לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • עקיבא יוסליס

    תשובה

    ד"ר סאייג,

    נהנתי מאוד לקרוא את תשובתך כי אלו היו גם תובנות שלי ונחמד לקבל אישור מבר סמכא.
    ולראייה ראה דיאגרמה (http://snag.gy/IcQl2.jpg) שבה בולט גרף חריג של Al-Al שהיא כידוע מצופה בשכבת תחמוצת דקה. אוסיף רק שמדובר במתכות בעלות דרגת ניקיון טכנית שגם זה כמובן יכול לתרום למתח חשמלי אקראי.
    אוסיף במאמר מוסגר שנהנה מאוד לראות את הפעילויות שלך ביוטיוב.

    בברכה,
    ד"ר עקיבא יוסליס
    אחראי על קידום מתמטיקה ומדעים - מטה בנימין

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תודה!

    תודה :-)
    והדיאגרמות שצירפת - מעניינות!
    (התנהגות אלקטרודות האלומיניום ממש 'לא נורמליות')

  • רפי יהושע

    קרינת בלוטות

    הסברתם בעבר על קרינת בלוטות בשיחות בסלולרי. מה בנוגע להאזנה ממושכת למוסיקה עם אזניות בלוטות?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום רפי,

    למיטב הבנתי, זה לא אמור לשנות אם המידע שמועבר הוא שיחת טלפון או מוסיקה. כל עוד התקשורת בין המכשירים מתבצעת באמצעות בלוטות' מאפייני הקרינה יהיו דומים. שים לב שישנם שלוש רמות קרינה שונות בבלוטות' (class 1,2,3). רצוי מאוד לבדוק את רמת הקרינה ממכשיר הבלוטות' שבו אתה משתמש, היצרן אמור לכתוב את זה בפרטים של המכשיר .

  • רפי

    קרינת בלוטות

    תודה

  • ישראל ב

    שאלות על סודה

    במוצ"ש היה על השולחן סודה הסתכלתי על הסודה ועלו לי כמה שאלות:
    1:למה כשמנערים את הבקבוק מתחילים לעלות בועות?למה עד עכשיו לא ראיתי בועות ורק אחרי שאני מנער יש בועות(אני יודע שיש גז אבל למה דוקא כשמנערים את הבקבוק יש בועות)?
    2:למה רוב הבועות הן על צד הבקבוק ולא במרכז הבקבוק?
    3:למה הבועות עולות מעלה?
    4:למה הבועות עדיין קיימות בבקבוק הרי לחץ המים יותר חזק?
    בתודה מראש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    סודה

    שלום ישראל,
    סודה או כל משקה מוגז אחר הינו משקה שלתוכו הומס פחמן דו-חמצני. פחמן דו חמצני מוכנס למשקה תחת לחץ גבוה - תנאים המעלים את מסיסותו של הפחמן הדו חמצני בנוזל.
    1. בעת פתיחת הבקבוק בפעם הראשונה משתחרר הלחץ בצורת בועות פחמן דו חמצני העולות מעלה. ניעור הבקבוק לאחר הפתיחה עוזר לבועות פחמן הדו חמצני לצאת החוצה. במצב מנוחה לגז קשה לברוח החוצה מהנוזל בגלל מתח הפנים של הנוזל (פני הנוזל בכלי הם כיריעה אלסטית המונעת מחלק מהבועות להשתחרר).
    2. לבועות הפחמן הדו חמצני קל יותר להווצר לא בתוך הנוזל על על פני השטח שבין הנוזל והבקבוק. הסיבה לכך היא שקיימים כוחות פנימיים בין מולקולות המים המחזיקים אותן יחד ואילו הכוחות שבין מולקולות המים לפני הבקבוק הם חלשים יותר ולכן שם קל יותר לפחמן הדו חמצני להצטבר.
    3. פחמן דו חמצני קל יותר ממים ולכן ברגע שנוצרת בועה היא צפה ועולה כלפי מעלה.
    4. הבועות עדיין קיימות כיוון שלא כולן יכולות להשתחרר ולהצטבר בבת אחת בעת פתיחת הבקבוק, בגלל הלחצים הפנימיים של הנוזל ומתח הפנים שלו.

  • שחר

    נמלים

    האם נמלים יכולות לאכול סוכרזית?

  • רות חייט

    תשובה

    נמלים יכולות לאכול סוכרזית, אולם הערך התזונתי של הסוכרזית מאוד נמוך עבורם. זאת הסיבה שיש אנשים שמשתמשים בסוכרזית כמדביר טבעי לנמלים – הנמלים אוספות את הסוכרזית ומביאות אותה לקן ואוכלות אותה. כיוון שהסוכזית בפועל אינה ממלאת את דרישותיהם התזונתיות בסופו של דבר (בהיעדר מקורות מזון אחרים) הן מתות מרעב.

    קשר מעניין נוסף בין נמלים לסוכרזית היא העובדה שבאופן אירוני חומצת נמלים היא אחד ממרכבי הסוכרזית...

    קישור לכתבה מעניינת על הדברת חרקים:
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/chemistry/%D7%94%D7%93%...

  • מרב קופלר

  • רות חייט

    תשובה

    הפופקורן נוצר מגרעיני תירס שמתבקעים כתוצאה מחימום. בסיר השמן עוזר בהולכת החום וביצירת טמפרטורה אחידה סביב גרעיני התירס. לכן נראה כי כמות גדולה מידי של שמן תגדיל את משך הזמן שתצטרכי לחכות עד להגעת השמן לטמפרטורה הנכונה (בנוסף לכך שהפופקורן עצמו יצא שומני), וכמות מעטה מידי תפגע בתהליך יצירת הפופקורן כיוון שגרעיני התירס יחשפו לטמפרטורות שונות. קיימות גם דרכים ליצור פופקורן ללא שמן, כך שהשמן אינו הכרחי לפיצוצם של גרעיני התירס, אך בתנאים ביתיים נוח מאוד להשתמש בו:-)

  • מרב קופלר

    מה השפעת השמן על התבקעות הפופקורן ומה יקרה שאשנה את כמויות השמן

    תודה לך רות על תשובתך ,אך לא הבנתי דבר אחד שערכתי ניסוי ביתי עם כמויות שמן שונות (20,40,60,80 כפיות שמן) בזמן קבוע של 4 דקות כל ניסוי ראיתי שככל שיש יותר נפח שמן יותר גרעיני פופקורן מתבקעים בזמן הנתון. וזה סותר את תשובתך האם תוכלי להסביר לי?
    אודה לך מאוד זה חשוב לי.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    בחצי הראשון...

    את כנראה פשוט עדיין בחצי הראשון - בו כל תוספת שמן מעלה את אחוז ההתבקעות, את צריכה להמשיך את הניסוי עוד - אל מעבר ל-80 כפיות שמן, כך תוכלי לראות גם את אפקט הירידה שרות דיברה עליו, ואפילו למצוא את כמות השמן האופטימלית (הטובה ביותר) לפיצוץ כל הגרגירים...

  • מרב קופלר

    התבקעות הפופקורן

    שאלה נוספת אם אשנה סוג שמן תהיה השפעה על התבקעות הפופקורן
    (אותם מס גרעינים ואותו כמות שמן רק סוגי שמן שונים?)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    השמנים השונים הם יחסית דומים זה לזה

    לכן סביר שלא תהייה לכך השפעה. אבל -
    הכי טוב פשוט לעשות ניסוי ולבדוק...
    (זה יותר חזק מדעה של כל מומחה)

  • ריקי

    תנורי חימום אינפרא אדום מרוסיה

    הזמנו והתקנו תנורי חימום אינפרא אדןם המיובאים מרוסיה
    מהאתר של החברה הזו:
    www.589.ru
    האם יש בהם סכנת קרינה כלשהיא?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה לריקי

    ריקי שלום,

    ראשית אציין כי הפורום שלנו איננו פורום רפואי, ואיננו מוסמכים לתת לך חוות דעת רפואית בעניין. שנית, אינני מכירה ספציפית את החברה שציינת, ואין לי מידע לגביה.

    באופן כללי לגבי קרינה אינפרא אדומה  - זוהי קרינה בעלת אורך גל גדול משל האור הנראה ולכן איננה מספיק חזקה כדי לפרק מולקולות ואיננה מסוכנת. קרינה אינפרא אדומה מזיקה בעיקר לעיניים, ותוכלי לקרוא על זה עוד כאן - קרינה אינפרא אדומה.

     

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • הדר יהושע

  • איתן אוקסנברג

    פחמן דו חמצני

    שלום הדר,
    אני לא כל כך מבין את השאלה שלך.
    אם אתה מתכוון לפחמן דו חמצני במצב צבירה גזי. כלומר חימום מטמפרטורת החדר והלאה, לא יהיה שינוי במצב הצבירה, הוא ישאר גז, והטמפרטורה שלו תעלה ככל שתחמם יותר.
    אם תחדד את השאלה אולי אוכל לתת תשובה טובה יותר.

  • הדר יהושע

    התכוונתי ל...

    התכוונתי לטמפרטורה של הפחמן דו חמצני במצב צבירה מוצק, טמפרטורה במצב צבירה נוזל, ומצב צבירה גז.

  • איתן אוקסנברג

    פד"ח

    שלום,
    בלחץ אטמוספירי פחמן דו חמצני:
    מוצק בטמפרטורות מתחת ל- 78- מעלות צלסיוס
    נוזל בין 78- לבין 58- מעלות צלסיוס
    גז בטמפרטורות גבוהות מ- 58- מעלות צלסיוס

  • עדי

    קרינה

    שלום! תודה רבה על הזמן שלכם...
    *ישנם מחקרים שמראים שיותר בריא לדבר עם אוזניות בזמן שמדברים בפלא, אז מצד שני יש טוענים שמסוכן יותר לדבר עם אוזניות כי אז הקרינה ממש שנכנסת נטו לאוזן.
    איך אני אמורה לדעת מה יותר בראי?
    * ראיתי לפני כמה זמן פירסום שמדבר על הרמת קרינה באוטובוסים. היה סרט שהראה שקרינה לא חודרת את החלונות באוטובוסים, ולכן יש רמה גבוהה מאוד ומסוכנת בתוך אוטובוס. האם זה נכון?
    *עד כמה מסוכן לשבת ליד פלאפון נטען מתוך מטען נייד וגם מתוך מטען המחובר לחשמל?
    תודה רבה!!!!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    קרינה סלולרית

    שלום עדי,
    לגבי שאלתך הראשונה, הקרינה נפלטת אך ורק מהטלפון הסלולרי ולא מהאזניות. לכן, בהחלט עדיף לדבר עם אזניות מאשר עם הטלפון הסלולרי.

    בנוגע לרמת הקרינה באוטובוסים: הקרינה הסלולרית (או גלי רדיו) כמעט ואינה חודרת דרך מתכות אלא מוחזרת או נבלעת. מכיוון שמעטפת האוטובוס עשויה ברובה ממתכת כאשר אנו מדברים בתוך האוטובוס הקרינה שנפלטת מהטלפון הסלולרי אינה מתפשטת הרחק מאיתנו אלא מוחזרת ו"נשארת" בתוך האוטובוס. כשהרבה אנשים מדברים רמת הקרינה בתוך האוטובוס עולה בצורה משמעותית. המעטפת המתכתית של האוטובוס מתפקדת כמעין כלוב פאראדיי שכולא חלק מהקרינה בתוכו. בקישור המצורף תוכלי לראות כיצד כלוב פאראדיי פועל וחוסם גלי רדיו מטלפון סלולרי (http://davidson.weizmann.ac.il/online/scienceathome/physics/%D7%90%D7%99...).

    כאשר מטעינים את הפלאפון (או כל מכשיר חשמלי אחר) בנוסף לקרינה הסלולרית הנפלטת ממנו נפלטת מהמטען גם קרינה שמקורה בשדות מגנטיים וחשמליים. קרינה זו למעשה נפלטת מכל מכשיר חשמלי שמחומר לחשמל. למרות שכיום אין הוכחות חד משמעיות לגבי הסכנות הבריאותיות של חשיפה לשדות מגנטיים וחשמליים תמיד עדיף להיזהר מאשר להצטער ולכן אם אפשר עדיף להרחיק כל מכשיר חשמלי בטעינה.

    תוכלי לקרוא עוד בכתבה שכתבתי על הקרינה הסלולרית (http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/general_know/%D7%A7%D7%...)

    מקווה שעזרתי, רן.

  • צבי טוב

    חוקי תנועת גופים בחלל ויחסי גומלין ביניהם

    תודה על התשובה החלקית, מתוך התשובה אני מבין שיש גם תנועה אחרת שבו אין נעילה (אולי בגלל המרחק), כך שהגוף שמסתובב סביב גוף אחר גם מסתובב סביב צירו באופן חופשי כמו הארץ לגבי השמש.

    שאלה שניה: עונות השנה נוצרות בגלל ההטיה של ציר הכדור ממסלול ההקפה שלו. האם יש עוד כוכב לכת כזה שבו הציר נטוי? האם ההטיה יכולה היתה להיווצר לפי חוקי טבע? האם ההטיה לא גורמת לסחיפה בציר זה (אפילו מזערית) בזמן, כיוון שלא סביר שיש איזה כוחות נעילה לכך?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום צבי,

    אתה מוזמן להסתכל כאן בפירוט של זוויות הנטייה של כוכבי הלכת השונים במערכת השמש. לא הבנתי את כוונתך במשפט "האם ההטיה יכולה היתה להיווצר לפי חוקי טבע?", ההטיה קיימת ולכן היא חייבת לקיים את חוקי הטבע. ציר הנטייה משתנה במעט, בערך 2 מעלות בתנועה מחזורית של 41 אלף שנים.

  • דניאל יאנצ'וק

    אנרגית אור

    מהם המושגים המאפשרים השפעה של עוצמת האור על גדילת ותהליך פוטוסינתזה של צמח מסוים?

  • דר ענת לונדון

    עוצמת האור ופוטוסינתזה

    דניאל שלום ותודה על שאלתך,
    על מנת לבצע פוטוסינתזה הצמח נדרש למים, פחמן דו חמצני ואור. המים נמצאים בריכוז גבוה בתא החי ולרוב אינם גורם מגביל. לעומת זאת, לעוצמת ההארה יש השפעה עצומה על התהליך. לצמחים שונים יש קולטני אור שונים שמסוגלים לקלוט טווח מסוים בספקטרום האור. השחקן העיקרי בפוטוסינתזה הוא הכלורופיל שבולע בעיקר קרינה קצרת-גל (אור סגול וכחול) וקרינה ארוכת-גל (אור אדום). אור בעל אורכי גל בינוניים, בעיקר בתחום הירוק, הצהוב והכתום, כמעט אינו נבלע בכלורופיל, אלא מוחזר מהצמח ומקנה לעלים את צבעם הירוק. בעוצמות אור נמוכות יש תלות ישרה של קצב הפוטוסינתזה בעוצמת האור. ככל שהעוצמה גדולה יותר קצב הפוטוסינתזה מהיר יותר. אך כשעוצמת האור גדולה מערך מסוים היא אינה משפיעה יותר על קצב הפוטוסינתזה. הסיבה לכך היא שתהליך הפוטוסינתזה נחלק לתגובות שתלויות באור וכאלה שאינן תלויות באור. גורמים סביבתיים נוספים שמשפעים על קצב הפוטוסינתזה הם: טמפרטורה, סוג והרכב הקרקע וריכוז הפחמן הדו-חמצני.
    מידע נוסף על תהליך הפוטוסינתזה, עוצמת האור, וקולטני האור קיים בכתבות שונות באתר.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • שמשון

    אולי דקה עבורי?

    האם ניתן להפריד
    2 מגנטים קבועים
    על ידי שנעטוף כל אחד מהם
    בסליל נחושת
    שיסתובב ויצור זרם חשמל
    דהיינו :חוק לנץ
    יגרום לכח המגנטי
    שמחבר את 2 המגנטים
    להיחלש
    ובכך לאפשר להפריד אותם בקלות

    והאם יווצר הפסד אנרגיה
    מכח לורנץ שיפעל על הזרם
    ויגרום לזרמי מערבולת?

    והאם נוכל למנוע
    זרמי מערבולת כאלו
    באמצעות
    בידוד מגנטי
    בין הסלילים שיעטפו את המגנטים?

    תודה מראש

  • ספיר

    היקשרות חמצן עם עצמו

    למה חמצן יכול להיקשר לאטום חמצן אחר רק במקרים כמו: O2, H2O2, F2O2 (מקווה שהנוסחות ברורות) ואינו יכול להיקשר לעצמו בעוד מקרים חוץ מאלו?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    יכול ועוד איך

    היי ספיר –

    החמצן יכול ועוד איך להיקשר לעצמו בעוד מקרים חוץ מאלו שציינת. התרכובות הללו, שבהן חמצן קשור לעצמו נקראות תרכובות פראוקסי, והן נמצאות בכל קשת סוגי התרכובות הכימיות. דוגמאות:

    בנזואיל פראוקסיד (אם תלחצי על הקישור תראי תמונה שלו) – מולקולה אורגנית לחלוטין, שמכילה קשר חמצן חמצן. משמש כחומר הפעיל בתכשירים נגד פצעי בגרות (מייבש את החצ'קונים).

    חומצה פראוקסי-אצטית CH3COOOH– גם תרכובת אורגנית, משמשת כחומר מחטא וקוטל חיידקים.

    גם בתוך חומרים יונים:
    היון פראוקסי-קרבונט: H-O-O-CO2−,  פראוקסי-די-קרבונט , פראוקסיניטריט ONOO-- חומר שנוצר לפעמים בגוף האדם ומסוכן לבריאות.

    אלו רק דוגמאות בודדות, "משפחת הפראוקסי" היא משפחה ענקית של חומרים.

    כמו כן – בחומר אוזון, O3 – ישנם 3 אטומי חמצן הקשורים זה לזה.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • עדי

    השפעת שמן אתרי גרניום על חיידקי Bacillus subtilis

    אני עושה ביוחקר על השפעת שמן אתרי גרניום על חיידקי Bacillus subtilis.
    הניסוי עבד, השמן הרג את החיידקים.(ביחס ישר בין ריכוז השמן לשיעור מוות החיידקים).
    יש לציין שקראתי את המאמר "איך משפיע שמן גרניום על גידול חיידקים" המופיע באתר.
    במאמר נכתב שהחומרים ציטרונלול (Citronellol) וגרניול (Geraniol)
    פוגעים בחיידקים.
    אשמח אם תוכלו להסביר איך הם פוגעים בחיידקים.(מנגנון הפעולה שלהם) ובעצם איך הגרניום פוגע בחיידקים, מה הוא גורם להם?
    אודה לכם גם אם תוכלו להוסיף מקור מידע.
    תודה רבה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה - שמן גרניום והשפעתו על חיידקים

    עדי שלום,

    שאלתך נענתה כאן בהרחבה.

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • אשר שטרן

    אפקט החממה

    קראתי באנצקלופדיה אודות אפקט החממה ה"מעלה" את טמפרטורת כדוה"א בכ30 מעלות. בנוסף נאמר שם כי בחשבון סופי כל הקרינה שמקורה בשמש סופה להיות מוחזרת לחלל שאלולא זאת טמפרטורת כדוה"א היתה עולה ללא גבול. שאלותיי, א. מהו הגורם שאכן מאזן את אפקט החממה? ב. אם ישנו גורם מאזן כל שהוא האם עלינו להניח בעקבות כך שבנקודת זמן כלשהי התקיים אפקט החממה ולא היה גורם מאזן כך שהטמפ' עלתה עד שנוצר אותו גורם מאזן המייצר שיווי משקל של החום? אחרת איך הטמפ' עלתה ב"התחלה". תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    תשובה לאשר

    אשר, שלום רב.
    אפקט החממה בעצם מתאר מצב של שיווי משקל הנוצר בין הקרינה המגיעה לכדוה"א מהשמש, לקרינה המוחזרת לחלל, כאשר חלק מהקרינה המוחזרת נחסמת על ידי האטמוספריה הסובבת את כדוה"א ומחממת אותו. כמות הקרינה שהאטמוספרה יכולה לקלוט, מושפעת מהרכב הגזים שבה. הגורם המאזן שאתה מדבר עליו הוא פשוט העובדה שאנרגיית החום אינה נשמרת ונאגרת עוד ועוד אלא נפלטת ומומרת לצורות אנרגיה נוספות, לדוגמא - אנרגיה כימית. אפשר לדמות את אפקט החממה לשמיכת פוך - החום שנאגר תחת השמיכה אינו ממשיך להאגר עוד ועוד כי הוא משמש את הגוף שלך וגם מתקרר מהסביבה החיצונית. האיזון הזה מופר כאשר הרכב הגזים באטמוספירה משתנה. זה מה שקורה כיום עם ההתחממות הגלובלית: יותר גזי חממה באטמוספירה גורמים ליותר קרינה להיות מוחזרת לכדוה"א, מה שמוביל לעלייה ניכרת בטמ"פ על פני השטח ולתוצאות ההרסניות של עלייה זו על הסביבה. במקרה שלא הצלחתי לקלוע למה שהתכוונת אליו, אתה מוזמן בהחלט להוסיף שאלת המשך.

  • אשר שטרן

    תגובה

    שלום אלכס ותודה על התשובה המפורטת.
    אם אני מבין נכון, אז לא נכון לומר שכל האנרגיה שמקורה בשמש סופה לחזור לחלל אלא חלקה פשוט מומרת לצורות אנרגיה חילופיות. אכן כך?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    תשובה לאשר

    נכון מאוד. השמש מייצרת קרינה המגיעה אל כדור הארץ. חלק מהקרינה מוחזר אל החלל, חלק אחר נבלע בגזים, באדי המים ובעננים שבאטמוספרה והחלק הנותר נבלע בפני כדור הארץ. החלק שנבלע ע"י כדוה"א נפלט בחלקו חזרה אח"כ אל האטמוספרה בצורת אנרגיה של חום.

  • אשר שטרן

    תגובה

    תודה רבה מאד..

  • יונתן פוגרבינסקי

    מספרים גדולים במתמטיקה

    מהו המבנה העשרוני של מספרים גדולים? מה מגיע קודם ומה אחרי? ביליון,טריליון,מיליארד... וכמה אפסים יש לכל אחד מהם?

  • David

    תשובה ליונתן פוגרבינסקי.

    לפני שאני עונה על שאלתך אני מדגיש שאינני מומחה והראיה לכך היא שאפילו אין לי בגרות במתמטיקה.;)
    אז כך למיליון יש 6 אפסים וכל קפיצה של כפול אלף נוספים 3 אפסים כך שלמיליארד 9 אפסים וכך הלאה.
    נתחיל, אלף מיליונים הם מיליארד ואלף מיליארדים הם טריליון ואלף טריליונים הם קוודריליון ואלף קוודריליונים הם קווינטיליון ואלף קווינטיליונים הם סקסטיליון ואלף סקסטיליונים הם ספטיליון ואלף ספטיליונים הם אוקטיליון ואלף אוקטיליונים הם נוניליון ואלף נוניליונים הם דציליון. אם תרצה יותר מזה הנה לינק http://en.m.wikipedia.org/wiki/Names_of_large_numbers
    שהוא גם המקור העיקרי שלי לצורך התשובה הזאת.

  • יונתן

  • עדי אוחנה

    השפעת ריכוזי סבון על גדילת צמחים

    רציתי לדעת אם תוכלו לעזור לי בנוגע לשאלת המחקר בביוחקר במגמת ביולוגיה .
    הניסוי עוסק בשאלת השפעת ריכוזי סבון על גדילת זרעי צנונית.
    (ידוע שבסבון יש חומר אשר נקרא דטרגנט שהורס את קרומי התא )
    רציתי לדעת באלו ריכוזים של סבון נוכל לבדוק את הגדילה ? תודה (:

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    זאת הרי השאלה

    היי עדי – הרי השאלה ששאלת זאת בדיוק שאלת המחקר. זאת אומרת, אם אני אגיד לכם את התשובה, אז בכלל לא יהיה צריך לעשות מחקר. פשוט תנסו ריכוזים שונים ותראו איפה הצנונית נובטת ואיפה לא. תנסו טווח ריכוזים רחב.
    (למען האמת, גם אני לא יודעת את התשובה ב'שלוף' וצריך להסתכל בספרות המדעית אם מישהו בדק את זה – כדי לדעת. במקום זה אני אמתין לתוצאות הניסוי שלכם :-) )
    בהצלחה!
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • שלהבת רוזנברג

    תיאוברומין

    מה במבנה התיאוברומין גורם לו למסיסות נמוכה במים? מה מיוחד בו?!

  • איתן אוקסנברג

    תיאוברומין

    שלום שלהבת,
    תיאוברומין, כמו חומרים דומים לו כמו קפאין, הוא בעיקרו הידרופילי. יש לו מסיסות נמוכה במים ומסיסות גבוהה בממסים אורגניים כמו כלורופורם.
    המבנה הטבעתי, שחלקו ארומטי, יחד עם קבוצות המתיל יוצר מבנה לא פולרי ולכן המסיסות הנמוכה במים.

  • קורן

    ביולוגיה-קשר בין אור לכלורופיל.

    בקשר לנביטת זרעי חיטה בזמנים שונים של שהייה באור.
    מהו הזמן שלוקח לנבט חיטה אטיולנטי עד שהוא מבטא את כל הכלורופיל שהוא זקוק לניצול מקסימלי של האור?
    וכן מהו הזמן המינימלי שלוקח לנבט חיטה אטיולנטי לשם התחלת ייצור כלורופיל מרגע חשיפתו לאור?
    תודה רבה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה - צמחים אטיולנטיים

    קורן שלום,

    שאלתך נענתה בהרחבה בכתבה שתוכל למצוא כאן.

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • גיא

    חימום הבית

    בשעת הפסקת חשמל זוגתי שמה על הכיריים סיר עם מים על מנת לחמם את הבית, אמרתי לה שהסיר עם המים מיותר כי היא לא תפיק יותר אנרגית חום בעזרת האדים ממה שמספקת הלהבה של הכיריים,
    היא כמובן התעקשה שכך זה מחמם יותר.
    מי צודק?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    מסוכן

    שלום גיא,

    ראשית אציין שזה נחשב מאוד מסוכן לחמם את הדירה באמצעות הכיריים, בדרך זו עלולות להווצר רמות גבוהות של פחמן חד חמצני המזיקות ואף קטלניות עבור בני אדם. עצתי היא לא להשתמש בכיריים למטרת חימום!

    כעת לגבי הסוגייה. התשובה לא פשוטה, אתה צודק בכך שהאנרגיה שמפיקה הלהבה מחממת את האוויר באופן ישיר, אבל מים מטבעם - הנם מוליך חום טוב יותר מאשר אוויר, כלומר אוויר רווי באדי מים יוליך חום הרבה יוצר מאוויר יבש, כנראה שכך החום הנפלט מגיע ומחמם את הבית מהר יותר ובאפקטיביות גדולה יותר, כך שגם הפעם, זוגתך צודקת :)

  • שרון

    גלים

    שלום
    בשבת נתקלתי בכמה בעיות שלא הבנתי הנה הם:
    מה זה אומר שגל הוא תנודה?מה הוא בדיוק מנדנד? האם גל זה דבר ממשי? אם כן ממה הוא מורכב?מה זה גל אלקטרו-מגנטי?למה אור זה תופעה אלקטרומגנטית?ואיך זה קשור למגנט וחשמל?
    בתודה רבה מראש!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    גלים

    שלום שרון,

    ישנן באתר מספר כתבות בנושא גלים, וגלים אלקטרומגנטיים. 1 2 3 4
    את מוזמנת לשאול שאלות נוספות כאן בפורום במידת הצורך.

    • עמודים