קיומם של יצורים חיים מחוץ לגבולות כדור הארץ נותר קיום תיאורטי בלבד, בעיקר משום שעוד לא נמצאו כל ראיות תומכות ממשיות אשר מקובלות באופן כללי על הקהילה המדעית. המחקר המדעי בנושא משותף לכמה דיסציפלינות, ביניהן פיסיקה, כימיה וביולוגיה ונקרא בכלליות Аstrobiology או Xenobiology, זאת אומרת ביולוגיה של דברים מהחלל או דברים מ"בחוץ". למרות שאין כל הוכחה או אפילו רמז לקיומם של יצורים בחלל החיצון, ישנן כבר שתי תיאוריות עיקריות לגבי היווצרותם. האחת טוענת, שהחיים נוצרו במרכז\מרכזים מסוימים ביקום והתפשטו מהם למקומות אחרים שבהם היו להם התנאים לשרוד. תיאוריה זו נקראת Panspermia וניתן לקרוא עליה כאן. התיאוריה השנייה גורסת, כי החיים נוצרו באופן בלתי תלוי במקומות שונים ביקום, אולם אין הכרח שרק אחת משתי התיאוריות נכונות, ייתכן ששתיהן נכונות.
אם נניח את הממצאים המדעיים האמפיריים בצד לרגע, אפשר לעשות "חישוב מפית" קצר ולהגיע למסקנה הלא בלתי סבירה שאנחנו כנראה לא לבד ביקום. לדוגמא, ישנם כמה מאות מיליארדי כוכבים בגלקסיה שלנו, כמה מאות מיליארדי גלקסיות ביקום הנראה וכ-150 פלנטות ממש סמוך לשמש. זה אמור לספק מספיק מקומות עם שלוליות חמימות שייווצרו בהם חיים במהלך מיליארדי שנים של אבולוציה. חיים אינטליגנטיים כמונו, שינסו ליצור קשר על יצורים אחרים מחוץ לכוכב שלהם, בדיוק כפי שאנו עושים. נראה כי השאלה הרלוונטית יותר היא לא האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ, אלא מתי תהייה לנו טכנולוגיה מפותחת מספיק על מנת לזהות את צורות החיים הללו.
החיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ מתחלק לשלושה מאמצים עיקריים. הראשון כרוך בחיפוש ישיר אחר חיים חד תאיים הכולל שליחת גששים לפני השטח של מאדים וניתוח אסטרואידים שנופלים לכדור הארץ. משימות נוספות מתוכננות לאירופה, אחד הירחים של יופיטר, משום שמעריכים שיש לו שכבת מים מתחת לפני השטח שעלולה להכיל חיים. ישנן ראיות שיש או שהיו חיים חד תאיים במאדים מגשש שנחת על מאדים ומצא מוקדי פליטת גזים שיכולים להיגרם בין היתר גם מפעילות חיידקית. אולם, היעדר ראיות תומכות מביא לכך שההסבר הסביר לתופעה הוא ריאקציות כימיות (ולא ביולוגיות) המתרחשות על פני שטח הכוכב.
סוג המאמצים השני הוא חיפוש לא ישיר, והוא מתבסס על ההנחה שאם נוצרו חיים אינטליגנטיים ביקום אז גם הם ינסו ליצור קשר עם חיים אחרים. הארגון העיקרי העוסק בחיפוש מסוג זה נקרא SETI (www.seti.org), בתרגום חופשי ראשי התיבות הן, החיפוש אחר אינטליגנציה חוצנית. פרויקטSETI מבצע סריקה לאיתור תקשורות רדיו מהחלל החיצון בהיקף אסטרונומי. לא מזמן הם השלימו את פרוייקט Phoenix שבו הם השתמשו באנטנה בגודל של 350 מטר וסרקו בעזרתה 710 מערכות כוכבים ב-28 מיליון תדרים בו זמנית. סה"כ היה הפרוייקט 10 בחזקת 14 יותר יעיל מהפרוייקט שקדם לו מבחינת ההסתברות למציאת שדרים מהחלל החיצון. אך עדיין כלום לא נמצא. חשוב לזכור ש SETI סרקו רק שתי מערכות שמש מתוך 100 מיליון שניתן לסרוק. על מנת למצוא משהו בסיטואציה הזו אחד משני תרחישים צריך להתרחש. הראשון הוא שיהיו המון ציוויליזציות מתקדמות בחלל שעוסקות בלחפש אותנו בצורה פעילה, ז"א שולחות לנו מסרים. השני הוא, שכנגד כל הסיכויים הסטטיסטיים, יהיה לנו מזל מופלא בחיפוש. על מנת למצוא כזו מחט בערימת שחת מדענים מקווים כי חוק מור, שצופה כי יכולות המחשוב מכפילות את עצמן כל 18 חודשים, ימשיך להתקיים עוד עשרות שנים ויאפשר להם להגדיל את יכולות הסריקה שלהם בצורה משמעותית. אם זה אכן יקרה, חישובים מעידים על כך שבמקרה זה ייתכן ויימצאו תקשורות מהחלל בעשרות השנים הבאות אפילו אם יש רק 10,000 ציוויליזציות בגלקסיה שלנו. צורות סריקה אחרות כגון תשדורות לייזר ומסע פיזי הן אופציות חיפוש שגם כן נשקלו ברצינות, אך אפקטיביות החיפוש (כמות האינפורמציה הנסרקת ליחידת עלות) הופכת את תשדורות הרדיו ליעילות ביותר.
קטגורית המאמצים השלישית בגילוי חיים מחוץ לכדור הארץ היא לחקור מרחוק כוכבים ולנסות להעריך מתצפיות המשתמשות באמצעים טכנולוגיים שונים מה היא ההסתברות לקיומם של חיים בתנאים השוררים בכוכב. האנליזות המקובלות הן ניסיון להעריך מתצפית האם וכמה חומרים שאנו מכירים כמרכיבי החומרים האורגנים (כגון חמצן ופחמן) קיימים בכוכבים הרחוקים הללו. חשוב לזכור שאנו יודעים לחפש אך ורק דברים שאנו יודעים לזהות כחיים, זאת למרות שהחיים האמיתיים בחלל עשויים להיות עשויים לא מאותם החומרים שאנו עשויים מהם. למשל, החיפוש אחר כוכבים הדומים לכדור הארץ מבחינת תנאי טמפרטורות, הימצאות חמצן וכדומה ייתכן ואינם נכונים כלל ועיקר. מצד שני, החיים בכדור הארץ הם החיים היחידים שאנו מסוגלים לדמיין ולכן כל חיפוש אחר סביר שלא ישא פרי (משום שלא יודעים מה מחפשים). בהקשר זה נשאלת השאלה, האם נזהה חיים זרים אם נראה אותם?
לסיום, אנקדוטה אחת מעניינת. בשנת 1961 פיתח האסטרופיזיקאי פרנק דרייק מאוניברסיטת קליפורניה משוואה שהכפילה את ההסתברויות לכל מיני אירועים על מנת לקבל הערכה של מספר הכוכבים עם חיים אינטליגנטיים עליהם בגלקסיית שביל החלב.
המשוואה התחשבה בפרמטרים הבאים:
1. קצב היווצרות כוכבים מתאימים
2. הפרקציה מאותם כוכבים המכילים פלנטות
3. מספר העולמות הדומים לכדור הארץ בכל מערכת פלנטרית
4. פרקציית הפלנטות שבהם נורים חיים אינטליגנטיים
5. פרקציית הפלנטות בעלות יכולת תקשורת
6. זמן החיים של כל ציוויליזציה כזו
דרייק חישב באמצעות משוואה זו כי ישנם 10,000 ציוויליזציות אינטליגנטיות עם פוטנציאל ליצירת תקשורת בגלקסיית שביל החלב.
בהתחשב בתצפיות של טלסקופ החלל האבל המעידות על כך שיש לפחות 125 מיליארד גלקסיות ביקום ולפי חישובים הרבה יותר פסימיים מאלו שערך דרייק, החישובים מעידים על כך שיש מיליארדי צורות חיים שונות בחלל החיצון. כל שנותר לנו לעשות זה למצוא אותם או לחכות שהם ימצאו אותנו, עד אז אנו נצטרך להמשיך להרגיש לבד ביקום...
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
