בחודשים האחרונים נפוצו בכלי התקשורת ידיעות על נגיפי פוליו (מחלת "שיתוק ילדים") שנמצאו במערכות הביוב בדרום הארץ. לרבים מאיתנו מחלת הפוליו מזכירה תמונות משנות החמישים של ילדים משותקים, ועל כן באופן טבעי הידיעות עליה זורעות פחד ובהלה – ולא בלי בסיס. מצד שני, גם החיסון נגד הפוליו עורר גל של שמועות לגבי תופעות לוואי איומות. כדי לעשות קצת סדר בדברים בואו נתחיל במחלה עצמה.

מחלת הפוליו נגרמת על ידי נגיף הפוליומיאליטיס. נגיף הפוליו מועבר רק בין בני אדם ומדבק בעיקר באמצעות הפרשות המעיים ורוק. מדובר למעשה בשלושה סוגים של נגיפים שמדביקים את תאי המעיים ועלולים לחדור משם למחזור הדם. ברוב המקרים המחלה עוברת מעצמה בלי שום סיבוכים, אך בערך באחד מכל אלף מקרים הנגיף פוגע במערכת העצבים וגורם שיתוק.

שיתוק כזה יכול להיות זמני, אך לפעמים הוא נשאר לצמיתות וגורם נכות. במקרים קיצוניים השיתוק גורם אי-ספיקה נשימתית עקב שיתוק של שרירי הנשימה, ודורש שימוש במכשיר הנשמה מלאכותית (ריאות ברזל). בסרטון שלפנינו אפשר לראות המחשה לצורה שבה הנגיף חודר לגוף ומדביק את התאים. לצפייה בסרטון לחצו על התמונה ועל הכפתור Play (משולש).


הסרטון הופק בידי המוזיאון להיסטוריה אמריקאית

בסרטון ראינו את תהליך ההדבקה של נגיף הפוליו. הנגיף נכנס דרך הפה, מגיע למעיים, ושם חלקו מופרש החוצה וחלקו האחר חודר לתאי דופן המעי. אחרי הפלישה הנגיף מאלץ את התא לייצר אבני בניין לנגיפים חדשים, שלאחר מכן מופרשים החוצה למחזור הדם ויכולים להתפשט לכל רחבי הגוף. הסכנה הגדולה היא שהנגיפים ידביקו תאי עצב ויהרסו אותם, וכך יגרמו שיתוק. למידע נוסף על מנגנון ההתפרצות של הנגיפים ראו סרטון בנושא.

החיסונים
כיום נמצאים בשימוש שני סוגים של חיסונים שנועדו למנוע את ההדבקה בשלושת הסוגים של נגיפי הפוליו. האחד, שנקרא IPV, הוא תרכיב של נגיפים מומתים, כלומר נגיפים שחוסלו באמצעות חומר בשם פורמלין (Formaldehyde) שמקבע את המבנים בנגיף ומונע ממנו כל אפשרות לחיות. חשוב לציין שרוב הפורמלין מורחק מהתרכיב בתום התהליך והכמויות הזעומות שנשארות לא נמצאו מסוכנות. החיסון הזה פותח בשנות החמישים בידי ג'ונאס סאלק.

יעילותו של החיסון בנגיף מומת עומדת על יותר מ-90 אחוז אחרי קבלת שתי מנות ועולה ליותר מ-99 אחוז אחרי קבלת שלוש מנות. החיסון הזה רק מציג את הנגיף לגוף, ולכן בעת חשיפה לנגיף אמיתי התגובה החיסונית תיכנס לפעולה רק בשלב שבו הנגיף יחדור למחזור הדם. פירוש הדבר הוא שבמהלך החשיפה הראשונה לנגיף אמיתי האדם המחוסן לא יפתח את המחלה, אך במשך תקופה מסוימת הוא יהיה נשא שלה ויוכל להדביק את הסובבים אותו. בחשיפה שנייה לנגיף, אחרי שמערכת החיסון כבר זיהתה פעם אחת נגיף אמיתי, החסינות תהיה מלאה.

החיסון המומת אמנם מונע מהמחוסן ללקות במחלה, אך לא מונע ממנו באופן מלא להיות נשא של הנגיף במעיו (נשאות של הווירוס האלים במקרה כזה יכולה להימשך כמה שבועות). החיסון נגד פוליו בארץ ניתן לילדים בזריקה בצורת תרכיב מומת, במסגרת החיסון המחומש.

התרכיב השני, שנקרא OPV, הוא תרכיב של נגיפים מוחלשים, כלומר נגיפים שעברו טיפול מיוחד שפגע משמעותית ביכולת שלהם להדביק תאים אנושיים. החיסון הזה פותח בסוף שנות ה-50 בידי אלברט סאבין (שכיהן כנשיא מכון ויצמן בשנים 1972-1969). מקבלים אותו בבליעה דרך הפה, בצורה שמדמה מצב של הדבקה בזעיר אנפין שמערכת החיסון מסוגלת להתמודד איתו בקלות יחסית.

האדם המחוסן ב OPV הופך להיות "נשא" של הווירוס המוחלש לתקופה קצרה של מספר שבועות שבה גופו מפתח נוגדנים ומעיו הופכים לסביבה עוינת מאוד לכל צורות הנגיף. היתרון של החיסון הזה הוא שהוא גורם לגוף להפריש לחלל המעי נוגדנים שמחסלים את אוכלוסיית הנגיפים ומונעים נשאות הפצה והדבקה בוירוס הבר האלים, בניגוד לחיסון ה-IPV שאינו מונע באופן מלא נשאות של הנגיף במעיים.

עם זאת, לחיסון המוחלש יש שלושה חסרונות משמעותיים. ראשית, הוא פשוט פחות יעיל –כשהוא ניתן לבדו, יעילותו מוגבלת לכ-50 אחוז בלבד במנה הראשונה ורק אחרי המנה השלישית עולה ל-95 אחוז. החיסרון השני והחמור יותר הוא שעל פי ההערכה אחד מכל מיליון ילדים שמקבלים את החיסון סובל מהתפרצות של הנגיף שגורמת שיתוק. חיסרון שלישי הוא שקיימת תופעת לוואי נדירה שבה הווירוס מתפרץ ולא גורם לשיתוק, אך נושא הנגיף נשאר מידבק למשך תקופה שיכולה להימשך גם חודשים ארוכים.

מידע חשוב ומקיף על החיסונים השונים ועל אופן השימוש בהם ניתן למצוא בתדריך החיסון שפורסם ע"י משרד הבריאות. 

אז כמה זה מסוכן באמת?
בסוף שנת 2011 חיו במדינת ישראל כ-2,576,900 ילדים. מבחינה סטטיסטית פירוש הדבר הוא שאילו אף אחד מהם לא היה מחוסן מראש נגד פוליו וכולם היו מקבלים רק את התרכיב המוחלש, 3-2 ילדים במדינה היו סובלים מהתפרצות אלימה של הנגיף בעקבות קבלת החיסון. על פי אותו תרחיש דמיוני, אילו אף אחד מילדי ישראל לא היה מחוסן נגד פוליו היינו חווים כבר התפרצות דומה לזו שהיתה במדינה בשנות החמישים.

בפועל, נכון להיום 95-94 אחוז מהילדים מחוסנים בגיל צעיר נגד פוליו באמצעות עם החיסון המומת, דבר שמקנה להם הגנה טובה מהתפרצות של הנגיף בגופם בעקבות קבלת החיסון המוחלש, ועל כן הסבירות לתופעת הלוואי הזאת שואפת לאפס. תופעת הלוואי הנוספת, של נשאות של הנגיף, היא נדירה בלאו הכי, ובמקרה הזה יש חשיבות רבה לאפקט העדר – המצב שבו אדם שנחשף לנגיף אינו יכול להעביר אותו הלאה משום שרוב אנשים בסביבתו מחוסנים.

אחד הטיעונים שמושמעים באופן תדיר נגד החיסון הזה הוא שמי שמקבל את החיסון הופך בעצמו לנשא ומדביק את סביבתו בנגיפים המוחלשים שקיבל. זה אמנם נכון, אך אינו חיסרון כלל. מקבל החיסון מדביק את סביבתו בנגיף המוחלש, כלומר החיסון מפיץ את עצמו בסביבתו. קיים תמיד הסיכון שהנגיף המוחלש יעבור שינוי אצל אחד הנשאים שלו ויחזור להיות וירוס רגיל, אך באותה המידה גם נגיף רגיל יכול להפוך אלים יותר.

גם כאן, כאמור, בא לידי ביטוי אפקט העדר אשר מגן על הסביבה מפרטים מדבקים. אדם מידבק מוקף באנשים מחוסנים אשר לא מאפשרים לנגיף לאמץ פונדקאי חדש. חשוב לזכור שבניגוד למדינת ישראל, במדינות עולם שלישי כמו הודו החיסון הזה ניתן כחיסון יחיד ואין עדויות להתפרצויות חריגות בהן בעקבות החיסון.

למידע נוסף על חשיבות החיסונים ועל אפקט העדר אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הימנעות מחיסונים – טבעיות או משחק באש.

בהודו, מדינת ענק שבה שיעור החיסון בגיל מוקדם היה נמוך ונעשו בה מבצעי חיסונים רחבי היקף להדברת המחלה, אכן תועדו מקרים שבהם ילדים סבלו מהתפרצות של המחלה בעקבות החיסון שקיבלו. התופעה קרתה בין השאר מתוקף חוק המספרים הגדולים, שכן החיסון ניתן למיליוני אנשים שלא חוסנו קודם לכן בחיסון המומת, ועל כן שכיחות של אחד למיליון היא מספר ריאלי ומוחשי.

נכון להיום, מחלת הפוליו נעלמה מרוב המדינות בעולם ונמצאת בתהליך מתקדם של הדברה. היא קיימת עדיין רק במספר קטן של מדינות באפריקה ובאסיה, וגם בהן מופעל כיום מבצע חיסון רחב היקף של האוכלוסייה בתקווה להדביר את המחלה כליל. המאמצים נבלמים באופן חלקי בגלל התנגדות מטעמים לא הגיוניים מצד אוכלוסיות שמרניות השוללות חיסונים, כפי שקורה למשל בניגריה.

בישראל, חשוב לציין, לא נצפה שום מקרה של פוליו מאז 1988. בחודשים האחרונים אנו חווים דבר שנקרא "התפרצות שקטה" בעיקר באזור הדרום, בעקבות חדירה של נגיף ככל הנראה ממצרים – מדינה שחוותה גם היא היא התפרצות שקטה דומה לזו שלנו. למצרים הגיע הנגיף מפקיסטן, מדינה ששיעור החיסון בה נמוך יחסית ועומד על כ-60 אחוז.

בימים האחרונים הוחלט לתת את החיסון המוחלש לכמות גדולה של ילדים מתחת לגיל תשע במחוז הדרום, שכבר חוסנו בחיסון המומת. ההחלטה התקבלה מתוך רצון ליצור אפקט עדר וכך למנוע מצב שבו הנגיף יעבור מאדם לאדם. התקווה היא להביא לידי כך שהנגיף לא יוכל למצוא כמעט אף אדם שבגופו הוא יוכל להתאכסן, וכך ייקטע מחזור החיים שלו וההתפרצות תיעצר כליל.

חשוב לציין שמבצע החיסונים לא נועד להגן על ילדים שכבר חוסנו. תפקידו של מבצע החיסונים הנוכחי הוא למגר ולהכחיד את הנגיף הפראי שהתגלה בארץ, למנוע את הפצתו של הווירוס בין אנשים שחוסנו רק בחיסון המומת, וכך להגן על אוכלוסיות רגישות כמו אנשים שסובלים מבעיה במערכת החיסון, תינוקות, אנשים שרגישים לחיסון, אוכלוסייה מבוגרת, וכל אדם שנופל בתוך האחוז הבודד של האנשים שהחיסון אינו יעיל אצלם. כמו כן נבחרו מלכתחילה תנאים שאמורים להפחית את הסיכונים באופן משמעותי: החיסון ניתן לאוכלוסייה מוגדרת הכוללת ילדים שכבר חוסנו (ועל כן מוגנים מתופעות הלוואי הנדירות), והחיסון שנבחר מכיל רק שניים משלושת הנגיפים.

בתקופה האחרונה אנו נתקלים בשמועות שונות לגבי הסכנות הנובעות לכאורה מהחיסון, ובזלזול בסיבוכי המחלה. אנחנו מזמינים אתכם להפנות אלינו טיעונים כאלה (רצוי בצירוף מקור) ואנו נעשה כמיטב יכולתנו לאשר או להזים אותם בהתבסס על הספרות המדעית העדכנית.

לקריאה נוספת:
אתר משרד הבריאות, המלצות קליניות של משרד הבריאות לגבי מצבי דיכוי חיסוני.
אתר הבריאות העולמי – WHO (אנגלית)
אתר פרויקט הדברת הפוליו, כולל נתונים בזמן אמת על התפרצויות (אנגלית)
אתר הרשות לניטור ובקרת מחלות – CDC (אנגלית)
מידע על חיסוני הפוליו באתר בית החולים וולפסון
מאמר של ד"ר קרן לנדסמן שעונה לכמה שמועות על חיסון הפוליו
מאמר מקיף ויסודי על ההיסטוריה של הפוליו בישראל (באנגלית) 

הערה: לאחרונה נוספות שאלות רבות שחוזרות על עצמן, ו/או שיש להן תשובות בקישורים הנ"ל כתגובות לכתבה. אנא, לפני שאתם מפרסמים שאלה, קראו היטב את הכתוב במאמר, בקישורים לקריאה נוספת שלעיל ובתגובות בסוף המאמר. אם אינכם מוצאים תשובה המניחה את הדעת, נשמח לענות על שאלתכם. 

האתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי ואין לראות בתכנים המפורסמים בו כהמלצה על טיפול זה או אחר או כתחליף להתייעצות עם גורם רפאי מוסמך.

תודה לד"ר קרן לנדסמן על העזרה בהכנת הכתבה
תודה לד"ר קרן לנדסמן ולד"ר אהוד קליינר על הייעוץ במענה לגולשים.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

616 תגובות

  • חיים חביב

    מבוגרים

    שלום נורית,
    לשם עיקרון הזהירות המונעת יש לשמור על הגיינה בסביבתם של ההורים, למרות שסביר להניח שהם מחוסנים, ולו רק מהסיבה שיתכן והם נחשפו לוירוס כשאת בעצמך חוסנת...

  • נורית

  • אראל

    חיסון ילד שנחשף לילדים מחוסנים בגן

    שלום, האם קיים חשש לחסן ילד בנגיף המוחלש לאחר שנכנס כבר לגן וייתכן שנחשף לנגיף מילדים שכבר חוסנו? אודה לתשובה בהקדם.

  • חיים חביב

    חיסון לאחר חשיפה

    שלום אראל,
    הסיכון לאדם שכבר חוסן בנגיף מומת מהוירוס המוחלש (בין אם ישירות מהחיסון ובין אם בהדבקה משנית) הוא תאורטי בלבד. (יש רק מקרה אחד בעולם של אדם שחוסן במומת ואח"כ במוחלש ולקה במחלה, מתוך עשרות מליוני האנשים שחוסנו). לאדם שחוסן בוירוס המומת אין סיבה הגיונית לחשש מהוירוס המוחלש (אלא אם יש לו בעיה במערכת החיסון).

  • אורית

    לא מובן

    מצטערת אבל אני לא מבינה את התשובה, לא נראה שאתה עונה על השאלה.אם ילד קיבל מילד אחר את הוירוס וכעת הוא נשא ולאחר מספר ימים גם מקבל את הטיפות של המוחלש האם יהיו לכך השלכות? האם החיסון במצב כזה אפקטיבי בכלל? (בלי קשר שעדיף בכל מקרה להתחסן ולא לבנות על הדבקה וכו)

  • חיים חביב

    חזרה

    שלום אורית,
    ילד שהוא כבר נשא של הוירוס המוחלש לא יושפע מחשיפה נוספת לוירוס המוחלש. מעיו של ילד כזה כבר "הומים" בנגיף. אמנם החיסון במצב כזה לא יוסיף, אולם באין דרך לבדוק בצורה המונית נשאות במעיים, אין לסמוך על הדבקה שכזו.

  • סיון שבבו

    חיסון לאחר הדבקה בנשאות

    שאלה שלא ברורה לי- במידה וילד (שמחוסן רק במומת וטרם קיבל את המוחלש) נדבק בנשאות מילד שכן חוסן במוחלש, האם עדיין מותר לחסן אותו במוחלש? האם החיסון יבטל את הנשאות שכבר נדבק בה? לא יכולות להיות תופעות לואי לילד שכבר נשא ומקבל את החיסון? תודה.

  • חיים חביב

    חיסון אחרי הדבקות

    שלום סיון,
    הסיכון לאדם שכבר חוסן בנגיף מומת מהוירוס המוחלש (בין אם ישירות מהחיסון ובין אם בהדבקה משנית) הוא תאורטי בלבד. (יש רק מקרה אחד בעולם של אדם שחוסן במומת ואח"כ במוחלש ולקה במחלה, מתוך עשרות מליוני האנשים שחוסנו). לאדם שחוסן בוירוס המומת אין סיבה הגיונית לחשש מהוירוס המוחלש (אלא אם יש לו בעיה במערכת החיסון).

  • אורית

    סדר בבלבול

    קראתי הרבה על הנושא (מניחה שכמו הרוב) ונתקלת כל הזמן בסתירות כגון, אפקט העדר שדובר עליו בכתבה- ילדים שחוסנו במומת וטרם במוחלש וייחשפו לילדים שקיבלו עתה את המוחלש בעצם ייחוסנו במידה ויועבר אליהם הנגיף המוחלש ואין סכנה בכך ומצד שני מעבירים הוראות מחמירות על הגיינה ב6 השבועות מקבלת החיסונים בבי"ס וגנים בכדי שלא ליצור אפקט עדר מסוג זה. עוד דוגמא, לא לתת חיסון בבית בו יש תינוקות קטנים שטרם חוסנו במומת ומצד שני קראתי, תינוק שטרם חוסן (בגיל חודשיים החיסון הראשון) מחוסן באופן טבעי מנוגדני האם ועל כן לא בסיכון בחודשיים הראשונים לחייו, אם כן למה לא להתקרב אליו לאחר חיסון במוחלש? בנוסף, האם יש הוכחה בדוקה שאנחנו המבוגרים עדיין מחוסנים בחיסון שניתן לנו בילדות ולא יכולים ליצור בכל המבצע הזה באמת התפתחות מגיפה ב6 השבועות הקרובים (שייצאו על החגים..)?

  • חיים חביב

    סדר

    שלום אורית,
    אין סתירה בדרישה להגיינה. הדרישה להגיינה אינה כדי למנוע את "אפקט העדר" אלא משום שהגיינה תגביל את התפשטות נגיף הבר. באופן אידאלי אם כולם היו שומרים על היגיינה אופטימלית, ההפצה של נגיף הבר הית מוגבלת ביותר. נכון שהיגיינה תפחית גם את ההפצה של הנגיף המוחלש, אבל אנחנו לא סומכים על הפצה שכזו אלא מחסנים באופן פעיל - מפיצים את הוירוס המוחלש כדי ש"יתחרה" בוירוס הבר על המעיים של כל הילדים המחוסנים רק בוירוס המומת.
    גם בדוגמה השניה שהבאת אין באמת סתירה. משרד הבריאות רוצה להקטין למינימום חשיפה של תינוקות או ילדים שלא חוסנו בכלל משום שהם הקבוצה שבסיכון הגדול ביותר ללקות במחלה. עם זאת, חודשים בודדים לאחר הלידה, אם האם מחוסנת אז התינוק מוגן. בעיקרון החיסון הראשון לפוליו הוא אחרי חודשיים מהלידה. אבל אם יש ילד או תינוק שלא חוסנו עדיין בכלל, אין לחשוף אותם לנגיף המוחלש ובטח שלא לנגיף הבר עד שלא יחוסנו במומת.
    לגבי הוכחה בדוקה, התשובה היא שרוב המבוגרים מחוסנים היטב, אם בחיסון ישיר (מוחלש שהונהג בארץ משנות החמישים, שניהם משנות השמונים) וניסויים הראו שספירת הנוגדנים לוירוס נשארת למשך שנים רבות ביותר אחרי חיסון משולב.

  • אורית

    ורק מסקרנות

    האם העונה לשאלות הינו רופא? פשוט לא הבנתי מי עונה כאן ומה המקצועיות שלו בנושא (בלי טון של זלזול חלילה)

  • חיים חביב

    העונה לשאלות

    לא רופא.

    ד"ר חביב חיים. רוקח, וביכימאי במכון ויצמן.

    וגם 

    ארז גרטי, דוקטורנט לכמיה ביולוגית במכון ויצמן.

  • אורית

  • מיכל

    שאלה - אשמח אם תענו בצורה אובייקטיבית

    כתבתם באחת התשובות "נשאות של הוירוס יכולה להמשך מספר שבועות (עד כ6) באנשים בריאים. אנשים עם בעיות במערכת החיסון יכולים להיות נשאים של הוירוס לחודשים ואף לשנים" האם זה נכון ל-2 המקרים? נשאות כתוצאה מחיסון מוחלש ונשאות כתוצאה מהידבקות ממישהו שחוסן במוחלש (כשהנדבק מחוסן רק במומת)? בנוסף האם זה נכון ל-2 סוגי הוירוסים? המוחלש והבר? והאם ב-2 סוגי ההידבקות והנשאות ול-2 סוגי הוירוסים נכון לומר שלאחר שתסתיים תקופת הנשאות הגוף יהיה חסין לגמרי? תודה.

  • חיים חביב

    תשובות אובייקטיביות

    שלום מיכל,
    ראשית התשובות שלנו הן תמיד אובייקטיביות. אנחנו לא צד עם עניין בחיסון, לא מקבלים כסף מאף אדם הקשור לחיסון, אין לנו קשר למשרד הבריאות, לא לארגון הבריאות העולמי ובטח שלא לחברת GSK, החברה המייצרת את החיסון.
    נשאות לכל סוג של וירוס חי, במקרה של בעיה במערכת החיסון, יכולה להמשך זמן רב מהרצוי, בין אם בהדבקות ישירה ובין אם עקיפה. זו הסיבה שמרחיקים חולים בעלי מערכת חיסונית פגועה ממחוסנים בוירוס המוחלש. לאחר סיום תקופת הנשאות, הגוף חסין ביותר.

  • dovrat

    תופעות לוואי לחיסון החי מוחלש

    בוקר טוב , מתיי אם בכלל יש תופעות לוואי לחיסון החי מוחלש? ומהן? ) חלק אומרים ביומיים הראשונים וחלק אחריי 10 ימים). דבר שני תוך כמה זמן ממתן החיסון אפשר לדעת אם חלילה פרצה המחלה אצל הילד...? אחריי כמה זמן שהם עם החיסון אני יכולה להיות רגועה ולא לצפות לגרוע מכל. ? אשמח לתשובה מהירה.יום טוב

  • חיים חביב

    תופעות לוואי

    שלום דברת,
    החיסון המוחלש ידוע בתופעות לואי מועטות מאוד (אפילו וירוס הבר הוא אסימפטומטי ב90% מהנדבקים בו). הופעתן של תופעות הלוואי יכול להשתנות מאדם לאדם, (כך שגם יומיים וגם עשרה ימים הם לא בהכרח טעויות). לגבי המחלה עצמה, סימפטומים שלה יכולים להופיע בין 6-20 ימים אחרי ההדבקה. אבל אם ילדייך כבר מחוסנים בוירוס המומת, הסיכויים שהם ילקו במחלה הם אפסיים ביותר (מקרה אחד בלבד ידוע בכל העולם כולו!) כך שאת יכולה להיות רגועה מאוד מיד אחרי החיסון במוחלש...

  • סבטה

    חיסון

    שלום השאלה האם ילדים שלא קיבלו חיסון מוחלש OPV אבל ממות כן קיבלו האם זה יסכן את הילדים שהיו להם?
    תודה.

  • חיים חביב

    חיסון

    שלום סבטה,
    אנא הסבירי שוב את שאלתך. לא ברור לי את מי את שואלת החיסון המומת יסכן.

  • רעות

    מה ההבדל בין עם מחסנים במוחלש או נדבקים

    שלום, טרם חיסנתי את בנותי בנגיף המוחלש. אבל אני מניחה שהן ידבקו מחשיפה לילדים שכן חוסנו. מה ההבדל בטצם בין אם יחוסנו או הידבקו? לא מבינה. תודה

  • חיים חביב

    הבדל בין חיסון להדבקה

    שלום רעות,
    ההבדל בין חיסון אקטיבי להדבקה מחשיפה משנית ממישהו שחוסן בחיסון המוחלש הוא סטטיסטי. אין וודאות בהדבקה פאסיבית (כלומר אנחנו לא שולטים בכמות האנשים שיידבקו), ומכיוון שוירוס הבר מידבק יותר מאשר הוירוס המוחלש ישנה סכנה שאנשים שלא חוסנו בחיסון המוחלש ידבקו ויפיצו את וירוס הבר לאנשים אחרים שלא חוסנו.
    אי אפשר למגר את וירוס הבר בהסתמך על הדבקה מחשיפה לילדים שחוסנו. יותר מכך, תארי לעצמך שכולם יחשבו כך והתוצאה תהיה שבסוף אף אחד, או אחוז נמוך מאוד מתחסן, ואז במקום למגר את וירוס הבר הוא פשוט יתפשט באוכלוסיה!
    אין דרך אחרת. צריך להתחסן ולא לסמוך על אחרים.

  • רון

  • חיים חביב

    נשא שמקבל את החיסון המוחלש

    שלום רון,
    אני מניח שאתה מתכוון לנשא של וירוס הבר ושהנשא מחוסן במומת.
    בגדול לא אמור לקרות לו כלום. מעיו בין כך הומים בוירוס האלים, כך שהתוספת של הוירוס המוחלש לא תורגש במיוחד.

  • מיה

    הדבקת חיסון מוחלש

    שאלתי היא כזו- אם ילד מדבק למשך כשישה שבועות מרגע קבלת החיסון, האם ניתן להדבק בחיסון המוחלש? במידה וכן, האם נשאות של החיסון המוחלש מייתרת את מתן החיסון? האם נשא הוירוס הפראי יהיה מדבק לתמיד?
    תודה

  • חיים חביב

    הדבקה מהמוחלש

    שלום מיה,

    אכן ניתן להדבק מהחיסון המוחלש. אך אי אפשר לסמוך על הדבקה שכזו שכן היא אינה וודאית. ולכן מכיוון שהדבקה כזו אינה אמינה ומכיוון שוירוס הבר מידבק הרבה יותר מהוירוס המוחלש, החיסון המוחלש חיוני לעצירת ההתפשטות של וירוס הבר. נשא הוירוס הפראי אינו מידבק לתמיד. בשלב מסוים גופו מפריש מספיק נוגדנים למעיים כדי לחסל את אוכלוסית הוירוס והגוף "מתנקה" ממנו.

  • רונית

    סיכון לבעל מערכת חיסון מוחלש עקב בן משפחה שחוסן ב-opv

    שלום קרן
    אני עוברת טיפול כימוטרפי בחו"ל. מקבלת זריקות מסוג Ratiograstim להעלאת החיסון הטבעי והLeukozyten שלי הם כיום 6.38 כלומר בגבול הנורמלי, אני עומדת לבקר בארץ ולראות את 2 נכדי בני השנה וחודשיים ו-4.5 ששניהם קיבלו אתמול את ה-opv,דהיינו החיסון המוחלש נגד פוליו דרך הפה.אני אראה אותם בעוד כ-3 שבועות.
    האם אני נחשבת בנסיבות אלו למדוכאת חיסון? והאם נשקפת לי בנסיבות אלו סכנת הדבקות במחלה?

  • חיים חביב

    סיכון במצב של מערכת חיסון מוחלשת

    שלום רונית.

    לצערי לא אוכל לתת לך תשובה קונקרטית. את צריכה להתייעץ עם הרופא שלך כדי לברר האם את בקבוצת סיכון או שעבר מספיק זמן מאז הטיפולים ומערכת החיסון שלך התאוששה מספיק.

  • דותן

    חיסון מומת ומוחלש בו-זמנית

    ילדיי בני 5 ו-2 אינם מחוסנים כלל כנגד פוליו. אנו מניחים שנחשפו בסבירות גבוהה לנגיף המוחלש באמצעות אינטראקציות רבות עם ילדים שחוסנו, כולל בדרום הארץ. אנחנו מעוניינים לחסן אותם ויש להתחיל כמובן בחיסון של הנגיף המומת. שאלתנו היא האם ניתן להגיד בביטחון מוחלט שאין סיכון נוסף בחשיפה לנגיף המומת והמוחלש באותה עת מעבר לסיכון הקטן שיש בחשיפה לנגיף המוחלש לבדו. תודה רבה.

  • חיים חביב

    חיסונים בו זמנית

    שלום דותן.
    ראשית יש לציין שאין שום דבר שאפשר לדבר עליו בביטחון מוחלט בכל הקשור לחיסון (ואם תשאל לדעתי האישית אין שום דבר שאפשר לדבר עליו באופן מוחלט בכלל, אבל זה לא לפורום הנוכחי). באפידמיולוגיה (כמו גם בפיזיקה קוונטית) מדברים בהסתברויות, והמטרה של חיסון היא להפחית בצורה משמעותית את ההסתברות ללקות במחלה.
    אכן יש להתחיל בחיסון המומת ע"פ הנחיות משרד הבריאות. ההסתברות ללקות במחלה עקב חיסון בנגיף המומת היא אפסית ביותר בין אם המחוסן נחשף לוירוס בעבר ובין אם לאו מהסיבה הפשוטה שוירוס מת הוא פשוט מת. קאפוט. אין לו יכולת התרבות בגוף (לפחות לא כזו שאנחנו יכולים למדוד, או שאי פעם גרמה למחלה). יש סיכון אחר בחיסון (והוא אינו ספציפי לפוליו) שנקרא שוק אנאפילקטי - תופעה נדירה של רגישות יתר בחשיפה לאנטיגן (חומר שגורם ליצירת נוגדנים). יש סיכון גדול יותר משוק שכזה (וגם הוא נמוך ביותר) מאשר סיכוי ללקות במחלה בעקבות החיסון המומת.
    לכו וחסנו, ויפה שעה אחת קודם!

  • דותן

    חיסונים בו-זמנית

    תודה חיים על תשובתך המהירה.
    אני מקבל ומסכים לחלוטין עם הערתך לגבי הביטחון המוחלט.
    אני לא בטוח אם שאלתי נענתה בצורה ישירה. שאלתי ספציפית האם נבחנו הסיכונים להתפרצות המחלה או לכל תופעת לוואי אחרת כאשר הגוף נחשף באותו שבוע בו-זמנית ובפעם הראשונה בחייו לנגיף המוחלש באמצעות הידבקות ולנגיף המומת באמצעות חיסון.
    תודה.

  • חיים חביב

    חיסון בו זמנית

    שלום דותן.

    הסיכון העיקרי (לא השכיח ביותר) מהחיסון המומת הוא שוק אנאפילקטי. ע"פ המאמר הזה הסיכוי לשוק כזה הוא 1:654000.

    הסיכון העקרי (ושוב לא השכיח ביותר) מהחיסון המוחלש הוא ריוורסיה של הוירוס למצב אלים (1:1000000).

    הסיכון מתופעות לואי אחרות הוא קטן מאוד אפילו אם שכיחותם גבוהה יותר (ולא בהרבה).

    כאשר יש שתי תופעות שאינן תלויות אחת בשניה, ההסתברות של שתיהן להתרחש היא מכפלת ההסתברויות שלהן. התוצאה היא בערך סיכוי של 1 ל10 בחזקת 12. בהתחשב בעובדה שאין 10 בחזקת 12 אנשים בעולם, אין שום דרך למדוד שכיחות כזו כראוי, והיא מלכתחילה נחשבת לסיכוי תאורטי בלבד.

  • לילך לוי

    המשך תינוקת

    תודה על תשובתך המהירה, בהמשך לשאלתי הקודמת לגבי ההגנה שמספקות שתי מנות חיסון לתינוקת בת ארבעה חודשים
    מה הסיכוי שהחיסון המוחלש יגרום לשיתוק לאחר שתי מנות חיסון?

  • חיים חביב

    מוחלש אחרי מומת

    שלום לילך.
    הסיכוי לחלות במחלה מהמוחלש אחרי המומת הוא תיאורטי בלבד. עד היום מתוך מיליוני האנשים מכל העולם שחוסנו במומת ואח"כ במוחלש רק אחד חלה במחלה.

  • לילך לוי

    תינוקת בת ארבעה חודשים

    האם תינוקת בת ארבעה חודשים שקיבלה שתי מנות חיסון מומת יכולה לחלות עקב הדבקה מנגיף בר?

  • חיים חביב

    תינוקת

    שלום לילך,
    שתי מנות של החיסון המומת מספקות הגנה טובה כנגד המחלה, אך אינן מונעות נשאות שלה. אם תוסיפי על שתי המנות הללו גם את החיסון המוחלש, התינוקת תהיה מוגנת גם כנגד נשאות של נגיף הבר, וגם תשפר את רמת ההגנה אפילו עוד יותר.

  • ליטל

    חיסון חי מוחלש

    היום התינוקת שלי בת שנה וקצת קיבלה ישר חיסון חי מוחלש בלי שום חיסונים קודמים ....שום חיסון...האחות בטיסת חלב אמרה שזה בסדר גמור ואין מה לידאוג משום מה אני מאוד דואגת ולא רגועה...זה באמת אפשרי לתת חיסון חי מוחלש ישר ..האם המערכת החיסונית יכולה לעמוד בזה?או שיש לי סיבה לדאוג.....בבקשה עזרה...מה לעשות?

  • חיים חביב

    חיסון חי מוחלש

    שלום ליטל,

    אינני מבין כיצד ביתך קיבלה חיסון חי מוחלש ללא מנת חיסון מומת. ע"פ ההנחיות המפורשות של משרד הבריאות בתדריך החיסון (שקישור אליו אפשר למצוא בכתבה), אין לתת מנת חיסון מוחלש לילד שלא קיבל אף מנה של חיסון מומת. בררי היטב את הנושא, סביר שילדתך קיבלה את החיסון המומת בעבר, אחרת האחות בטיפת החלב לא היתה נותנת לה את החיסון.

  • ליטל

    חי מוחלש

    ניכנסתי לקישור עכשיו זה כבר מלחיץ,,,יש עוד ילדים בבית בני 13,12,11,9.אני יודעת שזה מופרש בצואה והיתה לה כבר יציאה היא גם חונקת עדיין, אני צריכה לפנות איתה לטיפול רפואי ? מה אני אמורה לעשות עכשיו ...אני צריכה לבדוק אותה עכשיו באופן דחוף או פשוט לחכות לאיזו תופעת לוואי?????? עזרה בבקשה......

  • חיים חביב

    מוחלש

    שלום ליטל,
    שוב, אין צורך להכנס לפאניקה. אני כן ממליץ להוועץ ברופא בכל מקרה, אך הסיכון לביתך הוא נמוך ביותר. כמובן שאם ישנה תופעת לואי כלשהי כמו חום אז בוודאי שיש לפנות ולקבל סיוע רפואי. מומלץ גם לבדוק מה מצבם החיסוני של הילדים הגדולים. האם הם מחוסנים? אם כן אז ודאי שאין שום חשש לגביהם. אם לא, אז כדאי לחסן אותם לפחות במומת. בכל מקרה אני חוזר שוב: לא להכנס לפאניקה. הסיכון בכל מקרה מהחיסון המוחלש הוא נמוך ביותר!

  • ליטל

    חיסון חי מוחלש

    אני הייתי מההורים הסרבנים...אני יודעת בוודאות שלא ניתנו חיסונים...כי אני לא רשמתי אותה בטיפת חלב עד אתמול...אמרתי לאחות בברור שזה הביקור הראשון שלנן בטיפת חלב....פשוט הגעתי למסקנה שגרירות ילדיי הסובבים אותם יותר חשובה והעקרונות שלי..אתה חושב שאני צריכה להגיע לרופא ילדים או לבית חולים...או לחכות ולראות אם ישנן תופעות לוואי.???

  • חיים חביב

    חיסון מוחלש ללא חיסון מומת

    ליטל,
    ראשית אני רוצה להקדים ולומר שתשובותינו אינן תחליף לייעוץ רפואי מוסמך! אנחנו מדור מדעי ולא רפואי.
    בהסתמך על הספרות המדעית, אם לביתך אין רקע של מחלות או בעיות אחרות, הסיכון מהחיסון המוחלש גם למי שלא קיבל את החיסון המומת בעבר אינו גבוה: 1 למליון. תסכימי איתי שזה סיכון כמעט אפסי. ובכל זאת, אינני מבין מדוע ביתך קבלה את החיסון למרות ההנחייה המפורשת בתדריך שלא לתת את החיסון למי שלא קיבל לפחות מנה אחת של חיסון מומת בעבר. אני בהחלט ממליץ לך להיוועץ ברופא, אבל אין צורך להתפנות לבית חולים.

  • ליטל

    חי מוחלש

    אין לי מושג מה קרה לאחות ,הרי הפנקס חיסונים היה ביד שלה.ואני בפירוש אמרתי שאין שום חיסונים קודמים...אני אכן אפנה לרופא ...בעל זאת אתם אולי לא רופא מומחה אבל אתם מאוד עוזרים..תודה תודה תודה........

  • סווטה

    OPV

    האם יש קשר בין אי מתן חיסון OPV לילדים לבין תכנון עתידי להיריון

  • חיים חביב

    הריון

    שלום סווטה,
    הריון אינו התוויית-נגד לחיסון, כלומר, אין בעיה עקרונית לתת את החיסון במקרה של הריון, ובהנחה שבני המשפחה מחוסנים (לפחות ע"י החיסון המומת). למען עיקרון הזהירות המונעת, רצוי שההרה תקפיד בכל מקרה על היגיינה ורחיצת ידיים במים וסבון לפני ואחרי אוכל וביקור בשירותים.

  • אורית

    חיסון בבית בו אשה הרה

    שלום.
    ביתי בת כמעט שנתיים, חוסנה בכל מנות החיסון המומת.
    אני באמצע החודש השמיני להריוני.
    1. האם החיסון המוחלש אינו מסוכן לי?
    2. אם נחליט שלא לחסן אותה והיא תידבק בגן מילדים שחוסנו, האם ההשפעה של ההדברה מסוכנת יותר מהשפעתו של החיסון? האם הנשאות שתגיע בעקבות החשיפה לחיסון ולילדחם שחוסנו, היא אותה נשאות?
    3. אם אלד בטווח 6 השבועות שלאחר החיסון, האם אוכל להביא תינוק בן יומו הביתה לילד שעדיין מפרישה את הנגיף?

  • חיים חביב

    אישה הרה

    שלום אורית,
    הריון אינו התוויית-נגד לחיסון, כלומר, אין בעיה עקרונית לתת את החיסון במקרה של הריון, ובהנחה שבני המשפחה מחוסנים (לפחות ע"י החיסון המומת). למען עיקרון הזהירות המונעת, רצוי שתקפידי בכל מקרה על היגיינה ורחיצת ידיים במים וסבון לפני ואחרי אוכל וביקור בשירותים.
    אל תחכו שביתכם תדבק מילדים בגן. זה פשוט מסוכן משום שהיא עלולה להדבק דווקא בנגיף הבר עוד לפני שהיא תחשף למוחלש, ואז היא תהפך לנשאית של נגיף הבר ותפיץ אותו הלאה.
    אין בעיה להביא את התינוק הביתה. אם את מחוסנת, גם לתינוק יהיו נוגדנים בדם בחודשים הראשונים לחייו, נוגדנים שהגיעו מדמך שלך. הקפידו לחסן את הרך הנולד בחיסון המומת בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

  • אלה7474

    הסיכון לאדם עם דיכוי במערכת החיסון

    ראשית, תודה על המאמר והקישורים הבהירים. ברצוני לשאול:
    1. מה הסיכון עבור אדם בן 39 עם דיכוי חיסוני (נטילת 50 מ״ג ליום פורי-נטול במשך שנים) שילדו בן ה5 לומד בגן ילדים בו חלק מהילדים מחוסנים בחיסון המוחלש?
    2. האם נקיטת אמצעי הגיינה נאותים הם הדרך היחידה להתמודדות? האם מעבר הנגיף יכול להיות גם בנשיקה? אכילה/שתיה מאותם כלים?
    3. האם ההדבקה בגן יכולה להיות גם דרך חפצים? למשל, אם מישהו שם יד בפה ואח״כ נוגע במשחק.. ילד אחר נוגע במשחק ואח״כ מכניס יד לפה או לאף...?
    בנוסף, אותו אדם עובד בהוראה בבי״ס יסודי..
    בתודה מראש

  • חיים חביב

    סיכון למדוכא מערכת חיסונית

    שלום אלה7474,
    ראשית, הרשי לי להקדים ולהדגיש שהתשובות בפורום הזה אינן תחליף להוועצות ברופא, ובמקרה שאת מתארת בהחלט יש להיוועץ ברופא. שנית, אנא קראי בבקשה את ההמלצות הקליניות של משרד הבריאות למקרים של מדוכאי חיסון. (קישור בכתבה)
    לגבי המקרה הספציפי שאת מתארת, ע"פ ההנחיות של משרד הבריאות מינונים נמוכים של תרופות כמו אימוראן למשל אינן מדכאות את המערכת החיסונית באופן המונע מתן החיסון. אני מניח לפי תאורך שהאדם לוקח את התרופה במשך שנים ולא לטיפול במחלה אונקולוגית, ולכן בעצם אין סכנה בחשיפה לוירוס המוחלש.
    הוירוס מדבק ביותר, גם דרך נשיקה/מגע בחפצים/אכילה שתיה מאותם כלים כפי שתארת, ואכן מלבד חיסון או בידוד מוחלט, היגיינה היא הדרך היחידה להתמודדות.
    אני שוב מדגיש שעליכם להוועץ ברופא כדי לברר מהי רמת הסיכון במקרה הזה.
    הרבה בריאות.

  • אלה7474

    פרטים נוספים

    מנסיוננו ביומיים האחרונים, מאז החזרה לגן, גם לשמור על הגיינה מדוקדקת מאוד קשה.... אי אפשר לצחצח לילד שיניים? לקלח אותו? וילדים הם ילדים וזה מאוד קשה...
    במקרה הספציפי התרופה ניתנת לטיפול בקוליטיס (UC). לפי בדיקות הדם האחרונות הWBC היה 3.4 , נמוך במיוחד (גם ביחס לבדיקות קודמות). האם אין זה מעיד על דיכוי המערכת החיסונית?
    אודה לתשובתך,
    בכל מקרה נפנה גם לרופא

  • חיים חביב

    פרטים נוספים

    שלום אלה,
    מצטער על העיכוב בתשובה.
    אפשר לצחצח לילד שיניים ואפשר לקלח אותו. פשוט לשטוף טוב את הידיים לאחר מכן.
    להחליף מגבות שהילד השתמש בהם, לרחוץ בגדים תחתונים בתכיפות וכו'.
    לגבי פרטי בדיקות הדם, ספירת דם נמוכה בהחלט מראה על בעיה. עליכם להתייעץ עם רופא בהקדם, ובכל מקרה להקפיד ביתר שאת על היגיינה.

  • עמודים