לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • חגית

    עדשות

    שלום!
    כיצד פועלת עדשה של משקפייים המיועדת לראיה מרחוק?

    האם חשוב המרחק של העדשה מהעיין?
    האם המרחק של העדשה מהעין משפיע על הראיה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    עדשות

    שלום,

    סרטונים המסבירים איך פועלות עדשות משקפיים מופיעים באתר כאן וכאן.

    המרחק של העדשה מהעין חשוב ומשפיע על הראייה. העדשה מתוכננת להיות במקום מסוים כדי לתקן דרכן של קרני האור וליצור תמונה ברורה על הרשתית, התיקון הזה תלוי גם בחוזק העדשה וגם במרחק שלה מהעדשה של העין ולכן אם נזיז את העדשה נשנה את דרכן של קרני האור והראייה עלולה להיפגע. בעדשות חזקות חשיבות המרחק בין המשקפיים לעין היא גדולה אבל בעדשות חלשות ההשפעה על הראיה היא פחות משמעותית וכדי להרגיש אותה צריך להוריד את המשקפיים ולהחזיק אותן רחוק מהעין.

  • Shach8

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום, תוכל למצוא תשובה מורחבת לשאלתך כאן.

  • חגית

    ביצה לתוך בקבוק

    ישנו ניסוי שמכניסים ביצה לתוך בקבוק בעזרת נר.
    כיצד זה עובד?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    כיצד מכניסים ביצה לבקבוק

    את בטח מתכוונת לניסוי דומה לזה:

    מה שמכניס את הביצה לבקבוק הוא הפרש לחצים: בבקבוק נוצר לחץ נמוך יותר מהלחץ החיצוני, ולכן היא נדחפת פנימה.

    ומדוע האש יוצרת לחץ נמוך בבקבוק? זה שילוב של צריכת חמצן על ידי האש, ובעיקר קירור של האוויר (אחרי שהאש נכבית) שיוצר לחץ נמוך. להסבר נרחב – ראי את הניסוי שלנו נר שואב מים לתוך כוס – שלמעשה פועל על אותו עיקרון בדיוק.

    בברכה

    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • חגית

    שאלה

    מצד אחד החמצן נצרך לתגובת הבעירה אך נוצרים שני גזים אחרים פד"ח ומים מה שנראה לכאורה כי נוצרים יותר חלקיקים ולכן הלחץ בתוך הבקבוק אמור לגדול, לא?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    צריך לאזן את התגובה

    ראי את הניסוי שלנו נר שואב מים לתוך כוס – שלמעשה פועל על אותו עיקרון בדיוק - ומסביר על ידי איזון המשוואה המדוייק מדוע נוצרים פחות גזים בתגובה.

  • טל שינקאר

    חקר האליצין

    שלום לך,

    אנחנו קבוצה של תלמידים מהגמנסיה הריאלית מראשון לציון, המבצעים חקר מדעי במסגרת לימודי הכימיה. בחרנו לבדוק את השפעות מולקולת האליצין שבשום. מבדיקת הרקע המדעי הבנו שמתבצע מחקר מדעי בנושא במכון ויצמן. נשמח מאד אם תוכל לעזור לנו - האם ניתן לבדוק את ריכוז המולקולה באמצעות ספקטרופוטומטר? תוכל להציע לנו דרך לבדוק את המולקולה באמצעים העומדים לרשותנו במעבדת בית הספר.

    תודה מראש,
    טל שינקאר, יובל דותן, יובל בן שושן, אמרי פיכמן

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    חקר האליצין

    טל שלום,

    במכון וייצמן אכן חוקרים את מולקולת האליצין במעבדתו של פרופ' מאיר ווילצ'ק.

    ניתן לבדוק את ריכוז המולקולה באמצעות ספקטרופוטומטר, אבל דרוש לשם כך מיכשור מיוחד. במעבדה של פרופ' ווילצ'ק כתבו על הנושא מאמר שלם.

    פניתי אל פרופ' ווילצ'ק והוא ישמח לעזור לכם, הוא ביקש ממני למסור לכם את האימייל שלו: 

    meir.wilchek@weizmann.ac.il

    אתם מוזמנים לפנות אליו והוא יוכל להדגים לכם את התהליך.

     

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • נעם ינון

    שינה וגובה

    האם זה נכון שאם ישנים יותר בטווח הגילאים 14-18 אז הגובה משתנה בהתאם (ישנים יותר גדלים יות וכו....)
    בתודה מראש

  • רות חייט

    תשובה

    כמובן ששינה מספקת, תזונה טובה, עיסוק בספורט (לא הרמת מישקולות:-) וחשיפה בריאה לשמש עוזרים ומאפשרים לגוף לממש את פוטנציאל הגובה שלו בתקופת הגדילה. אולם, כל הפרמטרים הנ"ל לא יכולים לשנות את המטען הגנטי, ולכן גם מי שישן 24 שעות ביממה לא יגדל לגובה של שחקן כדורסל אמריקאי (אלא אם כן יש לו גנים כאלה:-)

  • מעיין

    חישוב גרם למול

    איך ניתן לדעת כמה גרמים למול יש בכל יסוד ומולקולה.. לעיתים נכתב שיש את מספר המשקל האטומי של יסוד כפול 2 כגרמים למול ולפעמים לא.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    כיצד יודעים...

    צריך להסתכל על מבנה המולקולה של היסוד, וככה יודעים. למשל - בטבע חמצן לא נמצא כאטומי חמצן חופשיים, O, אלא כמולקולה O2 - ולכן המסה המולרית של חמצן (של מולקולת חמצן, אם לדייק) היא פי-2 מהמשקל האטומים של אטום חמצן בודד.

    למעשה - רק הגזים האצילים מגיעים בטבע כאטומים נפרדים, ורק עבורם המשקל האטומי שלהם הוא המשקל של הצורה בה הם מופיעים בטבע.



    תראי גם את הכתבה שלנו באתר - מה זה מול

    בברכה

    ד"ר אבי סאייג

    מכון דוידסון לחינוך מדעי

    מכון ויצמן למדע

  • אנה

    המסת סלע על ידי מים

    כמה זמן ייקח להיווצרות חור משמעותי (שניתן לזהותו בעין) על גבי סלע באמצעות מים?
    באיזה סלע השקע נוצר הכי מהר ?
    תודה רבה!!!

  • איתן אוקסנברג

    להמיס סלע

    שלום אנה,
    מים יכולים ליצור חור בסלע בעיקר בעקבות המסה של החומר שממנו מורכב הסלע במים (בדומה למלח שמומס במים).
    הסלעים שהכי חשופים לפגעי מים הם סלעים שהמים יכולים לחלחל דרכם וכאלו שעשויים מחומר שמומס היטב במים.
    הזמן שייקח להיווצרות חור משמעותי תלוי בסוג הסלע, קצב זרימת המים והטמפרטורה.
    בגלל שיש מגוון של סלעים והם לא אחידים בצפיפותם או בהרכבם, אי אפשר לקבוע באיזה סלע יווצר השקע המהיר ביותר. עם זאת, אין ספק שהמועמדים המובילים הם סלעי המלח (הליטים), סלעי הגיר למינהם וסלעי הגבס.

  • חגית

    המסה בחומצה

    ישנו תהליך של המסת סלעים בגשם חומצי.
    כיצד הדבר קורה? מהי התגובה הכימית?
    אם רוצים לעשות על הנושא הזה חקר. איזה סלעים כדאי לקחת ואיזה גורמים כדאי לשנות כדי לקבל תוצאות?

    תודה

  • איתן אוקסנברג

    המסה בחומצה

    גשם חומצי יכול בהחלט להמיס סלעים מסויימים.
    מדובר בגשם שמימיו עשירים בתחמוצות פחמן גופרית או חנקן.
    התגובה הכימית משתנה בהתאם לסוג הגשם וסוג הסלעים. כדוגמה, לתגובה בין סלע גיר וגשם עשיר בגופרית ניתן להתייחס כתגובה בין סלע גיר וחומצה גופרתית בריכוז נמוך:
    CaCO3 (s) + H2SO4 (aq) == CaSO4 (s) + CO2 (g) + H2O
    (l)
    הסידן הגופרתי מתמוסס טוב מאוד במים ועל כן המוצק יתמוסס וישטף הלאה.
    הסלעים שכדאי לקחת הם אותם סלעים שניתנו בתשובה הקודמת.
    כדאי לשנות את הגורמים העיקריים שישפיעו על קתגובה והקצב שלה. הגורם המשמעותי ביותר יהיה רמת החומציות של המים.
    גורם מעניין נוסף יכול להיות הטמפרטורה בה התגובה מתרחשת.

  • מאיר

    זמן כתלוי המהירות

    למדנו בפיזיקה כי הזמן הוא תלוי המהירות, כלומר, ככל שתגבר המהירות יעבור פחות זמן. לעומת זאת בנוסחא X =TV אנו רואים כי אין פה תלות של הזמן כלפי המהירות, אלא הוא נשאר קבוע בכל מהירות שהיא, אז איך שני הדברים מסתדרים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    זמן כתלוי מהירות

    שלום מאיר,

    נראה לי שהכוונה היא שאם עוברים מרחק קבוע (כלומר X קבוע בנוסחה) ואתה מגביר את המהירות שלך אז אתה תעבור את המרחק בזמן קצר יותר (V גדל ולכן T חייב לקטון כדי לשמור על X קבוע). דוגמא: אם תסע מירושלים לתל אביב ב100 קמ"ש זמן הנסיעה יהיה קצר יותר מאשר אם תסע מירושלים לתל אביב ב 50 קמ"ש. אם התכוונת למקרה שונה, תסביר בבקשה.

  • דניאל

    מערכת החיסון

    כיצד מערכת החיסון יודעת להבחין בין המיקרוביוטה הטבעית לבין החיידקים הפתוגנים? למשל, הרי לכל החיידקים יש דופן שהליזוזים המופרש יכול לפרק, א"כ כיצד יש הבחנה?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה - מערכת החיסון

    דניאל שלום,

    תשובה מורחבת לשאלתך תוכל למצוא בכתבה חדשה שפורסמה באתר שלנו - כיצד מערכת החיסון מזהה חיידקים מחוללי מחלות?

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • אלעד

    שיניים ותגובה כימית בשינוי רמת החומצה במגע עם מים

    שלום!
    בסרטון הזה - https://www.youtube.com/watch?v=eOnhKGaOWDM#t=617

    נראה אדם שמספר על שינוי במצב השיניים שלו בעקבות אכילת פירות, אבל לא על זה העניין.
    הנקודה היא, האם הטענה שלו, שמיץ לימון שמעורבב עם מים יגרום למים להיות חומציים יותר בגלל החומצות שיש בתוכו? כלומר אם הph של המים הוא x אז החומצות יורידו אותו?

  • אלעד

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    בקשר לטענה על החומציות

    הטענה על החומציות נכונה. pHהוא לא מדד של חוזק חומצה, אלא של ריכוז של יוני מימן H+(אם לדייק, הידרוניום H3O+) שחומצות משחררות בתוך תמיסה. ולכן הוספה של חומצה למים תשנה את ה-pHבמים (תוריד אותו), כי בתמיסה של חומצה ישנם הרבה יונים כאלה. זה כמו שהוספת מלח למים – תהפוך את המים למלוחים / תשנה את רמת המליחות של המים.

    לקריאה נוספת ראה הכתבות שלנו באתר:

    קסם כרוב משנה צבעים – אינדיקטור.

    סולם pH

    תגובות של חומצות ובסיסים.

    תמיסות חומצה-בסיס.

    בברכה

    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • שרה

    אפיגנטיקה

    מה החידוש של האפיגנטיקה לגבי שאלת התורשה-סביבה?

  • רות חייט

    תשובה

    באופן מסורתי היה נהוג להגדיר כי כל יצור מושפע מהמטען הגנטי שקיבל מהוריו (תורשה), ומכל חוויותיו מיום הלידה (סביבה). האפיגנטיקה מתעסקת בשינויים שעוברים בתורשה אך שאינם נובעים משינויים בחומר התורשתי (DNA) אלא באופן שבו הוא בא לידי ביטוי. שינויים אלה בDNA קשורים פעמים רבות בהשפעות סביבתיות. כלומר מדע האפיגניקה שינה את החשיבה המקובלת לפיה השפעת הסביבה לא יכולה לעבור בתורשה.

    מספר כתבות בנושא אפיגנטיקה:

    http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%90%D7%A4%D...

    http://davidson.weizmann.ac.il/online/tikshuv/life_sci/%D7%91%D7%A7%D7%A...

    http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%90%D7%A4%D...

  • אוריה תאנה

    מה הקשר בין ריכוז הסוכר על נביטת גרגירי אבקה ? תודה

    שלום, אשמח אם תעזור לי ותסביר לי את הקשר בשאלה שכתבתי למעלה ץ
    תודה רבה , המשך יום נעים

  • חיים חביב

    ריכוז סוכר ונביטה

    שלום אוריה,
    סוכר הוא מרכיב חיוני לחיים באשר הם משום שהוא מהווה מקור אנרגיה: בתא החי הסוכרים עוברים תהליך של חמצון שבעזרתו התא מפיק אנרגיה לכל תהליכי החיים האחרים. בצמחים הסוכר חשוב למטרה נוספת: דופן התא הצמחי בנויה מתאית (צלולוז) שהיא רב סוכר.
    נביטת גרגירי אבקה היא תהליך הדורש גם אנרגיה רבה וגם חומרי בנין בכמות גדולה: כדי לייצר את נחשון הנביטה ולהגיע אל השחלה הגרגיר צריך אנרגיה רבה וסוכרים כדי לבנות את דופנות הנחשון וחומרים אחרים בתוכו. לצורך כך מנצל הגרגר גם את הסוכר שבצוף, וגם את הסוכר שהוא מפיק מפירוק רקמות העלי שדרכו הוא מתקדם (פירוק שנעשה ע"י האנזים צלולאז).

  • עמוס פרסמן

    תנועת צמחים

    תנועת גבעולים בלתי מוסברת ביום ובלילה (לא מרוח)

    1) ידוע שפרח החמנייה עוקב אחר מהלך השמש. ברצוני לדעת האם פרח שיהיה מוצל חצי מהיום, יעקוב אחר השמש גם כאשר יהיה בצל?
    2) איך יתנהג פרח חמנייה שעקב אחרי השמש כל היום ולאחר מס' ימים יועתק (זרוע באדנית) לצל של חצי יום. האם בכל זאת ימשיך לעקוב במשך כל היום אחרי השמש/ יעקוב אחרי השמש רק מחצית מהיום?
    3) איזה כח יש למנגנון המעקב של החמנייה, האם נבדק כח זה? (לדוגמא הפעלת כח התנגדות לכח הסיבוב ע"י משקל קפיץ עדין).

    בבית שלי יש מצלמות אבטחה. כאשר הסתכלתי בסרטים בקפיצות שעתיות, ראיתי בסרטים של המצלמות תנועות רבות של עשבים שונים במשך הלילה (יותר) וגם במשך היום. התנועות היו גם בעלים (שזה מובן) אבל גם בגבעולים (שזה פחות מובן לי). ראיתי את התנועות המובהקות בגבעולים של קייצת מסולסלת ובחרדל.

    האם את יכולה לענות ולהסביר לי לגבי מה שראיתי או שיש חומר בעברית בנושא זה או שאת יכולה להפנות אותי למומחה בנושא?

    בתודה מראש, עמוס

  • רות חייט

    תשובה

    עמוס שלום,
    ראשית אציין כי היכולת של צמחים לעקוב אחרי השמש היא תופעה מרתקת אשר עדיין לא הכל ידוע לגביה וגם כיום היא מהווה נושא מרתק למחקר מדעי.

    באשר לחמניות אשר גבעוליהן עוקבים אחרי השמש בעודן ניצנים, ומתקבעים בפנייה לכיוון מזרח בעת הפריחה גם לא הכל ידוע עדיין. נראה שהתשובה לשאלותיך לגבי פרח השוהה בצל חצי מהיום, או פרח שהועבר לאזור מוצל אחרי שהיה חשוף לשמש מספר ימים היא שהמעקב או התפנית לשמש (תלוי בשלב בו הצמח מצוי) ימשיכו. יצור המסוגל לעקוב אחרי שינויים ללא תלות באות חיצוני מצויד בדרך כלל בשעון ביולוגי. שעון ביולוגי הוא מקצב פנימי שמסתנכרן עם הסביבה ועוזר ליצור להתאים את עצמו אליה. לא ברור אם המנגנון שעוזר לחמנייה לחוש את מיקום השמש הוא סוג מסוים של שעון ביולוגי, רצפטורים מיוחדים הרגישים לאור, אותות הורמונליים, שילוב של מספר מנגנונים או יכולת אחרת (לדוגמא יכולת לחוש את השדה המגנטי של כדור הארץ).

    בכל מקרה מה שידוע הוא שגבעולי החמנייה שעוקבים אחרי השמש ונעים ממזרח למערב במהלך היום, עושים את המסלול ההפוך בלילה כך שעם שחר פניהם שוב מועדות מזרחה בציפייה לזריחת השמש. התנועות שראית בגבעולי הצמחים במהלך הלילה יכולות להיות התארגנות שלהם מחדש לקראת היום. לחילופין יכול להיות שתנועות הגבעולים בלילה נועדו למקם איברים מסוימים בצמח במיקום המתאים להם בשעות הלילה, ולהחזיר אותם חזרה למיקום המתאים לשעות היום, לפני זריחת השמש.

    כוח הסיבוב של צמחים לא שונה מכוח הצמיחה שלהם (בדרך כלל מדובר בהגמשה וריכוך הצד ההופכי להתארכות, המאפשר צמיחה של הצד הנגדי). כוח זה לעיתים מפתיע בעוצמתו כאשר צמחים מצליחים לבקוע בחריצים באספלט או בין סדקי אבנים.

    הפנייה לכתבה בנושא מעקב של צמחים אחרי השמש:
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%94%D7...

    הפנייה לכתבה בנושא שעונים ביולוגיים:
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%90%D7%99%D7...

  • עידו פז

    בחילה

    תהיתי מדוע אנו חווים בחילה כאשר המוח מקבל מידע סותר מהמערכת הווסטיבולרית ומערכת הראייה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    ורטיגו

    עידו שלום,

    שאלתך עוסקת בתופעת הורטיגו, עליה כתבנו כתבה ממש לא מזמן ותוכל למצוא אותה - כאן.

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • עידו פז

    ורטיגו

    בעקבות זה עלתה לי השאלה לגבי הבחילה במהלך הורטיגו
    אשמח לתשובה שנוגעת בנושא מסויים זה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    בחילה בורטיגו

    היי עידו,
    הסיבה שמרגישים בחילה בזמן ורטיגו, וגם בזמן מחלת ים לדוגמא, היא סיגנלים מבלבלים שמגיעים אל המוח. חוש הראייה משדר למוח שהגוף נמצא במצב מאוזן, והסביבה לא זזה ביחס אליו, ואילו האוזן הפנימית משדרת שהסביבה אכן זזה (כמו כשנמצאים על ספינה למשל).
    יש מספר תאוריות שמנסות להסביר את תחושת הבחילה שיכולה אפילו להביא להקאה. המקובלת ביותר היא שמכיוון שהמוח מקבל סיגנלים שונים ממערכות חישה שונות, דבר הדומה להזיה, הוא נכנס למצב של תגובה להרעלה באמצעות בחילה והקאה, עליו אחראי אזור במוח שנקרא Area postrema.
    מקווה שעניתי על שאלתך,
    ביאנה

  • שחר

    רדיואקטיביות

    האם ניתן להגדיר במונח קרינה רדיואקטיבית ולהגדירה כ:"קרינה המשחירה לוחות צילום". האם הגדרה זו גורפת לכל סוגי החומרים הרדיואקטיביים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    רדיואקטיביות

    שלום שחר,
    לוחות צילום אינם מגיבים רק לקרינה רדיואקטיבית, לוחות הצילום הסטנדרטיים מגיבים גם לאור, לכן ניתן לומר כי גם קרינה אלקטרומגנטית הנה קרינה שמשחירה לוחות צילום.
    הגדרה מדוייקת יותר תהיה שחומרים רדיואקטיביים הם חומרים לא יציבים, אשר האטומים שלהם פולטים חלקיקים עם הזמן והופכים לאטומים אחרים. ככל שהזמן שלוקח לאטום להתפרק קצר יותר, החומר רדיואקטיבי יותר.

  • ידידיה

    סיבי פחמן

    האם ניתן לרתך מוט (לצורך הדוגמה) עשוי סיבי פחמן? והאם זה ישאר בתור "סיבי פחמן" או שיהפוך לחומר אחר?

  • איתן אוקסנברג

    ריתוך סיבי פחמן

    שלום ידידיה.
    השאלה שלך מעט כללית ולכן אני אתן כמה תשובות.
    באופן תיאורטי ניתן "לרתח" שני מוטות של סיבי פחמן זה לזה. קשרי הפחמן שמרכיבים את המוטות "ינדדו" ממוט אחד לשני ולמעשה יחברו מוט אחד לשני. מחקרים הראו שניתן לעשות את הפעולה הזו אבל רק בתנאים מבוקרים מאוד ובסביבה ללא חמצן.

    אם נחמם סיבי פחמן לטמפרטורות גבוהות (מעל 500 מעלות) באוויר הפתוח הם יגיבו עם החמצן שבאוויר ובתהליך שריפה הפחמן יהפוך לפחמן חד-חמצני ופחמן דו-חמצני.

    כדאי לזכור שמוצרים שמשווקים כעשויים מסיבי פחמן הם למעשה חומרים מרוכבים. המשמעות היא שלקחו חומר אחד, לדוגמה חומר פלסטי כלשהו, ויצרו תערובת עם סיבי הפחמן כדי לשנות את מאפייני החומר. במצב כזה, מוט עשוי סיבי פחמן פעמים רבות יהיה ברובו עשוי מחומר אחר.

  • ידידיה

    מוט סיבי פחמן

    "במצב כזה, מוט עשוי סיבי פחמן פעמים רבות יהיה ברובו עשוי מחומר אחר." -אם כך, אם אני צריך מוט חזק וקל, עדיף להשתמש במוט אלומיניום כיון שהוא עשוי כולו מאלומיניום?

  • איתן אוקסנברג

    מוט סיבי פחמן

    שלום ידידיה,

    זה תלוי בצרכים שלך.
    לכל חומר ובכלל זה אלומיניום או מוט סיבי פחמן יש תכונות שונות.
    אתה צריך לדעת אילו תכונות אתה מחפש לצרכים שלך ולמצוא את החומר המתאים.
    יכול להיות שאפשר למצוא מוט סיבי פחמן מסחרי שמאפשר הלחמה והוא יותר קל וחזק מאלומיניום.

  • עמוס

    חומרים חיוניים לגופנו

    במקומות שונים מוזכרים חומרים שדרושים לגוף: חלבונים, שומנים, פחמימות, ויטמינים, וכן חומרים אי אורגנים: מים ומלחים. האם לא ראוי לכלול את האויר או את החמצן בין החומרים האי אורגניים שדרושים לגוף. (למרות שתפקיד החמצן שמגיע לגוף מהריאות קשור כנראה רק להפקת אנרגיה, והוא יוצא מהגוף כשהוא קשור במולקולת הפחמן הדו חמצני) ?
    בברכה
    עמוס

  • רות חייט

    תשובה

    חמצן הוא בהחלט חומר חיוני לגוף שהגוף לא יודע ליצר בעצמו וצריך לקבל אותו מהסביבה. כמו שאומרים הגוף זקוק לו כמו אויר לנשימה:-)

    ההבדל בין חמצן לבין שאר החומרים שציינת הוא שחמצן אינו מזון – הוא לא נצרך דרך מערכת העיכול כי אם דרך מערכת הנשימה. הבדל נוסף הוא שבדרך כלל אנשים לא סובלים ממחסור בחמצן, ובכל מקרה מחסור מחמצן לא נובע מדיאטה לא מאוזנת. לעומת זאת כמות תקינה של חלבונים, שומנים, וויטמינים ומינרלים בגוף כן קשורה בהרגלי תזונה נכונים.

  • DOR

    מה המכניקה של טבליות תסיסה?

    איך קורה שהן תוססות במים?

  • איתן אוקסנברג

    טבליות תסיסה

    שלום דור,

    טבליות תסיסה הן טבליות שעוברות תהליך של המסה במים שבמהלכה משתחרר גז. השתחררות הגז יוצרת בועיות סביב הטבליה וכך נוצרת התסיסה.
    פעמים רבות הגז שמשתחרר הוא פחמן דו-חמצני משום שבטבליה נמצא בין היתר מלח פחמתי כמו סודה לשתיה.

  • גל אלעד

    קיוריוסיטי

    מה ה"קיוריוסיטי" בדק לאחרונה במאדים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    עדכונים על קיוריוסיטי

    היי גל,

    תודה על שאלתך. נאסא מעדכנים באופן תכוף על הגילויים של הקיוריוסיטי במאדים באתר שלהם:

    http://www.nasa.gov/mission_pages/msl/

    תוכל לצפות שם בסרטונים, ולקרוא כתבות על ההתקדמויות שם. אם יש לך שאלות ספציפיות נשמח לענות,

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • גל אלעד

    תנועת הירח ביחס לכוכבים

    האם תנועת הירח ביחס לכוכבים היא ממזרח למערב?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תנועת הירח ביחס לכוכבים

    שלום גל,

    לצופה מכדור הארץ נראה שהירח זז מזרחה ביחס לכוכבים, התמונה קצת מורכבת, אנסה להרחיב.
    הכוכבים אינם זזים ביחס לכדור הארץ, הירח מקיף את כדור הארץ ונע מזרחה, אורך הסיבוב 27.3 ימים.
    כדור הארץ מסתובב מזרחה, אורך הסיבוב 24 שעות.
    מכיוון שכדור הארץ מסתובב מהר יותר מהתנועה של הירח אז בפועל נראה לנו שגם הירח וגם הכוכבים נעים מערבה. אך בגלל תנועת הירח הארוכה, נראה לנו שהוא נע מערבה קצת יותר לאט מהכוכבים, כלומר ביחס אליהם (מנקודת המבט שלנו) נראה שהוא נע מזרחה.

  • גל אלעד

    אספקת מזון

    כיצד מגיעה אספקת מזון לחללית שבה שוהים האסטרונאוטים?

    • עמודים