לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    אספקת מזון

    שלום גל,

    בדרך כלל האסטרונאוטים לוקחים איתם את האוכל בשביל המשימה שלהם, ואוכל נוסף למקרה חירום. מאחר והמקום בחללית מוגבל כל האוכל ואריזתו מתוכננים בקפידה כדי לספק את צרכי האסטרונאוטים. לתחנת החלל, שבה שוהים זמנים ארוכים יותר, נשלח אוכל מכדור הארץ כדי לחדש את המלאי מפעם לפעם.

    אתה מוזמן לקרוא על אספקת מים בתגובה לשאלה קודמת בנושא.

  • מאור מיטרני

    חורים שחורים מסתובבים וטעונים

    ידוע כי יש חורים שחורים מסתובבים.
    יודע כי יש חורים שחורים טעונים.
    אבל האם יש חורים שחורים גם מסתובבים וגם טעונים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום מאור,

    תאורטית יכולים להיות חורים שחורים מסתובבים וטעונים, אך הם עדיין לא נצפו. למעשה אנחנו לא יודעים כל כך הרבה על חורים שחורים, וקשה לצפות בהם כי הכל נבלע בהם (כולל אור כמובן) ולכן ניתן להסיק על תכונותיהם רק מהסתכלות על הסביבה שלהם.
    רק ב2013 נמצאו הוכחות ראשונות לתצפית של חור שחור מסתובב.

    הפתרון התאורטי לחורים שחורים מסתובבים וטעונים נקרא מטריצת קר-נוימן, וזוהי מטריצה שפותרת את משוואות תורת היחסות הכללית של איינשטיין באזור במרחב שבו יש חור שחור טעון ומסתובב.

  • יואב פינטו

    החללית קסיני

    החללית קסיני אשר מסיירת סביב שבתאי גילתה לאחרונה על פני טיטן (ירח של שבתאי) משהו... מה הוא??

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    קסיני

    שלום יואב,

    אני מניח שאתה מתכוון לזה.
    זוהי השתקפות של אור השמש מ-ים באזור הקוטב הצפוני של טיטאן. הים עצמו מורכב מפחמימנים (בעיקר מתאן ואתאן) ולא ממים.הצילום נעשה בתחום האינפרא אדום.

  • מתן

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    משך שהיה של אסטרונאוט

    מתן שלום,
    האם רצית לשאול משהו? הודעתך ריקה.
    ביאנה

  • אודליה ומאיה

    חלל

    מדוע קוראים למאדים הכוכב האדום??
    האם אפשר לגדל צמחיה על מאדים ואם כן אז איך???

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    כוכב מאדים

    אודליה ומאיה שלום,

    תודה על שאלתכן, ראשית תוכלו לצפות בסרטון הבא על מאדים ועל מאפייניו: סרטון

    צבעו האדמדם של מאדים נובע מסלעים אדמדמים העשירים בתחמוצת הברזל (למעשה זוהי חלודה) שנמצאים בו - תוכלו לקרוא עוד על צבעיהם של כוכבי הלכת כאן.

    שאלת החיים על מאדים מסקרנת מאוד, ונאס"א אפילו שלחו לשם מעבדת מחקר בשם "קיוריוסיטי" (או סקרנות בעברית) שתפקידה לחקור בדיוק את זה - קראו על כך כאן. ועוד על חיים על מאדים  - כאן.

    בהצלחה!

    ביאנה ברנשטיין

  • מיכל

    פסטה דיאטטית

    האם יש אמת בטענה שפסטה שבושלה, צוננה ובושלה שוב יש פחות קלוריות?

  • רות חייט

    תשובה

    מקור הקלוריות בפסטה הוא בפחמימות שנמצאות בחומר היבש. בתהליך הבישול הפסטה היבשה סופחת מים שאינם מכילים קלוריות – אך מגדילים את המשקל, לכן הערך הקלורי ל100 גרם יורד. תוספת המים אינה קבועה ותלויה בכמות המים בהם הפסטה בושלה, ובמשך זמן הבישול. בישול נוסף יכול לגרום לפסטה לספוח מים נוספים ובכך להוריד את כמות הקלוריות ל100 גרם פסטה מבושלת. אולם יש לזכור שכמות הקלוריות בפסטה המבושלת זהה לכמות שבפסטה היבשה, אך המים שנוספו בבישול גורמות לאותה כמות קלוריות להתחלק במשקל גבוה יותר וכתוצאה מכך כמות הקלוריות ב100 גרם מוצר יורדת.

  • מיכל

    המשך

    הי רות
    תודה על תשובתך. הכוונה שלי היתה האם פסטה מבושלת שמקררים ומחממים אותה בשנית עוברת איזשהו שינוי שמפחית את כמות הקלוריות בה. אולי בגלל שינוי במבנה העמילן וכו'
    תודה
    מיכל

  • רות חייט

    תשובה

    הי מיכל:-)
    לא ידוע לי על תופעה כזו
    יום טוב,
    רות

  • חיים

    פופקורן

    שלום! חיפשתי ולא מצאתי אזכור למידע על פופקורן, כך שאין לי ברירה אלא לשאול --
    1. איך תירס הופך לפופקורן?
    2. אם יש בתוכו עמילנים, איך הם נהפכים לחומר לבן כזה ולא נשארים רכים כמו גרעיני דגנים אחרים, אורז וחיטה?
    3. עמילן שמחומם משנה את הרכבו הכימי או רק מתרכך, או מבחינה אחרת - בשביל שנוכל לעכל עמילן נצטרך שהוא יתרכך בחימום או שהחום גם ישנה בו משהו כימי?

  • רות חייט

    תשובה

    גרעיני התירס מכילים עמילנים מוצקים, בעת הכנת הפופקורן כאשר הלחץ עולה ל135 psi ו180 מעלות מתבקעים גרעיני התירס. תנאי הלחץ והחום הגבוהים גורמים לעמילן שבתירס לקבל מרקם ג'לטיני שנוזל החוצה בעת התבקעות הגרעין. מחוץ לגרעין הטמפרטורה והלחץ נמוכים יותר, העמילן שוב מתמצק ומתקבל פופקורן.

    ובנוסף הינה הפנייה לכתבה בנושא השפעת טמפרטורה על עמילן:
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/%D7%9E%D7%94-%...

  • חיים

    תודה על התשובה! עדיין

    לא הבנתי מה צריך על מנת שאוכל לעכל עמילן, חימום שבעצם משחרר את השרשראות הארוכות, או שינוי אחר. לדוגמא, מה הסיבה שצריך לבשל בטטה וא"א לאכול אותה בצורה חיה?

  • רות חייט

    תשובה

    לא צריך לעשות שום דבר מיוחד על מנת שתוכל לעכל עמילן – עמילן הוא רב סוכר שמתעכל בגופנו בקלות בזכות האינזים עמילאז שיודע לפרק אותו למולקולות סוכר פשוטות. המזון המעוכל פוגש את העמילאז כבר בראשית דרכו – ברוק, ולכן פירוק העמילן מתחיל כבר בפה.

    הסיבה שצריך לבשל בטטה כדי שניתן יהיה לעכל את העמילן שבתוכה היא רב סוכר אחר שנקרא צלולוז שאותו גופנו אינו יודע לעכל. הצלולוז עוטף את דפנות התאים שמכילים עמילן ולא מאפשר מגע בינו לבין העמילאז.

    הבישול מרכך את הצלולוז (על ידי מים שחדרים בין השכבות ומערערים את המבנה המוצק אותו הוא יוצר) וכך מתאפשרת גישה אל העמילן אותו אנו מסוגלים לעכל.

  • חיים

    תודה על ההסבר, אז לפי מה שהבנתי

    אפשר לאכול למשל בטטה חיה (או אפילו גרעין חיטה יבש) ולהצליח לעכל חלק מהרב סוכרים שאינם צלולוז, ומה שעטוף בצלולוז לא יתעכל.
    האם אכילת בטטה חיה תגרום לבעיה או הרגשה לא טובה לאחר העיכול? האם אין בה חומרי תשמורת שונים כמו מעכבי אנזימים שיהיה מסוכנים באכילה כזאת?

  • מושית שחם

    אש

    שלום,רציתי לדעת לאן האש נעלמת לאחר שהיא ניכבית? מבחינת החומר? ברור לי ממה עשויה האש אך כיצד היא נעלמת כלא היתה? תודה מושית

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    אש

    שלום מושית,
    אש הנה תגובה כימית של חומר דליק עם חמצן. קשה לומר כי אש עשויה מחומר מסוים, האש היא פליטה של אור וחום כתוצאה מתהליך התגובה. כדי שתיווצר אש ישנם שלושה מרכיבים נחוצים: חומר בעירה, חמצן, וטמפרטורה גבוהה מספיק של החומר הדליק. חסרונו של אחד המרכיבים יגרום לכך שלא תיווצר בעירה.
    בתשובה לשאלתך, כאשר נגמרים כל הגזים הדליקים נגמרת התגובה הכימית והאש שוכחת. לדוגמא, כאשר כל העצים במדורה נשרפים, לא נותר עוד חומר בעירה - כלומר, חומר המגיב עם חמצן, ולכן המדורה נכבית.

  • מאיר

    זכוכית אטומה שהופכת לשקופה?

    האם קיימת זכוכית שלא ניתן לראות דרכה, ואשר רק דרך משקף מיוחד (זכוכית אחרת) ניתן לראות דרך הזכוכית החסינה? כלומר, נדרשת זכוכית מיוחדת בכדי לצפות דרך הזכוכית החסינה. האם זה קיים? ואם לא, איך ניתן ליצור מצב שיגרום לשקיפות רק דרך זכוכית מיוחדת "נוספת"? ניסיתי לבדוק את הבניה של משקפי התלת מימד אבל זה לא מספק. מכיון שעדיין צופה ללא משקף יכול לראות את אותם דברים, אמנם בצורה מטושטשת ובעיוות צבעים. שמח שמצאתי אתכם ומקווה שיהיה לכם תשובה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    זכוכיות אטומות

    שלום מאיר,
    ישנו סוג של זכוכיות הנקראות "זכוכיות חכמות" אשר יכולות להפוך לשקופות/אטומות עם הפעלת זרם חשמלי - אם זה מעניין אותך ארחיב בנושא.
    שיטה נוספת היא להשתמש בזכוכיות מקוטבות, כלומר כאלו המעבירות אור מקוטב בכיוון מסויים. ניתן לשים שתי זכוכיות זו אחר זו, האחת מעבירה אור בכיוון אחד (נקרא לו X) והשנייה מעבירה אור בכיוון האנכי לה (כיוון Y). במצב כזה, שום אור לא יעבור דרך הזכוכיות. כעת, ניתן להכניס זכוכית שלישית בעלת קיטוב אלכסוני (2√/X+Y) בין שתי הזכוכיות הראשונות - וחלק מהאור יעבור וניתן יהיה לראות דרכן.
    ההסבר לכך הוא שכאשר אור עובר בזכוכית הראשונה הוא יוצא מקוטב בכיוון X. כעת, כאשר יגיע לזכוכית בעלת הקיטוב האלכסוני חלק ממנו שוב יעבור וכעת יהיה זה אור המקוטב בכיוון אלכסוני (כיוון X+Y) שיגיע לזכוכית האחרונה המקוטבת בכיוון Y - לאור זה יש רכיב בכיוון Y כך ששוב חלק מהאור יוכל לעבור.

  • חגית

    כח המשיכה

    שלום!
    ידוע כי פועל כח משיכה מכדור הארץ. כח זה מופעל תמיד על כל גוף.
    בנוסף קיימים כוחות שונים בעולם כחמו כח שאני מפעילה על גוף אם אני זורקת אותו למשל.
    כיצד ניתן להסביר את העובדה שכאשר מפילים שני גופים בעלי מסות שונות שניהם יגיעו באותו זמן אל הקרקע? (זאת כאשר פועל עליהם כח שווה- כח המשיכה) ולעומת זאת כאשר אני זורקת גופים בעלי מסות שונות באופו כח התוצא תיהיה שונה , גוף קטן ינוע מהר יותר וגוף כבד יגיע לאט יותר כלומר מהירותיהם שונות.
    כיצד ייתכן שכח המשיכה אינו פועל כפי שפועל כח שהיד שלי מפעילה?, הרי שניהם כוחות?!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    כוח משיכה

    שלום חגית!
    הכוח שמפעיל כדור הארץ על כל חפץ תלוי במסה שלו, כלומר ככל שחפץ עם מסה גדולה יותר כדור הארץ יפעיל עליו כח גדול יותר. אם כך, אז מדוע שני חפצים במשקל שונה יגיעו לקרקע באותו הזמן?
    למעשה, זמן התנועה של החפץ אינו תלוי במסה שלו! הוא תלוי בתאוצה שהוא נמצא בה (במקרה שלנו תאוצת הכובד) והמהירות ההתחלתית שלו. כל הגופים הנמצאים תחת השפעת כדור הארץ ינועו באותה תאוצה תאוצת הכובד
    g = 9/81 m/s^2
    ולכן אם שני גופים ישוחררו במנוחה מאותו גובה, הם יגיעו לקרקע באותו הזמן. לעומת זאת, אם את מפעילה כח על שניהם בעת שאת זורקת אותם את מקנה להם מהירות שונה ולכן הם יגיעו לקרקע בזמנים שונים. ההבדל בין שני הכוחות - כח הכובד וכח הזרוע הוא שכח הכבידה שמפעיל כדור הארץ על גוף מסויים הוא משתנה כתלות במסת הגוף, לעומת כח הזרוע שתלוי רק בזורק עצמו.

  • חגית

    תגובה

    העובדות ברורות לי אבל שאלתי היא אם אכן כדור הארץ מפעיל כח על גופים בדיוק כמו שאני מפעילה כח על גופים והוא פשוט "מושך" אותם כלפי מטה (וכן כל גוף בעולם כידוע) אם כן מה הסיבה שכשאני מפעילה כח זהה על שני גופים בהחלט תהיה השפעת המסה ניכרת ואילו בכח המשיכה אין השפעה (כמובן בשני המקרים התנועה מתחילה ממצב מנוחה מוחלט של הגופים בשני המקרים) לכאורה נראה שכח המשיכה עובד אחרת מהי הסיבה?!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    כוחות

    כוח המשיכה של כדור הארץ הוא שונה בתכלית מכוח שמפעיל אדם על גוף. הכוח שפועל על גוף מכדור הארץ הוא כוח הכבידה, שחזק יותר בין גופים עם מסה גדולה יותר. הכוח שמפעיל אדם על חפץ וגורם לו לתנועה הוא כוח שמתנגד לכוח הדחייה שישנו בין אטומים קרובים זה לזה (במקרה הזה: דחייה בין האטומים המרכיבים את היד שלנו לבין האטומים המרכיבים את החפץ). לכוח זה אין קשר לכוח הכבידה הקיים בין כל זוג גופים ביקום. כוח הכבידה - כוח משיכה בין כל שני גופים שפרופורציונלי למסה שלהם, כלומר גוף בעל מסה גדולה יותר יימשך לכדור הארץ יותר מאשר גוף עם מזה קטנה, כדור הארץ לא מפעיל את אותו הכוח על כל הגופים.

  • חגית

    דינוזאורים

    שלום!
    ברצוני לדעת מהו מס' גולגולות שלמות של דינוזאורים שמצאו עד היום?
    האם ישנו דינוזאור שמצאו אותו בשלמותו כולל גופו ולא רק גולגולת?
    האם מצאו גוף בסמוך לראש? אם לא נמצאו בסמוך, כיצד מקשרים גוף לראש ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    דינוזאורים - תשובה

    חגית שלום,

    שאלתך נענתה על ידי המומחים שלנו בכתבה מורחבת ותוכלי למצוא אותה כאן - מאובנים של דינוזאורים.

     

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • נועה

    פוטנציאל חשמלי

    שלום
    יש לי קצת בלבול במושגים בסיסיים בחשמל אשמח אם תוכלו לסדר לי את הדברים בראש ו/או להפנות אותי לטקסט שיעשה זאת:
    את הפוטנציאל הקולומבי שאלקטרון באטום מרגיש משרטטים כפונקציה של מינוס אחד חלקי המרחק. והאלקטרון נמצא באיזשהו מיקום בבור הפונציאל הזה. אבל זהו פוטנציאל חשמלי שלילי ופונציאל אפס מיועד לאלקטרון חופשי, והרי אלקטרון הוא בעל מטען שלילי, ולכן לפי הזכור לי, אוהב להיות בפונציאל חשמלי גבוה: אז איך זה מסתדר עם כך שהאלקטרון קשור לגרעין בעוד שהפוטנציאל החשמלי שם נמוך מהפונציאל של אלקטרון חופשי?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    הפוטנציאל החשמלי

    שלום נועה,
    אנסה לעשות סדר בדברים: פוטנציאל חשמלי או פוטנציאל קולומבי נוצר כאשר ישנם חלקיקים טעונים במרחב.
    אלקטרון שנמצא בתוך אטום מרגיש את הפוטנציאל החשמלי שיוצר הגרעין (אשר טעון חיובית) והפוטנציאל הזה נראה כך:
    φ=kq/r
    כאשר k הוא קבוע, r הוא המרחק ו q הוא המטען שיוצר את הפוטנציאל החשמלי, כלומר המטען של הגרעין.
    לכן הפוטנציאל שמרגיש האלקטרון בתוך אטום הוא פוטנציאל חיובי שיוצר הגרעין ופרופורציונלי לאחד חלקי המרחק (והוא חיובי!).
    לאלקטרון מטען שלילי ולכן האנרגיה שלו נמוכה יותר בפונציאל גבוה יותר (כלומר כפי שכתבת הוא אוהב להיות בפוטנציאל גבוה יותר) ולכן יישאר קשור לגרעין ולא יתנתק ממנו.
    כלומר, אלקטרון באטום מרגיש פוטנציאל חשמלי חיובי (כי הוא מרגיש את הפוטנציאל שיוצר הגרעין ולא הוא עצמו) ולכן הכל הגיוני.

  • נועה

    הפוטנציאל החשמלי

    אבל השדה שיוצר מטען חיובי הוא: kq/r^2 ( בכיוון החיובי שיוצא מהגרעין שהוא נניח בראשית הצירים) ומכך ש: E=-gradV אז אם אני לא טועה הפוטנציאל של מטען חיובי הוא: v=-kq/r ואכן תמיד ראיתי שמשרטטים את פוטנציאל הגרעין כפונקציה של מינוס אחד חלקי r. ( מתחת לציר האופקי של מערכת הצירים ולא מעליו)
    אז איך זה מסתדר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    פוטנציאל חשמלי

    את אכן צודקת, השדה החשמלי של מטען חיובי הוא kq/r^2.

    הפוטנציאל של מטען חיובי הוא v=+kq/r ואם נגזור את הפוטנציאל הנ"ל כפונקציה של r נקבל:

    grad(v) = -kq/r^2 = -E(r)

    כך שכל המשוואות מסתדרות והפוטנציאל של מטען חיובי הוא חיובי.

  • מאיר

    מעבר מידע בטכנולוגיה

    כאשר יש לנו מידע להעביר, לדוגמא: מהמחשב למסך, אנו מעבירים אותו באמצעות חוטים בודדים. כמות הפיקסלים שנמצאת על המסך היא ענקית. אם כמות החוטים היתה שווה לכמות הפיקסלים אפשר להבין איך המסך עובד - כל חוט אחד אחראי על פיקסל אחד, אבל באמת יש רק חוטים בודדים. שאלתי היא כך: איך זה ייתכן שבאמצעות חוטים בודדים אפשר להעביר מידע כ''כ רב? תודה רבה!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    מעבר מידע

    שלום מאיר,
    אכן כפי שציינת מספיקים מספר חוטים בודדים על מנת להעביר כמות מידע עצומה. ערוף תקשורת יחיד (בדוגמא שלך זהו חוט יחיד העובר מהמחשב למסך) יכול להעביר מידע באופן טורי, כלומר בשרשרת. רק כאשר כל המידע יגיע הוא יוצג על המסך (למשל על מנת להציג תמונה, אפשר להעביר למסך באופן טורי מה אמור להציג כל פיקסל בנפרד, ורק כאשר המסך יידע מה כל הפיקסלים אמורים להראות הוא יראה את התמונה במלואה). בגלל קצב העברת המידע המהיר העברת האינפורמציה נראית לנו מיידית.

  • מיכל

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה - על טעם ועל ריח

    מיכל שלום,

    שאלתך נענתה בתשובה מורחבת שתוכלי למצוא כאן - חוש הריח.

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • עמוס

    השפעה כוללת של הוירוסים

    האם אנו יודעים איך היה נראה עולם החי ללא וירוסים (למרות שסביר שהם היו כאן לפני כל שאר היצורים).?
    האם אפשר להניח שללא וירוסים היו החיידקים מתרבים בכמות כזאת שלא היתה מאפשרת קיום ליצורים גדולים יותר?

    בברכה
    עמוס

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    וירוסים

    עמוס שלום,

    תשובה מורחבת לשאלתך תוכל למצוא כאן - איך היה נראה העולם אם לא היו בו וירוסים.

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • עידו

    מי היצורים הראשונים שסיגלו לעצמם שינה?

    מי היצורים הראשונים שסיגלו לעצמם שינה? (נבגים זה נחשב?)
    כיצד התפתח הדבר למה שהוא היום? (בשליטת המוח)

  • רות חייט

    תשובה

    שינה היא מאפיין פיזיולוגי של בעלי חיים בעלי מערכת עצבים, ומאופיינת בתגובה מופחתת לגירויים. בנוסף השינה מתבצעת באופן מחזורי על פני היממה. לא נהוג להגדיר שינה בקרב צמחים ויצורים חד תאיים. הנבג הוא גופיף רבייה רדום (ומכאן כנראה נובעת השאלה:-). אולם לא נהוג להגדיר את רמת הפעילות המינימלית בה מצוי הנבג כשינה, כיוון שלא מדובר בתופעה מחזורית המתרחשת על פני היממה, וכיוון שלנבג אין מערכת עצבים. לכל בעלי החיים הרב תאיים בהם קיימת מערכת עצבים ישנם פרקי זמן ביום בהם הם ישנים, ולכן ככל הנראה השינה התפתחה יותר מפעם אחת באבולוציה.
    והינה מספר הפניות לכתבות בנושא שינה:

    תפקידי השינה (ומקור התפתחותה):

    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%94%D7...

    מה קורה לגוף כשהוא לא ישן:

    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/med_and_physiol/%D7%9B%D...

    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/med_and_physiol/%D7%94%D...

    על שנת יום ושנת לילה:

    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%94%D7%90%D7...

  • איתי קורנברג

    שימוש ארוך במצלמת אינפרא אדום בסמוך לעין

    שלום רב,
    אני פונה בשם קבוצת מתנדבים למען חולי ALS
    אנו מפתחים מוצר עזר לחולים שמבוסס על רעיון קיים
    http://www.eyewriter.org/
    כאשר מצלמת ווב רגילה (microsoft lifecam hd 3000) מוסבת למצלמת אינפרא אדום: אנו מורידים את סנן האינפרא אדום ומלחימים למעגל של המצלמה (usb 5v) ארבעה לדים אינפרא אדום.
    נשמח לדעת האם שימוש במצלמה יחד עם ארבעת הלדים במרחק של כעשרה סנטימטרים מהעין מסוכן בשימוש קצר ו/או ארוך?

    תודה רבה
    איתי

  • חיים חביב

    רגישות העין לאור תת-אדום

    שלום איתי,

    פיתוחים טכנולוגיים הם עקרונית מעבר לתחום הפורום שלנו, בעיקר משום שלרוב הם כוללים פרטים ומפרטים שהיקפם לא מתאים לסוג כזה של תקשורת. במקרה שלך עולות שאלות רבות בקשר למוצר העזר וכיצד הוא יכול להשפיע על הראיה. מה שאני כן יכול לעזור בו הוא להפנות אותך למאמר באתר שלנו, ויותר רלוונטי אליך אולי גם לספרות ולמאמרים אשר מתייחסים לבטיחות של אור תת-אדום למשל המאמר הזה או זה. לא ידוע לי על תקנים של חשיפה לאור תת-אדום בארץ. כדאי אולי לברר בפורום שיותר מתאים לתחום הספציפי.

  • איתי קורנברג

  • חיים חביב

  • אמיל

    לאן היקום בעצם מתפשט?

    שאלה...........
    אם היקום מתרחב/מתפשט, לאן הוא מתפשט?
    אפשר להבין שקיים שטח פיזי כלשהו שאליו היקום ממשיך להתפשט,
    וברגע שהיקום "הגיע אל" השטח הזה, השטח ניהיה כפוף לחוקי היקום כמו שאנחנו מכירים- אבל מהו אותו שטח?
    אם באופן היפותטי אסע בחללית ל"גבול היקום הנוכחי"- ואנסה להדליק פנס לכיוון של מעבר לגבול, מה ייקרה לאור?
    מה אם אני אנסה לקפוץ פיזית מעבר לאותו גבול?
    איך התחום העוסק בזה (אסטרונומיה? קוסמולוגיה?) יכול לצאת מנקודות הנחה שרירותיות בעוד שיש כביכול או לא את הפארדוקס הכל כך מתבקש הזה?...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    באמת לאן...

    האמת שאין תשובה לשאלה. יש לנו כתבה בנושא + סרט מעניין, שמציג את כל האפשרויות:
    לאן מתפשט היקום.

  • אמיל

    שאלה על אטומים

    שאלה על אטומים:
    כל מי שלומד נושא מדעי, עובר בשיעורים הראשונים את הפרק על המבוא לאטומים בצורה תמציתית יחסית.
    תמיד מספרים איך רעיון האטומים נולד לפניי אלפיי שנים עם דמוקריטוס ולופיקוס עם התהייה הפילוסופית "בין אם חומר עשוי מחומרי יסוד מזעריים או שניתן לחלוקה אין סופית"- ובחרו לקרוא לאבני היסוד "אטום"- לא ניתן לחיתוך.
    ויש את הדוגמא הקלאסית שאם נחלק תפוח- מתישהו נגיע לאבן היסוד שלא ניתנת לפירוק עוד.

    בכל מקרה, עברו כמה 2,000 ומשהו שנים עד שדלתון הביא את התאוריה האטומית שמשמשת את המדע עד היום.
    אבל אז אמרו שאפילו האטום, בנוי מחלקיקים תת-אטומים (שפרוטונים, ניוטרונים ואלקטרונים הם העיקריים בהם)- ושאפילו חלק מהם עשויים מחומרי יסוד בסייסים יותר- קווארקים.

    השאלה היא, האם מבחינה פילוסופית לפחות- לא יהיה ראוי יותר שכיום קווארק ייקרא אטום, ואטום ייקרא בשם אחר שלא ירמוז על הגדרה שגויה- שהוא לא ניתן לפירוק?
    ושנית, מאין אנחנו יוכלים לדעת בוודאות שהגענו לחלק הבסיסי ביותר? מאין לנו לדעת אם אנחנו לא מוגבלים טכנולוגית בשביל להכיר חלקים בסייסים יותר מהקווארק?
    מאין הביטחון ש"זהו, מפה אי אפשר לרדת עוד אפילו מבחינה היפוטתית"?

    תודה מראש,
    סליחה על החפירה, חשבתי שיהיה ראוי ליישר קו לגביי רמת בקיעות הידע בנושא.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אטומים וחלקיקים קטנים יותר

    שאלה ראשונה - בעצם מתבטלת על ידי השאלה השנייה. כל עוד לא יודעים בוודאות שהגענו לסוף, לא כדאי להעביר את התואר 'אטום' למשהו אחר. בנוסף - אטום זה החלקיק הקטן ביותר ששומר על תכונות החומר, ולכן כן ראוי להישאר עם השם אטומים לחלקיקים של היסודות (כי אלקטרונים או קווארקים כבר מאבדים את תכונת היסודות). בקשר לחלקיקים בסיסיים עוד יותר מקווארקים - בהחלט אפשר, למעשה פיזיקאים רבים הציעו תיאוריות כאלו, אפילו פרופ' חיים הררי (בעבר נשיא מכון ויצמן למדע, והיום נשיא מכון דוידסון) - הציע תיאוריה כזו - הנקראת מודל ראשונים, אבל יש עוד תיאוריות.

    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • ליאורה

    מבנה חמצן דו חנקני (גז צחוק)

    שאלה ל'שאל את המומחה': מה נוסחת המבנה של מולקולת חמצן דו-חנקני (גז צחוק)? נראה היה לי שיש קשר כפול בין אטומי החנקן וכל אחד מהם יוצר קשר קוולנטי יחיד עם אטום החמצן. בדרך אחרת, האם המולקולה יציבה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובה

    ליאורה, קשה לצייר נוסחת לואיס מדוייקת של החומר (וגם בכל חומר עם מספר אי-זוגי של אלקטרונים הבעיה קיימת) נהוג לצייר מבנה 'רזוננס' בין שני מבנים:
    ראי כאן מבנה חמצן דו חנקני.
    התיאור המדוייק הוא קוונטי, ראי הכתבה שלנו על מבנה פחמן חד-חמצני שמסביר על הבעיתיות במבנה לואיס של מולקולות.

    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

    • עמודים