בחודשים האחרונים נפוצו בכלי התקשורת ידיעות על נגיפי פוליו (מחלת "שיתוק ילדים") שנמצאו במערכות הביוב בדרום הארץ. לרבים מאיתנו מחלת הפוליו מזכירה תמונות משנות החמישים של ילדים משותקים, ועל כן באופן טבעי הידיעות עליה זורעות פחד ובהלה – ולא בלי בסיס. מצד שני, גם החיסון נגד הפוליו עורר גל של שמועות לגבי תופעות לוואי איומות. כדי לעשות קצת סדר בדברים בואו נתחיל במחלה עצמה.

מחלת הפוליו נגרמת על ידי נגיף הפוליומיאליטיס. נגיף הפוליו מועבר רק בין בני אדם ומדבק בעיקר באמצעות הפרשות המעיים ורוק. מדובר למעשה בשלושה סוגים של נגיפים שמדביקים את תאי המעיים ועלולים לחדור משם למחזור הדם. ברוב המקרים המחלה עוברת מעצמה בלי שום סיבוכים, אך בערך באחד מכל אלף מקרים הנגיף פוגע במערכת העצבים וגורם שיתוק.

שיתוק כזה יכול להיות זמני, אך לפעמים הוא נשאר לצמיתות וגורם נכות. במקרים קיצוניים השיתוק גורם אי-ספיקה נשימתית עקב שיתוק של שרירי הנשימה, ודורש שימוש במכשיר הנשמה מלאכותית (ריאות ברזל). בסרטון שלפנינו אפשר לראות המחשה לצורה שבה הנגיף חודר לגוף ומדביק את התאים. לצפייה בסרטון לחצו על התמונה ועל הכפתור Play (משולש).


הסרטון הופק בידי המוזיאון להיסטוריה אמריקאית

בסרטון ראינו את תהליך ההדבקה של נגיף הפוליו. הנגיף נכנס דרך הפה, מגיע למעיים, ושם חלקו מופרש החוצה וחלקו האחר חודר לתאי דופן המעי. אחרי הפלישה הנגיף מאלץ את התא לייצר אבני בניין לנגיפים חדשים, שלאחר מכן מופרשים החוצה למחזור הדם ויכולים להתפשט לכל רחבי הגוף. הסכנה הגדולה היא שהנגיפים ידביקו תאי עצב ויהרסו אותם, וכך יגרמו שיתוק. למידע נוסף על מנגנון ההתפרצות של הנגיפים ראו סרטון בנושא.

החיסונים
כיום נמצאים בשימוש שני סוגים של חיסונים שנועדו למנוע את ההדבקה בשלושת הסוגים של נגיפי הפוליו. האחד, שנקרא IPV, הוא תרכיב של נגיפים מומתים, כלומר נגיפים שחוסלו באמצעות חומר בשם פורמלין (Formaldehyde) שמקבע את המבנים בנגיף ומונע ממנו כל אפשרות לחיות. חשוב לציין שרוב הפורמלין מורחק מהתרכיב בתום התהליך והכמויות הזעומות שנשארות לא נמצאו מסוכנות. החיסון הזה פותח בשנות החמישים בידי ג'ונאס סאלק.

יעילותו של החיסון בנגיף מומת עומדת על יותר מ-90 אחוז אחרי קבלת שתי מנות ועולה ליותר מ-99 אחוז אחרי קבלת שלוש מנות. החיסון הזה רק מציג את הנגיף לגוף, ולכן בעת חשיפה לנגיף אמיתי התגובה החיסונית תיכנס לפעולה רק בשלב שבו הנגיף יחדור למחזור הדם. פירוש הדבר הוא שבמהלך החשיפה הראשונה לנגיף אמיתי האדם המחוסן לא יפתח את המחלה, אך במשך תקופה מסוימת הוא יהיה נשא שלה ויוכל להדביק את הסובבים אותו. בחשיפה שנייה לנגיף, אחרי שמערכת החיסון כבר זיהתה פעם אחת נגיף אמיתי, החסינות תהיה מלאה.

החיסון המומת אמנם מונע מהמחוסן ללקות במחלה, אך לא מונע ממנו באופן מלא להיות נשא של הנגיף במעיו (נשאות של הווירוס האלים במקרה כזה יכולה להימשך כמה שבועות). החיסון נגד פוליו בארץ ניתן לילדים בזריקה בצורת תרכיב מומת, במסגרת החיסון המחומש.

התרכיב השני, שנקרא OPV, הוא תרכיב של נגיפים מוחלשים, כלומר נגיפים שעברו טיפול מיוחד שפגע משמעותית ביכולת שלהם להדביק תאים אנושיים. החיסון הזה פותח בסוף שנות ה-50 בידי אלברט סאבין (שכיהן כנשיא מכון ויצמן בשנים 1972-1969). מקבלים אותו בבליעה דרך הפה, בצורה שמדמה מצב של הדבקה בזעיר אנפין שמערכת החיסון מסוגלת להתמודד איתו בקלות יחסית.

האדם המחוסן ב OPV הופך להיות "נשא" של הווירוס המוחלש לתקופה קצרה של מספר שבועות שבה גופו מפתח נוגדנים ומעיו הופכים לסביבה עוינת מאוד לכל צורות הנגיף. היתרון של החיסון הזה הוא שהוא גורם לגוף להפריש לחלל המעי נוגדנים שמחסלים את אוכלוסיית הנגיפים ומונעים נשאות הפצה והדבקה בוירוס הבר האלים, בניגוד לחיסון ה-IPV שאינו מונע באופן מלא נשאות של הנגיף במעיים.

עם זאת, לחיסון המוחלש יש שלושה חסרונות משמעותיים. ראשית, הוא פשוט פחות יעיל –כשהוא ניתן לבדו, יעילותו מוגבלת לכ-50 אחוז בלבד במנה הראשונה ורק אחרי המנה השלישית עולה ל-95 אחוז. החיסרון השני והחמור יותר הוא שעל פי ההערכה אחד מכל מיליון ילדים שמקבלים את החיסון סובל מהתפרצות של הנגיף שגורמת שיתוק. חיסרון שלישי הוא שקיימת תופעת לוואי נדירה שבה הווירוס מתפרץ ולא גורם לשיתוק, אך נושא הנגיף נשאר מידבק למשך תקופה שיכולה להימשך גם חודשים ארוכים.

מידע חשוב ומקיף על החיסונים השונים ועל אופן השימוש בהם ניתן למצוא בתדריך החיסון שפורסם ע"י משרד הבריאות. 

אז כמה זה מסוכן באמת?
בסוף שנת 2011 חיו במדינת ישראל כ-2,576,900 ילדים. מבחינה סטטיסטית פירוש הדבר הוא שאילו אף אחד מהם לא היה מחוסן מראש נגד פוליו וכולם היו מקבלים רק את התרכיב המוחלש, 3-2 ילדים במדינה היו סובלים מהתפרצות אלימה של הנגיף בעקבות קבלת החיסון. על פי אותו תרחיש דמיוני, אילו אף אחד מילדי ישראל לא היה מחוסן נגד פוליו היינו חווים כבר התפרצות דומה לזו שהיתה במדינה בשנות החמישים.

בפועל, נכון להיום 95-94 אחוז מהילדים מחוסנים בגיל צעיר נגד פוליו באמצעות עם החיסון המומת, דבר שמקנה להם הגנה טובה מהתפרצות של הנגיף בגופם בעקבות קבלת החיסון המוחלש, ועל כן הסבירות לתופעת הלוואי הזאת שואפת לאפס. תופעת הלוואי הנוספת, של נשאות של הנגיף, היא נדירה בלאו הכי, ובמקרה הזה יש חשיבות רבה לאפקט העדר – המצב שבו אדם שנחשף לנגיף אינו יכול להעביר אותו הלאה משום שרוב אנשים בסביבתו מחוסנים.

אחד הטיעונים שמושמעים באופן תדיר נגד החיסון הזה הוא שמי שמקבל את החיסון הופך בעצמו לנשא ומדביק את סביבתו בנגיפים המוחלשים שקיבל. זה אמנם נכון, אך אינו חיסרון כלל. מקבל החיסון מדביק את סביבתו בנגיף המוחלש, כלומר החיסון מפיץ את עצמו בסביבתו. קיים תמיד הסיכון שהנגיף המוחלש יעבור שינוי אצל אחד הנשאים שלו ויחזור להיות וירוס רגיל, אך באותה המידה גם נגיף רגיל יכול להפוך אלים יותר.

גם כאן, כאמור, בא לידי ביטוי אפקט העדר אשר מגן על הסביבה מפרטים מדבקים. אדם מידבק מוקף באנשים מחוסנים אשר לא מאפשרים לנגיף לאמץ פונדקאי חדש. חשוב לזכור שבניגוד למדינת ישראל, במדינות עולם שלישי כמו הודו החיסון הזה ניתן כחיסון יחיד ואין עדויות להתפרצויות חריגות בהן בעקבות החיסון.

למידע נוסף על חשיבות החיסונים ועל אפקט העדר אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הימנעות מחיסונים – טבעיות או משחק באש.

בהודו, מדינת ענק שבה שיעור החיסון בגיל מוקדם היה נמוך ונעשו בה מבצעי חיסונים רחבי היקף להדברת המחלה, אכן תועדו מקרים שבהם ילדים סבלו מהתפרצות של המחלה בעקבות החיסון שקיבלו. התופעה קרתה בין השאר מתוקף חוק המספרים הגדולים, שכן החיסון ניתן למיליוני אנשים שלא חוסנו קודם לכן בחיסון המומת, ועל כן שכיחות של אחד למיליון היא מספר ריאלי ומוחשי.

נכון להיום, מחלת הפוליו נעלמה מרוב המדינות בעולם ונמצאת בתהליך מתקדם של הדברה. היא קיימת עדיין רק במספר קטן של מדינות באפריקה ובאסיה, וגם בהן מופעל כיום מבצע חיסון רחב היקף של האוכלוסייה בתקווה להדביר את המחלה כליל. המאמצים נבלמים באופן חלקי בגלל התנגדות מטעמים לא הגיוניים מצד אוכלוסיות שמרניות השוללות חיסונים, כפי שקורה למשל בניגריה.

בישראל, חשוב לציין, לא נצפה שום מקרה של פוליו מאז 1988. בחודשים האחרונים אנו חווים דבר שנקרא "התפרצות שקטה" בעיקר באזור הדרום, בעקבות חדירה של נגיף ככל הנראה ממצרים – מדינה שחוותה גם היא היא התפרצות שקטה דומה לזו שלנו. למצרים הגיע הנגיף מפקיסטן, מדינה ששיעור החיסון בה נמוך יחסית ועומד על כ-60 אחוז.

בימים האחרונים הוחלט לתת את החיסון המוחלש לכמות גדולה של ילדים מתחת לגיל תשע במחוז הדרום, שכבר חוסנו בחיסון המומת. ההחלטה התקבלה מתוך רצון ליצור אפקט עדר וכך למנוע מצב שבו הנגיף יעבור מאדם לאדם. התקווה היא להביא לידי כך שהנגיף לא יוכל למצוא כמעט אף אדם שבגופו הוא יוכל להתאכסן, וכך ייקטע מחזור החיים שלו וההתפרצות תיעצר כליל.

חשוב לציין שמבצע החיסונים לא נועד להגן על ילדים שכבר חוסנו. תפקידו של מבצע החיסונים הנוכחי הוא למגר ולהכחיד את הנגיף הפראי שהתגלה בארץ, למנוע את הפצתו של הווירוס בין אנשים שחוסנו רק בחיסון המומת, וכך להגן על אוכלוסיות רגישות כמו אנשים שסובלים מבעיה במערכת החיסון, תינוקות, אנשים שרגישים לחיסון, אוכלוסייה מבוגרת, וכל אדם שנופל בתוך האחוז הבודד של האנשים שהחיסון אינו יעיל אצלם. כמו כן נבחרו מלכתחילה תנאים שאמורים להפחית את הסיכונים באופן משמעותי: החיסון ניתן לאוכלוסייה מוגדרת הכוללת ילדים שכבר חוסנו (ועל כן מוגנים מתופעות הלוואי הנדירות), והחיסון שנבחר מכיל רק שניים משלושת הנגיפים.

בתקופה האחרונה אנו נתקלים בשמועות שונות לגבי הסכנות הנובעות לכאורה מהחיסון, ובזלזול בסיבוכי המחלה. אנחנו מזמינים אתכם להפנות אלינו טיעונים כאלה (רצוי בצירוף מקור) ואנו נעשה כמיטב יכולתנו לאשר או להזים אותם בהתבסס על הספרות המדעית העדכנית.

לקריאה נוספת:
אתר משרד הבריאות, המלצות קליניות של משרד הבריאות לגבי מצבי דיכוי חיסוני.
אתר הבריאות העולמי – WHO (אנגלית)
אתר פרויקט הדברת הפוליו, כולל נתונים בזמן אמת על התפרצויות (אנגלית)
אתר הרשות לניטור ובקרת מחלות – CDC (אנגלית)
מידע על חיסוני הפוליו באתר בית החולים וולפסון
מאמר של ד"ר קרן לנדסמן שעונה לכמה שמועות על חיסון הפוליו
מאמר מקיף ויסודי על ההיסטוריה של הפוליו בישראל (באנגלית) 

הערה: לאחרונה נוספות שאלות רבות שחוזרות על עצמן, ו/או שיש להן תשובות בקישורים הנ"ל כתגובות לכתבה. אנא, לפני שאתם מפרסמים שאלה, קראו היטב את הכתוב במאמר, בקישורים לקריאה נוספת שלעיל ובתגובות בסוף המאמר. אם אינכם מוצאים תשובה המניחה את הדעת, נשמח לענות על שאלתכם. 

האתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי ואין לראות בתכנים המפורסמים בו כהמלצה על טיפול זה או אחר או כתחליף להתייעצות עם גורם רפאי מוסמך.

תודה לד"ר קרן לנדסמן על העזרה בהכנת הכתבה
תודה לד"ר קרן לנדסמן ולד"ר אהוד קליינר על הייעוץ במענה לגולשים.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

616 תגובות

  • חיים חביב

    חיסון בן משפחה של אישה בהריון

    שלום שירלי,
    ע"פ הנחיות משרד הבריאות בתדריך החיסון (קישור בכתבה באדום) אין מניעה לחסן ילד עם בת משפחה בהריון בביתו.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום שירלי
    ראשית ברצוני להדגיש שהאתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי ואין לראות בו כתחליף להתייעצות עם גורם רפואי מוסמך. לגבי המקרה שלך, חשוב מאוד להקפיד על הגיינה במשך 6 שבועות לאחר מתן החיסון, כמו כן בהנחה שאת חוסנת בעבר, הנוגדנים שלך אמורים לתת הגנה לתינוק כנגד הנגיף, בשילוב עם הקפדה על הגיינה של ילדך והביכון הבאמת נמוך לסיבוכים, לא אמורה להיות בעיה. על כל פנים, אם את חוששת אני ממליץ לך בחום להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך כמו רופא הילדים שלכם.
    כל טוב
    ארז

  • מוטי

    האם וירוס הפוליו גורם לשיתוק?

    שלום,

    רציתי לשאול האם ישנה הוכחה מדעית לכך שוירוס הפוליו גורם למחלת השיתוק?
    אם אין הוכחה מדעית אז מהם הנתונים שעליהם מתבססת ההנחה שוירוס הפוליו גורם למחלת שיתוק?

    אשמח גם לרפרנסים.

    תודה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום מוטי
    ישנן ראיות חזקות שאחד הסיבוכים של נגיף הפוליו הוא שיתוק. הדבר בא לידי ביטוי הן בהדגמה של קורלציה בין שיעור הדבקות בנגיף לשיעור שיתוק בקרב נשאים, הן באופי שיתוק אופייני השונה ממחלות שיתוק אחרות והן מתוצאות מעבדה המראות הדבקה של תאי מערכת העצבים. למעשה מודל הפוליו הינו אחד המודלים היותר מוכרים למדע.
    הנה קישור לסקירה בנושא:
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=15885840
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • מוטי

    וירוס הפוליו ומחלת השיתוק פוליו

    הי ארז,

    קראתי את המחקר ששלחת.
    מהמחקר עולה שלמרות שוירוס הפוליו הוא אחד הוירוסים היותר ידועים לנו (מבחינה ביולוגית מולקולרית)
    ולמרות כמות המחקרים שנעשו לגבי וירוס הפוליו, כל מה שקשור לפתוגניות של הוירוס אנחנו לא יודעים הרבה ולמעשה זה עדיין נחשב לתעלומה.
    הדרך שבא הוירוס מגיע למערכת העצבים המרכזית ושם מחולל את מחלת השיתוק לא מובנת מספיק ומבוססת על ניסויים של חיות מעבדה (עכברים או קופים).
    בגלל שעד היום, איננו באמת מבינים את התהליך שבו הוירוס גורם למחלת השיתוק, התהליך הזה מכונה "תאונה" שלא יודעים להסביר אותה מבחינה מדעית.
    כל הניסיונות לתאר את הדרך בא הוירוס גורם לשיתוק מתוארות כהיפותיזה או תאוריה.

    הנה מספר ציטוטים שמגבים את מה שאני הבנתי:

    "many of the basic aspects of poliovirus pathogenesis remain poorly understood"

    "Poliomyelitis can therefore be regarded as an accident"

    "The molecular mechanisms by which PV causes poliomyelitis are poorly understood"

    "This is remarkable considering that PV is one of the most thoroughly
    investigated viruses of all times. Our knowledge of PV
    pathogenesis is based mainly on experiments in primate and
    mouse models"

    "How poliovirus spreads to the central nervous system is poorly understood. Two theories prevail."

    "Although a wealth of information has been gathered over
    a century of intense research on poliovirus a detailed model
    of the progression of events from infection to poliomyelitis
    is still missing"

    "The following hypothetical course of events of poliovirus
    invasion of the central nervous system depends on
    several assumptions"

    "mice served as an excellent model to support the theory of provocation poliomyelitis”

    אז אם מדובר בהשערה/תאוריה/הנחה שהוירוס גורם למחלת השיתוק,
    איך יכול להיות שאנחנו נלחמים כל כך הרבה שנים בוירוס ולא מצליחים לפתור את התעלומה של האם בכלל הוירוס גורם למחלת השיתוק?
    האם יכול להיות גם שאין קשר בין הוירוס למחלה?
    (במיוחד כאשר חולה מאובחן במחלת השיתוק פוליו רק אם הוא מאובחן בשיתוק רפה + נשאות של הוירוס. אבל ישנם הרבה יותר מאובחנים בשיתוק רפה שאינם נשאים של הוירוס ואין לאף אחד הסבר ממה נגרם השיתוק, לדוגמא תסמונת גיאן-ברה).

    אשמח אם תוכל להתייחס לשאלות ולדברים שכתבתי.

    תודה,
    מוטי.

  • מוטי

  • מוטי

    וירוס הפוליו ומחלת השיתוק

    הי ארז,

    תוכל להתייחס בבקשה לתשובה האחרונה שלי?

    תודה,
    מוטי.

  • יעל

    תשובתו של ארז לא מלאה ומטעה

    חיסון מוחלש שניתן לאחר חיסון מומת (כפי שנעשה במבצע הנוכחי) לא יכול לגרום לסיבוך של שיתוק. מכל פנים, לא דווח בספרות על מקרה כזה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    קראי היטב את התשובה והשאלה

    אנחנו דיברנו על הנגיף עצמו באופן עקרוני.

  • יעל

  • מוטי

    הקישור לסקירה בנושא

    שלום ארז,

    תודה רבה על התשובה ועל הקישור!
    ברצוני לקרוא את הסקירה המלאה ולא רק את הסיכום שמופיע בלינק ששלחת.
    תוכל להפנות אותי לסקירה המלאה עם כל הפרטים של המחקר?

    תודה,
    מוטי.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום מוטי
    אם ברצונך לקרוא את הסקירה המלאה עומדות בפניך שתי אפשרויות:
    1. לקפוץ לספריה האוניברסיטאית הקרובה לביתך ולהוריד את ה- PDF
    2. לשלוח אלי מייל לmaagar.mada@weizmann.ac.il ואשלח לך במייל חוזר את הPDF.
    כל טוב
    ארז

  • חיים חביב

    וירוס הפוליו

    שלום מוטי,
    כן, ישנה הוכחה מדעית לכך שוירוס הפוליו גורם לשיתוק. הנה מראה מקום למאמר אחד מיני רבים הדן בפתוגנאזה של המחלה:
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15791950

  • ליטל

    בהמשך לשאלתי

    הי, בהמשך לשאלתי לגבי הסיכון לילדים שלא חוסנו כעת במוחלש כתוצאה מהחיסון המוחלש המסתובב,
    הנה ציטוט מתוך תשובת משרד הבריאות לבגץ שהוגש, השאלה שלי עלתה בעקבות הציטוט הזה
    "the concern was that unless risk communication strategies can be devised and successfully used , these parental concerns may make it impossible to achieve sufficiently high capmaign coverage , raising the additional concern of potential risks of temporary, posiible prolonged circulation of the vaccine viruses among persons whose intensinal immunity had not been boosted with opv"
    האם אם כן, החיסון המוחלש, לא מהווה סכנה במצב הנוכחי שחלק גדול לא מחוסן? אם הבנתי נכון את הציטוט לעיל, זה אומר שכשמשתמשים בחיסון המוחלש, אך לא כולם מחוסנים בו, הרי מי שנדבק בו ואינו מחוסן יכול להוות מקור ל cVDPV ? והרי זה המצב, יש הרבה ילדים שלא מחוסנים, ויש גם מבוגרים שכבר אין להם נוגדנים והם לא מחוסנים( למשל כל הסבים וסבתות שהיו מעל גיל 39 בזמן המגפה של 1988 ולכן לא חוסנו אז, וגם לא חוסנו בעצם לעולם כי נולדו לפני הכנסת החיסון. אלה אנשים בני שישים היום שמטפלים הרבה בנכדים). בקיצור, האם זה נכון והאם משרד הבריאות לא לקח זאת בחשבון שבהנתן מצב זה שבאוכלוסיה שלא מחוסנת במוחלש יכולים להתפתח זנים אלימים יותר כתוצאה מהחיסון בסביבה? האם יש הבדל בין לא מחוסנים בכלל לבין מחוסנים במומת אבל לא במוחלש לגבי עניין זה בלבד ( לגבי זה שהם לא יכולים לחלות בוירוס הבר הרגיל אני יודעת) אבל לגבי השאלה הזו, של וירוס שמקורו בחיסון המוחלש , האם גם כאן מי שמחוסן במומת מוגן בעצמו גם אם לא מחוסן במוחלש?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום ליטל
    לחיסון המוחלש יש סיכון תאורטי של 1 למליון עבור אדם שלא חוסן בעבר. לנגיף הבר יש סיכון של 1 לאלף עבור אדם שלא חוסן בעבר. מצב בו אדם אחד "מדביק" אדם אחר בנגיף המוחלש נמוך יותר מהדבקה בנגיף הבר, ובמיוחד לאור הנחיות משרד הבריאות להקפדה על הגיינה. רוב האוכלוסיה בארץ מחוסנת (98%) בין אם במוחלש, במומת או בשילוב של השניים, כך שגם במצב של "הדבקה" בנגיף המוחלש הסיכון אפסי. חשוב להדגיש שהסכנה האמיתית היא לא מהמוחלש אלא מנגיף הבר. אדם שפגיע לנגיף המוחלש יהיה פי 1000 יותר פגיע לנגיף הבר. התפתחות נגיף אלים מתוך המוחלש תאורטית אפשרית אצל אנשים בעלי מערכת חיסון מדוכאת - מצב בו הגוף לא מתגבר על הנגיף והוא נשאר לשכון במעיים חודשים עד שנים, אך בשביל שהנגיף ידע להתמודד עם החיסון צריך הרבה מאוד שינויים, ברמה כזאת שטרם נצפתה בשישים השנים האחרונות (מאז שהחלו לחסן).

    לגבי אנשים המחוסנים במומת, הם מוגנים מהתפרצות המוחלש כפי שהם מוגנים מנגיף הבר, אפילו יותר, משום שהנגיף המוחלש הוא... מוחלש.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • ליטל

    שאלה חשובה

    שלום, רציתי לשאול , האם בהנתן מצב שילדים רבים חוסנו בנגיף המוחלש, במידה ונגיף זה יעבור מוטציה, ויהיה מה שנקרא VAPP או cVDP (אגב, מה בדיוק ההבדל בין שני המצבים האלה?) האם ייתכן שבמקרה זה מי שלא חוסן במוחלש (אבל כן מחוסן במומת) יהיה בסכנה?
    כלומר האם ייתכן שאז מי שאין לו נוגדנים במעיים יהיה חשוף יותר לסכנה כתוצאה מהוירוס מהחיסון שעבר מוטציה?
    או בניסוח אחר, האם במצב שבו חלק מהאוכלוסיה חוסנה במוחלש וחלק גדול לא (שזה המצב היום) הסיכון למצבים האלה של cVDP ו VAPP גדול יותר? למה בדיוק ? והאם זו סיבה בפני עצמה לחסן?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום ליטל
    ברשותך בואי נגדיר את ההבדל בין VAPP ל cVDP.

    VAPP - הינו מצב בו הנגיף המוחלש תוקף את האדם המחוסן וגורם לו לשיתוק. זוהי תופעה נדירה מאוד ומתרחשת 1 למליון מחוסנים בערך כאשר הם לא מוגנים בחיסון המומת. אצל אלו שמוגנים בחיסון המומת, התופעה נדירה עוד יותר ונכון להיום בכל העולם יש שני מקרים מתועדים בהם יש חשד שאדם שחוסן במומת ואז במוחלש בכל זאת פיתח את המחלה - מאוד מאוד מאוד מאוד נדיר.

    cVDP - מצב בו הנגיף המוחלש דוגר במשך פרק זמן ארוך אצל פונדקאי יחיד, או מועבר בין כמה פונדקאים וצובר מוטציות אשר הופכות אותו חזרה לנגיף אלים. במידה ואחוז גבוה מהאוכלוסיה מחוסן, מצב כזה נדיר ביותר ומתרחש בעיקר אצל מדוכאי חיסון בהם הנגיף יכול לשכון במעיים חודשים ואפילו שנים.

    בשביל שנגיף ידע להתגבר על החיסון הוא צריך לעבור הרבה שינויים. בעבר היו 3 זני פוליו, אחד מהם הוכחד (זן 2) שני קיים רק בניגריה (זן 3) ובתקווה יוכחד בקרוב, וזן שלישי (זן 1) שמצוי במר מדינות עולם שלישי וחזר לבקר אצלנו. נגד שלושת הזנים יש חיסון ולא ידוע על זנים אחרים משישים השנים האחרונות, כך שהמצב אותו את מתארת לא סביר, ובוודאי לא באוכלוסיה מחוסנת.

    מקווה שעזרתי
    ארז

  • ליטל

    cVDP

    הי ארז, תודה על תשובתך, אך רציתי לקבל בכל זאת הבהרה, כתבת שמצב של CVDP אפשרי בעקרון, אז השאלה שלי היא כשאחוז האוכלוסיה המחוסנת במוחלש הוא לא גבוה,או לא כולל את הרוב, האם הסיכוי ל cVDP לא עולה? ואם כן, האם מי שמחוסן במומת מוגן מפני התופעה הזו של cVDP מהמוחלש, באם מצב כזה יקרה? אם אין חשש ל cVDP כזה, למה בתשובת משרד הבריאות לבג"צ יש ציטוט שאם אחוז גבוה לא יתחסן נהיה בסכנה ל cVDP?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום ליטל
    הופעה של cVDP הינה פונקציה של זמן וכמות וירוסים מאותו מקור. כאשר יש לוירוסים מקום בו הם יכולים להשתכפל ללא הפרעה - כלומר אצל מדוכאי חיסון, או מצב בו יש שרשרת הדבקה ארוכה (וירוס עובר מאדם לאדם ללא מעצור) עולה הסכנה להצטברות מוטציות שיהפכו אותו חזרה לאלים. כאשר הוירוס מגיע לאדם מחוסן, הוירוס מוכחד. אם האדם מספיק להדביק אדם אחר, הוירוס יעבור אליו ויוכל "להרוויח עוד כמה דורות" ואיתם את היכולת לצבור מוטציות. אצל אדם שחוסן בנגיף המוחלש, זמן הדגירה קצר בהרבה. על כל פנים מי שמחוסן במומת מוגן הן מהנגיף המוחלש והן מהנגיף האלים (נגדו הוא חוסן מלכתחילה) ומי שעלול להיות חשוף אלו אנשים לא מחוסנים או מדוכאי חיסון.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • שרון

    שאלות נוספות ברשותך - המשך

    שוב תודה רבה. תשבותיך ברורות ומקיפות. אני מעריכה זאת מאוד.
    לגבי שאלה 2 - כוונתי היתה:
    האם מי שקיבל גם את המומת וגם את המוחלש מוגן לתקופה ארוכה יותר מאשר מישהו שקיבל רק את המומת?

    תודה מראש וחג שמח!

  • חיים חביב

    חג שמח

    שלום שרון,
    טווח ההגנה לא שונה משמעותית בין שתי תכניות החיסון.

  • מוטי

    טווח ההגנה בשילוב המומת והמוחלש

    תקן אותי אם אני טועה אבל נדמה לי שקראתי באחד הפורומים שרמת הנוגדנים בדם עולה כשמדובר בשילוב לעומת המומת בלבד

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    יתכן וזה נכון ויתכן ולא. אני לא מכיר מידע כזה.

  • אלה ט

    הריון והידבקות

    אתמול הילדה שלי קיבלה חיסון מוחלש )טיפות( והיום לרגע לא שמתי לב וליקקתי את הכפית ממנה הילדה שלי אכלה... אני בחודש השמיני להריון האם יש אפשרות שנידבקתי? ומה הם הסימפטומים שאני צריכה לשים לב אליהם בכדי לדעת שאכן נידבקתי....
    תודה מראש.
    אלה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום אלה
    הדבקה דרך רוק נחשבת כנדירה, ואם את מחוסנת לפי תוכנית החיסונים לא אמורה להיות בעיה. אם את בכל זאת חוששת אני ממליץ לך לפנות לרופא המשפחה.
    המון בריאות
    ארז

  • שרון

    שאלות נוספות ברשותך

    הוגש ע"י שרון ב־ב', 16.09.2013 , 10:54.

    ראשית, תודה רבה על תשובתך! יש לי מספר שאלות נוספות ובקשה להבהרה, ברשותך:
    רק להבהיר לעצמי שוב - אם חלילה, בני נדבק מילד אחר מהנגיף המוחלש, ועתה אתן לו את החיסון באופן יזום - אין הדבר מסכן אותו יותר (כפל חיסונים)? נכון?
    ושאלות נוספות, ברשותך,
    1. כמה שנים החיסון המומת מגן על המקבל אותו - האם זה לכל החיים?
    2. כמה שנים מקבל החיסון המוחלש מוגן מפני הנגיף?
    3. במידה והחלטתי שלא לחסן את בני ואם חלילה נדבק בנגיף - כמה זמן הוא עלול להיות נשא שלו ומה ההשלכות של כך כלפי הילד עצמו?
    אלפי תודות מראש,
    שרון

  • חיים חביב

    תשובות נוספות

    שלום שרון,
    אני חוזר ומציין שמי שחוסן בחיסון המומת מוגן היטב מהמחלה ולגביו הסיכון מהוירוס המוחלש (בין אם במתן ישיר, בהדבקה משנית או שניהם גם יחד) הוא תיאורטי בלבד.
    1. החיסון המומת מגן לשנים רבות מאוד. אף אחד לא יכול להגיד בוודאות מלאה שזה לכל החיים כי אף אחד לא ייקח אנשים זקנים וידביק אותם בוירוס בכוונה כדי לבדוק את זה. מבחינה סטטיסטית תדירות המחלה באנשים בגיל מתקדם נמוכה מאוד, אם בגלל הגנה חיסונית ואם בגלל שאנשים מבוגרים מודעים יותר להיגיינה מילדים. יש לזכור שבגיל מתקדם תפקוד המערכת החיסונית כולה מדרדר כך שגם אם אדם חוסן הוא עדיין חשוף וזה נכון לכל מחלה.
    2. האם את מתכוונת למישהו שקיבל את החיסון המוחלש בלבד?
    3. בהנחה שילדך מחוסן בנגיף המומת בלבד, הדבקות בנגיף הבר תהפוך אותו לנשא במשך כשישה שבועות, בם הוא יפריש את הוירוס בצואתו (ומעט ברוקו) וידביק את הסובבים אותו, עד שגם במעיים שלו יופיעו נוגדנים ויחסלו את הוירוס. במשך ששת השבועות הללו הוא יפיץ את הנגיף לסביבתו ואנשים לא מחוסנים או בעלי חיסוניות חלשה עלולים להדבק ממנו (או ממישהו שנדבק ממנו) ולחלות.

  • הדס

    אם נדבקים בוירוס פרא

    כמה זמן נשאים אם נדבקים בוירוס פרא? (בהנחה שאנחנו מחוסנים ipv)

  • חיים חביב

    נשאות

    שלום הדס,
    ברוב המקרים חיסון הIPV לא גורם להפרשה מספקת של נוגדנים במערכת העיכול כדי לגרום לחיסול הנגיף במעיים, ולכן גם אחרי חיסון IPV הנשאות נמשכת שבועות מספר (4-6 שבועות).

  • ליאור

    מאיזו שנה מחסנים בישראל בחיסון נגד הפוליו?

    היי, אני ילידת 1985, ההורים שלי הקפידו לחסן אותי בכל החיסונים וגם חיסנו כעת את האחיינית שלי שהיא ילידת אוגוסט 2012. ההורים שלי ילידי 1957 ואחותי וגיסי 1983. רציתי לדעת אם כולנו חוסנו? אם באותן שנים חיסנו נגד פוליו. אחי יליד 1995 כך שלגביו אני לא דואגת. אני רוצה לוודא כי האחיינית שלי כעת מפיצה את הנגיף ואני רוצה לוודא שאני ומשפחתי מוגנים.תודה רבה, ליאור

  • חיים חביב

    תחילת מתן חיסון בארץ

    שלום ליאור,
    משנת 1957 מחסנים בארץ כנגד פוליו. לגבי הורייך, צר לי מאוד אך אינני יכול לתת לך תשובה ודאית, משום שאין לי גישה למאגרי מידע של מחוסנים.

  • כנרת

    פסילת החיסון בארה״ב

    ראשית תודה על ההסברים המפורטים, סופסוף מקבלים תמונה ברורה יותר. מטריד אותי ששמעתי שהחיסון נפסל לשימוש בארה״ב? מה הסיבה לכך? שאלה שניה- אני בהריון בשבוע 29. הסיכון השני שקיים שהבת שלי הגדולה בת השנתיים, יכולה להיות נשאית תקופה ארוכה יותר מששת השבועות שהוגדרו. האם יהיו סימנים לכך? אוכל לפחות להיות מודעת לכך? וושאלה אחרונה. אם הוירוס נמצא בביוב והגיע בכלל ממצרים, איך בני אדם יכולים להידבק מהביוב? האם הסיכון להידבקות אינו אפסי? תודה מראש 

  • חיים חביב

    פסילת חיסון

    שלום כנרת,
    הבהרה, החיסון לא "נפסל לשימוש" בארה"ב. כיום לחיסון אכן אין את אישור ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי). עם זאת יש לו אישורים אחרים כמו: הרשות האירופאית, רשות בלגית וארגון הבריאות העולמי. הסיבה שאין אישור של מנהל המזון והתרופות האמריקאי היא משום שכרגע אין בכך צורך בארה"ב. אילו היתה מוגשת בקשה ונדחית, ברור שהדבר היה מופיע באתר הFDA.
    ע"פ הנחיות משרד הבריאות הריון אינו גורם סיכון לחיסון. ולמה שבתך תהיה נשאית מעבר לזמן המוגדר?
    לגבי הביוב, צריך להבין שמקור הוירוס הוא לא בביוב, אלא שאפשר למצוא עקבות שלו בביוב משום שנשאים מפרישים אותו בצואתם כל הזמן. לגבי ההדבקות, הרי זה עניין של היגיינה, ואנשים שלא רוחצים את ידיהם כראוי (אחרי ביקור בשירותים, בעיקר ילדים) יכולים להדבק.

  • דורון

    עבודה וחיסון

    שלום,
    אני סובל מדיכוי חיסוני עקב טיפול תרופתי ממושך, בחדר שלי במשרד, בעבודה יש 4 אמהות שילדיהן חוסנו בחיסון המוחלש בשבוע האחרון. אנו משתמשים באותו המטבחון, אותם הכלים ואותם השירותים.
    1. כיצד עלי לנהוג?
    2. האם יכולה להיות העברה של הנגיף אלי מהאימהות עצמן?

  • חיים חביב

    היגיינה

    שלום דורון,
    עליך לנהוג ע"פ הנחיות משרד הבריאות לסובלים מדיכוי חיסוני כפי שהן מופיעות בפירסומיו. עליך לשמור על הגיינה קפדנית (לרחוץ ידיים היטב בסבון ומים). כדאי אולי להמנע מלהשתמש בכלים משותפים ולו לשם עקרון הזהירות המונעת.

  • מזל

    מבוגרים שאינם מחוסנים

    שלום,
    ותודה על התשובות המפורטות.
    הוריי בני 60+ ויודעים בוודאות שלא קיבלו חיסון לפוליו מאף סוג בילדותם.
    במידה ונחסן את ילדינו, האם יש צורך להרחיקם מההורים ל6 שבועות?
    או אולי ההפך, ולקוות להדבקה בנגיף המוחלש ולחיסון עקיף באופן זה?
    תודה רבה.

  • חיים חביב

    מבוגרים

    שלום מזל,
    אקדים ואזהיר שאנו איננו גורם רפואי וכדי לקבל תשובות מוסמכות יש להתייעץ עם רופא.
    גם אם הורייך לא חוסנו ישירות, עדיין קיימת האפשרות הסבירה שהם נחשפו לוירוס, בין אם המוחלש בעקבות חיסון ילדיהם, ואפילו אולי וירוס הבר שלא תמיד גורם לסימפטומים כלשהם. סביר להניח שאין חשש ואין צורך מיוחד להרחיק את הילדים מהורייך. בכל מקרה כדאי לשמור על היגיינה.

  • שרון

    שאלות

    שלום רב,
    עדיין לא חיסנתי את ילדיי בחיסון המוחלש. עדיין מתלבטת. הם במסגרת גנים. הקטן בן שנתיים. בגן שלו יש ילדים שחוסנו. אני בטוחה כי קורה שהם שותים מבקבוק אחד של השני או אוכלים מאותה צלחת או אף בטעות מחליפים מוצצים. מספר שאלות:
    1. האם זה יכול לגרום להדבקה?
    א2. ם אכן הודבק בחי מוחלש - ועתה אחסן אותו באופן יזום בחי מוחלש בטיפת חלב - האם זה מסכן אותו יותר? כאילו קיבל יותר ממנת חיסון אחת?
    3. כמה זמן לאחר קבלת החיסון מוחלש הילד שקיבל אותו מחוסן לגמריי?
    תודה,
    שרון

  • חיים חביב

    הדבקה מהמוחלש

    שלום שרון,
    ראשית אתנצל על העיכוב בתשובה.
    הוירוס המוחלש מופרש מעט מאוד דרך הרוק ולכן הסיכוי להדבקות דרך הרוק נמוך. דרך ההדבקות העיקרית היא כאשר ילדים עושים את צרכיהם ונוגעים בעצמם ואח"כ נוגעים בחפצים, שמים ידיים בפה וכו'.
    אין סיכון נוסף מהדבקות משנית לאחר חיסון במוחלש (או להפך). מלכתחילה הסיכון לילד מהוירוס המוחלש הוא אפסי אם הוא מחוסן בוירוס המומת.
    אם ילדך מחוסן בוירוס המומת (חיסון שיגרתי) אז הוא כבר מחוסן מהמחלה עצמה. הבעיה כאן אינה האם הוא יחלה או לא אלא האם הוא יהפוך לנשא של וירוס הבר. כדי לא להיות נשא יש לפתח נוגדנים לוירוס גם במעים, ואת זה עושה המוחלש. לרוב תוך כשישה שבועות רמת הנוגדנים במעים גבוהה מספיק כדי להשמיד את הוירוס מהמעיים.

  • שרון

    שאלות נוספות ברשותך

    ראשית, תודה רבה על תשובתך! יש לי מספר שאלות נוספות ובקשה להבהרה, ברשותך:
    רק להבהיר לעצמי שוב - אם חלילה, בני נדבק מילד אחר מהנגיף המוחלש, ועתה אתן לו את החיסון באופן יזום - אין הדבר מסכן אותו יותר (כפל חיסונים)? נכון?
    ושאלות נוספות, ברשותך,
    1. כמה שנים החיסון המומת מגן על המקבל אותו - האם זה לכל החיים?
    2. כמה שנים מקבל החיסון המוחלש מוגן מפני הנגיף?
    3. במידה והחלטתי שלא לחסן את בני ואם חלילה נדבק בנגיף - כמה זמן הוא עלול להיות נשא שלו ומה ההשלכות של כך כלפי הילד עצמו?
    אלפי תודות מראש,
    שרון

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום שרון
    אין סכנה ב"כפל חיסונים" כפי שאת מתארת. 1
    . החיסון המומת, בהנחה שכל המנות ניתנו, אמור להחזיק לכל החיים
    2. כנ"ל
    3. נשאות של נגיף הבר הינה בין שבועיים ל6 שבועות, וההשלכות על הילד הנשא הן שהוא נשא של נגיף הבר ועלול להדביק את סביבתו. אם סביבתו היא אנשים בריאים ומחוסנים היטב, אין סכנה, אם יש בסביבתו אנשים רגישים או לא מחוסנים יש סכנה.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • שמרית

    חיסון פוליו ****

    אשמח למענה
    יש לי שתי בנות בת שנה וחודש ו בת כעט שלושה חודשים..
    קודם כל אני בהתלבטות אם לחסן.. ואם כבר אז לחסן את שתיהן יחד לא רוצה לקחת סיכון
    דבר שני קראתי ו גם רופא אמרה שמחסנים מגיל 4 חודשים ובטיפת חלב היא אמרה שהשבוע היא תקבל את המחומשת 2 OPV וגם תוכל לקבל את השתי טיפות פוליו .. האם זה לא מסוכן שתקבל את שתהין יחד? ולמה אז רשום מגיל 4 חודשים לחסן?
    ואז שנחסן את שתי התינוקות עדיין לעשות בניכן הפרדה ?
    תודה מראש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום שמרית
    בשביל שאוכל לעזור לך תצטרכי להסביר לי מה ההתלבטות שלך, מה השיקולים שלך בעד ונגד.

    לגבי נושא התינוקות, האתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי, ואינו מוסמך לתת ייעוץ רפואי, על כן כל שאני יכול לעשות הוא להמליץ לך לפנות לגורם רפואי מוסמך
    המון בריאות
    ארז

  • דורית

    שאלה

    שלום,
    רציתי לברר האם יש בעיה לחסן פעוט בן שנתיים אם אימו בהריון .
    ושנית במידה ואין בעיה עם חיסון הפעוט ובכל זאת הוריו החליטו לא לחסנו בחיסון המוחלש האם מהווה סיכון לתינוקות קטנים הנמצאים בסביבתו שרק נולדו וטרם חוסנו כלל (של הורים אחרים שמחסנים.. האם עלי לדאוג לתינוק שלי בסביבת אותו פעוט שהוריו החליטו לא לחסנו?).

    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום דורית
    ראשית ברצוני לציין שאין לראות במידע הניתן באתר כתחליף לייעוץ עם גורם רפואי מוסמך.

    בהנחה שהאם מחוסנת ושמערכת החיסון שלה תקינה, לא צריכה להיות בעיה לתת את החיסון המוחלש לילדיה גם אם היא בהריון. עם זאת כאקט של זהירות מונעת מומלץ להקפיד על הגיינה.

    במידה ואותה אם בוחרת שלא לחסן אותו בחיסון המוחלש, באופן פוטנציאלי הוא עלול להיות נשא של הנגיף הבר - רק אם יחשף לנשא אחר. הנגיף עובר דרך ההפרשות, ומדבק דרך מערכת העיכול, כלומר צריך שילד לא יטול את ידיו לאחר האוכל ואז יבוא במגע עם המזון של הילד שלך.

    חשוב לציין שתינוקות מתחת לגיל חודשיים עדיין מוגנים בנוגדנים שקיבלו מאימם במהלך ההריון, כך שאמנם זה לא כמו בחיסון, אבל זה יותר טוב מכלום. אם את ממש חוששת פשוט תדאגי להקפיד על הגיינה.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • דורית

  • תמים

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • לא כזה תמים

    תשובה חלקית ולא מלאה

    נגיפי ECHO מזנים 4, 6, 9, 11, 30. נגיפי מעיים מזנים 70 ו־71. ונגיף מעיים שקיבל את השם פוליו.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תוכל לפרט בבקשה?

    נגיף הפוליומיאליטיס גורם למחלת הפוליו, אשמח אם תוכל לשלוח לי סימוכין על הנגיפים האחרים שציינת
    תודה
    ארז

  • עמודים