לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • שאול

    האם קולה מורידה חלודה?

    ראיתי בפייסבוק סרטון של הסרת חלודה בעזרת קוקה קולה. איך זה עובד?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    קולה והסרת חלודה

    שלום שאול
    חבל שלא הוספת קישור לסרטון.
    בכל מקרה, לאחר התייעצות עם ד"ר דפנה מנדלר מהמכון (שהיא מומחית לניסויי קולה :-) ) התשובה היא שזה אפשרי. הקולה מכילה חומצה זרחתית (הסתכל ברשימת הרכיבים של הקולה), והיא זו שמסירה את החלודה. בתגובה בין החלודה לחומצה הזרחתית נוצר משקע של ברזל זרחתי ששוקע, והתוצאה היא ברזל נקי.
    כמובן שעדיף כבר לקנות מסירי חלודה מקצועיים (שרובים, דרך אגב, מכילים חומצה זרחתית).
    ראה כאן תשובה נרחב: האם קולה יכולה לשמש כמסיר חלודה?

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אייל

    תיבת נגינה על שולחן משמיעה קול חזק יותר. מאיפה מגיעה האנרגיה?

    כאשר מניחים תיבת נגינה על שולחן, התיבה יוצרת תנודות מאולצות בשולחן.
    תנודות אלה מזיזות יותר אוויר, וכך המוזיקה מושמעת בווליום חזק יותר.

    השאלה היא, מאיפה הגיעה האנרגיה הנוספת שמאפשרת להשמיע מוזיקה חזקה יותר?
    ניתן להניח שצריך להיות יותר קשה לסובב את המוט של תיבת הנגינה (גם אם ההבדל לא מורגש בשימוש בתיבה קטנה).
    אבל אם זה נכון, מה המנגנון המכני שגורם לכך שיהיה יותר קשה לסובב את המוט?
    המוט מסובב את התוף, זיז על התוף מרים פס מתכת, וכשפס המתכת משתחרר הוא חוזר למטה במכה ומשמיע צליל.
    אני לא מבין איזה הבדל יכול לגרום לכך שיהיה יותר קשה לסובב את המוט כשהוא ניצב על שולחן.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום אייל,

    לדעתי אין יותר אנרגיה במערכת, היא פשוט מנוצלת יותר טוב.
    נניח והיית מנגן בתיבה כאשר היא מונחת על ספוג, היא עדיין הייתה יוצרת תנודות בספוג אבל הן היו דועכות מהר ולא היית שומע קול בגלל תנועת הספוג.
    לעומת זאת, כשאתה מניח את התיבה על גוף קשיח יותר שיכול לבצע תנודות ביחד עם התיבה, אז הוא האנרגיה לא נבלעת בו אלא משודרת בחלקה לאוויר ואז הקול מוגבר.
    הבעיה היא כנראה יותר מסובכת ממה שתיארתי כי האקוסטיקה בסביבה משתנה כאשר מחליפים ספוג בשולחן וזה גם יכול להגביר את הקול.

  • אייל

    תודה

    כלומר אם אני מחזיק את התיבה ביד, כנראה שהיד שלי בולעת חלק מהקול... אני אחשוב על זה, תודה!

  • נועה ואנה ואביגיל

    החלל

    1.למה השמיים כחולים?? ולא בצבע אחר....
    2. האם כוכב שמאפשר חיים ?
    3.למה לא רואים הכוכבים באור היום ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    מידע על החלל

    נועה, אנה ואביגיל שלום,

    שאלתן שלוש שאלות מעניינות ואשיב לכן על כל אחת בנפרד:

    1. למה השמיים כחולים? תוכלו לקרוא את התשובה על כך בכתבה הזו - מדוע לא רואים אור בחלל? ואני מצטטת את התשובה מתוכה - "השמים על פני כדור הארץ נראים כחולים משום שמולקולות החנקן והחמצן באוויר מפזרות לעיננו בעיקר את אורך הגל המתבטא כאור כחול ומעבירות ללא הפרעה את אורכי הגל המתבטאים כצבע האדום והצהוב של האור."

    2. האם יש כוכב שמאפשר חיים? זו שאלה לא פשוטה שמעסיקה מדענים רבים - תוכלו להרחיב ולקרוא עליה בכתבה הזו - האם אנחנו לבד ביקום?

    3. למה לא רואים כוכבים באור יום? על כך תוכלו לקרוא בכתבה הזו - מדוע אנו רואים את הירח בשעות היום? - ומתוכה אני מצטטת את התשובה - "במהלך היום, הבהירות של השמיים "מעלימה" את האור של הכוכבים: אזור בשמיים שבו ישנו כוכב בהיר הוא אזור קטן מאשר אזור בשמיים ללא כוכב בהיר ועל כן העיניים שלנו לא יכולות להבחין בהבדל. אולם, האזור בשמיים המכיל את הירח הוא בהיר בהרבה ועל כן אנו רואים אותו. למעשה, אנו יכולים באור יום גם לראות לפעמים את כוכב הלכת נוגה."

     

    מקווה שעזרתי ונשמח לענות על עוד שאלות,

    ביאנה ברנשטיין

  • עוזי

    האם ניתן לעשות שימוש חוזר בהפרשות גוף האדם?

    שלום!
    קוראים לי עוזי, בן 17 מיבנה ורציתי לשאול שאלה, קצת מוזרה,
    האם אפשר לעשות שימוש חוזר בהפרשות גוף כגון: שתן, צואה, נפיחות, קיא וכו' ?
    לא מזמן נודע לי בכתבה שקראתי באינטרנט כי אפשר להשתמש בנפיחות ("פלוצים") כגז בישול - של גזייה למשל ונורא סקרן אותי אם ניתן בעזרת המדע להמיר הפרשות גוף נוספות לאנרגיה יעילה שתשמש אותנו לצרכים חקלאיים, תעשייתיים ובטחוניים.

    תודה מראש וחג שמח,

    - עוזי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    שימוש בהפרשות גוף האדם

    עוזי שלום,

    תוכל למצוא תשובה מורחבת לשאלתך כאן: האם ניתן לעשות שימוש בהפרשות גוף האדם?

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • מיכל

    וקטורים

    מה ההבדל בין וקטור גאומטרי לוקטור אלגברי ומה השיני בסימון שלהם במערכת צירים?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    וקטורים

    שלום,

    אלו שני צורות ייצוג שונות של אותו הדבר. וקטור הגיאומטרי מיוצג על ידי חיבור שתי נקודות במרחב ובחירת הכיוון בינהם (למשל וקטור AB, מנקודה A לנקודה B), כדי לייצג את אותו הוקטור בצורה אלגברית אנחנו בוחרים מערכת צירים, מסמנים את שתי הנקודות במערכת הצירים שלנו ועושים חיסור וקטורי כדי לקבל שלושה מספרים שייצגו את הוקטור AB. את יכולה לראות דוגמה כאן.

  • DORY

    האם אלרגן חייב להיות חלבון?

    או שהוא יכול להיות גם מדברים אחרים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    אלרגיה ואלרגנים

    דורי שלום,

    אלרגנים בהחלט יכולים להיות גם חומרים שאינם חלבונים, לדוגמא כימיקלים שונים. דוגמא מפורסמת היא אלרגיה ללטקס, החומר ממנו עשויות כפפות חד פעמיות, שנפוצה בקרב אנשי מקצוע שעובדים רבות עם כפפות. תוכל לקרוא עוד על אלרגיה וגם לצפות בסרטון בכתבה אצלנו באתר - כאן.

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • Dory

    איך גילו את הוויטמינים ובכלל אין מגלים מולקולות?

    איך גילו את הוויטמינים ובכלל איך מגלים מולקולות מסוגים שונים בדם?
    אני לא מצליח להבין איך מגלים מולקולות מסוגים שונים בגוף, האם מדובר במכשור? וגם אם מוצאים אותם באמצעות מכשור איך יודעים ממה עשויה המולקולה ואיך היא בנויה?

    לא מצליח לתפוס את זה...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    כיצד מגלים מולקולות

    שלום דורי,
    הגוף איננו מייצר את הויטמינים החיוניים לתפקודו התקין ולכן אנו חייבים לצרוך אותם במזון שאנו אוכלים. לגבי שאלתך כיצד בכלל מגלים מולקולות מסוגים שונים וכיצד יודעים ממה היא מורכבת?

    כיום ניתן לפענח את המבנה של מולקולות באמצעות מספר מכשירים עיקריים המספקים מידע קצת שונה על המולקולה. כמו למשל משקלה, האטומים המרכיבים אותה והמבנה המרחבי שלה. באמצעות הצלבה של המידע המתקבל ממכשירים אלו ניתן ליצור תמונה סופית של המולקולה המתארת את המבנה המרחבי והכימי שלה.

    כאשר מעוניינים לחקור מולקולות הנמצאות בדם צריך תחילה לבודד את המולקולה הרצויה באמצעות שיטות הפרדה ורק אז להתחיל ולחקור את המבנה שלה באמצעות המכשור שהזכרתי.

    העקרון של בידוד המולקולה הלא ידועה נכון גם במקרה של מולקולות מן הצומח. המולקולה שאחראית לצבעה האדום של העגבניה נקרא ליקופן. באמתעות כתישת העגבניה מקבלים נוזל אדמדם המכיל את הליקופן. לפני שגילו את המולקולה הזו, תחילה בודדו את "הצבע האדום" ולאחר מכן אפיינו אותו באמצעות מספר מכשירים שסיפקו מידע על המבנה הכימי שלו.

    מקווה שעזרתי.

  • אביב

    העם יש חומרים כימים שמפעלים ומכבים גנים (בדנ"א) ?

    העם יש חומרים כימים שמפעלים ומכבים גנים (בדנ"א) ? ועם כן יש כזה לכל גן או רק לכמה ? ואיך מגלים אותם סתם מנסיון וטעייה או שזה כשור לגן אצמו ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    חומרים כימיים שמכבים ומפעילים גנים

    אביב שלום,

    אכן, ישנם חומרים שיכולים להפעיל ולכבות גנים. ראשית, תהליך הפעלת וכיבוי גנים עליו שאלת, מתבטא בשעתוק - יציאת מולקולת רנ"א שתוביל לסינתיזה של מולקולת חלבון. אמליץ לך להרחיב את הקריאה בנושא בכתבה הזו - השעתוק - יצירת תבנית רנ"א.

    ברוב המקרים, השעתוק מבוקר על ידי חלבונים שנקשרים לדנ"א ומשפיעים על היכולת של אנזימי השעתוק להקשר אליו ולעשות את פעולתם. חלבונים אלה נקראים פקטורי שעתוק. אמנם, ישנם חומרים שיכולים להשפיע על תהליך זה,למשל הורמונים, שהם מולקולות שומניות שיכולים להכנס לגרעין ושם להשפיע ישירות על השעתוק. על הורמונים והמערכת האנדוקרינית תוכל לקרוא עוד כאן - תקשורת בין תאים. 

    מקווה שעזרתי,

    ביאנה

  • חרות

    קרח ביהלום

    שלום,
    רציתי לדעת מה יקרה אם אני אכניס ים לתוך יהלום ואקפיא אותם. האם היהלום ישבר? (במילים אחרות, האם הכוח ביהלום גדול מהכוחות המולקולרים בקרח).
    תודה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    יהלום הוא החומר הקשה בטבע

    שלום חרות,
    יהלום טהור הוא גביש שמורכב אך ורק מאטומי פחמן הקשורים זה לזה בקשר כימי שנקרא קשר קוולנטי.
    בשל המבנה הצפוף והמסודר של היהלום לא ניתן להכניס לתוכו מולקולות מים. כלומר, לא ניתן להכניס מולקולות מים בין אטומי הפחמן משום שהמרווח ביניהם קטן מגודלה של מולקולת מים.

    אבל בו נניח שיש חלל בתוך היהלום והוא מלא לחלוטין במים. כעת נוריד את הטמפרטורה אל מתחת ל-0 מעלות צלסיוס. המים ירצו להפוך לקרח אך מכיוון שנפח המים גדל לאחר קפיאתם הם יצטרכו להרחיב או לשבור את היהלום. הכוחות בין אטומי הפחמן ביהלום (קשרים קוולנטים) חזקים בהרבה מהכוחות בין מולקולות המים (קשרי מימן). כתוצאה מהתרחבות המים המנסים לקפוא הלחץ בתוך החלל עולה. ככל שהלחץ עולה כך טמפרטורת הקיפאון של המים יורדת ולכן לדעתי המים לא יקפאו מכיוון שלא יוכלו להרחיב או לשבור את הקשרים החזקים בין אטומי הפחמן.

    מקווה שעזרתי.

  • יונתן

    מוליכי על

    שלום
    איך מוצאים מוליכי על חדשים, כמו את המוליכים הקרמיים שמצאו (שמורכבים ממספר יסודות), ע"י ניסוי וטעייה?
    האם יש משוואות שנעזרים בהם למציאת תרכובות חדשות?

    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    מוליכי על

    שלום יונתן,

    מוליכי על הם חומרים אשר מתחת לטמפרטורה מסויימת (הטמפרטורה הקריטית) יכולים להוליך זרם ללא איבוד אנרגיה. העל מוליכים הראשונים שהתגלו, תפקדו כעל-מוליכים רק בטמפרטורות קרובות מאוד לאפס המוחלט. כרגע חוקרים רבים מנסים למצוא חומרים שיהיו על מוליכים בטמפרטורות גבוהות למען שימושים פרקטיים (כיום השיא של הטמפרטורה הקריטית שייך לתרכובת HgBa2Ca2Cu3Ox והיא של 135 קלווין בלחץ אטמוספרי). עם זאת, מדענים לא יודעים להסביר את תופעת מוליכות העל בטמפרטורות גבוהות (בניגוד למוליכי על רגילים) וזו אחת השאלות הכי מעניינות הפתוחות הקיימות רגע במדע. עקב כך, אין נוסחה שתחזה איזה חומר יהיה על מוליך ויש המון שאלות פתוחות בתחום.

  • אנונימי

    אטום

    מהי ההוכחה לקיום האטומים?
    מהו הניסוי שהראה שהאטום מורכב מחלקיקים?
    מהו הניסוי שגילה את האלקטרון\פרוטון\ניוטרון?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    אטום - תשובה מורחבת והפנייה לחומר קריאה

    שלום רב,

    שאלתך רחבה מאוד ואפשר לדון עליה במשך קורסים שלמים. אשמח להפנות אותך לכתבה אצלנו באתר שמסכמת את הנושא, אם יש לך שאלות ספציפיות בעקבות הקריאה שם נשמח לענות לך.

    הנה הקישור: מבנה האטום.

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • יוסף מהדרום

    למה קיים קשר בין למסה אטומית למול.

    שלום וברכה,

    אני מתקשה להבין את היחס הקיים בין המסה האטומית של יסוד לבין 1 מול של היסוד, כפי שהוא מנוסח בציטוט הבא מאחת מתשובותיכם: "אם ניקח מכל יסוד כמות שמשקלה בגרמים שווה למשקל האטומי שלו, נקבל מול אחד".

    המסה האטומית מתייחסת למסה של אטום אחד של יסוד (גם אם בערך של ממוצע משוקלל) ואילו מול מתייחס למספר יחידות, כלומר אטומים בדידים, ולא למשקל או למסה של האטומים. אם כך, למה גרם 1 של מסה אטומית כלשהי, של כל יסוד שהו, מכילה בדיוק מול 1 של אטומים? מדוע המסה האטומית של יסוד משפיע על מספר האטומים שיופיע במשקל מסוים של אותו יסוד?

    בנוסף, המסה האטומית היא למעשה סכום הפרוטונים והנויטרונים שבגרעין האטום. לא משנה מה מספר הפרוטונים והניטרונים הם עדיין יוצרים גרעין אטום אחד. המול 'מונה' אטומים שלמים (כלומר גרעין ועוד גרעין ועוד גרעין). האם מספר הפרוטונומים והנויטרונים שבגרעין משפיע על מספר האטומים שנמצאים בכמות מסוימת של חומר? אם כן למה ?

    אני מנסה להבין את מושג המול והקשרים שלו עם מושגים אחרים הקשורים באטומים והדבר אינו קל לי כלל. אני מקווה שניסחתי את השאלה בבהירות ובדייקנות כי תשובה ברורה לשאלתי תקדם אותי מאוד בהבנת הנושא.

    בתודה וברכה
    יוסף

  • איתן אוקסנברג

    מסה ומול

    שלום יוסף,
    אני אנסה לענות לשאלותיך כפי שאני מבין אותן, אם התכוונת למשהו אחר, אנא המשך לשאול.
    אני חושב שהמקור לבלבול הוא ההבדל בין מסה אטומית למסה מולארית.
    בטבלה המחזורית המסה של היסודות השונים היא ביחידות של גרם חלקי מול.
    זה אומר שהמסה שכתובה שם היא המסה של מול אחד של אטומים.
    אם ניקח כדוגמא את היסוד פחמן. המסה המולארית שלו היא 12 גרם למול (כפי שמצויין בטבלה המחזורית). כלומר מול אחד של אטומי פחמן הוא בעל מסה של גרם אחד.

    המסה האטומית כפי שאתה מתייחס אליה היא המסה של אטום אחד של יסוד ספציפי. כדי לחשב אותה עליך לסכום את המסות של כל הניוטרונים והפרוטונים שבגרעין.

    אם נחזור לדוגמא של הפחמן, הסכום של שישה פרוטונים ושישה ניוטרונים ייתן מסה של אטום אחד. אם תכפיל את המסה של אטום אחד במספר האטומים במול (מספר אבוגדרו) תקבל 12 גרם, כלומר את המסה של מול אטומי פחמן.

    לגבי השאלה השלישית שלך, אני לא כל כך מבין את השאלה.
    אם כוונתך בכמות מסויימת של חומר היא מסה מסויימת של חומר, נאמר 10 גרם, אז כן. ככל שיש יותר פרוטונים וניטרונים בגרעין, לאטום היחיד יש מסה גדולה יותר. ככל שהמסה של אטום בודד גדולה יותר, מספר האטומים ב- 10 גרם תהיה קטנה יותר.

    מקווה ששאלותיך נענו,
    במידה ולא, נסה להבהיר את שאלותיך ותענה בהקדם.
    חג שמח.

  • שאול

    הספקטרום של מנורת CFL

    מהו הספקטרום של מנורת CFL?
    האם זה נכון שחלק ניכר מהקרינה הוא בתחום האולטרה סגול?
    אשמח גם להתייחסות לטבלת השוואה שמצאתי בין תאורת LED ל CFL.
    http://www.israeleshop.com/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA-LED-%D7%...

    בתודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    מנורת CFL

    שלום שאול,
    נורות CFL יכולות לפלוט קרינה במספר גוונים בהתאם לציפוי הפוספור של הנורה, והם מאופיינים על ידי טמפרטורה (בדומה לנורות LED) כמו שהסברתי בתגובה מתחת.
    הקרינה המקורית בתוך הנורה היא אכן רובה בתחום האולטרה סגול אבל רוב הקרינה האולטרה סגולה נבלעת בפוספור ומומרת לקרינה בתחום האור הנראה והחלק שיוצא בכל זאת מחוץ לנורה נבלע דיי מהר באוויר , ישנם מספר מחקרים בנושא.

  • שאול

    הספקטרום של LED

    האם הספקטרום של מנורת LED ניתן לשליטה בזמן הייצור או אפילו בזמן השימוש?
    מהם תחומי הספקטרום אותם ניתן להשיג היום בקנייה חופשית?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    ספקטרום של LED

    שלום שאול,

    הספקטרום של נורת LED נקבע לפי פער האנרגיה של החומרים המרכיבים את הנורה, וע"י תכנון החומרים והמבנה של הנורה ניתן לשלוט בספקטרום שלה. אתה מוזמן לקרוא על נורות אלו ודרך פעולתן כאן באתר. לפי מה שראיתי ניתן למצוא נורות אלו בכל תחום האור הנראה, בתחום האינפרא אדום והאולטרה סגול, אבל תצטרך לבדוק באתר של יצרן כדי לדעת במדוייק.

  • שאול

    טמפ ואורך גל

    תודה רבה.
    קראתי את הכתבה על נורת LED. ובעקבות זאת:
    האם נורת לד שנותנים את הטמפרטורה שלה מהווה אינדקציה לאורך גל מסוים והיכן טבלת ההמרה?
    או שזה משקף משהו אחר?
    והיכן הפוספור בעסק ותדר הקרינה המקורי לפני הפוספור לפי התיאור לדוגמא של מנורה לד:
    http://www.ebay.com/itm/E14-12-LED-5630-SMD-5W-Spot-Light-Bulb-Warm-Pure...

    Light Color: Warm White(3000-3200K), Pure White(6000-6500K)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    טמפ' ואורך גל

    הטמפרטורה מהווה אינדקציה לספקטרום האור הנפלט, היא מייצגת את הטמפרטורה של גוף שחור אידאלי שיפלוט אור בגוון דומה לזה של נורת הLED. לדוגמה השמש פולטת בקירוב טוב מאוד קרינת גוף שחור עם טמפרטורה של 5780 קלווין.
    לפי טבלת ההמרה כאן, אפשר לראות ש3000-3200 מאוד דומה לאור של נורת להט רגילה.
    תדר הקרינה המקורי הוא כנראה פחות משמעותי מאחר והפוספור ממיר את הקרינה לתחום האור הנראה ומעדיפים לתת מידע על הקרינה הכוללת שנפלטת. 

  • שאול

    אגוזים וסלניום

    שמעתי טענה שאגוזים ובמיוחד אגוזי ברזיל מכילים הרבה סלניום אשר רעיל מעל כמות מסוימת.
    לכן ההמלצה הייתה לא לצרוך יותר מ 4 אגוזי ברזיל ליום .
    האם זה נכון?
    ובמידה וכן איזה מזונות ואגוזים מכילים כמיות גדולות מהסלניום ואם אפשר לציין בערך כמות שרצוי לא לעבור ליום.

    בתודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןbatchenw

    סלניום

    באגוזי ברזיל יש כמות גדולה מאוד של סלניום, במנה של 6-8 אגוזים יש כ-544 מיקרוגרם, כאשר הרמה המקסימלית של סלניום ליום עבור אדם מבוגר היא 400 מיקרוגרם. כך שבאמת עדיף לא לצרוך יותר מדי אגוזי ברזיל במשך תקופה ארוכה. מלבד אגוזי ברזיל רוב המזון מכיל כמויות נמוכות בהרבה של סלניום, כך שלא קיימת אפשרות סבירה של הרעלת סלניום עם צריכת דיאטה מערבית רגילה. בתיאבון!

  • יונתן

    dna

    שלום
    מה המחיר כיום לריצוף מלא ?
    כמה זה שוקל בטרה בייטים?

    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    ריצוף דנ"א

    יונתן שלום,

    כדי שאוכל לענות לך בצורה מדוייקת עליך לחדד את שאלתך - ריצוף של איזה יצור? יש הבדל גדול בין ריצוף של דנ"א של חיידק שגודלו בין 100 קילובייט ל10 מגהבייט זוגות בסיסים (תלוי בזן החיידק), לבין ריצוף דנ"א של אדם שאורך הגנום שלו הוא 3.2 ג'יגה-בייט בסיסים.

    בינתיים, אוכל להפנות אותך לכתבה הזו - ריצוף דנ"א.

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • דברה

    כאבי ראש

    למה כואב לנו הראש אחרי שישבנו הרבה זמן מול המחשב?
    ולמה לפעמים בכלל כואב לנו הראש?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    כאבי ראש - תשובה

    דברה שלום,

    ראשית, אשמח להפנות אותך לכתבה קצרה בנושא כאבי ראש אצלנו באתר - מה בעצם כואב בזמן כאב ראש?

    לגבי כאב ראש לאחר צפייה במחשב הייתי מציעה שזה קשור למאמץ של העיניים בצפייה במסך.

    בכל מקרה, הייתי ממליצה לפנות לרופא לקבלת ייעוץ רפואי מקצועי.

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • תומר ע

    סרטן

    האם קרינה של טלפונים חכמים ומחשבים יכולה לגרום לסרטן?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה והפנייה לכתבה ודיון בנושא

    תומר שלום,

    אשמח להפנות אותך לכתבה הזו - קרינה סלולרית - מגפת העתיד? ולדיון שהתפתח בתגובות למטה.

    אם יש לך שאלות נוספות תוכל לשאול אותן שם.

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • חן

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

  • טופי

    אידוי של סוכר??

    ניסיתי להפריד תמית סור ומים. הרתחתי את התמיסה עד שכל המים התאדו. כאשר המשכתי להרתיח את הסוכר, שנותר מן התמיסה, הוא פשוט נשרף. שתי שאלות :
    1) למה הסוכר לא המשיך להתחמם עד לנקודת האידוי שלו והתאדה, בדומה למים.
    2) למה בכלל חומרים נשרפים ולא מתאדים ? מה קורה מבחינת המולקולות בשרפה?
    תודה רבה מראש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אידוי ושריפה

    1) ישנם חומרים שאין להם נקודת היתוך או רתיחה. הם פשוט מתפרקים לפני שהם מתאדים, או נשרפים לפני שהם מתאדים. עץ הוא דוגמא מצויינת לכך - האם ראית פעם עץ שמתחמם והופך לנוזל? זה מתרחש כאשר כוחות המשיכה בין המולקולות של החומר חזקים אפילו יותר מהקשרים שבתוך המולקולות, ואז חימום פשוט מפרק את החומר (אם אין חמצן) או שורף אותו - אם יש חמצן (ראי סעיף 2).

    2) ראה כאן כתבה נרחבת על שריפה של חומרים שונים.

    בברכה,

    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע
     

  • טופי

    למה צריך חום להכנת מרק?

    למה כדי להכין מרק צריך חום ? האם מתרחש פירוק כימי במהלך זה ? בכלל האם כל פירוק קשר כימי או יצירת קשר כימי דורש חום ?
    תודה

  • איתן אוקסנברג

    מרק חם

    שלום טופי,
    קודם כל, למען הנכונות הקולינרית, יש גם מרקים קרים שלא דורשים חימום.
    לגבי שאלתך, החום תורם שני אלמנטים חשובים:
    1. האנרגיה הדרושה לפירוק קשרים כימיים ופיזיקליים מסוימים.
    2. החום מעלה את הסיכויים שתגובה כימית כלשהי תתרחש משיקולי קינטיקה. כלומר החום גורם לכל המולקולות לנוע מהר יותר וכך גובר הסיכוי לפגישה של מולקולות שונות ולתגובה כימית. אחת ההשפעות העיקריות היא ההמסה הטובה יותר של מולקולות וחלבונים.
    לגבי הצורך בחום לפירוק או יצירת קשר כימי, התשובה היא שלא כל פירוק או יצירה דורש חום. העניין תלוי במאפייני התגובה, ובצורה ספציםית יותר האם היא אנדותרמית או אקסותרמית. כלומר האם התגובה דורשת חום או פולטת חום.

  • רז

    מעבר חום / חימום של חדר

    שלום רב,
    אשמח לדעת (ולחשב גם בעתיד),
    מחסן מפנל מבודד קלקר 50 מ"מ, מידות 2.2*4.3 מטר.
    קיר דרומי 12 מטר רבוע, בחוץ 42 מעלות, בפנים 25.
    בכמה מעלות יתחמם החדר כל שעה? נזניח לצורך החישוב את שאר הקירות והגג.
    תודה מראש, רז.

  • איתן אוקסנברג

    מעבר חום

    שלום רז
    כדי לחשב בעיה מסוג זה יש צורך במאפייני מעבר החום המדויקים של הפנל מבודד קלקל 50 מ"מ. ללא הנתון הזה החישוב לא אפשרי.

  • רז

    מפרט טכני

    קצת חומר טכני, מקווה שזה מה שאתה מתכוון, אשמח לראות את החישוב. בכל מקרה הכוונה שלי היא יותר לצד המעשי ופחות ברמת החישובים התאורטיים.

    חומר טכני מתוך אתר היצרן.

    .פחי פלדה מעורגלים

    1.1 פלדת הבסיס (METAL BASE MATERIAL)
    הפחים הסטנדרטיים המצויים בשימוש הינם בעוביים 0.5 מ"מ ו- 0.6 מ"מ (עם סטייה מותרת ע"פ התקנים).

    ע"פ דרישה מיוחדת ניתן לספק פחים בעוביים 0.4, 0.7 ו- 0.8 מ"מ.

    פלדת הבסיס מתאימה לתקנים 10142 EN ו-10143 EN 2989 BS

    1.2 הגלוון (בפחים לשימוש חיצוני)

    פח פלדת הבסיס עובר תהליך הכנה עפ"י 10142 EN תקן כאשר משקלו המינימאלי של ציפוי האבץ משני

    צידי הפח הינו 200 גר'/מ"ר* או ש"ע מבחינת עמידות. הציפוי מבוצע בתהליך תעשייתי רציף בטבילה

    באמבט חם. עובי הציפוי הממוצע המתקבל הינו כ- 15 מיקרון בכל צד.

    1.3 הצביעה (בפחים לשימוש חיצוני)

    צביעת הפח המגולוון נעשית בתהליך תעשייתי רציף והיא מבוצעת במספר שלבים:

    - טיפול מוקדם ע"י שיכבה פוספאטית (PHOSPHATING)

    - יישום פריימר וקלייה בתנור.

    - ציפוי בצבע עליון סופי וקלייה בתנור.

    הצבע העליון בצידו החיצוני של הפח המגולוון הינו "סופר- פוליאסטר" או שווה ערך מבחינת עמידות, כשעוביו הכולל

    3±25 מיקרון והצבע העליון בצידו הפנימי של הפח הינו על בסיס פוליאסטר או אפוקסי המתאים להידבקות פוליאוריטן אליו

    ועוביו הכולל המינימאלי 5 מיקרון.

    * בפח לשימוש פנימי משקל האבץ לא יקטן מ- 150 גר'/מ"ר.

    . המילוי – פוליאסטירן

    2.1. שכבת הבידוד עשויה מלוחות פוליאסטירן בצפיפות 20 ק"ג /מ"ק או 25 ק"ג למ"ק (בהזמנות מיוחדות).
    הדבקת הפוליסטירן אל הפח מיושמת בתהליך רציף. הדבק המשמש להדבקת הפחים לפוליסטירן מעורבב

    בלחץ גבוה ומיושם בהתזה בתהליך הומוגני אוטומטי לחלוטין.
    2.2. ת"י 755

    ע"פ בדיקות שנערכו במכון התקנים הישראלי:
    2.2.1 צפיפות ממוצעת - 20 ק"ג/מ"ק.

    2.2.2 חוזק הידבקות בין הפח לבין הפוליאוריטן – 1 ק"ג/סמ"ר.

    2.2.3 מוליכות תרמית סגולית (0.033-(λ וואט/ מ' - צ).

  • איתן אוקסנברג

    תשובה

    שלום רז,
    אני חושב שהצורך שלך בפתרון מעשי ולא תיאורטי מרמז שאתה מחפש פתרון הנדסי.
    דוידסון הוא אתר מדעי, לכן אם יש לך שאלה תיאורטית על מעבר או מוליכות חום, נשמח לענות, אם לא, לצערי אתה נמצא במקום הלא נכון.

  • רז

    סוף דבר....

    איתן שלום רב,
    באופן תאורטי אתה צודק, אני מחפש תשובה מעשית לשאלה הנדסית.
    אולם תשובה לשאלה ההנדסית, יכולה להיות רק ע"י מי שבאופן מעשי שולט בחומר התאורטי הרלוונטי.
    קיוויתי שאנשי המדע במכון דוידסון יוכלו לחבר בין התאוריה לפרקטיקה.
    תודה בכל אופן, רז.

    • עמודים