בתחילת המאה ה 19 בתי החולים באירופה היו המקום אליו הגיעו כדי למות. בעידן בו רופאים לא הכירו בפתוגנים, חיידקים וזיהומים כגורמי מחלה, לא שטפו ידיים בין בדיקת חולה אחד לאחר, הקיזו את דמם של חולים כטיפול נפוץ ורשמו חומרים רעילים כתרופות - אלו שיכלו להרשות לעצמם טיפול רפואי, במקרים רבים, רק החישו את מותם וקיצרו את סבלם. אלו הימים בהם הניח סמואל האנמן את היסודות לשיטת הטיפול הידועה כהומאופתיה. האנמן לא האמין בשיטות המקובלות כמו הקזת דם שנועדה לאפשר ל"חומרים הרעים" בדם לצאת. הוא האמין כי יש לסייע למה שהוא כינה "כוח החיות" שבאדם לשוב לאיזון וכי חוסר הרמוניה באותו כוח הוא הגורם האמיתי למחלות. אם כן, לא מפליא שבתקופה זו הגישה הטיפולית אותה פיתח האנמן זכתה להצלחה רחבה וביססה את עצמה כאלטרנטיבה לרפואה המסורתית. למעשה, האנמן לא היה צריך לעשות הרבה כדי שלפחות חלק ממטופליו יפגינו שיפור ניכר ביחס למטופלים בשיטות הסטנדרטיות. די היה בכך שלא ירעיל אותם ולא יקיז את דמם או למעשה שלא היה עושה דבר. במאתיים השנים שחלפו מאותם ימים הרפואה הקונבנציונלית עברה שינויים רבים הודות ליכולת להבין מהם גורמי המחלות ומהן הדרכים להתמודד איתם. מנגד, ההומאופתיה המשיכה לדבוק בעקרונות אותם הניח האנמן גם לנוכח תגליות מדעיות רבות המעמידות אותם בספק.

להומאופתיה מספר עקרונות בסיסיים, רובם מבוססים ישירות על שיטותיו וכתביו של האנמן. העיקרון המרכזי גורס כי "דומה מרפא דומה", וזהו הבסיס לשיטת ה"פרובינג" בה מאומתים ונבדקים חומרי הריפוי ההומאופתיים. האנמן עצמו האמין כי על מנת לרפא סימפטומים מסוימים על המטפל לעשות שימוש בחומר הגורם לאותם סימפטומים ממש. כיוון שכך, תהליך האימות לא יכול להתבצע על חולים המפגינים כבר את הסימפטומים, אלא על אנשים בריאים ונטולי סימפטומים בלבד. מאז ועד היום השיטה בה נבדק חומר הומאופתי היא נטילתו על ידי אנשים בריאים ותיעוד הסימפטומים במשך שבועות וחודשים. אחד משלבי הטיפול ההומאופתי כולל הערכה של הסימפטומים ומציאת החומר הגורם להם באנשים בריאים. חומר זה יהיה למעשה התרופה אותה יתן המטפל לחולה.

אך הדברים אינם כה פשוטים. העקרון הבסיסי השני לפיו פועלת הרפואה ההומאופתית מבטיח כי אותו חומר כלל לא יגיע אל החולה. למעשה, בתרופה הומאופתית אין כלל חומרים פעילים, אלא רק מים ואת המרכיבים הבלתי פעילים המשמשים לייצור הגלולה המוצקה עצמה. האנמן האמין כי על מנת שהטיפול יהיה יעיל יש לתת לחולה תמיסה המכילה את הכמות המינימלית ביותר מהחומר הגורם לסימפטומים. לשם כך הוא המליץ על דילול חוזר ונשנה של תמיסה המכילה את אותו חומר, עד לדילול של 1:1060 מהריכוז המקורי.

באותה תקופה עוד לא הכירו לעומק את המונחים הכימיים והפיסיקליים של מולקולות ואטומים כפי שאנו מבינים אותם כיום. אמדאו אבוגדרו עוד לא ניסח עקרון "גבול אבוגדרו", אשר בזכותו אנו יודעים כי כאשר חומר עובר דילול של מעבר ל 1:1024 כבר כלל לא מובטח כי התמיסה מכילה מולקולות מהחומר המקורי. ככל שהדילול גבוה יותר (והומאופתיה עושה שימוש בדילולים גבוהים בהרבה מ 1:1024) כך הולכת וקטנה הסבירות כי בגלולה קיימת אפילו מולקולה אחת של החומר. למעשה אין כאן תמיסה כלל – אין עוד זכר למומס ורק הממס נותר. באנלוגיה השאולה מהספקן ג'יימס רנדי: "הדבר דומה לטחינת גרגר אורז לפירורים, המסתו בכדור מים שגודלו כגודל מערכת השמש שלנו (כאשר מרכז הכדור הוא השמש, וקצהו המסלול של פלוטו), ואז חזרה על התהליך הזה כשני מיליארד פעמים". אחת הדרכים המרכזיות בהן מתמודדת ההומאופתיה המודרנית עם הבעייתיות שעולה מהדילול האגרסיבי היא הטענה כי למים יש מעין זיכרון. כלומר, גם כאשר החומר המקורי איננו קיים תכונותיו נותרות מוטבעות במולקולות המים.

יתר על כן, הגישה ההומאופתית מאמינה כי ככל שהחומר מדולל יותר כך התרופה חזקה יותר והטיפול יעיל יותר. להבדיל, לחומרים הפעילים המשמשים ברפואה וטוקסיקולוגיה מודרנית יש עקומת מנה-תגובה המראה באופן אחיד כי ככל שהריכוז (המנה) עולה כך עולה התגובה, לפחות עד גבול מסויים. המצב ההפוך בו דוגלת ההומאופתיה אינו מוכר ואין הסבר פיסיקלי או כימי המתיישב עם טענה זו.


מבחינה כימית תרופה הומאופתית אינה שונה ממים

מספר בעיות מיידיות עולות מהעקרונות המנחים של ההומאופתיה. בחינת החומרים על אנשים בריאים והקשה מכך על סגולותיהם לרפא חולים אינה מתיישבת בקנה אחד עם הידוע לנו על תרופות רבות שיעילותן כבר הוכחה, שאינן גורמות לסימפטומים אותם הן נועדו לרפא. למעשה, בטיפול הומאופתי נוצר לעתים מצב אבסורדי בו חומר מסויים משמש למטרה ההפוכה מהשפעתו הידועה לנו – למשל קפאין המשמש כבסיס לגלולת שינה. למרות שייתכנו מצבים בהם חומר הגורם לתופעה מסויימת עשוי להחלישה במינון נמוך, הדבר רחוק מלהיות עקרון אוניברסלי מקובל. נקודת תורפה רצינית יותר היא הרעיון לפיו דילול החומר הפעיל עד לרמה בה הוא לא קיים עוד בגלולה שומר בדרך כלשהי על תכונותיו של החומר המקורי, וכי כל דילול נוסף רק מגביר את יעילות התרופה. הרעיון כי המים "זוכרים" ומעבירים את הזכרון הזה למולקולות מים אחרות איתן הם באים במגע בעייתי גם הוא. המים בהם עושים שימוש ביצירת התמיסות ההומאופתיות נגעו באינספור מולקולות מים, שנגעו באינספור מולקולות מים אחרות במרוצת השנים. לפי הגיון זה ניתן לטעון כי כל המים על פני כדור הארץ זוכרים כל חומר איתו באו אי פעם במגע. אם כן, לא ניתן להסביר כיצד למעשה המים "זוכרים" רק את החומר אותו המס בתוכם ההומאופת במכוון, ולא את כל החומרים שבאו איתם במגע באופן לא מכוון במשך עידן ועידנים.

ההומאופתיה קיימת כגישה טיפולית מזה מאתיים שנה אך רק בעשורים אחרונים החלו ניסיונות למדוד את יעילותה בשיטות מדעיות, אותן שיטות בהן משתמשים כדי לבחון את יעילותן של תרופות קונבנציונליות. מחקר גדול אשר ביקשו לבחון את יעילות הטיפול האלטרנטיבי אסף לשם כך עשרות מחקרים בהם נבדקו תרופות הומאופתיות על חולים. החוקרים ביקשו לבחון האם קיים הבדל בין השפעתן של התרופות ההומאופתיות לאפקט הפלסיבו – כלומר, לתרופות דמה שהשפעתן על המטופלים היא פסיכוסומטית בלבד (לסרטון עם הסברים על אפקט הפלסיבו אתם מוזמנים להכנס לקישור הכל בראש - אפקט הפלצבו). תחילה מחקר זה מצא כי יש יש יתרון מסויים לטיפול ההומאופתי, אך בחינה מדוקדקת יותר העלתה בעיה: רובם המכרע של המחקרים בתחום הם באיכות ירודה ואינם מבוקרים כראוי, אך ככל שאיכות המחקר גבוהה יותר והקבוצה המשתתפת גדולה יותר כך התוצאות פחות ופחות חיוביות. מחקרים באיכות ירודה עלולים להיות מוטים בקלות ותוצאותיהם לא נחשבות אמינות, בעוד שהמחקרים הטובים יותר העמידו את השפעתן של תרופות הומאופתיות בספק. קבוצת חוקרים נוספת אף הגדילה לעשות ובמחקר דומה כל מחקר הומאופתי השווה למחקר בעל מאפיינים דומים מתחום הרפואה הקונבנציונלית. במקרה זה נשעה שימוש במחקרים בעלי אופי אמין יותר. החוקרים לא מצאו הבדל מהותי בין הפלסיבו לטיפול ההומאופתי, אך כן מצאו הבדל בינו לבין טיפול תרופתי קונבנציונלי. המסקה אליה הגיעו היא כי אין עדות אמינה ליעילותו של הטיפול ההומאופתי.


ניסויים שנערכו בשנים האחרונות מטילים ספק ביעילותן של תרופות הומאופתיות

ישנם הסברים אלטרנטיביים לשיפור במצבם של חלק מהמטופלים ברפואה ההומאופטית, פרט לאפקט הפלסבו. ישנן תנודות טבעיות בעוצמתם של סימפטומים לאורך תקופתן של רוב המחלות ואנשים רבים פונים לרפואה האלטרנטיבית בתקופות הקשות ביותר, בהן הסימפטומים חמורים ביותר. במקרה זה השיפור אינו תוצאה של הטיפול ההומאופטי, אלא של תהליכים טבעיים המתרחשים בגוף.הרק סמיכות הזמנים בין הפניה להומאופת לשיפור בסימפטומים היא הגורמת למטופל לייחס בטעות את האחד לשני. הסבר נוסף נובע מכך שהומאופתים רבים ממליצים למטופלים על שינוי באורח החיים לצד הטיפול התרופתי. פעילות ספורטיבית ותזונה נכונה עשויים בהחלט לשפר את מצבו הבריאותי והנפשי של כל אדם, בלי קשר לטיפול עצמו.

הסכנה ברפואה הומאופתית אינה נובעת מהטיפול עצמו – שמבחינה מדעית אינו שונה משתיית מים ונטילת תרופת דמה. הסכנה נובעת מכך שאנשים המקבלים טיפול הומאופתי עלולים שלא לפנות ליעוץ רפואי מתוך אמונה כי די בגישה ההומאופתית כדי לסייע להם. כך עשוי להווצר מצב בו אדם חולה אינו מקבל את הטיפול הרפואי לו הוא זקוק באמת, לאורך זמן, מאחר והוא תחת הרושם המוטעה כי הטיפול ההומאופתי הוא תחליף מוכח ויעיל. למרות שקיימים מחקרים הומאופתיים בעלי תוצאות חיוביות, בדיקת רוחב מדוקדקת של מחקרים אלו העלתה כי הם אינם מבוקרים ומנוהלים כראוי. המחקרים שנערכו בצורה הטובה ביותר הטילו ספק רציני ביעילות טיפולים מסוג זה, ועליהם לשמש איתות אזהרה מהסתמכות על הומאופתיה כגישה רפואית.

עידו קמינסקי, מאסטרנט, המחלקה לכימיה ביולוגית, מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

32 תגובות

  • כפיר

    הומאופטיה זו כת מסוכנת של שרלטנות שלא משנות להם העובדות וההיגיון

    מדע? מה משנה המדע?

  • יצחק

    המחקר צריך להיות שונה לחלוטין.

    צריך מחקר אשר לבודק כמה אנשים נכנסו למרפאה הומואופטית, וכמה דיווחו על שיפור משמעותי. זה מה שמעניין את המטופל - האם הוא הבריא או הבריא חלקית. ההסברים המדעיים מעניינים את המדענים.
    מחקר כזה יכלול גם רופאים הומואופטים שמוסמכים לתת טיפול רגיל יחד עם התרופות האומואופטיות.
    המסקנות תהיינה מזעזעות - חלק מהרופאים יציגו הצלחות של למעלה מ 90%, וזה ורק זה, מה שמעניין את המתרפאים.

  • אריאלה

    מה לגבי צמחי מרפא מערביים ?

    שזה לא הומאופתיה אלא פורמולה מהחומרים הכימים המרוכזים של הצמח עצמו ?
    זה הוכח מדעית שהם פועלים. מה לגבי רפואה סינית ? נטורופתיה ? הרי מזמן כבר כולם הבינו שגוף ונפש קשורים ושרוב המחלות ב 90% נגרמות מתזונה לקויה ונפש. בבתי חולים יש מרפאות לרפואה משלימה משולבת עם הרפואה הקונבנציונאלית.

  • אילן

    אם זה לא יכול להזיק אז למה שלא תנסה?

    מה כבר יכול לקרות? קח תרופה הומאופתית כלשהי ותנסה.
    אין לך ממה לחשוש כי ממילא אין שם כלום.
    מבטיח לך שבכל זאת משהו יקרה לטוב ולרע.

  • הראל

    כותב המאמר ידבר מנקודת המבט של מה שלמד

    ולכן צריך לקרוא את הכתבה בעירבון מוגבל.
    אני אישית יודע מה ה"רפואה" עושה לגוף של בנאדם, אני רואה את זה סביבי.
    לראות אנשים לוקחים כדורים ש"עוזרים" להם אבל דופקים להם מלא דברים אחרים בגוף, ובשלב מסויים מתבקשים להרים מינונים מכיון שהגוף התרגל / לא משפיע יותר / צריך להוסיף עוד כדור בגלל כדור שיצר בעיה.
    לעומת זאת אני יודע גם על עצמי שפתרונות טבעיים לא יוצרים תלות / הרגל והגדלת מינונים ובמקרים גרועים כדורים נוספים שמביאים עוד כדורים...
    אני בעצמי שמעתי שרופאים מנסים כדורים על לקוחות וה דבר ידוע.. עכברי מעבדה שדוחפים לגוף שלהם כדורים, מקסימום הרופא יחליף........
    ואז מגיע מישהו ומשווה רפואה טבעית לשתיית מים.... באמת?????
    אנחנו מתקדמים ולומדים, וככל שאנו נדע יותר ונעביר הלאה ככה דורות הבאים יתחילו לעזוב את הרפואה הכושלת ואת המיתוסים שלה ויעברו לרפואה טבעית יותר ונכונה יותר.

  • ד"ר אליאור תירוש

    מחקר חדש - האם למים יש זיכרון?

    שלום עידו,
    מה דעתך על המידע המוצג בסרטון הבא: https://www.youtube.com/watch?v=ILSyt_Hhbjg ואף כאן: http://www.eol.co.il/articles/167# ? האם אין הדבר מצדיק בחינה מחודשת של המסקנה שלמים אין זיכרון (ולכן גם שהנחת היסוד של ההומיאופתיה איננה בהכרח שגויה) ?
    בנוסף לכך, אני מפנה אותך למחקרה של ד"ר מיכל יקיר אשר קיבלה את תואר ה-PHD שלה מהאונ' העברית על מחקר שהוכיח שטיפול הומיאופתי יעיל יותר מטיפול קונבציונאלי לנשים בגיל המעבר, מחקר שנעשה בבי"ס הדסה בירושלים לפי כל כללי המחקר (double blind וכו').

  • יגאל אלפסי

    מדע ההומאופתיה

    עידו היקר וכל האנשים הקוראים לעצמם מדענים. הומאופתיה הינה שיטת הריפוי הכמעט יחידה המתבססת על חוקים ועקרונות מדעיים וניתנים לשחזור. בבסיסה "חוק הדמיון". לעומתה הרפואה הקונבנציונאלית היא לא מדע אלא אוסף שיטות שאין שום הבנה בבסיסם.
    (כפי שבתים עשויים לבנים, כך עשוי המדע מעובדות; אבל ערימת אבנים אינה בית, וערימת עובדות אינה מדע)
    אם אתה מתיימר להיות מדען אז תבדוק את חוקי היסוד של ההומאופתיה. מה אתה נטפל לפלאצבו. בנוגע לכוח הדינמי של התרופות ההומאופתיות למדע היום אין את הידע עדיין להוכיח זאת, וזה לא פוסל אותם, אלא מעיד על המגבלה הטכנולוגית ולא המדעית.דברים שנחשבו פעם למדע בדיוני ברבות השנים הפכו למציאות וכך יקרה פה.אם אתה אוהב אתגרים מדעיים אתה מוזמן לחקירה מדעית מרתקת. יגאל אלפסי הומאופת

  • אפרת

    מוכח מדעית או לא. אותי רק הומאופטית הצילה.

    כתבו לפני תשובות נהדרות,אז לא ארחיב. רק שכנראה שיש משהו מעבר למדע שעדיין לא התגלה. כי עם עובדות אין להתווכח. הרפואה המערבית לא עזרה לי והומאופטיה כן. נקודה.

  • עדי עד

    התוצאה בשטח היא הקובעת

    אני אמנם לא מגיעה ממתודיקה מדעית כלשהי אבל התנסיתי בעצמי הן ברפואה קונבנציונאלית (מי לא?) והן בהומיאופתיה. אני יכולה לאמר שההומיאופתיה הצילה את חיי כמה פעמים ללא ספק. וכאן לא המקום לפרט. והיה לפחות מקרה אחד בו עברתי טיפול קונוונציונאלי יקר ומסוכן שהסב לי עוד סבל ולקח לי עוד הרבה כסף וזמן לתקן את עצמי ממנו . כך שמבחינתי - אני הולכת לרופאים קונבנציונאליים רק כדי לקבל איבחון או כדי לערוך בדיקות מידי פעם. אף פעם לא אתקרב ל"תרופות" שלהם שלא מרפאות דבר אלא רק מוחקות את הסימפטומים. הומיאופתיה - מדעי או מדעי , עוזרת לי במשך ה-15 השנים האחרונות בערך, הן בבעיות פיזיות או נפשיות, איכות חיי עלתה, ואני ממליצה עליה לכל לסובבים אותי. אין ספק בעניין. לצערי רופאים קונבנציונאליים נשארו הרחק מאחור בהבנה שלהם על מה זה אדם ומה זה ריפוי. ובקשר לטענה שלך שאין לקשור סיבתית בין החלמה/ שיפור לבין נטילת תרופה הומיאופתית כלשהי - את זה אפשר לומר בדיוק על תרופות קונבנציונאליות. לא? ההתפתחויות המדעיות של השנים האחרונות הגיעו למסקנה בעצמן שהמדע הוא מוגבל. ואתה בטח יודע זאת טוב יותר ממני. בלי קשר למדעיות או לא- פשוט צריך לנסות ולהנות מהתוצאות. מה אכפת לי אם השיטה מוכחת מדעית או לא , כל עוד היא עוזרת לי? אני בעד מה שעוזר. מדע הוא לא הכל.

  • אלעד

    כן, הרופאים נשארו מאחור

    הם לא השכילו לנצל את הפלצבו כמו רופאי האליל שלך שמתעשרים נטו על לשקר לאנשים ולעיתים לעצמם. אני רציני לגמרי, רופאים צריכים ללמוד מהמשחק הפסיכולוגי הזה ולתת פלצבו במסווה של כוח עליון לא ברור או מסתורין של הטבע לצד טיפול קונבנציונאלי. אנשים גם ככה מוכנים לקבל את השטויות האלו בקלות אז למה לא לדאוג שיקבלו גם תרופה אמיתי במקביל.

  • מירב

    על מנת שהכתבה תהיה מקיפה היה

    על מנת שהכתבה תהיה מקיפה היה צורך להזכיר את המחקרים האחרונים על רישום מולקולות המים הנעשים בשנים האחרונות {יפן, ארה"ב מכון וייצמן } ומעידים על הבדל גמור בין פלסיבו להומיאופטיה - חבל שיש כזו עירבוביה בין נתונים וסוכיומים מדעיים ועובדות היסטוריות ובין דיעותיו האישיות של הכותב שהן לגמרי סובייקטיביות ולא נסמכות על שום מחקר!!! ככה לא כותבים מדע!
    הומיאופטיה באופן ברור ומובהק יעילה יותר מפלסיבו. בספרו של לייל ווטסון - על טבע - כבר בשנות החמישים ניתנו מחקרים אשר נעשו בבריטניה ובארצות הברית וקנדה ובהם הוכיחו כי השפעת ההומיאופטיה יעילה יותר מתרופות פלסיבו ואף מתרופות קונוונציונליות במצבי חולי שונים כרוניים או סימפטומטיים. אני יכולה להעיד רק מנסיוני האישי. פגשתי במסעי בח"ול פיסיקאי - אשר כותב דוקטורט על שינוי רישום המים - שנאמר כאן בכתבה - "המים זוכרים" - אכן יש השלכות רבות מאוד על הממצאים - מרמת האיחסון בבקבוקי פלסטיק ועד התפלת מים והשבת קולחין למי השימוש היומיומיים.
    כואב לי מאוד שאנשי המדע זנחו את הכלים המדעיים של בחינה והתבוננות אובייקטיביות מתוך רצון לגלות ולמצוא תשובות אמת לשאלות. נטולת פניות.
    מי שמרויח מכך שאנשים יפחדו להשתמש בטיפול הומיאופטי או יהססו אם יש בו יעילות - הן חברות התרופות, לצערי הרב, מי שמכיר את עולם האונקולוגיה והטיפול הכרוני הקונוונציונלי יודע כי התקדמנו מעט מאוד מימי הביניים המוזכרים כאן והקזות הדם הללו - גם היום הטיפול גובל בבורות - חוסר ראייה הוליסטית, והרבה פעמים נזק גדול מאשר תועלת לריפוי. בריאות הציבור נפגעת בשל קבלת החלטות הצועדת יד ביד עם מחקר שכל מגמתו לתמוך את מקבלי ההחלטות.
    לא משנה מה נכתוב במחקרים, המים זוכרים.

  • OPHER

    מעניין שתמיד יש אותו תשובה לכל ההומיאופתים ....

    אבל הם שוכחים לציין שגם להם יש אינטרס כלכלי מכוון שהרפואה האלטרנטיבי מגלגלת מחזור של מיליארדי דולרים בשנה והרווח המצרפי שלהם גבוה יותר בהרבה מקרים מחברות התרופות הקונבנציונאליות שהם שמשקיעות במו"פ (מחקר ופיתוח ) ועוברת שנים של ביקורת FDA (בארצות הברית) ורק תרופה 1 לכמה מאות יוצאת למסחר והשאר יורדות לטמיון יחד עם ההשקעה . דבר שני לגבי המחקרים שאת מציינת אלה מחקרים שלא עומדים בסטנדרטים מדעיים בעלי מדגמים קטנים וטעיות כגון הטעיות בחירה עד רבה עם את חושבת אחרת או משהו מהמטפלים האומאופטים חושב שהוא יכול להוכיח מדעית שלטיפול הומיאופתי יש ערך מוסף מהפקט פלסבו מוזמן לקרן ראנדי ויכול לזכות בסכום כסף לא מבוטל .

  • אנונימי

    הומאופתיה עובדת נפלא על בעלי

    הומאופתיה עובדת נפלא על בעלי חיים ועל תינוקות בני יומם....עובדה שאין קשר לפלצבו !!
    ממליצה לקרוא את ספרו של המדען הידוע מיצ'ו קאקו "הפיסיקה של הבלתי אפשרי" זה יעזור להתמודד עם העובדה שגם המדע מתרחב עם השנים ביכולותיו למדוד ולהוכיח, וזה שעדיין לא הגיע הזמן לתת הוכחה מדעית למשהו לא אומר שהוא לא נכון.

  • משה-ליאב

    ״עדיין לא הגיע הזמן״

    מתי יגיע הזמן? להוכיח דבר כזה זה פשוט, ניסוי מקיף של שלוש קבוצות:אחת מקבלת טיפול הומאופתי, אחת טיפול דמה והשלישית לא תקבל טיפול. אין סיבה שאם יש לזה אפקטיביות לא יראו אותה, אלא אם כן איזה כוח עליון מסתורי חושב שזה לא הזמן שהמדענים יגלו שזה עובד והם צריכים קודם להאמין שהומאופתיה עובדת בעיוורון.

  • יוני

    כתיבה מצויינת, יישר כוח

    כל הכבוד על הכתבה והתגובות העניניות ללא שמץ של אגו. משמח אותי לראות שבאקדמיה שלנו נמצאים כאלה בחורים מעולים !

  • אלישע מרכוס

    המים זוכרים.

    עידו יקר! יופי של מאמר! האמת, אני מה"משוכנעים" כך שאיתי אין לך בעיה.דברים ברוח דומה קראתי בספר המצויין "ריפוי או פיתוי" שכתב לזכרוני סיימון סינג עם עוד מישהו,רופא קונבנציונלי שהתמחה ב"רפואה האטרנטיבית" שלדעתי רובה מתבצעת ע"י נוכלים או טפשים.הבעיה המרכזית היא שלכל תורות הכזב הרפואי יש תומכים שהם רופאים קונבנציונליים שערקו מן המחנה המדעי הראציונלי ומצאו דרך "לעשות לביתם",להבנתי,מתוך ידיעה שהם עלולים לגרום נזק.מבחינתי-הם הגרועים ביותר!!! האם ידוע לך על תורת הריפוי בתדרים?גם בה משתמשים ברעיון המים זוכרים עם הסבר מוזר לי.אשמח לתגובתך.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום
    אני מודה ומתוודא שמעולם לא שמעתי על שיטת ריפוי התדרים, אך לגבי מים יש להם זכרון, הבעיה היא שאורכו כל כך קצר שהוא לחלוטין לא רלוונטי לשום תגובה ביולוגית.
    כל טוב
    ארז

  • עדי

    אנלוגיה הלקוחה מג׳יימס רנדי?

    נראה שיש כאן הגזמה פראית ומיותרת. גרגר אורז בנפח של מערכת השמש הוא כבר דילול עצום, הרבה יותר מפי 100, ואחר כך חזרה על התהליך יותר ממספר הפעמים שמבוצע דילול הומאופתי. כדאי לתקן למשהו אמין יותר. שאר המאמר מצוין.

  • גלעד

    עוד חומר בנושא הומאופתיה, כולל שימושים למצבי חירום...

    סיכום שכולל התייחסות לדו"ח השוויצרי ורשימת קישורים לקריאה נוספת בנושא:
    http://wp.me/p1K6uX-Q4

    כאן תוכלו לשוטט בנפתולי תרשים ויכוח טיפוסי עם הומאופת:
    http://sharpthinkingblog.files.wordpress.com/2012/12/d7aad7a8d7a9d799d79...

    וכאן, תמונת מצב עגומה על שיווק ערכות הומאופתית לטיפול במצבי חירום, תחקיר שערכתי + התייחסות משרד הבריאות:
    http://wp.me/p1K6uX-18M

  • דרור

    המים זוכריים

    בענין מה שנכתב בצורה צינית על כך שאם המים זוכרים הרי שסך כל המים בעולם היו צריכים לזכור את כל החומרים איתם באו במגע...אז זהו שיש הבדל רב בין דילול לפוטנטיזציה וזה כשלעצמו מוסבר באורגנון של אומנות הרפואה שכתב הנמן..גש לספריה הקרובה ידידי ולפני שאתה כותב דברים מוטעים על נושאים שאותם לא הבנת תחשוב שוב...זה לא יפה ולא מדעי!!!

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    ננסה לבחון את ההבדל בין פוטנציאציה ודילול.
    בפרקים 270-271 של האורגנון (וכן ב"מטריה מדיקה") מתאר האנמן את תהליך הפוטנציאציה והדינמיזציה של התרופות ההומאופתיות. מדובר למעשה בתהליך בו החומר מנוער, מעורבב, לעתים גם מחומם או מקורר, אך בכך מקרה נלקח ונמהל פי 10 או פי 100. מבחינה פיסיקלית התהליך עצמו אינו מוסיף מאומה - ניעור, גם בצורה מסויימת ומבוקרת מאוד - אינו משנה את העובדה כי החומר הפעיל מדולל עד לרמה בה אינו קיים עוד.
    ראוי לציין כי גם האתר של האגודה הישראלית להאומאופתיה מכיר בעובדה זו, ומציין כי "מכל זה ברור שפעילות הרמדי ההומאופתית איננו על בסיס כימי, משום שלאחר 12 דילולים (רוב ההכנות עוברות מ 30 דילולים ומעלה) אין כבר למעשה מולקולות של החומר המקורי, כך שהחומר פעיל מבחינה אנרגטית\רוחנית בלבד."
    אין לנו כלים מדעיים המאפשרים למדוד רוחנית. למיטב ידיעתי הכלים המאפשרים למדוד פעילות אנרגטית מעולם לא הצליחו להראות כי ישנה אנרגיה כלשהי הטמונה בתרופות ההומאופתיות שאינה תמונה במיכל מים בעל נפח זהה.

  • יגאל

    ואין כלים שהצליחו להוכיח את

    ואין כלים שהצליחו להוכיח את קיומה של הנשמה של האהבה ושל אלהים. מה זה אומר שהם לא קיימים או שהכלים לא מספיק טובים

  • משה-ליאב

    האהבה בהחלט קיימת

    את האהבה הוכיחו מזמן, פסיכולוגים, נוירולוגים ואנתרופולוגים יכולים להראות לך המון ממצאים על האהבה. כל דבר שיש לו חלק בחומר ניתן לבדיקה מדעית. אם יש אלוהים באיזה הוויה רוחנית נפרדת שלא מתערב כלל בעולם החומרי אין יכולת לבחון אותו, אך אם הוא עושה ניסים או עשה ניסים גדולים בעבר אלה דברים שאפשר לבדוק ולבחון. אם הממצאים מראים שהוא לא קיים אז או שהוא לא באמת מתערב בעולם, או שהוא לא קיים או שהוא ביישן.

  • דרור

    המים זוכרים

    כפי שציין כותב המאמר תהליך הבירור ההומאופתי הוא מדעי לחלוטין וחומרים נבדקים בתהליך של פרובינג. בתהליך הבירור מול החולה יש חשיבות למצבו הרגשי נפשי של החולה לא פחות מהסימפטומים מהם הוא סובל.. ככל שעולים בדילול של הרמדי איתה נעבוד כך נגיע לרבדים היותר נפשיים רגשיים של המטופל ושם מתבמע הריפוי..ישנם מסורות רוחניות רבות המסבירות שהבריאה היא רב ממדית ולמעשה כל חומר מכיל רבדים נוספים מלבד הפיזי.בתהליך הדילול אנו נוגעים באותם רבדים.. תרופות קונבנציונליות אינם נוגעות באותם רבדים ולכן לא מבצעות ריפוי במובן האמיתי של המילה כך שחולה סוכרת ישאר כל חייו חולה שלא לדבר על כל המחלות הכרוניות שרק מחריפות עם הגיל... איפה פה הריפוי. נתקלתי באופן אישי בחולה סכיזופרניה שהחלים בעקבות שימוש במספר מנות בודדות מהרמדי אופיום בדילולים של למעלה מעשרת אלפים ובחולה בגיליאן ברה שהחלים בתוך שבועות בודדים עם נטילה של כסף חנקתי ועם המחלה חלפו חרדות שהמטופל נשא עימו במשך שנים... כדי להבין את העיקרון ההומאופתי צריך לקרוא את האורגנון של אומנות הרפואה ולהבין אותו.לעיתים אנשי "מדע" יעשו הכל כדי להוכיח הנחה מוקדמת שהיא מוטעית.

  • דרור

    המשך המים זוכרים

    בוסף למה שכתבתי קודם...שני מטופלים או יותר עם אותה מחלה סביר להניח שבטיפול הומאופתי יקבלו טיפול שונה...מאחר שכל אדם הינו בעל מבנה רגשי נפשי שונה...איך ניתן להחיל באופן "מדעי" חומר אחד על מגוון אנשים שונים בעלי צרכים שונים. ריפוי במובן האמיתי של המילה הוא אומנות והדיוק בבחירת הטיפול הנכון צריך שיהיה דיוק מתמטי... הכותב הוא הומאופת

  • עידו קמינסקי

    תשובות

    ראשית כל, אני לא מטיל ספק בשני המקרים אותם תיארת אלא ביחסי הסיבה-ומסובב הנובעים מהם. כפי שהוסבר בכתבה, קירבת הזמנים בין טיפול מסויים לשיפו מצבו של חולה אינם בהכרח מעידים כי האחד הוא הסיבה לשני. ישנן דוגמאות אנקדוטליות רבות ליעילותם של מגוון טיפולים, אך אלו אינןן מהוות בשום צורה ראיה ליעילות הטיפול. בחינה מקודקדת של טיפול בצורה מבוקרת, תוך שלילה של הטיות ואפקט פלסיבו, הן הדרך היחידה שלנו לבחון האם טיפול באמת יעיל.
    תהליך הפרובינג הוא "מדעי" רק במובן בו בוחנים את תופעותיו של כל חומר וחומר באנשים בריאים. ההסקה כי חומר היוצר סימפטומים מסוימים בקרב אנשים בריאים ירפאם בחולים אינה מדעית ואינה מבוססת. הגישה המדעית דנה בסופו של יום באספקטים אותם ניתן למדוד, על כן קשה לי להתייחס באופן הוגן ל"רבדים הנוספים" אותם הזכרת.
    טיפול המתמקד ברבדים נפשיים, למשל טיפול פסיכולוגי, עשוי להיות יעיל מאוד לאנשים מסויימים. הכתבה עסקה באספק התרופתי של הטיפול ההומאופתי, ולא נגעה ישירות בטיפול הנפשי. יחד עם זאת, ישנם מקרים רבים בהם טיפול פסיכולוגי בלבד אינו עוזר ויש צורך ממשי בטיפול תרופתי. הדאגה שהועלתה בסוך הכתבה נגעה למצב בו חולים כאלו לא מקבים את הטיפול הרפואי לו הם זקוקים מאחר והם מאמינים כי הטיפול ההומאופתי מהווה לו תחליף.
    לבסוף - בהחלט נכון הדבר כי לא ניתן להניח שאותו חומר ישפיע בצורה זהה על כל אדם ואדם. בתהליך של טיפול רפואי אין הנחה כי כל המטופלים מגיבים בצורה זהה, והטיפול מותאם ומשתנה לאורך הזמן בהתאם לצרכים ולתגובות. בשנים האחרונות תופסת תאוצה גישה של "רפואה מותאמת אישית" הלוקחת בחשבון פרטים רבים אודות המטופל - החל מהיסטוריה רפואית, דרך תזונה וכלה בגנטיקה. יחד עם זאת, ישנם חומרים רבים להם פעילות פיזיולוגית ברורה המשפיעים בצורה דומה כמעט על כל האנשים. תרופות רבות הניתנות כפיתרון הראשון למחלה מסויימת הן בעלות פעילות ידועה ודומה למדי ברוב החולים.

  • נ ע מ ה מ ה

  • גלעד

    נעמה, את מוזמנת לקרוא סקירה עוד יותר עדכנית ורחבה

    מסקנתה - הומאופתיה, אינה שונה ביעילות שלה מטיפול דמי (פלסיבו). תוצאה לא מפתיעה, בהתחשב בעובדה ש"תרופות" הומאופתיות הן בדיוק פלסיבו - לא מכילות שום חומר פעיל.
    http://www.publications.parliament.uk/pa/cm200910/cmselect/cmsctech/45/4...

    ועוד מידע מסביב: http://www.randi.org/site/index.php/swift-blog/1628-the-swiss-endorse-ho...

  • נ ע מ ה מ ה מ ה

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    נעמה, תודה רבה על התגובה.
    תגובתך מתייחסת להחלטה שהתקבלה לפני מספר שנים בשוויץ על החזרה של טיפולים אלטרנטיביים (הומאופתיה בינהם) לסל הטיפולים הממומן על ידי המדינה. ראוי לציין כי החלטה זו נבעה למעשה ממשאל עם, ולא מהצבעה ממשלתית על בסיס הנתונים המדעיים. בשנת 2005 החליטה וועדה של ממשלת שוויץ על הוצאה של טיפולים אלו מהסל, לאחר שבחנו ראיות רבות שהצביעו על חוסר יעילותם. בין הראיות אותן בחנה הוועדה היו גם מחקרים בעלי מסקנות חיוביות כלפי המואופתיה, אשר נכתבו על ידי אנשים מתחום הרפואה האלטרנטיבית (אלו הראיות שמצאו את דרכן למחקר אליו התייחסת בתגובתך השניה). מסקנתה הסופית של הוועדה היתה כי הרפואה ההומאופתית אינה מועילה, ואין סיבה שהממשלה תממן טיפולים אלו.
    כתוצאה מלחץ ציבורי הוחלט לקיים משאל עם, שתוצאותיו החזירו את הרפואה המשלימה לסל הטיפולים באופן זמני. למעשה, ניתנה לרפואה האלטרנטיבית ארכה עד שנת 2017 כדי להוכיח את יעילותה באמצעים מחקריים מבוקרים. אם לא יצליחו לעשות כן, ההומאופתיה תמצא את דרכה בחזרה אל מחוץ לסל הטיפולים בשוויץ. הקישור בתגובתו של ארבייטמן מוביל לבחינה מדוקדקת של התהליך שהתרחש בשוויץ, הגורמים המחקריים והאקדמיים השונים שלקחו בו חלק, ההחלטות שהתקבלו והארכה הנוכחית.
    עוד ארצה לציין כי לא מזמן נערך מחקר מקיף מאוד על ידי ממשלת בריטניה, שמצא גם הוא כי אין כל תועלת בטיפול הומאופתי וכי טיפול זה שווה ערך לפלסיבו.

  • ארבייטמן

    הדו"ח המגוחך הזה כבר הופרך

  • גלעד

    כתבה טובה!

    עוד על המנגנונים שגורמים לנו לחשוב שטיפול מסוים עובד, למרות שהוא לא, כתבתי כאן:
    http://wp.me/p1K6uX-bA

    ולמי שרוצה הפניות למחקרים בנושא הומאופתיה:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Homeopathy#Evidence