכך?

  • חיים חביב

    מספר תשובות

    שלום ריקי,
    יעילות מנה אחת של החיסון המוחלש היא 50% כאשר היא ניתנת לבדה ללא חיסון קודם כלשהו.
    לגבי הסיכון להדבקות בגן, פשוט יש צורך להזהר ולשמור על הגיינה. נכון שהסיכוי להדבקות במוחלש קיים, אך הוא לא גדול, ובכל מקרה, עדיף שאדם בקבוצת סיכון יפגוש את הוירוס המוחלש ולא את וירוס הבר.
    ילד המחוסן במומת ונדבק במוחלש יפתח בסופו של דבר חיסון כמו כנגד המוחלש, דהיינו גם במערכת העיכול ולא רק בדם.
    אף אחד לא יודע עדיין מדוע עלתה התחלואה בשיתוק רפה בהודו, ואין הוכחה שהדברים קשורים. יתכן והעליה בשכיחות השיתוק הרפה היא תוצאה של וירוסים אחרים אשר מצויים באוכלוסייה, אשר בעקבות הכחדתו של וירוס הפוליו מוצאים כעת ש"התחרות נעלמה" ומכיוון שהאוכלוסיה לא מחוסנת כנגדם, שכיחותם עולה. אבל זוהי רק השערה, ועד שלא ימצא הגורם האמיתי, אין לדעת מהי הסיבה.

  • עסאם

    פוליו

    ארז שלום,

    מס' שאלות ברשותך ע"מ לסכם את הנושא למרות שכבר נגעת כמעט בהכל:
    1. במידה ואני לא מחסן את ילדיי בני 2.5 ו 4 שנים (שכבר מחוסנים במומת) והם נחשפים לנגיף האם הם עלולים לחלות ? מה מידת ההגנה הקיימת בגופם?
    2. ואם יהיו רק בבחינת נשאים, אזי לכמה זמן ? והאם הנגיף יוצא מהגוף שלהם לחלוטין?
    3. האם החיסון החי מוחלש משופר לעומת המומת שכבר קיבלו או שמא רק נועד להגן על הסביבה?
    4. מה הם דרכי ההדבקה בפוליו חוץ ממחוזר צואה פה ? האם למשל הוא יכול לעבור במגע עם רוק אדם נשא/חולה ?
    5. האם מי שנולד בשנת 1980 ואילך יש בגופו מספיק נוגדנים ע"מ להתמודד עם הנגיף במידה ונחשפים אליו ? והאם עם השנים ההגנה נחלשת?

    תודה רבה.

  • חיים חביב

    פוליו

    שלום עסאם,

    1. מידת ההגנה בגופם של מחוסנים בוירוס המומת היא גבוהה ביותר, ולכן הסיכון לילדים עצמם מהנגיף המוחלש היא אפסית, והסיכון מנגיף הבר נמוך מאוד.

    2. נשאות של הנגיף יכולה להמשך מספר שבועות, ואצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת אף חודשים ושנים.

    3. החיסון החי הנוכחי לא זהה לחיסון המומת ולכן אינו בר השוואה. תפקידו למנוע נשאות והפצה של וירוס הבר, עד כדי סיכון אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת, ובעצם ניסיון להכחיד את וירוס הבר לפני התפשטות.

    4. רוק וצואה הם מעבירי הנגיף. מגע אינו מספיק, יש צורך בבליעה.

    5. כן, לילידי 1980 ואילך חסינות גבוהה מספיק לנגיף.

    ראה בכתבה קישורים לאינפורמציה נוספת.

  • שובל

    מתן חיסון מוחלש כאשר יש בבית אישה בהריון

    האם יש סכנה במתן החיסון המוחלש כאשר יש בבית אישה בהריון בסיכון?

  • חיים חביב

    הריון

    שלום שובל,
    יש לחסן גם בני בית של אישה בהריון. ראה בכתבה קישור לאתר בית החולים וולפסון למידע נוסף.

  • בני

    חיסון עדר

    הייתי רוצה לקבל הבהרה מסויימת , אם רבע מהאוכלוסייה תתחסן בחיסון החי מוחלש והוא יעבור לילדים אחרים בגן או בבית הספר אז אין להורים יותר מידי ברירה הילדים גם יקבלו את החיסון רק בדרך אחרת , אז מה ההבדל בין לתת את החיסון או שפשוט הם ידבקו בו כדרכם של ילדים.

  • חיים חביב

    חיסון עדר

    שלום בני,
    חיסון דרך טיפות הוא חיסון וודאי: אין אפשרות שהמתחסן לא נחשף לוירוס. חיסון דרך חברים בגן הוא אקראי - אין וודאות לחשיפה ולכן יש סיכוי שהילד לא יפתח נוגדנים במעיים (החיסון המומת לא גורם להתפתחות נוגדנים במעיים אלא רק בדם).

  • גורייבסקי אולגה

    ילדה לא מחוסנת

    ביתי, בת ה4 ו9 חודשים הייתה לא מחוסנת כלל. לפני שבועיים עשיתי לה את המנה הראישונה של IPV. השאלה האם לא מסוכן בשבילה שאשלח אותה לגן יחד עם הילדים שקבלו את ה OPV . או שעדיף להשאיר אותה בבית עד לקבלת המנה השניה של IPV ?

    תודה

  • חיים חביב

    OPV אחרי IPV

    שלום אולגה,
    ע"פ הנחיות משרד הבריאות מי שקיבל לפחות זריקה אחת של IPV אמור לקבל גם את החיסון המוחלש כך שאין בעקרון חשש. אנא פני לאחות/רופא שלך כדי לקבל הנחיות מפורטות.

  • שמרית

    נשאות

    ילד שמחוסן רק במומת והינו נשא, למשך כמה זמן הוא נשא? האם ניתן לבצע בדיקה שתאבחן את הנשאות?
    לפי המאמר החיסון המוחלש אפקטיבי רק ב-50% במנה הראשונה, מפיץ את עצמו בסביבתו ואף יכול לחזור להיות רגיל, למעשה מאד מדבק במשך כמה חודשים- נשמע כי הפיתרון לא ממגר אלא מפיץ - מדוע לא לחסן את החלשים במומת?
    מבוגרים מאיזה גיל מחוסנים?
    תודה!

  • חיים חביב

    נשאות

    שלום שמרית,
    נשאות יכולה להיות רק של הוירוס המוחלש או וירוס הבר. הוירוס המומת לא גורם לנשאות אלא רק לפיתוח חיסון בדם. יש בדיקות לנשאות אך לא ידוע לי אם באופן פרטי.
    החיסון המוחלש אפקטיבי ב50% רק אם הוא לא על רקע החיסון המומת.
    ההסתברות לכך שהוירוס המוחלש יחזור להיות אלים קטנה ביותר, וגם אם הוא כן חוזר, אם האדם כבר מחוסן ע"י הוירוס המומת, זה לא ישפיע עליו.
    לחלשים לא יעזור הרבה חיסון כזה הוא אחר כי לגוף שלהם קשה לפתח את ההתנגדות לוירוס.
    כל מבוגר מחוסן בהתאם לגיל שבו התחסן...

  • שמרית

    נשאות

    קודם כל תודה על התשובה,
    כוונתי היתה לילד שחוסן במומת ונדבק מילד אחר שחוסן במוחלש וכעת הוא נשא של המוחלש, למשך כמה זמן הילד נשא של הנגיף המוחלש או הבר?
    האם לאחר שהילד נדבק בנגיף המוחלש הוא למעשה מחוסן כעת גם במעיים ולא רק בדם?
    תודה,
    שמרית

  • חיים חביב

    נשאות-המשך

    שלום שמרית,
    נשאות של הנגיף יכולה להמשך עד כ6 שבועות באנשים עם מערכת חיסון תקינה. ילד שנדבק בנגיף הבר או המוחלש מחוסן במעיו כנגד נשאות.

  • אורנית טפירו ישראל

    חיסון הפוליו המוחלש לאחר מומת

    שלום, אמא חולה אונקולוגית כרגע, ולא ברור אם תזדקק לטיפולים נוספים כנראה הקרנות בעתיד הקרוב.. האם כדאי לחסן את בתי בת השנתיים במוחלש?? .. יש לציין שבתי חוסנה בכל החיסונים עד גיל שנתיים. כמו כן ,אמי ניפגשת עם בתי לרוב ועם שאר נכדיה, האם זה מסוכן??
    תודה מראש על תשובתך,
    אורנית טפירו ישראל תושבת קרית אתא.

  • חיים חביב

    חיסון מוחלש לאחר מומת

    שלום אורנית,

    ע"פ הנחיות משרד הבריאות יש לחסן את ביתך. על מנת לצמצם למינימום את הסיכון לאימך (עקרון הזהירות המונעת) יש להפחית למנימום האפשרי מגע בין הילדים המחוסנים לאדם עם מערכת חיסונית מוחלשת, למשך תקופה של כ6 שבועות אחרי החיסון.

  • קרן

    מקרי פוליו בעקבות החיסון

    שלום, האם תוכל להסביר בקצרה על 4 מקרי הפוליו שקרו בעקבות החיסון בין השנים 1983-1987?
    אני מניחה שחוסנו פחות מ4 מיליון איש ואז זה לא מתאים לנתון שהסיכוי להדבק מהחיסון הוא כ- 1 למיליון.
    תודה
    קרן

  • חיים חביב

    ההתפרצות בסוף שנות השמונים

    שלום קרן,

    ההתפרצות בסוף שנות השמונים היתה בעקבות "חור חיסוני" של קבוצת אוכלוסיה בארץ, שלא נחשפה מעולם לוירוס הבר, ושחוסנה בחיסון המוחלש כ17 שנה לפני ההתפרצות. הנה המאמר המסכם את הענין.

  • קרן

    כוונתי הייתה למקרי פוליו מהחיסון

    אני לא בטוחה שהבנת את כוונתי. לא התכוונתי להתפרצות הפוליו בשנת 1988. אלא ל: בין השנים 1983-1987 דווחו 8 מקרי פוליו, 4 מתוכם קרו עם קשר לקבלת החיסון. זה נמצא בדוח מבקר המדינה שבקישור הבא: http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=173&id=0&frompage=30...(%F4%E5%EC%E9%E5)%20%E1%F9%F0%FA%201988
    איך יכול להיות שקרו 4 מקרי פוליו בעקבות החיסון? האם זה לא אומר שהסיכון הוא בעצם הרבה יותר גבוה מ1 למיליון?
    שוב אשמח לקבל הסבר. תודה!

  • אבנר

    הסתברות לחלות מהנגיף המוחלש

    ציינת כי ההסתברות לחלות כאשר מקבלים את הנגיף המוחלש בלבד היא 1 למליון. רציתי לדעת מה ההסתברות הידועה לחלות כאשר הילד כבר מחוסן בנגיף המומת ועכשיו מקבל נגיף מוחלש?
    אשמח לדעת אם יש תשובה יותר מדויקת מ...שואפת לאפס.

    תודה,
    אבנר

  • חיים חביב

    הסתברות לחלות מהנגיף המוחלש

    שלום אבנר.
    אין סטטיסטיקה מדויקת של ההסתברות הזו מכיוון שעד היום בכל העולם היה רק מקרה אחד כזה. ראה במאמר את הקישור לאתר של בית החולים וולפסון שם יש התייחסות לשאלתך.

  • אבנר

    הסטיסיטיקה באתר של וולפסון

    באתר כתוב..."החיסון זה הוצא משגרת החיסונים עקב הסיכון לגרימת מחלת שיתוק ילדים על ידי הזן המוחלש (סיכון שמוערך כ1 ל2.4 מיליון מנות) " לא מצוין האם זה הסיכון לשילוב. האם זה הסיכון הידוע לשילוב או רק למוחלש?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום אבנר
    סיכון זה חושב על פי מספר המנות שנתנו לאנשים שלא קיבלו את המומת. כלומר הסיכון בארץ נמוך בכמה סדרי גודל.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • איילת לו

    מאמר קצר בנושא non polio acute flacid paralysis

    http://childhealthsafety.wordpress.com/2012/04/07/third-world-duped-on-p...
    פסקה אחרונה:
    The WHO’s current policy calls for stopping oral polio vaccine (OPV) vaccination three years after the last case of poliovirus-caused poliomyelitis. Injectable polio vaccine (IPV), which is expensive, will replace OPV in countries which can afford it.
    מה תגובתך למאמר?

  • איילת לו

    The WHO’s current policy calls for stopping oral polio vaccine

    כתוב שארגון הבריאות העולמי קורא להפסקת מתן חיסון הפוליו המוחלש, אם אני מבינה נכון.

  • חיים חביב

    חיסון דרך הפה והנחיות ארגון הבריאות העולמי

    איילת,

    ארגון הבריאות העולמי קורא להפסקת מתן חיסון הפוליו המוחלש בנסיבות מסוימות (כאשר אין התפרצות של נגיף הבר) ולא כמדיניות כוללת. לפני קפיצה למסקנות אנא עייני באתר האינטרנט של הארגון, שם שילוב של החיסון המומת והמוחלש מהוללים כאסטרטגיה מעולה להכחדה של וירוס הפוליו מהעולם.

  • חיים חביב

    NPAFP

    שלום איילת,
    תגובה כללית למאמר היא שבהחלט חשוב לחקור למה יש עליה בNPAFP (אני כבר יכול לאמר לך שיתכן שהסיבה היא שהכחדת הפוליו ע"י החיסון גרמה לכך שאנטרו-וירוסים אחרים שהיו בתחרות איתו פתאום מצאו לעצמם "מרחב הדבקה"). עם זאת, אין להסיק קשר של סיבה ותוצאה ישירים עד למציאת הוכחה שכזו. (גם הטמפרטורה הגלובלית עולה, ואפשר לטעון שהעליה בשכיחות NPAFP היא כתוצאה מההתחממות הגלובלית של גופי מים ושיפור התנאים הדרושים להשרדות אנטרו-וירוסים. כמובן שזו המצאה, ויש למצוא את הגורם האמיתי ולא לסמוך על התאמה סטטיסטית.)
    לגבי הפסקה האחרונה, לא ברור לי על איזה היבט של הטקסט אני אמור להגיב. אנא פרטי.

  • ו

    אז בעצם האם החיסון החי מוחלש הוא טוב לילדים???

    או שהוא רק מגן מפני נשאות מהפוליו בלבד??? (שזה לא ממש משכנע הורים רבים לסכן ילדיהם כל אחד וסיבותיו הוא). אם כך למה רופא המשפחה אומר שהחיסון החי מוחלש מגן מפני נגיף הבר האלים והמומת לא ממש . הרי במשרד הבריאות אומרים שהילדים מחוסנים לא יקרה להם כלום מהפוליו ושהחיסון המומת מגן מפני פוליו במפורש. הרופאים אומרים שהוא נותן הגנה נוספת מנגיף פראי פוליו???? למה במשרד הבריאות אומרים שהחיסון המוחלש לא מגן על הילד כי הוא מחוסן במומת - יש כאן סתירות....ועוד עובדות, איך התגלו נשאים מבלי לחלות במחלה...כאשר הם מחוסנים במומת משמע הם מוגנים ! לא?

  • חיים חביב

    חיסון חברתי

    שלום ו,
    הוירוס המומת מחסן את הדם, הוירוס החי מחסן גם את הדם וגם את המעיים. אדם המחוסן במומת עדיין יכול לשאת את הוירוס במעיו מבלי לחלות במחלה, אך הוא עלול להדביק אחרים.
    החיסון המוחלש ניתן כרגע כדי למנוע התפשטות של הוירוס למעיים של אנשים המחוסנים בגרסה המומתת. החיסון המוחלש מגן מפני הנגיף האלים משום שהוא חוסם את התפשטותו באוכלוסיה. אם כולנו היינו מחוסנים במומת, ולכולנו היתה מערכת חיסונית בריאה אז לא היתה שום בעיה. אבל לא היא: חלק מהאוכלוסיה לא מחוסן כלל, וחלקה בעל מערכת חיסונית חלשה, ואלה פרצות הקוראות לגנב. לכולנו יש קרובים/מכרים עם בריאות לקויה, ועליהם אנו מגינים.

  • ו.

    אדם המחוסן במומת עדיין יכול לשאת את הוירוס במעיו מבלי לחלות במחל

    (בלי קשר לחיסון סביבתי רק מדובר על ילדים עכשיו)
    הכוונה היתה האם כל מי שחוסן במומת יכול לשאת את הוירוס במעיו מבלי לחלות במחלה? רופא הילדים לא אמר לי את זה הוא אמר משהו אחר שלא בטוח שכולם יצליחו להמנע מהמחלה גם כשהם מחוסנים במומת והוא אמר שהחיסון החי מוחלש פשוט יעזור לאותם ילדים להתגבר על הוירוס האלים...כלומר יש כאן סתירה עם משרד הבריאות שאומר שהחיסון לא עוזר להגן על הפוליו אלא זה רק חיסון חברתי. אם יש מסקנה אז היא שהילדים לא יקרה להם כלום מהמחלה ושהחיסון הזה מיותר עבורם. ושכל המבוגרים וכולם ישמרו על הגיינה בכל מקרה.

  • חיים חביב

    קפיצה למסקנות

    לפני שאתה קופץ למסקנות שיש כאן סתירה, אני ממליץ לך לשוחח עם הרופא כדי שיבהיר את כוונתו. לשמור על היגיינה זה חשוב בכל מקרה, אבל זה לא מספיק במקרה של וירוס הפוליו שהוא מידבק ביותר.

  • ליטל

    המשך

    תודה ארז, אבל חלק מתשובותיך סותרות את עצמן. אתה בעצמך כותב שהחיסון ניתן כבר ל3 מיליארד אנשים ולכן אצלנו זה ממש לא ניסוי, ומצד שני אתה אומר שאתה לא יודע מה היו תופעות לוואי אצל אותם 3 מיליארד אנשים ורק עכשיו מבקש לבדוק זאת. אז בעצם מה שאתה אומר שנערך סוג של ניסוי ענק שאתה לא יודע בכלל מה התוצאות שלו מבחינת תופעות לוואי, אבל העיקר שהוא נערך. אתה יודע, כשאנשים מבקשים לראות ניסוי מה שחשוב זה התוצאות, אז איך אפשר לצאת בהצהרות שהחיסון בטוח לפני שאתה יודע בכלל מה היו התופעות וההשפעות שלו?
    2. על סמך מה אתה אומר שמבחינת מוטציות לא משנה מה היה בחיסון? אני דווקא חושבת שהגיוני להניח שאם תא מותקף על ידי נגיף יחיד או כמה נגיפים שונים יש תהליכי תחרות או כל מיני קשרים בין הנגיפים ואלה יכולים להשפיע על קצב המוטציות. בכל מקרה זו נראית לי לפחות השערה שמן הראוי היה לבדוק אותה.
    ולגבי השאלה שלי של מה היה לפני 2004- פשוט מעניין מה ההבדל לעומת ההיסטריה עכשיו. אם אז החיסון ניתן בשגרה אז למה היה מספיק רק להתרחק ממקבלי החיסון (ואיך אפשר להתרחק אם הוא ניתן בין היתר בבית הספר? ) ואילו עכשיו מדוכאי החיסון נדרשים להשאר בבית? הייתי שמחה לקבל תשובה לשאלה זו.

  • חיים חביב

    המשך להמשך

    שלום ליטל,
    לגבי פרופיל תופעות הלוואי של החיסון, אין צורך לערוך ניסוי נוסף משום שהפורמולציה של החיסון הנוכחי זהה לחיסונים קודמים בהם השתמשו באופן נרחב ביותר בשנים קודמות (מלבד הוצאה של זן אחד של הוירוס -זן 2 שנכחד.) יתרה מזו - ע"פ הניסויים הקלינים שכן נעשו כדי להביא את החיסון לשימוש נרחב, החיסון הנוכחי מראה פרופיל תופעות לואי טוב יותר מהקודמים ולכן יש לצפות אף לשינוי לטובה בענין.
    לגבי המוטציות, לוירוסים (שלא כמו לחיידקים, שמרים, ואאוקריוטים) אין "מערכות תקשורת". לכל וירוס קצב מוטציות התלוי באמינות של האנזימים שאליו מקודדים הגנים שבתוכו. יכול להיות הבדל באמינות הזו בין זן אחד לאחר, אבל אין לצפות שהאחד ישפיע על השני.
    לגבי ההחמרה בעניין ההתרחקות, הרי זו בבחינת זהירות מונעת. זה עדיין לא אומר שהמצב השתנה.

  • ליטל

    המשך להמשך של ההמשך

    כפי שכתבתי לארז, מחקר על 159 ילדים לא נחשב כמחקר שיכול לבדוק תופעות לוואי נדירות, לכן לא ניתן להגיד " החיסון הנוכחי מראה פרופיל תופעות לוואי טוב יותר מהקודמים" כפי שאתה כותב. כך שעל החיסון הנוכחי בעצם אין מחקר ראוי על תופעות לוואי. אז נשאר הטיעון שזה דומה לחיסון שניתן בהיקף רחב, ואז אני חוזרת לשאלה שלי, היכן יש תיעוד של כל תופעות הלוואי של החיסון שהיה בשימוש הרחב. ארז כתב שהוא בודק זאת, ואני שאלתי, כיצד ייתכן שבטרם ידוע לו מה הן אותן תופעות לוואי באותם מיליארדי חיסונים שכבר ניתנו מצהירים שהחיסון בטוח כי ניתן כבר בכל כך הרבה מקרים. זה שהוא ניתן לא אומר כלום, מה היו תופעות הלוואי כשהוא ניתן? רק אחרי שיש תשובה לשאלה זו זה בכלל יכול להיות טיעון כלשהו. ולגבי תקשורת בין וירוסים, אולי אין תקשורת ישירה בין וירוסים, אבל יש להם תא מאכסן משותף ומערכת חיסון של המאכסן שמתמודדת עם וירוס אחד או כמה, ולכן , לפי ההגיון שלי, מערכת החיסון של המאכסן תופעל באופן שונה אם יש חיסון של שניים או שלושה זנים, ומכאן גם שכל אחד מהזנים יגיב שונה למערכת החיסון המופעלת נגדו, כלומר יפתח מוטציות אחרות אם הוא "לבד" מול מע' החיסון או לא.

  • חיים חביב

    ובכל זאת

    ליטל,

    לגבי תופעות הלוואי, יש להבדיל בין "תופעות לואי נדירות" לפרופיל תופעות לואי כללי של תרופה. בתהליך אישור תרופה כיום לא מחכים לאתר "תופעות לואי נדירות" כדי להוציא את התרופה לשוק. זה לא אתי משום שהסיכוי לסייע לחולים עם התרופה עולה על הסיכון שב"תופעות לואי נדירות". על אחת כמה וכמה, כשמדובר בחיסון הזהה כמעט לחלוטין לחיסון שכבר אופיין מבחינת פרופיל תופעות הלואי הכללי שלו. הנה דוגמה למאמר (אחד מני כמה) על פרופיל תופעות הלואי הכללי של החיסון הטריוולנטי בהשוואה לשני חיסונים מונוולנטים. במאמר נראה כי אין הבדל סטטיסטי בין סוגי החיסון (ואפשר אפילו לטעון שלחיסונים המונוולנטיים יש פרופיל טיפה טוב יותר). אין דרך כיום לאתר "תופעות לואי נדירות" בלי לשחרר תרופה לקהל ולעקוב אחריה.

    לגבי יכולת פיתוח מוטציות של הוירוס, אני שוב חוזר על העניין: אין סיבה הגיונית לחשוב שמנגנוני המוטגנאזה בזני הוירוס (אמינות נמוכה של reverse transcriptase, ושחלוף רקומביננטי) שבחיסון ישתנו פתאום רק בגלל הוצאת אחד הזנים, (ואין שום עדות לתופעה כזו, למרות שהפרופיל הגנטי של מה שקרוי VDPV-vaccine derived poliovirus נחקר באופן נרחב). אלו מנגנונים אינהרנטיים לוירוסים הללו (ולכל וירוס שהוא). מנגנונים אלו נחקרו במשך שני רבות ואופיינו בצורה מדוקדקת. אם תוכלי להמציא לי מאמרים שמראים שהוצאה של זן מהחיסון משנה את קצב המוטגנאזה בוירוס, אשמח לקרוא ולהגיב עליהם. עד אז אין סיבה הגיונית לחשוב שיש כזה שינוי.

  • אתי

    נגיפי פוליו

    1. נאמר שנגיף הפוליו החי-מוחלש מתיישב במעיים. שאלתי היא: לכמה זמן? וכן, אם אחרי זמן הוא מתיישב גם באיברים נוספים כגון בכבד, בטחול, בקשרי לימפה ובמערכת העצבים - לכמה זמן?

    2. יש טענות כאילו התפרצויות של מחלות מסוימות בגיל המבוגר קשורות כביכול לנשאות של נגיפים מגיל הילדות. למשל, נגיפי הרפס, CMV ועוד. רציתי לשאול אם יש עדויות גם על מעורבות של נגיפי פוליו ואם הנושא בכלל נחקר.

    תודה.

  • חיים חביב

    פוליו במעיים וקשר למחלות מאוחרות

    שלום אתי,

    "התיישבות" טיפוסית במערכת העיכול היא למספר שבועות, שונה קצת מאדם לאדם. במקרים נדירים לכמה חודשים ואף שנים, בהתאם למצב מערכת החיסון. הוירוס יכול להגיע ללימפה ולמערכת העצבים. עוד אינפורמציה וגם לגבי סיבוכים עתידיים של המחלה אפשר למצוא בוויקיפדיה (בעיקר באנגלית).

  • ג'נט

    אני לא מבינה

    אם ילדי עברו את כל החיסונים של הפוליו חוץ מהמוחלש, למה אני צריכה לחסן אותם במוחלש ושהנגיף יהיה להם בגוף הרי הם מחוסנים אז למה אני צריכה לחסכן אותם.?

  • חיים חביב

    חיסון מוחלש לעומת מומת

    שלום ג'נט,
    בצורה מופשטת, הוירוס המומת מחסן את הדם, והוירוס המוחלש מחסן גם את המעיים.
    הסיכון לילדים שחוסנו בנגיף המומת מהנגיף המוחלש הוא אפסי ביותר. הם לא יחלו בעצמם מהנגיף האלים (כי הוא לא יכנס לדם שלהם) אבל הם עדיין יכולים להיות נשאים של הוירוס האלים (הוירוס "מתיישב" במעיים). אם יהיו הרבה נשאים של הוירוס האלים אז יש סיכון לאנשים אחרים מבוגרים וחולים. ילדים שלא חוסנו בוירוס המוחלש הופכים להיות מאגר לוירוס האלים וממשיכים להפיץ אותו, וזו הסכנה האמיתית.

  • ג'נט

  • מירי ב.

    כדי להעביר לסביבה את החיסון המוחלש שיחסן את מי שלא מחוסן

    ובכך נמנע מהנגיף האמיתי האלים למצוא לו גוף לא מחוסן, להשתכן שם ולגרום לפריצה של מגיפה. אם הנגיף ימצא גוף להשתכן בו, הוא עלול גם לעבור מוטציה ולהיות אלים יותר, ואז גם החיסון הרגיל שילדייך עברו לא יהיה יעיל יותר חס וחלילה.

  • נדב84839

    האם אכן יש ״התפרצות״ בישראל?

    ארז שלום רב
    כתיבתך ותשובותיך מועילות ומעניינות!
    רציתי לשאול איך יודעים שיש ״התפרצות״ פוליו אם בסך הכל גילו נגיפים בביוב? אולי זה נשאות רק של אוכלוסייה ספציפית ומצומצמת (אולי אפילו אדם אחד?)
    האם יודעים מה סוג הנגיף שהתגלה בביוב?
    ושאלה אחרונה, האם כדאי להמתין עם החיסון עד שהנגיף יתגלה גם באזור המגורים שלי?

  • חיים חביב

    התפרצות

    שלום נדב84839,
    מצטער על העיכוב בתשובה.
    גילוי של נגיפים מזן הבר בביוב מורה על התפשטות של הנגיף באוכלוסיה. יתכן שזה התחיל מאדם אחד אולם הנגיף מידבק ביותר ויש לנקוט באמצעי זהירות. היום אנחנו יודעים כבר יותר בוודאות שאכן יש התפרצות שכן הנגיף התגלה במוקדים שונים ברחבי הארץ. הזן שאותר בארץ כמתפרץ הוא זן 1. אין סיבה להמתין עם החיסון. אין להמתנה שום יתרון.

  • גלי

    אם צריך 3 מנות של החיסון המוחלש כדי להיות מחוסנים

    אז מה תיתן מנה אחת ?

  • חיים חביב

    מנה אחת אפיים

    שלום גלי,
    מנה אחת של המוחלש מספיקה לייצר התנגדות במעיים של מרבית האוכלוסיה המחוסנת זה מכבר בוירוס המומת.

  • ו.

    מה ההבדל בין חיסון דרך טיפות

    לבין חיסון דרך החברים בגן?בהנחה שהילד מחוסן בחיסון מומת. והאם יש בדיקת נוגדנים לפוליו? אפילו באופן פרטי? האם אפשר לעשות בדיקת נשאות באופן פרטי כל כמה שבועות לילד שלא חוסן בחיסון חי?

  • חיים חביב

    הבדלים בשיטות חיסון

    שלום ו.
    חיסון דרך טיפות הוא חיסון וודאי: אין אפשרות שהמתחסן לא נחשף לוירוס. חיסון דרך חברים בגן הוא אקראי - אין וודאות לחשיפה ולכן יש סיכוי שהילד לא יפתח נוגדנים במעיים (החיסון המומת לא גורם להתפתחות נוגדנים במעיים אלא רק בדם).
    בדיקת נוגדנים/נשאות לפוליו קיימת, לא ידוע לי על גוף המבצע זאת באופן פרטי.

  • שרית

    נשאות

    ברשותכם שאלה למשהו שלא ברור לי: אם מישהו נשא של נגיף הבר, זה לכל החיים או שמא גם כאן זה רק לכמה שבועות? ז״א עד מתי יש סכנה שאחרים ידבקו ממנו בנגיף הבר?

  • עמודים