לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • צביקה קומיי

    חיכוך מהירות מסה עצירה

    שלום
    בהנתן 2 מסות בתנועה בקו ישר במהירות זהה על משטח זהה עם מקדם חכוך זהה שהאחת כבדה בהרבה מהשניה מי תעצר קודם? ולמה? האם המסה שבשני צידי המשוואה אכן מתבטלת ואין קשר למסה? איך זה בא לידי ביטוי בעולם האמיתי האם אכן אופנוע ומשאית כבדה יעצרו באותו מרחק?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום צביקה,

    אתה מוזמן לצפות בסרטון הזה כדי לראות הסבר פשוט על כוח החיכוך. בסרטון אפשר לראות שאכן אין תלות במסה של מרחק העצירה אבל זה בהנחה שהצמיגים הפסיקו להסתובב ,העצירה של הרכב היא באמצעות כוח החיכוך עם הקרקע (מצב של החלקה) ושהכוח הזה קבוע. שתי ההנחות האלה לא נכונות במקרה של משאית ואופנוע:
    1. החיכוך עם האוויר הוא שונה מאוד עבור שני הרכבים ולא נלקח בחשבון בכלל. הכח על המשאית עלול להיות חזק מאוד, במיוחד במהירויות גבוהות.
    2. הבלמים לא בהכרח מפעילים את אותו הכוח בשני המקרים (גם אם הנהגים עושים את אותה הפעולה בדיוק), ולא תמיד רצוי לעצור את סיבוב הגלגלים לגמרי ולהיות במצב של החלקה (בשביל זה יש מערכת ABS).
    3. כוח החיכוך בין הצמיג לקרקע לא באמת קבוע, הוא יכול להשתנות בהתאם ללחץ שמופעל על הצמיג, לטמפרטורה ולשטח המגע בין הצמיג לקרקע. לנו זה נראה שיש מגע ישיר, אבל בפועל יש רווחים קטנים שיכולים להיות משמעותיים. ישנם מחקרים שמראים שכוח החיכוך מסובך יותר ממה שחשבנו אפילו עבור מקרים פשוטים בהרבה.

    סע בזהירות!

  • צביקה קומיי

    התמד מול מהירות

    לחגי תודה
    מבין את תשובתך המפורטת והבהירה, המקור לשאלה נובע מוויכוח ש"התחדד" .
    אם ניקח את אותה מכונית הנוסעת בקו ישר עם אותם צמיגים על אותו כביש אופקי וישר באותה מהירות ואותה רוח נושבת, האם בתוספת משקל גדול בתוך הרכב מרחק העצירה ישתנה?
    ממה שאני זוכר ממשוואות התנועה המסה מופיעה בשני צידי המשוואה ולכן ניתן "לצמצם" אותה והוויכוח נסוב אם יש קשר כזה גם בעולם האמיתי
    שוב תודה
    צביקה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום צביקה,

    המשוואה שאתה מתכוון אליה מופיעה בסרטון שקישרתי אליו בתשובה הראשונה. כלומר לפי כוח החיכוך הפשוט אותו מלמדים בתיכון בדר"כ אכן אין תלות במסה.
    העניין הוא שכוח החיכוך הוא לא באמת פשוט ואנחנו לא יודעים עליו כל כך הרבה, אתה יכול לראות לדוגמה כתבה בכתב עת פופלרי (באנגלית) על קבוצת מחקר מירושלים שחוקרת את הנושא. לכן קשה לי לענות על השאלה שלך במדוייק ולוויכוח אין הכרעה חד משמעית.
    ההשערה שלי היא שמאחר וכוח הבלמים הוא מוגבל (אני מתכוון לכוח בין הרפידות לגלגל, ולא לחיכוך עם הקרקע), יהיה קשה יותר לעצור את הגלגלים של הרכב עם המשקל הגדול יותר ולכן מרחק העצירה שלו יתארך. בכל מקרה, כדאי תמיד לשמור על מרחק!

  • צביקה קומיי

    תודה

    תודה רבה על הרצון והרצינות
    צביקה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    בבקשה

    בשמחה!
    אתה מוזמן להמשיך ולשאול שאלות מעניינות כאן באתר.
    חגי

  • דורי מעתוק

    סבוב כדור הארץ סביב צירו

    שלום
    אבקש לשאול
    האם צרוף שני הגורמים הבאים -
    1 - סבוב כדור הארץ סביב צירו
    2 - אי סימטריה של המסה של כדור הארץ
    יוצרים כח סנטרפוגלי ?
    באם כן
    האם כח זה גורם לכך שציר כדור הארץ ינוע בתנועה
    מעגלית ?
    באם כן -
    מהו קוטר עגול זה ?
    אדגיש כי אין לי ידע בנושא זה גם לא בסיסי והשאלה נובעת
    מתוך סקרנות אישית תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום דורי,

    כדור הארץ הוא לא בדיוק כדור אלא יותר אליפסואיד, הקוטר בקו המשווה ארוך יותר בכ 40 קילומטר מאשר הקוטר בין הקטבים. הסיבה העיקרית לכך היא הכוח הצנטריפוגלי שנוצר מסיבוב כדור הארץ, לולא היה ה"כדור" מסתובב כוח המשיכה היה גורם לכך שיהיה כדור מושלם. בגלל שיש חלקים קרובים יותר לציר הסיבוב מאחרים (בקטבים המרחק מציר הסיבוב קטן בהרבה מהמרחק מציר הסיבוב בקו המשווה) אז הכוח הצנטריפוגלי שונה בשני המקומות וזה יוצר את הצורה האליפטית. 
    ציר כדור הארץ אכן נע בתנועה מעגלית, תנועה זו נקראת נקיפה (בדומה לתנועה של סביבון). המקור לתנועה הזאת הוא כוח המשיכה שמפעילים השמש והירח, והצורה האליפטית של כדור הארץ. תנועה כזאת מאופיינת על ידי זוית נקיפה, שהיא בקירוב 0.01396 מעלות בשנה. סדר הדברים הוא כזה - כדור הארץ מסתובב ולכן יש לו צורה אליפטית, בגלל השמש והירח והצורה האליפטית נוצרת נקיפה של ציר כדור הארץ.

  • סביון

    דנטורציה- הקצפת ביצה

    שלום רב
    ברצוני לדעת האם הקצפת חלבון ביצה, גורמת לדנטורציה של החלבון, או רק להכנסת אויר לתוך החלבון.
    האם ההקצפה היא הפיכה? כלומר לאחר שהקצף יעמוד זמן מה האויר הכלוא יצא והחלבון יחזור למצבו הקודם.

    כמו כן- מה קורה בהקצפת ביצה שלמה (חלבון+חלמון)?
    מדוע יש הבדל??

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    הקצפת ביצה - תשובה לסביון

    סביון שלום רב.
    כשאת מקציפה ביצה, את בהחלט גורמת לדנטורציה של החלבון שלה. למעשה, הקצף שנוצר הוא שילוב של שני דברים: א. בועות אוויר שפעולת ההקצפה מכניסה לתערובת. ב. חומצות אמינו הידרופוביות שהשתחררו מהחלבונים שעברו דנטורציה וכעת צפות לפני השטח כדי להקטין את מגען עם המים.
    אחרי שהחלבונים עברו דנטורציה, לא ניתן להחזיר אותם למצבם הקודם, מאחר ואיבדו הרבה תכונות כמו למשל המבנה השלישוני שלהם. הקצף שמתקבל מביצה שלמה הוא שונה מאחר וחלמון הוא חומר מתחלב והוא מפריע להפרדה שנוצרת בין חומצות האמינו ההידרופיליות לחומצות האמינו ההידרופוביות היוצרת את הקצף. מקווה שעזרתי

  • י.ב

    מערכות דו מימדיות

    קראתי שאחת הכותבות ב"מאגר המדע" עוסקת בחקר אלקטרונים במערכות דו מימדיות
    1:כיצד ניתן לחקור מערכת דו מימדית הרי כל החומר שיש לנו הוא תלת מימד (או שאני טועה)?
    2: האם בכלל יש דברים דו מימדים ביקום?
    3: האם אלקטרון שנמצא במצב גל הוא דו מימדי?
    בתודה מראש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    מערכות דו מימדיות

    שלום,

    אכן כל החומרים שאנו מכירים הם תלת מימדיים. מערכות דו מימדיות יכולות להווצר על פני שטח של חומר מסויים או בחיבור (בגבול) שבין שני חומרים שונים. דוגמא מייצגת: בחיבור של שני המוליכים למחצה גליום ארסניד (GaAs) ואלומיניום גליום ארסניד (AlGaAs) נוצרת שכבה דו מימדית של אלקטרונים - היא דו מימדית במובן שאין אלקטרון שנמצא אחד מעל השני. האלקטרונים חופשיים לנוע רק בשני כיוונים ולכן מערכת זו היא דו מימדית. אילו גודל האלקטרון היה גודל מוגדר היטב היה ניתן לומר שעובי שכבה זו היא כגודל האלקטרון.

    למעשה, אלקטרון הינו חלקיק נקודתי המתואר באמצעות פונקציית גל - זוהי פונקציה הסתברותית (תלת מימדית) המתארת את הסיכוי של אלקטרון להמצא במיקום כזה או אחר - הסברים נוספים לעקרון זה נמצא למצוא בקישורים על הדואליות של החומר ועל סופרפוזיציה.

  • יובל

    מניעת אדים על חלון המכונית

    שלום דוידסון, נתקלתי היום בסרטון אשר מציע דרך מקורית להימנע מאדים על החלונות. רציתי לדעת כיצד זה עובד והאם יש דרכים מעניינות נוספות?

    https://www.youtube.com/watch?v=4t4mzMS-ZZ8

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    הסבר איך זה עובד

    חול החתולים ה'קריסטליני' שמשתמשים בו הוא חומר שנקרא סיליקה ג'ל. אולי נתקלת פעם בשקיקים קטנים שנמצאים בתוך קופסאות נעליים או בקבוקים עם גלולות / תרופות? אם כן, בפעם הבאה תסתכל היטב תראה שכתוב עליהם סיליקה ג'ל. החומר מתאפיין בזה שהוא 'סופח' מים. בדיוק כמו ששמים אורז במלחיות והואו סופח מים ומשאיר את המלח יבש, כך הסיליקה ג'ל יכול למנוע לחות ובקופסאות נעליים (ובכל למנוע גדילת עובשים) או לשמור על גלולות יבשות. ומכאן - הרעיון בסרט ברור: אם תשים הרבה סיליקה ג'ל במכונית האוויר שם יהיה יבש / נטול מים, אם האוויר באוטו יהיה יבש, התקווה היא שלא יצטברו אדי מים על החלון. שים לב שהם אומרים בסרט 'בתקווה'... לא הייתי סומך על זה - כי בהבל הנשימה שלנו אנו פולטים המון אדים במהירות, קשה לי להאמין שהגרב תצליח להתמודד עם פליטה זו במהירות מספקת למנוע אדים מלהצטבר ולהתעבות על החלונות הקרים של המכונית. אתה מוזמן לנסות ולדווח



    לגבי דרכים 'מעניינות' יותר למניעת אדים - אתה יכול לנסות לצפות את החלון בחומר דוחה מים (שומני, או משהו אחר - מתקדם יותר, ראה כאן:

    https://www.facebook.com/video.php?v=844917162225933

    )

    בברכה,

    ד"ר אבי סאייג

    מכון דוידסון לחינוך מדעי

    מכון ויצמן למדע

  • א

    הורמון הדיהידרוטסטוסטרון

    מצד אחד ההורמון דיהידרוטסטוסטרון גורם לצמיחה של שיער פנים
    בגיל ההתבגרות (אני חושב שאפילו ספורטאיות ממזרח גרמניה שהזריקו להן את ההורמון הזה גידלו זקן),
    ומצד שני הוא הגורם לקיצור שלב הגדילה בשערות הראש ולהתקרחות בהן.
    איך זה מסתדר שאותו הורמון מבצע לכאורה שתי פעולות הפוכות?

  • רות חייט

    תשובה

    הורמון אחד שגורם לתגובות שונות בתאי מטרה שונים היא תופעה נפוצה מאוד בגוף. התופעה אפשרית כיוון שהאופן בו ההורמון משפיע על התא תלוי בקולטן (רצפטור) שעל תא המטרה, ובשרשרת התגובות שאותו קולטן מפעיל. ההורמון עצמו משמש רק כסמן להפעלת הרצפטור, אך כל מה שמתרחש מרגע ההפעלה ואילך תלוי אך ורק במערכת התגובה של תא המטרה. כך יצא שהדהידרוטוסטסטרון (DHT) יכול לקצר מאוד את שלב צמיחת השערות על הראש עד אשר נראה שאין שערות בכלל (למרות ששורש השערה עדין קיים), אך כאשר אותו הורמון בא במגע עם תאי השערות על הפנים הוא גורם להתעבותן.

    יתרה מזו לעיתים אותו הורמון יכול לגרום לתגובות שונות כשהוא בא במגע עם אותם תאים כאשר הוא מגיע בריכוזים שונים. במעבדה בה אני עובדת חוקרים את ההשפעה של מולקולה שנקראת אינטרפרון על תאים בתגובה לוירוסים. נמצא כי כאשר ריכוז המולקולה שמגיעה אל התאים הוא גבוה התא מפעיל את מערכת ההתאבדות התאית ומת. לעומת זאת כאשר ריכוז מולקולת האינטרפרון שהתא פוגש הוא נמוך – התא מפעיל את מנגנון ההתמודדות שלו עם וירוסים ונשאר חי.

    אפשר להסביר את התגובה תלוית הריכוז בכך – שתאים שנחשפים לריכוז גבוהה של אינטרפרון כנראה נמצאים קרוב למוקד ההדבקה ויש סיכוי גבוהה שהם כבר נדבקו בוירוס ולכן עדיף להשמידם. לעומת זאת תאים שנחשפים לרמות נמוכות נמצאים כנראה רחוק מספיק כדי שיוכלו לנסות להילחם בוירוס שככל הנראה טרם חדר אליהם.

  • תומר

    יונים ביסודות מטור 4

    אני מעוניין לדעת האם המטען היוני של היסודות בטור 4 בטבלה במחזורית הוא יכול להיות להיות -4 ו- +4?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובה

    היי תומר
    פחמן C וסיליקון Si לא יוצרים תרכובות יוניות כלל, בדיל Sn ועופרת Pb - הם מתכות, ובהחלט יוצרים יונים במטען 4+. לגבי גרמניום Ge תרכובותיו יוצרות לפעמים יונים של גרמניום +4 (כמו גרמניום אוקסיד) ולפעמים תרכובותיו מתנהגות כחומר קוולנטי לחלוטין (כמו תרכובת עם יוד) - בהתאם לכך שהוא מוליך למחצה. אף אחד מחברי הקבוצה לא יוצר יון של -4 בתרכובת יונית.

    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • שולמית פרנקל

    מתכות דרגות שונות של מגנטיות

    שלום רב,
    בין שלוש המתכות המגנטיות, ברזל קובלט וניקל, מהו סדר חוזק המגנטיות של כל אחת מהן, בעיקר זו ביחס לזו?
    תודה
    שולמית

  • איתן אוקסנברג

    מגנטיות של מתכות

    בדרך כלל הסדר הוא ברזל>ניקל>קובלט.
    חשוב לציין ששינויים בתהליך הכנת המתכות, בכמות הזיהומים וזהותם כמו גם הטמםרטורה של הבדיקה יכולה לשנות את התוצאות את המגנטיות.

  • עידו

    צ'ימבורסו

    שמעתי חידה פיזיקלית שהולכת כך: מחברים בין פיסגת צ'ימבורסו הרחוק ביותר מכדור הארץ ופיסגת האוורסט במסילה ובמרכזה מניחים כדור, לאן הו5א יתגלגל?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    חידה מגניבה

    שלום עידו,
    למרות שפסגת הצ'ימברסו רחוקה יותר ממרכז כדור הארץ, הכדור יתגלגל לכיוון פסגת הצימברסו ולא לכיוון פסגת האוורסט. בגובה פני הים המים נמצאים בשיווי משקל, כיוון שפסגת האוורסט רחוקה יותר מפני הים - הכדור יתגלגל לכיוון פסגת הצ'ימברסו.

  • ארוית איזנשטיין

    שאלה שקשורה לחנוכה

    על כמה סל"ד הסביבון מסתובב

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    סל"ד לסביבון

    ארוית שלום,
    סל"ד הם סיבובים לדקה, ומספר הסיבובים שהסביבון יעשה בדקה תלוי בתנע שיינתן לו כאשר יתחיל את תנועתו.
    בברכה,
    ביאנה ברנשטיין

  • י.ב

    שאלות על תורת היחסות

    קראתי שלפי תורת היחסות הכבידה של כדור הארץ או של כל כוכב אחר נגרמת בגלל התעקמות המרחב יש לי על זה כמה שאלות: 1.איך זה מסביר את החוק של ניוטון שכל חפץ מושך חפץ אחר כי אם החפץ הוא בכדור הארץ או בכל כוכב אחר וכדור הארץ או הכוכב האחר עיקם כבר את המרחב שבו החפץ נמצא אז החפץ אין לו מה לעקם אז אין מה שימשך אליו? 2: לפי המשל שהמשילו שכדור הראץ בתוך מרחב והוא מעקם אותו זה כמו כדור על סדין והכדור מעקם אותו וכל דבר שנכניס לסדין יפול לעבר הכדור אם כך גם בכדור הארץ אז כל החפצים צריכים ליפול לעבר הקוטב הדרומי של כדור הארץ? 3:עתקמות נגרמת בגלל הכבידה הכדור עיקם אז הסדין בגלל כח הכבידה ובחלל אין כח כבידה אז מה גורם לכדור הארץ לעקם את המרחב?
    בתודה מראש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    תורת היחסות הכללית

    תורת היחסות הכללית של איינשטיין מתארת את תופעת הכבידה (משיכה של גופים זה אל זה). עפ"י תורה זו כל מסה שקיימת ביקום מעקמת את המרחב סביבה כך שגוף אחר הנמצא בקרבתה משנה את מסלולו בהתאם לעקמומיות הזו (וכך נראה לנו שהגופים נמשכים זה לזה). תורה זו הינה תיאור אחר לחוקים של ניוטון, עפ"י תורה זו במקום להשתמש בחוקי ניוטון ולהגידר כוח הנקרא כח כבידה ניתן לתאר את הכבידה כמרחב עקום שיוצרות מסות סביבן.
    לגבי משל הכדור והסדין: זוהי רק דוגמא אינטואיטיבית, למעשה המרחב יתעקם סביב מרכז המסה של כדור הארץ (אם נניח שכדור הארץ הוא עגול - אז כל הגופים נמשכים אל מרכז הכדור) ולא סביב הקוטב.
    כאשר מדברים על כבידה יש לבחור האם מתארים זאת באמצעות כוח כבידה (חוקי ניוטון) או התעקמות המרחב (תורת היחסות הכללית). עפ"י תורת היחסות כל גוף עם מסה יוצר עקמומיות של המרחב סביבו.

  • י.ב

    שאלות על תשובותיך

    ראשית כל תודה רבה. שנית עדיין לא ענית לי אם כדור הארץ עיקם את המרחב אז כל מה שעל כדור הארץ אין לא מה לעקם כי כבר כדור הארץ עיקם את המרחב אנסה להדגים: לדוגמה מלבן שמעקם את המרחב: המלבן עיקם את המרחב אז 0 אין לו מה לעקם כי הוא בתוך מרחב עקום אז אין מה שימשך עליו.

    ____0____
    ----------- | | ------------
    --------- |________ | ---------
    ---------------
    אותו הדבר לכדור הארץ?
    דבר שני אם כדור הארץ עיקם את המרחב למה הירח לא נופל לתוך כדור הארץ הרי עיקום המרחב ע"י כדור הארץ גורם לתנועתו של הירח סביבנו?
    דבר שלישי מי צודק ניוטון או אינשטיין?
    דבר רביעי שזהו בעצם השאלה השלישית שלא ענית לי הרי התעקמות נגרמת בגלל כח כבידה ובחלל אין כח כבידה אז איך כדור הארץ מעקם את המרחב?

  • י.ב

    תיקון טעות חמורה לתגובה שמעלי

    ניסית להמחיש בציור את שאלתי בתגובה הקודמת וזה לא יצא טוב לכן אל תתיחסו לקווים והאפס
    ניסיתי להמחיש מלבן שמעקם את המרחב ועליו 0

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    תשובות

    על פי תורת היחסות הכללית כל מסה ביקום מעקמת את המרחב סביבה, גם כדור הארץ, גם הירח, השמש וכו'. מידת העקמומיות תלויה כמובן במסה של אותו גוף, למשל נמלה תעקם את המרחב הרבה(!) פחות מאשר כדור הארץ.
    עיקום המרחב ע"י כדור הארץ לאו דווקא אומר שהירח ייפול לתוכו, אלא שמסלולו הוא שונה (מעגלי סביב כדור הארץ) מאשר אם כדור הארץ לא היה קיים.
    שניהם צודקים - תלוי איזה אפקט רוצים לתאר, אלו תיאוריות מקבילות .
    ההתעקמות נובעת מקיומה של מסה כלשהי בחלל - כדור הארץ או כל כוכב/גלקסיה אחרים.

  • פולה ר

    אי הפיכות בזמן

    מז זה אי הפיכתו של הזמן (בפיזיקה)? ולמה לפי ניוטון אטום מתנהג באופן הפיך בזמן? בתודה מראש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    אי הפיכות בזמן

    שלום פולה,

    הפיכות הזמן בפיסיקה היא אחת מתכונות הסימטריה של חוקים\כוחות שונים בטבע. הכוונה היא שמסתכלים על מערכת מסויימת שאותה אנו יודעים לתאר באמצעות חוקים שונים (למשל חוק הכבידה של ניוטון, או התורה האלקטרומגנטית) והופכים את כיוון ההתקדמות של הזמן ,כלומר בכל משוואות התנועה מציבים t- במקום t. לאחר מכן בודקים האם החוקים משתנים או לא.
    כוח המשיכה למשל מקיים את הסימטריה, כלומר אם נהפוך את כיוון ההתקדמות של הזמן ונסתכל על תנועה של גוף בהשפעת כוח המשיכה לדוגמה: כדור הארץ סביב השמש, או נפילה חופשית של כדור (ללא  חיכוך) אז נראה את כדור הארץ מסתובב סביב השמש בכיוון הפוך , ואת הכדור עולה לשמיים. אבל התנועה שלהם עדיין תתואר לפי כוח המשיכה כפי שאנחנו מכירים אותו (כלומר הכוחוהאנרגיה הפוטנציאלית של המשיכה יהיו זהים)  והפיסיקה תהיה זהה.
    בצורה דומה גם הכוח האלקטרומגנטי ,שהוא הכוח העיקרי הפועל באטום בין פרוטונים לאלקטרונים מקיים את הסימטריה, ולכן אנחנו יכולים לומר שהאטום מתנהג באופן הפיך בזמן.
    הכוח הגרעיני החלש מפר את הסימטריה הזאת במקרים מסויימים, כלומר אם נהפוך את כיוון הזמן אז נראה כוח גרעיני חלש אחר מזה שאנחנו מכירים והפיסיקה תהיה שונה במובן הזה, לכן נאמר שהטבע איננו משמר את הסימטריה להיפוך זמן בכל המקרים.

  • חגית

    מסה ומשקל

    שלום,
    משקל תלוי במסה. ככל שמסה גדולה יותר המשקל גדול יותר.
    משקל כלומר כח המשיכה שפועל על הגוף.
    אם זה כך מדוע גוף קל נופל באותה מהירות כמו גוף כבד , שניהם מגיעים לקרקע באותו זמן.
    הרי פועל עליהם כח במידה שונה ( משקל) וע"כ היינו מצפים שיפלו תוך זמן שונה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    מסה ומשקל

    שלום חגית,

    כוח המשיכה הפועל על גוף כבד אכן גדול יותר מאשר על גוף קל, אבל גם המסה שלו גדולה יותר ולכן קשה יותר להניע אותו ושניהם ינועו באותה התאוצה (תאוצת הכובד).
    לפי החוק השני של ניוטון F=m*a אם הכוח היחיד שפועל הוא כוח הכבידה m*g אז ברור שהתאוצה של הגוף תהיה בדיוק תאוצת הכובד, ללא תלות במסה a=g .
    כלומר, כוח המשיכה גדל כשהמסה גדלה אבל התאוצה של הגוף עדיין תהיה תאוצת הכובד g .

  • ברק שאולקר

    אדים במסכה

    שלום, רציתי לדעת איך? ולמה? רוק מונע היווצרות אדים במסכת צלילה ? ואם יש חומרים אחרים שיכולים לגרום לאותה תוצאה? תודה ושבוע טוב . ברק

  • איתן אוקסנברג

    אדים

    שלום ברק,

    בעיקרון רוק עובד כמו כל מונע אדים שקיים.
    הם מורידים את מתח הפנים של המים יחסית למשטח וכך במקום שיווצרו טיפות מים (שהם התעבות האדים שנראה במסכות כאלו) נוצרות שכבות דקות שאינן מפזרות את האור, כך שאנחנו לא רואים את האדים שהתעבו.
    יש המון חומרים כאלו. נאסא פיתחה את הראשונים שבהם לטובת תוכנית החלל. כיום הדוגמה הכי נפוצה לשימוש בהם היא "מראות ללא אדים".

    אם יש שאלות נוספות, אתה מוזמן להמשיך ולשאול.

  • חגית

    תאוצת כובד

    שלום,
    בנוסחה לחישוב משקל מציבים g- תאוצת כובד.
    מהן כל היחידות האפשריות לתאוצת כובד?
    הבנתי שגם מטר לשניה בריבוע. וגם ק"ג לניוטון.
    יש עוד?

    מה המשמעות של היחידות? איך מתקשרות לתאוצת כובד?

    תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תאוצת הכובד

    שלום חגית,

    היחידות של תאוצה (כל תאוצה, לא רק תאוצת הכובד) הן יחידת אורך חלקי יחידת זמן בריבוע.
    אפשר לבחור איזה יחידות אורך וזמן שרוצים, רק צריך לדעת להשתמש במספרים הנכונים. לדוגמה:
    תאוצת הכובד בדרך כלל מצויינת כ 9.81 מטר לשנייה בריבוע (m/sec^2), זה שווה ערך ל 981 בסנטימטר לשנייה בריבוע או 35316 מטר לדקה בריבוע.
    באותה צורה אפשר גם לרשום בניוטון לק"ג, מאחר וההגדרה של כוח היא מסה כפול תאוצה אז כוח חלקי מסה יהיה עם יחידות של תאוצה.

    משמעות היחידות היא בכמה גדלה המהירות בכל יחידת זמן, לדוגמה: אם אני זז במהירות של 5 מטר לשנייה ואחרי שניה המהירות שלי גדלה ל 7 מטר לשנייה אז התאוצה שלי היא 2 מטר לשנייה בריבוע.
    במקרה של ניוטון לק"ג, אם נפעיל כוח של 3 ניוטון על מסה של 2 ק"ג אז התאוצה של הגוף תהיה 3/2 ניוטון לק"ג.

  • חגית

    שאלה נוספת

    מהן הערך של תאוצת כובד בכדור הארץ ביחידות של ניוטון לק"ג?
    ע"מ לקבל משקל ביחידות של ניוטון, הבנתי שיש להציב במסה ביחידות של ק"ג אך את תאוצת הכובד באיזה יחידות? מטר לשניה בריבוע או ניוטון לק"ג?

    תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום חגית,

    ההגדרה של היחידה ניוטון היא : 1 ניוטון = 1 ק"ג X מטר לשניה בריבוע.
    כלומר 1 ניוטון לק"ג שווה בדיוק ל 1מטר לשנייה בריבוע.
    תאוצת הכובד היא 9.81 מטר לשנייה בריבוע שהם בדיוק 9.81 ניוטון לק"ג.

  • ציון

    מרחב עקום

    אני לא מצליח להבין איך מסה מעקמת,על פי תורת היחסות,את המרחב כאשר אנו יודעים שהמרחב הוא לגמרי ריק ,אז איך מעקמים מרחב שלמעשה אין בו כלום ?
    אודה על הסבר מפורט

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    עקמומיות המרחב

    שלום ציון,

    תורת היחסות הכללית של איינשטיין מתארת את תופעת הכבידה (משיכה של גופים זה אל זה). עפ"י תורה זו כל מסה שקיימת ביקום מעקמת את המרחב סביבה כך שגוף אחר הנמצא בקרבתה משנה את מסלולו בהתאם לעקמומיות הזו (וכך נראה לנו שהגופים נמשכים זה לזה).

    הכוונה בעיקום המרחב היא לא עיקום פיזי של חלקיקים הנמצאים בו אלא עיקום גיאומטרי. איך ניתן להבין עיקום גיאומטרי של המרחב? זהו מרחב שבו המרחק הקצר ביותר בין 2 נקודות אינו קו ישר אלא עקומה. ניתן להמחיש זאת באנלוגיה לתנועה של דבורה על פני בלון: התנועה של הדבורה נראית לה כקו ישר אך למעשה היא מבצעת תנועה מעגלית על פני הבלון.

  • אסף

    תפוחי אדמה קמים לתחייה

    היי, אני הייתי משוכנע שהפירות והירקות שמגיעים לסופר כבר מתים זמן רב, אבל תפוחי האדמה מוציאים שורשים (או מה שהדברים הוורודים האלה לא יהיו).
    האם תפוחי האדמה עדיין חיים, והשורשים שלהם צומחים גם לאחר שהייה של יותר מחודש ללא מים, אור ואדמה?

    תודה

  • רות חייט

    תשובה

    בהחלט:-)

    תפוחי אדמה הם פקעות, שנמצאות במצב רדום לאחר הקטיף, בשל חומרים מעקבי צמיחה שנמצאים בהם.

    ככל שעובר הזמן כמות מעקבי הצמיחה יורדת, העמילן שבפקעת מתפרק לסוכרים פשוטים שמאפשרים נביטה של הפקעת. כמובן שאם רוצים שהנביטה תגדל ותתפתח לגבעול של ממש צריך לספק לפקעת תנאים נאותים של אדמה, אור וטמפרטורה – אך הנביטה עצמה יכולה להתרחש גם בהעדר תנאים אלו כיוון שהפקעת עצמה מכילה מספיק חומרי תשמורת עבור שלב הנביטה הראשוני.

  • ידידיה

    כדור פורח

    האוויר שבתוך הבלון של הכדור פורח חם יותר (ולכן קל יותר) מהאוויר שבחוץ ולכן הוא עף.
    אם נקטין את שטח הבלון ונגדיל את החום, האם הכדור יוכל להרים את אותו משקל כמו כדור פורח רגיל?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    כדור פורח

    שלום ידידיה,

    תיאורטית זה אפשרי לחמם את האוויר לטמפ' גבוהה יותר ולהשתמש בבלון קטן יותר אבל אני חושב שזה יהיה פחות יעיל וקשה מאוד טכנית.
    קשה יותר לחמם לטמפרטורה גבוהה יותר ונצטרך אש חזקה יותר.
    קשה יותר לשמור על הפרש טמפרטורה גדול יותר בין האוויר בתוך הבלון לאוויר בחוץ כי החום "בורח" מהבלון בקצב גדול יותר.
    החומרים שמהם עשוי הבלון צריכים להיות עמידים יותר, ואנשים צריכים להיות קרובים למבער בלי שיהיה להם חם מדיי. לדעתי זה יהיה קשה מדיי ולכן מעדיפים פשוט לעשות בלון גדול יותר.

  • ידידיה

    כדור פורח

    ואם נגיע לחום גבוה ביחס לגודל, ונעשה בלון אטום, מחומר שאינו מוליך חום (וכך החום לא יברח), נניח מאל מתכת כלשהי, זה יתאפשר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    כדור פורח

    שלום ידידיה,

    תיאורטית כל מה שצריך כדי שכדור פורח יעלה הוא כוח עילוי מספיק גדול כדי לסחוב את הכדור ואת כל מה שמחובר אליו. כוח העילוי נוצר מהפרשים בצפיפות בין האוויר החם בכדור לאוויר הקר מסביב. אולי אפשר לעשות זאת בצורה שכתבת אבל צריך לחשב את הכוחות ולראות אם טכנית זה אפשרי.
    הבריחה של החום היא לא בהכרח מהמעטפת אלא מפתח הכניסה של האוויר (איפה שנמצא המבער), וצריך בלון גמיש שמאפשר לאוויר להתפשט בתוכו.

  • טופי

    טעם של מולקולות

    שלום ! מה מקנה למזון את הטעם, לאטומים או למולקולות המזון יש טעם ? מה עושה את הסוכר למתוק ? או שכל עניין הטעם הוא אפקט של פקעיות הטעם במידה וכן איך זה קורה? תודה רבה על כל תשובותיכם המעניינות והמחכימות

  • נועה

    דפרקציה

    מה ההסבר הפיסיקלי להבדל בין תבנית דפרקציה המתקבלת מסריג פאזה דק לבין זו המתקבלת מסריג פאזה עבה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    סריג פאזה

    שלום נועה,
    סריג פאזה הינו סריג שאינו משפיע על האמפליטודה של הגל העובד בו אלא משנה את הפאזה. מעבר של גל מישורי בסריג פאזה אינו ייצור תמונת התאבכות אלא אם הגל יתאבך עם עצמו במעבר בסדק/שריג או יתאבך עם גל אחר. משתמשים בהם בין השאר ביצירת הולוגרמות.

    • עמודים