כשאנחנו אומרים למישהו שלא מרגיש טוב ש"הכל בראש", לפעמים אנחנו לא באמת יודעים עד כמה אנחנו צודקים. בעולם הרפואה לומדים בשנים האחרונות להבין יותר ויותר את התופעה המוכרת בשם "אפקט הפלצבו" – מצב שבו טיפול בתרופת דמה (אינבו) גורם לשיפור ממשי במצב. התופעה תועדה היטב במחלות רבות, החל במקרים פשוטים של כאבים חולפים וכלה בריפוי דלקות זיהומיות ואפילו שיפור במצב של גידולים סרטניים.

מה שמדהים באפקט הזה הוא ששתי תרופות שההרכב הכימי שלהן זהה אך שונות זו מזו במיתוג, בצורה או בצבע, יתנו תוצאות שונות מאוד ולעתים הפוכות. הסרטון שלפנינו מסביר על אפקט הפלצבו ונותן דוגמאות למוזרות המדהימה שלו.

הסרטון הופק בידי Daniel Keogh ו-Luke Harris. תורגם בידי צוות דוידסון אונליין.

אפקט הפלצבו הוא תופעה מרתקת, וניתן אף לומר שתרופות פלצבו הן הטיפול שנעשה בו השימוש הרב ביותר לאורך כל ההיסטוריה. כל הטיפולים שרווחו בימי הביניים ובעת העתיקה ותרופות האליל למיניהן הסתמכו כמעט לחלוטין על אפקט הפלצבו. אחרי הכול, עם 30 אחוזי יעילות קשה להתווכח. גם כיום יש לא מעט גישות טיפוליות, בעיקר ברפואה המשלימה, שמסתמכות במידה רבה על האפקט הזה.

גם הרפואה הקונבנציונלית צריכה להתמודד עם התופעה הזאת. אחת הבעיות הגדולות בפיתוח תרופות היא שלא פעם קשה לזהות האם ההשפעה של התרופה אמיתית או שמדובר רק באפקט פלצבו. לשם כך חייב כל ניסוי בטיפול להשתמש בקבוצת ביקורת שלילית של חולים שמקבלים תרופת דמה.

מובן שהשיטה הזאת מובילה לבעיות אתיות לא פשוטות – האם ראוי לטפל בחולה בטיפול דמה כשאפשר לתת לו טיפול רפואי הולם? מדוע כשאנו מבקשים לקדם את הידע הרפואי עלינו לסכן את בריאותם של חולים? כדי לפתור את הסוגיה הזו נעשו כמה מחקרים שהצליחו לכמת פחות או יותר את היעילות של אפקט הפלצבו, שמוערכת בכ-30 אחוזי הצלחה בטיפול. על כן, כדי שתרופה או טיפול ייחשבו יעילים הם חייבים לעבור את רף היעילות של הפלצבו. עם זאת, המגמה כיום היא לוותר על תרופות דמה ולתת במקומן לקבוצת הביקורת טיפול רפואי מוכח אחר. כך אפשר לראות גם אם הטיפול אכן פועל וגם אם הוא יעיל יותר מטיפולים אחרים.

נקודה מעניינת כאן היא שלא מעט חברות תרופות ממשיכות לעשות שימוש בקבוצת פלצבו כדי להראות שהטיפול פועל ולהימנע מהשוואה עם תרופות מתחרות, אך זה כבר קשור לדילמות האתיות של איך (לא) עושים מדע.

נתון מעניין נוסף הוא שחברות תרופות מסוימות רותמות את אפקט הפלצבו לשירותן בכך שהן צובעות את הגלולות בצבעים חזקים, מוכרות אריזות מהודרות וכמובן גובות מהלקוחות מחירים מופקעים, בהנחה שכל הגורמים הללו יחזקו את אפקט הפלצבו. אי אפשר לומר שזה לגמרי לא מוסרי, פרט אולי לעניין המחיר. אחרי הכול, בסופו של דבר זה עובד ומשפר את שיעורי ההחלמה. אולי בפעם הבאה שתקחו גלולה לשיכוך כאבים תשימו לב לצבע שלה ותבינו מדוע בחרו דווקא בירוק או אדום.

אפקט הפלצבו אינו מוגבל לגלולות ולתרופות. מחקרים הראו שניתוחי דמה (חתך קטן באתר הניתוח בלי התערבות פולשנית ממשית), ואפילו השתלת קוצבי לב דמה, מביאים לשיפור בהרגשתם של חולים. שימוש מעניין נוסף באפקט הפלצבו בא לידי ביטוי במשחק מחשב בשם Re-mission, שבו השחקנים מדמים ננובוט שתפקידו לחסל תאי סרטניים בגוף אנושי. כשנתנו לילדים חולי סרטן לשחק במשחק הזה במקביל לטיפולים שקיבלו, התגלה שיפור משמעותי במצב הבריאותי של חלקם. כלומר הילדים הצליחו לרמות את הגוף שלהם ולהרגיש כאילו במשחק הם ממש נלחמו במחלה וניצחו אותה.

גם כיום קיימים לא מעט שרלטנים, שכמו רופאי האליל בעבר מנצלים את אפקט הפלצבו כדי למכור לציבור הרחב טיפולי דמה. למזלנו יש דרך מאוד פשוטה לבדוק אם יש אמת בדבריהם, וזה באמצעות קבוצת ביקורת. אם אתם נתקלים בתוסף תזונה, טיפול רפואי או כל מוצר אחר שמתיימר לשפר את מצבכם, חפשו את המחקרים שלהם שאמורים להיות מוצגים באתר החברה וחפשו בהם את קבוצת הפלצבו. אם היא לא קיימת, כנראה קבוצת הפלצבו היא קהל היעד.

סקירה מעמיקה על אפקט הפלצבו בבלוג חשיבה חדה.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

5 תגובות

  • משה-ליאב

    פלצבו

    האם יש הסבר מה גורם לאפקט הפלציבו? מה באמת גורם לאמונה שמשהו הולך לרפא אותי להשפיע? איפה הגבול עומד? זה משפיע רק בחלקים מנטליים כמו תרופות להרגעה ומשככי כאבים, או שמא הוא משפיע על תופעות פיזיולוגיות? ואם כן עד כמה?

  • רלי

    פלצבו בתרופות

    מהו אחוז ההצלחה הנדרש מתרופה על מנת שתאושר ?

  • nirin

    הנושה הזה עובד במיוחד בכל

    הנושה הזה עובד במיוחד בכל הסובב סביב הריטלין

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • צ'ומפי

    ומכך למדים, שכל התרופות הן חרטא: מימי הביניים ועד היום.

    ומי שעושה מהן כסף הן חברות תרופות שרלטניות (וחברות קוסמטיקה: עם הקרם להצערת הפנים, וכו').