לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • טטטטטט

    מזרון ים

    יש לי עבודה במדעים שואלים אותי ממה עשוי מזרון הים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובה

     צריך להסתכל על התוית של המזרון. בדרך כלל הם עשויים מהפלסטיק PVC - ראה למשל סתם תווית שמצאתי באינטרנט, לדוגמא - מצויין PVC:

    http://www.g-haun.co.il/pl_product~BW-Mizran~36~0.htm#.VHQ6dWcrEYl



    פלסטיקים הם חומרים השייכים למשפחת הפולימרים - מולקולות ענק. קרא עליהם עוד כאן: פולימרים.

  • כפיר

    תאורה - השוואת עוצמת הארה

    כמה מנורות ליבון 60 וואט (710 לומן) יתנו את אותה עוצמת הארה כמו מנורת ליבון אחת של 100 וואט (1340 לומן)
    אני חושב שזה לא יתכן מהסיבות הבאות
    1) מנורת 100 וואט בוהקת יותר מלכתחילה ועצמת האור קטנה בריבוע המרחק
    2) בין מנורות 60 הוואט יהיו התאבכויות הורסות

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    הארה

    שלום כפיר,
    ראשית אם הפרמטר היחיד המעניין אותך הוא כמות האור יש לשים לב לא להספק המנורה (וואט) אלא אל העוצמה שלה (כמה לומן הנורה).
    שתי נורות 710 יספקו כמות אור כמעט זהה לנורת 1340.
    1) עוצמת האור בכל נקודה תהיה סכום העוצמות של שתי הנורות כך שאם אתה נמצא במרחק זהה משתי הנורות תתקבל עוצמת אור זהה לנורה אחת עם עוצמה כפולה.
    2) הנורות אינו פולטות באורך גל יחיד אלא בטווח מסויים של אורכי גל כך שבכל מקרה לכל נורה יש התאבכויות הורסות/בונות בין אורכי הגל השונים.

    בנוסף, בתאורה עם שתי נורות האור בחדר יהיה אחיד יותר, כך שהבחירה בין שתי האופציות תלויה בעיקר באילו אפקטים של אור וצל ברצונך להשיג כיוון שעוצמת האור תהיה דומה.

  • נועם סגל

    חושך של כמה ימים בכדור הארץ

    שמעתי שבעקבות סערת שמש ישרור חושך כמעט מלא במשך מספר ימים בכל כדור הארץ
    האם זה נכון ומה ההסבר?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום נועם,

    לפי מספר מקורות שונים, זוהי שמועה שקרית שהופצה באינטרנט שאין לה שום בסיס.

  • רוחלני'ה

    מים ואש

    מדוע מתכת נתרן או אשלגן בתוך מים (הרי במים יש כבר נתרן) תגרום ל"אש" בתוך מים, והאם זה הגיוני שיקרה כזה דבר בטבע, בברד למשל (ברד בוער)?

  • איתן אוקסנברג

    מים ואש

    שלום
    חשבו להבדיל בין יוני נתרן ואשלגן שנמצאים במים לבין תגובה של מים עם המתכת עצמה.
    יוני הנתרן הם בדרך כלל תוצאה של המסת מלח נתרני כלשהו במים. התגובה של נתרן עם מים היא תגובה כימית, לא תגובת המסה. המים מגיבים עם הנתרן ליצירת נתרן הידרוקסידי (NaOH) יחד עם גז מימן שמשתחרר אף הוא בתגובה. התגובה הזו מאוד אקסותרמית, כלומר המון אנרגיה משתחררת לסביבה. האנרגיה הרבה יחד עם גז המימן הדליק גורמת לתופעת האש על המים.
    בטבע תופעה כזו לא תיתכן. הנתרן מאוד ריאקטיבי וכמעט ואינו נמצא בצורתו הטהורה. משום כך לא תתרחש תגובה של נתרן טהור עם מים.
    מקווה שקיבלת תשובות לכל שאלותיך
    שבוע טוב

  • אליהו

    מיקרוגל והלחם שלי, וחלבונים מהתאים

    לצוות דוידסון אונליין שלום!
    באחת הכתבות באתר הסברתם על קרינת מיקרוגל ועל כך שחוץ מחימום המולקולות היא אינה מזיקה ככל הנראה.
    אני שמעתי שהחשש שמצאו חוקרים בקרינה אלקטרומגנטית הוא יציאת חלבונים מהתאים, דבר שעשוי לגרום נזק לטווח הארוך ולמנגנונים תאיים שונים. האם זה מוכר לכם?

    הדבר השני הרבה יותר פשוט... כשאני מחמם לחם, ולא על הרבה זמן (תכלס גם מאכלים אחרים) הוא יוצא בטעם אחר, טעם של פלסטיק כזה, כלומר קשה או צמיגי קצת, או שהופך להיות קשה אם מחומם יותר מידי.
    לא מדובר במצב בו המיקרוגל מחמם במצב בישול חזק או גבוה אלא בעוצמה רגילה ולזמן של חצי דקה עד דקה. במידה ואחמם באזור השתי דקות הלחם לאחר זמן בחוץ יהיה קשה, אך אם אשאיר אות בתוך המקרוגל הוא ישאר רך לזמן רב יותר. בנוסף הא לא מחומם בקערת פלסטיק או שהמקרוגל בעייתי ופולט חומרים, אותה תוצאה של טעם ומרקם מתקבלת גם במקרוגלים אחרים.

    אז רציתי לדעת מה הסיבה שהלחם מתקשה, למה הוא לא מתקשה כשאני משאיר אותו במיקרוגל, והאם זה אומר משהו על נזק כלשהו שנעשה למזון? התופעה ידועה? ומה עם הטעם המוזר (בטוסטר אובן בחימום רק להפשרה הריח אחר)?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובה

    שלום אליהו,

    השאלה שלך הועברה לכתבה כיצד עובד מיקרוגל - כי היא קשורה לנושא, ונענתה שם.

  • שחר

    רנ"א

    הם כל מולקולות הרנ"א הם בעלות הסוכר ריבוז? האם מולקולת הדנ"א שבעלת הסוכר דיאוקסיריבו יכולה לצאת מהגרעין? האם קיימות עוד מולקולות שהסוכר שלהן הוא ריבוז או דיסאוקיסריבוז חוץ מרנ"א ודנ"א?
    מה ההבדל בין דנ"א לרנ"א חוץ מהסוכרים שלהם?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    רנ"א - תשובה

    שלום שחר, להלן תשובות לשאלות ששאלת:
    א. נכון בהחלט! כל מולקולות הרנא מכילות את הסוכר ריבוז ולא דאוקסי-ריבוז כמו מולקולות הדנ"א.
    ב. מולקולות הדנ"א אינן יוצאות מהגרעין – הן מעוגנות למעטפת הפנימית של הגרעין. בנוסף, רק מולקולות המזוהות ע"י רצפטורים שיושבים בפתחי היציאה מהגרעין יכולות לצאת ממנו. לדנ"א אין את הסימון המתאים המזוהה ע"י הרצפטורים.
    ג. ריבוז ודאוקסי-ריבוז הם סוכרים. חלבונים רבים בתא עוברים מודיפיקציות סוכריות שבהן סוכרים שונים יכולים להתווסף אליהם, ביניהם גם ריבוז ודאוקסי-ריבוז.
    ד. מלבד הסוכרים שלהם, קיימים הבדלים רבים בין דנ"א ורנ"א: דנ"א בדרך כלל יופיע בצורה של סליל כפול דו-גדילי ואילו רנ"א בדר"כ נמצא בצורה של חד-גדיל, מולקולות רנ"א מכילת נוקלאוטיד U (Uracil) במקום הנוקלאוטיד T(Thymine) הנמצא בדנ"א, דנ"א הוא מולקולה יציבה יותר מרנ"א (בגלל ההבדל בסוכרים שלהם). אלו הם ההבדלים העיקריים אך קיימים הבדלים נוספים.

  • אורן

    שיניים ומברשת שיניים

    שלום, מההסטוריה המתועדת אנחנו יודעים שבני אדם עשו שימוש במברשות שיניים או בחפצים שונים לניקוים.
    מה שמעניין הוא, מה מצב השיניים אצל חיות בר ויונקים בטבע כמו קופים, זאבים ודולפינים, האם גם להם יש בעיות שיניים, אולי דווקא בגיל מתקדם, ובאיזו שכיחות?
    ממה שקראתי פעם, שני הסיבות העיקריות שבני אדם התחילו לנקות את השיניים הן 1. מעבר לחקלאות ואכילת דגנים 2. אבולוציה שגרמה ללסת צרה יותר וכפועל יוצא מכך לשיניים צמודות יותר שבקלות נתקעים בהם שאריות מזון, שלא כמו קרובינו בבר.

    האם אני צודק?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    צחצוח שיניים

    היי אורן,

    שאלתך נענתה בכתבה מורחבת ותוכל למצוא אותה פה - האם בעלי חיים צריכים לצחצח שיניים?

     

    בברכה,

    ביאנה

  • גיא כספי

    פיזיקה

    שלום. קוראים לי גיא ויש לי 2 שאלות. הראשונה היא: האם ישנם סוגים שונים של אנרגיה מלבד אנרגיית תנועה? הרי גם אור וקול הם תנועה של חלקיקים (אני מתייחס לאנרגיה קינטית). השנייה: האם ניתן לבצע פעולה ע"י סוגי אנרגיה שונים? הרי בהנחה שיש רק אנרגיית תנועה, זה לא אפשרי. וגם אם ישנם סוגי אנרגיה רבים, אי אפשר להרים עיפרון בעזרת אור (הרי בסוף חייבת להיות תנועה).

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    אנרגיה

    שלום גיא,

    יש לנו באתר מספר כתבות המדברות על אנרגיה וצורותיה השונות. אתה מוזמן לקרוא כאן, כאן וכאן. ולכתוב שאלות כאן בפורום במידה ויהיו לך.

    אולי אי אפשר להרים עפרון בעזרת האור, אבל בהחלט אפשר להרים חרוזים קטנים של סיליקון (ודברים קטנים אחרים) - ע"י שימוש במלקחיים אופטיות. אתה יכול לראות הדגמה בסרטון הזה.

  • גיא כספי

    אנרגיה

    תודה רבה על התגובה, אבל התכוונתי לכך שפעולה של הרמת עיפרון, האנרגיה חייבת להפוך לאנרגיית תנועה. ולא האם אפשר להרים עיפרון ע"י היד או ע"י מלקחיים אופטיות.

    גיא

  • יעקב נ.

    קרינת של ראוטרWIFI

    האם ישיבה, בסמוך לשידור WIFI מנתב, במשך שעות רבות עלולה להזיק לעיין ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    קרינת WIFI

    שלום יעקב,
    ראשית אציין שאינני רופאה או מהנדסת כך שאני לא יכולה לייעץ באופן מקצועי בשאלה כזאת. עם זאת, בקרב המדענים קיימת תמימות דעים לגבי זה שאין הוכחות עקביות לנזק הנגרם מהשידורים החלשים של ציוד WIFI.

  • יעקב

    קרינת WIFI

    תודה אנה

  • טופי

    שמן בחנוכיה

    למה בחנוכה משתמשים בשמן להדלקת נרות ולא משתמשים , נניח, בנפט,כלומר מה יש בשמן שעושה אותו בעיר?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    שמן בעיר

    אפשר גם להשתמש בנפט. למעשה השעווה היום היא אחד מתוצרי הלוואי של נפט גולמי. נפט, שעווה, שמן - כולם חומרים אורגניים קרא כאן על שריפה של חומר אורגני (כללית, חומר אורגני מכיל פחמן ומימן שיכולים להתחמצן = להישרף בחמצן לפחמן דו חמצני ומים)

  • lili

    פגמים גנטיים בדור שלישי

    האם נכדים לסבא וסבתא בני דודים שנשאו, ונולדו להם ילדים עם לקויות ובעיות נפשיות, יכולים לשאת גנים פגומים שיעברו לילדים שלהם ?
    הורי הנכדים האלה בריאים לגמרי, אך ישנם דודים שאינם בריאים,
    אודה מאד לתשובתכם כי היא משמעותית עבורי מאד

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    פגמים גנטיים ותורשה

    לילי שלום,

    שאלתך נענתה בכתבה מורחבת שתוכלי למצוא כאן.

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • ציפי

    פרקינסון

    לאחי בן 63 יש פרקינסון עם נוקשות חזקה מאוד אפילו באצבעות.
    שאלתי היא: ממה נובע הקישיון הזה אני רואה חולים בפרקינסון אך בלי קישיון.
    כמו כן השבוע אירע מקרה נוסף שהוא חרחר, ניסינו להעיר אותו אך לא הצלחנו, הזמנו טיפול נמרץ ולאחר מכן הם אמרו לי שהתעורר לבד הם רק עשו לו זריקה לניקוי הוריד. כמו כן הלסתות היו תפוסות ורק אחרי כ- 10 דקות התחיל להתעורר. מה הסיבה עדיין לא יודעים ונשלחנו לנוירולוג. בבית החולים חשד לאפליפסיה. האם נראה לכם כיוון כלשהוא?

  • דר ענת לונדון

    פרקינסון - שאלה רפואית

    ציפי שלום,
    מחלת הפרקינסון קשורה במחסור בדופמין באזור מסוים במוח שאחראי להפעלה חלקה ורצונית של השרירים. במחלה זו, המחסור נוצר כתוצאה מתמותה של תאי עצב שמייצרים דופמין. בהעדר דופמין תאי העצב במוח מתקשים בהעברת מסר לשרירים דבר שעלול להוביל לקשיון או התנגדות לתנועה.
    לידיעתך, אתר דוידסון אונליין אינו עוסק במתן מענה רפואי. הייתי ממליצה לך לפנות עם התיק הרפואי של אחיך לנוירולוג.
    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

    אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.

  • אברהם

    סודה לשתיה ומיץ לימון

    שלום, בסרטון הזה -
    https://www.youtube.com/watch?v=sEV2_8PcChU

    מוסבר שכדי להלבין את השיניים כל מה שצריך עשות זה למרוח עם האצבע נוזל שמורכב מאבקת סודה לשתיה ומיץ לימון.
    למה השילוב שלהם מלבין את השיניים? לאיפה נעלם הרובד (פלאק) שהיה צהוב לפני?
    והאם זה לא פוגע באימייל?

    תודה!

  • רות חייט

    תשובה

    שפשוף השיניים במיץ לימון וסודה לשתייה יכול להבהיר מעט את השיניים כיוון שאבקת הסודה מורידה את הפלאק באופן מכאני (תרופות סבתא אחרות ממליצות על שימוש במלח גס באותו אופן), מיץ הלימון "עוזר" בהבהרה כיוון שבשל היותו חומצי הוא מערער את יציבותו של אמייל השן ומוריד גם אותו (יחד עם כתמי צבע במידה ויש כאלה).

    אולם שיטה זו אינה מומלצת כיוון שציפוי השיניים נעשה דק, והשיניים עלולות להפוך לרגישות. בנוסף השימוש התדיר בחומצה עלול אף לגרום ליצירת כתמים וצבע כהה יותר בשיניים בסופו של דבר. השיניים הם איבר רגיש אשר אינו מחדש את עצמו עם הזמן ולכן שחיקת השיניים עלולה אף להיות בלתי הפיכה.

    לסיכום עדיף להבהיר שיניים – אצל רופא שיניים:-)

  • אברהם

    המשך

    תודה על התשובות!
    אם שיניים הן בעצם עצמות, למה הן לא יכולות להתחדש או לתקן את עצמן מחדש, כמו עצם בגוף? ואם מדובר על תנאים שמונעים מהשיניים להתחדש, באילו תנאים הן יצליחו?

  • רות חייט

    תשובה

    עצמות גם לא יכולות לתקן את עצמן בכל מצב. אומנם שבר בעצם יכול להיות מתוקן, בזכות התקשורת שמתבצעת בין שני חלקי העצם השבורים (דבר שלא קורה כאשר שן נשברת).

    אך גם שאר עצמות הגוף לא יכולות להיבנות מחדש בגיל מבוגר – ועצם שנגדעה לא תצליח לצמוח שוב.

    הפנייה למספר כתבות בנושא עצמות שיניים:

    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/med_and_physiol/%D7%9B%D...

    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/med_and_physiol/%D7%90%D...

  • אברהם

    עוד שאלה

    אז אם תיאורתית ניקח את חתיכת העצם שנשברה ונעמיד על העצם השבורה (כמו למשל בשן שחלקה נשבר) הן יוכלו להתחבר לאחר מספיק זמן?

  • רות חייט

    עוד תשובה:-)

    לא תהייה התאחות של העצמות (וכמובן גם לא של שיניים) מחוץ לגוף. תהליך ריפוי השברים קשור מאוד במערכת הדם, ובחומרים הזורמים בו. לכן לא ניתן לרפא שן שבורה על ידי קיבוע החלק שנשבר לחלק הנותר כיוון שאין מערכת כלי דם ביניהם.

  • אברהם

  • מוטי

    כדור גולף

    לאחרונה פרסמתם בפייסבוק סרטון המראה כמה כדור גולף אלסטי.
    האם אתם בטוחים בנכונות הסרטון?
    הנה סרטון אחר, בו נראה משהו יותר מתקבל על הדעת:
    https://www.youtube.com/watch?v=00I2uXDxbaE

    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    כדור גולף בהילוך איטי

    היי מוטי,

    אתה בטח מתכוון לפרסום כאן:

    https://www.facebook.com/DavidsonOnLine/posts/856999537684362

    בדרך כלל אני מוודא את הפירסומים שלנו בפייסבוק, הפעם לא עשיתי זאת כי זה מתוך דף אחר בנושאי מדע (וזאת הייתה כנראה טעות מצידי).

    לפי מה שאני רואה – אתר האינטרנט של הפרוייקט שהם נותנים במידע מתחת לסרט כבר לא קיים, ורוב המגיבים אומרים שהסרט מזוייף. בנוסף הסרט הבא מראה שבמעיכה חזקה כדור גולף נשבר, כלומר יש גבול לגמישות שלו:

     

    מכאן אני מניח שרוב הסיכויים שאתה צודק, הוספתי הערה על כך בפרסום בפייסבוק - והסתרתי את הפרסום מהטיימליין – כדי למנוע סיכוי להטעה בעתיד.

    תודה

    אבי

  • מיכל

    עננים

    מצורפות שתי תמונות שצילמתי ביום שישי האחרון. אשמח לקבל הסבר לתופעה של סוגי העניינים השונים וממה היא נובעת. תודה.

  • סיגלית ברקוביץ'

    צורת העננים

    שלום מיכל,
    גם אני הוקסמתי מהעננים באותו יום.

    בעונת המעבר יש שינויים במצבים הסינופטיים
    ואז נוצרים עננים האופייניים לתקופה זו.,
    באותו יום נדמה לי שהיה אפיק ים סוף,
    מערכת שמאפשרת הגעת לחות סמוך לקרקע
    וכתוצאה מכך נוצרו העננים הנמוכים האפורים.
    שעשויים להמטיר.
    בגובה ,כתוצאה מהמעבר של זרם הסילון הסובטרופי מעל אזורינו
    נוצרים העננים הנוצתיים.
    דבר כזה קורה רק באביב ובסתיו.

    במרכז התמונה יש ענן שנראה כמו עדשה
    גדולה וגם הוא אופייני למצב הסינופטי של אפיק ים סוף
    ענן עדשה כזה נוצר כתוצאה מגזירת (שינויים גדולים בכוון הרוח או/ו עצמתה) רוח חזקה בגובה הענן

    (בהכנת התשובה נעזרתי בספר של ברוך זיו /מבוא למטאורולוגיה

    הוא אחד האורים והתומים של המטאורולוגים בארץ)

    בברכה
    ד"ר סיגלית ברקוביץ'

  • מנשה

    הגעת מים חמים לברז באיטיות רבה

    שלום, רציתי לדעת מה הסיבה לכך שהמים החמים לא מגיעים מייד שפותחים את הברז. בכל פעם שאנו רוצים מים חמים אנו נאלצים לחכות כמה דקות עד שהם מגיעים ( ממלאים דלי מלא של מים קרים עד שהחמים מגיעים ). כואב הלב על המים שנשפכים לחינם. אנחנו גרים בקומה אחרונה ולכאורה הכי קרובים לדוד שנמצא על הגג. יש לנו בית דו קומתי ובשתי הקומות התופעה זהה.האם יש פתרון לנושא ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    זרימת מים

    שלום מנשה,
    המים החמים מגיעים מהדוד אל ברז המים תוך מעבר ברשת צינורות. צינורות אלו מלאים במים קרים (מים מהשימוש הקודם שהתקררו עם הזמן) ורק כשכל אלו מתרוקנים מגיעים המים החמים. נוסף על כך, הצינורות עצמם הם קרים כך שחלק מהחום של המים "מתבזבז" על חימום הצינורות שמובילים אותם. ככל שאורכם של הצינורות מהדוד אל הברזים גדול יותר, ככל שהקוטר שלהם גדול יותר, וככל שזרם המים קטן יותר - כך ייקח יותר זמן למים החמים להגיע.
    זו לא סיבה לשפוך את דלי המים הקר, אפשר לנצל מים אלו להשקיה, ניקיון וצרכי בית נוספים. כדאי גם לתאם את המקלחות כך שכולם יתקלחו אחד אחרי השני והמים לא יספיקו להתקרר בין מקלחות סמוכות.
    פתרון אפשרי הוא להתקין מחמם מים חשמלי (או על גז) שיחמם את המים ברגע יציאתם מברז המקלחת (מאוד נפוץ באירופה).

  • אודליה

    איך משפיע כמות המים שבבקבוק למהירות הסיבוב שלו

    סובבתי שני בקבוקים באוויר
    בקבוק א' ובקבוק ב'
    בבקבוק ב' יש יותר מים מבבקבוק א'
    מדוע בקבוק ב' מסתובב יותר מהר מבקבוק א' ???

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תנועה סיבובית

    שלום אודליה, חסר קצת מידע בשאלה שלך, למשל: איך את מסובבת את הבקבוק? (אופקית או אנכית), האם את בטוחה שאת מפעילה את אותו הכוח בשני המקרים?, סביב איזה ציר את מסובבת את הבקבוק?. בכל מקרה זו בעיה די מסובכת לחשב בדיוק את התנועה של הנוזל אבל אנסה לענות בכל זאת.

    נניח שבקבוק ב' מלא לגמרי, במצב כזה המים בתוכו לא יכולים לנוע הרבה במהלך הסיבוב ביחס לבקבוק והם פשוט יסתובבו ביחד כמו גוף קשיח אחיד, התנועה במקרה כזה היא פשוטה ותלויה רק בכוחות החיצוניים שפועלים על הבקבוק.
    במקרה שהבקבוק חצי מלא אז למים יש הרבה מקום לזוז והם יכולים לנוע ביחס לבקבוק (שימי לב למשל שגם אחרי שתעצרי את הבקבוק הם ימשיכו בתנועה עד שיתנגשו בדפנות). בתנועה כזאת המים והבקבוק לא בהכרח נעים ביחד והם יפעילו כוחות אחד על השני שיכולים להאט את הסיבוב. הבדל נוסף בין שני המקרים הוא שהתפלגות המים בבקבוק החצי מלא לא אחידה ולכן מומנט ההתמדה של הבקבוק ישתנה במהלך הסיבוב וזה יגרום לשינוי בתדירות הסיבוב. יכולים להיות גורמים נוספים שמשפיעים על התנועה אבל אלו לדעתי שני הדברים העיקריים שגורמים לבקבוק החצי מלא להסתובב לאט יותר.

    את יכולה לראות הדגמה דומה עם ביצה מבושלת וביצה טריה. שתי הביצים שוקלות בערך אותו דבר אבל התנועה של הנוזל בביצה הרכה והתפלגות המסה השונה גורמים לסיבוב איטי יותר.

  • יעקב נ.

    שידורי WIFI עלולות להזיק ?

    האם ישיבה בסמוך לראוטר שמשדר בתדר 2.4 GHZ עלולה לפגוע בעדשת העיין ולגרום לקטראקט ?
    האם הרכבת משקפיים עשויה להגן במצב כזה ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    סכנות בקרינה

    יעקב שלום,

    אשמח להפנות אותך לכתבה רחבה ומעניינת בנושא קרני מיקרוגל - תוכל למצוא אותה בקישור הבא - קישור. כפי שכתוב בכתבה, קרני WIFI הם קרני מיקרו, ולכן המידע שתמצא בכתבה רלוונטי לשאלתך. אם יש לך שאלות נוספות נשמח לענות עליהן.

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • אסף

    שעון תאי

    תוכלו להסביר לי על אופן פעולתו של השעון התאי? הבנתי שיש "שעון" מרכזי במוח שדואג להתאים את האורגניזם לשעות שונות ביום ולעונות בשנה (שינה בלילה ושנת חורף לדוגמה),
    אבל שגם לכל תא בגוף יש שעון משלו, אבל ממש לא הבנתי איך הוא סופר וזוכר את הזמן
    (דרך אגב, נאמר שם שאור השמש וכדומה רק עוזרים לכוון ולהשאיר את השעונים מדויקים, אבל מנגנון השעון עצמו תלוי בתהליכי חלבונים עצמאים כלשהם-רק שתדעו למה אני מתכוון)
    תודה

  • ישראל

    חיסון נגד שפעת

    האם מומלץ להתחסן נגד השפעת (נדמה לי שהחיסון הוא נגד שלושה סוגי שפעת) או שזה מיותר ואפשר לסמוך על סבירות שלא נחלה ואם כבר נחלה אז לבטח המערכת החיסונית שלנו תוכל להתגבר על השפעת (שאצלי בד"כ היא מחלה קלה ולא ככ מפריעה)?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום ישראל
    ראשית חשוב לי להדגיש שאנחנו אתר שנותן מידע מדעי ולא מוסמכים להעניק ייעוץ רפואי ועל כן אין לראות במידע הניתן אצלנו כהמלצה על כל טיפול או כתחליף להתייעצות בגורם רפואי מוסמך.

    בהיבט העקרוני, החיסון שניתן נגד שפעת מגן מפני הזנים מהם הוא מורכב ביעילות גבוהה. מחלת השפעת איננה אותו צינון או חום של 24 שעות שאנחנו חווים לפעמים אלא מחלה ארוכה יותר שמאופיינת בכאבי שרירים וחום גבוה. שפעת זו מחלה שיכולים להיות לה לא מעט סיבוכים והחיסון נגדה יחסית בטוח.

    עניין נוסף שחשוב לזכור הוא העניין הסביבתי, גם אם הגוף של רובנו מסוגל להתמודד עם המחלה יחסית בקלות, עדין חשוב לזכור את הפרטים היותר חלשים בחברה (קשישים, ילדים וחולים) שאנחנו עלולים להדביק ואצלם פוטנציאל הסיבוכים גבוה ביותר.

    מקווה שעזרתי
    ארז

  • נעמה אילון

    כח צנטרפוגלי ככלי להפרדת מרכיבי הדם

    שלום,
    במעבדות רבות בעולם משתמשים בכח צנטריפוגלי להפרדת הרכיבים השונים של הדם. ככל הידוע לי ככל שדבר קל וקטן יותר הוא יהיה בשכבה גבוה יותר בשכבות ההפרדה. אם כך, מדוע לויקוציטים (תאי דם לבנים) יהיו בשכבה גבוה יותר מאריתרוציטים (תאי דם אדומים)?
    תודה רבה על האפשרות לשאול כאן שאלות.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    הפרדת תאי דם על ידי צנטריפוגה

    נעמה שלום,

    תודה על שאלתך המעניינת.

    אכן, הפרדת תאי דם שונים מתבצעת על ידי שימוש בכוח צנטריפטלי (סרכוז), אך ההפרדה לא מתבססת על מסה אלא על צפיפות. זאת משום שאת הסרכוז מבצעים על חומר שנקרא פיקול (Ficoll) שהוא למעשה מולקולה סוכרית. את הדם מטפטפים בעדינות על הפיקול, שיוצר שכבה צפופה, ורק אז מסרכזים. לכן, התאים הגדולים יותר לא יעברו את הפיקול וישארו בתווך שבין הפיקול לסרום, שנותר למעלה. תאי הדם האדומים הקטנים יעברו למטה.

    השיטה הזו של הפרדה על גרדיאנט של פיקול הייתה פורצת דרך בתחום הרפואה, ואפילו התפרסם עליה מאמר שלם בשנת 1967, תוכלי לקרוא אותו כאן.

    בנוסף, תוכלי לצפות בסרטון של איך בדיוק מתבצעת הפרוצדורה הזו כאן.

    אשמח לענות על כל שאלה נוספת אם ישנה,

    ביאנה ברנשטיין.

  • חגית

    חשמל סטטי

    מהם החומרים שבהם ניתן לצפות בתופעת החשמל סטטי?
    מדוע בחלקם יש יותר את התופעה ובחלקם פחות?
    מה במבנה החומר שלהם שונה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    חשמל סטטי

    שלום חגית,

    חשמל סטטי היא תופעה של הצטברות מטענים חשמליים בחומר. כל החומרים בעולם עשויים מאטומים ובהם אלקטרונים. כאשר שני חומרים נמצאים במגע אלקטרונים יכולים לעבור מחומר אחד לשני. כאשר מנתקים את שני החומרים, נוצר מצב של חוסר איזון במטען הכולל: חומר אחד נותר עם עודף מטענים שליליים והשני עם עודף מטענים חיוביים. זה יכול לקרות בכל חומר שיש בו אלקטרונים חופשיים (אלקטרונים שיכולים לנוע מאטום לאטום). כאשר כמות המטענים גדולה מספיק אנו יכולים לראות אותה במו עיננו. ככל שחומר הוא מוליך טוב יותר, יש לו יותר אלקטרונים חופשיים שיכולים לנוע בו בקלות כך שהוא יכול להיטען במטען גדול יותר.

    חוזק התופעה תלוי כמובן בשני החומרים שבאים במגע. ישנם זוגות חומרים שנמצאו כי באופן טבעי מעבירים ביניהם מטענים בכמות גדולה יותר. חוזק האפקט תלוי במספר פרמטרים:

    אלקטרושליליות - עד כמה חומר נוטה באופן טבעי לקלוט/למסור אלקטרונים.

    חספוס פני השטח - ככל שהחומרים מחוספסים יותר ישנו יותר שטח מגע כולל ביניהם.

    טמפרטורה - כלל שחומרים חמים יותר יש להם נטייה להעביר/לקבל יותר אלקטרונים.

    מאמץ מכני - עד כמה פיסית החומרים נדחסים זה כלפי זה.

    בקישור שצירפתי לגבי האלקטרושליליות תוכלי למצוא גם קישור לטבלה ניסיונית שבה נתונים מידת הנטייה של חומרים להעביר ביניהם מטען.

    • עמודים